היי לכולם, לא מזמן גילנו לתדהמתנו שבננו בן ה9 גונב לי מידי פעם בארנק. זה התחיל בשטר של 100 שנעלם לי וחשבתי שנפל או משהו כזה. אחרי מספר ימים הבן שלי טען שמצא 24 שח והביא לי אותם. לבסוף עשינו את הקשר ל100 שח שנעלמו והוא גם התוודה שזה לא פעם ראשונה שהוא לוקח לי כסף. בכסף הוא קונה חטיפים וקלפים.... אנחנו נורא מתלבטים איך להתייחס לסיטוציה הזו. כמובן שדיברנו והסברנו שזה חמור מאד. אשמח לשמוע אם מישהו נתקל בהתנהגות דומה וכיצד הגיב. תודה וערב טוב
ילד שגונב בבית כסףרחלי פנד
הקלפים זה מכהיראת גאולה
יש לו צורה אחרת לרכוש קלפים? (אנחנו קונים, ונותנים כפרסים בתמורה לכל מיני מעשים קטנים בבית. התחלנו אחרי פעם אחת שהבן שלי לקח כסף בלי רשות וקנה... ומאז לא חזר על זה)
כי מה שראיתי סביבי, ילדים מוכנים לעשות הכללל כדי להרוויח קלפים. הם לא באמת מודעים לחומרת העניין כמונו.
חוץ מזה, אני חושבת לדאוג שהארנק שלך לא יהיה בהישג ידו, כדי שלא יהיה לו פיתוי לכך.
אני לא משתמשת במילה גניבה. הבן שלי לקח בלי רשות (ואח"כ היה צריך להחזיר לי מדמי הכיס של החודש הבא). הוא באמת לא מתכוון לגנוב, ולא מתייחס לזה בזעזוע כמונו המבוגרים.
אתן דוגמא, אני משתדלת שלא לאכול שוקולד. זה לא בריא, משמין, וכל יום מחדש אני מחליטה לעשות דיאטה. אבל כשהשוקולד מול העיניים - לא עומדת בזה. כך גם הילד לא מצליח לעמוד בזה כשהכסף החלומי מול עיניו.
ייתכן שדמי כיס, בהם יוכל לרכוש חטיפים או קלפים יספקו לו את הצורך החסר.
כי מה שראיתי סביבי, ילדים מוכנים לעשות הכללל כדי להרוויח קלפים. הם לא באמת מודעים לחומרת העניין כמונו.
חוץ מזה, אני חושבת לדאוג שהארנק שלך לא יהיה בהישג ידו, כדי שלא יהיה לו פיתוי לכך.
אני לא משתמשת במילה גניבה. הבן שלי לקח בלי רשות (ואח"כ היה צריך להחזיר לי מדמי הכיס של החודש הבא). הוא באמת לא מתכוון לגנוב, ולא מתייחס לזה בזעזוע כמונו המבוגרים.
אתן דוגמא, אני משתדלת שלא לאכול שוקולד. זה לא בריא, משמין, וכל יום מחדש אני מחליטה לעשות דיאטה. אבל כשהשוקולד מול העיניים - לא עומדת בזה. כך גם הילד לא מצליח לעמוד בזה כשהכסף החלומי מול עיניו.
ייתכן שדמי כיס, בהם יוכל לרכוש חטיפים או קלפים יספקו לו את הצורך החסר.
תודה יראתרחלי פנד
על התגובה המפורטת, הוא מקבל דמי כיס שבועיים 5 שח אולי זה מעט? וגם מידי פעם מקבל שמתנהג יפה וכו. הרעיון של לקזז לו מהדמי כיס הוא רעיון טוב...
אני לא חושבת שהרעיון כ"כ מוצלחאמאשוני
זה לא לטפל בבעיה,
אם יקזזו לו הוא ילמד למשוך כספים בצורה מתוחכמת יותר שלא תשימו לב
אם יקזזו לו הוא ילמד למשוך כספים בצורה מתוחכמת יותר שלא תשימו לב
אצלנו גם היהמופאסה
כמעט כל ילד בתורו, בגילאי 9-11, קנו ממתקים, חמצוצים וכל מיני...
בפשטות המושג של הכסף מאוד ערטילאי בשביל הילדים, נותנים נייר ומקבלים ממתק, איך הנייר הזה מגיע וכמה עובדים בשביל זה וכו' הם לא מקשרים את הדברים.
איך להתייחס לזה? אנחנו מסבירים שאמא ואבא עובדים מאוד קשה כדי להביא את הכסף, למעשה הכסף זה תשלום לעבודה שלנו כדי שנוכל לקנות אוכל ובגדים וגם דברים שהם אוהבים. כדאי להסביר גם איך סחורה מגיע לחנויות וכו' כי היו לנו גם מקרי לקיחת ממתקים מהמכולת.
לא להגזים מדי בתגובה, זה מאוד מצוי אבל להבהיר שזה חמור.
בפשטות המושג של הכסף מאוד ערטילאי בשביל הילדים, נותנים נייר ומקבלים ממתק, איך הנייר הזה מגיע וכמה עובדים בשביל זה וכו' הם לא מקשרים את הדברים.
איך להתייחס לזה? אנחנו מסבירים שאמא ואבא עובדים מאוד קשה כדי להביא את הכסף, למעשה הכסף זה תשלום לעבודה שלנו כדי שנוכל לקנות אוכל ובגדים וגם דברים שהם אוהבים. כדאי להסביר גם איך סחורה מגיע לחנויות וכו' כי היו לנו גם מקרי לקיחת ממתקים מהמכולת.
לא להגזים מדי בתגובה, זה מאוד מצוי אבל להבהיר שזה חמור.
לדעתי,ד.
להסביר במנוחה.
סביר שלא נכון להגדיר "גונב", כי מבחינתו מה שאצלך בארנק, זה לא "של מישהו אחר"; אלא אולי יודע שזה לא בסדר לקחת בלי לשאול את רשותך. גם סביר שאין לו הערכה אמיתית של הסכומים.
לכן, אם אומרים לו "גנבת".. שמים אותו במקום שכלל לא חשב עליו. זה לא טוב, שלא יזהה את עצמו עם דבר כזה.
אלא צריך לומר קודם כל בפשטות, בלי להעמיד אותו במבוכה קשה של חקירות, שאם הוא צריך כסף למשהו - יבקש, אבל לא לוקחים מהארנק בלי רשות, כי להורים יש חשבון מה עושים עם הכסף, והם גם יותר יודעים כמה שווה להוציא על כל דבר.
לכן, אם רוצה, שיבקש ותחשבו ביחד. אפשר גם להחליט איתו שיקבל כל שבוע סכום מסוים, שאיתו קונה מה שרוצה - מהדברים שמרשים בבית - ומעבר לכך, לא לוקח בלי רשות. אם ירגיש בעיה - שידבר איתכם, ואתם תקשיבו ברצינות.
לדעתי, לפני שמסבירים ש"זה חמור מאד", קודם כל בכלל מסבירים.. לא תמיד מה שלנו נראה מובן מאליו - גם אצל ילד זה כך. מוטב שלא יהיה "רשע בפני עצמו"..
[אפשר גם לומר לו, שיש ו כעת הזדמנות להתאמן על משהו חשוב: התאפקות. לומר לו שהרי גם הוא מבין, שאם אדם היה מוציא את כל הכסף שלו על קלפים, למשל, לא היה לו לדברים יותר חשובים... לכן כדאי, גם בדברים שממש רוצים - לעשות חשבון: כמה שווה להוציא על זה, מה שווה לשמור לדברים יותר חשובים..]
אני הייתי כככה כשהייתי ילדה 
רקלתשוהנ
לא בסכומים כאלה, וגם עד גיל די גדול
אבל כשאמא לא ראתה לקחתי לה כסף וקניתי לי ממתקים
חס וחלילה לרגע לא חשבתי שאני גונבת,
רק לקחתי לה ואם הייתי שואלת היא היתה מרשה,
ואתמול היא הרשתה לי ולא קניתי,
ואתמול רציתי לשאול אותה והיא בטח היתה מרשה לי ולא קניתי אז אני אקח עכשיו, ואני אחזיר לה אחר כך -
אלף סיבות ותירוצים.
ואם אמא שלי היתה מגלה את זה ואומרת לי שאני גונבת,
אני חושבת שזה היה עושה יותר רע מטוב.
לדעתי כמובן להסביר ולאסור, אבל תיזהרו מהגדרות.
נכון. יפה מאד..ד.
ההגדרה מדוייקת:
לקחְת מהארנק של אמא.
זה בערך "הארנק של הבית"..
בגיל יותר מאוחר, מצטרפות גם "הוראות היתר"..
חס ושלום לגנוב. ברור. וגם חלילה לשדר לילד שהוא "גונב" מההורים. ח"ו.
הוא הבן שלך.. כנראה לילדים אחרים יש יותר והוא מקנאסודית
הרבה ילדים ככהפרפר 18
אני הייתי כזה וקונה גליק כל יום ורושם את הקוד של ההורים
עד היום אני לא יודע אם הם ידעו.........
אני חושבת שאין מנוס מלדבר דוגרי איתואמאשוני
הוא בגיל לדעתי שהכי נכון לפתוח איתו עכשיו את הנושא.
לומר שזיהינו אצלו צורך בהתנהלות כלכלית עצמאית.
ומכיוון שהכסף בארנק של אבא ואמא נועד לשימוש ל... (קניות במכולת או תשלום לבייביסיטר) אי אפשר לגעת בו בלי רשות.
ואנחנו בטוחים שהוא מספיק בוגר להבין את זה.
ואז לחשוב איתו על רעיונות מאיפה הוא יכול להשיג כסף משלו. למשל כפרס על הצלחה בתחום כלשהו או על עזרה בבית או איסוף בקבוקים למחזור.
אפשר מידי פעם להציע לו עבודות יותר משמעותיות כמו לנקות את האוטו בתמורה לסכום יותר משמעותי (10-20 שקל)
אני חושבת שזה בדיוק הגיל להתחיל ללמד את יסודות הניהול הכלכלי.
אפשר גם להסביר לו שאם הוא מביא לכם את הכסף אתם יכולים להפקיד לו את הכסף בבנק בתוכנית חיסכון על שמו והקופה תיתן לו תשואה על הכסף ותמיד הוא יכול למשוך משם כסף. אז זה שיקול שלו אם הוא רוצה לחסוך ולהרוויח או להתפתות לבזבז הכל.
בנוסף לראות על מה הוא מוציא את הכסף והאם זה הוצאה סבירה או מוגזמת. ואם למשל מדובר בממתקים אז לדבר הרבה על הצורך במינון נכון ועל יכולת האיפוק (בלי קשר לשאלה מי מממן את הקניה)
ואם רואים שיש שיפור אז לפרגן לו בעצמכם ממתק על חשבונכם.
לומר שזיהינו אצלו צורך בהתנהלות כלכלית עצמאית.
ומכיוון שהכסף בארנק של אבא ואמא נועד לשימוש ל... (קניות במכולת או תשלום לבייביסיטר) אי אפשר לגעת בו בלי רשות.
ואנחנו בטוחים שהוא מספיק בוגר להבין את זה.
ואז לחשוב איתו על רעיונות מאיפה הוא יכול להשיג כסף משלו. למשל כפרס על הצלחה בתחום כלשהו או על עזרה בבית או איסוף בקבוקים למחזור.
אפשר מידי פעם להציע לו עבודות יותר משמעותיות כמו לנקות את האוטו בתמורה לסכום יותר משמעותי (10-20 שקל)
אני חושבת שזה בדיוק הגיל להתחיל ללמד את יסודות הניהול הכלכלי.
אפשר גם להסביר לו שאם הוא מביא לכם את הכסף אתם יכולים להפקיד לו את הכסף בבנק בתוכנית חיסכון על שמו והקופה תיתן לו תשואה על הכסף ותמיד הוא יכול למשוך משם כסף. אז זה שיקול שלו אם הוא רוצה לחסוך ולהרוויח או להתפתות לבזבז הכל.
בנוסף לראות על מה הוא מוציא את הכסף והאם זה הוצאה סבירה או מוגזמת. ואם למשל מדובר בממתקים אז לדבר הרבה על הצורך במינון נכון ועל יכולת האיפוק (בלי קשר לשאלה מי מממן את הקניה)
ואם רואים שיש שיפור אז לפרגן לו בעצמכם ממתק על חשבונכם.
מה הבעיה להגיד "גנבת"?סלמון
כן כן, הוא גנב. שם פועל, לא שם תואר.
יש הבדל גדול בין לגנוב לבין להיות "גנב".
זה קורה, זה קרה לכולם וזה לגמרי טבעי, גם כחלק מבדיקת הגבולות.
אז אם יש ספק אם הילד יודע להבחין בין טוב לרע - צריך להגדיר בצורה ברורה.
אמנם הכל תלוי איך אומרים, האם אומרים מתוך אמון: "גנבת, וזה לא מתאים למי שאתה" או: "גנבת!! בושה וחרפה!!".
דברו באהבה והכל יהיה בסדר, מותר גם להסתבך בראש עם כל הלבטים של 'כמה לתת'
ו'האם נתנו מספיק?' ו'כמה נותנים אחרים?' וכו' וכו', בשורה התחתונה: תזרמו עם מה שמרגיש לכם נוח, רק לא להיבהל.
** מאיש מקצוע שמעתי שגניבה של הילד מעידה על צורך בקשר קצת יותר טוב עם האבא.
צריך למצוא מסגרות שבהן יוכל לתקשר עם אבא באופן אישי (בין אם זה לצאת למסעדה,
לקנות פיצה, לשתות שוקו) וקצת לדבר... לתקשר ברמה האישית. זה עובד. נקודה.
תבדקו (בכל מקרה אין למה להפסיד) ותראו..
זו בעיה בהחלט...ד.
הוא לא "גנב", כי אין לו כל כוונה כזו.
לא כך הוא מפרש את המציאות.
ולכן אם אומרים לו כך - משימים אותו רשע.. גורמים לו להיות רע יותר.
זה לא חלק מ"בדיקת גבולות", אלא רצון למשהו - ואי בהירות ביחס למה שמותר לקחת, או "הוראת היתר" בגלל מה שרוצה להשיג.
להגיד לילד "גנבת" על דבר כזה - זה ממש ההיפך מ"באהבה".
ראה תגובתי ל "מוש השור"סלמון
עבר עריכה על ידי סלמון בתאריך כ"ה בכסלו תש"פ 22:17
גנבת זו לא מילה מחנכת וכן מאוד מתייגתמוש השור...
אנחנו מדברים חינוך למה לומר גנבת כשאפשר לומר לקחת בלי רשות וכך להרחיב וללמד את עולם המושגים של הילד בגבולות, . אסור לתייג... הוילד לא מבין את ההבדל בין גנבת לאתה גנב...
