פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1056)

ב"הצלחה

מכל מקום את צריכה שם משתמש וסיסמה לדבר הזה

הדרך היחידה לזה הייתה, לפי הידוע לי, רק שיחה למנהל תיכון. (או לחלופין המזכירות/משרד החינוך)

אז אם לא שירגו את המערכות שלהם זו הדרך

בהצלחה

בס"ד

לפי מה שזכור לי גם לי זה תמיד הראה את ציוני הבגרות האחרונים ולא שלפני..

ב"הצלחה!

בעזהי"ת.

לנו יש עוד חודש וקצת... והזמן לא זז!

הזמן ע-ף!!!!

פתאום עובר שבוע, פתאום חודש.. מ-פ-ח-י-ד!

אני מפחדת שפתאום אגיע ל120 ולא אבין איך החיים עברו עליי כ"כ מהר..

מזל טוב רחלקה!!

בהצלחה בהכנות!!

בעזהי"ת.

ותהני גם את! השבוע האחרון זה הזמן לעשות את כל הסידורים הקטנים והאחרונים האלה.. לוודא שהכל מוכן והכל דופק

תהנווווו!!!!!

בס"ד

מזל טוב נשמה!!

בעז"ה עד 120 באהבה, אושר, הצלחה ונחת

עם המון המון ילדים קטנים ומתוקים

טוב לדעת מה התאריך

מזל טוב!!

כפרעלייך , כייף לשמוע , המון מזל טוב !!

מזל טוב אחותינו!!!!

כולם מתחתנים ואותי משאירים מאחור...רוקה זקנה שכמותי

לא להעתיק מכרטיסים אישיים של אחרים...

בס"ד

שתיזכי להקים בית נאמן בישראל

בעז"ה בעיתו ובזמנו ובקרוב אצל כולנו

איזה יופייי! ממש

אני כ"כ אוהבת שאנשים מתחתנים! זה כ"כ טהור! יש בזה משו כ"כ חזק!!

וגם חברה שלי מתחתנת ביום שני הבא...

ד"ש לחייל..

חיימאושרים ומלאים!!

תודה לכולם! מתוקים אתם!!!

בס"ד

פרטים

כמו כן ניתן לפנות אלינו במסר בשמחה ונענה על כל השאלות

יש לי מלא אם אתם מבקשים כאלה...

אבל יש יותר מדי אני לא יכול להכניס את הכל לפה...

אמייל אוליי אומשו כזה שאני יוכל להביר לכם..

רק אם אתם רוצים...

בס"ד

אנא עדכנו אותנו בתאריכי יום ההולדת שלכם על מנת שבכל גיליון נוכל לפרסם בעז"ה את רשימת האנשים שחוגגים יום הולדת באותו החודש ולברכם בברכת מזל טוב.

ילדי חודש טבת אנא הזדרזו לשלוח על מנת שנוכל להכניס אותכם כבר בגיליון הראשון

נ"ב - תאריך לשליחה =  ד' כסליו

בס"ד

שצריך לשלוח מסר שרשום בו תאריך- ד' כסלו (לדוגמה).

זה לא ה"דד ליין"...

אבל לא בדרך שציפיתי...

קורה לא כמו שרצינו או לא קורה בכלל...

אמיר ושחר אומרים שקרה אך לא בדרך שציפתי..אז הוא לא קרה אחרי הכל..לא לזה ציפתי.אלא ציפתי שיקרה ולא קרה.

אז הוא בעצם לא קרה..

אבל לפעמים קורה בדיוק מה שרצית והכל עבד לפי התוכניות אבל לא הרגשת עם זה מה שחשבת להרגיש כשזה יקרה...

חחח...מסובך..מקווה שאני לא היחידה שזה קורה לה לפעמים..

לפעמים זה מישהו שהחזקת ממנו במשהו מסויים או בכלל והוא התנהג בצורה שלא מתאימה לו.

תחושה של מפח נפש ... בעיקר ... 

שלא נדע טעם אכזבה .

קלעת בול...

יכול להיות שציפית להתנהגות מסויימת בתת-מודע,

אבל זה לא בדיוק "צפייה".

