אני אמורה ללדת בקרוב, שנה אחרונה לתואר ומתחילה שנה הבאה שנת השלמה, בעלי בצבא סדיר. יש איזשהי אפשרות לבקש דרגה במעונות? יש משמעות למקום המגורים?
תודה מראש
מבחינת בטיחות מתי אפשר להעביר לבוסטר?תותי77
מגיל שלושאר
ולדעתי בהתחלה עדיף בוסטר עם גב.
רק בגיל חמש או שש להעביר לבוסטר שהוא רק הגבהה בלי גב
רק בגיל חמש או שש להעביר לבוסטר שהוא רק הגבהה בלי גב
מתי אפשר לעבור לבוסטר0 אלישבע 0אחרונה
איך להסביר בצורה חכמה ולא פוגעת..אפרוח
חייבת עצה.
מגיעות אלי הרבה פעמים חברות עם הילדים להעביר צהריים יחד בכייף..
יש לי חצר גדולה ושפע משחקים ב"ה.
הסיפור מתחיל כשאני מגלה משחקים שבורים, זריקת משחקים לחצר של השכנים, קופצים על הספות, מלכלכים בצורה זוועתית את השירותים, שותים מים ועל הדרך הרצפה שותה ג"כ..
אני לא מדברת על החינוך הלקוי. זה לא תפקידי.
מה שמדליק אותי שקבוע האמא יושבת בספה עם חיוך מרוח ולא מבינה שיש פה בעיה..
איך אפשר להעיר בעדינות אבל שיהיה ברור וחד?
מגיעות אלי הרבה פעמים חברות עם הילדים להעביר צהריים יחד בכייף..
יש לי חצר גדולה ושפע משחקים ב"ה.
הסיפור מתחיל כשאני מגלה משחקים שבורים, זריקת משחקים לחצר של השכנים, קופצים על הספות, מלכלכים בצורה זוועתית את השירותים, שותים מים ועל הדרך הרצפה שותה ג"כ..
אני לא מדברת על החינוך הלקוי. זה לא תפקידי.
מה שמדליק אותי שקבוע האמא יושבת בספה עם חיוך מרוח ולא מבינה שיש פה בעיה..
איך אפשר להעיר בעדינות אבל שיהיה ברור וחד?
לא פשוט...בת 30
נראה לי שמה שאת צריכה להגיד, זה הדבר הכי ענייני שאפשר, ולהפנות את הדברים גם לילדים וגם לאמהות.
כלומר: אם ילדים אחרים עושים משהו שלא מקובל עלייך- אז תפני ישירות אליהם, בלי לצפות שהאם תעשה משהו. זכותך- זה הבית שלך והמשחקים שלכם.
יתכן שברגע שהאמהות ישמעו אותך פונה לילדים הן בעצמן ירגישו לא נעים וישגיחו יותר.
ואם הפניה לילדים לא עוזרת- אז להגיד לאמהות: "הילדים שלך זורקים או שוברים משחקים, את יכולה לטפל בזה בבקשה?"
קצת לא נעים, אבל להיות עם משקעים כאלה מול חברות זה עוד יותר לא נעים.
לרוב יוצא לי להעיר לילדיםאפרוח
לאמא פחות.
אבל זה לא עוזר
הילד צריך לדעת שלא עושים כך. אני לא שוטר. יש לו אמא וזה מתסכל שלא מזיז לה
אבל זה לא עוזר
הילד צריך לדעת שלא עושים כך. אני לא שוטר. יש לו אמא וזה מתסכל שלא מזיז לה
במקרה כזה אני חושבת שכן צריך להעיר גם לאימאנקודה
בס"ד
באמת לא נעים בכלל! (קראתי את ההודעה ודי התרגזתי בשבילך..)
כמו שבת 30 אמרה, להעיר לאימא, וללא שום "לא נעים".
וגם בקשר למשחקים, לא לתת הכל חופשי, אלא כשאת נותנת לומר בקול :" לשחק בעדינות, שלא יישבר".
ואפשר גם להזכיר :" בפעם שעברה משחק ]לוני נשבר, אז בבקשה לשחק יותר בעדינות".
וברור ש "אצלנו לא קופצים על הספות". (גם אני אומרת את זה הרבה לילדים של אחת החברות שלי..)
ויחד עם זאת גם להודות לה' על שנתן לך את היכולת לארח חברות בגינה כזאת,
ב"ה, זו מצוות הכנסת אורחים, ובע"ה הקב"ה יפצה על כל הנזקים שנגרמו...
המון הצלחה
אולי תנסי לתחם להם את מקום המשחקים? למשל רק בגינה~א.ל
וגם בתוך הגינה תתני להם דברים מאוד ספציפים, במסגרת מה שאת יכולה לעמוד בו ועם כמה שפחות נזקים
לפעמים כשהם לא מכוונים מטרה, הם הולכים לאיבוד...
ניסיתי הרבה מן העצות פהאפרוח
כמו לא לתת משחקים מסויימים .
יוצא מצב שאני רואה שהילדים נכנסים לחדר ילדים ומחפשים איפה החבאתי ופשוט מרגיש לי כמו גן חיות.
זה מדובר על 2 חברות שבאות עם ילדיהן לא יחד.
יוצא מצב שאני רואה שהילדים נכנסים לחדר ילדים ומחפשים איפה החבאתי ופשוט מרגיש לי כמו גן חיות.
זה מדובר על 2 חברות שבאות עם ילדיהן לא יחד.
אז תעירי לילדים~א.ל
את לא צריכה לחשוש מהאמהות
ונכון שאת לא שוטרת
אבל ברגע שתאמרי לא, בדכ אותה אמא תשתדל גם היא להרחיק את הילד..
השתיקה שלך מסמלת בעיניהן, אולי, לגיטימציה
ונכון שאת לא שוטרת
אבל ברגע שתאמרי לא, בדכ אותה אמא תשתדל גם היא להרחיק את הילד..
השתיקה שלך מסמלת בעיניהן, אולי, לגיטימציה
אז לא להזמין אותם יותר...מתואמת
היו אצלנו פעם ילדים (בלי אמא שלהם) שהשחיתו לנו משחקים. החלטתי שבלי נדר לא אזמין אותם עוד לביתנו.
סליחה שאני מתערבתיטבתה
חייבת לכתוב את זה.
אנחנו סבלנו מזה במשך כמה שנים.
באים מבית הספר והגן ויש את הילדים האלו שהורסים מלכלכים ושוברים וכשהיו הולכים בערב זה היה מתסכל לסדר אחריהם ולנקות ואמא שלי הצדיקה לא היה לה נעים להעיר לאימהוצ במיוחד שאחת מהן היתה גיסתה.
בסוף זה ממש השפיע לנו כל הבית ברמה שאבא שלי פנה לרב להתייעץ איתו מה לעשות.
אז בסוף זה הפסיק כל ההשתלטות על הבית מידי יום וההרס .
מה שאני רוצה לומר זה שאל תחכי עם זה למצב שזה ימוטט אותך. בהצלחה!
אנחנו סבלנו מזה במשך כמה שנים.
באים מבית הספר והגן ויש את הילדים האלו שהורסים מלכלכים ושוברים וכשהיו הולכים בערב זה היה מתסכל לסדר אחריהם ולנקות ואמא שלי הצדיקה לא היה לה נעים להעיר לאימהוצ במיוחד שאחת מהן היתה גיסתה.
בסוף זה ממש השפיע לנו כל הבית ברמה שאבא שלי פנה לרב להתייעץ איתו מה לעשות.
אז בסוף זה הפסיק כל ההשתלטות על הבית מידי יום וההרס .
מה שאני רוצה לומר זה שאל תחכי עם זה למצב שזה ימוטט אותך. בהצלחה!
אני גמרתי עם התופעה הזאת.אנונימי (4)
בכל פעם שהיו באים לא הייתי עונה. ואם עניתי הייתי אומרת שאנחנו לא יכולים.
כך זה נגמר.
אחרת מי יודע עד מתי זה היה נמשך? כל מה שחינכתי את ילדי שהשכנים היו באים הכל היה נהרס. גם הבית גם החינוך. שלא נדבר שהיו עולים עם נעלים למיטה ולחלון ומטפסים לספריה להוריד משחקים ו... לא היו מוכנים לאסוף
((
רעיוןארץ_אהבתי
כשאת אצלה להחצין את הדאגה שלך לזה שהילדים לא יעשו לה בעיות בבית.. ולהעיר לילדים ולא לה ישירות לדעתי..
זה לא עוזראפרוח
הן מכירות אותי כפרפקציוניסטית ואחת שחשוב לה סדר ונקיון.. אצל חברות אני ממש דואגת שהכל יהיה בסדר וברוך ה' הילדים שלי עדינים ורגועים.
זה לא העניין. פשוט יש אנשים שמרגישים בחופשה כשבאים להתארח
זה לא העניין. פשוט יש אנשים שמרגישים בחופשה כשבאים להתארח
מנסה770מ
אולי תני להם לשחק משחק קופסא חדש/ישן כך את לאט לאט מרגילה אותם שרק פה משחקים ולא בחדרים אלא רק בסלון ואת סוגרת לפנהם את החצר ורק לעיתים רחוקות מרשה להם לצאת.
או למשל סוגרת לזמן מה את החדר המשחקים וגם את החצר ורק בסלון הם משחקים ואך ורק משחק קופסא וברגע שילד עולה על הספה מעירה עכשיו לא קופצים רק משחקים במשחק וכו'
אז יתחילו להעיף דברים באוויר..אפרוח
לא חסר להם רעיונות.. הם מלאי מרץ ושובבים. דוקא לתחום בסלון לא טוב.
קיצור, התחלנו לצאת יחד לגן משחקים לארוחת ערב.. דוקא נחמד אבל לא פיתרון
קיצור, התחלנו לצאת יחד לגן משחקים לארוחת ערב.. דוקא נחמד אבל לא פיתרון
ניסיתי ונראה שבאמת פה הפתרון מה שכתבת לצאת מהבית!..770מ
אלינו לא באים ילדים שמתפרעיםדעה
לא חבל שאמא מבזבזת את האנרגיות שלה על ילדים לא מחונכים של אחרים.
מילא אם זה לשם חסד ניחא אבל צריך לדעת בחיים סדר עדיפויות ושמירה על הכוחות.
מציעה לך להפסיד אולי את החויה עם החברה ולהשאר בבית בלעדיהם ולעיתים אפשר להזמין או לצאת יחד לגינה הציבורית.
מנסיון של בית הוריי שהיה שטוף אנשים מבקר עד ערב לילדים זה לא נותן הרבה.
מה שהיה חסר זה שהיה בלאגן וחוסר זמן לדברים חשובים יותר כמו הקראת סיפור וכדומה.
מילא אם זה לשם חסד ניחא אבל צריך לדעת בחיים סדר עדיפויות ושמירה על הכוחות.
מציעה לך להפסיד אולי את החויה עם החברה ולהשאר בבית בלעדיהם ולעיתים אפשר להזמין או לצאת יחד לגינה הציבורית.
מנסיון של בית הוריי שהיה שטוף אנשים מבקר עד ערב לילדים זה לא נותן הרבה.
מה שהיה חסר זה שהיה בלאגן וחוסר זמן לדברים חשובים יותר כמו הקראת סיפור וכדומה.