ברגע שיואשם בגניבה הוא יישייך את זה לתוכן שרכש מהעולם הפנימי שלו , סדרות שראה או מה שזה לא יהיה ולמקום הזה הוא יתחבר.תפקידנו לחבר אותו למקום נכון בטוח שאיתו הוא יכול להתמודד וכמובן לתת לו כלים להלאה
ברגע שיואשם בגניבה הוא יישייך את זה לתוכן שרכש מהעולם הפנימי שלו , סדרות שראה או מה שזה לא יהיה ולמקום הזה הוא יתחבר.תפקידנו לחבר אותו למקום נכון בטוח שאיתו הוא יכול להתמודד וכמובן לתת לו כלים להלאה
לדעתי זו טעותסלמון
אם תרצה, תגיד לו ש"זה נקרא לגנוב".
הניסיון להתפתל על מנת לא ליצור לו תדמית שלילית הוא מזוייף לדעתי.
הוא גנב, כולנו יודעים שהוא גנב, וזה לא הופך אותו לגנב, אלא למישהו שעשה דבר אסור.
חשוב שיהיה לו ברור, על אחת כמה וכמה עולם של ילד שהוא שחור ולבן.
איך הוא יתייג את עצמו? זה כבר תלוי איך אתה תגיד לו..
אני לא "מאשים" אותו, אני מבהיר לו מה הוא עשה וכמה זה לא מתאים לו.
צורת האמירה שלי מול מעשה שכזה תהיה חינוכית למהדרין אם תכלול אמון גדול בטוב שבו,
הבנה שהוא לא מבין לחלוטין מה שעשה, והרבה מאד הבנה לנפשו.
אי אפשר לומר לו דוגרי מה היה כאן (במיוחד שהוא מבין טוב מאד באופן אינסטיקטיבי שהוא עשה
דבר לא טוב, שהרי הוא לוקח בסתר והוא לא טמבל...)? אולי הוא מצפה לזה, מצפה שאנחנו הם אלו
שיבואו לעזור ולעצור, לאפשר לו להיטהר מהתחושה הלא טובה על עצמו?
אולי דווקא האמירה הרכה שמבהירה מה הוא עשה היא בדיוק מה שהוא מחכה לו? שמישהו יעמיד
אותו על מקומו - באהבה ובאמונה?
ואני חוזר: עיקר העניין הוא יצירת תקשורת. זה השורש לעניינים שכאלו.
גנב כמו האופנובנק או גנב כמו עופר מקסימוב?מוש השור...
או אולי רובין הוד?אם גנב אז עד הסוף. לא???
מה קרה? דרכתי לך על איזה פצע?סלמון
אל תיפגע, לא התכוונתי. אני גם לא מכיר את מה שעבר עליך בחיים.
אני מדבר מההגיון והניסיון - ברוך ה', המוצלח מאד - שלי, בצירוף של היגיון, ניסיון ועצות של אנשים חכמים ממני.
זה הכל.
נ.ב. מוזר בעיני שאנשים קופצים מהמילה "גנב" שכתבתי, אבל מתעלמים לחלוטין מכל שאר התוכן.
המילים שבהם תשתמש הם רק גלמים.
הטון, המבט, המחשבות, האמון והתפיסה שלך את הילד - כל אלו הן הן הקובעות.
תקשורת אמיתית היא דבר בעיקר רגשי, לא מילולי.
קשה לך לשאת את המילה "גנב"? אל תשתמש בה.
לא דרכת נשמה על כלום. הכול טובמוש השור...
רק רציתי להבהיר את המשפט שכתבת'" הוא גנב כולנו יודעים שהוא גנב" והבאתי דוגמא של גנבים שכולם יודעים שהם גנבים. סתם לסבר את האוזן...
אחרי שיצרתם לו הבחנה ברורה שזה מעשה שלא יעשהבוקולי
כדאי מאוד להרבות בדיבור חיובי.
מה הצורך שלו בכסף?
אולי יש לו צורך בגניבה אולי? בצומי הנובע ממנה?
אולי הוא גם משוועה לחטיפים וקלפים ואין לו כרגע אפשרות מבחינתו להשיג?
תנסו איתו על איך הוא מקבל את הדברים שחסרים לו בדרך חיובית - פרסים, התנהגות טובה, לבקש וכולי
חשוב מנאוד שעיקר השיח שלו איתכם יהיה חיובי. ז"א שמרכז השיח יהיה תמיד מה כן לעשות ומה כן אפשר לקבל.
ולא מה לא לעשות ומה בחיים לא תקבל.
הוא צריך צומי. הוא יכול לקבל את זה באופן שלילי.
הוא יכול לקבל את זה באופן חיובי, תלוי איך אתם תשדרו לו שהוא יקבל את זה.
בהצלחה רבה!
זו ההזדמנות לדבר על גבולותמוש השור...
מתוך נחת... לא לחץ. מה שנתפס אצלנו כגניבה לא נתפס אצל הילד כמו הרבה מאוד מושגים בחיים.
גבולות ברכוש, גבולות בגוף , תשאלו איתו באמת ובתמים מהיכן הגיע הכסף. מה היה חסר לו ומדוע לא ביקש.
אם בעיניו זו היתה גניבה הוא לא היה מחזיר את הכסף...
תלמדו אותו חיסכון... תיצרו מנגנון שדרכו הוא יכול לקבל זיכוי כספי( לא להביא כסף ליד..) מצטבר והיא יוכל לקנות דברים שהוא רוצה.
הקיצור מודל אפרת- הפירוש שנייצר לאירוע היא זה שיחייב אותנו להגיב ולכן הפרשנות צריכה להיות מאוד מדוייקת
גבולות ברכוש, גבולות בגוף , תשאלו איתו באמת ובתמים מהיכן הגיע הכסף. מה היה חסר לו ומדוע לא ביקש.
אם בעיניו זו היתה גניבה הוא לא היה מחזיר את הכסף...
תלמדו אותו חיסכון... תיצרו מנגנון שדרכו הוא יכול לקבל זיכוי כספי( לא להביא כסף ליד..) מצטבר והיא יוכל לקנות דברים שהוא רוצה.
הקיצור מודל אפרת- הפירוש שנייצר לאירוע היא זה שיחייב אותנו להגיב ולכן הפרשנות צריכה להיות מאוד מדוייקת
בעיה מוכרת ומטופלתעוזר בשמחה
במכון גבעולים לצמוח מהשורש מכירים את התופעה ומטפלים בה תוך שילוב גישת NDFA ואימון הורים לצמיחה והעצמה של ילדיהם.
054-6713010
054-6713010
יש לו דמי כיס קבועים?הלוי מאאחרונה
לפתח סבלנות כלפי הילדיםהלוי מא
כמו בכל מציאות חיים יש תקופות לחץ וקשיים.
במציאויות האלה לצערי אני ממש מרגיש אבא דפוק.
איך מפתחים את הסבלנות וההכלה כלפיהם?
איך לומדים להנות מהם כי גם את זה לא הצלחתי לפתח...
אשמח לחכמת ההמונים.
במציאויות האלה לצערי אני ממש מרגיש אבא דפוק.
איך מפתחים את הסבלנות וההכלה כלפיהם?
איך לומדים להנות מהם כי גם את זה לא הצלחתי לפתח...
אשמח לחכמת ההמונים.
שאלת מליון הדולר.בת 30
עצה בסיסית- שעוזרת לי.
כשמרגישים שנדרשת סבלנות ואין- כדאי לנסות לראות את המציאות מלמעלה. כלומר- לנסות להסתכל מבחוץ על הילד, על עצמך, על התכלית.
כשמרגישים שנדרשת סבלנות ואין- כדאי לנסות לראות את המציאות מלמעלה. כלומר- לנסות להסתכל מבחוץ על הילד, על עצמך, על התכלית.
להוסיף לדבריךרשש
במקרה ספציפי כשאני מרגישה ככה, בפרט מחוץ לבית כשאני מרגישה עוד יותר נרגזת שילד משתולל, אני עוצרת נושמת וחושבת מה הייתי אומרת לאחיין שמתנהג ככה, איך הייתי מעמידה אותו במקומו
שאלה שאני שואלת את עצמי גםסיה
אז למה בעצם ממשיכים ללדת עוד ילדים? כשאין סבלנות לקימים
אני מנסה להפעיל את מידת הרחמים והחסד והמחשבה שאני לא רוצה שישארו עם שריטות מהילדות
וכהם פיקדון ואני לא יכולה לעשות בהם מה שאני חושבת אלא לשמור על זה ולא להזיק לפחות
אני מנסה להפעיל את מידת הרחמים והחסד והמחשבה שאני לא רוצה שישארו עם שריטות מהילדות
וכהם פיקדון ואני לא יכולה לעשות בהם מה שאני חושבת אלא לשמור על זה ולא להזיק לפחות
אני מרגישה שעם כל ילד שנולד לי גדלה הסבלנותנעמה א12
אצלי הפוךסיה
וזה גם לא תלוי בגיל. זא כשאומרים ככל שמתבגרים אז נהיים יותר סבלנים אצלי זה הפוך.
הגיל תורם לכך שאני מבינה את גודל הנס וגודל ההודיה להקבה וכמה הכל לא מובן מאליו.
אבל זה לא קשור לסבלנות. תינוקים אני יות מסתדרת . אני מדברת על ילדים כבר יותר בוגרים שזה כל הזמן ללכת בין הטיפות לחשוב מה לדבר וכו זה קשה
הגיל תורם לכך שאני מבינה את גודל הנס וגודל ההודיה להקבה וכמה הכל לא מובן מאליו.
אבל זה לא קשור לסבלנות. תינוקים אני יות מסתדרת . אני מדברת על ילדים כבר יותר בוגרים שזה כל הזמן ללכת בין הטיפות לחשוב מה לדבר וכו זה קשה
שאלה ממש חשובהבארץ אהבתי
מנסה לשתף קצת בתובנות שלי בנושא...
קודם כל, אני חושבת שהשלב הראשון צריך להיות ההבנה שהקב"ה ברא את הילדים כמו שהם כי כך הוא רצה שיהיה, ואני חושבת שחלק מהסיבה היא כדי שאנחנו נעבוד על המידות שלנו מתוך הטיפול בהם.
אני חושבת שכל הורה לילדים שחשוב לו לחנך כמו שצריך, משתנה הרבה מתוך כך, וזה נראה לי העומק של 'מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם'- כשאנחנו מלמדים אחרים (ובפרט את הילדים שלנו) זה דורש מאיתנו לגדול בעצמנו .
לאחרונה יצא לי לעשות אימון אישי שבחלק ממנו עבדתי על עניין הסבלנות לילדים (בעיקר בדגש של לא לכעוס כשלא צריך), והרגשתי ששם קיבלתי כלים ממש מעשיים ויעילים לעבוד ולהשתנות באופן אקטיבי. אני אנסה לכתוב כאן דברים שעזרו לי, מקווה שיעזור (חלק זה מתוך האימון, וחלק מהתהליך שאני עברתי בעצמי בעקבותיו).
דבר ראשון- שמתי לב שמה שהכי מקדם אותי זה עצם הזמן שאני מקדישה למחשבה על הדברים.
יכולים להיות הרבה כלים שעוזרים להתמודדות עם כעס, אבל אם בזמן אמת לא זוכרים להשתמש בהם אז בפועל ממשיכים לכעוס.
אבל אם אחרי כל פעם שכעסתי (או לפחות חלק מהפעמים), אני יושבת ומנתחת את מה שהיה, חושבת איך יכולתי לפנות אחרת, מה היה יכול לעזור לי, מדמיינת את אותה סיטואציה בצורה האידיאלית שלה וחושבת מה יכול לעזור לי להתקרב לשם, אז אחרי כמה פעמים שעשיתי את זה, כשמגיעה סיטואציה שפעם אוטומטית הייתי כועסת בה, עכשיו כבר יש לי כלים איך להתמודד ולנסות אחרת, ואני אפילו הרבה פעמים זוכרת להשתמש בהם...
אצלי השלב הראשון היה לשנות את ההתנהלות שאחרי הכעס- גם אם לא הצלחתי לעצור את הכעס עצמו, אני יכולה להתנהל אחרת אחריו. אחר כך הגעתי גם למצב שאני מצליחה לפעמים לעצור את כעס לפני שהוא מתפרץ ולנסות לפתור את העניין בדרך אחרת.
את הניתוח של מה שהיה, אני עושה עם שאלות מנחות שהרגשתי באימון שמאוד קידמו אותי. בדרך כלל אני עושה בכתב, ולפעמים בשיחה עם בעלי (בעיקר בסיטואציות שקשורות לשנינו, ואז זה לא אחד לאחד עם השאלות המנחות, אבל כן בכיוון שלהן).
אני חושבת השאלות הכי משמעותיות עבורי הן:
איך הייתי רוצה לראות את הסיטואציה שהיתה באופן הכי אידאלי?
אם כל השאר לא משנים שום דבר בהתנהלות שלהם, איך אני מתנהגת באופן הכי אידאלי?
(בשתי השאלות האלו אני עונה בזמן הווה, כאילו מתארת את הסיטואציה שקורה עכשיו, זה ממש הופך את זה לאמיתי יותר, ותמיד תוך כדי הכתיבה מפתיע אותי מחדש מה שיוצא לי)
מה יכול לעזור לי? מה עזר לי בפעמים אחרות שסיטואציות כאלו? (לפעמים בדמיון של הסיטואציה האידאלית כבר כלולה התשובה לשאלה הזו ואז אפשר לוותר עליה)
למה זה חשוב לי? (אפשר להוסיף- למה ה' רוצה בזה?)
קבלה לעתיד- משהו קטן שאני יכולה להתחייב אליו שיעזור לי להתקרב לסיטואציה האידאלית, אפילו בקצת. (זה יכול להיות גם משהו חד פעמי, לא חייב להיות משהו שיחייב אותי לתמיד).
יצא ארוך, מקווה שמועיל...
קודם כל, אני חושבת שהשלב הראשון צריך להיות ההבנה שהקב"ה ברא את הילדים כמו שהם כי כך הוא רצה שיהיה, ואני חושבת שחלק מהסיבה היא כדי שאנחנו נעבוד על המידות שלנו מתוך הטיפול בהם.
אני חושבת שכל הורה לילדים שחשוב לו לחנך כמו שצריך, משתנה הרבה מתוך כך, וזה נראה לי העומק של 'מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם'- כשאנחנו מלמדים אחרים (ובפרט את הילדים שלנו) זה דורש מאיתנו לגדול בעצמנו .
לאחרונה יצא לי לעשות אימון אישי שבחלק ממנו עבדתי על עניין הסבלנות לילדים (בעיקר בדגש של לא לכעוס כשלא צריך), והרגשתי ששם קיבלתי כלים ממש מעשיים ויעילים לעבוד ולהשתנות באופן אקטיבי. אני אנסה לכתוב כאן דברים שעזרו לי, מקווה שיעזור (חלק זה מתוך האימון, וחלק מהתהליך שאני עברתי בעצמי בעקבותיו).
דבר ראשון- שמתי לב שמה שהכי מקדם אותי זה עצם הזמן שאני מקדישה למחשבה על הדברים.
