הי,
במטרה לחקור את הממשק בין משפחה ועבודה בציבור הדתי נערך מחקר בקרב אמהות ל 6 ילדים ומעלה שבמקביל עובדות בחצי משרה לפחות.
ממש אשמח אם תמלאו את השאלון - הוא באורך של 15 דקות בלבד.
https://docs.google.com/forms/d/179e-lCtOQnw8_k9dCRtBFAppMQ9pxPrmZQ_BsL5U2VA/formResponse
תודה.
יש בזה חומר מאלחש וזה מאוד עוזר.
דלקת אוזניים כואבת בטירוף.
מסכן קטן..
אני אישית בהמלצת רופאה לי! שמה טיפות אבל זה אחריות כי אם יש לו חור בעור התוף זה מסוכן.
אבל בגלל שאצלי ב"ה 6 ילדים אני יודעת שכשיוצא שיניים יש לחץ על האוזניים והטיפות מקלות אז אני נותנת
יש נשכן מיוחד שהוא ממולא במים. שמים את הנשכן בתוך המקרר לכמה שעות (עדיף שיהיה שם בדרך קבע), הנשכן מתקרר וכשהתינוק סובל משיניים (או שהוא בוכה ולא רגוע) מביאים לו את זה.
מינסיון, מיד שהתינוק מחזיק בנשכן הוא נרגע. הנשכן קריר ונעים למגע ואם זה במקרה של שיניים כדי לעודד את התינוק לשים את הנשכן בתוך הפה שיגע קלות בחניכיים והמגע הקריר מרגיע את המקום הכואב שהשן צומחת בה.
מומלץ להשתמש בנשכן בכל פעם שהתינוק לא רגוע או בתור משחק. גם אם קורה שתינוק או ילד נופל ומקבל מכה אפשר לשים את הנשכן על המקום הכואב וזה עוזר מאוד!!!
קונים את הנשכן בסופרים או בבתי המרקחת
אם זה שיניים תמרחי לו נוראופן בחניכיים. זה ממש מרגיע פלאים!!
ואמרה לי את זה רופאת ילדים....
אוטידין- למרוח על החניכיים (תודה לבנות באתר שהמליצו לי
) וביררתי גם עם רופא ילדים, זה בסדר גמור.
"dologel"- משחה כמו טיג'ל (רק עם ריח של וניל ולא של דגים..), מחומרים טבעיים. קנינו בבית מרקחת.
אם הוא מצונן צריך לחמם אותו.
מכשיר אדים חמים יותר מתאים במקרה הזה.
מכשיר אדים קרים מתאים למצבים של שיעול נבחני כתוצאה ממזג אויר יבש או מיזוג.
ואם משתמשים בו, צריך להקפיד לשמור על חום הגוף של התינוק, ולהלביש אותו בהתאם לטמפרטורה הנמוכה שגורמים האדים הקרים (כולל כובע, ושמיכות).
אולי אתם מחממים מדי/לא מחממים מספיק את החדר?
צריך לחמם במידה כדי שהתינוק לא יצטנן מצד אחד, ולא יסבול מיובש מצד שני.
אם צריך להשתמש במכשיר אדים בדחיפות, הצורך הזה גובר על סכנות כלשהן שנגרמות ממכשיר לא מחוטא כראוי.
אתם יכולים למרוח לו מעט שמן זית על החזה והגב ולעסות בעדינות רבה, וגם להניח שיכבה של צמר גפן ספוג במעט אלכוהול על החזה (אחרי שמורחים שמן או קרם-זהירות מצריבה!) ומעליה להלביש את הבגדים. זה יחמם את המקום ויזרז את ההחלמה.
רפואה שלמה.
הגיוני וסביר שהצינון נובע מיובש באוויר ומיובש של חימום במזגן.
ואני משתמשת בו כל הזמן עם תינוקת בת 4 חודשים. זה משפר את הצינון במהירות וביעילות.
מה שכן- יש הנחיות לגבי השימוש- צריך לדאוג שיהיה נקי מחוטא ומעוקר.