זה בית פרטי אם יכולת לעלות לגג,וכמובן עם מעקה גבוה???770מ
אולי כך תפתרי את הבעיה שהם יעלו וישחקו על הגג????.........
עוד רגע תציע לה גם להעיף אותם מהגג.. 
נקודה
בס"ד
דווקא הפתרון שלך כמו שאמרו פה פתרון נהדר, לשחק יחד בגינה ציבורית,
לא בגינה שלכם. והפתרון המושלם זה שהחברות תחנכנה את ילדיהן,
אבל את לא יכולה לחנך אותן לעשות זאת, אז אני לא מצליחה לחשוב על משהו טוב יותר.
ובעצם- למה את חושבת שזה לא פיתרון? (לצאת איתם לגינה הציבורית)
זה נשמע אולי רע אבל770מ
זכור לי בהיותי קטנה שהיינו תמיד עולים לגג של בית החברים ומשחקים שם להנהתינו
אולי כאן והיום זה לא המקום. סליחה רק ניסתי אני מקווה שזה בסדר......
סליחה!! זה היה ממש מש בצחוק! לא התכוונתי לפגוע!נקודה
בס"ד
זה לא נשמע רע, והדגשת עם מעקה,
הכל בסדר רק צחקתי, וממש מתנצלת שיצא ככה. באמת שלא התכוונתי
וואי וואי את גיבורה שאת שורדת.ירושלמית טרייה
אני לא מדמיינת שהייתי מזמינה פעם שנייה אימהות עם ילדים לא מחונכים.
מה לעשות, זה המחיר, מי שלא מחנך או לא מצליח להשתלט על הילדים שלו אצל אחרים, או לא מנסה (שזה הכי גרוע) לא מוזמן שוב.
לא מבינה איך עדיין כיף לך עם החברות כשאת רואה שהן יושבות כמו חזירות, במחילה, ונותנות לילדים לחרב לך את הבית. אני בטוחה שהן שמחות בליבן שזה הבית שלך ולא שלהן.
בקיצור, יש לך באמת עין טובה, נראה לי עדיף שתצאי איתן למקום ציבורי. אפילו כדאי לומר בפרוש שאין לך כח לשקם את הבית אחרי כל ביקור.
מה לעשות, זה המחיר, מי שלא מחנך או לא מצליח להשתלט על הילדים שלו אצל אחרים, או לא מנסה (שזה הכי גרוע) לא מוזמן שוב.
לא מבינה איך עדיין כיף לך עם החברות כשאת רואה שהן יושבות כמו חזירות, במחילה, ונותנות לילדים לחרב לך את הבית. אני בטוחה שהן שמחות בליבן שזה הבית שלך ולא שלהן.
בקיצור, יש לך באמת עין טובה, נראה לי עדיף שתצאי איתן למקום ציבורי. אפילו כדאי לומר בפרוש שאין לך כח לשקם את הבית אחרי כל ביקור.
אאוצ'ברכות רבות
אני לא חושבת שכדאי לך לדבר כך, מה שיכול בהחלט להרוס את העין הטובה שיש לה כלפי חברותיה...
אימהות לילדים שמתנהגים כך, זה או בגלל שהן לא משתלטות וסובלות מכך מאוד, או בגלל שסדר וניקיון זה לא דבר שחשוב להן- העיקר שהילדים ישחקו וייהנו ולא יהיה להם חסכים... או שהן סתם מרחפות,
אך בוודאי שאינן מביאות את ילדיהן להרוס את בית חברתן, ובוודאי שלא שמחות בליבן שזה הבית שלה ולא שלהן...
נכון, יצאתי קלפטע..ירושלמית טרייה
מה לעשות, אני מאד רגישה לקטע של להתארח.
ואני חושבת שצריך מאד להתחשב בבעל הבית.
יש לי בת דודה שאומרת לילדים שלה מה מותר ומה אסור כשמתארחים, וכיף לארח אותם. ואלה שלא, לא כיף..
אבל באמת לא התכוונתי לקלקל את העין הטובה של הפותחת, אז סליחה..
ואני חושבת שצריך מאד להתחשב בבעל הבית.
יש לי בת דודה שאומרת לילדים שלה מה מותר ומה אסור כשמתארחים, וכיף לארח אותם. ואלה שלא, לא כיף..
אבל באמת לא התכוונתי לקלקל את העין הטובה של הפותחת, אז סליחה..
הגזמת אלו ילדים לא רובוטיםפרח-בר
גם הילדים הכי מחונכים בעולם לפעמים משתוללים כי זה טבעם , אילוף של ילדים הוא דבר גרוע ביותר.
ובוודאי שאם ההורה יושב בצד ולא מנסה להציב גבולות אז הדבר גרוע ביותר , אבל רוב ההורים הם לא כאלה...
ובוודאי שאם ההורה יושב בצד ולא מנסה להציב גבולות אז הדבר גרוע ביותר , אבל רוב ההורים הם לא כאלה...
נכון, אבל לא על חשבון אנשים אחרים..ירושלמית טרייה
פעם, בתור רווקה, שותפה אחת הזמינה את אחותה לביקור כשלא הייתי.
האחות היא דוגלת בחינוך חופשי ואף פעם לא להגיד לא.
אז כשחזרתי היו סימנים שחורים של נעליים על המיטה שלי ועל הקיר המסוייד. כלומר היה צורך בסיוד כדי לתקן את המצב לגמרי.
אז כל אחת יכולה לחנך את הילדים שלה איך שהיא רוצה, אבל בהחלט ללמד אותם שאצל אנשים אחרים לא משתוללים ולא עושים מה שרוצים כמו בבית.
מה שכן, זה מאד קשה ויש אימהות שלא מצליחות להשתלט על הילדים שלהן. ומי שלא מנסה ופשוט נחה כשהיא מתארחת, זה גרוע בעיני.
טוב, אחרי הנאום שלי, בעז"ה מקווה שאני אצליח.. בינתיים רק תינוקת אחת שמסתמנת.כפעילה ביותר ב"ה..
האחות היא דוגלת בחינוך חופשי ואף פעם לא להגיד לא.
אז כשחזרתי היו סימנים שחורים של נעליים על המיטה שלי ועל הקיר המסוייד. כלומר היה צורך בסיוד כדי לתקן את המצב לגמרי.
אז כל אחת יכולה לחנך את הילדים שלה איך שהיא רוצה, אבל בהחלט ללמד אותם שאצל אנשים אחרים לא משתוללים ולא עושים מה שרוצים כמו בבית.
מה שכן, זה מאד קשה ויש אימהות שלא מצליחות להשתלט על הילדים שלהן. ומי שלא מנסה ופשוט נחה כשהיא מתארחת, זה גרוע בעיני.
טוב, אחרי הנאום שלי, בעז"ה מקווה שאני אצליח.. בינתיים רק תינוקת אחת שמסתמנת.כפעילה ביותר ב"ה..
איך אני עדיין נהנית להזמין אותם? אסביר..אפרוח
אלו חברות ילדות שלי.
הקשר איתן מאד חשוב לי וגם להן. כל אחת בנפרד..
מצחיק אותי לגלות ששתיהן טיפוסים די דומים..
"רחפניות ", כמו שהגדירו פה..
לי קשה לצאת מהבית עם הקטנטנים.. פרוייקט.
לכן, כל פעם משלה את עצמי שעכשיו זה יהיה אחרת ואומרת שאפשר לבוא.
ניסיתי פעם לעשות איזה כלל בעדינות. זה לא ממש הצליח.
בכל אופן, תודה על ההבנה
הקשר איתן מאד חשוב לי וגם להן. כל אחת בנפרד..
מצחיק אותי לגלות ששתיהן טיפוסים די דומים..
"רחפניות ", כמו שהגדירו פה..
לי קשה לצאת מהבית עם הקטנטנים.. פרוייקט.
לכן, כל פעם משלה את עצמי שעכשיו זה יהיה אחרת ואומרת שאפשר לבוא.
ניסיתי פעם לעשות איזה כלל בעדינות. זה לא ממש הצליח.
בכל אופן, תודה על ההבנה
כמה דברים שכדאי לך לשקולנרס דיזל
רק תזכרי, שאנשים לא אוהבים לשמוע ביקורת, וברגע שתגידי משהו לאמא, היא לא תהיה חברה שלך. אז אולי תנסי כך:
תתקשרי אל האמ א/הות ותגידי שבעלך קיבל קריזה, ואמר שלא מסכים יותר שהחצר תשמש מקום משחק יותר, ולא הבית.
אל תתנצלי. תהיי אסרטיבית.
תסבירי לילדים שלכם, שאינכם מרשים להם להזמין ילדים אחרים, ללא רשות מוקדמת מכם.
אם יבואו הילדים הנ'ל, תגידו שאי אפשר יותר.
ושלום על ישראל.
תתקשרי אל האמ א/הות ותגידי שבעלך קיבל קריזה, ואמר שלא מסכים יותר שהחצר תשמש מקום משחק יותר, ולא הבית.
אל תתנצלי. תהיי אסרטיבית.
תסבירי לילדים שלכם, שאינכם מרשים להם להזמין ילדים אחרים, ללא רשות מוקדמת מכם.
אם יבואו הילדים הנ'ל, תגידו שאי אפשר יותר.
ושלום על ישראל.
ממש ממש לא מסכימה עם נקודת ההנחה הזאת!נקודה
עבר עריכה על ידי נקודה בתאריך כ"ח בסיון תשע"ה 10:32
בס"ד
א'- אנשים לא אוהבים ביקורת- אמת, אבל חברות באמת קרובות,
ובייחוד חברות ילדות כן יודעות להעיר זו לזו בלי לפגוע.
אם אין מצב לצאת כל פעם, ואותן אמהות באמת רחפניות,
אז אפשר לבקש מהאימא לטפל בדברים נקודתית.
"שושי, את יכולה להוריד אותו מהספה? היא נהרסת כשקופצים עליה.."
להשתדל לעשות זאת בחביבות, בעין טובה, בלי לשפוט את הזולת,
אבל גם לא לצאת בנזק מכל ביקור שכזה..
בכלל אם את מסתכלת באמת בעין טובה- ברור לך שהן לא מתכוונות לעשות נזקים,
ואם הן עושות הן בטח היו רוצות לדעת ולמנוע. פשוט מטבע רחפניותן אין להן מודעות לתחום...
אמא שלא מטריד אותה ההרס שגורמים ילדיהנרס דיזל
היא אתגר של ממש.
מי שלא התנסה בחוייה שיש לאחר שכמה ילדים שובבים מטפלים לו בבית, לא יבין .
הכי פשוט, לתת לאמא לרחף במקום אחר, ביחד עם השוברים והמכסחים שלה .
אולי תבקשי לבוא אליה לשם שינוי. או שתגידי שבעלך, פשוט ממש, ממש, מתעצבן עלייך. הצלחה רבה. נקודה.
מי שלא התנסה בחוייה שיש לאחר שכמה ילדים שובבים מטפלים לו בבית, לא יבין .
הכי פשוט, לתת לאמא לרחף במקום אחר, ביחד עם השוברים והמכסחים שלה .
אולי תבקשי לבוא אליה לשם שינוי. או שתגידי שבעלך, פשוט ממש, ממש, מתעצבן עלייך. הצלחה רבה. נקודה.
