אבל כל אחד ודעתו הוא..,.

מה לעשות שיש אנשים שאיתם רק בתקיפות אפשר להשיג דברים

ובנוגע למה שדיברת איתי עליו פעם

אני חושב שיש מצבים שצריך גם להיות תקיפים...

זה לא הייתה סתם צעקה עצבנית, זה היה הרבה כאב ותסכול...
אבל היא צעקה עלי בחזרה וזה פשוט לא עניין אותה...
תראו, אני לא אחת שצועקת, אני מנסה לסדר הכל בצורה עדינה.
וכל התקיפות הזאת שלי - ועוד מול כל הכיתה - זה רק כי הכאב התפרץ, אבל זאת כ"כ לא אני להיות תקיפה!

בסוף אני נכנעתי והפסדתי כנס מקהלות...
אבל האם העיסוק שלי בלימודים לא מוגזם מדי?? (אז נכון, קיבלתי על זה שאני משקיעה בלימודים כ"כ הרבה פרס הצטיינות, וזה ממש שימח ועודד אותי שיש מישהי (המורה שלי) שרואה את זה ומעריכה)
אבל - להפסיד כנס מקהלות דווקא בזמן הכי קריטי שאני בסוף הדרך - בסוף העליה התלולה הזאת שבסופה יכולתי להתגבר לגמרי על הפחד... ?
כבר שנים אני נלחמת בו, ודווקא עכשיו הייתי צריכה להכנע לעבודה באזרחות?? |מבולבלת|
 

זה חשוב.

   אין עניין לשאול עכשיו, אחרי שלא הלכת, מה היית צריכה לעשות. 

   מה שחשוב עכשיו זה ללמוד לפעמים הבאות.

   אני חושב שהיית צריכה ללכת לכנס מקהלות.

מההתחלה כשראית שלא אכפת להם היית צריכה לעבור לקבוצה אחרת.

ואם זה לא אפשרי, היית הולכת ומסבירה אח"כ למורה שלך, ואני מאמין שהיא היית מבינה אותך ונותנת לך להגיש באיחור.

והיית יכולה להגיש את זה לבד! מי שלא עבדה שלא תתלונן!

חוץ מזה שאם יש דברים שחשובים לך בחיים חוץ מלימודים, אז כדאי להשקיע בהם גם אם הלימודים לא יהיו מושלמים.

שוב, כל זה לא כדי שתתבאסי אלא כדי שתלמדי לפעמים הבאות.

כל טוב!

הולכת עם צמידים! מזכירה בתפילת 18! וכלום לא קורה!

כאילו ראבק...רחמים על הבנאדם!

התגובה שלך נכתבה בהרבה יותר מידי עזות פנים...!

דברים למען פולארד..ותאמיני לי שזה כן עוזר ואנחנו אפילו לא יודעים את זה..

את יודעת "ניסתרות הן דרכי ה'..."

לכל מי שמעוניין הינה מספרים שיכולים לעזור ולהשפיע-

לשכת ראש הממשלה- 026705511

                         פקס-025664838

שגרירות ארצות הברית- 035197575

         פקס- 035164390

מקווה שעזרתי..!

וכל תפילה עוזרת בשמיים.

זה תלוי בהרבה גורמים ומשתנים:

א. מי האדם הזה?

ב. מה הקשר שלו אליך?

ג. למה אף אחד אחר לא עושה את זה במקומך?

ד. ממה נובעת העובדה שהוא מעולם לא מעריך אותך?

אני אומר לך כלל שסיגלתי לעצמי ששנות חיי אחרי שפעמים רבות מידי

אנשים ניצלו את תמימותי לטובתם

אני לעולם לא אכבד אדם שלא נותן לי כבוד!!!

ולא משנה מי זה יהיה גדול הדור/ראש הממשלה/המחנך שלי/ראש הישיבה

ואני ממליץ לך לנהוג על פי דרלך זאת לא יכול להיות שמישהו ינצל אותך שוב ושוב ללא טיפת הערכה כלפיך

ושאת תשתקי ותמשיכי לעשות את צוויו...

בס"ד

רק תעשי את זה בשכל. 

זה תלוי גם מי האדם הזה. אם זו חברה שלך מהכיתה, שתקפוץ לך בזיגזג. אם זה מישהו כמו מורה\אבא\אמא תעשי את זה יותר בשכל ותפני לגורמים המתאימים.

אבל מה שבטוח שאל תתני לאנשים לדרוך עליך. 

להודות פה לחבר'ה על העמל...על ההשקעה.

