פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1014)

אהבה זה כ"כ הרבה.

 

משו שקורה..

השאלה מה עושים עם האהבה..

מבחינה הלכתית קשר של חברות אישית שאינו למטרות נישואין הוא אסור.

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772

 

על כן צריך לרסן את זה,להבין שזה לא המקום,והמקום האמיתי לפיתוח של הדבר הזה הוא אך ורק בקשר אמיתי של נישואין והקמת בית,ולא לסיפוק עצמי לבדו.

 

בהצלחה !

ה' ברא את זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אה כן, והוא גם השאיר הוראות שימוש...

עוגי לקח את התם ופלספנית את הרשע..

זה עוזר לכם?

בעזהי"ת

 

ענבל על הרשע..

יש משהו אחר אולי שאני יכול לעזור בו?

על ניקיון בכללי.. על מזה חירות על 10 המכות.. מה את/ה אומרת?

ב. יש לי שירים מוכנים

אני לא חושב שאני אוכל לכתוב שיר במיוחד לפסח

זה מתאים?

 

 

א. בוקר חדש עולה

אור החמה כבר מפציע

פוסע אני כמו בתוך חלום

אל עבר הרקיע

מחפש אני אותך

זועק ענני אלוקי

אל תעזבני אבי

גם כשבלב חשוך לי וקר

 

פזמון: אבא זועק אני אליך

שיגולו רחמיך על מידותיך

השב לי את האור לחיים

תן לי סיבה לקום בבוקר

עם חיוך על הפנים

 

ב. הולך אני בדרך

מחפש את השביל שיוביל אותי

אל עבר מקום לא נודע

אל עבר עתידי

פונה אני אליך

אנא אבי הוביל אותי

הנחה אותי אל האור

השוכן בתוך ליבי

על מה לכתוב..פליז..!

 

 של פולארד בכלא שישלך לי בבקשה למייל  ateretfa5@walla.com \ ateretfa@gmail.com

בשביל מה שאני רוצה לכתוב בעיתון..תודה ויום\לילה טוב..!

בס"ד

 

כל מי שיש לו חומרים נשמח שישלח, וכמובן תודה רבה לכל מי שכבר שלח!

 

הגיליון יצא בעז"ה ביום שני, ערב פסח הבעל"ט

חבר'ה.. זהו? חשבנו שאתם מתכוונים להפציץ!

זאת לא אופנה.

 

ברגע שנגמר גיל ההתבגרות האידאל עומד למבחן.

 

וכשאתה מדבר באידאליות,

אין לפחד מהמבט המזלזל.

 

קדימה.

 

האידאלים לא עצרו.

 

תקופה חדשה.

 

כשנהיים בוגרים האידאליסטיות לא יוצאת מהאופנה, היא פשוט כבר לא משתלמת (כמה זה יוצא לחודש?).

 

בכ"מ זה לא חייב להיות ככה!!

אני אישית מוכן להצהיר כאן ועכשיו שאני לא אעזוב את האידאלים גם אחרי גיל ה"דם חם".אם אני לא אשאר עם האידאלים אני פשוט אגיע לגיל 40, אסתכל אחורה ואגיד" מה עשיתי כל החיים??" 

 

פשוט אחרי התיכון אתה כבר לא נמצא בחממה שמטפחת את האידאלים שלך.

כשאתה יוצא לעולם הגדול, אתה צריך לטפח אותם לבד וזה הרבה יותר קשה.

בכל הציבורים יש אידאלים. גם אצל התל אביבים,גם במאה שערים וגם ביצהר.

די לסטיגמות האלה! 

לך דווקא אני יכולה לתת דוגמא קצת יותר ספציפית.
 
למה היה שם רק נוער?
למה למבוגרים זה לא הזיז?
למה לא בוער להם?
למה הדם שלהם לא קופץ כמו שהוא קופץ לי?
למה כשאני מדברת על זה עם מבוגרים הם מסתכלים עליי במבט של "נו, מתי תתבגרי כבר?"?
 
זה כל כך מתסכל..
 
אני יכולה לדאוג לעצמי,
לשמור על עצמי,
ולהתפלל שהאש הזאת תשאר בפנים תמיד.
 
אבל מה אני אעשה שבשביל לפעול אני צריכה גם את אלה שעברו את גיל ההתבגרות?
מה אני אעשה שבגלל שאני קטנה השוטר הזה מתייחס אליי כל כך בזלזול ובטוח שעוד רגע אני זורקת אבנים על ערבים??
שלום אידאלים, ב"ה שאתם קיימים.
אבל אין לי מה לעשות איתם!

עצוב בהחלט.

