פורום הורות (עמוד 191)

לא ברור למה התינוקת לא באה?

 

מבינה את הציפיה לאכפתיות, אבל התעניינות כזו היא מאוד נדירה.

 

לדעתי זה קשור למקום יש כאלה שיתקשרו ויש כאלה שלא...אני חושבת שאם האמא מצפה שהתענינו היא צריכה להתקשר ולהודיע ואז הן יראו יותר אכפתיות כך נראה לי..ת

ולא נרשמת שום התעניינות. כנראה בחורף הם מוצפים בילדים חולים ולא מגיעים לזה.

 

אולי זה לא כמו בבתי ספר, שאם ילד לא מגיע כמה ימים, צריך להתקשר..

 

בכל מקרה- רפו"ש

מחשש לילד שנשכח באוטו. בחורף רק בסביבות 1...

אבל המעון ממש מיוחד

שהבן שלי לא הגיע משהו כמו שבוע (למעון הקודם שלו ועוד מעון פרטי) והמטפלת שלו לא התקשרה אפילו פעם אחת!!

 

אני ממש נפגעתי מזה, כאילו לא אכפת לה מהילד ולא מתעניינת בשלומו. זה היה בקיץ ולא בחורף.

כשחזרנו למעון הייתה שם מחליפה שלה ותהתה איפה הייה אז אמרתי לה משהו כמו אם הייתם מתקשרים הייתם יודעים..

ואז אמרתי לה שלדעתי זה לא בסדר שילד חולה שבוע, יש שם שלוש מטפלות ואחת לא טרחה להתקשר.

 

כזכור לי עוד באותו היום קיבלתי שיחה מהמטפלת אבל זה כבר לאא היה שווה הרבה מבחינתי..

אם יש כאן מטפלות כדאי לשים לב ולהתעניין מה קורה עם ילדים שנעדרים.

זה נותן הרגשה טובה להורים,שאכפת לכם מהילד..

בקיץ זה ממש הצת נפשות

 

התקשרה שבוע ושלקחתי אותה אחרי שבוע עם גבס( שברה את היד) היא התפדחה... בעני צריך להתקשר אחרי 3 ימים..

המנהלת המקסימה בקיץ הקפידה שנתקשר עד 9:00 לילדים נעדרים, אם המטפלת היתה עמוסה אז המנהלת התקשרה.

בחורף עד 10-11 גג. גם בחורף ישנה הסכנה של שכחה באוטו ויש ימים חמים לפעמים, עדיף להתמיד בהרגל טוב ולא להצטער ח"ו.

חשבתי שזה סטנדרט, שמתקשרים בהקדם אם ילד לא מגיע. ואני רואה שזה היוצא מן הכלל.

רק כדי לוודא שאנחנו יודעים שהוא לא הגיע. זאת אחריות. 

מדהים כמה שזה נכון. וכנל לגבי הבנות.

לדעת שהילדים שלנו נורמליים בזה שהם פשוט ילדים

כל אחד עם היציאות שלו.

וכל עוד זה לא שלשול זה בסדר.

במיוחד שאת אומרת שהיא אוכלת הרבה פירות ובריא- משפיע על המערכת

אל תילחצי, נשמע בסדר

זה רק  בדיקת דם פשוטה,

או שתחכי לפסח לראות איך יהיה בשבוע אז.

וזה עלול להיות קשור לצליאק? בלי שום תסמינים נוספים?

מגרה מדי את המעיים וגורמת ליציאות מרובות.

לדעתי זה קצת יותר מדי.

 

זה יכול להיות בגדר התקין, אבל תנסי להוריד מעט את המינון של סיבים תזונתיים, תראי אם משפיע.

נראה לי קצת חבל...
יש בעיה אם יש יותר יציאות מהרגיל? יש לזה השלכות כלשהן, שאת חושבת שצריך לפעול כדי לשנות את זה?
כי נראה לי שהרווח של אוכל בריא יותר משמעותי מאשר פחות יציאות ביום.

זה מגרה את רירית המעיים, ואת הרקמות העדינות של פי הטבעת. וחמור מזה עלול לגרום לספיגה לקויה.

זה גם גורם לה לאבד ויטמינים ומינרלים כי המעיים מתרוקנים לפני שתהליך העיכול נשלם.

 

אפשר לא לוותר על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים כמו שאתם רגילים, ולהוסיף יותר מזונות עוצרים.

 

הכי טוב לשאול רופא/ת משפחה לגבי זה.

כל הילדים שלי עם 2-3 ביום. גם אני.

אבל גם פה מישהי אמרה שזה לא טוב, מתלבטת למי להקשיב...

אני חושבת שלפעמים זה תקין לגמרי, ולפעמים מעיד על בעיה - פעילות יתר של בלוטת התריס, או פראזיטים במעיים, או צליאק, או אחר... צריך לשאול כדי שהרופאה תראה אם יש עוד מאפיינים שיכולים להעיד על תסמונת שמצריכה טיפול, ולפי הצורך תשלח לבדיקות המשך.

אם זה לא תסמין של מחלה כלשהי, אז השאלה היא אם בפני עצמו יש בזה בעיה, ואם יש צורך לשאוף לפחות יציאות. אני לא יודעת מה התשובה, אבל בכל מקרה אני בטוחה שלא כדאי בגלל זה לעבור לקמח לבן. אם כבר אז אולי להוסיף מזונות עוצרים (אולי בננות? אורז?)

0548443502

אז לא היה לה יותר מ39.

חמודונת. מאז שחזרה מהגן ועד שהלכה לישון היתה שרועה על הספה או על השטיח בעיניים עצומות ונפקחות לסירוגין.

רק כשאבא אמר "תשמרו לה שקדי מרק, אולי היא רוצה" הילדונת אמרה בקול נחרץ :" אני רוצה שקדי מרק!!"

אז כנראה שמצבה לא עד כדי כך גרוע...

ואם מודדים המון זמן -משהו כמו 4 דקות -אז זה לא נותן אינדיקציה מדוייקת ? כי הרי החום לא עולה מעבר לחום שמתקבל .

 

ולמה אני שואלת ? כי ביום רביעי (?) מדדתי לבת שלי המון זמן בזמן שהיא ראתה טלויזיה עם מדחום ישן כזה , מהסוג שהורידו מהמדפים , והתוצאה היתה 39.5 , וזה אחרי שירד לה החום ...