תודה! תודה! תודה!

ו...אני בכל אופן מאוד נהנית מהעלון.

וכל מי שאני מראה לו ת'עיתון הזה מתפעל בלי להפסיק..

מראה איזה אנשים שפיצים יש פה..

אם יש משהו שיש לעזור והוא לא מצריך ביטוי אישי- אני אשמח אם תפנו ואוכל לעזור במה שצריך..

צ'כוייח!

אפשר גם לחשוב על מדורים קבועים -

כל אחד כותב טור קבוע על נושא מסויים...

כמובן,תודה רבה על הטירחה והכל!!!

אפשר לעשות את העלון עם טורים שהם במודל חלקים מההגדה..

*לדוגמה 4 בנים.. 4 ניקים וכ'

*משהו על ניקיון לפסח

*שמות החג ומשמעותן.

*ציורים לעלון בנושא..

*אילו הייתי פרעה

*מאמרים שתחשבו עליהם ואז תהיה לכם השראה

אם אחד מהסעיפים מדבר למישהו.. אז אל תהססו לקחת את הרעיון קדימה!

|חושב על עוד|

בעזהי"ת

אני רוצה לכתוב את הבן הרשע; 

וששלושה חבר'ה אחרים יכתבו את השאר.

יש?

ואפשר לפנות אליי בכיף אם צריך משו

וזה פשוט מדהים עלון יפה מאוד ומשוקע מאוד 

ממש כל הכבוד לכם!!!

אם יש משהו שאני יכול לעזור רק תגידו...(נא ליצור עימי קשר רק באמצעות בן)
בתו"מר

אמיר ורשואר

שם? זה למבוגרים או לצעירים??

אם אני רוצה לכתוב מי נותן לי נושא ולמי אני שולחת את זה???

טענו לי מהר בבקשה!!!....!!!!!!!

נ.ב

מהן הרשי תיבות??

תשלחי לניק עלונוג"ה מסר אישי...

תכתבי דבר תורה, מוסר השכל, או משהו מצחיק/מעניין/מרתק...

תשלחי לניק "עלונוג"ה" שכתב את ההודעה הראשונה בשרשור הזה.

תכתבי על כל נושא שמעניין אותך... מה מעניין אותך?

|מעריץ| הוא המעצב^^

אני וחברה שלי היינו החברות הכי טובות כל כיתה ה' ו- ו' ועכשיו בשנים האחרוןנות אנחנו כבר חברות פחות טובות וזה ממש מעצן אותי כי ליפני שאני הייתי חברה שלה מי דיברה איתה??
כמעט אף אחת ולפי דעתי אולי הייתי חברה שלה רק בגלל שחיבבתי את אח שלה למרות שבאמת היינו חברות טובות..
ועכשיו אני מרגישה כאילו היא מורידה אותי כשהיא ואני היינו חברות פתאום בנות התחילו לדבר איתה ולהתייחס אליה ועכשיו היא פשוט מתנהגת מגעיל..

עכשיו יש להה אייפון ונגיד אני מבקשת ממנה שיחה (כי אין לי פלאפון) אז היא אומרת לי ליפעמים שהיא לא יכולה ואם אחת הבנות האחרות באה אז היא אומרת כןן ברור למה לא??? וזה ממש מרגיש מגעיל...או לשחק היא אומרת לי אבל רק משחק אחד ברור?!?!? כאילו אין יותר אם תעשי עוד אני יהרוג אותך ובנות מקובלות כל מה שהן רוצות היא נותנת להן מתאן או כל דבר וממש מתחנפת אליהן ברמה שמוציאה אותי מידעתי ובכלל כל מה שהיא עושה לי מעצבן אותי..

אנחנו עדין נחשבות בתור שאר הבנות בכיתה בתור חברות טובת, אבל מה שהכי השפיל אותי זה שחברה שלי עשתה מין פעילות לכיתה ווהחברה (נקרא לה רותי) ורותי הייתה צריכה ללכת עם החברה הכי טובה שלה ולהגיד דברים שמאפיינים את החברות והיא בחרה ילדה אחרת (ניקרא לה ששונה) והיא בחרה בששונה ופתאום התחילו לחשושים ושושנה שמה ♥ שאני מרגישה לא בנוח למרות שאנחנו לא חברות ממש טובות (רק בגלל הלחשושים) והיא אמרה שהיא לא רוצה ורותי אומרת לה בואי נו בואי והיא עדין לא רוצה ואז היא אומרת לי טוב נו אז..ואז היא אומרת את שמי...

