פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1017)

למה מקריבים קורבנות?

למה ה' צריך את הקורבנות שלנו?

איך בכלל שחיטת בהמה וזריקת דמה מכפרים על החטא שלי?

ובכלל – אני לא מבין שום דבר בקורבנות האלו...

 

גם אתם שואלים את השאלות האלו? אז שלא תתבלבלו, אלו שאלות רציניות וכבדות מאוד.. 

 

 

פולין, השכונה היהודית, שנת תשנ"ט (מבוסס על סיפור אמיתי..)  |אמא פולניה|

 

תגיד חצ'קל שמעת על ההמצאה החדשה? אפשר להעביר ממכשיר למכשיר קבצים דרך בלוטוס'

נו רבּ מוישה תפסיק לקשקש.. איך בדיוק דברים עוברים באוויר בלי שום כבל?

אני אומר לך! ממש כך.. פלאי פלאים.. זה כאילו..לא יודע להסביר לך איך זה עובר, אבל זה עובד!

טוב טוב, ת'שמע, אני לא מאמין לכל הדברים הלא הגיוניים האלו.. אם אתה מאמין- שיהיה בהצלחה..

 

נחזור לשאלות שלנו..

המטרה שלנו היא פחות  להתייחס שלשאלה סבוכה זאת, אלא שנבין שיש דברים  שאנחנו לא מבינים. כן, זה נכון היום בהמון דברים וכמובן בפן התורני. יש דברים שבשביל להבין אותם אנחנו צריכים להיות בדרגה רוחנית גבוהה יותר מ'סתם' בני אדם..

עד כאן ה"דבר תורה"!!

 

 

ואם באמת חשובה לכם שאלת הקורבנות קחו סקירה קצרצרה של הנושא:

 

בנושא זה יש דעות שונות ומגווונות ננסה לעבור בקצרה:

 

הרמב"ם מובא במספר מקומות ומביא לקורבנות כמה טעמים:

א: לעקור את ה'עבודה זרה' ע"י עבודה באותה דרך שהם עבדו (המקדש, הקורבנות, והכהנים).  [מורה נבוכים]

ב: בגלל שעובדי הע"ז הופכים את הבהמות הצאן והבקר לאלוהים אנו מקריבים אותם לבטל דעה זו. [אאל"ט גם במורא נבוכים]

ג: הקורבנות הם חוקים בלי טעם. [רמב"ם הלכות מעילה] 

 

הרמב"ן מבטל מכל וכל (פירוט ברמב"ן ויקרא א, ט)את הסיבות של הרמב"ם ומביא 2 הסברים אחרים:

 

א: הסבר מוסרי - אדם שיראה מה נעשה בקורבן (שחיטה זריקת הדם וכו'..) ויחשוב שזה היה אמור להעשות לו וע"י זה יחזור בתשובה.

ב: יש לקורבנות ערך בסוד ויש להם טעם (מודגש!). זוכרים? - לא את הכל אנחנו מבינים.. (לרציניים- רמב"ן ויקרא א, ט)

 

הכוזרי [מאמר שני אות כ"ה] אומר שעדיף לקבל את עבודת הקורבנות בצורה פשוטה ולא לחקור ומי שלא מצליח לקבל את עניין הקורבנות כפשוטו צריך להבין שהשראת השכינה במקדש תלויה בהקרבת הקורבנות (כלומר צריך קורבנות בשביל השראת השכינה ) אך לה' אין צורך בקורבנות אלא שכך גזרה חוכמתו יתברך. (-כל הקרבת הקורבנות היא בשבילינו, בשביל שתשרה שכינתו עלינו..)

 

הד"ת נכתב ע"י אאלעד ודניאלה .יע. באהבת ישראל!

תודה רבה!

אשריכם...

שבת שלום..

את הקיטנה? אני יוצאת עם מקסימום 400 שקל מהספור (שנה שעברה היה 1400......) ועם טעם די רע בפה? אז לעשות את הקיטנה או לא? חברות שלי עושות והן די רוצות שגם אני ואני ממש קרועה........

לדון כל אדם לקו זכות!!!

אל תתני לזה לשבור לך את הרוח.

 

אם תקיימי את הקייטנה עכשיו, תפרסמי אותה בעוד מקומות ואולי יבואו ילדים נוספים.

 

חבל להרוס את מה שיצרת עד עכשיו.

 

 

ונקודה נוספת.. 

 

רצף זהו דבר חשוב, אם שנה שעברה עשית ותעשי גם השנה,

 

בשנה הבאה כבר ישאלו אותך אם את מקיימת את הקייטנה שוב..

 

תצברי תדירות, מוניטין ואולי אפילו מונופול על האיזור..

 

 

חבל, חבל להפסיד, באמת..

ואני הייתי בניהן.. 

פגשתי מ-ל-א חברות שמזמן לא ראיתי. מהערוץ וגם לא מהערוץ.. ואפילו הכרתי בנות חדשות.

אני שמחה שטרחתי והגעתי עם הצפוניות איזה כיף שלא הייתי לבד באוטובוס!!

 

אני נהנתי מהסיבו"ש עצמו ממש! היה מדהים. 

כשהיינו בתפילה.. ראיתי קבוצה של אנשי ביטחון שרצים לאן שממנו הגענו..

מסתבר שערבים זרקו בלוקים מהגגות.

 

ב"ה שהיינו כבר במקום אחר.

ראיתי אותך ליד שער האשפות כשהייתי בדרכי החוצה(לא הייתי בסיבוב עצמו).אבל מיהרתי...

ברוך ה' הבנות הצדיקות של הבנות הגיעו למקום הקבוע ושהן ראו שיש בנים רובן המוחלט הלך משם למעט בודדות שבעז"ה עד הסיבוב שערים הבא נטפל גם בהן...

 

ואתה האמת היחידה.

לא מפריע לך לכפות את דעתך על אחרים??
מה גם שאתה חדש פה!

א. אם אתה באמת רוצה תשובות פנה לאישי

ב. אני חדש??? אני בין הזקנים שפה...

בס"ד

 

בדיוק כמוני וכמו חצי מהאנשים פה.

בס"ד

 

תודה סטלן!

חיכיתי שזה יגיע ממישהו שהוא לא אני...

מה הניק הקודם שלך???

בס"ד

 

ותעשה לי טובה, אם אתה תטפל בהן, תאמין לי שנמצא מי שיטפל בך..

 

חוצפן.

כשהוא אמר "נטפל" לדעתי הוא לא התכוון לפגיעה אישית או משהו כזה אלא

לשכנוע וכד' אחרת אין שום סיבה שהוא יכתוב "נטפל גם בהן"...

שאתה דואג להוסיף צניעות!

בעז"ה בסיבו"ש הבא!!

 

לא בדיבור כזה כמו "נטפל גם בהן"

ואני רואה שזה כבר נערך על ידי המנהלת.

לכן אני מעריך שההתבטות היתה חריפה יותר.

 

 

המטרה אינה מקדשת את האמצעים

יש דרך להגיד 

יש דרך להעביר את דעתך

 

 

לא כך מוסיפים צניעות,

לא כך מדברים לאנשים,

בטח ובטח לא לבנות ישראל!