 

מפחיד. 

שבה החום מאוד גבוה- 40 או יותר, וגם כשנותנים אקמול או נורופן, החום בקושי יורד.

אחרי כמה ימים החום יורד ואז מופיעה פריחה על הגוף.

לא שאני רופאה, אבל לילדה שלי היה את זה בגיל חצי שנה וזה ממש מזכיר לי מה שכתבת על הבת שלך, עם החום שלא יורד.

בכל אופן, רק אחרי שמופיעה הפריחה, בעצם בסוף המחלה, אפשר לאבחן בוודאות שזה אדמדמת.

 

ובינתיים- רפואה שלמה.

תני לה לאכול קיווי, פלפל אדום, רימון ושאר דברים טעימים ומחזקים.

בינתיים היא בסדר אבל חלושה מאד . יש לי הרגשה שזו היתה לא עלינו , שפעת החזירים . הילדה שלי חולה המון , והתזונה שלה לצערי לא משהו -בלשון המעטה. אני מנסה לשנות , אבל זה לא פשוט.

עכשיו שהיא הרגישה כמה לא נעים להיות חולים, אולי תוכלי להסביר לה בצורה שתדבר אליה מה אפשר לעשות כדי שהיא לא תהיה שוב חולה ככה.

ואם את מכניסה שינויים- אז בהדרגה, לאט לאט.

לא משנה באיזו עבודה את עובדת העיקר שיהיו לך מספיק שעות בתלוש משכורת, כמורה גם שעות השהיה ופרטניות כתובות בתלוש והן חלק מהשעות להנחה, אם אני לא טועה, אמא לשני ילדים צריכה 30 שעות, 24 זה משלושה ילדים ומעלה, גם לימודיי תואר ראשון נחשבים ואם את עדיין לומדת אולי יחשיבו לך את שעות הלימוגים

לא משנה בכמה עבודות את עובדת העיקר 24 שעות לפחות..
לדעתי האישית- שווה לך לעבוד את כל השעות כמורה במקום לרוץ בין 2 עבודות.. יש הרבה שעות שהן קלילות כמו שעת הבוקר-שיש תפילה/דיר והולך חצי שיעור. יש קבלת שבת. שיעורי חברה וכו וכמובן שיש משרת אם/ שעות הנקה וכו.. ככה שלדעתי במיוחד בסטאז- שווה במקום אחד.

*בהצלחה!
*24 שעות זה מה שאני זוכרת אולי זה השתנה

פעם ראשונה שיש לה חום?

אבל זו פעם שניה שיש לה חום ממש גבוה והיא כמו סמרטוט. הפעם הראשונה היתה לפני שנה וקדם לזה ארוע טראומטי. הפעם זו שפעת חזקה שתקפה 10 ילדים בגן שלה. אני מפוחדת , שקשה לתאר. ואני לא יודעת אם לתת נר או לא לתת. 

משך היום , והיה לה חום -אבל לא גבוה . לא מדדתי . יש לי מדחום של פעם עם כספית. 

אני במקומך - אם הייתי משוכנעת שיש חום, הייתי מוותרת על המדידה, וישר נותנת (במיוחד שמדבריך נשמע שבימים הקודמים התרופות הורידו את החום. יש לזה משמעות לשלילת מצבים בעייתיים. שלא נדע).

אבל בבוקר היא קמה בלי חום . כרגע ראיתי שהיא מבועתת מעניין הנר , אז בינתיים לא נתתי. אני אשמה כי אני מלבטת בקול אם לתת או לא לתת , וזה מסוג הדברים שלפני שהילד מספיק לחשוב צריך לשים לו וזהו. ככה מהנסיון שלי , אבל זה מרגיש לי סוג של אונס. 

אני לא הייתי עושה אמבטיה פושרת בשום פנים ואופן, פעם עשיתי לעצמי כשהייתי עם חום והייתה סחרחורת מטורפת, מאז פשוט לוקחת אקמול וזהו

וקראתי פעם בעיתון איך ילד איבד הכרה באמבטיה כשאימא שלו ניסתה להוריד לו חום בצורה כזאת, לא יודעת אם זה אמיתי אבל ממה שזה עשה לי זה נשמע די הגיוני

לא רופא ילדים . רופא משפחה . הריאות בסדר . אמר שזה כנראה שפעת . אבל מהסוג המגעיל. 

מוסיפה- תנסי לתת לה המון ויטמין C. נניח 4 סוכריות של 200 או 300 מ"ג ביום.

לפי הבנתי נרות נותנים רק לתינוקות עד גיל שנה...
למה לא אקמול בסירופ?

תחושה קשה , אבל זה משהיה צריך לעשות. היא בת ארבע וחצי בערך. 

יותר גבוה מ39, חושבני שכדאי להוריד אותו.

 

אפשר בסירופ אקמול.

 

[אם לא תדמייני דמיונות של שטות על הנר, ולא תקריני אותם - אז אין כל בעיה גם עם זה.. בעדינות, מסבירים שזה כדי שלא יהיה חום ותרגיש טוב - וזהו]

 

אם ילד לא רוצה אקמול נוזלי, אפשר לערבב את זה ביחד עם מיץ ולתת לו לשתות.

ככה לא תצטרכי לתת נרות אם את לא רוצה

שתהיה לכם רפואה שלמה ובקרוב...

שלחתי לך מסר פרטי. 

לגבי מדידת החום - אני מאד ממליצה לרכוש ב-25 שקלים מדחום של 10 שניות. אנחנו קנינו בסנטר פארם ומאז מרגישים הקלה משמעותית בסאגה הזו של מדידת חום. כל נמדידה כולל מתן נר אורכת לא יותר מ30 שניות

 

והנסיכה שלך ממש עדינה אם היא הגיבה בבכי כבוש... אצלי צורחים עד שבעלי אומר שהוא שומע את השכנים מחייגים למשטרה...

הילדים מקפידים לשלב ביטויים מפחידים ולאו דווקא קשורים למציאות... כך שמעבר לחלון זה אכן נשמע התעללות 

 הבכי הכבוש זה בגלל שהיא היתה חלושה מדי לעשות משהו..הצחקת אותי עם ההקפדות של הילדים.

 

כן , לוקחת את העצה  . בפעם הבאה שיצא לי -מקווה שלא יהיה בשימוש .