אכזבה במובן הפשוט זה לחכות למשהו שיקרה איכשהו,

ובסוף הוא לא קורה ככה.

בניגוד למה שאני אמרתי,

שזה לא משהו שציפית שיקרה,

אלא הוא פשוט קרה ואז התאכזבת..

העצמי....

כן, הביטחון העצמי מתערער כתוצאה מהאכזבה.

כי,

מה קרה לי? איך יכולתי לבטוח/להאמין/לסמוך על אותו אדם בצורה שכזו?

איך נכשל כושר השיפוט שלי בצורה שכזו?

(ולא שאני מתגאה חלילה,

סתם פשוט יש אינטואיציות מסויימות לכל אחד ואחת מאיתנו שמשמשות לעיתים כאמצעי אבחנה..)

זה אוכל אותך....

זה פשוט,

כואב....

שאני לא מצליחה בבגרות...בגרות קשה!!!

אני לא רואה בהערצה של המורה שום בעיה..

איפה את לומדת?

רק תיזהרי לא להיסחף...

שלא תסגדי לה או משו...

אין שווווווווווווום בעיה
אני חושב ורוב הגדול בנים ובנות כאחד
כל מי שמכיר אותי
ייעיד שאני מעריץ את הרב שלי
לדעתי אפשר לקחת אותו\ה כדמות
ליראות לדבר לחכות

אין בזה בעיה ולדעתי זה אפילו דבר ממש טוב!!!

  ד"א ברוכה הבאה
מקוה שתוציאי מפה את המרב

את לא צריכה לתפוס אותו כמקפצה לבגרות,הוא גם יכול להוריד רוחנית

להרבה אנשים יש אנשים שהם מעריצים. מה הבעיה שזה מורה?

ברוכה הבאה. 

וגם רגיל לגמריי שחברות שלך צוחקות עליך בגלל זה. ככה זה תמיד. גם אם הם מעריצות אותה / מורה אחרת לא פחות..

אבל מה שכן, צריך לבדוק את זה. כל דבר ציך לבדוק. וגבולות. זה חשובב.

בס"ד

 לאמ צליחה למצוא סיבה לצחוק על זה..אבל זאת בחירה שלהן-זה לא צריך לעניין אותך..

במיוחד אם הוא נותן לך ומלמד אותך.

לא רואה משו רע בלהחזיק ממישו...

ברור שאם מתחילים לראות סימנים של תלות (וההבדל בין תלות להערכה הוא דק)

אז צריך לבדוק. אבל בכללי- לא. אני חושבת שיש בזה משו יפה, לאהוב מחנך.

שבוע טוב

  ואני לא חננה...

  היא פשוט בנאדם מדהים (כמו שגם את כתבת) וגם מורה תותחית!!

  אז מה הבעייה להעריץ אותה על דברים שהם באמת ראויים להערכה\הערצה?

גם לי יש מורה מדהימה!! היא ממש כמו חברה שלי..

לא יודעת אם זה טוב או רע.

אבל אין בן אדם שיגרום לי להעריץ אותו.

אני מעריכה מאד הרבה אנשים.

אבל לא הערצה.

הערצה נשמע לי תמיד מוזגם כזה. כאילו יאללה, אנשים,

אבל זה עדיין לא סותר את מה כתבתי למעלה.

לא מעריצה אף אחד (חוץ מהקב"ה)

אתם לא מוצאים מישו
שבאמת ובתמים תוכלו
אני לא יודע
תרצו הכי להידמות לו?
שאתם מחזיקים ממנו?
או שהוא פשוט עזר ממש?

הציל אותך?
עשה לך משו טוב?

מה זה הערצה?

הערצה הוא מושג שצריך לדעת כדי להשתמש במילה
לכן אני לא מצליח לתאר אותו בכלל
אבל מי שלא מצא בן אדם
שהוא יכול באמת ב100 אחוז להאמין בו
ליסמוך (סליחה על השגיאה אין לי מושג איך כותבים את זה) עליו
אבל באמת ליסמוך עליו

אני חושב שהבעיה כבר לא
בזה שאין אנשים כאלה
כי אם מצאתי בישיבה שלי
אז אמור להיות בכל מקום

כמובן אשמח אם יהיה מישו שידע להגיד לתאר במילים את פירוש המילה "הערצה"    מאד מעניין אותי

אני מרחם על מי שלא יודע את זה (על מי שלא מכיר את ההרגשה)
של :    לא אכפת לי להיות טלוי עם רגל אחת ורגל אחת צולעת בים של קרישים
אם אני אדע שהוא אחראי עליי באופן כל שהוא אז פשוט לא יעניין אותי!!!

