מנסה לשתף קצת בתובנות שלי בנושא...
קודם כל, אני חושבת שהשלב הראשון צריך להיות ההבנה שהקב"ה ברא את הילדים כמו שהם כי כך הוא רצה שיהיה, ואני חושבת שחלק מהסיבה היא כדי שאנחנו נעבוד על המידות שלנו מתוך הטיפול בהם.
אני חושבת שכל הורה לילדים שחשוב לו לחנך כמו שצריך, משתנה הרבה מתוך כך, וזה נראה לי העומק של 'מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם'- כשאנחנו מלמדים אחרים (ובפרט את הילדים שלנו) זה דורש מאיתנו לגדול בעצמנו .
לאחרונה יצא לי לעשות אימון אישי שבחלק ממנו עבדתי על עניין הסבלנות לילדים (בעיקר בדגש של לא לכעוס כשלא צריך), והרגשתי ששם קיבלתי כלים ממש מעשיים ויעילים לעבוד ולהשתנות באופן אקטיבי. אני אנסה לכתוב כאן דברים שעזרו לי, מקווה שיעזור (חלק זה מתוך האימון, וחלק מהתהליך שאני עברתי בעצמי בעקבותיו).
דבר ראשון- שמתי לב שמה שהכי מקדם אותי זה עצם הזמן שאני מקדישה למחשבה על הדברים.
יכולים להיות הרבה כלים שעוזרים להתמודדות עם כעס, אבל אם בזמן אמת לא זוכרים להשתמש בהם אז בפועל ממשיכים לכעוס.
אבל אם אחרי כל פעם שכעסתי (או לפחות חלק מהפעמים), אני יושבת ומנתחת את מה שהיה, חושבת איך יכולתי לפנות אחרת, מה היה יכול לעזור לי, מדמיינת את אותה סיטואציה בצורה האידיאלית שלה וחושבת מה יכול לעזור לי להתקרב לשם, אז אחרי כמה פעמים שעשיתי את זה, כשמגיעה סיטואציה שפעם אוטומטית הייתי כועסת בה, עכשיו כבר יש לי כלים איך להתמודד ולנסות אחרת, ואני אפילו הרבה פעמים זוכרת להשתמש בהם...
אצלי השלב הראשון היה לשנות את ההתנהלות שאחרי הכעס- גם אם לא הצלחתי לעצור את הכעס עצמו, אני יכולה להתנהל אחרת אחריו. אחר כך הגעתי גם למצב שאני מצליחה לפעמים לעצור את כעס לפני שהוא מתפרץ ולנסות לפתור את העניין בדרך אחרת.
את הניתוח של מה שהיה, אני עושה עם שאלות מנחות שהרגשתי באימון שמאוד קידמו אותי. בדרך כלל אני עושה בכתב, ולפעמים בשיחה עם בעלי (בעיקר בסיטואציות שקשורות לשנינו, ואז זה לא אחד לאחד עם השאלות המנחות, אבל כן בכיוון שלהן).
אני חושבת השאלות הכי משמעותיות עבורי הן:
איך הייתי רוצה לראות את הסיטואציה שהיתה באופן הכי אידאלי?
אם כל השאר לא משנים שום דבר בהתנהלות שלהם, איך אני מתנהגת באופן הכי אידאלי?
(בשתי השאלות האלו אני עונה בזמן הווה, כאילו מתארת את הסיטואציה שקורה עכשיו, זה ממש הופך את זה לאמיתי יותר, ותמיד תוך כדי הכתיבה מפתיע אותי מחדש מה שיוצא לי)
מה יכול לעזור לי? מה עזר לי בפעמים אחרות שסיטואציות כאלו? (לפעמים בדמיון של הסיטואציה האידאלית כבר כלולה התשובה לשאלה הזו ואז אפשר לוותר עליה)
למה זה חשוב לי? (אפשר להוסיף- למה ה' רוצה בזה?)
קבלה לעתיד- משהו קטן שאני יכולה להתחייב אליו שיעזור לי להתקרב לסיטואציה האידאלית, אפילו בקצת. (זה יכול להיות גם משהו חד פעמי, לא חייב להיות משהו שיחייב אותי לתמיד).
יצא ארוך, מקווה שמועיל...