 

ולשאלתך -היא התאוששה , אני מקווה , אבל חלושה מאד מאד , שזה קצת מדאיג. 

אבא של לברה טובה שלי רופא, הוא הסביר לי שכדי להוריד את החום בצורה המהירה ביותר
צריך לקחת שקית קפואה מהמקפיא ( שעועית, או כל דבר אחר) ולהצמיד לירכיים של הילד.
10 שניות על כל ירך( לא מגע ישיר אלא מעל שכבת בגד) ולחזור על הפעולה 4 פעמים.
זהו שטח הפנים החשוף הגדול ביותר בו ניתן להשפיע על כמות גדולה של דם ולקרר אותו.
ומניסיון זה ממש מזרז את הורדת החום.

רפואה שלמה בע״ה!

מהדברים היא נשמעת אישה מופלאה.

הקב"ה יורד אל גנו ומלקט שושנים.

בגדול, שכירות זה לא "כסף לפח" אם במקביל חוסכים ואם העלות האלטרנטיבית (משכנתא) הייתה גבוהה יותר בגלל הריבית.

 

תנסי לבדוק בכיוונים אחרים.

מה מצב פח האשפה שלכם? נזרק אוכל?

עלויות תקשורת? סלולר? אינטרנט? (אם יש לכם שכנים אפשר להתחלק איתם בתשלום חצי חצי או שליש שליש שליש וכו')

 

אני מעלה עוד תהיה: 45 מ"ר זה מעט ממש. האם יש לכם ריהוט מתאים שמאפשר לנצל את השטח בצורה סבירה?

אפשר היום לקנות פיתרונות אחסון יצירתיים שמאפשרים לנצל טוב יותר את השטח הקיים ולחיות במקום הצפוף בקצת פחות סיוט.

זה לא יפתור את הבעיה, אבל יפתור את תחושת המחנק שלך.

אומנם לא נשמע שאתם בדרך לדירה. אלא אם כן יהיה באמת שינוי בשוק הדיור.

זה יכול לקרות, ואפילו הגיוני שזה מתישהו יקרה אבל השאלה מתי....

דבר נוסף-

אם שתיכם עובדים, עם 3 ילדים ואתם בקושי מצליחים לחסוך. ככל הנראה עם הזמן זה רק יהיה יותר קשה. זה גם עלול ליצור בעיות כלכליות עתידיות ללא קשר לדירה...

האם מיציתם את כושר ההשתכרות שלכם? האם לשתיכם יש מקצוע?

אם לא, 

אני מציע לכם לחשוב בגדול ולנסות לעשות מהלך משמעותי על מנת לשפר את ההכנסות שלכם.

תודה על הרעיונות.

אנחנו באמת משתדלים לנצל את השטח בצורה הכי טובה שיש, אבל עדיין מאוד צפוף.

קשה בעיקר בחורף כשאי אפשר לצאת עם הילדים לשחק בחוץ...

על דירה גדולה עדיף לבדוק אפשרות לקחת הלוואה לדירה להשקעה עפ"י חוק אפשר לקבל הלוואה עד 50% מערך הנכס (זה מה שהחוק מתיר ביחס להלוואה לדירה להשקעה)

למרות שמבחינת הפותחת זה להשקעה.

אבל בבנק זו דירה ראשונה.

לוד זה עיר מרכזית,זה שכונה קצת קשה ומעורבת, יש שם מכינה קדם צבאית וגרעין משפחות 30.(לא אלישיב אלא רמת אשכול)דירה שם עולה בסביבות חצי מיליון..600,במרכז.

דירות בחצי מליון זה רק קומה רביעית בלי מעלית...
זה היה נכון לפני שנה, אבל עכשיו לא ממש...

ומשתכרים בצורה מסודרת, אולי כדאי לפנות לבנק ולברר בעניין משכנתא.

 

מנסיון שלנו - זה לא באמת בשמיים, כפי שזה ניראה.

 

ממליצה לפנות ליועץ משכנתאות (בד"כ עדיף פרטי, זה לא זול. אבל אם אי אפשר, אז גם יועץ משכנתאות בכל בנק זה בסדר גמור) ולבדוק מה האופציות.

 

בהצלחה.

 

 

אשמח ליותר פרטים

 

הוראת שעה שמי שקונה דירה ראשונה למגורים בפריפריה מקבל הנחה במסים השונים שיכולה להגיע עד 100 אלף ש"ח. (ניתן למימוש רק בקניה מקבלן).

אני לא יודעת אם עדיין קיים.

 

באיזה שהוא שלב, אם לא מכרנו את הנכס- חלק מסכום המשכנתא התקבל כמענק.

 

לא נראה לי שקיים היום.

בחריש.. 60 אלף. תלוי במיקום ובעוד פרטים... בהצלחה!

אם יש לכם הון בסביבות 200k ש"ח ומעלה אפשר לקנות דירה קטנה על הנייר ולמכור אותה לפני מסירת המפתח.
פוטנציאל הרווח לרוב הוא מ80% ומעלה ביחס להשקעה, לאחר הוצאות נלוות עו"ד, מס רכישה (במידה ואתם מעוניינים לקנות דירה משלכם עדיף לשלם מס רכישה על דירה קטנה יותר).
והמשכנתא תהיה קטנה יותר כשתקנו דירה.
זה ממש על קצה המזלג ...

איפה יש רווח של 80% תוך שנתיים-שלוש?

דבר שני - אין מס רכישה בסכומים האלה.

מס רכישה משלמים במידה ולא מדובר בדירה ראשונה, לא משנה אם מדובר בדירה להשקעה או בדירה שנייה למגורים.
מבחינת תשלום מס הרכישה זה נתון לבחירה של הקונה אם לשלם מס רכישה על דירה להשקעה או דירה למגורים.

לא 80 אחוז משווי הדירה..

אין להם 200K , אם זה לא היה ברור מהודעת הפתיחה

למה להכאיב לאנשים סתם ?

וזכינו לקנות דירה עם המון סייעתא דשמייא אחרי - 18 שנות נישואים!!!

 

רק תפילות!  לאבא שבשבמים לא חסר הון עצמי ולא חסרות הדרכים להעביר אותו אליכם.

להיעזר במישהו שמבין ויכול להמליץ על נכס בר-השכרה ועם פוטנציאל לעליית מחיר ולא לירידה במחיר.