 

 

דרך אגב,

דעה שנכפת היא דעה שבעל הדעה אינו בטוח בצידקותה

אחרת הוא היה יודע שכולם ילכו אחריה מתוך הבנה שהיא הצודקת

דעה אמיתית מוסברת בעדינות ובסבר פנים יפות. 

 

בס"ד

 

מסכימה עם כל מילה

 

(נפשי, לא ערכתי התבטאות יותר חריפה... מה שערכתי היה פנייה אישית אלי סתם כדי שלא יווצר רושם מוטעה עליו...)

"דרך אגב,

דעה שנכפת היא דעה שבעל הדעה אינו בטוח בצידקותה

אחרת הוא היה יודע שכולם ילכו אחריה מתוך הבנה שהיא הצודקת

דעה אמיתית מוסברת בעדינות ובסבר פנים יפות. "- לא מסכימה. התורה בהחלט כופה דברים וגם מצפה מאיתנו לכפות אדם לעשות מה שצריך. במקרה של הלכה יתכנו פסיקות שונות אחת מהשניה ולכן אין סיבה לכפות אם יש מקום לנהוג כדעה השניה. אך:א. צריך לברר האם יש בסיס הלכתי למה שעלול להגיע אם לא מגיע להיות כמו חבורת ליצים. (שזה לא צריך להיות ממש שטותניקים אלא סתם לסחבק זה גם בעייתי. מאוד.) ב.גם אם אין בעיה הלכתית צריך לבדוק אם זה ראוי-גם אם זה ראוי באופן כללי וגם במקרה הספציפי הזה-אם זה לא נראה טוב גם אם זה לכאורה בסדר אולי עדיף להתרחק מזה. ג.מכיוון שזה דבר שהדור פרוץ בו והוא גם דבר שקל להגיע ממנו לנפילה (גם אם לא נפילה רצינית-עדיין נפילה- כלומר גם אם לא עוברים עבירה זה יכול לפגוע בנפש) מומלץ לקבוע סייגים ולהתרחק אם ניתן.

 

אגב ראיתי בהמשך השירשור שלא היתן עם הבנים סתם נגררנו לדיון הזה אז אני חושבת שיש דברים שכדאי לחשוב עליהם.

בנוגע לכפייה:
"שאין אומרים אנוס, אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה, כגון מי שהוכה, עד שמכר או עד שנתן. אבל, מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך, זה שאינו רוצה לגרש, מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, ורוצה הוא לעשות כל המצוות, ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו, ואמר: 'רוצה אני', כבר גרש לרצונו". (רמב"ם הלכות גירושין, פרק ב, הלכה כ)

כלומר כאשר זה משהו שהוא אסור הלכתית כן קיים היתר וצורך להשתמש בכפייה במקרים מסויימים.

כמובן שלא בכל המקרים (וגם במקרה שלנו לא שמתי לב שמישהו כפה פה משהו...)

ועל פגישה של בנים ובנות שלא נועדה לקדם לשום מקום חוץ מאשר להפגש לבנתיים כל רב ששמעתי מדבר

על הנושא אמר שזה אסור(!)

 

עוד נק' אני אישית יודע על מישהו שהיה מגיע למפגש ואמר לי שהוא היה מגיע "כי זה חבר'ה דתיים ומבחינת

הרגשה זה לא מרגיש כאילו אתה באמת עושה משהו רע"

כלומר חוץ מהעניין של הפגיעה העצמית שהאדם פוגע בעצמו כשהוא מגיע למפגש הזה הוא יכול גם בלי

להרגיש במישהו אחר שלא רוצה להגיע אבל קשה לו, ככה שיותר שייך ללחוץ על אנשים שלא יגיעו לזה

(לא כפייה, לחץ!)

 

והכי חשוב!

אתה באמת מאמין בדרך שלך?

אז לא לרדת לפסים אישיים, לצערי זה קורה הרבה ולדעתי לרוב זה מסמל חוסר אמון בדרך

ולכן כשאתה יורד לפסים אישיים לרוב לא כ"כ יתייחסו אליך...

יש דברים שכופים עליהם.אבל אני לא חושב שפה שייך שמישהו אחד או קבוצת אנשים פה יכולים לכפות על הכלל וגם אם הכלל הוא טועה וחוטא גדול!

(לא מספיק חשבתי בכיוון של מחטיא אחרים...)

אבל אני גם חושב שאפחד לא כפה..

אתה לא מפסיק להזכיר אותן.

 

לא מדבר איתן? יופי. תפסיק לנופף בזה בכל פינה.

עד לשלב שהייתי צריכה לעשות צל לאבן ולשבלולים (טוב, נו ולעוד אחד בשם אדם..)

 

היה מדהים! ב"ה- אווירת ראש חודש!

שתדעו- תמיד מדהים להגיע לכותל! קל וחומר לאחר ניתוח בעינים

מה עוד?

פגשתי משפחה מדהימה! שהיו שכנים שלי, גידלתי את הבן הקטן שלהם! ומאז שהם עברו דירה לא היה לי איתם קשר...

פתאום- אני רואה אותם מולי!!

מי ששמע צרחה, זה כנראה הייתי אני..

והתינוק הצוצ'י הזה - בן חמש!!

 

הבריחה מהסיגריות, והטענה ש'חבל לעשן! איך הם יתרמו איברים?'

 

בקיצור, החיים מרתקים ומלאים בחיוכים! וכמובן - היה ממש כיף לראות את מי שהגיע!

רק טוב בע"ה!

בס"ד

 שהוא כופה את דעתו על אחרים-אני חושבת שתגובה אחת או שתיים לפחות גרמו לו להבין,לא צריך לגרום  פה ריב,להצית את האש ולהחיות את המתים..רק ענ"ד!

נסעתי את כל הארץ בערך מליד טבריה לדימונה (ליתר דיוק חצי ארץ) שלוש וחצי שעות כל כיוון אבל היה די נחמד חוץ מזה שחבר שלי לא עלה לעולמי... אבל שנה הבאה בעז"ה הוא יעלה (לפחות לפי מה שהוא אומר....)

בס"ד

 

וזה היה יחסית ברור שאליאור יעלה

הבעיה היתה שהיא היתה ממש ממש בלחץ אחרי היא היתה משיגה יותר נקודות. (ראי השאלה עם מלך אשור שהיא ענתה ישעיהו וישר אמרה עבור. אם היתה עונה את התשובה היה לה תיקו עם אליאור לפי החישוב שלי..).

גם סתם ברגע שיש שניים שבחידון בכתב קיבלו 3 נק' יותר מאליה שמתחתם זה די צפוי שהם יעלו, לא?

 

בכ"מ ישר כחם אין ספק שהם למדו הרבה ויודעים מדהים (בחנתי אותם כמה וכמה פעמים וידעו לפרטים ודיוק חבל על הזמן).

 

אליאור החזיר עטרה ליושנה (למחוז ירושלים ממ"ד...)

 

הסיבוב שערים היה ביום שני.

היה שם קרב מוחות צמוד והיא כמעט הפסידה ואז היא נזכרה בתשובה והא לא ידע תשובה אחרת אז היא עלתה, אבל זה בכלל לא היה צפוי.....
אליאור ידע ממש טוב אפילו עם טעמי המקרא כשהוא התחיל לשלוף תשובות כבר בשלב השני אז ידענו שהוא יעלה

הכתבים של נוג"ה  שאלנו את החרדים הגבעוניסטים האלו שאלות אידיאולוגיות מהותיות

אני שאלתי חרדי אחד ואאלעד שאל את השני.. זה היה קורע~!