טוב סיימתי בנימה אופטימיטת זו אפרוש למטתי
ואשמח לתשובות
לילה טוב!!!

יש לי מישו,

שבאמת ובתמים אני יכולה

לא יודעת מה

רוצה הכי להדמות לו

שאני מחזיקה ממנו

והשוא פשוט עזר ממש

הציל אותי

עשה לי משו טוב

ואני עדיין לא מעריצה אותו.

אני מאוד מעריכה אותה ואוהבת.

מאוד.

בס"ד

סולחת בלב שלם

(צריך את זה שלוש פעמים? אז מחול לך מחול לך מחול לך )

סליחה גם אם יצא לי לפגוע באיזושהי דרך..

את צריכה להתרגל לרעיון ואז להיפטר לאט-לאט מההרגלים הנלווים.

דבר אחר -

זה לא נכון להאשים אחרים בדעות שגיבשת לעצמך. אני מתאר לעצמי

שאם הדביקו לך כינוי כזה, זה לא סתם.

אין ספק שהיה לי חלק בזה,

אבל אני מדברת על מעבר לסתם צחוקים,

זה משפחה, הורים, שכנים..

וברצינות.

בס"ד

את שולטת על מחשבותייך, לא הן שולטות בך.

אולי כדאי לך להבין שיש עוד זמן ושבעז"ה בעיתו ובזמנו

ולא להילחץ כל כך כי זה עלול לגרום לך דברים מאוד לא טובים גם נפשית וגם טכנית..

חתונה זה לא דבר פשוט, למצוא חתן זה לא דבר פשוט

אולי ההבנה שיש תהליך נורא ארוך ושיש בשלות נפשית מסוימת שצריך

היא זאת שתעזור לך להבין שמה שקורה לך עכשיו זה דבר מזיק ולא נצרך.

נסי לשלוט במחשבותייך.

ותאמיני לי, מניסיון, אפשרי להגיע למצב שאני שולטת על מחשבותי וכן מתחברת גם לדיבורים של חברותי...

(אגב, את רוצה להיות עקרת בית? כי אם לא אז את גם יכולה לדבר על מה את רוצה לעבוד כשתהיי גדולה..)

מקווה שהובנתי.

אפשר בכיף לדבר באישי .

בס"S

 ולקשור בשורה אחת עם השרוכים ולכתוב על דף ענקי "שנתחיל ברגל ימין"

בס"ד

עבדו עלינו שיש איזה זוג חתן וכלה,שאין להם כסף,וכו' וכו' והם צריכים אנשים שיבואו וישמחו אותם..

הם "התחתנו" בבית העם,איפה שהביצפר...

כולם באות מאורגנות וזה...אמרו לנו החתן והכלה נמצאים בחדר עוד מעט חופה,הוציאו אותנו נהמקום,החתן והכלה יצאו,

וישבו עם הגב אלינו..

ואז כאילו בחופה-הם מסתובבות,וזה היה 2 בנות מהשמינית..

זה היה קורע..

והסברתי ת'מצב..:

בעזהי"ת.

זה בהחלט מצב מעצבן.

אני חושבת שכדאי לך להגיד לילדה השניה שתשתף אותך, תנסי ליזום ולחזוב צעד קדימה, כלומר- מה עכשיו צריך לעשות? אוקי, לאסוף כסף? אז אני. להביא את הסווצ'רים לאולפנא? אני אלך. תנדבי את עצמך, וכך תצטרפי למעגל העשייה.

מעבר לזה, לדעתי מאוד חשוב שיהיה לך דיבור פתוח עם המורה, ושהיא תדע מה קורה לך בנפש ומה ההעדפות שלך. אז בלי קשר, תזמי עם המורה שיחה ותספרי לה שאת לא כ"כ נהנת לארגן דברים עם אותה אחת...