אם אין לכם הון עצמי נראה לי שכדאי לכם לעשות מאמץ גדול ולחסוך כל חודש לפחות 1000 ש"ח, וכך תוך כמה שנים יהיה לכם הון כזה. זה נשמע אולי דרך ארוכה מאד, אבל עדיף להתקדם בדרך כלשהי מאשר לזרוק כסף לפח על שכירות כל החיים.

אחרי שקונים דירה, ההכנסה משכ"ד מממנת את המשכנתא וכך מפסיקים לזרוק כסף לפח. ובע"ה לאחר כמה שנים אפשר להתקדם לנכס קצת יותר גדול וכו'. לפעמים אפשר לנצל סכומי כסף חד פעמיים כמו קרן השתלמות שמשתחררת / פיצויים וכו'.

אין לי הבנה גדולה בענין אז נא לקחת את דברַי בע"מ.

אני מכיר ויכול להמליץ על חברה שמתעסקת בדיוק באפיק הזה. ניתן לפנות אלי "באישי".

זה לא בושה לקנות שם

ואין לך מושג כמה בגדים עולים לילדים. גם בסיילים

אולי לא הון עצמי אבל אני חושבת שיכולים להצטבר סכומים יפים...

דווקא יש לי מושג כמה עולה.

בגלל זה אני מקבלת בגדים יד שניה ולא מתביישת בזה אלא מודה על מה שיש.

אבל היא בקשה עזרה בלקנות בית. לכן אני התרשמתי שהתגובה "לקנות בגדים בגמח של יד שניה" לא נועדה לעזור לה בזה אלא לזלזל.

והתרשמתי שאת/ה כתבת את ההודעה הקודמת ואת/ה הצעת כי חשבת שזה יכול להצטבר לסכומים יפים ולעזור.

אם כוונתך הייתה לטובה אני מתנצלת על שחשדתי שזה נועד לזלזל. (והגבתי בהתאם)

עיצה נהדרת, אם הם לא עושים את זה כבר

ב"ה

 

תפילה לרכישת דירה (ניתן לאומרה בכול עת, פרט לשבת ויו"ט):

 

בָּרוּךְ יְיָ אֱלוֹהִים אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן, לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. אנא יְיָ צְבָאוֹת אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים השקיפה עלינו מִמְּעוֹן קודשך לטובה, וברכנו וסייע בידנו לרכוש דירה טובה ונאה,

עם שכנים בעלי יראת שמים ואדם, דירה אשר נשמח בה, ונתברך בה,

אנו וכול בני ביתנו לאורך ימים ושנים ארוכים בטוב ובנעימים, דירה אשר תועיל לנו להתברך ברוחניות וגשמיות. וסייע בידנו שנזכה לקיים את מצוות ישוב הארץ בשמחה ובטוב לבב כְּדִכְתִיב: וְשָׁב יְיָ אֱלוֹהֵיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלוֹהֵיךָ שָׁמָּה אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלוֹהֵיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלוֹהֵיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

ומלא משאלות ליבנו לטובה ולברכה, ומאוצר מתנת חינם חוֹנֵנו כְּדִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם.

ומִבִּרְכוֹתֶיך נתברך בבנין בית המקדש ובנין ירושלים בחסד וברחמים אמן.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

 

 

• נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

 

 

רק העיסוק בזה עושה לי רע

לפנות לעמותת "אחים לבית", שמסייעת מאוד בדיוק במקרים כאלו.

זה האתר שלהם: http://ahim-labait.org/

אני מכיר אותם באופן אישי. הם עובדים יפה ומקצועי, קודם כל לאתר מקורות כספיים שהמשפחה יכולה להשיג בעצמה, ואח"כ גם עוזרים בהלוואה וכדו'.

ממש מפתיע לגלות שיש משפחות רבות שיודעות במאה אחוז שאין להן כסף, וקצת ייעוץ מקצועי יכול לגלות להם נפלאות..

גילוי נאות, אנחנו אחרי 15.5 שנות נישואין ועדיין בשכירות, כי אחרי הכול כסף למשהו בשבילנו לא היה לנו - אבל בסייעתא דשמיא קנינו דירה קטנה להשקעה, ואיתה אנחנו מתקדמים ב"ה.

גם על זה אני ממליץ מאוד, ואפשר לפנות בעניין אליי באישי.

 

חוץ מזה תמיד מומלץ, אם זה לא הכשרון הטבעי שלנו, לפנות לייעוץ בכל מה שקשור להתנהלות כלכלית, פנסיה וכו' - כמעט תמיד יש עוד מה ללמוד.

 

בהצלחה, אין ייאוש!!!

?

אם תתני את הנתונים האלה אולי נוכל לעזור.

 

אגב הוצאות קשיחות שחייבים להוציא הכוונה לשכירות/ מוסדות חינוך וצהרונים וכד'....

אנחנו במצב דומה, אך קודם כל חשוב לא להתייאש!

מנסיון, הקב"ה שולח את הפרנסה-תאמיני בו, מה זה בשבילו לשלוח לך עוד קצת כסף? דירה?

נשמע שאתם באמת חוסכים, אז אולי צריך לחשוב על מקור הכנסה נוסף

אח שלי טוען שבמקום להשקיע את הכוח באיך לחסוך כסף צריך להשקיע את הכוח והמחשבה באיך להכניס כסף

יש היום כל מיני עבודות דרך הבית שיכולות להיות בנוסף לעבודה שבחוץ

אם זה יכול להתאים לך את מוזמנת לפנות באישי ואגיד לך מה אני עושה..

בהצלחה

יש לי תינוק שגם בודק גבולות... תראי אני לומדת גיל הרך ואת חייבת ללמוד גם את על התפתחות של ילדים כדי לדעת איך להגיב נכון... זה לא הוגן לכעוס על ילד שיתכן שלא מסוגל להבין לעומק למה לא. את צריכה להבהיר לו דברים מצד אחד אך לדעת שהוא ילד קטן שרוצה לטעום כי כך מרגיש איך העולם בנוי .. אז אני מציעה להיות ברורה והחלטית בנוגע להתנהלות הכללית שלו ומצד שני לראות אם זה מתאים לו כי .... אז לא צריך לחייב אותו

אולי יש לו בעיה תחושתית. 

לפי מה שהבנתי בעיה תחושתית היא לאו דווקא במגע עם העור.. אולי עוד משהו מציק לו?