אני רואה אחד לאחד אצל התינוקת שלנו, כשיש ימים יבשים או לחילופין כשהמזגן דלוק בלילה- מיד היא מצטננת.
אצלי בערך בגיל 3.
את יכולה להשתמש במשחה ללא פלואוריד (כמו של המשחות על בסיס אלוורה) ואז לצחצח עם משחה גם עכשיו בלי חשש.
ובכל מקרה- העיקר הוא הצחצוח, אכן.
אשריכם על הסבלנות.
אין מה לדאוג. תרחמו עליה, וזכות רחמיכם תוסיף לזכויותיכם..
ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך.
העולם אינו הפקר, וכי כל אדם שמשתגע ל"ע, הקב"ה מבצע את "הוראותיו"?.. חס ושלום.
תתכוונו לצאת ידי חובת "יסורים ממרקים" בזה שאתם שומעים את זה... אז עוד יוסיף לכם זכויות.
הצלחה רבה. שפע ברכה. תתחתנו בקרוב.. הרבה טוב ונחת. וכל כיבוד שלה ביחוד במצב כזה, רק מוסיף מצוות.
ורפואה שלמה גם לה. בשו"ט!
וכשאני אומרת להתרחק , אני מתכוונת להתנתק. אם זה לא אפשרי פיזית , אז נפשית. צריך לומר -זו אמא וברוך ה' , שאני כבר גדול/ה ומבינ/ה שההתנהגות שלה לא נכונה ,וזו אני ואלו הם חיי - אני אבנה לי חיים טובים ויפים . אני אתפלל ואכוון לאדם טוב , שיתייחס אלי יפה ,וידבר אלי יפה ואשתדל לעשות את אותו הדבר .
הריחוק חשוב -כדי שלא תתנהג/י עם הילדים שלך כמו שהתנהגו אלייך . חשוב לכבד אבא ואמא , וחשוב לבקר אותם . מאד קשה , כי זה מין איזור דמדומים כזה , מלא רגשות אשם -אתה לא בא -אז אתה לא בן טוב -למה לא באת??!!! אתה בא -אתה שוב בן לא טוב !!. זהו מן הסתם המסר הסותר , שמקבלים מאבא ואמא -שיש להם איזשהו פלונטר רגשי לא פטור . לפעמים אמא עברה דברים קשים והתעללות רגשית בבית שלה ולכן מתנהגת ככה.
אז כן , מנסיון כאוב -אתם צריכים להיות בקשר כמה שפחות, ויש מקום לדרוש , שאם היא רוצה לראות אתכם יותר , היא תצטרך לעבור תהליך עם מטפל משפחתי או מישהו מבחוץ שיראה לה איך הדברים נראים.
קללות זה אכן לא בריא לנשמה ולגוף . לתפוס מחסה ולהתרחק.
אתם לא רעים . לא עדיף להתאבד . ובחרת בחיים . יש לחיים הרבה דברים טובים להציע . צריך לבחור נקודת הסתכלות אופטימית . איך אמר רבי נחמן -לחפש את הטוב -גם אצל עצמך .
יש לי אחיינית בת שנה וחמישה חודשים והיא עושה בעיות עם האוכל לא רוצה לאכול מדלגת על ארוחות מה לייעץ לה?
הם היו אצל תזונאית אבל הם לא חידשו להם כלום
אם היא בסה"כ עולה במשקל (גם אם לאט) וחיונית ומתפתחת עדיף לעזוב אותה.
אולי לבדוק אם לא חסר ברזל.
אם היא יורדת במשקל או בכלל לא עולה זה מצריך ברור רפואי יותר גדול.
ומשהו שאמרו לי תזונאית ורופא שכדי שהילד יאכל טוב להציע לה ביום כמה ארוחות גדולות (רצוי שתשב עם המשפחה או בגן עם כולם)
ולא לנסות לדחוף כל הזמן משהו בין הארוחות כי "היא קטנה ולא אוכלת וצריכה לגדול ולאכול"
כי מה שקורה בסוף זה שהיא לומדת לנשנש משהו כל הזמן ולא לומדת לאכול מסודר כי מגיעה לא מספיק רעבה לארוחה הבאה.