 

אכשההוו תמיד יוצא שיש לי מבחן יום למחורת =\

ושכל הברכות שמוריה כתבה התגשמו!!!!!!!

אז תצראי שם כבר אבל לפה בכל זאת.. מזל טוב!!!

מזל טוב עצוווווווווווווווווווווווווווווום מזל טוב מזל טוב מזל טוב
שתצליחי בכל מעשה ידייך לטובה ושה' יברך אותך
שתצליחי להתקרב לה' עם השנים
כמה שיותר יותר טוב
ובעזרת ה'
שתיזכי לעוד שנים רבות וטובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלב בחיים באיזשיא רמה...

אדם צריך להאמין בדרך שהוא הולך בה אחרי שהוא ברר את הדרך והחלחט שזאת הדרך הנכונה ושבדרך הזאת הוא באמת מאמין...

וזה בדיוק הזמן לבירורים...

כי- אם לא עכשיו אימתי?!...

בהצלחה!

מקווה שעזרתי

 

אז מה אני...

 

מה שבטוח זה, אל תתביישי לשאול!! אל תתביישי להגיד מה את חושבת, ומה את לא מבינה.

הדבר שהכי מראה על אמונה זה השאלות.

 

אני הגעתי לידי תובנות, והאמונה שלי גדלה עם השאלות..

תמצאי מישהו שיוכל לענות לך, ואל תפחדי מזה!

 

 

בהצלחה!!

(הדברים שאומר הם כלליים,אני לא מאשים אותך בדבר,מן הסתם אני לא מכיר מה בדיוק היה שם,אני מעלה אפשרויות)

אם יש שאלה שמקשה או מעניינת צריך לשאול כדי ללמוד ולברר אדרבא,אבל בצורה נקייה. לשאול מתוך אמת ולא מתוך ציניות,לשאול תוך השתדלות להגיע עם הלב והשכל הניקיים ביותר.לשאול בצורה מכובדת ולשאול במקומות הנכונים.

הרבה פעמים בני נוער לא יודעים ואף יכולים להטעות,ולכן הדיונים האלו הם לא המקום לבירור של הדברים לאמיתותם.

אני לא יודע בדיוק מה המציאות שאת מתארת,אבל לאו דווקא כל מה שאומרים לך נכון.

יכול להיות שזה נשאל בצורה שהחלישה אחרים או בצורה שהשתמעה לא מכובדת בעיני אחרים וכדומה,ולכן צריך להשתדל לנסח את הדברים בצורה המכובדת ביותר,לכבד את התורה.

וכן יש לשאול במקומות הנכונים כך שגם תקבלי תשובה נכונה ואמיתית וגם לא תחלישי אחרים שנמצאים במצבים אחרים.

לכל אחד התקדמות שונה,מעבר לזה זה גם תלוי בסביבה וגם בצורה שהדברים משתמעים וסגנון הצגת הדברים,אבל צריכים להיות רגישים.

שאלתי, כמה פעמים...

אבל כל פעם הסתכלו עלי מלמעלה, במבט של "מי את שתשאלי ותחלקי על חכמים"

זה כבר לא עושה לי חשק לשאול....

כששואלים בצורה מכובדת ומכבדת,מתוך רצון לברר ומדעת נקייה,ורגש נקי אני לא חושב שזו התגובה,ניסית לשאול רב ? 

אני לא חושב שזו תהיה התגובה

תשאלי ואל תתביישי . טבעי שיהיו שאלות על כל דבר ! במיוחד על דברים כמו אמונה , שהם לא מוחשיים וקשה לאדם הפשוט להבין אותם ואם מי שאת שואלת לא יודע , תעברי לאדם אחר שאולי מבין יותר ..(::

 

וחשוב גם לדעת שלכל אחד יש נפילות , בכל תחום שהוא ...

 

בהצלחה בע"ה !

הלוואי ואלו היו הכפירות שלי...

מותר ואפילו חייבים לשאול שאלות אם יש והכל מתוך חתירה לאמת.
אנשים שמזלזלים בשאלות זה בגלל שהם מפחדים מהתשובות שיש או אין להם על השאלות.

דבר שני,זה בסך הכל שאלות...

והעיקר - ל א  להתייאש !!

אני מבטיחה לך שבע"ה תצליחי למצוא תשובות .. ב"הצלחה נשמה !!

שלעולם לא תתבגרי, 

תשקעי בחיי היום-יום

ושכל מה שיעניין אותך זה לגמור את השבוע.

 

שתמשיכי תמיד לברר, לנסות להבין, לחתור לאמת,

שתמצאי את מקור המים החיים שלך - 

את המקום שבו יש תשובות גדולות לשאלות שלך,

תשובות שיספקו אותך וידחפו אותך לחיות חיים משמעותיים ואמיתיים יותר.

חיים של בחירה,

חיים של חיבור,

חיים של מסירות נפש באהבה.

 

ועם כל זאת,

שהבירור יעשה בנחת, בשמחה, מתוך שלוות נפש ויציבות.

 

ואחרי האיחולים...

השאלות הן אלה שבונות בנו אמונה יציבה יותר, אמיתית יותר, שלימה יותר.

זה מפחיד לשאול שאלות. אפשר גם לא לקבל תשובות.

וזה לא פשוט לנו להתנדנד ולהשאר בחוסר וודאות.

אבל "אם לא תשאל - איך תדע?"

איך נדע מה רצון ה' מאיתנו?

ואיך אני הקטנה משתלבת בתוך זה?

איך הכי נכון לחיות?

ולאן צריך להוביל את העולם? איך לתקן אותו?

(הופ, קפצתי קצת. האמת שזה מתחיל בשאלה הכי בסיסית וכנה - יש אלוקים בכלל?)

 

 

ברוכה הבאה לבגרות,

אנחנו זקוקים לך!

כל אחד ואחת קריטי לחיים האמיתיים שאנחנו רוצים וצריכים ומחכים כבר להביא לעולם.

ובמיוחד את, למרות שאני לא מכירה אותך, אבל אני בטוחה שיש לך תפקיד מיוחד שרק את יכולה לעשות בשביל כולנו.

אז מודה לך מראש על המאמצים וכוחות הנפש שתדרשי להם בדרך.

אל תוותרי למרות שזה לא יהיה קל. לא נוכל בלעדייך.

 

באהבה,

אוסנת.

רק צריך לחפש אותם.

 

עצם זה שאת חושבת שאת לא מאמינה אז זה מראה שאת באמת כן מאמינה וקשה לך עם כמה דברין

הבעיה היא אך ורק אם הנקודה שממנה יוצאים לשאלה זה שאין תשובה

מותר, צריך וחובה(!) לשאול, רק צריך לדעת ולהאמין שלהכל יש תשובה

וגם אם כרגע את לא יודעת אותה או אפילו יודעת ולא מסכעמה איתה להאמין

שזו האמת והדבר היחיד שלא בסדר פה הוא המצב הנתון של היכולת שלך

להבין/לקבל את התשובה האמיתית.

כמובן שלא כל תשובה שאומרים לך את צריכה ישר לקבל, צריך לשאול עוד

ולהקשות אבל להבין שגם אם נשארים בשאלה זה לא כי אין תשובה...