יכולים להיות הרבה כלים שעוזרים להתמודדות עם כעס, אבל אם בזמן אמת לא זוכרים להשתמש בהם אז בפועל ממשיכים לכעוס.
אבל אם אחרי כל פעם שכעסתי (או לפחות חלק מהפעמים), אני יושבת ומנתחת את מה שהיה, חושבת איך יכולתי לפנות אחרת, מה היה יכול לעזור לי, מדמיינת את אותה סיטואציה בצורה האידיאלית שלה וחושבת מה יכול לעזור לי להתקרב לשם, אז אחרי כמה פעמים שעשיתי את זה, כשמגיעה סיטואציה שפעם אוטומטית הייתי כועסת בה, עכשיו כבר יש לי כלים איך להתמודד ולנסות אחרת, ואני אפילו הרבה פעמים זוכרת להשתמש בהם...
אצלי השלב הראשון היה לשנות את ההתנהלות שאחרי הכעס- גם אם לא הצלחתי לעצור את הכעס עצמו, אני יכולה להתנהל אחרת אחריו. אחר כך הגעתי גם למצב שאני מצליחה לפעמים לעצור את כעס לפני שהוא מתפרץ ולנסות לפתור את העניין בדרך אחרת.
את הניתוח של מה שהיה, אני עושה עם שאלות מנחות שהרגשתי באימון שמאוד קידמו אותי. בדרך כלל אני עושה בכתב, ולפעמים בשיחה עם בעלי (בעיקר בסיטואציות שקשורות לשנינו, ואז זה לא אחד לאחד עם השאלות המנחות, אבל כן בכיוון שלהן).
אני חושבת השאלות הכי משמעותיות עבורי הן:
איך הייתי רוצה לראות את הסיטואציה שהיתה באופן הכי אידאלי?
אם כל השאר לא משנים שום דבר בהתנהלות שלהם, איך אני מתנהגת באופן הכי אידאלי?
(בשתי השאלות האלו אני עונה בזמן הווה, כאילו מתארת את הסיטואציה שקורה עכשיו, זה ממש הופך את זה לאמיתי יותר, ותמיד תוך כדי הכתיבה מפתיע אותי מחדש מה שיוצא לי)
מה יכול לעזור לי? מה עזר לי בפעמים אחרות שסיטואציות כאלו? (לפעמים בדמיון של הסיטואציה האידאלית כבר כלולה התשובה לשאלה הזו ואז אפשר לוותר עליה)
למה זה חשוב לי? (אפשר להוסיף- למה ה' רוצה בזה?)
קבלה לעתיד- משהו קטן שאני יכולה להתחייב אליו שיעזור לי להתקרב לסיטואציה האידאלית, אפילו בקצת. (זה יכול להיות גם משהו חד פעמי, לא חייב להיות משהו שיחייב אותי לתמיד).
יצא ארוך, מקווה שמועיל...
וואוו. מהמם, מדהים, ולוואי שנזכה ליישם. תודה לךאורות הכתובה
מועיל אולטרה! תודה רבה!רשש
את ממש אישה דגולה לדעתי
איזה כיף שמועיל!בארץ אהבתי
ואני ממש אמא רגילה, ועדיין כועסת ומאבדת את הסבלנות הרבה פעמים... אבל גם משתדלת לעבוד וללמוד איך להשתפר ולהתקדם.
ובאמת האימון שיצא לי לעשות עזר לי כל כך וממש נתן לי כלים מעשיים איך לעבוד על עצמי ולהשתנות, ולכן אני משתדלת גם לתת לאחרים ליהנות מהם...
ובאמת האימון שיצא לי לעשות עזר לי כל כך וממש נתן לי כלים מעשיים איך לעבוד על עצמי ולהשתנות, ולכן אני משתדלת גם לתת לאחרים ליהנות מהם...
וואוו מדהים תודה על התגובההלוי מא
איזה תשובה חכמה!! ממש נכון!מבקש אמונה
גם הכלה עצמית...אהובה על עצמי
אני חושבת שכשהורה מסוגל להכיל את עצמו ו'לדון את עצמו' לזכות,
הוא יהיה מסוגל גם להכיל את ילדיו.
זה לא אומר שהוא ימשיך בהתהגותו השלילית לילדיו אבל אמפתיה לעצמינו כהורים זה הבייסיק לדעתי...
אני ממליץמופאסה
על ספר ''להמציא מחדש'' של אייל דורון (הוצאת כתר)
לא על הכל אני חותם בספר אבל הוא מצליח לעשות סוויצ'. ממש שמחתי לקרוא אותו ואמרתי לעצמי ''סוף סוף''..
לא על הכל אני חותם בספר אבל הוא מצליח לעשות סוויצ'. ממש שמחתי לקרוא אותו ואמרתי לעצמי ''סוף סוף''..
ממליצה גםאביטוליאחרונה
לשבת עם עצמך בסוף כל יום 5 דק' ולהתעכב על אירוע משמעותי שקרה לך, בין אם עם הילדים/עבודה/בעל וכו' ולהבין על איזה טריגר זה יושב אצלך. במילים אחרות, להתבודד. הנסיונות שעוברים עלינו זו דרכו של הבורא לשקף לנו את עולמנו הפנימי והקליפות שעלינו להסיר, לכן מתחרטים על השלילי שיש בי ומבקשים מה' לעזור לנו להסיר אותו. מודים על כך שהראה לנו מה יש לתקן. הרב אשרוב קורא לזה עין הבדולח. נראה לי שהרב ארוש פשוט מדבר על התבודדות.. מומלץ ואפילו חובה...ממליצה על "בסוד הדברים" האתר של הרב אשרוב
רוצה לגמול את הבת שלי, בת שנה וחמישה חוד'..אדיבות
נשמע לכם מוקדם מידי?
תלוי, רוב הסיכויים שזה מוקדם מדיבת 30
א. האם היא בשלה? כלומר- האם היא מבקשת ללכת לשירותים, מביעה ענין, מדווחת כל פעם שעושה בטיטול, טיטול מלוכלך מציק לה, וכד'? אם לא- אז זה עדיין לא הכיוון.
אני כן יכולה לומר שהיתה לי ילדה שבגיל שנה ו7 חודשים התחילה לגמול את עצמה, וכל שנותר לי היה לאפשר לה לשבת על הסיר. אבל לרוב זה קורה בשלב מאוחר יותר.
ב. חורף עכשיו...בטוחה שמתחשק לך להתעסק עם בגדים רטובים והחלפות בגדים כשיש כ''כ הרבה מהם? יותר קל בקיץ- אין גרביונים וגרביים ובגדים עבים, יותר קל להחליף צ'יק צ'ק ולכבס.
ג. הכי חשוב הוא לא להפעיל שום לחץ על הילדה. כשהיא תהיה מוכנה לזה, זה יקרה בקלות פי מאה מאשר אם היא לא לגמרי מוכנה. וזה יחסוך לך הרבה כביסות, תסכולים וכד'.
אני כן יכולה לומר שהיתה לי ילדה שבגיל שנה ו7 חודשים התחילה לגמול את עצמה, וכל שנותר לי היה לאפשר לה לשבת על הסיר. אבל לרוב זה קורה בשלב מאוחר יותר.
ב. חורף עכשיו...בטוחה שמתחשק לך להתעסק עם בגדים רטובים והחלפות בגדים כשיש כ''כ הרבה מהם? יותר קל בקיץ- אין גרביונים וגרביים ובגדים עבים, יותר קל להחליף צ'יק צ'ק ולכבס.
ג. הכי חשוב הוא לא להפעיל שום לחץ על הילדה. כשהיא תהיה מוכנה לזה, זה יקרה בקלות פי מאה מאשר אם היא לא לגמרי מוכנה. וזה יחסוך לך הרבה כביסות, תסכולים וכד'.
נכון צודקת מאוד. את הגדולה גמלתי בגיל שנה ועשרה חוד'אדיבות
הלך לי די בקלות ולא הבנתי איך לא גמלתי אותה קודם.
מפריע לה שיש לה טיטול מלוכלך והיא מבינה כ"כ הרבה דברים שחשבתי שאולי כדאי לנסות.
תודה רבה לך
עדיף לחכות לקיץ... יותר קלנפש חיה.
כדאי לחכות לקיץאמא וגםאחרונה
בגדים רטובים פחות מעיקים, יש בגדים יותר קלילים שצריך להסיר בדרך לשירותים
וגם החום הוא פקטור
מה מלבישים בקור??אהובה על עצמי
יש לי תינוקת בת 4 חודשים,
מה להלביש לה שלא יהיה לה קר- כמה שכבות?
מצד שני שלא תהיה מסורבלת מדי...
מה אתם עושים??
כל הילדים האחרים נולדו בקיץ... אין לי שום נסיון עם זה
בעיקרון מספיקות שתי שכבותמתואמת
שכבה אחת של בד כותנה (יחסית עבה, אבל קליל), ושכבה אחת מבד "פרווה" או טריקו עבה ומחמם.
ואם התינוק ישן - אז להוסיף שמיכה.
אם מאוד קר- שלוש שכבותבת 30
שתיים דקות והשלישית חמה ועבה.
נכון.מתואמתאחרונה
נחוץ מאוד מידע על בריכות לטיפולי הידרותרפיהZap
שלום רב!
ביקשו ממני לברר ולשאול על בריכות באזור המרכז, ולאו דווקא בני ברק,
שהן נפרדות חרדיות/דתיות, או שיש בהן שעות נפרדות לטיפולי הידרותרפיה.
המידע המבוקש הוא לגבי בריכות אחרות ונוספות על הבריכות הידועות כמו אחיה, בועות, עזר מציון ועזרה למרפא וכו' וכו'.
אפשר להציע גם בריכות שאינן חרדיות/דתיות מובהקות, אלא שיש בהן שעות נתונות שמיועדות לטיפולי הידרותרפיה בנפרד לחוד לבנים ולחוד לבנות.
תודה מראש על כל מידע בנושא בהקדם האפשרי!
יש משהו במבוא חורון. ''לגעת במים''בת 30
לא יודעת אם זה נכנס תחת הכותרת ''מרכז''...
טפשר לבדוק בהר ברכההיום הוא היוםאחרונה
עונש מהמורהאמאשוני
הבן שלי בכיתה ב' קיבל היום עונש לכתוב 10 כללים כפול 10 פעמים.
בנוסף לכתוב 100 פעמים "אני מדבר למורה בכבוד"
אתן רקע על הבן שלי. הוא ילד עם עוצמות אדירות מהיום שנולד (וגם לפני כן)
תמיד היה לנו מאתגר איתו. כשהוא רוצה משהו זה עד הסוף. נורא קשה לווסת אותו. לטוב ולרע.
כשהוא על הגל הוא סוחף את כולם יחד איתו ואז התשבוחות מפה עד הירח. כשהוא בתקופה לא טובה/ התקף זעם אף אחד לא יכול לו.
לקראת כיתה א' עברנו דירה לסביבה וביה"ס שיהיה הכי טוב בשבילו ובאמת הוכיח את עצמו. אמנם קיבלנו לעיתים קרובות מכתבים הביתה אבל זה היה על דברים שטותיים ממש ושמחתי שתופסים אותו קצר ולא נותנים לו להשתולל כשבמקביל יש המון פעילויות ואתגרים חיוביים והוא הוביל את הכיתה למקומות מאוד טובים.
באסיפת הורים רק שיבחו אותו איזה כיף שיש תלמיד כמוהו בכיתה מוביל בחכמה, שאלות לעניין ממש מרים את כל הכיתה לרמה גבוהה ורצינות ואחריות.
גם בעבודת ידיים אוהב להתעסק עם חומרים, עוזר לחברים.
המחברות שלו היו דוגמה ומופת לרצינות, השקעה תשובות ארוכות ומנומקות...
בקיצור ילד מדהים ומאתגר כאחד.
השנה הוא התחיל ממש ממש יפה בהרבה מובנים גם בכיתה גם בבית פשוט תענוג שסוף סוף מצליחים לנתב אותו למקומות חיוביים.
יש מורה אחת שיותר קשה לה עם משמעת בכיתה. קורה, מורה מקצועית למקצוע שהוא באמת משעמם.
הבן שלי סיפר לי מה קרה בכיתה ונשמע ממנו שהיא פשוט "איבדה" את זה. לא הצליחה להשליט משמעת אז מי שהוציא הגה מהפה חטף מספר דו ספרתי של משפטים לכתוב.
אתה 40, אתה 30...
הבן שלי קיבל 200(!!!) משפטים לכתוב.
והוא ילד ששונא לכתוב. וככל שמכריחים אותו יותר ככה הכתב שלו נהיה חרטומים ונוצר אנטי רציני לכתיבה.
עוד בכיתה א המורה שלו אמר שהוא לא מנקד ובכיתה מקפידים לכתוב עם ניקוד.
אמרתי למורה שאני יכולה להבין אותו. השאלות מאתגרות אותו שכלית, הוא קורא שאלה חושב על תשובה, חושב על ניסוח ואז במקום לממש את המשפט שרצה לכתוב הוא עסוק בלכתוב הרבה נקודות זה מאבד את הרצף המחשבתי. מאז המורה עזב אותו לנפשו ופחות "ישב" עליו בקטע של הניקוד.
עכשיו באה הצרה הזאת. מה עושים??
הערב אמרתי לו שיתחיל לכתוב 10 כללים להתנהגות בשיעור. עד כאן חינוכי לדעתי. ישב, חשב, כתב.
ולא הלך לו בקלות כי הוא ילד עם סטנדרט גבוה. אם יש כלל שהוא לא מאמין בו הוא לא יכתוב רק כי זה מה שהמורה רוצה לשמוע.
בסוף באמת יצאה לו רשימה שמראה על החשיבה שעומדת מאחוריה.
עכשיו מה הלאה?? להעתיק בלי קטע את כל המשפטים עוד 9 פעמים?? אין שום סיכוי שהוא עושה את העונש הזה בלי שזה יביא אותו למקומות גרועים.
אם לא אתערב ולא אהיה שם איתו זה "יאכל" אותו מבפנים ויביא להתפרצויות.
אם אשב לו על הראש שיעשה זה גם יוציא ממני כל טיפת אנרגיה וגם יגרום לו לשנוא כל מה שקשור לעונש הזה ורק ישיג ההפך.
לדבר עם המורה? מה להגיד לה?? שזה לא עונש חינוכי בעיני? שזה לא יוביל למקומות טובים?
פעם נתנו לו עונש כי איחר לכיתה והעונש היה לכתוב סיפור על ילד שאיחר לכיתה ומה קרה בעקבות זה.
יצא סיפור מדהים מדהים. ממש. עם הרבה דימיון וירידה לפרטים והרבה מאוד היבטים שלא הייתי חושבת עליהם (הילד נפל ולא יכל לקרוא לעזרה כי כולם נכנסו חוץ ממנו)
זה עונש שהועיל לו.