לרדוף אחרי ילד עם אוכל בכפית זה לא גורם לו שום רצון לאכול, אלא להפך, האכילה מתקשרת לו עם חוויה מעצבנת.
צריך לנסות מה שאפשר שחווית האכילה תהיה נעימה וכיפית, גם אם זה כולל משחק עם האוכל, מריחה ואכילה עם הידיים, או דברים אחרים.
דבר שני, הייתי ממליצה לשבת יחד איתם ולאכול, זה מדרבן..
וגם- הילדים, ובכלל כולנו, אוכלים גם עם העיניים. ממליצה לקחת את זה לכיון של להכין את האוכל כך שיהיה יפה על הצלחת
לדעתי יש פה עניין של גבולות.
כבר מגיל כזה צריך לשים גבולות.
ולא להילחץ אם היא לא אוכלת.
היא צריכה לדעת שיש זמנים מסויימים לאוכל ואת הדרך שבה אוכלים.
אם יהיו עקביים עם זה זה יעבוד
לא כדאי להלחיץ, למרות שאני מבינה את הרצון שהילד יאכל והחששות סביב זה..
צריך להרפות, אבל במקביל להציב גבולות:
לא מעוניינת לאכול? היא לא חייבת
אבל עליה לדעת שיש שעה לארוחה, ואם לא אוכלים, פשוט מחכים עד לארוחה הבאה.
אם היא אוכלת, לעודד ולחזק
לתאר כמה זה יחזק אותה ויתן לה כח. כמה כיף שהיא משתתפת בארוחה יחד עם כולם.. שיטת המקל והגזר..
יש לי תחושה שהם קצת נסוגים אחורה בגלל הדרישות שלה.. כלומר אם היא לא אוכלת אז נותנים לה דברים אחרים שהיא רוצה ומתעקשת והם פחות טובים לה..יכול להיות שהיא מבינה את זה
בס''ד
חנוכה שמח!
לרגל חזרתי לעבודה, אשמח לדעת מה עוזר לכם להגיע מוקדם למסגרות של הילדים בבקרים. מה שאנחנו כבר עושים: כל לילה בוחרים את הבגדים של (שלי ושל הילדים) ואת ארוחת הבוקר (של הבית ושל הגן) של הילדים. את האוכל עצמו (סנדוויצ'ים ופירות וירקות חתוכים) אני מכינה בבוקר כדי שהמרקם ישאר נעים. אשמח לכל הטיפים שיש לכם בעניין, אני קצת מודאגת מאיך אצליח להגיע בעבודה בזמן בבקרים...
- משכיבים את הילדים לישון מוכנים ליום המחרת- לא פיג'מות אלא הבגדים שהם ילבשו ללימודים.
- ילדים עצמאיים כותבת להם רשימת משימות והם מבצעים ומסמנים V
- מכינים מערכת ערב קודם.
עקרונית בבוקר הם רק צריכים לנעול נעליים, ללבוש סוודר/ מעיל/ כובע ולומר לי מה למרוח להם בלחם.
אני, בין הכנת הסנדוויצ'ים, מעיפה מבט בחדרים לראות שהם לא "חולמים" וכל אחד עושה את המוטל עליו...
הלוואי עלי
הם לא אוכלים משהו לפני היציאה?
הייתי נותנת להם לבן עם פירות (או עם קורנפלקס
) לפני היציאה
והיום אני נותנת להם פשוט פרוסה עם משהו
ואת הפירות עם הלבן אוכלים אחרי הגן
והלוואי שהייתי יכולה להשכיב אותם עם בגדים למחר (או שלפחות היו מתלבשים לבד
בלי מלחמות כל בוקר..) אבל הגדול כמעט כל לילה מפספס וגם השני-שישן עם טיטול-
הרבה פעמים קם עם מכנסיים קצת רטובות
רק הקטנה ישנה עם הבגדים למחר.
אז את הילדים שלך תשכיבי עם פיגמה
כך יש פניות לעזור למי שצריך.