ב"הצלחה!

"או שאנחנו עובדות יחד או שאת עובדת לבד. ו'ביחד' זה אומר שאף אחת

מאתנו לא פועלת ולא מחליטה החלטות בלי לשתף ולהתייעץ לפני. לא? לא".

לדעתי את לא צריכה לשתף את המורה היא רק תהרוס את החברות בינכן... וחבל

הספר ד-פ-ו-ק!!

חסר בו מלאמלא דברים חשובים.. וזה המורה שלי אמרה וגם אני ראיתי..

אם את מתעקשת בכ"ז> זאת ירושלים חלקים א+ב הוצאת יד בן צבי..

ובהצלחה עם להשיג אותו. כי זה ממש קשה להשיג!!

ותהני במגמה!! זאת ה--מגמה!! ואם את צכה עזרה וכו'-בכיפ [אני גם עושה ירושלים השנה..ושנ"ש עשיתי ההר המרכזי וצפון..]

ההחלטה של המורה שלך מאוד נבונה.

וזה היה סבבה!

כל עוד המורה יודעת ללמד טוב,

אפשר להצליח.

המורה חילקה לנו מלא דפים במקום.

וזה בסדר.

ב"הצלחה

אבל מידי פעם הצצנו בו קצת

ואז לפני הבגרות למדתי גם מהספר וגם בהמחברת...והיה מעולה 

אז תעשי מה שאת רוצה..

וכן,הוא לא כ-זה חשוב!..

וגם לא פתחנו אותו כל שיעור. מכל הספר עוברים

על פחות מחמישה אחוז. השימוש העיקרי שלנו בו

היה כשרצינו לראות תמונות...

אם המורה תתן לכם דפים וסיכומים, זה מספיק.

אם תקשיבי בשיעור ותביני את מהלך הדברים,

את מסודרת.

תעשי לעצמך טובה, אל תקני! בזבוז כסף וזמן.

הספרים ישנים וקשה להשיג אותם.

ירושלים א'? ב'?

בס"ד

 בכל מקצוע ומקצוע אתה יכול להוציא את הכוחות שלך לפועל ,גם אם זה ג'ובניק או חצאית דמעות אפילו....זזה תלוי ממש איך אתה לוקח את זה,יש קצינים כאלה שלא נראלי הם מבינים את חשיבות הדבר שהם עושים,וחושבים שזה שהם בתפקיד טוב אז הכל מותר להם -ויש ג'ובניקים פשוטים פשוטים בקריה,שהם בטוחים-שפה,הם משרתים את המדינה!והשירות שלהם יהיה יותר מועיל משל אותם הקצינים,זה ממש אבל ממש תלוי בבנאדם!

אני קצת לא אובייקטיבית אבל להיות ג'ובניק זה לא בושה!

בזכותם הקרביים עושים מה שהם עושים

בזכותם הכל דופק

כי צבא לא יכול להיות מורכב רק מלוחמים- צריך משו שיחבר בין הכל...

ומי שינסה לחתור לעיקר בלי אמצעים לא יגיע לכלום...

יש שאיפה כללית בכל הצבאות לצמצם את הכוחות בעורף

ולהגדיל את הכוחות בשטח. אבל הג'וב זה הבסיס שעליו

נבנה הבניין.

אני מרגיש שמיותר להמשיך לפרט...

אבל כן יכול להיות שבמקומות מסוימים החייל הקרבי עושה

יותר מאמץ מהעורפי.

אבל מי שיש לו פרופיל גבוה שילך לקרבי!

יש מספיק כאלה שהפרופיל שלהם נמוך והם יהיו ג'ובניקים ויתרמו שם כמה שהם יכולים!

זה חשוב מאוד הג'ובניקים, אבל כרגע צריך תגבור בקרבי (צריך תגבור = צריך ללכת גם לג'וב, אבל כרגע יש הרבה ג'ובניקים ומעט מידי קרביים.

עד החלק של המש"ק ממטרות...

כל ג'ובניק, אפילו בתפקיד פעוט, תורם לצה"ל באופן משמעותי!