 

רק בואי נבטיח שאנחנו לא נהיה כאלה.

ואסור לנו לומר את זה!! 

 

יש גם היום מבוגרים אידיאליסטים רק צריכים להיות עוד הרבה כאלה..

 

אנחנו נהיה הראשונים שיראו שזה לא נגזר מראש!!

 

 

 

זאת מלחמה, בע"ה שננצח בה.

 

שרה-

נמאס לי מתהליכים!!

סתם סתם, יהודי זה לחיות בתהליכים, ישתבח שמו..

אמן שנגבור על זה!

תודה!

די ביישנו את עצמנו,

איפה הגאווה?

כל אחד עומד שם בתנוחה של "תדמיינו שאני לא פה".

באמת אנחנו צריכים לא לפחד לעמוד על שלנו..

טעטע!

וככה בע"ה נסחוף אחרים..

מנסיון שלי כשמארגנים מחאה\כל דבר אחר(שאנשים אומרים לא יהיה לאף אחד כח לא יצליח)

עוברים אחד אחד אם יהיו 200 איש תגיע???

מוצאים 200+ ואומרים לכולם יש 200 איש תגיעו, זה הדרך היחידה ובפעם אחרי זה באים יותר.

נ.ב לדברים כאלה רצוי להפיץ בקשת רחבה ולא רק בתוך היישוב(או היישוב העירוני במקרה שלך)

בעזהי"ת

 

אני בוגרת, בהחלט. ילדה גדולה.

ואני א-י-ד-א-ל-י-ס-ט-י-ת.

 

אם זה אומר שאני אצא לשבת חב"ב של התנועה, או שאני אתלהב מדברים קטנים, או הכל.

לפעמים יש אומרים שאפילו קצת ילדותית [אבל בקטע הטוב, לא הקטנוני-]

 

ומי שרוצה פירוט מוזמן לאישי.

וזה לא יקרה מהר, ממש לא..

אבל זה תהליך [מוכר?]

וזה תהליך שיכול להיות.

וזה פשוט דורש הרבה חוזק, ולהמשיך לחפור גם כשלא שמים עליינו..

כי אם נתייאש מול קרירות- בעצם גם אנחנו עזבנו את האידיאלים.

 

ואם הנוער אינטרסנטי, ומשת"פ כשזה נוגע אליוי, אז צריך לגרום לזה שהמקרה הזה -ייגע בו!

ולא רק בעוז שהכל נוגע אליו. גם באחרים..

 

אבל לא להתיאש!! ממש לא!!

את האש שבוערת לכוון גם לכיוון של להבעיר אחרים סביבך.

 

אם הנוער יבער, זה יידביק גם מבוגרים.

גם אם לא את כולם, אז חלק מהם!

אז אנשים כמו חדוה שבטח הייתה אידיאליסטית כשהיא הייתה בגילך..

 

השוטר לא שם על הנוער.

והנוער שם על עצמו? כמה אנשים כמו היו שם?

יש 500 ח'ברה שהיו יכולים להיות שם!! 500!!

אם היו שם לפחות 200 זה היה נראה אחרת.

חננאל הוא אחד האנשים הכי תורמים ביישוב, ויש לו  משפחה לפרנס ויישוב לנהל.

עליו בטוח אי אפשר להגיד שהלכו האידיאלים.

אני חושב שהאידיאלים באמת נעלמים והופכים למונחים הרבה יותר גבוהים.

כגון ,בניין של תורה, משפחה, שליחות, גרעין תורני וכדן'

תחשבי שגם לגדל משפחה כמו של חננאל או של חדוה זה חתיכת שליחות ונראה לי ממש לא שייך לתת עליהם ביקורת כזאת. וחוץ מזה, לגבי חדווה זה ממש מוזר, כי כל פעם שהייתי צריך אותה שנה שעברה היא עזרה לי בשמחה ונתנה לי תחושה טובה. אז אולי זה תמונת המבט שלך ותזכרי שגם אם היא לא מתייחסת לכל פנייה שלך עדיין היא תורמת הרבה מאוד ביישוב.

אבל האם זה נכון להמיר את כל האידיאלים "רגעיים" לדברים יותר גדולים [כמו הדוג' שנתת]?

ברור זה עצום וזה אדיר ואשרי האנשים האלה שלא מפסיקים לפעול....

 

אבל אולי יש מקום גם לדברים הרגעיים, במיוחד אם זה בא כבקשה מהציבור..

כמו שכנרית אמרה, נמאס מהתהליך.

לא כי תהליך זה לא טוב, אבל לפעמים יש רצון לראות דברים של רגע, מול העיניים.