אין כמו כנותצוף שלי
הייתי מרימה טלפון לחברות ואומרת ביושר ובאהבה: אתן מכירות אותי, אני מכירה אתכן. אנחנו שונות. יש לנו גישות שונות. אני אוהבת אתכן ורוצה בחברתכן. כשהילדים שלכן משחקים אצלנו קשה לי, חוסר הסדר והנקיון מקשים עליי לשמוח במפגש. האם אתן יכולות לאכוף על הילדים התנהגות בקודים שמקובלים אצלנו בבית? אם כן, בואו ננסה שוב! אם לא, אז אשמח שניפגש במקומות אחרים כמו גני שעשועים וכד'ולא בבית ובחצר שלי, והפגישה תהיה נקייה מאיזשהוא כעס ותסכול.
^^^^^^^^^^^^נקודה
אהבתי את תגובתך ואפרוח, מחזיקה ממך..ivria
אצילי מצדך עדיין לחפש פתרון שבכל זאת יבואו. חברות באמת חשוב לשמר. אבל זה קשה כשאת נשארת עם
כל התסכול בבטן.לכן, הרעיון ש-צוף שלי הציעה מדוייק לטעמי.
בהצלחה!
תגובה לענייןאפרוח
מבחינה מעשית, פשוט יבחרו באופציה לא לבוא כי להשתנות הם לא ישתנו..
וחבל לי קצת.
בכל אופן, הארתם את עיני עם כמה נקודות
תודה
וחבל לי קצת.
בכל אופן, הארתם את עיני עם כמה נקודות
תודה
להכניס משחקים לחדרים ולנעול!mshlomo
ואם הם שואלים איפה המשחקים? את עונה שאפשר לשחק במה שיש בחצר.
לגבי הספות- שימי כיסוי. ולגבי הרצפה-תשטפי כשהם הולכים, אין מה לעשות. זה מחיר ששווה לשלם בשביל חברות ילדות.
בכלל, כל מה שיקר לך את נועלת בחדר.
ככה תצאי בזול מכל הסיפור.
יש לנו גם חברים כאלו. אני נותנת לילדים שלהם רק משחקים שאי אפשר לשבור או שאם מאבדים חלקים זה לא הורס את כל המשחק (כמו קפלות וכו'). לא יקרה לילדים כלום אם תגבילי אותם. בסוף הם יתרגלו.
יום של חבריםארץ התורה
אפשר לומר לאמהות שזה מאוד נחמד חברים אבל זה ממש מתיש אותך ולקבוע יום אחד בשבוע שהם באות למשל אצלנו ביום חמישי אין להזמין חברים כי אמא עסוקה בלסדר את הבית לשבת אם יום שיש סיפריה אז ללכת לספריה ולעשות יום אורחים למשל יום שני ואז את יודעת שלא כל השבוע יהיה בלאגן... עוד דבר נוסף בטח הילדים שלכם קטנים.. זה עובר עוד שנתיים שלוש שיגדלו קצת האמהות לא יבואו הן תהינה עסוקות הילדים יבואו לבד כדאי לך שיהיה כללים של איסוף משחקים.
פשוט מאוד..שומע כעונהאחרונה
אין דבר יותר נעים משיחה כנה של יישור קו.
לפני הפעם הבאה, נסי לדבר עם אותה חברה "מעופפת", בצורה הכי נחמדה ומחייכת.
תתחילי בזה שלא נעים לך לדבר על זה, ובכל זאת, כמה חשוב לך ש:
הספות ישארו שלמות, ולא יטפסו עליהן עם הנעליים או עם אוכל / שתייה.
הצעצועים... שאימא שלהם תשים לב יותר לצורת ההתנהלות של הילדים שלה, ותעיר להם כשצריך.
ודבר אחרון, שהיא תאמר לילדים שלה, כאימא מחנכת "ילדים, בואו נראה ל'אפרוח' כמה אנחנו יודעים לעזור לה לסדר את הצעצועים ולאסוף אותם למקום שלהם" כי זה התפקיד שלה ולא שלך.
וכן, אין לך מה להתבייש בזה. יש משפט שאומר: צריך אדם לדאוג שלא יזיק, יותר מאשר לא יוזק!"
וכל מה שבעל הבית אומר לך- עשה...
אז זו זכותך המלאה לבקש בצורה יפה ועניינית את רצונותייך. אם יקבלו.. והיה זה שכרך! לא יקבלו.. בעיה שלהן!
כמה נורא לתת איגלו ובמבה מידי פעם לתינוקת בת 9 חודשיםאמאדואגת
אני איתה בבית וממש מתקשה לעשות דברים בזמן שהיא ערה.
אחה"צ כשהילדים בבית היא יותר משחקת וזוחלת על הרצפה.
אני יוצאת איתה לטיול בוקר ומקדישה לה תשומת לב אבל לפעמים אני מרגישה שהיא פשוט רוצה להיות כל הזמן עליי...
וזו אחת הדרכים שלי לשחרר אותה קצת ממני. מושיבה אותה בכיסא אוכל עם נישנוש.
ובאמת שבעיני זה לא מוסרי לדחוף לה דברים לא בריאים רק כדי שתניח לי אבל אין לי פתרון טוב יותר שאני מצליחה ליישם.
ותודה רבה לעונים ולמשתפים מניסיונם.
לפי דעתי לא נורא בכללסתוונית
למרות שאני לא נותנת דברים כאלה עדין. יהיה לו מספיק שיהיה גדול (אבל זה עדיף על פני הדברים עם צבעי המאכל).
מעדיפה דברים בריאים יותר- אבטיח, מלון, בננה, אפרסק רך, פתית וכו'.
מעדיפה דברים בריאים יותר- אבטיח, מלון, בננה, אפרסק רך, פתית וכו'.
במבה זה מסוכן..ד.
תודה על ההתייחסות. אבל מסוכן מאיזו בחינה?אמאדואגת
יכול להיתקע בגרון ולהתנפח ח"ו בגיל קטן כזה.ד.
אולי תנסי לתת לה לנשנש דברים אחרים?~א.ל
מלון, אפרסק, אגס... דברים רכים שיותר בריאים
ושמעתי מחברה שאביה הוא רופא שיניים שהיה מאפשר להם כמעט הכל, אבל מבמבה היה נמנע
ויש עוד סיבות בריאותיות להמנע ממנה..
ושמעתי מחברה שאביה הוא רופא שיניים שהיה מאפשר להם כמעט הכל, אבל מבמבה היה נמנע
ויש עוד סיבות בריאותיות להמנע ממנה..
יש מוצץ רשת מיוחד, שאפשר להכניס לתוכו חתיכות תפוח וכד'אתי ב
איני יודעת מה השם של המוצר הזה, אך גיליתי שהוא יעיל למדי.
את יכולה לתת צעצועים בכיסא אוכלaima
בנוסף למה שכבר נאמרבהתהוותאחרונה
אם זה המחיר כדי שבשבילך יהיה אפשרי להשאיר אותה איתך במשך היום - בעיניי זה לא מחיר גדול מדי. הזמן שלה איתך שווה זהב.
אבל שווה לנסות כל מיני דרכים כמה שיותר לשים אותה איתך כשאת עושה דברים. לתת לה למשש את הבגדים הרטובים שאת מוציאה מהמכונה, להתעלל בבננה כשאת מסדרת קניות, כאלה. להראות לה ולהסביר לה: הנה אני מוציאה מהמקרר ביצה, ותראי, ככה אני שוברת אותה לכוס ובודקת. היא מרוויחה המון משיתוף כזה.
אני בגיל הזה גם אוהבת לשים אותם במנשא ילקוט על הגב, שיוכלו ממש להיות שותפים ולראות מקרוב ומצד שני אני לא אצטרך להיות בדריכות כל הזמן למה שהם עושים.
וכשלא מתאים לך - אז מתפשרים על משהו פחות טוב כמו נשנוש בכיסא. כולנו בני אדם.
כסא בטיחות לרכבשנינו
שלום.
בננו הבכור בן 7 חודשים ב"ה, הסלקל ממש קטן וצפוף שם בשבילו. הוא עדיין לא יושב יציב, אז מחפשים כסא עם אפשרות כיוונון.
מניסיונכם, למה כדאי לשים לב כשקונים כסא בטיחות?
תודה רבה.
בננו הבכור בן 7 חודשים ב"ה, הסלקל ממש קטן וצפוף שם בשבילו. הוא עדיין לא יושב יציב, אז מחפשים כסא עם אפשרות כיוונון.
מניסיונכם, למה כדאי לשים לב כשקונים כסא בטיחות?
תודה רבה.
כמה דבריםבת 30
תו תקן בטיחותי
הורדת כיסוי בקלות לצורך כביסה
רוחב שמתאים לרכב שלכם (אם יש ילד אחד, לא כ"כ משנה. אבל במחשבה קדימה- כדאי לבחור דגם צר יותר)
בד ריפוד נעים ולא סינתטי שגורם להזעה
סגירה שלא דורשת מיומנות של פרופסור
ואם כבר - אז תקנו כיסא שמתאים גם להמשך, לאחרי גיל שנהמתואמתאחרונה
לנו יש כיסאות כאלה, שכתוב עליהם שהם מתאימים מגיל לידה עד גיל 3 בערך. (לא זוכרת מה שמם).
מסכנות של ילדים...אור היום
לבת שלי (בת 3) יש קצת רגישות לעקיצות יתוש, והן קצת יותר נפוחות ומגרדות אצלה, וכנראה גם קצת כואבות.
היא "לוקחת את זה קשה", ונהיית כאילו מאוד מסכנה כתוצאה מזה. לא שהיא נשכבת על הרצפה, אלא שהיא אומרת "איה, כואב", בקול שבאמת ממחיש את זה שכואב לה ולא נעים לה.
אני לא מרגישה שהיא עושה את זה כדי לקבל תשומת לב או יחס מסוים (וכן יש דברים שהיא עושה כדי לקבל יחס מסוים. כאן היא מתנהגת בכנות כמו שהיא מרגישה). עם זאת, אני רוצה לעזור לה להתגבר על הכאב והקושי, כי אמנם מדובר בכאב פיזי, אבל אולי אם היא תהיה חזקה יותר ובוטחת יותר בזה שהעקיצות יעברו, יהיה לה קל יותר להתמודד.
מבינים למה אני מתכוונת? יש למישהו רעיון מה יכול לעזור לה?
ובעניין דומה- גם אותה בת, וגם אחותה הגדולה (בת 4.5) פוחדות מכלב שגר בסמיכות אלינו ונובח בלילות לא פעם. הן מפחדות לא רק מהנביחות עצמן, אלא מזה שאולי הכלב ינבח. אמרנו להן הרבה פעמים שהכלב בחוץ, שהוא לא יכול להיכנס, שזו הדרך שבה הוא מדבר, שינבחו עליו בחזרה (), שאבא ואמא שומרים עליהן, ועדיין- הן פוחדות מעצם זה שאולי הכלב ינבח.
מה יכול לעזור להן לא לפחד מהנביחות, כשהכלב לא נובח? ומה יכול לעזור להן לא לפחד מהנביחות כשהכלב כן נובח?
תודה רבה רבה 
לדבר הראשון,ד.
ראיתי בקופ"ח תכשיר שכתוב עליו שמורחים ודוחה יתושים (דומני לא מחומרים בעייתיים). אולי כדאי לברר, לשים לה, ולהגיד לה שזה עושה שיתושים לא יבואו אליה. אם בכ"ז תיעקץ - אולי כדאי לשים לה אלוורה ולהגיד לה שזה מרגיע ומקרר את המקום וכבר לא כ"כ תרגיש. הפעולה, ביחד עם האמון שלה בה, מסתבר שיוכלו להפחית את ההרגשה הלא-נוחה.