זה היה ממש מגליב ועוד משהו רותי שאלה אותי לפני פעולה בסניף אם היא רוצה שנלך ביחד ובגלל שהיא ושושנה מסתובבות כל הזמן ביחד אז שאלתי אותה בצחוק למה היא לא הולכת איתה ואז היא אמרה לי טוב ואמרתי לה שנלך ביחד והשיחה הסתיימה. חצי שעה לפני הפעולה התקשרתי אליה ושאלתי אותה אם היא רוצה שנלך ואז היא אמרה לי אה..אני אבל אצל שושנה...!

אחרי זה בסיום הפעולה שאלתי אותה אם היא רוצה לחזור ביחד והיא אמרה לי שכן(כי אני מפחדת לחזור לבד כי הדרך חשוכה) ואז אח של שושנה בא לאסוף אותה (עם האוטו) והיא שאלה את רותי אם היא רוצה טרמפ רותי אמרה שכן ופשוט הלכה והשאירה אותי לבד ובסוף כשחזרתי אני רק דיברתי עם אמא שלי כי פחדתי ליהיות ממש לבד..ואז כל הלילה היא שולחת לי הודעות ומתקשרת שהיא מצטערת ושואלת אם נפגעתי לא החזרתי לה תשובה ובמשך שובע בערך לא דיברתי איתה אבל כל הבנות בכיתה ממש לחצו עלי ובגלל שהילדה הזאת ממש רגישה ובוכה מהר וממש נעלבת) אז השלמתי איתה אבל עכשיו גם כשהיא ששונה ואני ביחד הןיא כאילו לא מתייחסת אלי אבל אם ששונה לא מגיעה אני היחדה שהיא יכולה ליהיות איתה והיא מנסה להיצמד אלי וזה ממש מעצבן כאילו מה אני אה?!?!? כשהיא רוצה היא באה וכשלא היא זורקת אותי וא מתייחסת אלי?!?!? (ומי שרוצה להיות בטוח אני לא מקנא בא..) וכמוובן שהיא לא יודעת כלום ממה שסיפרתי לכן היא רק יודעת מה שאמרתי לה כשרבנו..!

יושב ליד הצאדיק בראש השולחן
יוצא עם גמרא ושטיינזלץ
פסח היה אז נפלא......אדיר
סוכות ברובע ושעודות שבת  היו שוס אחד גדול
ותמיד איך לא דבר התורה
בגללך בר המצוה שלי לא היתה שלמה
אבל תמיד היא תיזכר בתור הבר מצוה הטובה מכולם
בקיצור אני רק אומר תודה!





אני אוהב תשיר הזה
אני כותב בשינוי המילים קצת!

פרחים נופלים עליך מגבוה
דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך
האדמה פתחה את פיה לכבודך
זאת אחותך שם מעליך צועקת ובוכה


לא לא לא תחזירו לי אותו
לא לא לא זה ביכלל לא היה הזמן שלו



 

ליק: אשמח אם תביא לי את השיר הזה

ואברי: אני לא יודע אם זה רק אני אבל ממש לא הבנתי על מה נסבה תגובתך...

תודה רבה אחי

נ.ב רק לי הוא ממש מזכיר את אודי דוידי??? |תוהה בקול|

תחיית המתים היא לא ירידה בדרגה, היא עלייה.

חוץ מזה, זה לקוח מתפילה:

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:

מוות לכל שונאינו!!!

אם כל הערבים ימותו מי יכין לי את הבתים בעיר???

בס"ד

על האויב שלנו אין שאלה בכלל

אנשים (שמכירים אותי באמת) אומרים עלי שאני בחור מאוד חכם

בלי שיש לי שמץ של מושג למה הם חושבים ככה כאילו נכון שלפעמים אני אומר

משהו חכם אבל האם זה הופך אותי לחכם בכללי???

מה עושים? האמת שלא יודע אני כל חיי מנסה לדעת למה אנשים חושבים שאני חכם/

מה אנשים מעריכים בי ועד היום לא ממש קיבלתי תשובה...

אם אי פעם תקבל תשובה לשאלה אשמח אם תידע אותי...

חיפוש בגוגל של שם המשפחה שלך

ולמטה כתוב: אפילו בגוגל לא תמצא משפחה כזאת...

זה ממש ממלא וגם לעזור כמה שיותר לאחרים (לא צריך ללכת רחוק- להורים, לאחים, חברים, שכנים וכו')

זה עושה את החיים משמעותיים יותר...!

בהצלחה

לפעמים כשמרגישים חסר,

מתברר שזאת השמחה.