צה"ל לא היה מחזיק בלי המזכירים, הטבחים, חיל ההנדסה וכו'. זה ממש ממש חשוב, כל תפקיד.

את מביאה את החיים לעולם!!!
את ההמשכיות
בלעדייך המין האנושי כבר מזמן היה חדל להתקייים!
בזכותך צובזכות כל שאר הבנות בעולם יש בנים בעולם
את קולטת את זה?
את מסוגלת בכלל להבין את החשיבות שיש לך?

אבל רק שתדע, אם הייתי אומרת את מה שהיא אמרה..
זה ממש לא היה מעודד אותי שאני מביאה חיים לעולם, להביא חיים ולראות אותם מתים!
לא, לא משו שמעודד במיוחד!
אז לבנות אין את ה"יכולות הפיזיים" שיש לבנים, והם צריכות לשבת בצד ולהסתכל על העולם.

איך הוא משתנה, ומה קורה לשאר האנשים.

איך הם מתים, נולדים, חולים וכ'ו..
בטח שזה שמח לראות את כל זה, ומהצד להסתכל על הטוב שבזה, שאנחנו בעצם למרות שזה קשה וכ'ו וכ'ו
ממשיכות את החיים.

שאלת את תמר אם היא מסוגלת להבין תחשיבות של זה.
אני לא אענה במקומה, אבל אני רוצה לענות את מה שאני חושבת.

אני חושבת שאם זה החשיבות שלי, עדיף לי לא לחיות!!
ואל תתחילו לחפור שאני לא צריכה לחשוב ככה, ושאני לא יודעת כלום.

אני יודעת מספיק כדי להבין שאני מעדיפה את זה.

תמר- סליחה אם זה נראה שעניתי במקומך..|מתוסכל|

דווקא מאוד עזר לי מה שאמיר אמר.

(ד"א ממש תודה אמיר!)

זה הופך את כל ההסתכלות,

וואלה אם לכולנו הייתה את אותה מטרה בעולם, מה הקטע שכל אחד שונה מהשני?

ה' ברא את העולם בצורה כל כך גאונית ואלוקית, שלכל דבר יש משמעות, לכל אחד תפקיד שונה בעולם.

אנחנו מקדישות את החיים שלנו בשביל לקיים את העולם, בלי ילדים איך יהיה לו קיום?

והתפקיד של החיילים הוא לשמר את החיים שכבר קיימים.

לכל אחד תפקיד מדהים ועצום!!

מה שהפריע לי דווקא זה לא שלמה הם כן ואני לא,

את זה אני דווקא מבינה ומסכימה עם זה מאוד.

מה שמפריע לי זאת האי נעימות הזאת, איך מתייחסים לדבר נורא כזה? זה גדול כל כך.

בע"ה צריך לעשות עבודה, כי ככה ה' מנהל את העולם וזה הטוב ביותר.

זה קשה, אבל בתהליכים בע"ה..

אם נתמרמר על מה שנשלל מאיתנו, איך נוכל לעשות כמו שצריך את מה שמוטל עלינו? ודווקא עלינו!

אנחנו צריכים להבין את האלוקיות שבה ה' מנהל את העולם ולשמוח במה שנגזר עלינו באהבה! כי זה כל כך הרבה ועוצמתי!

שעושים תפקידים מיותרים ולעיתים אף מוסרים את נפשם לשווא.

הייתי 3 שנים בצה"ל. תפקידי המשרדי היה מיותר לחלוטין, ושני מתכנתים + ביצועיסט רציני במשכורת היו יכולים לייתר עוד לפחות 50 חיילים בתפקיד דומה ביחידות השונות.

משה, סמ"ר (פטור ממיל')

ע. רב חטיבה 933, פרוייקטור פיתוח 162 לשעבר.

זה לא עניין של היה ערך או לא,

זו שאלה כמה השקענו כדי להגיע לשם.

כתבתי לך תגובה ממש ארוכה ומפורטת והיא נמחקה לי,

אני מקווה לשחזר אותה בקרוב.

אבל לפני כן, אני אציין שאם הצבא עושה משהו בכך שקלים

או כך שקלים, זה לא סותר את העובדה שהוא שומר עלינו

ושצריך להכיר טובה. וזה לא סותר שאם צריך אותנו שם, אז

נלך לשם לעשות את המקסימום.