תודה רבה...אור היום
אני משתדלת למרוח לה תכשיר דוחה-יתושים כשאני זוכרת, אבל האזור כאן עם הרבה יתושים, וחלקם ממש קטנים וחמקנים, אז זה לא תמיד עוזר.
ויש לנו משחה מרגיעה, שאני שמה לה על פלסטר ואז שמה את הפלסטר על העקיצה, אבל כמעט תמיד לוקח לה זמן עד שהיא מסכימה למשחה (שלא נראית מאיימת), ולפלסטר, ובינתיים היא מסכנה כזו...
היא באמת מסכנה..ד.
אבל אפשר לשים בלי פלסטר. ואת המשחה לשים בכלי אחר, לא שהיא מכירה, ולהגיד לה חגיגית מראש, שכעת יש לנו משהו שעושה נעים אם יש עקיצה, ולא צריך פלסטר. ולהגיד לה שאם יש עקיצה, שתבוא לבקש שנשים לה את הדבר שעושה נעים. זה שהיא תדע מראש שיש "קסם" - וזה באמת ירגיע - יכול לעזור. בפרט אם ה"כואב" יתחלף בבקשה שלה לשים לה..
[לפעמים גם ה"הפי אנד" - הנה, שמנו, יופי.. יכול לעזור לחוש שאכן עבר..]
את יכולה גם לתת לה למרוח לעצמה.מדי פעם פה
תשובותאמאשוני
לעניין העקיצות- אפשר למרוח אלוורה ולשים קרח. לקרח יש השפעה מיידית ולאלוורה לטווח מעט יותר ארוך.
לכלב- אולי תבקשי מבעל הכלב שהן יבואו איתך ללטף את הכלב, אפילו להביא לו אוכל לאט לאט הן יראו שאם את לא מפחדת ובעצם הוא יצור חביב ויפסיקו לפחד (זה מה שעשיתי למרות שאני נגעלת מכלבים רק בשביל הבן שלי שריחמתי עליו שהוא נכנס לפאניקה כל פעם שרואה כלב ואצלנו בכל רגע נתון יש מישהו שמסתובב עם כלב ברחוב וזה באמת עבד!)
אם התגובה אלרגית שימי "פניסטיל ג'ל". הרבה יותר יעיל ומקל.אמא קטנה
יתכן וכדאי לבדוק את רמת האלרגיות שלה לעקיצות.
לא תמיד את רואה את כל המשמעות של האלרגיה,
מעבר לגירוד ולנפיחות .
לפעול בשני הכווניםכנגן המנגן
ילדים לעיתים מפעילים מניפולציות, מגזימים בתגובות וכו' אך אנחנו כמבוגרים חייבים להתייחס לתלונה ברצינות כי לא תמיד אנו מודעים למצוקה האמיתית שלהם. כמובן שאני סומכת עלייך כאמא שאת מכירה את ילדייך אך זאת נקודה שכדאי תמיד לזכור.
לגבי עקיצות יתוש מנסיון עם הבת שלי זה יכול להיות מאדדדדדד מטריד, ולהגיע לרמות של פניסטיל מהפה ואף אנטיביוטיקה. הבת שלי שנעקצת מגיעה לנפיחויות משמעותיות וזה מציק. צריך לתמרן בין החבל הדק של אמפתיה, רחמים והזדהות שיש מקרים שבהם הוא צורך,
לבין התייחסות עניינית למצב- אנחנו לובשים בגדים ארוכים כדי שלא נעקץ. (יש לנו פיגמות ארוכות ודקות), לא נשכח להדליק את הקוטל יתושים וכו'
בהצלחה ורק בריאות...
תודה רבה...אור היום
נתתי לה פניסטיל בטיפות, שהבנתי מהרופאים שזה יותר אפקטיבי מהמשחה, אבל אולי ננסה גם אותה.
אמא קטנה- תוכלי להרחיב לגבי בדיקת רמת האלרגיה לעקיצות? מה זה אומר, ואיפה בדיקה כזו נעשית?
כנגן המנגן- מהיכרות איתה, אני די בטוחה שזה לא מניפולטיבי. אולי יש כאן רחמים עצמיים קצת מוגזמים, אבל לא מניפולטיביים.
ואם ננסה ללבוש בגדים ארוכים (גם אם דקים) יהיה לנו ממש חם :/
בדיוק היום קרה לי מקרההודלולה
עם הבן בגדול שלי (בן 5)
היתה לו עקיצה כואבת והוא קם וצרח "אמא" באתי ושמתי לו פניסטיל
והוא המשיך לבכות ולילל אמרתי לו אתה רוצה שאשים לך שוב?
והוא שם לעצמו ושוב המשיך אז אמרתי לו שפשוט לא יחשוב על זה, שיעסיק את עצמו בדברים אחרים.
ובאמת ככה זה היה אחרי 3 דקות הוא אומר לי אמא, כבר לא כואב לי כי חשבתי על דברים אחרים.
ולגבי העקיצות- הם ענקיות? נראות עם מוגלה?
בדיקות תבררי עם הרופא, בעיקרון עושים בדיקת אלרגיה בבתי חולים.
לגבי העקיצות - יש משחה שקוראים לה סקין סייבר ג'ליעלהארזי
היא טבעית ומבוססת על צמחי מרפא. אני מאמינה שהיא מאד תעזור לה עם הרגישות שלה לעקיצות.
אפשר להשיג בכל בית מרקחת, במדף של מורז.
ולגבי הכלב... אולי, רק אולי אפשר ללמד אותה שכלבים לא מזיקים באופן כללי?
אני חושבת שהאמירה שהוא לא יכול להכנס אליכם הביתה, לא בהכרח מרגיעה, כי אם ישתחרר ויכנס - אז מה יהיה?
מצליחה לרדת לסוף דעתי?
אפשר להסביר, כמו שכתבת... שפרות גועות וכלבים נובחים ושזו דרך התקשורת שלהם
ושהכלב הזה שייך למישהו והוא גדל בבית שאוהב (?) אותו ומטפל בו
והכל בסדר
חשוב שגם את תישארי רגועה לגביו (במידה ואת חוששת) כדי שהיא לא תחוש את המצוקה שלך.
ואם אפשר לדבר עם השכנים, שירגיעו את הכלב... אז עוד יותר טוב.
ועוד דבר, לגבי קסמים.
כמו שד' כתבה, אפשר למרוח לה את המשחה של מורז ולהסביר לה שזה קסם שיפתור הכל.
זו דרך נהדרת לטפל במצב לדעתי. כל הכבוד ד!
ד'כמו צמח בר
זה גבר..
אני זוכר שקראתי שהדבר היעיל ביותר למניעת עקיצות...ספק
הוא מאוורר (ואפילו לא צריכים רוח חזקה מדי).
נכון! ואפשר שהוא לא יהיה מכוון על מי שישן אלא לכיוון השנישואל שאלות
הרוח הקלה בחדר מונעת מהיתושים להתקרב
לגבי הכלב, כמה רעיונותצוף שלי
1.אולי את יכולה לקנות בובת כלבלב מתוקה וסימפטית ולהמחיז יחד עם הבנות הצגות בהן הכלבלב "משוחח איתן" ומספר להן כל מיני סיפורים נחמדים ומצחיקים, שואל אותן איך היה בגן, מדגדג אותן, מביא להם הפתעה בפיו (סוכריה בשביל כל ילדה למשל).
2. את יכולה לספר לבנות על האופי הנאמן של הכלב, איך הוא קשור לבעליו, איזו שמחה והכרת הטוב יש לו כשבעליו נותן לו מזון, מטייל איתו, מתייחס אליו...
3. את יכולה לספר על כלבים שעוזרים לבני אדם, למשל כלבי נחייה שעוזרים כל כך לאנשים עוורים, כלבים של קשישים שמשמחים אותם כשהם בודדים, כלבים שעוזרים בחילוץ וכו'.
4. הכי יעיל בהתמודדות כזו: לאמץ כלב ידידותי ונחמד...
בהצלחה!
3
2. את יכולה לספר לבנות על האופי הנאמן של הכלב, איך הוא קשור לבעליו, איזו שמחה והכרת הטוב יש לו כשבעליו נותן לו מזון, מטייל איתו, מתייחס אליו...
3. את יכולה לספר על כלבים שעוזרים לבני אדם, למשל כלבי נחייה שעוזרים כל כך לאנשים עוורים, כלבים של קשישים שמשמחים אותם כשהם בודדים, כלבים שעוזרים בחילוץ וכו'.
4. הכי יעיל בהתמודדות כזו: לאמץ כלב ידידותי ונחמד...
בהצלחה!
3
בנוגע לכלב..אמא_מאושרת
אצלנו עזר כשהתחלנו לנבוח גם בזמן שהכלב נובח (קרדיט לבעלי..). הילדים פשוט התחילו לצחוק, ומאז זה יותר מצחיק ממפחיד..
כשהם נבהלים אנחנו פשוט נובחים - עליהם, אחד על השני.. נשמע דבילי אבל אצלנו זה הפך את הבכי לצחוק.
כשהם נבהלים אנחנו פשוט נובחים - עליהם, אחד על השני.. נשמע דבילי אבל אצלנו זה הפך את הבכי לצחוק.
אני גם מאוד רגישה לעקיצות יתושמרב.
ומה שהכי עוזר-
קרח עטוף במגבת לחוץ חזק על העקיצה.
לא לגעת בזה בכלל (בגיל שנתיים אמא שלי העסיקה אותי שעות על גבי שעות במשחקים שחייבים בשבילם שתי ידיים כדי שלא אגע בעקיצות... עם הזמן למדתי להתאפק...) מהר מאוד עוברים לגרד את זה וזה מחמיר את המצב.
פניסטיל הרבה יותר יעיל מאלוורה. אלוורה מתחממת מהר והיא יעילה רק כשהיא עוד קרה. פניסטיל משפיע גם כשהוא מתחמם ואפילו כשהוא כבר ספוג בעור.
אם העקיצות במקום שלובשים עליו בגדים- ללבוש בגד צמוד (גרב על הרגל, חולצה צמודה יותר, טייץ). הלחץ על זה מעביר את הכאב המציק.
אם זה ממש נפוח במקום רגיש הייתי הולכת לרופא לקבל אנטיביוטיקה.. (נעקצתי בגבה פעם אז לקחתי אנטיביוטחקה כי כל העין התנפחה..)
להתגבר על ה'פחד' כנראה לא יקרה. אני בת 20 ונלחצת מיתושים. צריך ללמד אותה יותר להתמודד עם הכאב, לדעתי. כי הכאב קיים ויהיה קיים לנצח. אז שתדע מה לעשות כשהוא קיים ומה יעזור לה להרגיע אותו.
כי זה באמת כואב, באמת מתנפח, באמת מלחיץ שיקרה שוב.
ככה אני חושבת...
ולא הכרתי את הפניסטיל טיפות! אני אנסה גם את זה
יש עקיצות שהמשחה עוזרת רק אם אני מורחת כל שעה 
קרח עטוף במגבת לחוץ חזק על העקיצה.