פשוט לשמוח! לחייך, לראות טוב, שמחה שמחה שמחה!

זה ממלא כל דבר.

תלוי מה זה...

יש מצב שזה משהו בקטע הרוחני..

ואז זה אולי לשבת ללמוד משהו..

אולי זה בקטע שיש מישהו שחסר לך..

ואז כדי לבדוק מי זה..

אולי זה קשור לדיכאון.. ואז באמת לעשות דברים.. משהו לא משנה מה...

לרוץ, לטייל, כל דבר... זה ממש עוזר!!!!

פה אם צריך!!!!!

מרגיש את ההרגשה הזאת יותר מידי מקרוב...

הדבר היחידי שקצת עוזר לי לצאת מזה זה שאני פשוט כותב את מה שאני מרגיש

ברוב המקרים זה די מוזר...

(מומלץ להסתובב עם עט...)

גדולי ישראל בכל הדורות התעסקו איתה. לא גילית את אמריקה. הרמב"ם מדבר על זה, הראב"ד משיג עליו (נראה לי) ועוד ועוד... עכשיו אין לי ספרים לפני ואני לא כל כך זוכר אז אני לא אכתוב כל כך תשובות, בכללי יש מאמר באיזה חוברת שהוציאו פעם בישיבת רמת גן שמסכם את כל השיטות.

בתמצות, תשובה שלדעתי הכי מתקבלת על השכל, זה שהקב"ה הוא מעל הזמן, ולכן אין מה להשוות בין התפיסה שלנו את הזמן לתפיסה שלו. כמו כן גם הידיעה שלו היא לא כמו שלנו, הוא המדע והוא היודע והוא הידוע.

לפי הרב ארוש אז ההבדל זה לפני החטא ואחרי החטא, לפני החטא אתה צריך לדעת שיש לך בחירה, ואחרי החטא לדעת שה' ידע שתחטא, ללמוד מזה ולא להתייאש.

עניתי קצת?

בס"ד

אלוקים יודע מה תעשה, אבל אתה מחליט.

זתומר'ת שהוא יודע מה תחליט. מבין?

ולטענה: אבל הוא יודע מה אני אעשה לפני שהחלטתי , אז זה כאילו הוא מחליט במקומי (למרות שאני לא מבין בכלל תטענה הזאת):

אין לקב"ה מושגים של זמן,כך שכשהוא יודע מה תעשה, במקביל הוא יודע מנקודת זמן של עוד אלפיים שנה מה עשית. הבנת?

בכ"מ, התורה מצווה עלינו במה לבחור. באופן טכני יש בחירה, רק שצווינו לבחור בטוב.  

מאיפה שאתה ואם תבחר בדרך שונה ה' ימשיך איתך...

וזה כמו שאדם נמצא בריצה..ובאמצע הריצה הוא מתעייף והוא מתלבט אם להפסיק באמצע או להמשיך לסוף.

ובסופו של דבר הוא מחליט להמשיך..אז ברור שה' ידע שהוא ימשיך אבל הוא נותן לו את הבחירה אם להפסיק או להמשיך!!!

מקווה שעזרתי..

אם מישהו נמצא במקום גובה ורואה בן אדם חוצה כביש ורחוק מגיעה משאית במהירות גבוהה.

אם הוא רואה מלמעלה ויודע מה טוב למי שיחצה את הכביש זה לא משפיע על הבן אדם שחוצה את הכביש.

יש לו עדיין בחירה חופשית. 

ב"ה

ועל זה נאמר בתהילים נורא עלילה על בני אדם.

שבעצם חטא עץ הדעת היה "מתוכנן" כדי שהאדם יחטא ויגורש מגן עדן.

השאלה של האדם צריכה להיות למה החטא הגיע על ידי?

ז"א שאם אדם הראשון לא היה חוטא, הוא בכל זאת היה מגורש מגן עדן כי זה הכוונה העליונה, אבל למה הוא היה צריך להיות חלק מכך.

כמו כן אם אדם מגיע ח"ו לרצח, האיש הנרצח, היה צריך למות כי כך נגזר עליו מן השמיים, אבל הרוצח צריך לשאול את עצמו למה גזר הדין התבצע דרכו.

מגללים זכות ע"י זכאי וכן להיפך ח"ו.

זה לא כזה קל וצריך ללמוד בצורה עמיקה את הנושא.

משכן כמו שכתבו החברים הידיעה איננה משפיעה על המעשים.