אז נכון, זה לא יחזיק מעמד כמו התהליך. אבל שקוף שזה שם. אי אפשר להתעלם.

לא צריך לחפש את זה קורה.

 

 

אם הם כאלה אידאליסטים, למה דבר כזה הם לא יכולים לעשות. יש להם אידאלים, אז איפה הם??

 

היה פיגוע. רוצים לרדת להפגין בכניסה. זה לא מספיק בוער להם?

 

מישי,כנרית, ניגון הרעה, יאללה,זה לא עסק שיש כאן פורום פנימי של היישוב...

תקרא שוב.
ב"ה בנאדם מדהים.
מי שמעוניין- סוגשל הייתי בקשר איתו בעניין הזה, אשמח להסביר את מה שהוא אמר בקשר לזה.
אבל אני לא אוהבת שמנהלים פה שיחות על אנשים פרטיים.
רק נגיד שהוא ממש אידאליסט ואדיר.
כנ"ל חדווה.
וכנ"ל הרבה מאוד אנשים.
סליחה אם זה הובן לא נכון..

זאת התשובה היחידה בערך,

 

כמו שכבר נאמר בשיר "ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת

                              שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת-

                              סימן שאתה צעיר..."

 

ככה הם המבוגרים, אפשר להגיד שהם השלימו עם איך שהעולם,

כשאתה מבוגר אתה מקובע, אתה מחויב,

מה לעשות שאני יכול ללכת לשמח בשמחת תורה, לעומת מישו שיש לו משפחה ועבודה..

אפשר להיות גם מבוגרים וגם לא עייפים. לדעתי זה ממש לא מחייב.

יש המון מבוגרים עייפים. רוב המבוגרים. אבל זה לא מובנה! אפשר להיות אחרת!!

 

דוגמאות.: סתיו שפיר, יוני שטבון, נפתלי בנט, יאיר לפיד, וכו'.

 

 

כי כשאתה צעיר יש בך את הלהט והאידאלים אבל אתה לא כ״כ יודע איך לממש אותם בצורה נכונה וכשאתה בוגר אתה יכול לממש אותם אבל אין בך את הלהט. החכמה היא לדעת לשמר את הלהט לזמן שתוכל לממש בצורה נכונה!

"אם כשהיתי קטן התנדבתי, כשגדלתי פתחתי ארגון התנדבות" (מישהו, שם, שם)

כנרית צודקת בהחלט שהמון מבוגרים שוכחים את אידאלים. זה עצוב.

למרות ש- לדעתי כל עבודה שהיא זה חסד.

חסד לעולם, תרומה במשהו..

 

בתור "מבוגר", האידיאלים שלי לא השתנו.

אני פשוט מנתב אותם בתורות אחרות.

במקום ללכת לסיבוב שערים אני עולה להר הבית.

במקום להדריך אני לומד עם ילד/ים צעיר/ים תורה(לוקח ילד כפרויקט).

במקום להתנדב אני תורם בישיבה שלי כמה שאפשר.

וכדו'...

ויחד עם זה, אידיאלים אחרים שקודם לא תפסו מקום משמעותי בסדר היום שלי(באופן יחסי), תופסים כיום מקום הרבה יותר מרכזי.

לימוד התורה, למשל, שתופס לי את רוב שעות היום(בין 8 ל-14 שעות ביום ממוצע).

כיבוד ההורים, שאני מקיים יותר בזכות זה שאני יכול להגיע יותר הביתה(בישיבה התיכונית למדתי במרחק חצי ארץ מהבית. הישיבה במרחק שעה וחצי-שעתיים נסיעה בטרמפים.).

ועוד.

 

האידיאלים לא נעלמו, הם פשוט קיבלו "לבוש" חדש. הם באים לידי ביטוי בצורה אחרת.

אז נכון, יש אנשים שככל שהם מתבגרים יותר הם מתרכזים יותר בעצמם ובמעגל המצומצם שמקיף אותם באופן בלתי נמנע.

אבל ממש לא כולם כאלה!

רק תפתחו את העיניים לראות, ותשימו לב כמה אנשים תורמים צדקה, עוסקים בגמילות חסדים בעבודה/בשכונה/וכדו', כמה כיבוד הורים, כמה השקעה הם שמים בחינוך הילדים ומה שקשור לזה... לזמן שהם מפנים כדי ללמוד לימוד תורה קבוע ביום... אני מכיר אדם שעובד בכל יום "מצאת החמה עד צאת הנשמה" וכשהוא חוזר מאוחר בלילה הביתה - גמור מעייפות - הוא לומד תורה בכל יום, בחדר, עד שהוא נרדם. ואז אשתו מעירה אותו לקצת "זמן איכות"... איך אפשר לומר על בנאדם כזה שהוא איבד את האידיאלים שלו??? הוא פשוט עמוס וטרוד עד מעל הראש - ועדיין משקיע את כולו במה שאפשר. ומעודד ומחנך את הילדים שלו לחיות בצורה לא פחות אידיאליסטית ממה שהוא.