לא לגעת בזה בכלל (בגיל שנתיים אמא שלי העסיקה אותי שעות על גבי שעות במשחקים שחייבים בשבילם שתי ידיים כדי שלא אגע בעקיצות... עם הזמן למדתי להתאפק...) מהר מאוד עוברים לגרד את זה וזה מחמיר את המצב.
פניסטיל הרבה יותר יעיל מאלוורה. אלוורה מתחממת מהר והיא יעילה רק כשהיא עוד קרה. פניסטיל משפיע גם כשהוא מתחמם ואפילו כשהוא כבר ספוג בעור.
אם העקיצות במקום שלובשים עליו בגדים- ללבוש בגד צמוד (גרב על הרגל, חולצה צמודה יותר, טייץ). הלחץ על זה מעביר את הכאב המציק.
אם זה ממש נפוח במקום רגיש הייתי הולכת לרופא לקבל אנטיביוטיקה.. (נעקצתי בגבה פעם אז לקחתי אנטיביוטחקה כי כל העין התנפחה..)
להתגבר על ה'פחד' כנראה לא יקרה. אני בת 20 ונלחצת מיתושים. צריך ללמד אותה יותר להתמודד עם הכאב, לדעתי. כי הכאב קיים ויהיה קיים לנצח. אז שתדע מה לעשות כשהוא קיים ומה יעזור לה להרגיע אותו.
כי זה באמת כואב, באמת מתנפח, באמת מלחיץ שיקרה שוב.
ככה אני חושבת...
ולא הכרתי את הפניסטיל טיפות! אני אנסה גם את זה
יש עקיצות שהמשחה עוזרת רק אם אני מורחת כל שעה אלוורה מאוד יעילהשירה515
ג'ל האלוורה מרגיע את העור ויעיל להמון דברים!
רק צריך לדעת איזה תכשיר אלוורה לקנות...
הכי טוב זה מוצרי האלוורה של פוראוור, אפשר להשיג אצל משווקים כמעט בכל מקום.
פניסטילzmil
לי זה לא עוזר..מרב.
ניסיתי הכל. כולל פוראבר וכולל טבעי שהכנתי לבד בבית. היה יעיל מאוד עד שזה התחמם. ועקיצה זה דבר חם (וכנ"ל אלוורה).. אז זה מחמם את זה.
זה בריא לעור, זה בריא בכללי. אבל לא יעיל לאותו רגע נגד גירודים וכאבים..
זה בריא לעור, זה בריא בכללי. אבל לא יעיל לאותו רגע נגד גירודים וכאבים..
עקיצות ונביחותחרדית 3
נדמה שאת אמא רגישה ומסורה.
לגבי העקיצות למדתי שכששוטפים במים וסבון את העקיצה הכאב נרגע.
אם את מניקה אפשר להספיג צמר גפן בחלב אם ולמרוח על העקיצה - מרפא יותר מכל תכשיר.
לגבי הנביחות, נדמה לי שזה שהבנות מפחדות מהנביחות מראה שיש להן רגש נורמלי ובריא ואתם כהורים לא מתעלמים אלא איתן, וזה מה שחשוב, גם אם לא פתרתם את הבעיה. הילדות חשות היטב את ההתיחסות והנוכחות של ההורים והן ימצאו כבר את הדרך לעזור לעצמן.
לגבי הנביחותשואל שאלות
אפשר לשאול אותן, בזמן רוגע, לא בזמן פחד-
מהיעזור לנו אם הכלב ינבח?
ולהכין איתן בכאילו (אם לו חרב מפלסטיק, אם זה ענן חלומות, אם זה ציור של רוח שתעיף אותו...
מה שהן יעלו, הגיון של ילדים שונה משלנו...
שוב תודה רבה לכולם על הרעיונות והעצות. העשרתם אותי.אור היום
תשתמשי בצמח האלוורהערנושאחרונה
תגובה מיידית
עד איזה גיל רצויבן בן הצלילים
לשים במיטה של התינוק מגן ראש ?
מה שנראה לך.בת 30
אישית אני לא שמה בכלל, כי זה מסתיר אותי מהתינוק...
ברגע שהוא מתחיל לשחק עם זה כדאי להוריד...אמא!!
עלול להצליח לפתוח וזה יכול להיות מסוכן....
הבנתי בטיפת חלב שלא רצוי בכלל.חלושי
בגלל מיתת נשיקהzmil
גם אני שמעתי שעדיף בלי מגן, ולא שמתי בכללאתי באחרונה
תודהבן בן הצלילים
הצילו כינים!!דוכיפת
בד"כ קוראת כאן, ועכשיו צריכה עזרה,
כבר שבוע שמסרקים ומסרקים, ועדיין הילד מגרד. מה עושים? בימים האחרונים לא יוצא כלום.
והגרוע, שגם אני נדבקתי, איכס!!
לרוב אני נגד חומרים, אבל הפעם אשמח להמלצות על תכשירים טובים נגד כינים, שהם - יעילים, לא מסריחים, ואפשר לסרק איתם בקלות (שיהיה מותר לחפוף גם עם מרכך, או שהתכשיר גם מרכך בעצמו. הקב"ה חנן אותנו בשיער נוראי)
אולי הקישור הזה יוכל לעזור לךחן שחר
יש משו שמצאתיגילצי
מעולה יעיל גם לאלו שנדבקים כרונית הוא מרכך את השיער ומנקה אותו גם מהביצים יש לו תוצאות 100% שווה לנסות אה וגם הוא ללא חומרי הדברה ללא צבע וריח. השם שלו זה RESULTZ על הקופסא יש תמונה של ילדה עם צמות תגגלי את יכולה לראות תמונה שלא תתבלבלי אני מתכונת לזה עם הרקע הלבן ניתן להשיג בבתי מרקחת ובפראמים
בהצלחה
המסרק עם השיניים הארוכותכנגן המנגןאחרונה
יעיל, לסרק עם מרכך כל יום עד שמתחסלות... בהצלחה.
שאלה: אתן נותנות לפעוט אקמול לכאבים של צמיחת שיניים?אמא_מאושרת
מתוק מתוק מתוק בן 11 חודשים הצמיח ב"ה 5 שיניים בחודשיים האחרונים והשישית עכשיו בדרך.
כל הלילה הוא בוכה.
אז בהתחלה נתתי משכך כאבים (מנה בלילה) אבל עכשיו אני מתחילה להסתייג מזה כי בחודשיים האחרונים הוא עובר המון לילות עם משכך כאבים ואני לא בטוחה שזה טוב..
אני לא רוצה לתת טיג'ל בגלל הפרסומים האחרונים. ניסיתי גינגרגל וזה לא ממש משפיע..
אשמח לשמוע הצעות..
כל הלילה הוא בוכה.
אז בהתחלה נתתי משכך כאבים (מנה בלילה) אבל עכשיו אני מתחילה להסתייג מזה כי בחודשיים האחרונים הוא עובר המון לילות עם משכך כאבים ואני לא בטוחה שזה טוב..
אני לא רוצה לתת טיג'ל בגלל הפרסומים האחרונים. ניסיתי גינגרגל וזה לא ממש משפיע..
אשמח לשמוע הצעות..
נורופן בד"כ.מוריה
בס"ד
ואם זה כבר הרבה לילות ככה, כדאי לקחת לרופא לשלול דלקת אוזניים וכו'.
אצלנו עוזר רק אקמול/ נורופןהודלולה
כשצמחו לי שיני בינה זה היה סיוט, אז פשוט חשבתי עליהם ועל הכאבים שלהם וריחמתי.
אבל אם זה כבר יותר מידי באמת כדאי ללכת לרופא, אולי יש משהו אחר
תנסי למרוח את האקמול בעדינות על החניכייםבת 30
זה יכול להקל עליו.
לודא שאין כאב נלווהכנגן המנגןאחרונה
אצלנו הרבה פעמים השיניים באות עם אוזניים ושאר מחושים, ואז אני חייבת לתת לה טיפול באוזניים וכו'. אם יש אי נוחות הרבה מדי זמן אני הולכת לרופא כי הרבה פעמים חוטפים כל מיני דלקות בתקופה של הצמיחה. במצב כזה אני נותנת כמובן משהו נגד כאבים/ חום.
שאלה לנשים..אנונימי (פותח)
לפני חודש ילדתי ב"ה בשמחה וצהלה!
אני ובעלי רוצים לחכות קצת עם הילד הבא ומאוד מתלבטים לגבי האמצעים.
מצד אחד, הגלולות הן האמצעי מניעה הכי טוב לדעתי אך אני שכחנית כרונית ואני ממש מפחדת לפספס ואז חבל..
מצד שני, שמעתי שההתקן והמירנה הם לא הכי ידידותיים לאישה הדתייה. (יכולים לגרום לדימומים לפעמים גם בין וסת לוסת. לא סימפטי במיוחד..)
מה אתן ממליצות? אשמח לפירוט..
תודה!
אולי תעבירי את השאלה לפורום היריון ולידהמתואמת
שם יהיו יותר שיוכלו לענות לך.
מזל טוב!
שימי לב שיכול להקשות על הנקה^פאז
נובה רינג תותח!! אך באמת אם את מניקה כדאי לחשוב, עלול להפחיתבצל ידך
את החלב
גםzmil
גם בגלולות יכולים להיות דימומים וכתמים
חברות, נראה לי שיותר צנוע לדון בזה בפורום הריון ולידה ולא פהנועה26אחרונה
משקפיים לילד בן שנה וחצי.ש.מ.ש
הילד שלי בן השנה וחצי קיבל משקפיים. למישהו יש ניסיון איך מרגילים ילד עקשן מאוד בגיל הזה למשקפיים?
אומנם אני לא מנוסה~א.ל
אבל אולי תנסו לתת לו להסתכל על עצמו עם המשקפיים במראה? לעשות מזה " עניין".. אבל מהכיוון הטוב,
אולי ליצור משקפיים גם לבובה?
להניח יחד עם הצעצועים?
אולי ליצור משקפיים גם לבובה?
להניח יחד עם הצעצועים?
מניסיוןההיא
לבת שלנו יש משקפיים מגיל שנה ושמונה חודשים, מזה כשמונה חודשים..
האמת היא שגילינו שאנחנו היינו הרבה יותר בלחץ ממנה. בהתחלה עשינו מזה הרבה התלהבות, כמה היא יפה ככה ושזה חדש וגם מול המטפלת. והסברנו שזה רק שלה, כי ילדים מיד לקחו לה ומשכו.. והראינו לה את כל מי שיש לו משקפיים (אבא, סבא, מטפלת וכו'), שהיא כמוהם. בהתחלה גם קצת צ'יפרנו כדי שתסכים. ואם גם אצלכם הסיפור הוא רוחק ראייה ולא פזילה, אז יש סיכוי שהיא פשוט תראה טוב יותר וזה יגרום לה לרצות את זה. עיקר העבודה איתה הייתה על להוריד אותם בשתי ידיים ולא לזרוק סתם..
לסיכום מה שעבד אצלנו (בטוח ילדים אחרים, זה שונה במידה, אבל אולי יעזור בכל זאת) :
כשהלחץ שלנו נרגע (לי היה מאוד קשה לקבל את בהתחלה), גם לילדה קל יותר.
להרגיל בבת אחת, אבל בלי לחץ. כשמורידה, זורקת וכו'- בעדינות ובצורה ברורה להסביר שהרופאה אמרה שצריך ולשים שוב ביחד ואז כשהיא עם המשקפיים, לנסות להסיט את המחשבה מזה ולעשות משהו שצריך ראייה כמו לקרוא יחד סיפור, לראות תמונות בפלאפון, בתקווה שהיא כך תפנים שזה טוב לה.