ישנו את הסיפור אם אחד מהתנאים שנשאל ע"י המלך לאן אתה הולך? ואנא אינני יודע? המלך התרגז וצווה על חייליו להוביל אותו לבית המעצר. לאחר כמה שעות המלך שלך לשואל אותו נו אתה עדיין לא יודע? והתנא ענה, תכננתי ללכת לבית הכנסת ולבסוף הובלתי לבית המעצר! המלך שהבין מה הייתה כוונתו שחררו לאלטר והחזר לקשרי ידידות שהיה לו אם התנא לפני כן.

אינני יודעת אם אצליח להבהיר לך את הרעיון בצורה מושלמת ..

אבל,

אנסה בכל זאת..;)

אתאר לך סיטואציה מסויימת  (ויש מצב ששמעת אותה...אבל, בכל זאת..)

אני מגישה בפני ילד בן 3 שני מגשים,

האחד- מלא בסוכריות..(טופי, שוקולדים...וכל סוגי המתוקים העולים ברוחך..)

השני-מלא בשטרות דולרים.

לאיזה מגש יושיט הילד את ידו?

למגש הסוכריות.!..(אלא אם במשפחה יש ערך מוסף לכסף...אבל על פי רוב..)

אבל ילד, מה נסגר איתך?

אתה יכול לבחור בשטרות ולהקים מפעל של סוכריות.?!....(כן, היו שם הרבה דולרים..)

אבל מה?

הוא ילד! הוא לא מבין מה הערך של הכסף. לסוכריות בעיניו יש ערך הרבה יותר נעלה מאשר כמה דפים ירוקים...

(שיכול להשיג תמיד בגן..)

ומה הקשר של זה לגבנו?

אז ככה,

בתור מי שהגישה לילד את שני המגשים ידעתי שהילד יבחר בסוכריות..

אז למה הצעתי לו גם דולרים?

רציתי שיהיה מצב בו כן תהיה לילד הזדמנות הבחירה.

הילד יכל לבחור בדולרים. לא מנעתי את זה ממנו כלל.

עצם הידיעה שלי לגבי בחירתו, לא שללה ממנו את החופשיות שבבחירה.

כך גם אצלנו,

הקב"ה מזמן לנו הרבה סיטואציות, ועל פי רוב הן הרבה יותר קשות מבחירה של ממתק/כסף.

בחירתנו בחיים הייתה בידנו!

ה' ידע אומנם במה נבחר. אבל זה לא שלל מאיתנו את אפשרות הבחירה כלל...

מקווה שהצלחתי להסביר ולו במעט את העניין...

שיהיה לכולם שבוע טוב ומבורך!

ובכלל, ימים מלאים באמונה, בהבנות, ותובנות...

בה"צלחה!!

יש לשאלה הזאת הרבה תשובות, שאת חלקן אפשר לראות כאן בשרשור, ואני ממליץ לא לראות אותן כאן.

תשובה לא נכונה או לא מדוייקת לשאלה הזאת יכולה להיות בעייתית מאוד ואפילו הרסנית.

אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מה מבין כל התשובות היא התשובה הנכונה, ואנחנו גם לא יכולים לדעת אם הבנו נכון את התשובות, ואפשר גם להסיק מהן מסקנות מוטעות בקלות, כשכל טעות משפיעה המון.

יוצא מזה שאם ננסה לברר את התשובה אנחנו עלולים להתקע בבעיות חמורות.

התשובה לשאלה הזאת לא מועילה לשום דבר. אדם לא צריך לדעת איך אלקים יודע או איך האדם בוחר.

מספיק לדעת שהאלקים יודע והאדם בוחר ולא צריך להבין איך זה עובד (אם בכלל אפשר להבין).

בס"ד

צריך לשאול, צריך לברר...

אסור לקבל דברים כמובנים מאליהם.

אתה צודק שיש שאלות שלא נקבל עליהן תשובות או שהתשובה לא תספק את המוח האנושי והמצומצם שלנו, אבל לשאול אנחנו חייבים.

צריך לדעת איך לגשת לשאלה ואיך לענות עליה..

מה שכן אני חושבת שעדיף גם לשאול רב או מישהו כזה את השאלה הזאת ולא להסתמך רק על הפורום.

אסור לקבל דברים חשובים כמובנים מאליהם.

את זה שאלקים יודע, אנחנו לא מקבלים כמובן מאליו אלא במסורת התורה מאבותינו כנ"ל לגבי הבחירה החפשית.

אבל השאלה איך יכול להיות שיש לנו בחירה, זה כבר שאלה פחות חשובה.