לתכנן אוכל מראש.
לראות שלכל אחד יש במגירה/ ליד המיטה בגדים ונעליים וגרביים- שתמיד לא מוצאים.
לשמוח, לחייך, לשים מוזיקה קצבית אבל נעימה (טרנסים פחות הקטע).
מנסיוני, כך הילדים יותר משתפים פעולה, פשוט כי זה כיף ומגניב ויש אווירה טובה.
בהצלחה
אחרי קפה נינוח הכל נראה אחרת והילדים לבסוף יוצאים עם אמא מחייכת ולא הצורחת
י שיודע להתלבש לבד מתלבש לבד...בערב אני שואלת אותם מה הם רוצים בכריך כך שבבוקר אין שאלות מיותרות..לילה קודם אני שמה בשולחן את הבגדים מסודרים כולל נעלים. וגרביים.
הילדים הולכים לישון בזמן כל שהם קמים רגועים בדרכ
והם מקפלים את הפיגמה ושמים מתחת לכרית אני אחרכ עוברת ומקפלת שמיכה ויוצאים שהבית מתוקתק...
אה ומשהו חשוב.... אני קמה מתארגנת ומארגנת והם קמים אחרי שבדרכ הכל מוכן.
הבן הבכור שלנו בן 7.
אני לא יודעת אם זה מהקלפים, אולי מהכדורגל, או סתם מחוסר תשומת לב לשמירה על הבגדים,
אך אני נאלצת לזרוק מכנסיים של הבן בתדירות שהיא לא הגיונית לטעמי- והכל מסיבה אחת שחוזרת שוב ושוב:
חורים במקום של הברכיים.
למשל: בשבוע וחצי האחרונים, תוך שבוע וחצי זרקתי 3 זוגות מכנסיים: מג'ינס, מפוטר, ומבד של מכנסי שבת.
כך שזה לא חומר ספציפי של המכנס שבעייתי ונקרע בקלות. כי כאן הבדים שונים ובכולם נהיו חורים.
אני מבקשת ומפצירה ולפעמים גם גוערת... וזה סתם גורם לחיכוכים... לא כיף לא לבן ולא לי.
שאלותיי:
האם התופעה נשמעת לכם סבירה? האם אצל כל הבנים המכנסיים סוג של חד פעמיים- ולזבל?
האם כדאי לקנות מלאי של מכנסיים ולהשלים עם ההוצאה החודשית כדי לא לריב עם הבן? (שלום בית...)
איך אפשר לבקש שייזהר על הבגדים בלי להישמע מבקרת/מאשימה? הוא חש מותקף בגלל הנושא וחבל לי.
אשמח לתובנותכם בנשא מנסיונכם.
בתדירות יותר גבוהה, אומנם עם פוטר לנו לא קרה
בדרך כלל זה מטיפוס על עצים, משחק בשיחים...
א. נכון. הבגדים שרובם מיוצרים בסין הם חד פעמיים...
ב. יש ילדים שיותר מועדים לבלאי בבגדים או בנעליים, לא באשמתם.
לפעמים מדובר בילדים מלאי מרץ, שאוהבים משחקי טבע: זחילה/טיפוס/כדורגל
לפעמים ילדים שבגלל תחושה פחות חדה נוטים להיתקל בקירות/פינות/רהיטים
כמובן אין מה להאשים.
תתכנני מראש לילד הזה תקציב הלבשה רחב. איך? פרטים אצל רוטשילד....
מלבישים בבגדים פשוטים וזולים. ואז פחות כואב הלב לזרוק. אני שמתי לב דווקא שג'ינסים פחות נקרעים.
יצאתי לי הרבה גם לגזור מכנסיים קרועות ולהפוך לקצרות. לא הולך בכל מכנס אבל אפשרי בחלק מהסוגים.
גם בנות אצלי קורעות כל הזמן טייצים- זה לא רק אצל בנים.
שאלו יהיו הצרות שלנו...