להדגיש למי זה דומה, כי תכל'ס זה שונה מרוב הילדים.
לצ'פר מידי פעם ולא להגזים גם עם זה.
בהצלחה. מאחלת ומאמינה שעוד תגלו שהיא מתוקה עם זה ויהיה לכם פתאום אפילו מוזר לראות אותה בלי..
שואלת את שתיכם עם הנסיון?אמא אוהבת+
איך מגלים שיש בעית ראיה? אם זה רק מאז הטיפת חלב האם לפני זה הרגשתם במשהו שגרם לכם לחשוב בכיוון הזה?
אצלנו רואים פזילה- שמסמנת שיש פלוס.ש.מ.ש
כל פזילה מחייבת בדיקה? אפילו קטנה שבקושי ניכרת?~א.ל
לדעתי עדיף לבדוק מאשר לפספסש.מ.ש
כן, כדאי. וגם אם יש היסטוריה משפחתית של פזילה.גיברת
שואלת את שתיכם עם הנסיון?אמא אוהבת+
איך מגלים שיש בעית ראיה? אם זה רק מאז הטיפת חלב האם לפני זה הרגשתם במשהו שגרם לכם לחשוב בכיוון הזה?
הוא ממש לא ילד שאוהב ששמים עליו משהו.ש.מ.ש
ההתנגדות היא לא בגלל הלחץ שלנו לפי מה שאני רואה.
עדכון משמח!ש.מ.ש
אז קרה נס-
אחרי שבוע של נסיונות- אני שמה, הוא מוריד אחרי שניה, וחוזר חלילה...
היתה התקדמות מסויימת- המקסימום שהצלחנו להגיע אליו היה 2 דקות שלמות עם משקפיים!! אני שמחתי...
ואז מישהי המליצה לי לתת למטפלות במעון שינסו.
אז הבאתי למטפלות במעון את המשקפיים ולא ציפיתי יותר מידי. אפילו הכנתי את עצמי נפשית שיש מצב שהמשקפיים ישברו.
כשחזרתי לקחת את הפשוש מהמעון- הוא פגש אותי עם משקפיים!!!
המטפלות סיפרו שכל היום הוא היה איתן
כבר יומיים שהוא שם אותן כמעט כל היום, עדיין יש קשיים פה ושם אבל ב"ה התקדמנו בגדול!
מבחינתי זה פשוט נס! תודה ה' ואין על המטפלות שלו!!
אפילו בן שנה וחצי מביןד.
שעם המטפלות אי אפשר "להתחכם" ולהתפנק כמו אצל אמא...
זה לימוד מענין מאד.
וטוב שאמא אמא והמטפלת מטפלת. יש הרבה יתרונות באמא, גם אם לא מצליחה לעשות "תירגול" כזה..
האמת שזה באמת עורר בי תהיות על הסמכות ההורית שלי.ש.מ.ש
חלילה. בגיל שנה וחצי?... ההיפך. תשמחי שאת אמא..ד.
[המטפלת אינה כזו משמעותית לו כמותך. אז זה לא "קונפליקט" כ"כ גדול אם היא עושה יותר "משמעת"..]
צחקתי..מדי פעם פהאחרונה
דירת לנופשבשעה טובה
שלום, אולי מישהו פה יוכל לעזור.
אנחנו מחפשים להשכיר בית לשני לילות בבין הזמנים.
הנתונים:
איזוא גליל גולן
לא משהו מטופח עם בריכה מצעים וכו אלא בית של אנשים..
בין 5-7 חדרים.
מכירים במקרה??
אנחנו מחפשים להשכיר בית לשני לילות בבין הזמנים.
הנתונים:
איזוא גליל גולן
לא משהו מטופח עם בריכה מצעים וכו אלא בית של אנשים..
בין 5-7 חדרים.
מכירים במקרה??
בטח בצפת יש. רק צריך לדעת איך למצוא..מודדת כובעים
יש דף בפייסבוק: סאבלט בצפוןצוף שליאחרונה
אולי שם תמצאו. בהצלחה!
מדביקה גם פה.שירשיר90
אחים ואחיות יקרים,
דקה של קריאה -
מקרה מצער קורע לב שכולנו חייבים לתת את הדעת.
אשה צעירה, כלתו של אחד מגדולי ישראל, התבשרה בחודש השישי להריונה שבעלה היקר נהרג בתאונת דרכים קשה לא עלינו.
התינוק נולד בשמחה מהולה בעצב, ומיד אחרי הלידה חלה התדרדרות במצבו.
הוא הובהל לטיפול נמרץ ושם התגלה מום בליבו, הוא עבר צינטור וטיפולים לא קלים בעוד האם, היולדת הטריה, רצה מחדר ניתוח לחדר ניתוח ודמעות בעיניה.
כעת, חיים נתנאל הקטן,
בן 3.5.
לפני כשבועיים התמוטט והובהל שוב לטיפול נמרץ, שם התגלה כי המום גדל וכי חייבים להטיס אותו למומחה בעל שם בחו"ל לניתוח לב פתוח ומורכב, וכי עלות הטיסה והניתוח עולים כ-200,000$!
מחצית מהסכום כבר הושג מאנשים טובי לב שפתחו את ידם וליבם עבור חייו של ילד פעוט השוכב על ערש דוי.
בבקשה, מכל אחד ואחד,
פתחו את ליבכם והעניקו לאמא השבורה. לחיים של ילד יתום בן 3.5 השוכב חסר אונים ולא יודע כי ימיו מועטים.
מי שיכול לשים, גם 20 שקל, כל סכום שהוא, יתקשר ל"ועד העולמי" ויגיד עבור חיים נתנאל
*5151.
ומי שלא יכול לתת,
בבקשה יאמר תהילים לרפואתו השלמה:
חיים נתנאל בן לאה.
שהקב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, יזכה לרפואה שלמה ומהירה.
* נא להעביר הלאה...
דקה של קריאה -
מקרה מצער קורע לב שכולנו חייבים לתת את הדעת.
אשה צעירה, כלתו של אחד מגדולי ישראל, התבשרה בחודש השישי להריונה שבעלה היקר נהרג בתאונת דרכים קשה לא עלינו.
התינוק נולד בשמחה מהולה בעצב, ומיד אחרי הלידה חלה התדרדרות במצבו.
הוא הובהל לטיפול נמרץ ושם התגלה מום בליבו, הוא עבר צינטור וטיפולים לא קלים בעוד האם, היולדת הטריה, רצה מחדר ניתוח לחדר ניתוח ודמעות בעיניה.
כעת, חיים נתנאל הקטן,
בן 3.5.
לפני כשבועיים התמוטט והובהל שוב לטיפול נמרץ, שם התגלה כי המום גדל וכי חייבים להטיס אותו למומחה בעל שם בחו"ל לניתוח לב פתוח ומורכב, וכי עלות הטיסה והניתוח עולים כ-200,000$!
מחצית מהסכום כבר הושג מאנשים טובי לב שפתחו את ידם וליבם עבור חייו של ילד פעוט השוכב על ערש דוי.
בבקשה, מכל אחד ואחד,
פתחו את ליבכם והעניקו לאמא השבורה. לחיים של ילד יתום בן 3.5 השוכב חסר אונים ולא יודע כי ימיו מועטים.
מי שיכול לשים, גם 20 שקל, כל סכום שהוא, יתקשר ל"ועד העולמי" ויגיד עבור חיים נתנאל
*5151.
ומי שלא יכול לתת,
בבקשה יאמר תהילים לרפואתו השלמה:
חיים נתנאל בן לאה.
שהקב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, יזכה לרפואה שלמה ומהירה.
* נא להעביר הלאה...
יישר כח! תודה רבה.ד.
תודה רבה. רפואה שלמה!!צוף שליאחרונה
מקווה שהרבה אנשים יקראו ויתרמו.
מתנות סוף שנה לצוות הגן.אור היום
יש לכם רעיונות מה אפשר לתת כמתנת סוף שנה לצוות הגן?
תודה רבה
(אני יודעת שכבר שאלו על זה בעבר, אבל בשירשורים שמצאתי, לא מצאתי רעיון מתאים).
מוצרי טיפוח כמו "סבון של פעם"rivki
אפשר לקנות גם כלי יפה ולארוז אותם בתוכו
יש במגנוליה מבצע 2 תכשיטים ה3 חינם~א.ל
במחירים סבירים לחלוטין
ואם קונים ב300 או מעל.. מקבלים גם ערכת קרמים מתנה.
לדעתי שווה!
אני מאוהבישירשיר90
הגיפט קארד.
גאון מי שהמציא את זה.
גאון מי שהמציא את זה.
יש מבצעים בללין ובבודי שופיראת
ובתור אחת שאמא שלה גננת, היא אמרה שאין לה מה לעשות עם כל המתנות האלה והכל היא מעבירה לאחיות שלי. היא הייתה מעדיפה במקום איזו מתנה לגן...
נכון מאוד. ככה קונים מה שאוהבים.+mp8
אם יש סכום מכובד- שובר למסעדה/חנות בגדים/כלי בית/טיפוחבצל ידך
נראה לי כיף לקבל שוברים לחנויות ואז יוכלו לבחורתתתתת
לפי הטעם שלהם...
כל דבר שבא מהלב- מכתב ופתק מספיקיםחמסה עלינו
אנחנו לא עובדות בשביל המתנה!
שירבו גננות כמוך (:אני123
נכון שלא, אבל אם כבר מוציאים כסף- שיהיה על משהו לעניין+mp8
כי את הכסף הוציאו, ולפעמים ממש כואב הלב לראות שהשקיעו כ" כ הרבה בדברים מיותרים.
שוברים לחנות רלוונטית,ותן טל
אבל בחייאת, יש לי בקשה מכל הלב- לא ליצור "פער" בין המתנה לגננת אם, לבין המתנה לסייעת הראשית. כלומר -תנסו כמה שיותר שהמתנות תהיינה שוות בגודלן לצוות העיקרי בגן. אתן לא מבינות איזה עוגמת נפש זה יכול לגרום...
אני שאלתי את הגננות מה מעדיפותמודדת כובעים
לא כל אחת אוהבת ללין ושות'
והתפלאתי, אבל פעמיים ביקשו פשוט את הכסף.
ואז כולנו שמחנו: הן קנו מה שרצו ואני לא הייתי צריכה לטרוח.
אולי זה נשמע צורם לחלק מכן, אבל אם כולם מרוצים - אז מה זה משנה מה מקובל?!
תחשבו על זה.
ויש כאלה שמעדיפות מתנה להעשרת הגן-חמסה עלינו
שימושי,יעיל ומהנה גם את הילדים
אני תמיד שואלת את הגננת מה היא רוצה..חןס
כששאלו את אמא שלינקודה למחשבה
היא תמיד היתה מבקשת משהו לגן..
ככה היא שיכללה את הגן שלמדו בו דורות של אחים.. ואלו היו בגדר "מותרות" שעם התקציב של הגן היה מאוד קשה לקנות..
בישבילה היתה מבקשת מכתב תודה שבדר"כ גם הגיע (מיוזמת ההורים) עם העתק למפקחת..
ככה היא שיכללה את הגן שלמדו בו דורות של אחים.. ואלו היו בגדר "מותרות" שעם התקציב של הגן היה מאוד קשה לקנות..