אבל סתם להעתיק?? סתם? הוא לא ילד שעושה דברים סתם.
בנוסף לכתוב 100 פעמים "אני מדבר למורה בכבוד"
אתן רקע על הבן שלי. הוא ילד עם עוצמות אדירות מהיום שנולד (וגם לפני כן)
תמיד היה לנו מאתגר איתו. כשהוא רוצה משהו זה עד הסוף. נורא קשה לווסת אותו. לטוב ולרע.
כשהוא על הגל הוא סוחף את כולם יחד איתו ואז התשבוחות מפה עד הירח. כשהוא בתקופה לא טובה/ התקף זעם אף אחד לא יכול לו.
לקראת כיתה א' עברנו דירה לסביבה וביה"ס שיהיה הכי טוב בשבילו ובאמת הוכיח את עצמו. אמנם קיבלנו לעיתים קרובות מכתבים הביתה אבל זה היה על דברים שטותיים ממש ושמחתי שתופסים אותו קצר ולא נותנים לו להשתולל כשבמקביל יש המון פעילויות ואתגרים חיוביים והוא הוביל את הכיתה למקומות מאוד טובים.
באסיפת הורים רק שיבחו אותו איזה כיף שיש תלמיד כמוהו בכיתה מוביל בחכמה, שאלות לעניין ממש מרים את כל הכיתה לרמה גבוהה ורצינות ואחריות.
גם בעבודת ידיים אוהב להתעסק עם חומרים, עוזר לחברים.
המחברות שלו היו דוגמה ומופת לרצינות, השקעה תשובות ארוכות ומנומקות...
בקיצור ילד מדהים ומאתגר כאחד.
השנה הוא התחיל ממש ממש יפה בהרבה מובנים גם בכיתה גם בבית פשוט תענוג שסוף סוף מצליחים לנתב אותו למקומות חיוביים.
יש מורה אחת שיותר קשה לה עם משמעת בכיתה. קורה, מורה מקצועית למקצוע שהוא באמת משעמם.
הבן שלי סיפר לי מה קרה בכיתה ונשמע ממנו שהיא פשוט "איבדה" את זה. לא הצליחה להשליט משמעת אז מי שהוציא הגה מהפה חטף מספר דו ספרתי של משפטים לכתוב.
אתה 40, אתה 30...
הבן שלי קיבל 200(!!!) משפטים לכתוב.
והוא ילד ששונא לכתוב. וככל שמכריחים אותו יותר ככה הכתב שלו נהיה חרטומים ונוצר אנטי רציני לכתיבה.
עוד בכיתה א המורה שלו אמר שהוא לא מנקד ובכיתה מקפידים לכתוב עם ניקוד.
אמרתי למורה שאני יכולה להבין אותו. השאלות מאתגרות אותו שכלית, הוא קורא שאלה חושב על תשובה, חושב על ניסוח ואז במקום לממש את המשפט שרצה לכתוב הוא עסוק בלכתוב הרבה נקודות זה מאבד את הרצף המחשבתי. מאז המורה עזב אותו לנפשו ופחות "ישב" עליו בקטע של הניקוד.
עכשיו באה הצרה הזאת. מה עושים??
הערב אמרתי לו שיתחיל לכתוב 10 כללים להתנהגות בשיעור. עד כאן חינוכי לדעתי. ישב, חשב, כתב.
ולא הלך לו בקלות כי הוא ילד עם סטנדרט גבוה. אם יש כלל שהוא לא מאמין בו הוא לא יכתוב רק כי זה מה שהמורה רוצה לשמוע.
בסוף באמת יצאה לו רשימה שמראה על החשיבה שעומדת מאחוריה.
עכשיו מה הלאה?? להעתיק בלי קטע את כל המשפטים עוד 9 פעמים?? אין שום סיכוי שהוא עושה את העונש הזה בלי שזה יביא אותו למקומות גרועים.
אם לא אתערב ולא אהיה שם איתו זה "יאכל" אותו מבפנים ויביא להתפרצויות.
אם אשב לו על הראש שיעשה זה גם יוציא ממני כל טיפת אנרגיה וגם יגרום לו לשנוא כל מה שקשור לעונש הזה ורק ישיג ההפך.
לדבר עם המורה? מה להגיד לה?? שזה לא עונש חינוכי בעיני? שזה לא יוביל למקומות טובים?
פעם נתנו לו עונש כי איחר לכיתה והעונש היה לכתוב סיפור על ילד שאיחר לכיתה ומה קרה בעקבות זה.
יצא סיפור מדהים מדהים. ממש. עם הרבה דימיון וירידה לפרטים והרבה מאוד היבטים שלא הייתי חושבת עליהם (הילד נפל ולא יכל לקרוא לעזרה כי כולם נכנסו חוץ ממנו)
זה עונש שהועיל לו.
אבל סתם להעתיק?? סתם? הוא לא ילד שעושה דברים סתם.
תודהאמאשוני
לא משהו דרמטי..
דיברתי עם המורה והיא אמרה שהיא מודדת את ההשקעה של התלמיד וכל תלמיד שבא להראות לה מה הוא עשה היא תתייחס.
כלומר היא תבדוק אם הוא עשה ברצינות ולא את הכמות.
אז אמרתי לה שהוא רשם 10 משפטים (מתוך 190).
אמרתי לו מה היא אמרה שיבוא להראות לה, בשיעור אח"כ הוא בא והיא לא התייחסה למה שהוא כתב בכלל ולא בדקה את העונשים של הילדים האחרים וככה זה נגמר.
למזלי שיעור אח"כ כבר היה אתגר לחנוכה שסחף אותו הוא כתב סיפור לחנוכה והכין דגם וזכה בתחרות הכיתתית ככה שזה יצר נתק מרצף ההתנהגות מהשיעור ההוא.
דיברתי עם המורה והיא אמרה שהיא מודדת את ההשקעה של התלמיד וכל תלמיד שבא להראות לה מה הוא עשה היא תתייחס.
כלומר היא תבדוק אם הוא עשה ברצינות ולא את הכמות.
אז אמרתי לה שהוא רשם 10 משפטים (מתוך 190).
אמרתי לו מה היא אמרה שיבוא להראות לה, בשיעור אח"כ הוא בא והיא לא התייחסה למה שהוא כתב בכלל ולא בדקה את העונשים של הילדים האחרים וככה זה נגמר.
למזלי שיעור אח"כ כבר היה אתגר לחנוכה שסחף אותו הוא כתב סיפור לחנוכה והכין דגם וזכה בתחרות הכיתתית ככה שזה יצר נתק מרצף ההתנהגות מהשיעור ההוא.
כרס לילדיםה-מיוחד
הילדה בת שנה וחצי ויש לה בטן עגולה. זה ממש מצחיק אבל האם זה נורמלי?
נורמלי לגמריבת 30
בהחלט, אצל הרבה ילדים קטנים זה ככההסטורי
נורמלי ומתוק. עובר לקראת גיל 5.מודדת כובעים
ויש כאלה שנשאר לנצח 
אם חוץ מהכרס היא רזה, ואם היא סובלת מכאבי בטן,ירושלמית טרייה
אז זה צריך לבדוק צליאק. השם העברי של צליאק הוא כרסת..
אבל מכיוון שלא התלוננת על כלום מלבד כרס אז נשמע שהכל סבבה.
רק רציתי לציין כי אולי זה יכול לעזור למישהו.
צודקת. העלית נקודה חשובה.מודדת כובעים
באמת נקודה טובהה-מיוחד
היא לא חסידה גדולה של לחם. היא אוכלת פירות, ירקות, בשר אבל לחם (בעיקר לבד) היא לא תאכל. גם אם שמים לה ממרח היא תאכל בעיקר את הממרח
כאבי בטן אני לא יודע אם כואב לה אבל ב"ה היא בסדר גמור ולא סובלת מדברים שאין לנו תשובה
קראתי פעםggg
שהמעיים אצל ילדים גדולים לעומת גודל חלל הבטן שלהם, לכן הבטן שלהם יוצאת החוצה. פשוט כי אין מקום. עם הזמן זה נכנס פנימה והכרס יורדת.
נורמלי לגמריאביולאחרונה
האחים והאחיות של הגרוש שלי מתעלמים מהילד שלימציאות.
הם "חלו" עליו , היו שמים תמונה שלו בווצאפ, לוקחים אותו לטיולים, קונים לו מתנות קטנות. מאז שהתגרשתי, אין קול ואין עונה. אני הולכת עם האחיין שלהם ברחוב,הם מסיטים מבט. 3 שנים עברו מהפרידה, 3 שנים שהם מנדים אותי ואת האחיין שלהם.
ניסיתי להסביר להם שלא רציתי בגירושין, ושישאלו את אח שלהם למה הוא נטש אותנו, והם לא רצו לדבר איתי.
הם מרוקאים שהתעשרו אחרי עבודה קשה, ההורים באים ממשפחות מצוקה עניות והם בנו את עצמם ב10 אצבעות גרים בוילה באזור הכי יוקרתי בארץ ומנסים להרשים את כל העולם ע"י רכבי יוקרה, ביגוד יקר וכו'. הם הכריחו אותי לוותר על הכתובה באיומים שונים ומשונים, וגם עוד הרבה דברים, וויתרתי על הכסף בגלל שרציתי שהאבא יאהב את הילד שלו ובפועל הוא בקושי מגיע.
איך אני גורמת להם לדבר איתי? איך אני גורמת להם לאהוב את האחיין כמו פעם?
ניסיתי להסביר להם שלא רציתי בגירושין, ושישאלו את אח שלהם למה הוא נטש אותנו, והם לא רצו לדבר איתי.
הם מרוקאים שהתעשרו אחרי עבודה קשה, ההורים באים ממשפחות מצוקה עניות והם בנו את עצמם ב10 אצבעות גרים בוילה באזור הכי יוקרתי בארץ ומנסים להרשים את כל העולם ע"י רכבי יוקרה, ביגוד יקר וכו'. הם הכריחו אותי לוותר על הכתובה באיומים שונים ומשונים, וגם עוד הרבה דברים, וויתרתי על הכסף בגלל שרציתי שהאבא יאהב את הילד שלו ובפועל הוא בקושי מגיע.
איך אני גורמת להם לדבר איתי? איך אני גורמת להם לאהוב את האחיין כמו פעם?
חושבתג'נדס
שכדאי שתשתחררי מהם. האושר שלך ושל הבן שלך לא תלוי בקשר איתם. תתפללי שה' יעזור לך לגדל ילד שמח ומאושר... (זה לא בהכרח אומר שהקשר איתם יתחדש)
בהצלחה וחיבוק
בהצלחה וחיבוק
האמת שבלעדיהם לא יהיה לילד שלי משפחה.מציאות.
ההורים שלי עברו לחו"ל אחאי שחיתנו את כל הילדים, וגם אם אעבור לגור בחו"ל זה יהיה אנחנו וזוג ההורים העייפים שלי. והאחים והאחיות שלי נשןאים ועסוקים כולם כל אחד וצרותיו שלו.
את תהיי המשפחה שלובת 30
את לא יכולה להיות תלויה בחסדי אחרים
למה?מציאות.
כולנו תלויים האחד בשני. משפחה זה משפחה, אמא זה אמא אחת..
אבל א"א לשנות החלטה של מישהו אחרג'נדס
אנחנו אחראים רק על עצמנו... ועל התגובה שלנו למציאות שה' שם אותנו בה.
החלטה?מציאות.
הם החליטו את זה ? כיוון מחשבה חדש! מעניין. הלוואי שזה נובע מהחלטה ולא מרגשות שנאה
ואם אני אחראית לגביי עצמי ( והילד שלי) אז אולי זה כן טוב להגיב להם. אבל הם לא רוצים לדבר איתי, אז זה מקשה על זה.
ואם אני אחראית לגביי עצמי ( והילד שלי) אז אולי זה כן טוב להגיב להם. אבל הם לא רוצים לדבר איתי, אז זה מקשה על זה.
ואם זה רגשות שנאה? אז את רוצה שהילד שלך יתקל בהן?חילזון 123אחרונה
עדיף לחפש חברים טובים, ולמלא את החיים באנשים שכן אכפת להם ממכם
אבל אם אין אז איןבת 30
את לא יכולה לרדוף אחרי הדודים שלו ולהתחנן בפניהם.
זו המציאות שלך, אז תעשי בה כמיטב יכולתך.
זו המציאות שלך, אז תעשי בה כמיטב יכולתך.
בקיצור, העולם הזה זה סדוםמציאות.
בעולם יש דברים טובים ויש דברים רעיםבת 30
אבל את תתני לבן שלך את כל הטוב.
ואיך אפשר כשנמנעת ממנו משפחה שלמה???מציאות.
אני רוצה לחיות איתם בשלום, והם בוחרים להתעלם זה אכזריות אפילו כי הילד מוחרם על לא עוול בכפו
איך אני גורמת לו להיות מאושר על אף בדידותו?
כואב לי!!!!!!!!!!
כואב לי!!!!!!!!!!!!!
איך אני גורמת לו להיות מאושר על אף בדידותו?
כואב לי!!!!!!!!!!
כואב לי!!!!!!!!!!!!!
אולי תחפשי לגור בקהילה?בת 30
כזו שיש בה יחסים קרובים, אכפתיות, עזרה?
איפה יש כזה דבר?!מציאות.
אני ארוץ לשם.
גם אם זה יהיה באוסטרליה.
גם אם זה יהיה באוסטרליה.
ביישובים קהילתייםבת 30
דתיים וגם חילוניים
ואם תלכי איתו מדי פעם לבקר את האחים שלך?חולת שוקולד
הם יתנגדו? נראה לי כשבאים אליהם זה לא כזה מצריך מאמץ
למה שיתנגדו? את מתכוונת לאחים שלי?מציאות.
הם ישמחו מאוד. אבל הם גרים רחוק. חוץ מאחותי שגרה קרוב לידי, והם דוסים מלחיץ.
יש לך אפשרות לעשות אצלם שבתות?חולת שוקולד
תרופה שיש בה חזיר-לתשןמת לבכםmp3
תרופה לעצירת שלשולים.לצערי רק היום שמתי לב.
יש אישור כשרות של פוסק מוכר וידוע, בתחום חומרי הגלם.קרן-הפוך
כתוב רק כשרות לפסחmp3
אשמח לדעת שזה לא באמת חזיר.
כתוב כשר כולל פסח. (לא רק לפסח)קרן-הפוך
אוקי צודקת חלקית (לצערי)mp3אחרונה
זה כשר מבחינה הלכתית כי זה לרפואה אז מותר. ברור שאם אפשר בלי אז עדיף...אם הייתי יודעת לא הייתי משתמשת בזה ומוצאת פתרונות כשרים יותר...