שוב, רק לפתוח את העיניים.

מתחילים החיים.

 ברגע שמתחילים החיים מתחילים האידאלים.

 

וכשאתה מדבר באידאליות,מסתכלים עליך בהערכה ורוצים שתמשיך.

 

התחלה.

 

יש יותר אידאלים.

 

תקופה חדשה.

 

בשטח (שלי) זה פחות קורה, אבל חיוך זה טוב
תודה!

בס"ד

 אידיאלים זה אורח חיים,זו דרך שצריך לחיות לפיה...

זה שאיפות,חלומות-וגם הישגים! ואם אני לא מביאה את האידיאלים שלי לידי מעשה-אין בהם כל ערך,אם אני לא עושה את ההשתדלות שלי,את ה100% שלי להגיע למה שאני רוצה להגיע,גם אם האידיאלים רחוקים מידי-זה יישאר רחוק מידי

אבל לרגל דיון רציני כזה, הרגשתי חייב לקפוץ ולהביע דעתי...

 

אני מכיר את התופעה הזאת שכשמתבגרים האידיאלים קצת נחלשים כי "נכנסים לחיים", אבל (ממש בקצרה כדי לא לחפור לכל החברה הצעירים...) - זאת המשימה שלכם, חבר'ה, גם אם בדורות הקודמים קצת נחלשו, אתם צריכים להישאר עם אש בעיניים עד גיל 100, שומעים? רק אנשים עם רצון, כוח, נחישות והמון המון אידיאל ותעוזה, הצליחו להזיז דברים בעולם - גם אנוכי הקטן משתדל עדיין לשמור את ה"Tש" הזאת, גם אם לא כל יום (קשיי חיים), וגם אם לא כל דקה - אבל שמשהו מההתלהבות הזאת תשאר בכם תמיד!

 

העם איתכם!

האידיאלים שלי......

 

בס"ד

תודה רבה!!

התנדבות זה בד"כ אחלה.. זה גם עושה את זה לאנשים הקטע של "להרבות אהבת חינם"

 

בטח בעיר/יישוב/שכונה שלכם יש מישו' שצריך עזרה.. איזה ארגון או אדם פרטי..

בס"ד

עכשיו עדיף לא משהו התנדבותי קלאסי של אסיפת מצרכי מזון והתרמות, אני רוצה רעיון יותר מגניב ומעניין..

ואולי אפילו לא התנדבותי, סתם משהו כיף, נגיד פעם עשינו בסניף לקראת י' בטבת אחד נגד מאה בנושא המקדש... אני רוצה משהו בסגנון, ושיהיה חינוכי..

א. זה עדיין רלוונטי להתנדב. וזה ממש לא מחייב שזה יהיה איסוף מצרכי מזון או התרמה..

זה יכול להיות נקיון בתים, סבב ביקור חולים, חלוקת שתיה ברחוב [באיזה יום חם כזה.. במיוחד אם אתם גרים באיזור רותח..], טרמפים [לא יודעת אם זה מתאים לסניף עם ילדים.. אבל בעיקרון לקחת רכבים (עם דלקן) ולעשות כמה סיבובים רק כדי לעזור לאנשים..]..

 

ב. משחקים..

אפשר לקחת כמעט כל משחק קופסא ולעשות אותו מגניב..

נגיד "הרמז" ולעשות את זה ברחבי העיר/שכונה/יישוב/מושב/קיבוץ/משק וכו'.. [אתה יכול להכניס בחידות דברים "חינוכיים"]

או לעשות את זה בתוך הסניף, נגיד סולמות ונחשים, כשהמשבצות זה המרצפות [אם יש לכם כאלה בכלל] והחיילים הם החניכים עצמם.. ואפשר להכניס חידה/משימה "חינוכית" כל פעם שעולים/יורדים.. [אם מגיעים לסולם ולא יודעים את התשובה/לע מצליחים במשימה אז לא עולים, ואם מגיעים לנחש/חבל ויודעים את התשובה/מצליחים במשימה אז לא יורדים..]

ושיגע לכם את המוח..

וגם הביא לכם שוקלד לא כשר כדי שתמציאו למי להביא את זה..

 

החברות בנות שהיו בחדר שלנו..

סתם כך.. אני אשמח לדעת מי אתם.