ולרובנו אין את הכלים להתעסק עם השאלה. כל שכן שלא להבין את התשובה. מה כבר את יודעת על אלקים? שהוא נצחי ואין לו גוף, והוא שולט בעולם ויודע הכל... את מבינה בזה משהו? את מבינה משהו באיך שמתבצעת הבחירה החפשית של האדם? השכל שלו הוא לא כמו שלך, השלטון שלו הוא לא כמו שלך, והאינסוף שלו זה לא האינסוף שלך. הבחירה היא גם עניין שיש הרבה מה להבין בו.

כמו שבשביל להבין איך עובדת מערכת פיזיקלית מסוימת צריך קודם ללמוד הרבה פיזיקה ולהבין איך הדברים עובדים, ורק אז אפשר בכלל לגשת לניתוח המערכת הספיציפית שאותה רוצים לבדוק, ככה צריך גם לגשת ללימודי מחשבה בנושאים שהם מסובכים.

בס"ד

אבל עדיין צריך ללמוד, לחקור ולשאול.

ובגלל זה המלצתי גם לפנות לרב.

ובגלל זה גם לא הגבתי בשרשור כי באמת אני לא טורחת להתפלסף על שאלת הבחירה החופשית יותר מדי...

שלום לך,

שנים הטרידה אותי שאלה זו.

תמיד לימדו אותי את תשובת הרמב"ם, ותמיד הרגשתי קצת כופר כי התשובה שלו הייתה נראית לי כמו התחמקות. אף אחד מעולם לא גילה לי שהראב"ד עצמו תוקף את הרמב"ם שתשובתו בעייתית מאוד ועדיף היה שלא היה עונה עליה.

אני מרגיש פעמים רבות שכמו שאמר ברל כצנלסון "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של בורים ועמי ארצות" כך מורים רבים בחינוך הממ"ד אומרים "רצינו לגדל דור של דוסים" אבל הם לא מבינים שכשהם משננים תשובות מבלי להסביר ולהבהיר שישנם עוד תשובות רבות אז "גידלנו דור של בורים ועמי ארצות".

אני מזמין אותך, כפי שאני עשיתי לברר ולחקור, אני בסוף מצאתי תשובה שסיפקה את נפשי, ואתה תחפש בכנות- ותמצא את תשובתך.

צירפתי מקורות שונים, בהצלחה!

משנה תורה, הלכות תשובה ה,ה.

מורה נבוכים ח"ב, יג (על הזמן הנברא).

הראב"ד על אתר

אמונות ודעות מאמר רביעי, עמוד קנח.

אור החיים, בראשית ו, ו.

של"ה תולדות האדם, בית הבחירה.

בהצלחה!

שהראב''ד לא תוקף את הרמב''ם על עצם התשובה

אלא על ההשפעה השלילית שעלולה להיות להבנה

שלה.

אני אנסה להסביר בקיצור :

שאלתי את השאלה הזאת לפני כמה זמן.

המורה שלי ישבה איתי איזה שעה והסבירה שלי שבעצם לכל אדם יש כמה דרכים שבהן הוא יכול ללכת , ואומנם לא משנה באיזה דרך מהן הוא יבחר כי בכל אחת ה' כבר החליט מה יהיה לו בכל אחת מהן , אבל הבחירה האמיתית של האדם זה באיזו דרך ללכת.

יצא לי מבולגן ... מקווה שהובנתי . בהצלחה בע"ה ! פה אם צריך

מה בינתיים נעשה??

אין מושג בחירה חופשית רק ברגע שאנו מתחילים להבין שיש בורא לעולם אז אנו מודדים את הפעולות שלנו והתנודות שלנו כלפי הבורא שהוא מביא לנו את זה באמצעות הקשר הטוב והמטיב שלנו עם הזולת ,זאת אומרת להשתוות אליו ולנסות לחקות את פעולותיו שהם יחס אישי והרגשת הזולת ולואי שכולנו נגיע לדרגה הזאת כי הוא באמת אדיר מבחינה זו וכל מה שקורה לנו בחיים זה אנחנו ייצרנו את המציאות לטוב ולרע עד לרגע שאנו מכירים אותו בהצלחה

ידיעה שלנו וידיעה של הקב"ה אינה אותה ידיעה,וממילא השאלה לא במקום,כי איננו יודעים בכלל מהי ידיעת הקב"ה!!!

אחלה תשובה

הבחירה היא בשבילינו... ואנחנו צריכים לבחור בין הטוב לרע, נכון שהקב"ה בעצם יודע  מה נבחר, אבל בשבילינו הבחירה.