את רצינית?

בתור אדם מאמין אני ממש נעלב.

אמונה היא לא לקבל משהו סתם כי ככה אומרים.

אמונה היא הכרה פנימית.

כמו כל דבר עמוק צריך לעבוד כדי להגיע למקום הזה פנימה.

אם לא תשאלי ותהיי אמיתית עם עצמך איך תגיעי לשם?

א. למה לשאול אם אפשר ללמוד, כלומר נכון שהכל מתחיל עם שאלות וזה מה שמגרה אותנו אבל כדאי אחרי השאלות לסכם לעצמנו ולשבת ללמוד בצורה מסודרת.

 

ב. אין שום בעיה עם שאלות, כן יש בעיה עם היחס אליהם, כלומר שאת שואלת את המורה למתמטיקה למה סכום הצלעות במשולש הוא 180 מעלות את מנסה להבין את האקסיומה ולא לחלוק עליה, להבדיל אלף אלפי הבדלות אותו דבר בשאלות באמונה, המטרה זה להבין לא להסכים.

 

ג. יוצא מב' שגם שלא הבנת וכן לא הכול ניתן להבנה ויש דברים שגם הרמב"ם לא הבין ומולם כל שנשאר לנו הקטנים זה להשתחוות מול האינסוף ברוך הוא ולדעת שלא יעזור כלום אנחנו לא נוכל לעולם להבין הכול כי בסוף אנחנו מוגבלים והוא נמצא מעלינו ויש שאלות שלעולם לא נוכל לענות עליהם. (עייני הרב עמיטל על השואה)

הבסיס לכל בירור אמוני צריך להיות שלא לכל שאלה יש תשובה.(זה קצת חוצפה להגיד שאני רוצה לכל שאלה תשובה כי אז אתה טוען שבשכלך אתה יכול להכיל את כל האמת האינסופית של הקב"ה, כלומר אתה הוא, ע"פ המהר"ל- מבטיח לחפש את המקור)

 

ד. צריך לזכור שבלי שאלות ובירורים אי אפשר לגדול לעולם, עם לא מבררים נשארים קטנים ובינוניים.

 

אם לא שואלים, אם לא "מתווכחים" עם הדברים - בסופו של דבר מה שיקרה הוא רע מאוד.

נניח שבסופו של דבר תהיי מאמינה בלי שאלות.

מה שיקרה הוא שהאמונה הזו תהיה חיצונית. כי הרי זה לא שאין לך שאלות, פשוט השתקת אותן.

לא הגעת באמת להסכמה עם הדברים, הגעת לשלב שבו את מסוגלת להשתיק את השאלות.

כמובן ששלב כזה הוא לא רצוי, המטרה היא שהאמונה תהיה אמונה אמיתית. שיהיה לך ביטחון אמיתי בדברים.

 

זה כמובן תהליך ארוך שדורש הרבה לימוד ותמיכה.

ב"הצלחה

 

(אגב, אם תרצי - תוכלי לשאול אותי במקרה הצורך, אשמח לעזור)

בס"ד

 

מותר וחובה לשאול. אף אחד לא מסתפק בתשובה "קצת אמונה לא תזיק". את באמת רוצה לדעת במה את מאמינה ולהאמין בזה בלב שלם יותר. זה בסדר גמור. יש ספרים שלמים שעוסקים בשאלות האלו, מומלץ לך לקרוא אותם. יש כמה מומלצים של הרב אבינר כמו "שאל נא" ועוד ספר שברח לי השם שלו, אה.. "משיב הרוח".

 

פעם הסביר הרב אבינר שצריך לשאול שאלות באמונה בתמימות וכדי להוסיף תמימות. יע'נו שצריך לשאול מתוך נקודת מוצא של אמונה ושהמטרה תהיה להאמין עוד יותר.

הרבה אנשים צריכים להבין כדי להאמין ולכן אני לא חושבת שזה נכון לומר לך "לא הכל אנחנו מבינים, קצת אמונה לא תזיק לך!". וכדי לא להרגיש כופרת (כי את לא-את פשוט לא מבינה) כדאי שתעשי ברורים ותביני הכל!!

בהצלחה!!

כאילו אברהם אבינו הרהר אחר ה' בקטע של סדום

ירמיהו שאל את ה' את השאלה הדי מפורסמת של צדיק ורע לו רשע וטוב לו

אני לא זוכרת את הרב שמביא את זה (איפושהוא בספר של אמונה וגאולה- סורי מחשבת זה לא הצד החזק שלי)

אבל מה שהוא אומר הוא ששאילת שאלות הוא מרכיב חשוב ונצרך עבור האמונה של האדם והוא לומד את זה מירמיהו ואברהם אבינו שרק צמחו מהשאלות שלהם.. אז אם הם שאלו והכל סבבה אז למה שאת לא? אם הם לא כופרים וזה פסדר |(לא נרלי שיש מישו שחושב שהם כן....) אז את בטח שלא.......................

סורי על הניסוח אבל חפשי באמונה וגאולה...........

אם אנחנו לו בסופו של דבר על האמת האמיתית נדע כנראה אחרי המוות

אם את באה בגישה של : " זה חארטות אין בזה שום היגיון"

וכדי להתנצח אז זה באמת כפירה.

אבל אם את באה בגישה שאת רוצה לשאול כדי לקבל תשובות שיניחו את  דעתך

והאמונה שלך בה' תתחזק אז זה בסדר גמור ואין לך מה להרגיש ח"ו כופרת.

אל תרגישי רע 

ואל תסתפקי בתשובות האלו שבאות מאנשים שלא יודעים את התשובות והשאלות מערערות אותם.

תלמדי את הדברים, תבררי, תשאלי רבנים (ממליצה על הרב שרקי) ואם את לא מוצאת תשובות זה לא נורא כי יש שאלת מאוד עמוקות שאנחנו לא יכולים להבין או לא מבינים בדרכים הרגילות.

אמונה זה מהמילה אמת את צריכה לבנות את האמת שלך להיות בטוחה בה. זה לא ככה זה וזהו כמו בנצרות ושאתה חייב להאמין כי זה מה שמבטיח לך גן עדן.

מעידה על תחושה ישירה שבורא העולם ברא משהו משמעותי. 

אם את לא מכירה כדאי לך להכנס ללב הדברים שם מדברים על הכל. חפשי בגוגל.

מי שלא, טיפש/כופר לנצח...

את בסדר גמור, לא את יותר מבסדר! ה' רוצה שנשאל, כמה שיותר! רק שזה יבוא ממקום נכון, ממקום של אהבה ויראה וענווה. לדעת שיש משו גדול יותר ויש תשובות. לא את כולם אפשר להבין אבל יש דברים משמעותיים שאפשר וכדאי ורצוי ואפילו חובה ללמוד אותם. אני לא ממציאה את זה מעצמי, אני לומדת במדרשה דוסית וחופרים לנו שנערער על כל דבר, שנשאל, שנדרוש תשובות... זה הגיל לזה, וצריך למצוא את המקום לזה.

בניגוד לדתות אחרות, בספרות היהודית תמצאי תשובה לכל דבר שתשאלי.

זה היופי אצלנו- ככל שתחפרי יותר עמוק, תמצאי רק יסודות יותר ויותר עמוקים ויציבים.