בס"ד

 

תודה לך,

תודה לך שאת נותנת לנו את הכוח להמשיך

 

לצערי וגם לשמחתי (זה היה לטובה שלא הגעתי, בגלל משהו שהיה לי) לא הייתי יכול להגיע היום ואני שמח לשמוע שהחבר'ה כאן עשו את העבודה כמו שצריך. אין עליכם!!!!

שכוייח לכל המתנדבים!

 

רות- באמת תודה שנכנסת וכתבת. עשית לי טוב ושיהיה רפואה שלמה בקרוב!

מסר.. אני יבוא..

זה באמת מעודד ונותן מ-ל-א כוחות להמשיך.. ממש תודה לך!

שתהיה רפואה שלמה

 

 

ד"א, השוקולד הגיע לערביה מהחדר הסמוך

(מעתיקה מהשרשור המפוצל)
 

רות - אני מצטרפת לדברי מרדכי, פונ3'ה!!, מישי' מאפושו' ועוד- תודה רבה!
תודה רבה שאת נותנת לנו את הכח להמשיך! להבין שאנחנו באמת עושים משהו טוב, שזה שווה את הכל..
באמת שאת לא מבינה מה ההודעה שלך עשתה לי. ואו!
שה' יברך אותך! ושתזכו לצאת במהרה מהבי"ח ולהרבה בריאות!

חג שמח!

עצה, להנות מהטרמפיאדה..

זה אחלה זמן לחשבונפש, לאיזה התבוננות עצמית. קצת דיבור עם ה'..

לוותר על הרכבת "שיתהפך" ולנסות ללמד זכות על כל אחד ואחד שלא עוצר..

 

זה שאנשים עוצרים לא הופך את זה לחובה, אפחד לא חייב לך כלום.. ואינלי מושג מאיפה יוצא לך המילה "שיתהפך".. שוב, תזכור! אפחד לא חייב לך כ ל ו ם !

 

בהצלחה בעבודה על הלשון שלך בטרמפים הבאים..

אבל אין לי כח לכתוב אותו

תשלחי את הספור לעולם קטן כתגובה על מה שהיה כתוב שבוע שעבר....

לי בעיקר יש פדיחות בטרמפים...

איזה אנש/ים צדיקים יש בעולם!!!כמה פעמים אמרת באמת תודה לאלה שעוזרים לך בחיי היומיום...

 

ולא דווקא לאלה הקרובים...צריך להסתכל גם על הדברים הקטנים..

איזה עולם טוב היה יכול להיות לנו....-ויכול!!!הקב''ה נתן לנו יכולת לעשות את זה...

נק' למחשבה...

לילה טוב!!

חג שמח!!!

פנייה לפרעה- סירוב- מכה (שבוע)- תפילה של משה והפסקת המכה

 

משלב מסוים במכות, נראה לי ממכת ארבה כבר אין פניה אל פרעה.

 

מקווה שעזרתי

 

 

א. הם לא יהיו בורים הם ילמדו מה שבאמת צריך. בכ"מ גם הלימודים היום לא תורמים משהו, תראה את הישגים של התלמידים של ישראל ( מקום שלישי בעברית! סתם.. ) ההישגים של ישראל מגיעים מהלימודים באוניברסיטה.

מה יקרה אם הם ילמדו את כל השאר בחצי קורס באוניברסיטה?! בבי"ס ילמדו לדוג' עד לרמת האינטגרלים הפשוטים וחקירת פונקציות בסיסית. 

 

ב. יש כאלה שמשתמשים בסמים כי זרקו אותם מבי"ס ולא מקבלים אותם במשפחה ובחברה. תתפלא!

 

 

ג. יש כל כך קצת..וזה רק לעשירים..

 

 

עם א' אני די מסכים

עם ב' ממש לא זה כיף שיש הרבה אנשים בכיתה אנחנו עכשיו 38 בכיתה זה קצת יותר מדי אבל זה די כיף, במקצועות החשובים מפצלים בלא חשובים חצי כיתה במילא לא נמצאת, בסדרים יש לימוד בחברותות...

עם ג' אני ממש לא מסכים אנשים בכל מקרה עושים מהבי"ס צחוק ולא לומדים אז למה שאנשים לא ילמדו עד כיתה יב'? מי שתרח בערב שבת יאכל בשבת לכן מה שכן הייתי עושה הייתי נותן הרבה יותר ניקוד על השקעה מאשר על שכל שבא במתנה....בנוסף הייתי עושה מגן משוכלל על כל הלימודים של השנה שאנשים לא ישתגעו בשלשה חודשים האחרונים אלה ילמדו כל השנה...
לגבי ד' אולי בבי"ס שלך אין (גם בשלי אין) אבל בהמון בי"ס יש עד כדי כך שיש ב"יס שזה הדגש שם...