אדם יכול לשבת ולא לעשות כלום ולומר שהכל בידי שמים, ומה שצריך להעשות יעשה...

אך הקב"ה נתן לנו לבחור מה לעשות ומטרתינו להגיע ליעדינו- מטרתינו בעולם....

מקווה שעזרתי... 

תודה לכל מי שניסה לעזור!!!!

קראתי ת'תגובות....

יהיה בסדר...

תודה רבה!!!!!

תסבירי שוואלה אין מצב שאת עוזרת. כי את לומדת ומתי שאת לא לומדת את משתחררת מהלימודים. נראלי זה דיי הגיוני ומובן..

גם אני בכיתה י"א,אני לא יודע כמה אני אעזור. אבל אפשר לעשות מאמץ..

אני בכיתה יב', והמצב אצלי יותר נורא, בגלל ההכתרה.

עכשיו משלימים פערים...

לומדים בקצב מטריף, ולא עזרתי לאמא שלי בכלל לפסח. בכלל.

תעשי יום או יומיים כאלה, שאת לא נוגעת בלימודים ועוזרת..

ואני גאה בזה!!!

יש סיבות למה אני מתנהג כמו שאני מתנהג.

אז נכון רוב החברה בזה לי

אז מה???

אשמתי שבעלמא דשיקרא הזה

אנשים לא מסוגלים להסתכל מילמטר מעבר לאף שלהם???

פעם זה היה אכפת לי אבל היום ב"ה כבר ממש לא!

אני חי לי את חיי על פי הבנתי וכל מי שלא טוב לו שיקפוץ לי...!

ואני גאה בזה!!

לפעמים זה כיף להיות השוזה המשוגע, המוזר והחסר טקט...

בגללי שינית את החתימה וביארת "מסילת ישרים"?

(שרמישי)

נדבר רגע עליי..

אנשים מגדירים אותי כ"מוזרה" או לפחות קצת "הזוייה".. ואני בסדר עם זה. אני יודעת שאני אדם נורמאלי. אני עצמי [ואנוכי].

הסיבה היחידה שאני בסדר עם זה שאנשים חושבים זה כי אני י-ו-ד-ע-ת שלא כולם רואים אותי ככה, אני יודעת שאני לא רואה אותי ככה.

אני, מישי', בנאדם נורמאלי!!

וזה לא סותר את הדברים שאני עושה או דברים שאני חושבת שונה מאחרים.

זה לא תמיד היה ככה,

ז"א, פעם הגדרתי את עצמי כמוזרה גאה, הזוייה עם קבלות..

וחשבתי שאני בסדר עם זה.

אבל במבט לאחור, אני שמה לב שזה בעצם נתן לי לוותר לעצמי.

מבפנים זה הפריע אפילו שלא שמתי לב, ומבחוץ זה איפשר לעשות שטויות שלא דורשות הסבר. הרי אני מוזרה- אז אפשר לעשות הכל.

שוב לא לגמרי הצלחתי להבהיר את עצמי.. וואטאוור.

[המצב- אני לא זוכרת]

אבל אני אסביר את זה מהכיוון שנתת עכשיו.

ההגדרה למילה "מוזר" היא אחרת.

פעם הגדרת את עצמך "מוזרה", נכון?

אני אפילו זוכרת את זה.

ולמה כל הזמן אמרתי לך שאני אוהבת מוזרים?

כי ההגדרה שלי למושג הייתה אחרת.

מוזר=מישהו ששונה מאחרים.

אממה? מי לא שונה מאחרים?

מי שהוא כמו כולם, מתנהג כמו כולם, לא חי את עצמו, מנסה לחקות אחרים כל היום,

לא מצליח לי לאהוב אותו.

כי קצת קשה לאהוב תבנית בנויה.

יותר קל לאהוב משהו אמיתי, שמחובר לעצמו.

[אני צריכה לתקן את זה, לאהוב את כולם בע"ה, עובדים על זה]

ואם מגדירים את זה ככה,

אז בעצם רוב העולם זה אנשים מוזרים.

ואז, אם הנורמה היא שכל אחד שונה מהשני, אז להיות מוזר זה נורמלי.

שהוא עצמו ולא מנסה לחכות אחר.

אני מדברת על מוזר "באמת"..

כזה שכמה שתנסו להבין ולהכיל- המהלכים שלו פשוט לא יתחברו לשום היגיון.

כזה שנותן לך ת'תחושה שפגשת דמות דמיונית מאיזה סרט.