האם זה נראה לך לנהל את כל החיים שלך בצורה משונה וקשה רק ע"פ אמונה?? לבסס כ"כ הרבה על דבר שלא ברור לך מהו?

התבססות על האמונה הזאת צריכה להיות זמנית. רק עד שתתבגרי מספיק להתחיל לחקור. וכנראה שהגיע הזמן.

אז- פ'תחי כוזרי, ויאללה. לעבודה 

קודם כל חשוב לי לומר שלפעמים זה דבר חיובי להיות ״כופרת״ כלומר, לא ללכת אחרי כולם כמו עיוור ולא לעשות או להאמין ממשהו רק כי ככה לימדו אותך. הרב קוק אומר באין ספור מקומות שהדור שלנו הוא דור גדול שלא מסתפק באמונה פשוטה והוא חייב את הברור השכלי. קיימות תשובות לכל השאלות, הם לא תמיד יספקו אותך ופה צריך להכנס הפקטור של אמונה, משום שבעולם הזה אי אפשר לדעת שום דבר ב100 אחוז ידיעה וגם המדע המודרני לא מתיימר לדעת דברים מוחלטים. רק חשוב שתדעי איפה כבר מתחת את הקו השכלי שלך ואיפה צריכה להכנס האמונה שהיא מעל השכל והרגש אך בנויה על שתיהם. 

אני עברתי תהליך ארוך של שאלת שאלות וכולם קראו לי כופר אך הגדולה היא לדעת שאת תצאי מאמינה יותר גדולה והם נשארו במצב של אמונה לא עמוקה. 

בהצלחה בברור, והעיקר שתהיה פתוחה לקבל תשובות

להאמין  בה' - יותר נורמאלי.  בגיל ההתבגרות יוצאים מהאמונה הילדותית וצריך לפתח אמונה גדולה, אמונה של חיים.

את האמונה בה'  שבנו - אנו מגלים ע"י  נפלאות הטבע,  גדלות התורה,  ההסטוריה המיוחדת של עם ישראל,  התגשמות הנבואות...והכי חשוב לגלות אותה בתוכנו  בזמן התפילה,  בזמן שאנו  הולכים בדרך המוסר  והקדושה.

אבל צריך ענווה,  יש ענינים שכדי להבין אותם צריך מדרגה רוחנית,  ויש שאלות שאולי אין לאדם תשובה מלאה,  אך יש לזכור שאנו מוגבלים בכל החושים,  מוגבלים באורך החיים,  וכן  גם תפישת השכל שלנו -מוגבלת.  ולפעמים להתעסק בדבר שמעבר לשכל האנושי  זה כמו להתעקש להסתכל על השמש ולפגום בעיניים.   בהצלחה.  

אנחנו צריכים לבנות אותו!!

וחוצמזה רוב העם לא רוצה ורוב הרבנים לא תומכים בזה. אל תתווכחו... אני בדקתי את זה בעצמי...

בית המקדש לא בנוי מאבנים אלא ממשעים

בס"ד

 הלוואי ונוכל.אבל זה לא זמנו,שזה יהיה זמנו-נדע מה לעשות,מתי לעשות ואיפה..בידיוק..בעזהי"ת-אנחנו צריכים כולנו בלי יוצא מן הכל להיות מוכנים לכך ב-100%...

בס"ד
עדיין לא הבנתי כ"כ .2000 שנה חיכינו לחזור לארץ הקדושה, עכשיו כשיש לנו מדינה עצמאית שבריבונותנו למה אנחנו לא יכולים להתחיל בבניה, בסדר אני מבינה שיש עוד מכשולים להסיר מהדרך. יש גם מצוה מהתורה לבנית המקדש, לא? 'ובניתם מיקדש ושכנתי בתוכם' (משהו כזה..)
גם אם יש עוד דברים שצריך לטפל בהם, זה סותר? מתי נהיה מוכנים? ואולי זה מה שאנחנו צריכים להתחיל לעשות כשיש סיכוי לקדם את זה.?!לא יודעת, אבל אולי להתחיל להעלות מודעות לזה?
ואנשים תודה על התגובות! אשמח גם למקורות!

(והיא מצווה כללית, אגב.)

אבל מה שכן יש ציווי כזה: "ועשו לי מקדש.. ושכנתי בתוכם" שהפירוש הוא משכן בלב קודם.

שתהיה הכנה פנימית לקבלת הבית, המשכן הגשמי. ואז באמת יגיע הזמן ויהיה לנו בית מקדש.

שנזכה באמת ובמהרה

 

את מתוקה מוריה

בית המקדש ירד מהשמים???

 

אז ככה.

אני מצטטת דברים מתוך מאמר שחולק בכנס המקדש ושל מכון פועה.

 

זה אמנם ארוך, אך מי שזה מעניין אותו - זה שווה!

זה כתוב בשפה פשוטה וברורה מאד.

 

אחד מהנימוקים לדעת האוסרים לבנות את בית המקדש:

 

יש הסוברים כי בית המקדש השלישי, מקדש העתיד שאנו מצפים לו, לא יבנה בידי אדם, אלא בידי שמים, בנוי ומשוכלל יבוא משמים, שנאמר: מקדש ה' כוננו ידיך.

כך אנו אומרים בתשעה באב: אתה ה' באש היצת ובאש עתיד לבנותה.

ובתפילת מוסף לימים נוראים ושלושת הרגלים: "יהי רצון מלפניך ה'... שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותבנהו מהרה ותגדל כבודו. בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו, והראינו בבניינו ושמחנו בתיקונו."

 

אחד מהנימוקים לדעת המחייבים לבנות כיום את בית המקדש:

 

הרמב"ם מונה את מצוות בניין בית המקדש כמצוות עשה מן התורה.

ודאי שלא נעלמו מעיני הרמב"ם מדרשי חז"ל עליהם נסמכים הטוענים שבית המקדש ירד בנוי מן השמים.

מסביר ה"תפארת ישראל" שאין להבינם כפשוטם, אלא הכוונה היא שיהיה סיוע שמימי בדרך נס. הוא מביא כהוכחה לכך את קיומם של מסכת מידות ונבואת הבית השלישי של יחזקאל.

אם נטען שהמקדש ירד בנוי מן השמים אז מה מטרת הכתיבה לדורות של מקורות אלו?

בענייני העלום הזה אנו יודעים ש"אין סומכים על הנס" קל וחומר שבמצוות איננו צריכים לסמוך על הנס.

לכן למרות שאנו מתפללים ומצפים למקדש שירד מהשמים איננו פטורים מקיומה של מצוות בניין הבית.

כמו בנושא ההתיישבות בארץ ישראל שהוא מצווה ברור לנו שאדם בונה בעצמו את ביתו ואינו ממתין שיבנה בידי הקב"ה שנאמר: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס". כך גם בבניין בית המקדש אין לצפות שיבנה לבד אלא יש לבנותו. 

כמו כן אין להביא ראיה מן התפילה שהמקדש ירד בנוי מן השמים, הרי באותה תפילה שבה אנו אומרים "בנה ביתך כבתחילה" או אומרים גם: "והשב ישראל לנויהם" ובוודאי שאין לחשוב שהשיבה והביאה לארץ לא יכולה להיעשות בידי אדם אלא רק בידי ה'. (ישנן תפילות נוספות בנוסח דומה.) 