 

בקיצור תמיד אנחנו (המתבגרים) בטוחים שאפשר לשנות לעשות את הדברים יותר טוב אולי זה באמת טוב, אבל לדברים יש גם את הצד שני של המטבע, לכן הדברים הם הרבה יותר מורכבים וצריך לשים לב לפני שמשנים....

א. לא אמרתי שלא לומדים!! אמרתי שלומדים מה שצריך. מבטיח לך שגם לא מפתחים טנקים עם חפ"נ חפי"צ.

 

ב.אני רוצה בתי ספר מגמתיים,לא עם מגמות.

 

ג. תלמיד שלא עומד בלימודים נזרק מהר מבית הספר בהרבה מקרים ואם באותה הזדמנות גם במשפחה מאוכזבים ממנו ולא מקבלים אותו  ומכאן להידרדר לאלימות וסמים כבר קל מאד.. 

א. צריך ללמוד. רק לא שטויות. סמיכות ושם המספר סבבה. אבל שטויות לא.

 

ב. אין בעיה. שיהיה בית ספר עם חמש מגמות אבל שיתקצבו את המגמות בכסף ושעות לימוד כמושצריך..

 

ג. יש הרבה כאלה שנדפקים להם החיים בגלל שהם לא מצליחים בלימודים ולא מקבלים אותם במשפחה ובחברה. מהם הרבה מדרדרים לסמים ואלימות.

מכיתה ט' בערך לחלק את הבית ספר לשתים אחד אומני והשני ראלי 

 

אין שום מצב שאני יהיה רואת חשבון אז למה אני צריכה לשבת ולהשקיע במתמטיקה שאני לא אצטרך בעתיד במקום לפתח את הדברים שאני טובה בהם ושאני אעסוק בהם בעתיד??

לפני זה זה החשבון הבסיסי שחשוב לחיים אחר כך זה הרחבות מיותרות שסתם גוזלות זמן וכוח מתלמידים

 

זה כמו שתכריח כלב ללמוד לעוף אבל הוא כלב!הוא לא יכול לעוף וזה לא היעוד שלו!כל נסיון לשדל אותו לעוף רק יזיק לו ויגרום לו לנזק בנפש

 

אותו דבר תלמידים אומנים שמכריחים אותם ללמוד מקצועות ראלים זה מזיק לביטחון העצמי וסתם גוזל זמן בו הם יכולים לפתח כשרונות שיועילו להם בחיים

הסטור..הסט..הסטור..

אההה הסטוריה...

 

ואוו איזה מקצוע ישן..כמה זמן לא למדתי אותו.. *שמיניסט*

אבל זה באמת סיפור..

תכלס, חשובה הנוכחות, אבל לא רק!! גם ההזדהות. עצם זה שאתם מגיבים כאן ומראים שאכפת לכם זה עצום!!

עד "השעות הקטנות של הלילה"..!

תודה שהעלתם את זה! לא תיכננתי ללכת להפגנה...אני לא חושבת שזה מה שיעזור..

אבל ברגע האחרון אחרי שראיתי את זה החלטתי שחשוב להראות לפולארד שאיכפת לנו..

אז...ממש תודה רבה!! מצמרר ומרגש!

כל בן אדם צריך לקבל אהבה והערכה, פידבק חיובי

במיוחד מהמשפחה , במיוחד מההורים.

זה בטח לא קל לך.

לחיות במצב כזה -זו עבודה קשה..אבל את כבר הצלחת לעבור כמה שלבים..ולהבין שלא את הבעיה.

כבר הצלחת להבין שכשמישהו אומר רק רע..או נתפס מאד לרע- כנראה יש לו בעיה..

אולי הוא אדם מאד ביקורתי..ומחפש את השלימות.

יש כאלה..גם הורים- שמתוך אהבה ונתינה רוצים את הילדים שלהם מושלמים וקצת קשה להם לקבל "כשלונות" או קשיים.

בכל מקרה בכל אדם יש טוב- ואם לא מדגישים לך את הצדדים הטובים שלך..זו בעיה חיצונית, לא שלך.

זה עדיין קשה מאד..אבל קצת מנחם.

 

אחרי שהבנת שבטוח יש בך דברים טובים..זה לא יהיה קל אבל את צריכה לעזור לעצמך.

אולי תכיני רשימה של דברים טובים שיש בך..

תוסיפי כל יום משהו טוב שאת יכולה לומר על עצמך-

אולי זה קשה בהתחלה, במיוחד אם התרגלת לשמוע המון ביקורת,

אבל יש בך המון דברים טובים..את רק לא שמה לב אליהם..