בישבילה היתה מבקשת מכתב תודה שבדר"כ גם הגיע (מיוזמת ההורים) עם העתק למפקחת..
אבל רוצים להודות לגננת! לצוות.. לא לתת משהו כללי..~א.ל
היא אישית לא הסכימה לקבל מתנות מההורים..נקודה למחשבה
היא תמיד שמחה יותר כשקנו לה משהו לגן שרצתה כל כך לקנות ולא היה לה תקציב לזה..
נראה לי שאפילו בחוזר מנכל כתוב שאסור לקבל מתנות או משהו כזה.. אבל לא בטוחה.. כדאי לשאול את המורים / גננות שבפורום..
נראה לי שאפילו בחוזר מנכל כתוב שאסור לקבל מתנות או משהו כזה.. אבל לא בטוחה.. כדאי לשאול את המורים / גננות שבפורום..
תודה רבה רבה לכולכם.אור היום
כלים נאים ושימושיים לבית עם פתק החלפהצוף שלי
למשל סט כוסות זכוכית יפות. אבל האמת שכל מתנה משמחת כשהיא באה מהלב...
צי מר ללילה. אם " במקרה " אחד ההורים הוא מורה זה ממש זולללמוד וללמדאחרונה
בכיתה ממוצעת30 תלמידים. כ"א 10 ש"ח והמורה נח מהילדים שלנו ....לילה אחד בצימר
הענק וגנו- ספר עם מסרים נוצריים- ידע הציבור ויזהרnsm1
שלום לכולם
ביתי הביאה מהגן את הספר הענק וגנו. אני זכרתי אותו מילדותי כסיפור נחמד וטוב
הקראתי אותו לתומי ובסוף נדהמתי לגלות מסר נוצרי - לא כ"כ שקוף:
בסיפור יש ילד שמניע את הענק להפסיק להיות אנוכי ולעשות מעשה טוב לילד עצמו ואחרי שהענק עוזר לילד חייו משתנים כי ילדים מתחילים לשחק בגנו ומשמחים אותו.
כל חייו הוא מתגעגע לילד שגרם לו להשתנות בהנף מעשה טוב
ואז יום אחד הוא רואה אותו שוב ליד עץ יפהפה והוא רץ אליו- מכאן אצטט פחות או יותר-
"אך בהיותו לידו ממש אדמו פניו מחמה.. מיהו שהעז לפצוע אותך? כי כפות ידי הילד היו נקובות במסמרים, וגם ברגליו היו נקבי מסמר (מזכיר לכם מישהו?)
מיהו שהעז לפצוע אותך ואהרגנו?" "הו לא" שח הילד "הן אלה פצעים של אהבה" (מצלצל לכם?)
מי אתה שאלו הענק וחרדת קודש נפלה עליו והא כרע על ברכיו לפני הילד הקטן. חיך הילד אל הענק ואמר אליו:" אתה נתת לי פעם לשחק בגנך היום אקח אני אותך לגני שלי, אל גן עדן"...והענק מת...."
הספר הוא בהוצאת מודן בתרגומו של יעקב אורלנד. בכריכה הם כותבים שבתרגומים אחרים הושמט הסוף כדי לא להכביד על הילדים עם התמודדות המוות והס מלהזכיר את המסרים הנוצרים הבוטים הקיימים כאן.
(וכמובן בהסכמת הגננת הספר ילך לפח ולא יחזור לגן)
בלי קשר למסרים הנוצריים או לאפרח-בר
זה לדעתי ספר שלא מתאים לילדי הגן...בתור ילדה הספר הזה עשה לי מאד מאד עצוב .
מעניין שהגננת לא הייתה מודעת לתוכן כי הוא שקוף לחלוטין...
מעניין שהגננת לא הייתה מודעת לתוכן כי הוא שקוף לחלוטין...
בכלל צריך לבחון כל ספר בספרית פי'גמהבת 30
לדעתי מעטים הספרים שהם ממש "טובים". יש כאלה שאולי נחמדים, ובחלק מהם האיורים על הפנים.
אין מצב שזה חולק בספרית פי׳גמה!!!!פרח-בר
שאגב דוגלת בספרים עם ערכים יהודיים ואני ממש לא מסכימה לטעמי הספרים שלה נהדרים....
הוא לא בספרית פיג'מהnsm1
היה בספרית הגן
ובספרית פיג'מה גם אני לא אוהבת את כולם אבל לא ראיתי שם ספרים עם מסרים מזיקים, סתם כאלה שלא מצאו חן בעיני
אני ראיתי כמה עם מסרים משונים ולא שייכיםבת 30
לא זוכרת את כולם, אבל נניח "זרע של גזר".
כזה ספר קלאסי וחמוד, נכון?
אני נדהמתי ממנו. סופר אמריקאי.
הילד רוצה לשתול גזר ומה שיש להורים שלו ולאח שלו לעשות זה רק לשכנע אותו שהוא לא יצליח?
געוואלד! אני מייד אמרתי לילדה: "איזה הורים מוזרים!! במקום לעודד אותו ולעזור לו הם עושים הפוך, מה זה ההורים האלה?"
וכמובן- הילד שמצליח כנגד כל הסיכויים: קלאסה לסיפור אמריקאי.
ויש לי עוד דוגמאות.
אבל מילא- כל אחד והטעם שלו וההחלטות שלו.
אני גם לא אהבתי את הספר הזהl666
לא הסכמתי עם המסר שלא להתחשב עם דעה של הורים
ולנסות למרות הכל, ילד יכול בעצם להשליך את זה לתחומים אחרים ולהיפגע בטעות הרי לא מקשיבים להורים המזהירים
והיה ספר על יוסי שלי ילד מוצלח. מה ילד אמור להסיג מזה ? שבסדר להביא כלבלב במקום לחם או משרוקית במקום חלב? זה לא בסדר
וגם עם מסר להורים לא הסכמתי, ילד לא מוצלח, או שיש לו בעייה או שהוא קטן מדי בשביל משימה הזאת
לא מכיר מי שהתנצר בעקבות סיפורים אלו ודומים להםאלעד
אבל מי שרוצה להזהר - שיבוסם לו
הבעיה היא לא מסרים נוצריים אלא מפחידים את הילדaima
לא חייבים להתנצר כדי שזה לא יהיה בסדר..~א.ל
לעודד ילד לאמץ תפיסות נוצריות זה בעייתי מאודבהתהוות
גם כשהמסגרת החיצונית יהודית, קו חשיבה נוצרי פנימי שמנחה את האדם בחיים זה בעיניי רע ועצוב מאוד.
סיפורי ילדים חודרים עמוק מאוד ללב. עד היום אני מוצאת את החשיבה שלי בכל מיני דברים מושפעת מדברים שקראתי בילדות, ואני מתארת לעצמי שההשפעה שאני מודעת אליה היא רק קצה הקרחון.
נכון.ד.
וגם מסרים רעים אחרים, עושים לא טוב בנפש, גם אם אינם מובילים לעבירה בפעל ממש.
אני גם לא מכירה מי שהתנצר בעקבותמודדת כובעים
החזקת צלב בביתו או קישוט עץ אשוח,
ובכל זאת אנחנו כיהודים משתדלים להתרחק מכל סממני עבודה זרה.
סימנים של מסמרים ברגלים ובידיםפרח-בר
נקראים סטיגמטה ככינוי לפצעים שנגרמו לישו בזמן צליבתו
אנחנו פשוט תלשנו את הדף האחרון שבו זה מופיע....מישהי
שאר הספר זה מה שהכרתי מתמיד.
טוב ששמת לב, תודה!צוף שליאחרונה
גם "הנסיך המאושר"של אוסקר ווילד שזה סיפור שמאד אהבתי בילדותי מכיל אלמנטים נוצריים. ועוד הרבה ספרים מערביים מושתתים על הנצרות. באמת חשוב לקרוא בתשומת לב את ספרי הילדים...
אשמח מאוד שתעזרו ליאילהPHP
ותענו על השאלון שלנו (בערך 5 דק'), השאלון מיועד לאמהות עם תינוק/ תינוקות עד גיל שנתיים. השאלון אנונימי וניתן לפרוש ממנו בכל שלב. ממש ממש תודה ויום מעולה! אילה.
הקישור לשאלון:
https://docs.google.com/forms/d/1JY88nR4lu5TbuovYisa2HYwb7PVS6K6YCp-v4DbRo24/viewform
תהיות על חינוךl666
אתמול דיברנו עם בעלי על חינוך והתברר שיש לנו בעצם גישות הפוכות
בעלי הוא בגישה של לתת הרבה אהבה והעיקר שיהיה שקט
ואני מרגישה שזה חשוב אבל זה לא מספיק, גם לי בעצם יותר קל לתת לילדים מה שהם רוצים וליהנות משקט
אבל אני מרגישה שזאת דרך לתהום בעצם, וגם אין לי כוח לזה. בעלי אומר שילד שלא ירגיש שאוהבים אותו מספיק ילך לחפש את אהבה במקום אחר ואני חושבת שכל הטענות האלה על חוסר אהבה הם סתם סחיטה באיומים
ניסיון חיים שלי אומר שכל מי שהסתבך בחיים זה או מעודף פינוק או מחוסר גבולות - מתכוונת כמובן למי שגדל במשפחות נורמטיביות
גיסי מתקרב לגיל 30 ועדיין אוכל אצל חמותי והיא כותבת במקומו עבודות סמינריונית, ואני מכירה הרבה גברים ולפעמים גם נשים שהם ככה
אהבה לא סותרץ חינוךהודלולה
חלק מהחינוך זה להציב גבולות. והילד צריך לדעת אותם.
במקרה שהוא עובר אותם כן להעיר לו איך שחושבים.
אבל יש משפט שאני תמיד אומרת לילדים אחרי שכעסתי עליהם. שאבא ואמא תמיד אוהבים אתכם גם כשהם כועסים.
הילדים חושבים שלפעמים כשכועסים זה אומר שלא אוהבים אותם. וצריך להזכיר שתמיד אוהבים אותם..
אפשר לאהוב עם גבולות ולחנך
^^^^ ומעבר לזה-+mp8
לתת הרבה אהבה העיקר שיהיה שקט-
זו אהבה את עצמי.
אני אוהב את עצמי, ההתמודדות כבדה עלי, אין לי כח להעמיד לילדים גבולות, זה סוחט אותי, קשה לי לראות אותם לא מסכימים תמיד, אני מעדיף לרצות אותם מאשר להתעמת כשצריך.
זו לא אהבה.
ככה מגדלים ילדים מבולבלים וחסרי גבול ומשמעת.
הרבה יותר קל לאסוף לילד את הצעצועים מאשר לעמוד על כך שהוא יאסוף.
הרבה יותר קל לתת להם לישון מתי שהם רוצים ולא להתעקש איתם על שעות שינה.
הרבה יותר קל לתת לילד לאכול/ לעשות מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה בלי להתמודד.
הרבה יותר קל לתת לילד לצפות/ לשחק במחשב מאשר לראות אותו מתמרד כשמכבים אותו.
זו לא אהבה.
כשילד יודע שהורה מגביל אותו/ מציב לו חוקים ברורים/ לא מרשה לא כל דבר בגלל שהוא אוהב אותו ואיכפת לו ממנו-
זו אהבה.
שהורה נותן לילד כלים לחיים שלא יגדל בהפקרות ובחוסר שליטה עצמית-
זה לא חיים קלים, זו אהבה.