כמובן שלא כוחנו ועוצם ידינו הם העושים פעולות אלו, אלא הכול מכוון על ידי ההשגחה העליונה שאנו שליחיה בעולם הזה.

 

 

האם בית המקדש ייבנה על ידינו רוחנית או גשמית?

 

יש אומרים שעל ידינו רוחנית וה' יבנה אותו גשמית.

ויש אומרים הפוך -

על ידינו גשמית וה' רוחנית (שכינה, "אש")

 

 

ובבניין ירושלים ננוחם.

יש איסור גדול מאוד להכנס למצב של פיקוח נפש גם במקרה של קיום מצוות (חוץ ממקרים יוצאי דופן)

כרגע לצערנו הגדול אנחנו נמצאים במצב מאוד מסובך של רגישות על כל דבר שקורה על הר הבית

ככה שאם פתאום נחליט להרוס את המסגד הטמא שנמצא על ההר התוצאה המיידית תהיה מלחמה

עם כל מדינות ערב וסגירת כל הסייעוים שאנחנו מקבלים ממדינות שונות (שכובלות אותנו אליהם בדיוק בשביל זה)

שאותו נהיה חייבים במקרה של מלחמה בסדר גודל כזה...

ככה שקודם אנחנו צריכים לעשות תהליך ארוך של הגעה לעצמאות אמיתית ושל שינוי דעת העולם על ישראל

ככה שהערבים לא יקבלו בבת אחת את העניין הזה אלא לאט לאט ככה שיהיה פחות סיכוי למלחמה.

(דעה אישית שלא שמעתי משום רב/מישהו אחר, מוזמנים לחלוק ולהסביר למה)

בס"ד ובהשתדלותי

 

 

אבל 'פיקוח נפש' לדעתי זו לא הסיבה להמנע מזה. כאשר אנשים הולכים להקים ישובים חדשים בארץ הם אומרים לעצמם: "אבל זה מסוכן והערבים עלולים לרצוח אותנו, ומה עם החיילים ששומרים עלינו?" כנראה שלא. גם כשהכריזו על הקמת מדינת ישראל, אנחנו יודעים מה קרה אח"כ. הייתה מלחמה גדולה, וגם הטילו אמברגו על מדינת ישראל. האם זאת הייתה סיבה לעכב את ההכרזה ולא להקים את המדינה?

 

בכל מקרה, כפי שבטח כבר נאמר - בית המקדש לא נבנה כי עם ישראל פשוט עוד לא מוכן לבנות אותו. אנשי מכון המקדש וארגונים נוספים מנסים לקדם את רעיון הבנייה, אבל צריך תודעה אחרת בעם בשביל זה. וכמו שנאמר - זאת מצווה כלל ישראלית ואי-אפשר שקבוצה אחת תבנה את הבית בלי תמיכת יתר העם. איזה מין בית זה יהיה, בלי שכל העם תומך בזה?

ולגבי קום המדינה לא היה ברירה אחרת!

גם לא להקים אותה היה הגדר פיקוח נפש!!!

תעדכן...

חודש של גאולה אמיתית מכל הבחינות בעז"ה

חודש פצצה לכוווווולם!!

 

 

חודש טוב!!!

 

לברך על האילנות..

לנקות לפסח...

 

חודש טוב!!

ובהצלחה בעבודות הניקיון והסדר..

זו מגמה קלה שמוסיפה יחידות.ולדעתי לא חייבת לבוא על חשבון מגמה אחרת.
אם זה מעניין? אם אני הייתי המפמ״ר של היסטוריה הייתי משנה את כל חומר הלימוד של המקצוע הזה...אבל זה סבבה,בטח אם את אוהבת הסטוריה.
בהצלחה.

בס"ד

 

מניחה שהכותבת התכוונה לרב אחא...

 

לא יודעת כמה המקור מהימן..

בס"ד

 

|ממשיכה לבדוק|

ראיתי הרבה כותבים "רב אחד" ומביאים את המעשה.

ואני לא זוכרת מי אמר את זה...

פורסם פה בפורום לפני כמה שנים, קרדיט ל"שואפת למעלה!":

 

מספרים על רב אח שבפורים היה אומר פורים כשר, ובפסח היה אומר פסח שמח, שאלו אותו תלמידיו: "רבי, הרי נהוג לומר ההיפך, למה אתה אומר ככה?" והוא ענה להם "בפורים, כולם שמחים, ושוכחים גם שזה חג מחגי השנה, ולכן עליו להיות כשר, ואילו בפסח, כולם מנקים היטב, ודואגים שיהיה כשר, ולפעמים שוכחים שהוא צריך להיות שמח.." 

בס"ד

 

חיפשתי אם היה קיים מישהו בשם רב אח ולא היו תוצאות.

חיפשתי רב אחא וברור שהיו תוצאות אבל הציטוט הזה לא מופיע בקשר אליו..

 

בקיצור צריך לשאול את שואפת מאיפה היא הביאה את זה.

שרב אברום שפירא היה אומר להם את זה...

אני חושב שהכוונה היא רב אחד.

חיפשתי קצת ותמיד כותבים רב אחד או משהו כזה.

הרב היחיד שראיתי שאמר את זה,זה מובא במאמר של הרב אבינר,אבל אני לא יודע אם הוא המציא .זה לא המעשה אלא רק פסח שמח ופורים כשר

 

http://www.kipa.co.il/jew/51169.html

אני מתקוונת לזה ברצינות

זה אומר שיש לך כאב כלשהו עצב

שבגללו אתה כותב שיר כזה מנסיון

אישי דווקא עצב וכאב גורם לי לכתוב

שירים יפים ועמוקים ביותר

אנחנו לא יכולים לומר לך על זה מדבר

כיון שזה מדבר על חוויה אישית שאתה עברת אבל אחי

עצה קטנה כל פעם שקשה לך או עצוב

פשוט תכתוב מה שעולה לראש

לי אישית זה עוזר מאוד להתמודד עם דברים

בהצלחה רבה יש לך כישרון אל תותר עליו

שלא יובן לא נכון, זה יפה מאוד בעיניי.. באמת!

 

אבל זה פשוט לא נראה לי אופטימי..

זה נראה שזה מציג כאב, רגע חשוך..

אבל גם כשהאור עולה, הכאב הוא עדיין שם.

הוא פשוט טיפה בים. ועוד טיפה, ועוד אחת.

וכל הכאב הגדול הזה שעולה-נעלם.

הוא מזערי ליד הים וכאילו מאבד מעצמו.

כאילו הרגע הזה של החושך איפשר לך להציף את הכאב,

לנסות להשתחרר ממנו

אבל אז כשעלה האור

התגלה שלא משנה מה היה-כל מה שעלה נעלם

נדם

 

 

 

 

יש מקרים כאלה, שכמה שמדברים, כותבים, משתפים, חושבים, בוכים-

איכשהו נראה שלגוש הזה שיושב בפנים זה לא מזיז.. הגוש הזה נשאר כמו שהוא.

יש תחושה שהדמעה הזו שבגללה נדם הים היא רק מנה יומית.. ועוד יבואו עוד...

או שכתבת את זה בעצמך.