ב"ה שהילדים בריאים ומשחקים. היה עדיף שישבו מול המחשב כל היום ואז המכנסיים ישמרו אבל הנפש "תקרע"...?
אני חושבת, שזה לא פייר אפילו לבקש מהילד שהם לא יקרעו.
זה מגביל אותו בתנועה שלו ובהתנהלות היוםיומית שלו..
זה לא נגזר, או נתקע במשהו.
הבדים משתפשפים ונהיים דקים באזור הבירכיים ואז הם נקרעים.
אני שמתי לב שזה קורה בתקופה מסויימת. זאת אומרת בערל 4 חודשים אחרי שחרשו על מכנסיים. ולכן אם אני עושה קניות מרוכזות, אז גם המכנסיים נקרעות בתקופה מסויימת.
יש אח בן 2-3 וחשבתי בכיוון של משחק לגדול יותר.
צריכה רעיונות. כבר שכחתי במה משחקים בגיל הזה...
אני שמה את הבן שלי בן החצי שנה מול המחשב שיראה שירי ילדים.
האם זה פוגע בראיה בגיל כזה?
מישהו יודע האם יש הוראה כזאת שלא מומלץ בגיל כה קטן?
תודה!
איגוד רופאי הילדים האמריקאי ממליץ לא לתת לילדים בני פחות משנתיים לצפות.
לגבי ראייה אני לא יודעת, אבל יש לצפייה מה וכמה השלכות בגיל הזה, שבו המוח מתפתח בקצב מאוד מאוד מהיר (ולכן מושפע בקלות). נמצא למשל ש:
"צפייה ממושכת בטלוויזיה היא בעלת השפעה שלילית על התפתחות אזורים באונה הפרונטלית הקשורים ביכולות אינטלקטואליות. כמו כן נמצא מתאם שלילי בין זמן הצפייה בטלוויזיה ויכולת קוגניטיבית"
הציטוט לקוח מהמסמך הזה, ובו יש עוד מידע על הממצאים וההמלצות.
בהתהוותוהיום אומרים להגביל אבל לא למנוע.
נראה לך שהוא באמת מתעניין בזה?
כי בגיל כזה דברים הרבה יותר פשוטים מסקרנים אותם.
מספיק לשים אותו ליד חלון או על שטיח עם איזה חפץ חדש
שירים זה מצויין. אפשר לשמוע ברקע בלי לבהות במסך.
סליחה על החפירה..וגם לאחר מכן זה לא טוב מי יודע מה...
!אנונימי (2)אבל - קודם כל מזל טוב!
מה שעושים בדרך כלל, בטקס החלאקה גוזרים תלתל קצר, אפשר גם לתת לסבים ולדודים לגזור כל אחד תלתל ולברך את הילד.
ואח"כ בנחת הולכים לספר/ית ומעצבים לו תספורת באורך הרצוי לכם.
ככה זה גם קצת יותר בהדרגה בשביל הילד - בהתחלה מספרים קצת, ואח"כ - אנחנו חיכינו עם זה כמה ימים - מסיימים את התספורת.
אבל בכל אופן בארוע עצמו גזרנו רק כמה תלתלים.
ואח"כ בבית גזרתי במספריים חלק ניכר אבל לא קצוץ לגמרי. בהמשך קיצרנו עוד.
אם מסובך לגזור לבד אז אפשר ללכת לספר מיוחד של ילדים.
תכינו אותו לפני ותספרו איך זה יהיה ומה תעשו שלא יבהל.
או מסוגים שונים של מזון.
נשמע לך שזה הכיוון?
בגן לוקחים כל מיני דברים נגיד מפתח, קופסא קטנה , נר וכיוב' ואז מישהו יוצא החוצה ומסתירים אחד ואז הוא חוזר ושואלים אותו מה חסר .
היום לא שיחקנו את זה , אבל שרנו שירי חנוכה . אני שרתי היא רקדה ואם הפסקתי , אז היא היתה כמו פסל . יללה ספרו מה אתם עושים עם הילדים אחרי ההדלקה .