אנחנו לא מבקרים אותו כי לדעתנו הוא מיותר. להיפך, אנחנו

רוצים להעצים את הכוח שלו. (הרבה אנשים לא תמיד שווה

הרבה כוח).

חשבתי לפרט, אבל הטענות ברובן נמצאות בקישור הזה:

http://www.kav.org.il/100994/921

זה ארוך, אבל אינפורמטיבי. יש שלוש "תיקות":

מציאות (חסרונות),

העידן החדש (הצעות ייעול)

ומיתוסים.

זה מחולק לפרקים אז אפשר לעבור מפרק אחד לאחר בלי לעבור לפי הסדר.

שוב, כשקוראים צריך להסתכל על הגישה שכתבתי למעלה ^^.

ולכן בכלל לא שייך לדרג חשיבות של תפקידים שאינם נמצאים באותם עולמות,כל אחד צריך לבצע את תפקידו החשוב

לכל אחד יש תפקיד פה בעולם.

אגב, גם בחורי ישיבה ממיתים עצמם באהלה של תורה למענינו...

עכשיו רק תגידי את זה לכל השאר...

אבל זה לא סותר את זה שמה שכל שאר האנשים (והנשים!!) עושים בעולם הוא פחות\לא חשוב

כי לכל דבר יש את החשיבות שלו..

בעזהי"ת

אם אני חלק בלתי נפרד מעמישראל ואני חיה את השייכות הזאת לעמישראל, ואני חיה חיים כללים כלליים כלליים, ולא פרטיים- 

אני מרגישה חלק מצה"ל.
החייל לא מוסר את עצמו; הוא מוסר חלק ממני;

אנחנו אותו דבר. אנחנו אחד.

זו המעלה הגדולה של אחדות ישראל

וכבר סיפרתי פה כמה פעמים על דודשלי, שבמבצע עמוד ענן אמר לבנות שלו, בבית, 'בנות לא להפריע לי עכשיו. אני יוצא לחזית.'

כשהוא הלך ללמוד, מתוך ידיעה והרגשה שהלימוד שלו משפיע באופן ישיר על הלחימה של החיילים,

ובחזרה- כל השבת הוא היה שמח כי הגבורה של החיילים בחזית משפיעה עליו באופן ישיר,

וכי ה' נמצא בתוך המחנה במלחמת מצווה- והוא חלק מהמחנה, ואשרינו שה' נמצא בתוכינו עכשיו!

אין לי עצבים לזה.

לי יש תדע שלי, ותמר כל הכבוד לך על הצורת הסתכלות שלך.

מצטערת שאני לא בנאדם שלוקח את זה כמו שאת לוקחת.

אז לא אמרתי כלום! פשוט אל תתייחסו!!! <ר>
אין לי כח לחפירות עד כמה אני טועה וכ'ו..
בכל מקרה.. תודה.

לפני כימעט שבועיים ביום שיש ב6 וחצי בבוקר קיבלתי הודעת גיוס חרום.

האוכל לשבת כבר היה מוכן ונאלצתי לעזוב את אישתי וליסוע לנקודת כינוס שמשם אין לי מושג לאן יקחו אותי, ואיפה יהיה בשבת.

כנרית, נסעתי בשבילך.

נסעתי בשביל כל אחד ואחד פה.

ונסעתי בשביל כבודו וגאותו של עם ישראל.

ואני גאה בזה ושמח בזה.

אבל..

אישתי רוצה ללמוד אחיות,

שהיא בעזרת ה' תהיה אחות היא לא תתן רק 45 יום ב3 שנים וצו 8 פעם ב..

היא תתן כל יום ויום ולפעמים גם שבתות למען כולנו.

היא תתן הרבה מעצמה והמשפחה.

אחותי מורה בחינוך מיוחד, היא נותנת את הנפש שלה לילדים עם בעיות.

ועוד ועוד ועוד דוגמאות.