אהבתי מאוד את התגובה שלך

ניתחת את זה בצורה אמיתית ונכונה מאוד

אבל אין מה לעשות לרוב הזמרים עצב

ודיכאון רק גורמים לכתוב שירים יותר איכותיים

וברמה

 

נ.ב פעם חשבתי שעמיר בניון זה דיכאון

היום אני מבין שזה פשוט מאוד עמוק...

אני חושבת שזאת בעיה של כולנו, הקטע הזה שעצב [לא מחייב דיכאון] מוליד אצלינו חיבור לעומק.

תודה שהארת את עיניי לשם לב לזה

הלוואי ונצליח לכתוב שירים  מתוך שמחה

מכירה את מוזה? היא אלת היצירה היא נחמדה.. מידי פעם באה לבקר.

הכאב לא נעלם.

גם אחרי שהאור עולה.

תמיד יש זיכרון מהלילה, וגם איזשהו חשש  שזה יחזור.

הכאב בהחלט נשאר.

 

ולא כ"כ הבנתי מה שכתבת בסוף (הבנתי רק יש לי הרגשה שזה לא מה שרצית לומר אז אני אשמח אם תסבירי...)-

"וכל הכאב הגדול הזה שעולה-נעלם.

הוא מזערי ליד הים וכאילו מאבד מעצמו.

כאילו הרגע הזה של החושך איפשר לך להציף את הכאב,

לנסות להשתחרר ממנו

אבל אז כשעלה האור

התגלה שלא משנה מה היה-כל מה שעלה נעלם

נדם"

 

 

חוץ מזה, מי אמר שתמיד צריך להיות אופטימי?

סתם,

אבל לפעמים צריך כן להיות ראלים. להביט למציאות בעיניים ולדעת שיכול להיות גם אופציה רעה....

 

 

יש כמות נכבדת של בנות שמעתיקות..

 

אני זו שיושבת בהתחלה ומשמשת כ"מגן אנושי" מעיניי המורה.

 

לפעמים זה גם חופר..כל ההתלחששויות וכו'..

 

אבל בעיקר, מציק.

 

כי רגע..יש מבחן באנגלית..שהקפה אחת קטנה בעיגול מזכה ב-9 נקודות בערך..

 

והנה..המון משוות ומצליחות...

 

אבל הכי כיף, זה לעמוד על שלך. ולהיות מסופק עם הציון האמיתי שלך.

 

כי לקבל מאה של החבר, זה גם לא אפס..זה לא שלך.

 

יש מקרים שאין..אתה משתגע כמעט..המורה יצאה ואין לך שמץ של מושג בשאלה.

 

אבל פה העיקרון נמדד באמת, הנאמנות העצמית שלך.

 

כשלמדנו צרפתית לדוג', לאף אחת לא היה מושג מה לעשות חוץ מלומר: "אני לא אוהבת צרפתית"..

 

המבחנים היו מעין עבודת כיתה.. כמעט כולן מעתיקות מהגאון הכיתתי וזהו.

 

אפילו המורה ידעה את זה..

 

זה היה מעין הסכם שלעולם לא סוכם.

 

עד שאני וחברה החלטנו שזהו, אין מצב..ומצידנו לקבל 0..(לא ממש אפס..אבל בשביל הדרמטיות.. )

 

ו..קיבלנו סביבות החמישים פלוס.

 

כולן התגאו במאיות ולא הבינו איך אנחנו כה גרועות בהעתקה. הסברנו את העיקרון..מבטי הערכה לא חגגו שם.

 

אבל...קצת השתדלנו.

 

והאמת? אין משהו יותר מספק מלקבל בבגרות ציון 92 , ציון שהוא שלך....

 

(וכן..גם בבגרויות מעתיקים אצלנו..)

 

ב"הצלחה רבה!

 

(ותחשוב טוב טוב..מה עדיף...להרגיש שהפסדת לעצמך...או למקצוע..)

 

 

אני בדר"כ מהצד השני, אינלי שום  רצון להעתיק.

אבל כל מי שמסביבי:" נוו, מה אכפת לך?, איזה רעה!"

אבל יאללה, הציון האמיתי שלך הוא הכי טוב!!!!

טוב... את האמת זה ככה... תחבר את דעתה של מישי של כנרית מוריה ושל חרותיק ותקבל את דעתי...

אני בעניין של בלעדיות מלאה...

אני לא עומד להעתיק. ברור שלא. אני רק קצת מתוסכל מזה שאני מפסיד נק' במבחנים..

אני רק אחרי פסח אתחיל ללמוד למת' 02+03...אני לא יודע כמה אני אקבל... אבל מה שזה לא יהיה, זה שלי...

מה האוניברסיטה תחשוב עליך או מה אישתך תחשוב עליך?

מה משרד החינוך חושב עליך או מה ריבונו של עולם יחשוב עליך?

 

זה באמת מתסכל,

אבל תחשוב- ככל שהניסיון יותר קשה ככה השכר יותר גדול.

 

עזוב ציונים, זה ערך פחות.

מה שחשוב באמת זה האמת שלך והיושר.

כשב120 בע"ה תעלה למעלה לא ישאלו אותך מה היה ממוצע הציונים שלך,

ישאלו אותך "אם נשאת ונתת באמונה".

 

יישר כוח עצום! המון המון הצלחה!

הם לומדים לסמוך על זה ופחות על עצמם.‎
אח"כ כשהם יצטרכו להתמודד לבד (פסיכו' נניח) הם יתקשו מאד.
ואתה תרויח.‎
גם ביושר שלך.

אתה תדע את החומר לבגרות והם לא...!! אשריך! אל תעתיק... זה באמת קשה אבל שווה את זה כדי שתהיה באמת אדם טוב ושתצמח מזה להיות עוד יותר טוב עם מידות מתוקנות!

מי שמשקר=מעתיק במבחן (שזה גניבת דעת של המורה) לא יגמור עם זה היום, אם הוא לא יפסיק או יעשה שינוי רציני ויסודי זה ימשיך איתו הלאה בחיים, בעבודה ובבית בעתיד ח"ו...!!!

תשמור על עצמיך ותתרחק מאוד מכל מה שקשור לקלקול המידות...!

ובע"ה ה' יראה לך שכל זה היה שווה בסופו של דבר במבחן התוצאה- איזה אשיות תהיה לך...

 

סורי על החפירות...  (חסרים סמיילים במלאי...)

אחרי שנגנב חפץ יקר כלשהו במוסד שבו היא לימדה

אני לא זוכר איך בדיוק זה הלך אבל אני אצטט כמיטב יכולתי

"עכשיו אתה גנבת ואתה נורא שמח ומאושר וכן הצלחת לעבוד על כולם

ואף אחד לא עלה עליך אבל

יום יבוא ואתה תעמוד לך מול המראה

תסתכל לעצמך בעיינים ותדע שאתה גנב

על כולם אתה יכול לעבוד על החברים שלך

על אבא ואמא שלך אפילו על אשתך

אבל על לעצמך אתה לעולם לא תוכל לשקר

ושם בלב תמיד תהיה את האמת המרה שלא

תתן לך מנוחה לעולם

והאמת היא שאתה גנב"

בס"ד

 שנה שעברה היה לנו מפמ"ר במתמטיקה ומדעים וכל מיני,וכולם העבירו את התשובות מבית ספר אחד לשני,ואני החלטתי שבזה אני לא נוגעת!!! קיבלתי ציון זוועה...אבל לפחות יצאתי עם נפש נקייה...והעובדה שלא קיבלתי את שכרי בציון-אקבל את שכרי ביושר בעזהי"ת כנראה במשהו הרבה יותר משמעותי,וזה שקיבלתי את הציון הזה צריך ללמד אותי משהו,כי הרי הכל לשם סיבה מסוימתוהכל לטובה!