אהבה לילדים זה חשוב מאד..ד.
אבל זה לא קשור ל"לתת מה שרוצים וליהנות משקט".
בעלך צודק שילד צריך להרגיש שאוהבים אותו - מי אומר ש"אוהבים" זה שעושה ככל העולה על רוחו.
לפעמים, "את אשר יאהב יוכיח" - וגם זה באהבה. אפשר להסביר דברים בנחת ובהיר ומתוך אהבה. זה לא עושה אותם פחות ברורים אלא יותר מתקבלים.
מתוך שאנחנו אוהבים את ילדינו, אנחנו מעודדים את כחותיהם, את אמונם ביכולת שלהם לעשות דברים בעצמם - וגם מציבים גבולות כשצריך.
זה ממש הולך ביחד.
ממליצה לכם יחד לראות הרצאות על חינוך ילדיםסתוונית
אנחנו רואים את הרב אבנר קוואס- ממש תורם ומחדד את הגישה הנכונה איך לנהוג כלפי הילדים.
ויש עוד הרבה הרצאות טובות שיש מה ללמוד מהן.
ויש עוד הרבה הרצאות טובות שיש מה ללמוד מהן.
האם בעלך היה מציג את עמדתו באותן מילים שבחרת, או שזה ייצוג שבהתהוות
של עמדתו כפי שהיא משתקפת אצלך?
יש לי כמה דברים להגיד (ארוך, כהרגלי... לא חייבים לקרוא הכול ):
):אני חושבת שבסך הכול השאיפה שיהיה טוב ונעים עם הילדים היא שאיפה טובה וראויה.
לכל הורה, לכל אדם, יש גבולות משלו, ודברים שמפריעים לו, ודברים שחשובים לו - וטוב בעיניי לחדד את הקשב הפנימי, ולהיות מודעים למה שחשוב לנו, ולהרגיש ביטחון לעמוד על כך. לא רק ביחס לילדים שלנו אלא ביחס לכל אדם בעולם.
בעיניי זה טבעי ונורמלי והגיוני שלכל אדם יהיו דברים אחרים שעקרוניים לו, ושעליהם הוא עומד ללא פשרות.
אצל הורה אחד זה יכול להיות הקפדה על מזון בריא, אצל הורה אחר החזרת חפצים למקום.
אני לא אוהבת שהחברה מצביעה על תחום מסוים, כאילו דווקא הוא חשוב ואין בלתו, וכל ההורים מחויבים להקפיד דווקא עליו. בשביל זה היה מספיק שהקב"ה היה בורא משפחה אחת.
לא צריך להתיישר לפי נורמה חיצונית של מה שחייבים לדרוש מהילדים.
למשל, אם יש אמא שהכי אוהבת לסדר את הבית בסוף היום, ואז יש לה זמן שקט ונינוח למחשבות - בעיניי אין שום סיבה שהיא תכריח את עצמה לחנך את הילדים להשתתף בסידור. אין סיבה סתם להקשות על החיים.
ומה יקרה כשיגדלו? אותו דבר שיקרה בקשר לכביסה, שהם רגילים שבאחריות אמא - כשהם יצאו מהבית, זה יעבור להיות באחריותם. והם יסתדרו.
ובכיוון ההפוך - אם יש אמא שמתסכל אותה נורא אם נשאר משהו על הרצפה דקה אחרי שגמרו להשתמש בו, וחשוב לה נורא שהבית יהיה בכל רגע נתון מסודר למופת, בעיניי לא רלוונטי שרוב המשפחות הן לא ברמת סדר קיצונית כזאת. חשוב שאמא תכיר במה שעושה לה טוב, ותעמוד על כך. לטובת כולם.
העיקרון בעיניי הוא שכשמקדישים תשומת לב להווה, לרגע הזה - שכולם יהיו בו ככל האפשר מרוצים, ממילא זה גם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות גם ביחס לעתיד. לא נראה לי נכון לפעול בניגוד לאינטואיציות שלנו בהווה מתוך דאגה לעתיד.
דבר נוסף, ביחס לשיטות חינוך שונות בין בני הזוג: בעיניי לא צריך לפחד מזה. זה טוב ובריא לילדים שהם נחשפים לגישות שונות המתקיימות מתוך כבוד הדדי. אין בעיה שידעו שעם אבא אפשר לעשות א' וב', ועם אמא אפשר דווקא לעשות ג' וד'. במעט הדברים שמחייבים הכרעה לכאן או לכאן - אפשר להסתדר כשאוהבים לרוב גם אם לשני בני הזוג יש עמדה נחרצת לשני הצדדים, בכל זאת יש אחד מהם שהנושא בוער בעצמותיו יותר בסיטואציה הנוכחית. ואם לשניהם בוער בעצמות ועקרוני ונראה כאילו בלתי ניתן לגישור - לדבר, להקשיב, לדבר, להקשיב. כשמקשיבים בלב פתוח, הפתרון מגיע.
לרוב גם אם לשני בני הזוג יש עמדה נחרצת לשני הצדדים, בכל זאת יש אחד מהם שהנושא בוער בעצמותיו יותר בסיטואציה הנוכחית. ואם לשניהם בוער בעצמות ועקרוני ונראה כאילו בלתי ניתן לגישור - לדבר, להקשיב, לדבר, להקשיב. כשמקשיבים בלב פתוח, הפתרון מגיע.ולסיום רק אנקדוטה:
בעלי ואני מגיעים ממשפחות שונות מאוד, מהמון בחינות - גם מבחינת השתתפות הילדים בבית. הוריי, בוגרי החינוך הקיבוצי, תמיד ראו עיקרון מאוד חשוב בהשתתפות גבוהה ככל האפשר, בהתאם לגיל. בתור ילדה היו לי המון משימות בבית, וגם הייתי גאה בזה ואפילו התנשאתי מעט על חברותיי שלא היו שותפות פעילות בתחזוקת הבית כמוני.
אצל חמותי שתחיה יש עיקרון הפוך, שעל פיו חונכה ועל פיו חינכה את ילדיה: אף אחד לא חייב לי כלום. אני בחרתי להקים משפחה גדולה, והאחריות לתחזוקה עליי בלבד. בעלי בקושי נדרש למשהו בבית בתור ילד, ועד היום חמותי בגישה מאוד מפנקת. בארוחות היא יושבת בקצה הקרוב למטבח, כדי שתוכל תמיד לזנק להביא לשלוחן אם משהו חסר...
אם הייתי שומעת תיאור הורות כזה בלי להכיר במציאות, הייתי בטוחה שהילדים יצאו מפונקים ובלתי כשירים. המציאות היא הפוכה. אני מכירה מעט מאוד משפחות שילדיהן תפסו עצמאות מרשימה כל כך, מוקדם כל כך, כמו משפחת בעלי. היום במטלות הבית המשותף, בעלי הרבה הרבה יותר חרוץ ויעיל ממני, בכלל אין מה להשוות. הוא עושה כל מה שצריך במשיכת כתף, בעוד אני מתמודדת עם דחיינות ובכלל תפיסה של הרבה מטלות כעונש.
ברור שהתמונה הרבה יותר מורכבת מזה. יש עוד כל מיני גורמים שלא הזכרתי, וממש ממש לא כתבתי את זה כדי להמליץ על שיטת חינוך כזאת או אחרת. אני בכלל לא מאמינה במתכונים מחינוך. הנקודה שלי היא רק להראות שגם המתכון ההפוך לא קיים. פשוט לא נכונה המשוואה שפינוק בילדות מוביל בהכרח לחוסר תפקוד בבגרות, ולהפך.
קשה מאוד לכוון את העתיד. הרבה יותר יעיל (ובעיניי גם כיף ומיוחד) להקדיש את מלוא תשומת הלב להווה.
בהתהוות - כאילו כתבת עלינו אנונימי (2)אחרונה
גם אני מגדלת את הילדים כמו חמותך שתח'. בדרך שנחשבת מפנקת אולי, ובוודאי נחשבת זורמת ומכילה עד מאוד.
אני עושה זאת מתוך קשב רב למה שמתאים לי ולילדי, ועבורי זו חוויה מתקנת לילדות (ולנערות, ולצערי גם לחלק מחיי הבוגרים).
חסדי ה' ששלח לי איש טוב שרואה עין בעין איתי, מבין עד כמה זו משימת חיים בשבילי, ובנחת מביא את הדגשים החשובים לו.
ילדינו חלקם כבר בוגרים. ואני יכולה להעיד שמגיל צעיר הם עצמאיים מאוד, יצירתיים באופן יוצא דופן, נחשבים אחראים מאוד בעיני חבריהם ובעיני הצוות החינוכי שבא במגע איתם.
ב"ה הם אהובים ומקרינים אהבה ואמון.
בדיוק השבת אמרה לי בתי בת העשרים "אמא - אתם יוצאים דופן בהכלה שלכם, ואני מאוד מעריכה את זה".
סקר: אתם קונים לילדכם הפתעות בחנות השקל?מתפללת לה'
רק מדבקותaima
כן, למה לא?חןס
כשעוברים ליד נותנת לכל אחד לבחור 2-3 מתנות
בטח. אבל לנו יש שקל וחצי...בת 30
שקית בבית למגוון הזדמנויות.
כן לפעמים. מה מטרת הסקר?חילזון 123
אני לא הייתי קונהסדר נשים
עד שלא מזמן פתחו לנו חנות ממש מתחת לבית והם כ"כ מגורים מזה
שחייבים לקנות קצת..
חבל לאכזב אותם כשזה נשבר תוך רגעמודדת כובעים
^^^^ עצוב לי לראות את הילדים כ״כ מהר מתאכזביםפרח חדש
כן והרבה..למה לא?נשואה פלוס
לא. שונאת את הדברים האלהמשיח עכשיו!
כן. שומרת את זה ל"פרסים".מתואמת
זה נחמד לקבל ונחמד לתת, גם אם לא מחזיק מעמד זמן רב.
לפעמיםl666
לעיתים נדירותפרח-בר
סתם זבל לא מתכלה שנאגר
לאrivki
קפץ.. יש מספיק אשפה בבית.rivki
אי מאוד אוהבת את היצירותאמאשוני
זה פרס שהוא בוחר, מעסיק אותו הרבה זמן, יצירות ברמה, אח"כ תולים לתפארת ואחרי שבוע בערך לפח כמו כל היצירות מהגן. אחלה בשבילו.
וגם לפעמים מדבקות. הוא אוהב להתעסק עם זה ולא צריך להחזיק מעמד, הוא מדביק איפה שבא לו ולמחרת כבר לא מעניין אותו.
(גיל 3 וחצי)
כן.אור היום
אוהבת לתת מדי פעם הפתעות קטנות לבנות, ואוהבת את זה שבד"כ מדובר במשהו זול שאפשר לזרוק אחרי כמה שבועות, בלי ייסורי מצפון
כן. מדי פעם.שירשיר90
לא רואה בעייתיות בדבר...
אני קונה אביזרים לפעיליות מוסיקליות:גננת
חישוקים קטנים, מנענעים, מעודדות וכד'
בסכום קטן יחסית יש לי פעילות אטרקטיבית
כן. את שוקלת לפתוח אחת כזו?+mp8
בוודאירבה אמונתךאחרונה
ואם יש אפשרות נותנת גם לבחור בחנות, זה שדרוג של הפרס