 

שבגיל כמעט שנתיים, מאוד קשה לעשות דברים "לפי הספר": קשה להם לשבת הרבה זמן ליד שולחן, קשה להם להקשיב הרבה זמן, לבצע פעילות ממושכת וכו'.

לא הייתי מתרגשת מהתנהגות כזו.. אלא להפך- מנסה לבנות סדר יום עם פעילויות קצרות ומתומצתות

זה שהוא כועס זה מובן, זו הדרך שלו להביע מחאה ואכזבה. ומותר לו להביע את עצמו גם אם זה לא נעים באוזננו 

הגישה של להמשיך בהתמדה, ואהבה את הדגשת הגבולות היא גישה נכונה לענ"ד.

לגבי הבר בצק- הייתי ממליצה מראש לקנות דברים לא רעילים. ילדים טועמים, נוגעים, חשים וזו הדרך שלהם להכיר את הסובב אותם

 

הוא לא רוצה מדבקה על היד? הוא לא חייב. הגיוני שיהיו דברים שיהיו פחות נעימים לו, בדיוק כפי שלנו לא הכל נעים הייתי ממליצה לחשוב על אופציות חלופיות, מבלי לשנות ממטרת הפעילות. לא רוצה להדביק על היד, אפשר להדביק על דף, אפשר להדביק בתוך ציור ולתחם, אפשר לקשט את התיק (זה ממילא יורד אח"כ..)

בהצלחה!

 

מה קרה לרגש הטבעי של האימהות?זה תינוק, תנו לו לגדול בלי להפריע לו. מי שם לכם בראש שצריך לשים "גבולות" לתינוק? מי המציא את המושג "בדק גבולות"? וכי ילדינו הם אויב שאנחנו נלחמים נגדם? כל ילד וכל אדם מתפתח בקצב שלו. גבולות בגיל הזה הם בסך הכול התנועות הטבעיות שלנו, לדוגמה: להרחיק תינוק ממשהו מסוכן או מילד שהוא מציק לו, לקחת ממנו דבר מסוכן שהוא אוחז - וכל זה בלי לדבר הרבה, בלי להגיד "לא". הוא מבין שאת זה לא מרשים וזהו. לא מרשים לו משהו מסוכן או להציק למישהו. זה הכול. פועלים באהבה ובביטחון. לא מחייבים לשחק בבר בצק או לשים מדבקות.   (עזבי את הבר בצק. אל תתני לקבוצה משהו שלא מתאים לכולם. זה סתם מסוכן.) הבה נסתכל על התינוקות ועל הילדים שלנו ושאנו מטפלים בהם בעין טובה, ברכות, באהבה. אני פשוט כולי נסערת. במקום לתת לילדים לגדול ישר , מעקמים אותם 

את צודקת.הייתי צריכה לכתוב את הדברים ברוך ובנעימות. הייתי נסערת, הייתי בהלם.   

קודם כל, הוא צריך יחס חם ונעים. לפני כל "הצבת גבולות".

 

ילד בגיל כזה שלא יושב ליד השולחן בזמן האוכל או עושה דברים שאת לא מרשה... נו, לאט-לאט. אל תעשי איתו מאבק-כחות. לא תמיד "כמובן שאני לא מוותרת" זה הנכון. אלא בנחת לנסות להציע מה שכן טוב לו. 

מי אומר שהוא "בודק גבולות"?.. אולי הוא סתם רוצה דברים מסויימים?  

את "מסבירה שזה לא אוכל" והוא לא מבין. וכי מה ציפית?..

 

כל ילד בערך בוכה כשלא מקבל מה שרוצה, ואוהב לעשות מה שבא לו. ב"ה. 

ואם הוא לא אוהב מדבקות על היד - אז כמובן לא תשימי לו.

 

אחרי זה, יש באמת מקום לחשוב מה עושים עם הפרטים שאמרת, איזה חומרים להביא לו וכד'. בטח כבר יציעו הצעות טובות..

למשל כמה זמן התינוק אצלך, האם היה במסגרת קודם לכן? האם התייעצת עם ההורים? אולי היה שינוי מסויים במשפחה?

המלצה שלי להפנות שאלות כאלה ליועצת חינוכית לגיל הרך

יש שלבים בהתפתחות הילד שכדאי ללמוד כשמטפלים בילדים קטנים

כל מקרה לגופו וכדאי שיבדק לעומק עד כמה שמתאפשר

בהצלחה

אז תודה לתגובות הנעימות..
בסך הכל רציתי להתייעץ מנסיונכן איך כדאי לפעול...
לפני כתקובה הכנתי בצק משחק וראיתי שלא ככ שיחקו והוא ניסה לאכול אז חיכיתי תקופה לראות אולי הוא כבר בשל ליצירות כאלו.
ברור שלא הכרחתי אותו להדביק מדבקה על היד...
זו היתה עוד דוגמא על הקושי במגע שיש לו.
לגבי הגבולות תינוק מתחיל להכיר את העולם ובשביל שירגיש מוגן ואהוב חלק מזה זה לדעת שיש במקום כללים לטוב ולרע ובשביל שיהיה לנו הכי כיף שבעולם יש כללים בסיסיים כי אחרת יהיה כאוס נוראי ולא תהיה לי שליטה על המתרחש וכל בטיחות התינוקים...
אני די נלחצי מזה שאוכל את הבר בצק כי אף פעם לא ראיתי תינוק שמחזיק את זה בצורה ככ חזקה וממש מנסה לנגוס ולאכול ולא מבין שזה מגעיל במיוחד שהוא בגיל שהוא מבין מה קורה ומה אוכל או לא...
בכל זאת יש לי אחריות להחזיר תינוק בריא ושלם...

אז כדי לחדד אני מאוד אוהבת את התינוקות ומקדישה להם זמן איכות כייפי ונותנת להם תחושה שהם רצויים ואהובים!!!

שלתינוק בבית נותנים לו לעשות מה שרוצה ואם אני רוצה שלכל התינוקות תהיה פעילות כייפית אני צריכה שכולם יהיו איתי ואם אני רואה שהפעילות לא מתאימה עוברים הלאה לא בצורה של כעס אלא בצורה ברורה וכן אני אגיד בצורה נעימה לא שמים את זה בפה! זה לא אוכל..
וחוץ מזה שאני צריכה גם תוך כדי לדאוג שלא יהיה אוכל על הרצפה שתינוקות אחרים לא יאכלו... יש כללי הגיינה בסיסים חוץ מזה שזה מלכלך את הבית... אם הוא רוצה לעבור למשחק הבא אז גמרנו עם האוכל...

זה פעם ראשונה שהוא מתעסק בזה?
כי אם כן כל תינוק כשהוא מרגיש משהו חדש אוטומטית הוא מכניס לפה כדי לדעת מה זה
אם לא.
בתור מטפלת בעבר יש ילדים שאוכלים דברים לדוגמא כמו חול היה לי ילד בקבוצה שהיה אוכל חול כאילו זה ביסלי.והמליצו לבדוק אם חסר לו ויטמינים מסוימים
גם בר בצק יכול להיות שחסר לו משהו בגוף וככה הוא משלים אותו.
ויכול להיות שזה גם טעים לו.אז פשוט להסביר לו בנחת שזה לא אוכל תמחישי לו ממש מה זה אוכל ומה זה בצק ומה עושים עם כל דבר

עלים יבשים, דשא ובוץ זה לא טעים...

אבל זה לא ימנע ממנו להכניס לפה...

 

העיקר עם אוכל הוא עושה לי בעיות.. ;)

וכשנתתי לילדים בר בצק, היו כמה ילדים שבאופן קבוע היו מכניסים לפה. בקבוצת הגיל הזו בערך. (חלקם יותר גדולים אפילו)

 

זה מתאים לחלוטין לגיל ויש ילדים שהשלב האוראלי שלהם לא נגמר בגיל שנה כמו שכתוב בספר אלא אפילו עוד שנה נוספת.

 

אם זה בר בצק שהוכן בבית מקמח ומלח - לא הייתי מתרגשת. הוא עדיין תינוק/ פעוט- אי אפשר לצפות לציות ולהשלטת המוח על הדחפים בגיל הזה ליותר ממה שניות/ דקות

 

לטפל בכמה תינוקות בו-זמנית ועוד שבית יהיה יפה ומסודר

אז השערות שלי שבבית יש כללים אחרים או שהוא לא הורגל לגבולות עדיין או לא מתאים לו לוח זמנים, ילדים עייפים מאוד עצבניים ואני חושבת שזה קשה לילד קטן להיות במסגרת עם ילדים הרבה זמן

ואני ממש לא מבינה למה להביא מדבקות בגיל הזה? מה אם הוא יבלע אותן? או תינוק אחר יבלע אותן? אני חושבת שתינוקות אמורים לשחק בצעצועים ולא לעשות יצירה , בן שלי כשהיה בן חמש קרא לעבודה עם מדבקות עבודת פרך   

כאם לילד אוטיסט שגילינו רק בגיל 4 וחצי!-

 

היו תופעות קצת חריגות דומות מאוד למה שתארת.ואני אמרתי למטפלת שחשוב עין טובה,

 

חום ואהבה,וסבלנו הוא יגדל והכל יסתדר....

 

הוא גדל והכל נעשה מאוד מורכב,עד שאיבחנו, טיפלו וכ'ו.

 

כשאני מסתכלת לאחור ובודקת אלו דברים חריגים היו ,אני מוצאת את אלו,

 

ואומרת,לבדוק עם מומחים זה חשוב מאוד,בזמן.

 

מקסימום הכל תקין,ואז להיעזר בסבלנות.להורים קשה מאוד לקבל חריגות של ילדם,

 

ובתת מודע דוחים וסוגרים עיניים.

 

כמובן,יש לשתף בעדינות,עם אמפטיה את ההורים,ולהמליץ לפנות לייעוץ מקצועי,

 

זה ימנע סבל גדול מאוד בעתיד!

 

מנסיון מר,של שנים!

 

בהצלחה רבה!!!

בגיל כזה, הוא מתנהג נורמלי לגמרי.

 

אכן, מצער מאד מה שקרה איתכם - ומאחל לכם אך טוב.

 

אבל לא יעלה על הדעת שיפנו ל"ייעוץ מקצועי" כי תינוק מכניס ברבצק לפה..

 

ההיפך, את הייעוץ המקצועי כדאי שתקבל המטפלת, שכפי דבריה, היא מטפלת בכמה ילדים, כנראה באופן פרטי.

אין שם אף דבר "חריג" במיוחד..

 

יש שם קצת ציפיות חריגות מתינוק בגיל הזה.

 

 

לא אמרו לכם כלום בטיפת חלב? אשמח לשמוע

מה פה בעיית גבולות נוראית?

הוא תינוק בסה"כ.

הוא לא מבין מה את מרשה ומה את לא מרשה,

הוא עוד לא בן שנתיים אפילו, וזה הגיוני מאוד שאפילו שיש אצלעך כללים ,

הוא לא מודע לקיומם , ולא מבין מה זה אומר "כללים" . 

יופי שאת אומרת לו שזה לא אוכל, הוא תינוק, והצורך שלו לאכול דברים יותר חזק,

השלב האורלי (השלב שבו אוכלים ומכניסים דברים לפה) לא נגמר אצל הבת שלי עד אחרי גיל שלוש ,

היא הייתה מכניסה לפה כל דבר. גם אחותי הייתה ככה. אין שום קשר בין צורך תחושתי

להכניס לפה, לבין תחושת רעב. זה בסיסי . 

כדאי לך מאוד ללמוד על התפתחות תינוקות. 

אם זה חומר לא רעיל, ועל רוב חומרי היצירה שקונים היום בחנויות כתוב "לא רעיל" , 

אז לא יקרה לו כלום. 

ולא צריך לתת לתינוקות בהכרח בר-בצק. 

למה תינוקות צריכים ללמוד להדביק מדבקות? בני כמה האחרים במשפחתון ?

ילד עד גיל שנתיים + לא צריך להתעסק עם זה. 

זה שהוא אוהב לעשות מה שבא לו , זה נורמלי לחלוטין לגילו , וגם זה שהוא בוכה כשלא נותנים לו מה שהוא רוצה.

זה לא ילד בן 3 שיש כאן עם מי לדבר ואת מי לחנך.

הוא תינוק.תזכרי שהוא תינוק.

ברור שלא צריך לתת לו להזיק לעצמו וכן צריך לשמור על סביבה בטוחה 

ולא להרשות לעשות דברים מסוכנים , להפריע לתינוקות קטנים ממנו וכד'

אבל ה"אסור" צריך להיות בנועם , והמינון של ה"אסור " ו"לא " צריך להיות מתאים.

את נשמעת אנטי כלפיו, כאילו הוא איזשהו שד משחת שמפריע לך לסדר יום,

הוא בסהכ הכל תינוק, אפילו לא בן שנתיים . 

תינוק בן שנה ו8 חד' , לפעמים כן יהיה נוח לסביבה וישב בשקט חצי שעה ליד השולחן ולא יזרוק את הצלחת

ולפעמים הוא לא יהיה טאטאל'ה שמרצה את המבוגרים כל הזמן, וזה נורמלי לגמרי ,

לי אישית יש חיבה מיוחדת לתינוקות השובבים , יותר מאשר לרדומים והבוהים למיניהם. (אמא של שובבות )

יותר קשה איתם לפעמים... אבל אם מסתכלים על זה בצורה קצת שונה מאשר "הוא מפריע " ו"אין לו גבולות"

אפשר לראות את החן בזה שיש לו אופי ורצונות משלו. 

 

ויש לו במשפחתון שתי מטפלות,והן עושות את היצירות בפרטני או עם שני ילדים ביחד ואז המטפלת השניה עם השאר במשחק חופשי בגן.
אחרת אני לא מבינה איך מצפים מהילדים לעשות כאלה דברים....

הבן שלי במשפחתון, בן 1.4 ולמד שם להדביק מדבקות, בבית זו התרפיה שלו..
אז כל הכבוד לך על ההשקעה בפיתוח הילדים אך לדעתי תניחי לו אם לא רוצה וכל יתר התיאורים מתאימיםצלגיל ולא חריגים

אל תגרום לנזק!!!!!!

יש גם נסיון בחיים.

 

לדעתי, במזג אויר כזה, לא קרה כלום.

 

וכתבתי שזו דעתי. לא בתור ד"ר.. אם היא חוששת, תשאל.

ואייך אתה יודע שזה לא היה בחדר מחומם הייטב? (נגיד חדר תינוק)
אז תכתוב שאתה לא ד"ר, יש אנשים שכשהם מדברים בכזו נחרצות אנשים אחרחם עלולים לחשוב שהם צודקים.

(מצטערת, יותר מידי מקרים, בסביבה שלי, של נזק תמידי לעין בדיוק בגלל דברים כאלה)

זה לא פורום רפואי, ורוב מוחלט של הכותבים אינם רופאים. זה ידוע למי שמתייעץ, ולא צריך להכריז על זהבאופן מיוחד לענ"ד.

את הדאגה אני מבין.. (באמת חשבתי עוד בהודעה הראשונה לכתוב על "מזג האויר" כדי שהיא תקיש לעניינה. לגבי איפה היא גרה, לא צריך להגזים. היום חורף בכל הארץ).

 

אני מניח שאיש לא חשב שאני ד"ר. וגם לא ראיתי שדיברתי "בנחרצות" בנושא הזה. פורום, אנשים אומרים מה שחושבים.

 

בד"כ, אני באמת נזהר בעניינים "רפואיים" לא לכתוב מה שאינני יודע ברור. או להפנות (כדוגמת מישהי שכתבה על איזה פרח שהבן אכל והצעתי לה לפנות למרכז להרעלות בחיפה - גם זה מנסיון - ואכן, זה היה במקום..).

 

בנידון זה, יש גם צד שני - של לא לתת את הטיפות.  אז הססתי לרגע, ואמרתי שעדיף לכתוב. כך מראה נסיוננו. 

הנקודה, למיטב ידיעתי, היא הסטריליזציה. כלומר: תאריך התפוגה, כך אומרים בעלי מקצוע, הוא נכון עד שלא פותחים את הבקבוק. מאז שפותחים, 30 יום, בגלל הסטריליזציה. מאותה סיבה גם השמירה במקרר.  זה לא כמו תרופות "פג תוקף" שאז כבר החומרים של התרופה מתפרקים וזה מזיק מצד עצמו.

 

ילד גם מקבל לא פעם מים לא סטריליים מהאמבטיה בעיניים, וכד'. אז היה נראה לי, שלא קריטי אחרי מספר כזה של שעות, במזג אויר כזה, ומתוך ה"חוש" של הנסיון. אם לא היתה שואלת "דחוף", סביר שלא הייתי עונה.

 

כעת, הערה נוספת: לגיטימי לגמרי להגיב: לדעתי לא לסמוך על זה אלא לשאול איש מקצוע. אחרי הכל זה עיניים.. (לדוגמה).

 

אבל כשמישהו מגיב (וכמובן, נזהר שזה יהיה מ"אנונימי"..): "למה אתה רופא/אח/רוקח"... אז הוא מעביר את הענין מהנושא אל האדם.  אז אחת משתיים: או שזה מישהו שיש לו משום מה עוינות קודמת.. ואז הוא מוצא "הזדמנות".. יואיל לא לתפוס טרמפ לדברים כאלו על שאלה תמימה של אמא ונסיון לעזור לה.

או שסתם יש לו/לה "עצבים" ומוציא אותם כך. גם לא המקום. זה לא שכתבו איזה משהו ש"מקלקל" מוסרית.. יש השגה עניינית, אפילו חדה, בכבוד - תכתוב שכדאי להיזהר..

 

הקיצור, אכן דעתי כמו שאמרתי "לדעתי".. אכן אפשר לסבור אחרת, אכן אני מסכים בכללי עם אזהרתך מ"עצות רפואיות נחרצות" כשאינן וודאיות, בעניינים משמעותיים. אכן, אני חושב שכאשר מגיבים לתגובה, צריך לראות מה באמת נאמר בה (למשל, לא "בנחרצות"), ובוודאי לא לבלבל בין תגובה על התוכן לאומרה. הרבה טוב. 

 

טיפות עיניים אנטיביוטיות זה לא סירופ אקמולי.
לא היית רוצה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

מה תדימי לה עוד? עוד גופיה??

הרי הגן אמור להיות מחומם כמו בבית ואז היא תזיע ולא יהיה לה נח....