)אהבת ישראל!!אצלנו בבית אחרי הדלקת נרות שרים כל מיני שירים ומגנים. מוציאים כל מיני כלי מוזיקה אפילו לא רציניים ומנגנים. גם הקטנים נהנים..
בדיוק אתמול אחותי הקטנה לקחה קוביות וזה היה במקום תופ למחיאות כפיים לפי הקצב.. היום זה היה חלקי סביבונים
מוציאים סביבונים וכל מיני משחקים שקשורים לחנוכה (פאזל, משחק הזיכרון)
עושים סתם חידות לחנוכה, א-ת, הוא והיא, חידות בציורים (אם יש לכם רעיונות...) וכל העולה על רוחכם
זה ממש נחמד... ושמים גם שירי חנוכה ברקע...
אצלנו זה כיף כל שנה מחדש...
זקנת השבט
אהבת ישראל!!היה יום קשה , אנחנו גרות עם אמא שלי , והיא כל כך ציערה אותי בבוקר , שכל היום נצבע בצבע לא טוב . בהמשך היא פשוט לא דיברה איתי , והרגשתי שאין לי אנרגיות . ואחר כך אמא שלי דברה דיבורים שילדה בת 4 לא אמורה לשמוע , קללות , ניבולי פה-והילדה הקשיבה . אז לקחתי את הילדה ויצאנו. כשחזרנו בערך להדלקת נירות , לילדה שלי לא היה ראש בכלל להשתתף בהדלקת נרות. מרוב צער גם לא ממש הכנתי משהו לאכול , אז היא אכלה היום פיתות , ושיחקה בסמרט פון . נורא רציתי שהיא תגיד אמן כשאומר את הברכות, אבל זה ממש לא עניין אותה והיא ואמא שלי דיברו . סוג של יחסים סבוכים כאלו. אמא שלי אוהבת אותה, אבל באותה נשימה אומרת לה כמה שהיא , מלכלכת , מקלקלת (המסר הוא שהיא דפוקה ,אבל מקבלים אותה באהבה). ככה אני גדלתי . רציתי שהילדה שלי תחכה עד שאברך ואז נאכל , אבל היא התווכחה איתי ובסוף כאמור אכלה ודיברה עם אמא שלי תוך כדי ההדלקה . כאילו הדלקתי נרות לעצמי וזה היה בודד מאד . אחר כך שרתי מעוז צור וזהו , הילדה שלי היתה עם הסלולר . זה כואב לי מאד , אבל זה המצב, וכרגע אין מוצא . לא נעבור לגור במקום אחר , ואני כנראה לא אתחתן עם מישהו שאכבד אותו ותהיה בינינו החיבה והקשר שלפעמים אני רואה כאן בפורום בין אנשים.
התובנה שלי מהיום היא , שיש אנשים שפשוט מאירים לך את הנשמה . הם אומרים משהו , ומשמחים אותך . זה דבר שיכול להציל חיים . ויש אנשים , לפעמים הקרובים לך ביותר , שמשפט אחד שלהם מכבה אותך . צריך להיזהר כהורים לא לכבות את הילדים שלנו.
אהבת ישראל!!נשמע קשה מאוד....
איזה עצוב....
אולי קצת התאוששת טיפה מאז?? אולי מחר אם זה יצא תעשו סתם כל מיני דברים החמדים.. אם היא בת 4 היא בטוח תאהב. יש כל מיני דפי צביעה חנוה ויש נגיד דף כזה של פריסה ש סביבון שצובעים ואז מקפלים, מדביקים ויש סביבון.. אומנם נר שמיני אבל חנוכה עוד כאן...
שיהיה המשך חנוכה שמח ומאיר!!
ולא רק חנוכה.. כל השנה.. ולכוווולםם!!!!!! וגם לך בעז"ה!!!
יהיה טוב
מכירה מה שאומרים - שאחרי החושך הכי גדול בלילה, השמש זורחת...
בעז"ה
אור וטוב
ותודה שאכפת לך . כן , התאוששתי . תיכף אתחיל לשטוף את הרצפה של המטבח . וכן , נראה לי שנלך על העצה שלך . חורף טוב והמון שמחות גם לך .