ילדה שבוכה המון ולא מסבירה את עצמה..גן קסום
יש לי ילדה כמעט בת 4 אפשר לקרוא לה בכיינית.. לא טוב לה משהו, לא מרוצה, קרה משהו היא בוכה וצורחת, נשכבת על הרצפה אפילו ברחוב באוטובוס.. היא לא מסבירה מה קרה ואפילו לא במילה אחת.. אני יכולה לנחש חצי שעה ולפני שהנשמה יוצאת לי, היא אולי תגיד מילה שקשורה לבכי.. מה אני אמורה לעשות?להשאיר אותה לבכות? להתחנן על נפשי שתספר מה קרה? נסתי את כל הדרכים לברר על מה הבכי, בעדינות וברוגע, בעצבים, בתחנונים.. מה לעשות? תודה מראש לכל המגיבים
וכשהיא לא במצב של בכי, איך יכולת ההבעה שלה?צביה22
היא יודעת לספר דברים שקרו בצורה ברורה? לשתף ברגשות?
וגם- הייתי מנסה פעם אחרי סיטואציה כזו, אחרי שהכל נרגע, לנסות לתאר לה מה קרה מנקודת המבט שלך (בקצרה, רק שהיא תבין שאת לא יודעת מה הפריע לה), ולתאר לה איך היה אפשר שזה יהיה אחרת.
ובמצבים שאת כן יודעת מה הפריע לה, אז כשהיא מתחילה לבכות- לתת לה הדגמה של מה שהיא יכולה להגיד (למשל נפל לה משהו והיא מתחילה לבכות, אז להגיד משהו כמו 'אוי, נפל לך? את יכולה להגיד לי- אמא, נפל לי! את יכולה לעזור לי? וככה אני אבין מה קרה...')
וגם- הייתי מנסה פעם אחרי סיטואציה כזו, אחרי שהכל נרגע, לנסות לתאר לה מה קרה מנקודת המבט שלך (בקצרה, רק שהיא תבין שאת לא יודעת מה הפריע לה), ולתאר לה איך היה אפשר שזה יהיה אחרת.
ובמצבים שאת כן יודעת מה הפריע לה, אז כשהיא מתחילה לבכות- לתת לה הדגמה של מה שהיא יכולה להגיד (למשל נפל לה משהו והיא מתחילה לבכות, אז להגיד משהו כמו 'אוי, נפל לך? את יכולה להגיד לי- אמא, נפל לי! את יכולה לעזור לי? וככה אני אבין מה קרה...')
תמיד אני יושבת איתה אח"כ ומסבירה לה כפי שאת אומרת אבל עדייןגן קסום
כאילולא דברתי והסברתי לה שיש דרך..
לא חושב שזה יעזור..שד.
זו לא התנהלות כי "היא לא מבינה"..
בינתיים, היא רואה ש"יש רווחים" מהבכי.. אמא שמה לב; לפעמים מתעצבנת, לפעמים מדברת, לפעמים מתחננת...
אז אני לא בעד השיטה הזו שאם ילד רוצה תשומת לב, לא לתת לו... אבל לא טוב להרגיל אותה שזו הדרך - כמו שגם לא טוב להתעלם לחלוטין ממנה. אז האיזון הוא, גם יחס חם, וגם לא להתרגש.... תבין שזה לא עובד. יש הרבה ילדים ככה.
וכמובן, תמיד חשוב לשים לב ולתת יחס מתענין ואיכפתי וחם - ללא קשר לזמנים כאלה. זה גם יכול להפחית את הצורך..
היא תלמד לזהות, שכאשר מבקשת תשומת לב בדרכים נעימות, זה הולך יותר טוב..
[מעשה שהיה לפני זמן קצר: רב גן, מאד לבבי וחם, סיפר שאחד הילדים התחיל להתנהג בצורה מפריעה תוך כדי שהוא מלמד. שאל אותו בפשטות: למה אתה מתנהג ככה? אז הילד ענה בלי חוכמות: כי אני רוצה שתשים אלי לב...
ב"ה, הרב הזה, הוא ללא כל מיני "שיטות".. נתן לילד חיבוק, הושיב אותו על ידו - ומאז נופת צופים...
אבל כשזה הופך להתנהלות קבוע כזו, צריך גם לדעת איך בצד שידור החום וההתענינות, להתעלם..]
צודק בהחלט. תודה רבה על ההסבר מפורטגן קסום
מציע שתאמרי לה,ד.
בנחת, וממש בקול אוהב ומשתתף - כמובן אחרי ששאלת באמפתיה "מה קרה" ולא ענתה:
"כשתרצי לספר לי מה קרה ולמה את בוכה, ממש אשמח לשמוע ואני אשתדל לעזור לך"..
זהו.
תלכי משם לעיסוקייך.
את יכולה כל חמש דק' בערך, לשאול ממקומך בשלוה וחביבות: רוצה כבר לספר לי?... אה, עוד לא?...
ולחזור לעניינייך.
בשלב מסוים, או שתפסיק, או שתבוא לדבר.
בהצלחה..
צודק. נשמע שכך הכי נכון לעשות. אנסה זאת. תודהגן קסום
השאלה אם היא באמת יודעת להסביר את עצמהאמאשוני
יש לה רקע של בעיה בהתפתחות הדיבור? קושי בשליפה? קושי באוצר מילים?
צריך לבחון אם יש לה כלים מספקים להביע את עצמה ללא בכי.
טיפ שיכול להיות שימושי לעיתים: להפוך את הסיטואציה למוגזמת ומצחיקה. למשל היא בוכה אז לבכות איתה ואז פתאום להתחיל לצחוק, ועוד לפני שהיא מספיקה להגיב להמשיך לבכות ואז שוב לצחוק.. וככה להסיט את תשומת ליבה ולהעביר נושא.
עוד נקודה לבחון זה אם הסיטואציות האלו קורות כשהיא חשופה לעומס גירויים.
צריך לבחון אם יש לה כלים מספקים להביע את עצמה ללא בכי.
טיפ שיכול להיות שימושי לעיתים: להפוך את הסיטואציה למוגזמת ומצחיקה. למשל היא בוכה אז לבכות איתה ואז פתאום להתחיל לצחוק, ועוד לפני שהיא מספיקה להגיב להמשיך לבכות ואז שוב לצחוק.. וככה להסיט את תשומת ליבה ולהעביר נושא.
עוד נקודה לבחון זה אם הסיטואציות האלו קורות כשהיא חשופה לעומס גירויים.
היא דווקא יודעת להביע את עצמה מאוד יפה אבל שהיא בוכהגן קסום
כאילו היא לא יודעת לדבר מרוב הסטריה..
דווקא רעיון נחמד מה שאת כותבת. תודה
האמת נשמע הגיוניאמאשוני
שמרוב היסטריה היא לא מצליחה לדבר.
אולי במקום לשאול מה קרה תנסי לגשת לחבק אותה, להגיד לה נכון כשבוכים קשה לדבר? אז בואי לא נדבר.
לא לדחוק בה לשאול מה רוצה אלא קודם להרגיע ואח"כ כשהיא רגועה לנסות להבין מה קרה. ועם היא עושה סימנים של שוב נכנסת להיסטריה אז שוב להניח לנושא ולומר אני רואה שזה גורם לך לאי נעימות בואי קודם נירגע ביחד. אח"כ לשקף לה מה ניתן היה לעשות כדי להבין. ולתת ים של אמפתיה.
אם יש לכם מרפסת מניסיון זה מאוד עוזר להם להירגע. להקשיב לציפורים, לספור מכוניות.
גם אמבטיה עוזרת להירגע.
נראה לי הכי טוב להרגיע זה לעשות משהו בלתי צפוי להסחת הדעת ולנצל את המומנטום של ההלם בשביל פעילות מרגיעה.
למשל את בת השנתיים שלי כשאני לוקחת למרפסת והיא אומרת לי לא רוצה ללכת לא רוצה ללכת! אז אני אומרת לה ברור אנחנו לא הולכים אנחנו טסים, ואז אני עושה לה מטוס.
ואז היא צוחקת מתוך בכי כי מטוס זה כיף אבל אי אפשר לעשות מטוס יותר מדקה, אבל אז אנחנו כבר במרפסת מחפשים חתולים.
אולי במקום לשאול מה קרה תנסי לגשת לחבק אותה, להגיד לה נכון כשבוכים קשה לדבר? אז בואי לא נדבר.
לא לדחוק בה לשאול מה רוצה אלא קודם להרגיע ואח"כ כשהיא רגועה לנסות להבין מה קרה. ועם היא עושה סימנים של שוב נכנסת להיסטריה אז שוב להניח לנושא ולומר אני רואה שזה גורם לך לאי נעימות בואי קודם נירגע ביחד. אח"כ לשקף לה מה ניתן היה לעשות כדי להבין. ולתת ים של אמפתיה.
אם יש לכם מרפסת מניסיון זה מאוד עוזר להם להירגע. להקשיב לציפורים, לספור מכוניות.
גם אמבטיה עוזרת להירגע.
נראה לי הכי טוב להרגיע זה לעשות משהו בלתי צפוי להסחת הדעת ולנצל את המומנטום של ההלם בשביל פעילות מרגיעה.
למשל את בת השנתיים שלי כשאני לוקחת למרפסת והיא אומרת לי לא רוצה ללכת לא רוצה ללכת! אז אני אומרת לה ברור אנחנו לא הולכים אנחנו טסים, ואז אני עושה לה מטוס.
ואז היא צוחקת מתוך בכי כי מטוס זה כיף אבל אי אפשר לעשות מטוס יותר מדקה, אבל אז אנחנו כבר במרפסת מחפשים חתולים.
מזכיר מאד את הבת שליטובה21
גם בת כמעט 4 וגם אוהבת לפרוץ בבכי בלי להסביר את עצמה.
אני לא מבקשת ולא מתחננת אליה שתסביר לי מה קרה.
המצאתי דקלום קטן וכשהיא בוכה אני שרה לה אותו: ילדה שבוכה אני לא מבינה, ילדה שמדברת הכל היא מקבלת."
ככה אני שרה לה את זה פעמיים שלוש ואז אומרת לה ברוגע- כשתרצי שאעזור לך תבואי לדבר איתי.
מעבר לכך כשאני רואה שהיא רוצה להכנס להתקף בכי אבל מתגברת וכן מדבר איתי אני מחמיאה לה הרבה- איזה בוגרת את, איזה יופי שאת מסבירה לי מה מפריע לך וככה אני יכולה לעזור לך.
יפה אהבתי להמציא כזה דקלום ולשיר לה. אולי אם אשיר זה יביא ליגן קסום
פחות עצבים.. תודה
הבן שלי כזהשירקיאחרונה
והגננת הדריכה אותי לומר לו שאני פה כדי לשמוע למה הוא בוכה. היא אמרה שאם הוא אומר תוך כדי בכי פשוט לעזור לו להרגע או לחכות שירגע או יפסיק רגע את הבכי ויביע את עצמו ולומר לו אניי לא מבינה כשהוא בוכה . זה עבד ממש יפה. ועד עכשיו שהוא בוכה הוא מצליח להרגע לרגע להגיד לי מה מפריע לו (ואז לפעמים ממשיך לבכות אבל לפחות אני יודעת מה הסיבה ואיך לעזור לו)
אצלי הסיפור שהוא פשוט התרגל ככה לבכות שהוא רוצה משהו.
אצלי הסיפור שהוא פשוט התרגל ככה לבכות שהוא רוצה משהו.
קשר דפוק עם הבן שליסימן שאלה?
יש לי קשר דפוק עם הבן שלי והוא רק בן 3.
אני יודעת שזה נשמע רע,
אבל ככה אני מרגישה.
אני יוצאת אישור ובשעות אחר הצהריים וגם בבוקר לקחת אותו לגן.
אני אמא משקיענית משחקת איתם, מקריאה סיפורים,, מחבקת וצוחקת.
בעלי מגיע מאוחר לרוב נמצא רק בשעות הערב ומצטרף למשפחה כשאנחנו כבר באמצע שעת משחק וסיפור.
לרוב יההיה בפלאפון ולא עם הילדים.
בן השלוש בפרוש מעדיף את בעלי (סיפור לדוגמה: אמצע הלילה אם בורח לו ואני באה להחליף לו יצרח שהוא רוצה את אבא ולא מסכים שאני אגע בו)
אני כל פעם מתוסכלת מזה מחדש.
קשה לי להבין למה הוא פשוט לא מסתדר איתי
זה פוגש אותי כל פעם מחדש בסיטואציות קטנות שפשוט מבאסות אותי בטירוף.
אני מרגישה שאני כל הזמן מולו רק בעמדה המחנכת, הקשוחה.
ובגלל שהוא מאוד אוהב את בעלי הוא בוחר אותו לכל הרגעים הכפיים- מסיבות בגן, קניות.
ברור שאני יכולה להחליט שאני הולכת אבל הוא ייתן לי תחושה שאני לא רצויה,
אני פשוט אובדת עצות.
מסביבי יש מלא בנים גדולים שבקשר גרוע עם האמהות שלהם.
ואני לא רוצה, אני רוצה שיהיה לי קשר טוב לילדים שלי.
באמת שאני עושה הכל בסדר,
אבל משו לא מסתדר בקשר בנינו
אני יודעת שזה נשמע רע,
אבל ככה אני מרגישה.
אני יוצאת אישור ובשעות אחר הצהריים וגם בבוקר לקחת אותו לגן.
אני אמא משקיענית משחקת איתם, מקריאה סיפורים,, מחבקת וצוחקת.
בעלי מגיע מאוחר לרוב נמצא רק בשעות הערב ומצטרף למשפחה כשאנחנו כבר באמצע שעת משחק וסיפור.
לרוב יההיה בפלאפון ולא עם הילדים.
בן השלוש בפרוש מעדיף את בעלי (סיפור לדוגמה: אמצע הלילה אם בורח לו ואני באה להחליף לו יצרח שהוא רוצה את אבא ולא מסכים שאני אגע בו)
אני כל פעם מתוסכלת מזה מחדש.
קשה לי להבין למה הוא פשוט לא מסתדר איתי
זה פוגש אותי כל פעם מחדש בסיטואציות קטנות שפשוט מבאסות אותי בטירוף.
אני מרגישה שאני כל הזמן מולו רק בעמדה המחנכת, הקשוחה.
ובגלל שהוא מאוד אוהב את בעלי הוא בוחר אותו לכל הרגעים הכפיים- מסיבות בגן, קניות.
ברור שאני יכולה להחליט שאני הולכת אבל הוא ייתן לי תחושה שאני לא רצויה,
אני פשוט אובדת עצות.
מסביבי יש מלא בנים גדולים שבקשר גרוע עם האמהות שלהם.
ואני לא רוצה, אני רוצה שיהיה לי קשר טוב לילדים שלי.
באמת שאני עושה הכל בסדר,
אבל משו לא מסתדר בקשר בנינו
לדעתי , הוא פשוט רואה אותו פחות אז רוצהl666
להשלים פערים. את לא צריכה להיות מתוסכלת, לא אומר כלום על קשר שלך איתו.
לדעתי רצון של ילד להיות עם אבא זה דבר חיובי, יתרום להם הרבה.
לדעתי רצון של ילד להיות עם אבא זה דבר חיובי, יתרום להם הרבה.