בס"S

 שהם יבואו לאוניברסיטה ולא ידעו כלום מהחיים שלהם יעיפו אותם בבעיטה אחת משם!! על עמל מקבלים שכר,ומי שמרמה-בסוף עולים על זה,לשקר אין רגליים

 

איזה רופא היית רוצה שיטפל בך?

 

אחד שהעתיק..וקיבל מאיות...

 

או את ההוא..שישב ולמד, וקיבל ציונים משלו?..

 

ב"הצלחה!

 

ותסבירי לבנות בשבט שלך שהמדריכה של מעלות ביקשה ממך להיות מדריכה לעוד שבת

אם תסברי יפה,ואני בטוחה שתסבירי יפה, הן יבינו אותך.

בהצלחה

כאילו.. נגיד אני.. באות לי גג 5 בנות בשבת בלחחץץ

וזה די מבאס לעשות פעולה עם מספר קטן בנות

אז אם את יודעת שמלא בנות נסעו לשבת וזה יחרב למדריכה שלך את הפעולה אז לא..

אבל אם יש מספר סבבה של בנות אז זה אחלה (:

מה לעשות אלא רק מה אני הייתי עושה

הייתי מכין את הפעולה לשבט

כי א. ככה את עוזרת למדריכה שבנתה עליך ולא תוקעת אותה ברגע האחרון

ב. זה יתרום לך המון ויכין אותך להדרכה

ג. עם השבט והמדריכות שלך את יכולה להיות בכל פעולה אבל פה זה משהו חד פעמי...

...הרבה טוב ושמחה!.

אאל"ט הראשון שעשה זאת היה מרצה ידוע

באמריקה שמעביר הרצאות על חינוך

 

וסתם שאלה

מה קרה ב"רבין" בכפר סבא???

יפה וחזק כקטע-מסר כזה!! אבל זה לא באמת אמיתי.. אני חושבת

שלחה בטעות לתלמידים את הציוד למסע עם הערות פוגעניות ליד שמות התלמידים.

הערות כגון:"לא חרוצה" וכו'

דודה שלי עשתה להם את זה.
סיפור טרי ממקור ראשון.

ואני חושבת שבאווירת הימים האלו- היא העבירה להם את המסר בצורה מופלאה.
למרות מה שכתבו עליהם וכמה שרמסו אותם - הערך שלהם בפנים נשאר, הם מדהימים!

זה מהמם שמורה מגיעה אחרי סיפור כזה ותוך חמש דקות מרימה להם את המצב רוח.

סיפור אמיתי לגמרי!

 

וגם, שמעתי עוד כל מיני פרטים על הסיפור שם,
אני מאמינה יותר לדודתי שחייה את הבית ספר מאשר לתקשורת.

וכמו שדודתי אמרה- זה לא בסדר מה שקרה, זה לא נעים, אבל- התקשורת לא מתארת לגמרי את המציאות.

מי שרוצה לשמוע עוד כמה עובדות מהשטח, בשמחה באישי!

בהצלחה!

ולפי מה שהבנתי שילמנו רק על חומרים כי זה אנשים אידאליסטים וזה...

 

וזה מזה כיף!!

וזה עושה לך כזה סיפוק!!

אני שם מגיל 5 בערך וזה די נמאס כבר, נראלי שאני יוותר על זה לטובת טיול....

אני מוכנה לנסות לקחת על זה אחריות [לא מבטיחה נוכחות]

שבי בהסעה עם אוזניות, תראי להם שאת לא רוצה קשר.

בהצלחה!!

כבר התחיל?
אני דווקא חולק על מישי... אל תשחקי אותה קשה להשגה... אם פונים אלייך תעני... אבל ממש רק עניינית...
לרוב הבנים הקשה להשגה ממש ממש "עושה להם את זה"
אז כן תעני או משו ... אבל אף פעם אל תתני שיילוו אותך, שיעזרו לך, שיצחקו איתך יותר מדי... ואם בכל זאת עושים את זה תגידי "זה לא מתאים." חד וחלק...
זה עצה רק לחלק מהבנים.. כאילו לי זה ממש לא משנה איך בחורה מתנהגת... אבל זה מההיכרות האישית שלך איתם...

ובנוגע לאהבה???
איך אמר לי מישו ביום שני? ברגע שהשגתי את זה הבנתי שזה לא אהבה...

אהבה זה לא משהו רע, פשוט צריך לדעת לנווט אותה למקומות טובים ולא רעים חלילה..

לפי דעתי אם חברות שלך עם הבנים את יכולה ללכת איתן לשבת להקשיב למה שמדברים לצחוק קצת אבל לא למשוך צומי יותר מידי את יודעת...

אבל את צריכה לדעת מתי לשים גבול לכל דבר וזה בסדר גמור אם ההורים שלך יודעים ומרשים לך רק להסתובב איתם ולא מעבר לזה.

ההורים שלי יודעים שאני עם חברות שלי וחברות שלי עם הבנים אני עם כולם אאבל לא בולטת וההורים שלי מרשים לי את זה בתנאי שאני לא נסכפת ומפתחת שיחה עם אחד הבנים את יודעת רק בגבול ובטעם הטוב..!

בקשר לאהבה את לא חייבת להכחיש את זה זה בסדר גמור לאהוב וזה טיבעי לגמרי ואל תנסי לחסום את רגשותיך..

ואולי בגיל מאוחר יותר..לכי תדעי..

מנהלים- לשיקולכם אם למחוק

 

בדיוק כמו שגופינו גדל כך גדל איתו גם היצר המיני שלנו

ואין בזה שום דבר פסול או פגום ככה זה בחיים

ואוי ואבוי אם זה לא יקרא כי ככה

שום איש ואישה לא יקימו בית

ולא תהיה המשכיות לעולם

הכוחות המתעוררים בנ בגיל ההתבגרות הם כוחות של אש ולא צריך לכבות אותם

צריך פשוט לנתב אותם לכיונים ואפיקים נכונכים

כי הרי כרגע עם אהבה הזאת את לא יכולה לעשות שום דבר ממשי

אני אורמ לך אל תכנסי לזה!

על תבזבזי על קשר שאינו מתקיים

כוחות ואנרגיות מיותרות

תשמרי אותם לבעלך בעז"ה

שלא יקרה אחר כך שתצטרכי את הכוחות האלה ותגלי

שהן נגמרו לך

 

המון בהצלחה בהמשך הדרך

אפשר לנתב את היצר הזה?

 

כל יצר,כולל כל יצר, הוא נטייה חיובית טבעית ובסיסית של האדם שאם הוא לוקח את זה רחוק מידי זה כבר לא טוב. הרב זצ"ל כותב את זה.

 

הנטייה של בנים לבנות ובנות לבנים היא דבר חיובי הכרחי ובסיסי. 

ברב מוחלט של המקרים זה לא מחזיק להרבה זה בכל מקרה...

רק בעיה קטנה,בהגדים היה לי רק מ1 עד 3.ולא יכולתי לסמן 4 או 5.אז זה לא משקף ב100%...