אז זה יקח זמן ..אבל תכתבי דברים טובים שיש בך..ואז את תבחיני בהם גם במהלך החיים.

וכשיאמרו לך משהו רע..תהיה לך גם רשימה טובה לחשוב עליה..להתעודד ממנה..

לדעת ש*את* טובה, גם אם יש בך דברים שאפשר לשפר, כמו בכולנו.

 

חיבוק,

והמון המון הצלחה!

כתוב על יצר הרע: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. וגם כתוב, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. כלומר כוחו של היצר הוא הכוח המניע, שכל מה שאנו עושים בא ממנו. אם אנחנו יודעים לכוון אותו לתורה אז בעצם עידנו את הטעם שלו כמו מרק תפל שהוספנו לו תבלינים.

במונחים יותר פשוטים, ברור שיש פה מצב בעייתי אין ספק שמטרת ההורה היא לראות את הטוב של הילד שלו ולשבחו על כך וממילא הילד יתעודד ויגביר את הטוב. אם את נחלשת אז את נכנעת ליצר כי מטרתו לייאש. את יכולה אולי לנסות לחשוב שאת קבלת סוג של מתנה, שלב נוסף שהרבה לא זכו לו.  אולי זה לא נחמד לחשוב ככה אבל את יודעת איך הורה לא צריך להתנהג וכבר עכשיו יש לך שלב אחד באיך לגדל את הילדים שלך. אם את חושבת ככה אז אולי תעדני קצת את המצב הלא פשוט הזה גם אם בפועל הוא לא ישתנה.

 

נ.ב. אני לא אומר שכולם צריכים לעבור דבר כזה ח"ו אלא פשוט שאם הוא כבר קיים אז כדאי לעדן אותו

מקווה שהייתי ברור. בהצלחה! 

אני כבר הרגלתי את עצמי להתעלם לפתח לעצמי שריון צב וכך עד שאני כבר עושה אי פעם משהו

אמא שלי כל כך שמחה שהיא שוכחת מהכל
 

יש גם שיר שכתבתי על זה:...

ילד שכזה

 

 

כולם מדברים על עצלן

אף אחד לא מדבר על הקושי

האחד לא נחמד השני קצת נפחד

שתי סטירות על הלחי

 

כי ילד כזה מי ירצה לאהוב!?

הם אומרים לו עשה!

הוא אומר תנו לחשוב

 

ככה אי אפשר להמשיך

הם מצקצקים בלשונם

ילד כה מופרע

לא ברא השטן

 

ואני אותם שומע

וליבי נחמץ בקרבי

יוצא החוצה

שואל מי אני

 

מביט בכוכבים

מנסה קצת לחלום

אך בתוך ליבי

ישנו רק חור שחור

 

נ.ב לסטלן

אם אין משהו חכם להגיד עדיף פשוט לסתום!!!

אבל בדוגרי מתחת לעלבון רוב הביקורת נכונה ועדיף לנסות לאמץ אותה ופעם הבאה אולי הם פחות יכעסו

אלא אם את נניח מקבלת המון המון עידוד וחיזוק ותמיכה, ואת רואה שהביקורת באה באמת לשפר ולא להקניט..ולא מעין רעה אלא ממחשבה.

אם אדם מקבל רק או יותר מדי ביקורת בלי שום איזון בהמון עידודים ואהבה וחיזוק- אסור לו לקבל את הביקורת הזו.

 

למרות שאולי יש בה לעתים גרעין של אמת- כשהיא לא מלווה בהמון חום וחיזוקים היא לא תבנה אלא תהרוס.

ובשביל לשמור על עצמו האדם צריך להתחזק ולאהוב את עצמו-לא להסכים לביקורת ולדברים השליליים.

 

תאמיני לי שאדם שגדל בבית ביקורתי יודע כבר לבקר את עצמו..וכמה שהוא ינסה רק לאהוב ולדחות את הביקורת..היא מחלחלת וכן גורמת לו לבדוק את עצמו ולשאוף לטוב-

ולכן הוא מצידו צריך לנסות לא לשמוע ולא להאמין..וכן לחפש את הטוב שיש בו, להאמין בעצמו.

(בכל מקרה..כמה שהוא ינסה לדחות אותה קצת ביקורת תיכנס...אז הוא לא צריך לרוץ ולקבל אותה באהבה..כי היא תשבור ולא תיבנה.)

 

 

אבל מה זה יעזור אם אני אבליג???