זה נראה שהסיפורהיום הוא היום
הוא לתאם ביניך לבין בעלך. לדאוג שהוא יהיה גם לפעמים הקשוח איתם ושידחף לכך שגם חלק מהכיף של הילד יהיה ביחד איתך ולא רק איתו. במיוחד בגיל כזה לדעתי אם מסדרים את הדברים היניכם ומתאמים עמדות הילד יסתדר בעקבותיכם.
בהצלחה
בהצלחה
היה לי ילד כזהאני חושבת
רצה רק את אבא באמצע הלילה. בצהריים, אם היה כועס, היה רץ לדלת של הבית ומכה בו וצורח "אבא אבא" (כאילו, אבא בא תציל אותי). הרגשתי שהוא לא אוהב אותי, רק את אבא. זה מאד מאד הפריע לי ואפילו בתוכי כבר פחות אהבתי אותו בגלל תחושת הדחיה שנתן לי.
*אבל* חיצונית, המשכתי להפגין אהבה לילד. ככל שהרגשתי שאני פחות אוהבת, ככה הפגנתי יותר אהבה. וזה עבר. לקח זמן אבל עבר.
היום הילד בן 18. הוא לא מאמין אפילו לסיפורים האלו - נראה לו הזוי. יש לנו קשר מדהים.
אז, להמשיך להיות האמא הכי טובה, הכי אוהבת שאת יכולה. אני מאמינה שגם אצלכם יעבור.
לדעתי מחפש קשר גם עם אבא וזה הדרך שלו לעשותגלית
את זה ,
הוא מבין שש דברים שחיבים לעשות את זה אז הוא מנצל [ לזכותו]
לדרוש את אבא ,
מסכימה עם מה שכתבוggg
ומוסיפה שתמצאי את הזמן להיות איתו לבד, לזמן איכות של דיבור ומשחק. זה חשוב מאוד בכל גיל.
לפעמים ההרגשה היא רק שלנו והילד מרגיש אחרת.
אמא לפעמים היא דבר מובן מאליו כי היא תמיד שם בלשבילך ורק כשאתה גדל, אתה מבין כמה היא חשובה בחייך.
תמשיכי להשקיע, לאהוב ולתת ובע'ה זה יחזור אליך.
לפעמים ההרגשה היא רק שלנו והילד מרגיש אחרת.
אמא לפעמים היא דבר מובן מאליו כי היא תמיד שם בלשבילך ורק כשאתה גדל, אתה מבין כמה היא חשובה בחייך.
תמשיכי להשקיע, לאהוב ולתת ובע'ה זה יחזור אליך.
כותרת מוטעית לדעתי.. חבל לייסר את עצמך.ד.
לפי מה שאת מתארת, את אמא מצויינת.
ילד צריך גם אבא, מרגיש שזה קצת יותר מידי חסר, אז "דורש" את זה באופנים שהוא יכול.
בפרט שהוא בן - אז טוב שיש לו צד של הזדהות עם הדמות ה"גברית"; צריך את זה.
למה את חושבת שאת "המחנכת הקשוחה"?.. הרי את אומרת שאת משחקת, מחבקת, צוחקת.. כל הכבוד.
לדעתי, פשוט תשחררי.
תראי אותך ואת בעלך כ"אותו ענין". תשמחי שהילד "מאלץ" את בעלך להיות אבא פעיל, ולא רק בפלאפון.. זו הדרך שלו לעשות את זה.
ממש לא שייך למה שאת חוששת. את אמא בסדר גמור.
ואל דאגה, עם הזמן, יווצרו גם קשרים יחודיים לך. מלבד שגם כעת זה קיים - אבל זה כאילו "מובן מאליו"..
תבחני את המסרים שאת משדרת לובוקולי
יכול להיות שזה הבינגו -
"אני מרגישה שאני כל הזמן מולו רק בעמדה המחנכת, הקשוחה."
את מרגישה שאת יכולה מצידך לשנות עמדה?
איפה זה פוגש אותך....מוש השור...
תיארת רצון מאוד גדול שלא בא לידי מימוש והדבר יוצר תסכול.
אם להתעלם מהגיל של הילד הסגנון של הכתיבה מתאים יותר לתיאור של קושי עם ילד מתבגר ולא עם ילד בן שלוש.
תנסי לברר לעצמך איפה זה פוגש אותך מקום בעבר, תכונה שאת לא מרגישה איתה שהיא חזקה אצלך.אולי איזושהי תחאות סמויה מול הבעל אולי זה יתן לך מענה לקושי הריגשי
נשמע שאתה עושה את הכול מצויין ואין סיבה שלא תרגישי מסופקת.
אם להתעלם מהגיל של הילד הסגנון של הכתיבה מתאים יותר לתיאור של קושי עם ילד מתבגר ולא עם ילד בן שלוש.
תנסי לברר לעצמך איפה זה פוגש אותך מקום בעבר, תכונה שאת לא מרגישה איתה שהיא חזקה אצלך.אולי איזושהי תחאות סמויה מול הבעל אולי זה יתן לך מענה לקושי הריגשי
נשמע שאתה עושה את הכול מצויין ואין סיבה שלא תרגישי מסופקת.
אני חושבת שאת לא מפרשת נכון את המציאותאמאשוני
זה שהוא מעדיף את אבא זה לא אומר שהוא אוהב אותו יותר ממך.
אני חושבת שיש משהו לא בריא בצורת ההסתכלות והחשיבה על הקשר שלך על הילד.
כדאי לשחרר אולי עם שיחת אימון.
תראי איך את מצליחה לפרגן לבעלך ולילד שלך כשיש להם זמן ביחד.
ועל הלילה רק תגידי תודה
אני חושבת שיש משהו לא בריא בצורת ההסתכלות והחשיבה על הקשר שלך על הילד.
כדאי לשחרר אולי עם שיחת אימון.
תראי איך את מצליחה לפרגן לבעלך ולילד שלך כשיש להם זמן ביחד.
ועל הלילה רק תגידי תודה
רק בן 3talya30אחרונה
הי,
נשמע שהכל זורם טוב ובצהריים את משחקת איתו בכיף ויש אווירה טובה.
את איתו כל היום ודי מובן שהוא ירצה גם קצת אבא.
תנסי לשנות פרשנות, הילד רק בן 3 והוא אוהב אותך מאד, את כל עולמו!
הפרשנות שלך עלולה לייצר התנהגות ואמירות מסויימות שלך שיהפכו את החשש שלך למציאות כי הילד יבין שזה קלף שמשחק לו ומפעיל אותך.
מדוע את מרגישה שאת אמא קשוחה? האם יש מאבקי כח בינך לבין הילד, כדאי להתבונן בזה וללמוד לצאת ממאבקי כח.
אם זה יושב לך על הלב ואת לא מצליחה להשתחרר מהמחשבה הזאת מציעה ללכת לכמה מפגשים של הדרכת הורים.
בהצלחה
מישהו מכיר את מכון "אלפא בריין סנטר"בת של השם
או את שיטת נוירופידבק בכללי? מישהו התנסה וזה עזר? צריכה דחוף מידע, מתלבטים אם לטפל שם בילד עם הפרעת קשב. מאוד מאוד יקר
הילדים מעדיפים רק ג'אניק פודמתייעצת123
אני כבר לא יודעת מה לעשות!! הילדים שלי (4,7) מעדיפים רק ג'אנק פוד, רק ממתקים ובכלל לא אוכל מבושל.
אני מרגישה אשמה שנתתי להם להתחיל עם זה בעבר אבל מה לעשות עם זה עכשיו?
מנסה...בת 30
א. הכלל הכי פשוט אומר- מה שאין בבית, אי אפשר לאכול. אז לפחות את הדברים הכי גרועים פשוט תפסיקו לקנות.
ב. המפתח הוא הדרגה. אם תפסיקי הכל בבת אחת זה פשוט לא ילך. אפשר בהדרגה להחליף מוצר ג'אנק במשהו בריא יותר. אולי אם תתני דוגמאות למה שהם אוכלים נוכל לעזור ברעיונות.
ג. לא לוותר...בפעם הראשונה שהכנתי שעועית ירוקה, הילדות שהיו אז קטנות עשו פרצוף ולא רצו לטעום. לא הפסקתי להכין, ממש לא. מהר מאוד זה הפך לאוכל מועדף...
ג. צריך להשקיע באוכל בריא כדי שזה יעשה להם חשק...להכין ממתקים שווים מתמרים וסילאן ופירות, להשקיע בסלט שהם אוהבים.
ד. להסביר. להסביר מה הג'אנק עושה לגוף. להסביר מה האוכל הבריא עושה לגוף. אולי אפילו לקנות ספר או לראות סרט בנושא.
ה. לא להבטיח ''אם תאכל יפה תקבל ממתק''. זה הורס הכל. אוכלים כי אוכלים, ומי שלא אוכל בעיה שלו, נשאר רעב. לפעמים אני מרגישה שילדה לא אוכלת כי היא מחכה למשהו אחר, אז אני מבהירה לה שהצלחתי נשארת על השולחן, ואם היא תהיה רעבה, היא קודם כל אוכלת את מה שלא אכלה עכשיו.
ב. המפתח הוא הדרגה. אם תפסיקי הכל בבת אחת זה פשוט לא ילך. אפשר בהדרגה להחליף מוצר ג'אנק במשהו בריא יותר. אולי אם תתני דוגמאות למה שהם אוכלים נוכל לעזור ברעיונות.
ג. לא לוותר...בפעם הראשונה שהכנתי שעועית ירוקה, הילדות שהיו אז קטנות עשו פרצוף ולא רצו לטעום. לא הפסקתי להכין, ממש לא. מהר מאוד זה הפך לאוכל מועדף...
ג. צריך להשקיע באוכל בריא כדי שזה יעשה להם חשק...להכין ממתקים שווים מתמרים וסילאן ופירות, להשקיע בסלט שהם אוהבים.
ד. להסביר. להסביר מה הג'אנק עושה לגוף. להסביר מה האוכל הבריא עושה לגוף. אולי אפילו לקנות ספר או לראות סרט בנושא.
ה. לא להבטיח ''אם תאכל יפה תקבל ממתק''. זה הורס הכל. אוכלים כי אוכלים, ומי שלא אוכל בעיה שלו, נשאר רעב. לפעמים אני מרגישה שילדה לא אוכלת כי היא מחכה למשהו אחר, אז אני מבהירה לה שהצלחתי נשארת על השולחן, ואם היא תהיה רעבה, היא קודם כל אוכלת את מה שלא אכלה עכשיו.
אני מניחה שבסעודות שבת אין בעיה - אלא במהלך השבוע.קרן-הפוך
מה את מכינה להם לצהרים?
ילדים אוכלים קציצות, תפוחי אדמה, אורז, שניצלים, פתיתים, פסטות עם רוטב עגבניות.
מה עוד בתפריט שלהם בצהרים?
ילדים אוכלים קציצות, תפוחי אדמה, אורז, שניצלים, פתיתים, פסטות עם רוטב עגבניות.
מה עוד בתפריט שלהם בצהרים?
ילדים אוכלים עוד הרבה דברים...בת 30
שעועית, אפונה, חומוס, עדשים, ביצים,
תלוי באורח החיים. אצלנו לא אוכלים קטניות... כנראה כי גם אניקרן-הפוך
גדלתי בבית שלא אכלו בו קטניות. (אשכנזים)
ברורבת 30
כתבתי את זה כדי לפתוח עוד אופציות. אצלי למשל הם בכלל לא אוהבים פתיתים, ופסטה- רק ברוטב מסוים מאוד.
רק לסוגריים....44444
דווקא קטניות מאד נפוצות באוכל אירופאיבגלל שהן נשמרות הרבה זמן ולא נהרסות בקור.
נסיג'נדסאחרונה
זה בריא מאווווווד פי מליון מכל המעובדים למינהם.
נכון. אין ויכוח ...קרן-הפוך
גיל קטןהעני ממעש
גם צריך להרגיל לתזונה נכונה, גם מדיי קטנים לשיחות מוסר
לחתוך את הממתקים, להקפיד על מינון/ הימצאות קטנה
לדאוג למגוון בריא
לשתף אותם בהכנת האוכלאמאשוני
בחיתוך הסלט, ביצירת קציצות או בשלבים מסויימים בבישול.
יש את האתר של ניקי ב, מאכלים שפשוט לבשל, סבבה מבחינת בריאות והילדים מתים על זה.
יש את האתר של ניקי ב, מאכלים שפשוט לבשל, סבבה מבחינת בריאות והילדים מתים על זה.
שינויים קטנים קטניםג'נדס
לדעתי אם המצב קשה בעינייך כדאי שזה יהיה בליווי מקצועי ספציפי עם ילדים ולא צריך לחכות למצב קטסטרופלי....
להתחיל עם הגבלת כמויות, x פעמים בשבוע מותר כך וכך.
ובמקביל לחתוך *כל* יום ירקות שיהיה על השולחן שאת ובעלך אוהבים. הם יראו איך אתם אוהבים ואוכלים ובאופן טבעי *מתישהו* הם ירצו גם. יכול לקחת שבועיים... אבל זה יבוא בטוח....
להכין איתם אוכל. להראות להם איך את מכינה את האורז/עוף/מרק. לתת להם לעזור ואפילו לבן ה7 להכניס וסיר ולערבב לפעמים...
זה מה שעולה לי עכשיו. בע"ה בהצלחה!
להתחיל עם הגבלת כמויות, x פעמים בשבוע מותר כך וכך.
ובמקביל לחתוך *כל* יום ירקות שיהיה על השולחן שאת ובעלך אוהבים. הם יראו איך אתם אוהבים ואוכלים ובאופן טבעי *מתישהו* הם ירצו גם. יכול לקחת שבועיים... אבל זה יבוא בטוח....
להכין איתם אוכל. להראות להם איך את מכינה את האורז/עוף/מרק. לתת להם לעזור ואפילו לבן ה7 להכניס וסיר ולערבב לפעמים...
זה מה שעולה לי עכשיו. בע"ה בהצלחה!
התייעצות לגבי דיבור של בן שנתייםאבןישראל
אם יש פה קלינאית תקשורת או מישהי שהיתה בטיפול עם אחד הילדים שלה ותוכל לייעץ לנו נשמח ..
הילד בן השנתיים התחיל בזמן האחרון להגיד הרבה מילים ברוך ה' אבל רק מילה אחת, עדיין לא רצף של שתיים או משפט.
אני רוצה לדעת אם יש איזה תרגילים או משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לקדם אותו בעניין הזה.
תודה רבה!
הילד בן השנתיים התחיל בזמן האחרון להגיד הרבה מילים ברוך ה' אבל רק מילה אחת, עדיין לא רצף של שתיים או משפט.
אני רוצה לדעת אם יש איזה תרגילים או משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לקדם אותו בעניין הזה.
תודה רבה!