צבא/ מילואים זה נתינה ענקית אבל ממש לא הדרךהיחידה לתרום(בכוונה אני לא כותב את הדברים המפוצצים של אימא ומביאה ילדים לעולם כי זה לא קשור לפה לפי דעתי בכלל זה נתינה אחרת שלא קשורה לענין)

יש בעיה שבגללה את לא יכולה להתגייס לצבא אז לא מתגייסים.

יש בעיה בקטע של הצבא, זה הילה מאוד גדולה כמה זה באמת הרצון הטהור והכנה לתרום לא יודע.

הצבא עמוס בלוחמים בשביל להראות את הנשק בבית, זה לאו דווקא נתינה יותר גדולה מאלף דברים אחרים.

למה לא צבא? אתם לא יכולות.

תאמיני לי המסירות נפש לשלוח את הבעל והילדים לצבא לא קשה פחות, אפילו לא קצת.. האמת אולי יותר..

בהצלחה כנרית.

הצבא נותן לך בסיס לחיות את החיים שלך. הוא נותן לך

את התנאים להתקיים, את ההגנה הדרושה והנוחות המירבית

לעשות מה שתעשי...

הכבוד הגדול ביותר שתוכלי לתת לצבא, הוא שתתני לחיים

האלה שהוא מאפשר לך משמעות גדולה יותר ותחיי חיים של

ערך.

המדינה היא הכלי, התפקיד שלך למלא אותו. כל הערך של הכלי

נגזר ממה שהוא מכיל.

לא נורא, לא קרה כלום, יהיה בסדר, זה ממש בקטנה.
אם תקחי דברים בקלות אז לא יהיה לך שום סיבה לחטוף קריזה על אף אחד כי מה כבר קרה
פשוט תמיד להיות יותר רגועה ואופטימית לצפות לטוב ולא להילחץ מכל דבר קטן שקורה....

הגיע הזמן לשחרר את הכל, לשפוך את כל המוגלה החוצה, להתנקות מבפנים, להתגבר על הפחד. ואת יכולה, יש לך את הכוחות, ואת צריכה לחפש אותם ולהשתמש בהם, כי זה המטרה שלהם. אם תתני צ'אנס לעצמך, אז תתגברי גם על הפחד. המון המון ב"הצלחה.

[כן.]

כי את נותנת לזה לעמוד מולך כל הזמן. אם את לא מוכנה לשחרר, לפחות תזיזי את זה הצידה, כדי שתוכלי לחיות כמו שצריך. תתקדמי, אל תתני לעצמך להיעצר. אדם שמתקדם הוא אדם עם תקוה, ולכן חשוב להתקדם.

[נסגר כאן.]

בס"ד

התחושה הזאת שהנפש לא רגועה,ואת מנסה להרגיעה אותה אבל היא לא רוצה בכלל לנוח וזה הורג מבפנים

תנסי לדבר עם מישי שאת סומכת עליה... מדריכה/ מורה/ חברה/ אמא...

פשוט תתחילי לפתוח את הכול לאט לאט, ולעשות לעצמך סדר בראש.

לדעת מול מה את עומדת...

ברגע שהגדרנו מה הבעיה שלנו עכשיו, ומה תוקע אותנו, כבר עברנו חצי מהדרך...

שולחת המון כוחות!! ומוזמנת באישי, אם אפשר לעזור...

כל מה שאני אמורה לעשות זה ,לקרוא איתה ספר באנגלית...

במצב שלי בטטה

תלוי בנסיון שלך, בהשקעה וברצינות- תאמדי את עצמך..

וכמובן תלוי בקהילה בה את מעבירה את השיעורים- אנשים אמידים? עניים? זה חשוב!

ומאה שקל מקובל לשלם לאשה מבוגרת (!) עם תואר בהוראה שמכינה בנות בגילאים שלנו לבגרות!

בעזהי"ת

[סתם עשיתי את הדבר הכי פשוט שעלה לי לראש. הפוטושופ יצא לי מכל החורים היום.]

(פלוס מינוס הרעיון של אברי...)

זה לא סופי ניתן לשינויים... יש פה כמה אופציות אפשר ורצוי לתת עצות ליעול ושיפור 

לא שמתי את הסמל של נוג"ה, כי הסמל יהיה בכל מקרה בראש העיתון נראלי לא? אמור להיות.. אז אין קטע גם וגם לדעתי..