נ.ב אני מסתכלת על דברי הרב צבי יהודה זצ"ל , והתלבטתי מקודם אם לשתף מה שעבר עלינו . בסוף החלטתי שכן ..
אהבת ישראל!!אחרונהוהדברים שכתובים אצלי בחתימה של הרב צבי יהודה מאוד שימושיים אצלי...
בתור בנאם שממש אוהב להוציא בכתיבה.. ולפעמים בכללי לפרסם דברים שכתב...
תודה גם לך
כלומר, היום הוא כבר יכול לעשות את זה (בן כמעט שנתיים) אבל הוא אף פעם לא עשה את זה עד שזחל, וגם אחר כך. אל תדאגי, הוא זחל בגיל חצי שנה והלך בגיל שנה והיום הוא רץ ומדבר והכל בסדר איתו.
בכל זאת, כדאי לבדוק את זה- ללכת לטיפת חלב או רופא ילדים. אני רק מספרת לך על הבן שלי כדי שתדעי שזה לא תמיד מדאיג.
דבר שני תתני לו מרחב אפשרויות וגירויים שיגרמו לו להתהפך, שטיח עבה על הריצפה ומשחקים שאת תולה מעליו (אוניברסיטה)
כשהוא על הבטן תשבי לידו ותדברי איתו מהצד, שיסתכל הצידה אליך, את יכולה לגרות אותו שירים ראש גבוה עם משחקי אצבעות.
להעמיק אצלו את המודעות לאברים על ידי עיסויים שאת עושה אחרי האמבטיה זה מאד עוזר גם.
שלום,
יש לנו תינוקת בת 1.3.
בזמן האחרון במקלחת מופיע לה אדמומיות רק ברגליים ובידיים עד המרפק.
המים לא יותר מידי חמים, ולא החלפנו סבון....
הילדה לא מתלוננת בכלל, אבל זה מוזר.
קצת אחרי המקלחת זה עובר לגמרי.
מישהו יודע מה זה יכול להיות?
למיטב ידיעתי תגובה אלרגית יכולה להופיע ביום אחד בהיר, גם אם בחשיפות קודמות לא הייתה בעיה.
ולאוזניי הלא-מקצועיות, מה שאת מתארת נשמע כמו תגובה אלרגית.
מתישהו בשבוע הבא אני אמורה להיות עם הילדים בירושלים בשעות הערב (עד תשע וחצי עשר, שאז אוספים אותנו). אני מחפשת איפה להיות איתם בזמן הזה. בחוץ אי אפשר בשעות כאלה, וגם להתארח אצל מכרים בשעות כאלה זה לא נוח. מכירות משהו - מוזאון, ג'ימבורי, ספרייה, לא משנה - איזה שהוא חלל סגור שיהיה פתוח בשעה כזאת ונוכל להעביר בו את הזמן?
אני מניחה שהסיכוי נמוך, אבל לשאול לא יזיק.
מודה שאני לא כל כך מצויה בענייני מלונות. ילדים קטנים, מתרוצצים, מרעישים, במשך זמן ארוך - זה מחזה מקובל שם?
(אני יכולה להגביל במידה מסוימת, אבל לא להפוך אותם למבוגרים)
[אלו שמתארחים שם]
אבל כנראה תלוי עד כמה זה "קיצוני"...
אבל בקניונים למיניהם יש בד"כ הפעלות ומקומות ישיבה מתאימות למשפחה.
בהתהוות
ותודה על הברכה! המברכים יתברכו.
יודעת שעות פתיחה?
תודה!
דורשים הקמת ישובים חדשים!!!
בואו והצטרפו אלינו לאירוע חנוכה בנקודת התיישבות שלם הנמצאת בין איתמר לאלון מורה בימים ראשון - שני {א',ב' - טבת..}
התכנסות ביום ראשון בשעה 12 בבוקר
18:30 הדלקת נרות חגיגית!! - שיחות ופעילויות לנוער..!
שינה במקום
ביום שני בשעה 10:00 הפנינג והפעלות לילדים..!