אז לא הגיוני לצאת לחצר..
איך היא תוכל לשחק עם כל כך הרבה שכבות?
אני שמה חולצה וקפוצון פליז מעל סתם כי זה מתייבש יותר מהר מפוטר בכביסות.. לטעמי מספיק. בבית זה מעולה וצריך להיות אותו דבר במסגרת

נשמע לי בסדר גמור.

 

(מוסיפה גרביים מונעות החלקה מעל הגרביונים) אבל אצלנו לא יוצאים לחצר. בשביל לצאת החוצה בלי מעיל אולי כדי להוסיף בתיק קפוצון. ואולי להחליף מכנס למכנס חם יותר. אבל לדעתי באמת לא שייך לצאת החוצה בקור כזה.

אפילו פחות.. אם לא ממש קר מלבישה גרביים חמות ולא גרביונים (יותר חם אצלנו).
אבל באמת כשיוצאים לחצר מוסיפה סוודר, ואם יש קצת רוח אז גם כובע.
לא הגיוני שבתוך הגן תהיה אותה טמפרטורה כמו בחצר!
ונראה לי מקובל שהמטפלת מלבישה לילדים משהו לפני שיוצאים לחצר.

לדעתי לא צריך להלביש חם מדי מסורבל לילדים. ועוד שמים מזגן בגן. פשוט תקני לה כפפות (אם יש בגודל שלה אם ממש קר לה אבל אם נותנים להם להיות בארגז חול וכדומה אז שיורידו לה לפני. (נראה לי שבגן פרטי נותנים לפעמים.) אני אישית לא נוח לי עם כפפות.

אפילו שיש מזגן.

אני שמה לו:
גטקס+ מכנס
גופיה עם תיקתק שסגורים למטה עם תיקתקים כדי שהבטן לא תהיה חשופה+קפוצון\חולצת פוטר
2 זוגות גרביים שבעלי מכריח אותי לשים לו

החום גוף חייב להיות מינימאלי, אם לא מתקררים מהר ומצטננים.


לגבי ידיים קרות נשמע לי מצחיק שכתבת שזה עובר בתורשה כי זה לא...

אצלינו זה הפוך..

אצלינו במשפחה יש תורשה של ידיים חמות תמיד ולא משנה מה מזג האויר..

אצל הילדים שלי: אחד קיבל את זה בתורשה והשני לא..

ואני רואה שבאמת לאחד מהם הידיים תמיד חמות ולשני הם תמיד קרות/קרירות..

 

זה בד"כ... יש לי ידיים קרות- גם הלב. בכל כלל יש יוצא מהכלל.

 אני ממליצה בחום לשים בימים שקר גופייה קצרה /בלי שרוולים מתחת לגופיה הארוכה, לפוטר וכו'. זה מצוין ומחמם.

 

אני תמיד מלבישה שתי גופיות חמות גטקס ואז חליפת חורף מפוטר...
ככה הילדים פחות מנוזלים.. ופחות חולים..
בדוק..

גיל בי"ס יסודי?

עד גן חובה... מכיתה א' ואילך הם לוקחים קפוצ'ון או פליז ...

אם בגן/במעון הגננת באה עם סריג דקיק ומדליקה חימום רציני - הם סובלים.

 

עדיף להלביש מה שהגננת יכולה להוריד להם בקלות.

 

אני מלבישה גופיה חמה, פוטר, גרביונים/גטקס ומעל סוודר חם.

והתוצאות מדהימות!! אם את רוצה מספר אתן  לך באישי

 

יש מושג שנקרא "חלון שינה".
אאל"ט הכוונה לזמן שבו התינוק צריך לישון ומקדישים את הזמן להכנה לשינה. להיכנס לחדר מעומעם, מוזיקה שקטה אולי... ללטף, להניח על המיטה או על הידיים....

אולי זה כל פרק הזמן שהתינוק ישן.... סליחה, לא זוכרת... בכל מקרה כדאי להקפיד על טקס לפני השינה כדי להרגיל את הילד.

קחי את הדרבים בעירבון מוגבל... אני רווקה והניסיון שלי הוא מהאחיינים ומטיפול בתינוקת...

זה משתלם?

רק להקפיד כי קדוש בקדושת שביעית. זה קצת מגביל, אבל שווה.

אני מנסה להיזכר איפה קנינו אז.

אז גרנו בישוב. יכול להיות שבישובים יש קבוצות שמתארגנות לקניה מרוכזת. או אפילו אפשר לברר דרך הרבנות המקומית בישוב.

על הבקבוק רשום:  דוד 050-2050809

המוסקטו טעים אבל חיפשתי יין יבש.

לפעמים אפשר לקנות מאנשים פרטיים.

אם יש באזורכם מושב דתי שמגדלים בו זיתים הייתי מנסה לברר.

מאיפה אתם?

כך אמר לנו אחד המפיצים

אוצר בית דין.

אבל שמנו תמונה של רב אחד שקוראים לו "הרבי של העכברים" מחילה, אני לא זוכרת את שמו רק שהוא הוציא כמות גדולה של עכברים מכפר אחד .
וביום ששמנו את התמונה על המקרר
נתפס העכבר בטעות! !! בתוך ארון עם כלים שהיה פתוח וסגרתי אותו ..
מאז כל היום שמעתי שם רעשים ולא הבנתי עד ש- פתחתי ו אאאאאאההההה! !!!

פעם שניה ששמנו את התמונה גם נתפס די מהר..

פעם שלישית לקח יותר זמן..

בהצלחה! ! כדאי לכם להיפטר מהם מהר,
כמה פעמים כשהיו לנו הייתי ממש חולה.

תשימו על המקרר למה בשירותים? או לפחות מחוץ...קצת כבוד בכל זאת....

ולא לתת לו הרבה מדי לאכול . אם כי רק הריח שלו מבריח אותם לפעמים . 

גרים בבית קרקע אז אפילו שיהיו חתולים בחצר... פשוט לשים להם שם אוכל ומים והם יגיעו לבד... 

יש שם גפנים , או פיקניק ליד הים ...

אני לא חושב שזה טוב או מועיל, פשוט לא חושב שזה שכתוב על נייר שזה אסור מפחיד מישהו.

 

אם מישהו אוהב את החומרים האלה, אפשר לשלוח אותו (בגיל 17 לדעתי ומעלה) לקורס מפעילי זיקוקים.

זה דוהה צבעים.

 

אני מכבסת צבעוני בהיר עם טייד וזה מוריד כתמים מצוין. אבל צבעים כהים דוהים.