לדעתי הכי נושנוש זה הרביעי 

 

 

 

בס"ד

וזה נראה לנו תלוי באיזה לוגו יבחר.

בכל מקרה תודה רבה לכם!

ואנחנו מחכים לעוד רעיונות

אשרכם!

הגיון פשוט שהלוגו יהיה בצד ימין/שמאל למעלה... נראלי לפחות

אבל אם אתם אומרים...

בעזהי"ת

שישלב את הלוגו של נוג"ה, מה הקטע לשים גם וגם? ..

אבל אשלב אותו...

אז למה אתן בכל זאת נכנסות לזה?

|אחד שעשה את הטעות הזאת...|

זה לא אמיתי, פשוט לא אמיתי. הקטע הזה פשוט הפך אותי.

 יפה שלי. נדבר...

אוהבת אותך.

תודה

זה בדיוק מה שהייתי צריכה בשביל להתבטא

באמת יש לו את זה.. גם אצלנו הוא שינה דברים..

ואני לא חושב שהמטרה היא למחוק את הפייסבוק, אני יודע שבפייסבוק שלי אפשר לראות רק את השם והתמונת פרופיל וזה לא מפריע לי, בחיים לא קבעתי ובעז"ה גם לא הקבע פגישה עם מישהו רך הפייסבוק בקיצור צריך רק לעבוד עם זה חכם...

(ואם כבר אזה ערוץ 7 כבר הרבה יותר מסוכן...(פגישות וכאלה) <צ>

כתבתי על הפגמים שיש בזה,אם תרצה לראות את דברי הדלים:

/Forum/Forum.aspx/t476919#5526463

(צריך לעשות העתק הדבק בהתאמה,אני לא מצליח אחרת משום מה)

כל טוב

(לצערי גם כאן לא אידיאלי תמיד,אבל בדר"כ הבעיות הן בכלל לא באותם סדרי גודל,אולם זה כמובן לא נותן לגיטמציה להמשיך כך מפני שהמקום הזה צריך להיות אידיאלי בפני עצמו) שם יש בעיות קשות כמו צניעות,החשפות לתכנים לא הולמים,תכנים אנטי יהודיים ולפעמים אפילו עבודה זרה בתור "פרסומות",רדידות,וניתוק מההוויה הדתית והטמעות בתוך אוירה חילונית שיש בכלל פייסבוק,גם פה לפעמים יש רדידות וליצנות אולם זה במסגרת מסויימת,שם הרדידות והליצנות אפילו לא יהיו במסגרת הקשורה ליהדות.למרות שגם פה יש פעמים רדידות,פייסבוק לפי נסיוני הוא לא כלי שיכול להביא את התכנים היותר משמעותיים שלפעמים יש כאן,ולכן שם מדובר בבמה שיש אך ורק רדידות.

כמו כן לשון הרע שציינת לא יופיע פה לעניות דעתי באותה רמה כמו שם.

אבל כל מה שציינת אמור לגרום לנו להשתפר או לעשות חושבים לגבי הגלישה כאן והיקף הגלישה כאן,אבל בשום פנים ואופן לא לגבי השוואה כיאלו והמציאות הזאת לגיטמית,אנחנו מודדים מה לגיטמי לפי שולחן ערוך ולא לפי מצב הפורום בנוג"ה ועוד פורומים.

ובאמת המטרה שלה היא לא שכולם יסגרו את הפייסבוק אלא שיהיו מודעים לסכנות שבפייסבוק וידעו איך להיזהר!

נרצח לפני 4 שנים , ליד קדומים .

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3473398,00.html

פשוט עצוב

רק שעכשיו הוא נשמה עליונה, לא אדם.

בע"ה שיעמוד לצידנו תמיד.

מצאתי ת'צמי רואה אתזה עם אמאשלי ואחיות שלי...

זה משו שלא קורה בד"כ! שאני אתן לאנשים מסביבי לראות איתי??

ו-ואוו. זה חזק. וזה סרט מדהים ובאמת שוה כל דקה של צפיה! והוא שיא הזורם! הוא לא מרגיש כמו שעה+!!