יהיו הסעות מירושלים והמרכז
לפרטים 052585255067
סליחה!!
שלום,
ב"ה יש לנו שני ילדים- בן 3 ובן שנה וחצי
הם מסתדרים מצוין ומאוד דואגים ואוהבים אחד את השני
אבל..
כל פעם שהקטן עושה משהו חמוד וצוחקים ממנו הגדול ישר מנסה לעשות את זה גם, ולא יפסיק עד שהוא לא "יזכה בהכרה" ויגידו מילה גם על מה שהוא עשה
למשל אם יושבים מסביב לשולחן והקטן אוכל בצורה מצחיקה הגדול ישר יחקה אותו כדי שישימו לב גם אליו
אני מאוד מנסה שכל אחד ירגיש מיוחד בפני עצמו ושלא תהיה תחרות בין השניים
יותר מכך שזה מבאס שהגדול חייב תשומת לב ברגע שהקטן זוכה לה מבאס שזה הרבה פעמים פועל נגדו- לפני אנשים שאינם אני או בעלי- כי מעשה שנראה חמוד על ילד בן שנה וחצי נראה אחרת על בן שלוש, במיוחד כשרואים שזה לא בא לו ב"טבעי"..
אני לא יודעת איך לגרום לו להרגיש מספיק בטוח בעצמו על מנת שלא יצטרך לחקות את אח שלו כל פעם שהוא עושה משהו "מוצלח"..
אני גם לא יודעת איך להגיב כשהגדול מחקה אותו- לתת לו גם מחמאה? להתעלם? (זה יעליב אותו..) לתת איזו הערה על שהוא לא חיב לחקות אותו? (גם יעליב אותו..)
תודה לעונים וחנוכה שמח!
אני רוצה לענות לך מנסיוני כאמא לשישה ברוך ה' וגם כמטפלת רגשית.
קודם כל הגיל הזה 1.5 הוא גיל מתוק מאוד וכל יום יש להם חכמה חדשה, הברה חדשה וכולם נורא מתלהבים מזה מה שבעצם מעודד אותם להמשיך ולהתפתח. ההתלהבות שלנו ממה שהם עושים מקדמת אותם הלאה. דמייני לעצמך ילד מתחיל לעשות צעדים ראשונים- אמו עומדת מרחוק וצופה בו וכל 1/3 פסיעה היא מתלהבת עד השמים וקוראת לכולם לצפות בפלא העצום -הנה הוא הולך. כך גם בשפה, תקשורת וכל דבר. ההצלחות הם המנוע של כולנו להמשיך ולהתאמץ על מנת להצליח שוב ושוב. לכן מתוך נקודת הנחה זו חשוב להחמיא גם לילד הגדול על דברים אמיתיים ולומר לו "אני רואה שרצית להוריד את קופסת המשחק וזה היה גבוה חשבת ומצאת פתרון זה סימן שאתה ילד גדול וחושב- כל הכבוד"..... ואל תשכחי שעד שהקטן נהיה כזה חכם ומצחיק, הגדול היה במרכז הבית הכל סבב סביבו כל תשומת הלב הייתה מופנית כלפיו ועכשיו- 
הוא צריך לוותר לטובת האח הקטן- תנו לו להבין ובעיקר להרגיש שאף אחד לא גנב לו את ההצגה- פשוט ההצגה שלו שונה ויותר בוגרת. ואפשר להגיד- אתה גדול ואני יושבת איתך עכשיו לבד ומקריאה לך סיפור לא כמו ל....הקטן הוא צריך כבר לישון עכשיו.... וכו' להראות לו שלהיות גדול זוהי זכות ולא רק חובה (תוותר לאח שלך הקטן על המשחק כי אתה גדול והוא קטן וגדולים מוותרים).
פעם אמרה לי מישהי שאצל האח הבכור במשפחה בכל לידת אח/אחות חדש במשפחה הכתר שוב מתנדנד והוא בודק את המקום שלו מול ההורים ומול האחים.
שיהיה לכם המון הצלחה,
וגידול קל!!