אם התחיל להגיד הרבה מילים זה מצוייןצביה22
כדאי להרחיב את הדברים שהוא אומר למבעים קצת יותר ארוכים (אם למשל הוא רואה כדור ואומרת לך 'כדור', אז את יכולה לענות לו 'נכון, כדור גדול/ הכדור מתגלגל/ כדור אדום', וכו')
לדבר על דברים שאתם עושים, במשפטים קצרים.
לקרוא סיפורים ביחד, עם חלקים שחוזרים על עצמם זה מצויין (אליעזר והגזר, תירס חם, מעשה בחמישה בלונים, ספרי אמי רובינגר, ויש עוד המון) ולתת לו להשלים אותך ולדקלם איתך מה שהוא יכול.
לדבר על דברים שאתם עושים, במשפטים קצרים.
לקרוא סיפורים ביחד, עם חלקים שחוזרים על עצמם זה מצויין (אליעזר והגזר, תירס חם, מעשה בחמישה בלונים, ספרי אמי רובינגר, ויש עוד המון) ולתת לו להשלים אותך ולדקלם איתך מה שהוא יכול.
תודה רבה על ההתייחסות!אבןישראל
נשתדל יותר לספר לו סיפורים למרות שזה פחות מדבר אליו..
ואת השאר אנחנו משתדלים לעשות ברגיל,
תודה רבה!
ואת השאר אנחנו משתדלים לעשות ברגיל,
תודה רבה!
אני מאוד ממליצה על סיפורים ובעיקרעינבק
צריך סבלנות וההשקעה תשתלם בסופו של דבר . סיפורים עם חרוזים זה מתגלגל על הלשון וממש עוזר להם.
הבן שלי כבר זוכר את כל הסיפורים בעל פה הוא רק רואה את האיורים וכבר מדקלם את כל המשפטים .
אני יכולה להמליץ לך על כמה ספרים שבאמת יכולים לעשות פלאים כי יש בהם איורים והם גם מתחרזים :
1)הפרה של סבא יפת
2)רכבת טסה על הפסים
3)היכן העכבר (ספר מקסים מלא חרוזים ומשימתי כי צריך גם לחפש עכברונים אז אולי הוא יתעניין יותר)
שיהיה בהצלחה
הבן שלי כבר זוכר את כל הסיפורים בעל פה הוא רק רואה את האיורים וכבר מדקלם את כל המשפטים .
אני יכולה להמליץ לך על כמה ספרים שבאמת יכולים לעשות פלאים כי יש בהם איורים והם גם מתחרזים :
1)הפרה של סבא יפת
2)רכבת טסה על הפסים
3)היכן העכבר (ספר מקסים מלא חרוזים ומשימתי כי צריך גם לחפש עכברונים אז אולי הוא יתעניין יותר)
שיהיה בהצלחה
אני לא קלינאית וב"ה לא נזקקנו לטיפולאנונימית 50
אבל מה שאנחנו עושים זה פשוט מדברים. המון. בכל הזדמנות.
על גבול החפירה.
אני מדברת אינסוף עם בן השנתיים שלי.
כל הזמן שהוא בבית. באוטו. בדרך מהגן. כל הזמן. שואלת אותו שאלות וכו.
וגם הוא ידע רק מילים. עכשיו מדבר כבר לגמרי והוא בן שנתיים ו4.
וגם ספרים, המון. זה המשחק שלנו בבית.
כי צעצועים יש בגן.
פה בבית אמא יושבת ומספרת לו סיפורים.
על גבול החפירה.
אני מדברת אינסוף עם בן השנתיים שלי.
כל הזמן שהוא בבית. באוטו. בדרך מהגן. כל הזמן. שואלת אותו שאלות וכו.
וגם הוא ידע רק מילים. עכשיו מדבר כבר לגמרי והוא בן שנתיים ו4.
וגם ספרים, המון. זה המשחק שלנו בבית.
כי צעצועים יש בגן.
פה בבית אמא יושבת ומספרת לו סיפורים.
בדיקת שמיעהאמאשוניאחרונה
בדיקה פשוטה, לא כואבת לא מכאיבה,
מה אכפת לבדוק?
אם הילד שומע טוב כנראה שהוא יתן את ההתפתחות בדיבור שלו בקצב שלו.
לדעתי קרוב לגיל 3 אם יש פער ואין בעיית שמיעה לגשת לאבחון (אם כי מניסיון שלי אני ממש לא מרוצה מהאבחונים של הקופה אלא רק מהאבחונים הפרטיים)
מה אכפת לבדוק?
אם הילד שומע טוב כנראה שהוא יתן את ההתפתחות בדיבור שלו בקצב שלו.
לדעתי קרוב לגיל 3 אם יש פער ואין בעיית שמיעה לגשת לאבחון (אם כי מניסיון שלי אני ממש לא מרוצה מהאבחונים של הקופה אלא רק מהאבחונים הפרטיים)
ריספונד להפרעות קשב וריכוזאור לציון
מישהו פה נתן לילד שלו את התרופה הזו?
מפחיד אותי לתת אותה אחרי שקראתי מה זה עושה למוח לאחר שימוש ממושך
מפחיד אותי לתת אותה אחרי שקראתי מה זה עושה למוח לאחר שימוש ממושך
ריספונד רספדל וכו זו תרופה פסיכיאטרית.מוש השור...אחרונה
הסיבה מן הסתם שהמליצו עליה זה לא בגלל קשב וריכוז אלאבגלל קשיים בויסות התנהגותי .
הלא כך?
הלא כך?
הילדה בת 3 מחטיפה מכותטוהר ב
לאח שלה התינוק. אנחנו בחוסר אונים מוחלט..
ניסינו הכל...
ניסינו בצעקות, ניסינו באיומים, ניסינו בענישות, לא נעים לאמר אבל אפילו בפאצ' קטן.. ניסינו להחזיק ידיים ולאמר "אם את לא מצליחה לשמור על הידיים שלך אז אני אשמור לך אותם". ניסינו במילים טובות "כל הכבוד לילדה הגדולה שדואגת לאח שלה ומרגיעה אותו.. וכו'" ניסינו בלתת צומת לב במשך היום בכפולות.. אפילו ניסינו (שזה היה הכי קשה) בשקט פשוט לקחת אותו כל פעם שמרביצה על הידיים ולא לאמר מילה..
כל דבר ניסינו בערך 3 שבועות והלכנו עליו בכל הכח.
עכשיו כבר אנחנו כ"כ חסרי אונים שמה שבא עושים.. פעם ככה פעם ככה (שזה הכי גרוע לדעתי מכל הדברים.. החוסר עקביות)
אני מתוסכלת ברמה קשה...!
יש עוד משו שלא עשינו ויכול לעזור??
תודה לעונים
ניסינו הכל...
ניסינו בצעקות, ניסינו באיומים, ניסינו בענישות, לא נעים לאמר אבל אפילו בפאצ' קטן.. ניסינו להחזיק ידיים ולאמר "אם את לא מצליחה לשמור על הידיים שלך אז אני אשמור לך אותם". ניסינו במילים טובות "כל הכבוד לילדה הגדולה שדואגת לאח שלה ומרגיעה אותו.. וכו'" ניסינו בלתת צומת לב במשך היום בכפולות.. אפילו ניסינו (שזה היה הכי קשה) בשקט פשוט לקחת אותו כל פעם שמרביצה על הידיים ולא לאמר מילה..
כל דבר ניסינו בערך 3 שבועות והלכנו עליו בכל הכח.
עכשיו כבר אנחנו כ"כ חסרי אונים שמה שבא עושים.. פעם ככה פעם ככה (שזה הכי גרוע לדעתי מכל הדברים.. החוסר עקביות)
אני מתוסכלת ברמה קשה...!
יש עוד משו שלא עשינו ויכול לעזור??
תודה לעונים
זה גיל הכי קלאסי לתגובה כזאתאמאשוני
אצלנו לא רק היה מרביץ גם מכסה אותה בשמיכה ונשכב עליה ומציע לנו לזרוק אותה לפח.
היא ילדה קטנונת שעד עכשיו שני ההורים היו רק שלה ופתאום בה יצור קטן ולוקח לה את המקום.
מה לעשות זה להפריד ביניהם כשאת לא משגיחה (כולל לנעול את חדר התינוק כשהוא ישן ואת בשירותים או משהו)
כשאת כן עם שניהם אחרי שנ"צ של הקטן ולפני התארגנות ערב של הגדולה תכלס לא נשאר הרבה זמן. שימי את התינוק מוגן במנשא ועם שתי ידיים פנויות לתת תשומת לב לבת ה3, ליצור איתה זמן איכות אקטיבי ומהנה. גם כשאת מניקה- להתייחס אליה, לספר לה סיפור או סתם לדבר איתה.
כשצריך לטפל בתינוק לשתף אותה בטיפול. להזמין אותה להיות שותפה, למשל אם מחליפה טיטול בדיקת החתלה אז לחכות שהיא תביא שרפרף לעמוד עליו. להסביר לה מה הפעולות שעושים ולתת לה תפקידים (לשים בגדים מלוכלכים בכביסה, לשים משחה)
לתת לה לחבק אותו בגמר הטיפול ולחזור לפעילות שלכם שהיא הפוקוס בה.
בנוסף ללמד אותה איזה מגע נעים לתינוק וגם אם היא מחבקת חזק מדי לא להיבהל הוא אמנם תינוק אבל לא שברירי. בלי לשדר בהלה לומר לה חיבקת מספיק עכשיו הוא רוצה בעגלה וננדנד אותו ביחד...
לאט לאט היא תלמד. 3 שבועות זה לא מספיק במיוחד אם נקטתם בגישות שונות ועכשיו היא בכלל לא יודעת איך להתמודד עם האח החדש הזה.
אפשר גם במקביל ללמד אותה מה עושים ומה לא עושים עם הידיים למשל תוך משחק או שיר מי יודע מה עושים עם... ואז כל מיני איברים.. ואז כן להגיד שטויות ולבחון את התגובה שלה- נגיד עם העיניים הולכים.. לא! אמרנו שטות, עם העיניים רואים.
ואז עם הידיים מציירים וגם מרביצים.. לא! אמרנו שטות.
וככה להכניס את הכלל דרך משחק. אבל אני חושבת שזה לא האישיו אלא מה היא חושבת על התוספת החדשה למשפחה.
היא ילדה קטנונת שעד עכשיו שני ההורים היו רק שלה ופתאום בה יצור קטן ולוקח לה את המקום.
מה לעשות זה להפריד ביניהם כשאת לא משגיחה (כולל לנעול את חדר התינוק כשהוא ישן ואת בשירותים או משהו)
כשאת כן עם שניהם אחרי שנ"צ של הקטן ולפני התארגנות ערב של הגדולה תכלס לא נשאר הרבה זמן. שימי את התינוק מוגן במנשא ועם שתי ידיים פנויות לתת תשומת לב לבת ה3, ליצור איתה זמן איכות אקטיבי ומהנה. גם כשאת מניקה- להתייחס אליה, לספר לה סיפור או סתם לדבר איתה.
כשצריך לטפל בתינוק לשתף אותה בטיפול. להזמין אותה להיות שותפה, למשל אם מחליפה טיטול בדיקת החתלה אז לחכות שהיא תביא שרפרף לעמוד עליו. להסביר לה מה הפעולות שעושים ולתת לה תפקידים (לשים בגדים מלוכלכים בכביסה, לשים משחה)
לתת לה לחבק אותו בגמר הטיפול ולחזור לפעילות שלכם שהיא הפוקוס בה.
בנוסף ללמד אותה איזה מגע נעים לתינוק וגם אם היא מחבקת חזק מדי לא להיבהל הוא אמנם תינוק אבל לא שברירי. בלי לשדר בהלה לומר לה חיבקת מספיק עכשיו הוא רוצה בעגלה וננדנד אותו ביחד...
לאט לאט היא תלמד. 3 שבועות זה לא מספיק במיוחד אם נקטתם בגישות שונות ועכשיו היא בכלל לא יודעת איך להתמודד עם האח החדש הזה.
אפשר גם במקביל ללמד אותה מה עושים ומה לא עושים עם הידיים למשל תוך משחק או שיר מי יודע מה עושים עם... ואז כל מיני איברים.. ואז כן להגיד שטויות ולבחון את התגובה שלה- נגיד עם העיניים הולכים.. לא! אמרנו שטות, עם העיניים רואים.
ואז עם הידיים מציירים וגם מרביצים.. לא! אמרנו שטות.
וככה להכניס את הכלל דרך משחק. אבל אני חושבת שזה לא האישיו אלא מה היא חושבת על התוספת החדשה למשפחה.
תודה רבה על התגובה המושקעת!טוהר ב
היא גם מכסחת אותו בלשים עליו שמיכה ולשכב עליו..
הוא כבר בן שנה, לא תינוק פיצי שאני יכולה לשמור עליו במנשא..
נתת עצות יפות מאוד מה לעשות בכללי אבל בתכלס ברגע האמת מה עושים?
הוא כבר בן שנה, לא תינוק פיצי שאני יכולה לשמור עליו במנשא..
נתת עצות יפות מאוד מה לעשות בכללי אבל בתכלס ברגע האמת מה עושים?
אולי תשימי אותו בלול בסלון?אמאשוני
כמה זמן יש להם ביחד כ"זמן חופשי"?
בקיץ הייתי אומרת לך לצאת לגינה,
אולי אפשר לצאת לגימבורי?
מראש למנוע את הסיטואציות כמה שיותר.
במקרים שבכל זאת לא ניתן להפריד אותם והם ביחד ללמד אותה איך כן נעים להיות ביחד. לשכב לידו על השטיח וללמד אותו כל מיני דברים שהיא תרגיש שהיא הגדולה.
בדיעבד, במקרה שכבר קרה, לקחת את הידיים לחיבוק, לא לעונש.
ואז לשחרר בהדרגה לתנועת ליטוף התינוק.
וגם לתמלל הרבה מהרגשות שלה. זה עושה פלאים.
אחרי שמרחיקים את הידיים ממנו לגרות אותה לפעילות עם הידיים. פלסטלינה, מדבקות, עזרה במטבח כל דבר שהידיים יהיו עסוקות ולא תתפתה לחזור אליו.
בקיץ הייתי אומרת לך לצאת לגינה,
אולי אפשר לצאת לגימבורי?
מראש למנוע את הסיטואציות כמה שיותר.
במקרים שבכל זאת לא ניתן להפריד אותם והם ביחד ללמד אותה איך כן נעים להיות ביחד. לשכב לידו על השטיח וללמד אותו כל מיני דברים שהיא תרגיש שהיא הגדולה.
בדיעבד, במקרה שכבר קרה, לקחת את הידיים לחיבוק, לא לעונש.
ואז לשחרר בהדרגה לתנועת ליטוף התינוק.
וגם לתמלל הרבה מהרגשות שלה. זה עושה פלאים.
אחרי שמרחיקים את הידיים ממנו לגרות אותה לפעילות עם הידיים. פלסטלינה, מדבקות, עזרה במטבח כל דבר שהידיים יהיו עסוקות ולא תתפתה לחזור אליו.