כזה שגורם לך לחשוב פתאום אולי בכלל יש לו אספרגר או משו' כזה..

[אני מקווה שהצלחתי להבהיר על מה אני מדברת..]

אז כן, עומד מולך בנאדם שמצא את הכללים שטובים ונכונים לו.

אדם שלא מנסה לחכות מישו' אחר.

אדם שאולי שונה, אבל זה נורמאלי ["מוזר" לפי ההגדרה שלך..]

אבל אולי בגלל שהוא תופס מעצמו "הזויי שלא מחובר למציאות של כולם" אז הוא באמת מוציא את עצמו חסר. הוא משקיע במוזרות שלו.

שוב קצת הסתבכתי.. מקווה שהובנתי.

בכל מקרה,

זה בדיוק מה שאני אומרת.

שאין אנשים שנראים כאילו יצאו מסרט בדיוני, ושלא יתחברו לשום היגיון, ואתה לא חושב שיש לו כלום..

הוא פשוט מי שהוא, וזה הכי נורמלי, שהשוני יהיה בולט כמה שהוא רוצה!

את יודעת מה זה נורמה? מה זו מוזרות?
לכל סביבה יש את החוקים שלה שכולם בה, עם ולרוב בלי לשים לב, נוהגים על פיהם.
יבוא לכאן סיני, ואנחנו כולנו נראה לו מוזרים. אבל כמובן שהוא יהיה ה(מו)זר לנו. ואם יבוא ישראלי לסין - להפך. עד כאן יש?
העניין הוא, שיש אנשים שנולדים עם אופי, או שהחיים הובילו אותם למקום, שהחוקים של המקום הנוכחי, פשוט לא קשורים ולא מתאימים אליהם. או שהם לא יודעים או שהם פשוט לא נהנים לשחק בהם. ואז, או שהם מוצאים חברה חדשה עם חוקים חדשים שמתאימים להם, או שהם לא מוצאים/יודעים על קיומה, ונשארים לסבול.

אני באמת לא נורמאלית. אני מנסה לשחק את המשחקים שאנשים משחקים בלי לשים לב? כן. אני מצליחה? לא תמיד. זה כיף לי לחרוג מהאופי שלי ולחנוק אותו להיות כמו כולם? לא. אבל זה לא אומר שאני דפוקה או לא בסדר. וזה לא אומר שאני משתדלת להנציח את מה שאומרים עלי. אני חיה את עצמי, וכל עוד זה לא פוגע באף אחד, מה הבעיה כאן? (החוקים דפוקים כאן, זה כן. את זה אני יכולה להעיד בפה מלא)

יש לכל אחד צורה שבה הוא שונה, שבה יש לו ייחוד - כל אחד הוא נשמה אחרת, וכשהוא מבטא את נשמתו כראוי - הוא מבטא צד נוסף של המציאות.

בזה אין באמת משהו שונה באופן מהותי, כי הרי כולם שונים, כל אחד בדרכו, ואז יוצא שכולנו מוזרים באופן הזה, אז "להיות שונה זה נורמלי", כפי שאמרה כנרית.

לפעמים אנשים לא מצליחים לבטא היטב את השוני שלהם באופן הזה, כיוון שבשביל זה צריך לבטא את עצמך היטב.

ב. מוזר = משונה ומטורף

ואף על פי כן, לכולנו יש בסיס ומקור משותף אחד. כולנו חיים בעולם אחד, תחת מערכת חוקים אחת.

הדברים האלה, המשותפים, הכללים לכל העולם, צריכים להיות משותפים לכולנו.

ובכל זאת יש אנשים שחורגים מהדברים הבסיסיים המשותפים.

המוזרות מהסוג הראשון היא חיובית, והיא מה שיוצרת עולם יפה ומגוון.

המוזרות מהסוג השני היא שלילית בעיני.

אם אני מבין נכון, את שואלת מדוע אנשים רוצים להיות מוזרים מהסוג השני. אני חושב שפעמים רבות זה נעוץ בעובדה שהם לא מצליחים להיות מוזרים מהסוג הראשון, והם טועים לחשוב שאם יהיו מוזרים מהסוג השני זה יפתור להם את הצורך לבטא את עצמם בצורה ייחודית.

אוי הסנוביזם

^

380 נקרא זול???

אבל 380 רק עד מיד 4 או 5 נראה לי...

מעל מידה 5 נראה לי 420\400

אם רוצה עוד פרטים שלח לי מסר או פנה אלי באישי...

מקווה שעזרתי!

לילה טוב!