בסך הכל אני כן רוצה להיות בנאדם יותר טוב וגם אם הם לא ממש מפרגנים זה שהם לא מעירים עוד פעם על אותו דבר מחזק שכן השתפרתי במשהו גם אם לדעתם יש לי עוד מליוני דברים לשפר

אם את מרגישה שאת נבנית מזה, ונהפכת לאדם טוב יותר- מעולה.

זו המטרה שלהם, לעשות אותך יותר טובה..ואם זה ככה..וזה נוח לך, אז בסדר.

 

אם הם אוהבים מאד ומראים אתזה, וגם מבקרים כחלק מהאהבה-בסדר.

אבל אם יש ביקורת ובקושי יש תמיכה ואהבה זה מעוות, ואז האדם צריך לא להקשיב לרע וכן לחפש את הטוב, ולאהוב את עצמו.

 

אני פשוט יודעת שברוב המקרים ביקורת ביקורת ביקורת - זה הרס, לא בנייה,

ולכן ממצילה לאדם לנסות לסתום את הלב והאוזניים, לא להאמין שהוא רע- ולחפש את מה שטוב בו. לאהוב את עצמו.

 

 

הם אומרים לי פה את צריכה לשפר ואני התעלם??אני רוצה להיות בנאדם טוב

אולי אם הייתי יותר טובה הם היו פחות מעירים לי הם מעירים לי כי אני לא בסדר אין לי אפשרות לא להקשיב

מה זאת אומרת לא אוהבת את עצמי??!!

את חייבת לאהוב את עצמך ולדעת להכיל את מי שאת!! זה ההתחלה...

וחוץ מזה...יש שם מישו למעלה שמאוד מאוד אוהב אותך!! אין לך מושג כמה!! וגמאני אוהבת אותך...

לאהוב את עצמך.

 

ואני יודעת שזו מטלה מאד לא קלה עבור אדם שגדל בבית ביקורתי ורגיל לשמוע רק ביקורת ודברים שליליים-

אבל קח את זה כמשימת חייך הנוכחית..-

 

אפשר להתחיל עם רשימה של דברים טובים שיש בך,

וכל יום חייבים להוסיף נקודה חיובית, תכונה חיובית, מעשה טוב.

אתה לפתע תגלה כמה אתה יכול לתרום לסביבה שלך, כמה אתה חיוני-גם אם אתה לא זוכה לקבל את הפידבק.

אתה צריך לתת אותו לעצמך,

לעודד את עצמך, לטפוח לעצמך על השכם ולהמשיך להיות מי שאתה.

 

אין דבר כזה אדם רע, ואין אדם שלא ראוי לאהבה-

אני בטוחה שלעבור מרשימת דברים טובים שמעלה את הביטחון העצמי והמודעות לטוב הפנימי שלך -לאהבה עצמית, להכלה וקבלה,

זה לא כ"כ מהיר ופשוט-

אבל זה תהליך, וככה נראה לי הוא מתחיל.

 

 

בס"ד
רציני!!!ההורים שלי הורים מקסימים אבל. ...הם חושבים שרק דברים חומריים מראים תמיכה...והם לא מבינים עד כמה ההערות שלהם פוגעות בי וחמלחלות לי עמוק עמוק לבפנים..אני שונאת את עצמי ככ בגלל ההערות האלה...לדעתי-תדברי איתם...תדברי בשיא הכנות,פתחי את כל הקלפים.על השולחן...אבל בנועם כמובן...אצלי זה עזר מאוד...הם הפסיקו עם המילים הנוקבות..ובעזהית עם ההערות בכלל.
אם את רוצה-באמת ובתמים!אני פהה באישי..באמת!!

זה עוזר לשתי שניות וחצי ואז הכל חוזר להיות אותו דבר

 

אבל אחרי הכל זה סוג של התפקיד שלהם לחנך אותי להיות יותר טובה 

אם היא בונה אותך ומחזקת אותך, והופכת אותך להיות טובה יותר-

או שהיא גורמת לך להיות ממורמרת, חסרת ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך..וכו'- ואז זו בעיה.

 

חנוך לנער על פי דרכו.

 

אני ממש ממליצה על הספר "חובת התלמידים"...

הוא  ממש  מדבר על זה...ועל חנוך הנער על פי דרכו... שווה קריאה!

שלושה פרקים ראשונים. אשריך!

 

לרפואת\הצלחת מישהו?

 

אם צריך עוד פנה אלי באישי, יישר כח! 

כשרצינו לתלות שלטים בבתים של אנשים היו אנשים כאלו נסיכים ובאמת רואים שלעמ"י אכפת מפולארד!! הלוואי שיהיה איתנו כבר!!

רנו.....

נקווה שההשתדלות תעשה משהו למעלה