תודה!!טוהר ב
יפה מאד..ד.אחרונה
ילד גמול שחזר להרטיבnik
ילד מתוק בן שלוש וקצת, גמול כבר שנה גם בלילה ופתאום חזר להרטיב בלילה..
הוא לא שותה לפני השינה והולך לשירותים לפני שנכנס למיטה.
עצות?
הכל רגיל?talya30
האם חל איזה שינוי? מעבר דירה/ לידת אח ? לפעמים ילדים מגיבים לזה ככה.
תבדקי שלא קר לו בלילה לפעמים בגלל הקור.
לדעתי ומנסיוני, אם הכל מסביב נראה לך בסדר אז אל תתרגשי תחליפי לו בלי לכעוס ובלי לתת יחס, ובלי לעשות מזה "נושא" פשוט להחליף. בסוף זה יעבור, טיפ סבלנות. לפעמים יש נסיגות ילדים הם לא רובוטים.
בהצלחה והרבה סבלנות ואמון בילד.
אני באמת לקראת לידה..nik
ואין מה לכעוס עליו, הוא לא מרטיב בכוונה..אני פשוט מרחמת על הפיצי הזה שצריך להתקלח באמצע הלילה, הוא פשוט רטוב לגמרי..
גם הקטנה שלי ככה.בת 30
לא יודעת למה. אבל לא מתרגשת מזה יותר מדי..כבר היו לי תקופות עם שלוש מרטיבות בו זמנית.
לנו היו כמה הרטבות לאחרונה, עם ילד שכבר מזמן גמול בלילהבארץ אהבתי
התברר שזה בגלל הקור (הוא מוריד את השמיכה בלילה, היה רדיאטור אבל הדלת היתה פתוחה אז החדר לא התחמם מספיק, התחלנו לסגור את הדלת בלילה וההרטבות הפסיקו, ב"ה ובלעה"ר)
תבדקי תולעים! אצלנו זה כמה פעמים הייתה הסיבה יום אחד של ורמומאהבה
והכל חזר לקדמותו...
תודה רבה לכולן על התגובות!nikאחרונה
מנסים לחמם את החדר יותר, תולעים ב"ה אין לו..
נקווה שיעבור!
נקווה שיעבור!
שני אחים בנים שגילו את עצמםאקונהמטטה
והרבה אחה"צ אני שומעת מילים וצחקוקים סביב הנושא.
כשרבים, מרביצים ישר לשם (למה למען ה!!!)
הפרדתי אותם במקלחות, דיברנו על זה שלא נוגעים אחד בשני (באופן כללי).
הגילאים הם 5,6..
מה ההדרכה? מה עושים?
כשרבים, מרביצים ישר לשם (למה למען ה!!!)
הפרדתי אותם במקלחות, דיברנו על זה שלא נוגעים אחד בשני (באופן כללי).
הגילאים הם 5,6..
מה ההדרכה? מה עושים?
לא יודעת, אבל הם נשמעים מתוקים!!בת 30
לדעתי להסביר שלא מרביצים שםl666
כי זה מקום רגיש גם מבחינת כאב וגם במקרה של מכה חזקה יכול להיות גם נזק. באומנויות לחימה שמים מגן שם למרות שאסור כמובן להרביץ לשם בכוונה.
בנוסף איך הקשר שלך איתם? אולי זה קורה במסגרת? גדול בבית ספר? אולי ילדים גדולים נגעו בו שם? או בני גילם? תשאלי אולי מישהו מציק להם? ( מכירה מקרה כזה)
לא נראה לי שילד בגיל הזה אמור להתעסק במקומות צנועים יותר מדי בלי סיבה מיוחדת.
בנוסף איך הקשר שלך איתם? אולי זה קורה במסגרת? גדול בבית ספר? אולי ילדים גדולים נגעו בו שם? או בני גילם? תשאלי אולי מישהו מציק להם? ( מכירה מקרה כזה)
לא נראה לי שילד בגיל הזה אמור להתעסק במקומות צנועים יותר מדי בלי סיבה מיוחדת.
לזרום, לדבר איתם על זה, לא קרה כלום, זה טבעימודדת כובעיםאחרונה
לא לעשות עניין.
מה מעניין אותם, לשוחח.
לא צריך להפריד במקלחות, מה הבעיה?
אבל לאסור באופן מוחלט לתת מכה שם. מסוכן!
הישגי הנערים הדתיים במבחני פיזה - הנמוכים בקרב דוברי עבריתקרן-הפוך
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.8268714?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native
הישגי הנערים הדתיים במבחני פיזה - הנמוכים ביותר בקרב דוברי עברית
בכיר לשעבר במשרד החינוך אמר כי ההישגים הנמוכים בחינוך הממלכתי-דתי נובעים ממספר נמוך יותר של שעות לימודי חול, פתיחת כיתות קטנות מהתקן בשל ההפרדה המגדרית ורמת מורים נמוכה
הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
אינפו מתמטיקה
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
אינפו קריאה
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
אינפו מדעים
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו OECD
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
הישגי הנערים הדתיים במבחני פיזה - הנמוכים ביותר בקרב דוברי עברית
בכיר לשעבר במשרד החינוך אמר כי ההישגים הנמוכים בחינוך הממלכתי-דתי נובעים ממספר נמוך יותר של שעות לימודי חול, פתיחת כיתות קטנות מהתקן בשל ההפרדה המגדרית ורמת מורים נמוכה
הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
אינפו מתמטיקה
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
אינפו קריאה
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
אינפו מדעים
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו OECD
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
כלומר - החינוך לערכים קודם להשכלה פורמלית - מצוייןהסטורי
מעיד על סדר עדיפויות נכון.
ההערות והסיבות היו במספר נקודות. אתה נתפסת רק ל-ערכיםקרן-הפוך
על ערכים אין מחלוקת שזה הכי חשוב.
הסיבות האחרות שפורטו כגורמות לרמה הנמוכה הם אחו שצריכות להטריד אותנו.
יותר מידי בתי ספר קטנים
מורים פחות טובים.
לחץ של הורים להגביר לימודי קודש על חשבון לימודי יסוד.
הסיבות האחרות שפורטו כגורמות לרמה הנמוכה הם אחו שצריכות להטריד אותנו.
יותר מידי בתי ספר קטנים
מורים פחות טובים.
לחץ של הורים להגביר לימודי קודש על חשבון לימודי יסוד.
לא, גם הסיבות האחרות - זו העדפה ערכיתהסטורי
צריך בסיס מסויים בחול - ויש, אבל את עיקר המשקל צריך להשקיע בקודש. מי שלא מסכים - זכותו, אבל אי אפשר להכחיש שיש כאן בחירה ערכית.
גם כיתות נפרדות - זו בחירה ערכית, ששווה לשלם את המחיר עליה (כנ"ל - מי שסובר אחרת, זכותו, אבל אי אפשר להכחיש שיש כאן בחירה ערכית).
אפילו איכות המורים - כמובן שיהיה טוב לשפר את איכותם. אבל, העובדה שבוחרים מורים ערכיים - גם אם הם ילמדו מתמטיקה פחות טוב - זו שוב העדפה של ערכים על פני הישגים טכניים.
גם כיתות נפרדות - זו בחירה ערכית, ששווה לשלם את המחיר עליה (כנ"ל - מי שסובר אחרת, זכותו, אבל אי אפשר להכחיש שיש כאן בחירה ערכית).
אפילו איכות המורים - כמובן שיהיה טוב לשפר את איכותם. אבל, העובדה שבוחרים מורים ערכיים - גם אם הם ילמדו מתמטיקה פחות טוב - זו שוב העדפה של ערכים על פני הישגים טכניים.
אבל את צריכה להבין מי כותבבת 30
זה עתה של עיתון הארץ, הוא מנתח נתונים לא בצורה הכי אובייקטיבית שיש...
רמת מורים נמוכה??
מאיפה הנתון הזה? מה הגיבוי שלו? אני מכירה מורים מעולים.
לחץ של ההורים? לא נראה לי...זה ענין של תפיסה שלרוב גם ההנהלה שותפה לה: משקיעים בלימודי קודש, זה חשוב. הערך של לימודי קודש לא נמדד בפיזה. מה זה מענין אותם בכלל. אבל אותנו זה מענין.
בעיה בגלל הפרדה מגדרית? וכי מה רוצה הכותב היקר? שלמען ציון במתמטיקה נשלח את ילדינו לחינוך מעורב?
הדבר היחיד שאפשר לחשוב שהוא נכון זה בתי ספר קטנים. ולא נראה לי שזה בגלל ההפרדה, אלא בגלל שיש פחות דתיים מחילונים...
י בעיר ממוצעת- יהיו כמה תיכונים חילוניים שבכל שכבה יש להם שבע כיתות ולעומתם 3-4 תיכונים דתיים עם 2-3 כיתות בכל שכבה. כמותית- המספרים קטנים יותר.
רמת מורים נמוכה??
מאיפה הנתון הזה? מה הגיבוי שלו? אני מכירה מורים מעולים.
לחץ של ההורים? לא נראה לי...זה ענין של תפיסה שלרוב גם ההנהלה שותפה לה: משקיעים בלימודי קודש, זה חשוב. הערך של לימודי קודש לא נמדד בפיזה. מה זה מענין אותם בכלל. אבל אותנו זה מענין.
בעיה בגלל הפרדה מגדרית? וכי מה רוצה הכותב היקר? שלמען ציון במתמטיקה נשלח את ילדינו לחינוך מעורב?
הדבר היחיד שאפשר לחשוב שהוא נכון זה בתי ספר קטנים. ולא נראה לי שזה בגלל ההפרדה, אלא בגלל שיש פחות דתיים מחילונים...
י בעיר ממוצעת- יהיו כמה תיכונים חילוניים שבכל שכבה יש להם שבע כיתות ולעומתם 3-4 תיכונים דתיים עם 2-3 כיתות בכל שכבה. כמותית- המספרים קטנים יותר.
תודה על הסבת תשומת הלבהסטורי
איך מגיבים ברוטר: שכחת לשים 'אזהרת עיתון הארץ'.
מבחני פיז״ה מתייחסים לחינוך ביסודי. לא בתיכון.קרן-הפוך
בלימודי התיכון - התיכונים הדתיים הטובים הם חצי פרטיים. במוסדות התיכון הנחשבים, ישיבות תיכוניות, אולפנות, ההורים משלמים אלפי שקלים לשנה, זה יוצא הרבה מעבר לעלות של שכר לימוד אוניברסיטאי.
התלמידים הדתיים הטובים והמוצלחים לומדים במוסדות על-יסודיים נחשבים, וההורים משלמים כדי להבטיח מוסד חינוכי איכותי לילדיהם.
(בחינוך העל יסודי החילוני לא קיים האילוץ לשלוח לתיכון טוב שעולה כל כל הרבה כסף).
פיז״ה משווה בין בתי ספר יסודיים.
כאן אין כמעט פרווילגיה לבחור מוסד חינוכי קרוב לבית לפי העדפת ההורים.
אלא אם מדובר בחינוך העצמאי.
בחינוך הממלכתי דתי - אין יותר מידי גמישות ומרחב בחירה.
ומצטרפת להערה של @ספק, על כך ששיעור תלמידי הממ״ד בפריפריה גבוה יחסית וזה גם משפיע על התוצאות.
התלמידים הדתיים הטובים והמוצלחים לומדים במוסדות על-יסודיים נחשבים, וההורים משלמים כדי להבטיח מוסד חינוכי איכותי לילדיהם.
(בחינוך העל יסודי החילוני לא קיים האילוץ לשלוח לתיכון טוב שעולה כל כל הרבה כסף).
פיז״ה משווה בין בתי ספר יסודיים.
כאן אין כמעט פרווילגיה לבחור מוסד חינוכי קרוב לבית לפי העדפת ההורים.
אלא אם מדובר בחינוך העצמאי.
בחינוך הממלכתי דתי - אין יותר מידי גמישות ומרחב בחירה.
ומצטרפת להערה של @ספק, על כך ששיעור תלמידי הממ״ד בפריפריה גבוה יחסית וזה גם משפיע על התוצאות.
אוקייבת 30
ומי אמר שהמורים ברמה נמוכה?
אני מכירה לא מעט בתי ספר ממלכתיים. לא חושבת שהרמה שם גבוהה יותר.
אגב. הרי גם בחינוך ממלכתי יסודי אין כמעט אפשרות לבחירה. יש איזור רישום ברוב המקומות.
אני מכירה לא מעט בתי ספר ממלכתיים. לא חושבת שהרמה שם גבוהה יותר.
אגב. הרי גם בחינוך ממלכתי יסודי אין כמעט אפשרות לבחירה. יש איזור רישום ברוב המקומות.
אני חושב שההסבר הוא פשוט בהרבהספק
אחוז הלומדים בבתי ספר ממ"ד בפריפריה גבוה בהרבה מאחוז הלומדים בבתי ספר ממ"ד במרכז הארץ.
בפריפריה, הציונים נמוכים יותר.
או שמבחני פיזה לא מייצגיםברגוע
או שמדובר רק על הבנים..
כי אצל הבנות בציבור שלנו כל הזמן מתפרסם שהן מובילות באחוז הבגרויות
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/378304
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/407275
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/378262
(בשתי הכתבות אחרונות מדובר גם על תיכונים דתיים שמצטיינים)
הגיוני שאצל הבנים התוצאות יהיו יותר נמוכות, כי מקדישים הרבה שעות ללימודי קודש.
אבל זה לא מפריע להם אח"כ להצליח מאוד באוניברסיטות השונות,
תראי כמה בציבור שלנו עובדים בהייטק..
אותם מוסדות לרוב שייכים לרשתות פרטיותספק
שמלכתחילה מסננות את התלמידים שהם מקבלים והם גם משלמים למורים טובים יותר (בתיכון שלי היו ד"ר למתמטיקה ופיסיקה ולכל המורים המקצועיים שאני זוכר, היה תואר שני).
יש הבדל בין ממ"ד ציבורי לתיכון (חצי) פרטי.
ב"הרק בשמחה.אחרונה
בי"ס דוגמא ע"ש הרב עוזיאל בירושלים: מישהו מכיר?shaulreznik
יתרונות, חסרונות? תודה רבה מראש!
מכיר מלפני הרבה הרבה שנים..ד.
מוסד היסטורי...
אבל לענות לך עכשווית - אין ביכולתי..
אני יכולה לעזור בזהחצילוש
מכירה מי שמכיר מאוד מקרוב.
חברים לומדים.פרהאחרונה
ילדים של חברים לומדים שם. נראה שהם מרוצים.
לתשומת לב כללית. כיתות א-ב כמעט בכל בתי הספר מרוצים, אח"כ כבר מסתכלים אחרת.
האוכלוסיה מאוד מגוונת, וכמו בכל מקום תלוי באוכלוסיה של הכיתה עצמה.
קצת קשה להגיע - מול גן סאקר.
אם צריך קישור להורים שילדיהם לומדים שם, אנסה לעזור.