הפינה על מרן ר' אברום, סיכום תולדות חייו - א' #64בפינה הקודמת והאחרונה בתיאור תולדות חייו, כתבתי שאכתוב שני פרקי סיכום לכל פרקי תולדות חייו שכתבנו, כדי שייצאו מכך עם תמונה בהירה ושלימה. כשהתחלתי לכתוב אותם גיליתי ששניים לא יספיקו, היות ואי אפשר לכתוב בתימצות כל כך כפי שחשבתי. וכנראה זה יהיה יותר בכיוון של ארבעה או חמשה. נראה לפי העניין.
מכל מקום, להלן הראשון ביניהם.
לתשומת לב, הסיכום הוא לא מדוייק לפי סדר הפרקים שנכתבו. אלא בסדר שיותר התאים. בכל משפט מצויין מאיזה פרק הוא עם לינק לאותו פרק.
בפרק א' התחלנו, בלידתו של רבינו למשפחה ירושלמית מיוחסת ומפוארת בשנת תרע"ד, ועמלו הגדול בתורה כבר בצעירותו, כאשר ר' אריה לוין הוצרך לפקח עליו במיוחד שלא יציקו לו חבריו עקב קנאתם בשקידתו וכשרונותיו, סיפרנו גם על ספרו הראשון שהוציא בעידוד רבו, כבר בגיל 12, ובו מערכות מקיפות בשרשי דיני ממונות שבתורה. בפרק ב' הוזכרה עלייתו לישיבת "חברון", שקיעותו הגדולה בתורה באותן שנים עד שלא ידע מי היושבים לצידו, והערצתם המופלגת של ראשי הישיבה כלפיו. עד שראש הישיבה, הגרמ"מ אפשטיין, חיפשו במיוחד כדי לדבר איתו בלימוד, בעקבות התפעלותו מקושיה עצומה שהקשה עליו רבינו באמצע שיעורו. וכאשר סופר בפרק ד', משגיח הישיבה - הגרי"ל חסמן, קבע כי רבינו הוא "הטוב והמשובח שבכל בני הישיבה". בישיבת חברון כבר הסתופפו בצילו צעירים רבים מבני הישיבה שביקשו לקבל ממנו תורה, ביניהם כאלו שהפכו ברבות הימים לגדולי ישראל בזכות עצמם. (פרק ו')
באותה תקופה גם ניהל קשר מכתבים עם גאוני התקופה, כפי שסופר בפרק ג', ביניהם הגרצ"פ פרנק, הגרא"ז מלצר, והחזון איש שכתב לו "ניכר כי כל מגמתו לגלות אמת התורה". גם לגרי"ז מבריסק התקרב מאוד, כפי שסופר בפרק ז', הגרי"ז חיבבו כ"כ, ולפי עדות בנו הוא "היה מעריץ של ר' אברהם אלקנה".
לאחר שנים של התגדלות בתורה, נשא רבינו את רעייתו, הרבנית פנינה, אחותו של ר' נתן רענן, כשרעייתו של מרן הרב זצ"ל מעודדת אותה: "הוא עוד ירעיש את העולם כולו בתורתו", אז הציע לו הרצי"ה לשמש כר"מ בישיבה, ורבינו בחר בזאת וסירב להצעה החשובה שהוצעה לו על ידי הרב כהנמן מפוניבז' - לשמש כראש ישיבת פוניבז'. זאת למרות לחצי החזון איש עליו לקבל את התפקיד. (פרק ה')
בפרק ז' עמדנו על קירבתו לרב חרל"פ, הזכרנו את הצטרפותו לסגל המצומצם של רבני ישיבת מרכז הרב. והיותו היחיד שמסר בה שיעורי גמרא קבועים מלבד ראש הישיבה הרב חרל"פ. ומשמעות שלב זה כהתחלת יותר משישים שנים בהם בנה בישיבה את הדור החדש של לומדי התורה בארץ ישראל. ובאותה תקופה, כמסופר בפרק ח', גם ההדיר את הספר העמוק "זכר יצחק" של ר' איצל'ה מפוניבז', והוסיף לו "קונטרס אחרון" מחידושי עצמו, על קונטרס זה התבטא ר' חיים יעקב לוין, בנו של הצדיק הירושלמי ר' אריה: "עמקות כזו של תורה, אין בדורות האלו".
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לכתוב כאן.
מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות
