בחור בן 20 לא הרגיש טוב כמה ימים התמוטט הוא בטיפול נמרץ מחוסר הכרה יש לו לוקמיה מסוג אלים מאוד
דחוף להתפלל
קאופמן ודברי שיר??
..
קוראים לו רן שריד...
ויש לי את המייל שלהם אם זה עוזר לך..
*חזרזיר*לעשות לכם שיעור?
שאלתה הייתה:
"מישו יודע איפה אפשר לעבוד בתור סוכן חוץ מגוזף קאופמן ודברי שיר?
עיתונים-מקור ראשון.
אני מתארת לעצמי שחלק ראו.
המורה שלנו הביאה לנו את זה לכיתה, אחרי הסרט היו צעקות בכיתה.
זה קליפ של שמאלני אחד, בו הוא מתייחס אל חיילי צה"ל כאנשים אכזריים, חסרי לב ורגשות, שהורגלו בשנאת אדם ובאטימות.
הוא טוען שמגיל צעיר הילדים, שיהיו חיילים, מקבלים יעוד ללחום, להרוג, ולטבוח ברוע לב.
יש קטעים קצת מבלבלים, שנראה כאילו הוא בעדינו, אבל זה לא כך... תראו ותבינו. סליחה למי שיש רימון...
קבלו אותו-
עניין של הרגל/ יזהר אשדות
תיכנסו, חובה. המורה שלי רצתה שנתנסה בשמיעת דעות שונות. היא חושבת שזה מזעזע, הבן שלה חייל, אבל היא רצתה שננסה לחשוב מה היינו עונים לאדם כזה.
בסך הכל, הוא פשוט עיוור. לגמרי עיוור.
מה הייתם אומרים לו? מעבר לרגשות, לכעס הענק כלפיו- איך באמת מסבירים לאדם המסכן הזה?
אלו לא דעות שונות,אלא קיצוניות מופרזת שאין לה שום לגיטמיות מוסרית,זה עיוות המציאות והוצאת שם רע אולי בעצם לכולנו,וגם מתוקף כך ערעור על הזכות שלנו להגן על עצמנו.
לענ"ד אני לא חושב שנכון לקרוא לזה דעות שונות,בהנחה שזה מה שאמרה המורה והבנתי נכון
היא רצתה שנדע מה לומר על זה, שנפתח את הדעות שלנו!!! ממש לא בכוונה הזאת. היא רצתה לעצבן אותנו.
כמו בפעולה- אם רוצים שיתפתח אצל חניכים דיון לא אומרים להם: "תגידו, אתם מסכימים איתי שיש בחירה חופשית?"
אלא אומרים להם:" תקשיבו, נראה לי העניין עם בחירה חופשית הוא קצת שטויות, ה' יודע הכל מראש!" ואז הם ידברו ויתווכחו ויתחממו.
סליחה אם הובנתי לא נכון. הבנאדם הזה רע. הוא רואה את הכל בצורה מעוותת. אבל יש חשיבות שנדע לראות דעות שונות כדי להתמודד איתן! כדי לפתח השקפת עולם! אנחנו בגיל שכבר לא סופגים כל דבר, אלא מפעילים ביקורת, שדווקא מפתחת את האישיות. אחרי הדבר הזה בכיתה, יהיו לי תשובות לטענות דומות!
השני שמישהו העלה..לא ידעתי שהוא(השיר והזמר) שמאלני..עכשיו אני מבין שהקליפ השני הזה הוא תגובה,שמציג את האמת..כל הכבוד שעשו את הקליפ השני..
יישר כחם!
את האמת בצורה משעשעת!
"הסוהר קרא להם לתאים"
יש בזה המון חכמה שצריך להבין אותה..אבל חלק לא הבנתי..כ"כ כמו עם השחקן ההוא..
רק תלוי באיזה קליפ בוחרים.
הקליפ הראשון.המציג את חיילנו כרוצחים,מזעזע! ושקרי! הקליפ השני מציג את האמת .
יישר כוחם של עורכי הקליפ,התגובה..ערוך בטוב טעם ודעת..חזק ויאמץ ליבם.
כאילו יש לנו ברירה חוץ מלהיות שם.
נותנים להם מרחב - צומחים קוצים. שיאשימו רק את עצמם. צבא זה גוף שאמור לעשות שני דברים:
להתקיף ולהרתיע. ולהתקיף פירושו לירות, להרוג, להרביץ. שאף אחד לא ינסה להיתמם, כולם יודעים
למה כל מדינה מטפחת צבא. וצה''ל, כמו כל ארגון ביטחון בעולם, לא מסכל פיגועים עם ליטופים.
לאלימות במסגרת הזאת יש ערך. תא''ל ארז גרשטיין הי''ד היה זה שאמר "המטרה של סיירת גולני זה
להרוג וזה מה שנעשה פה". בלי לכבס.
(הבעיה היא כשעוברים גבול הטעם הטוב. חייל צריך להשלים את המשימה, לא לפרוק עצבים על ערבים).
הוא מבלבל ת'מוח על משפחות מסכנות שנכנסים עליהן הביתה. כאילו החיילים לא מעדיפים להישאר בבסיס
ולישון. למה הם שם? לבקש כוס סוכר? יש להם סיבה מספיק טובה להיכנס לבתים ולא פעם החשדות נמצאים
מוצדקים. הוא לא יכתוב על הנשק המוברח ועל התחמושת בארון. ואם אין כלום? סליחה, טעות, הולכים. ולא
צריך בכלל להתבייש שנכנסנו מלכתחילה.
אוי לרשע ואוי לשכנו. מי שהולך לישון בידיעה שהחברים שלו הם טרוריסטים, שלא יתפלא אם צה''ל יעיר אותו.
כמות מסיבית כזאת של מחבלים לא צומחת בחלל ריק. כל ארגוני הטרור נסמכים על תמיכה ציבורית. עד מלחמת
לבנון השנייה חיזבאללה היה בבעיה, כי בלי מלחמה הם לא נחוצים ואף אחד לא סופר אותם.
וקהילות שבגנים שלהן הילדים מרימים הצגות סוף שנה שמעודדות צימאון דם (היו מקרים שכפשוטו) זכאיות לכל
העונשים עלי אדמות. גם אם הם בלתי-מעורבים, הם לא בהכרח נקיים מכל אשמה...

השיר אפילו לא מציג טענות.
שורה אחרי שורה יש רק דמגוגיות.
למה אנחנו חייבים לצאת פרייארים ולעזור לשונאים שלנו???
שאנחנו בסדר.
קליפים מחרידים.מתו"שבכללי, העניין בשירים הוא שכל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו.. לא? 
(מעניין מה יזהר חושב על זה, אני דווקא מחבבת את השירים שלו...)
אבל הקליפ מעולה. מבחינה עיצובית אני מתכוונת.
וגם בה חשדתי קצת לפני שידעתי שזה שיר תגובה .. שהזמר שמאלני ... אנחנו הצבא הכי מוסרי בעולם .. כואב שיש אנשים כאלה במדינה ..
והוא אמר שבצבא הוא למד מחדש מה זו מוסריות. שאנחנו בחיים האמיתיים לא מוסרים כמו שצה''ל מוסריים.
וזה מה שיש לי להגיד...
שונמיתאחרונהאני אשמח אם תטכלו לכתוב לי שירים שקשורים לא"י לריקוד של השבט שאני מדריכה.... תווודה ! שיהיה קצבי ... קיייצוש שיר לריקוד ..
בס"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל כך קר פה,וחשוך,ומפחיד!!איפה אני???איך אני יוצאת מפה??איפה ההורים שלי?איפה אחותי?איפה החברות?? איפה כולם?מה אני עושה פה??מי הביא אותי לפה??מה קרה?????איך??למה?
כל כך הרבה שאלות,ואני אפילו לא מצליחה להיזכר,מתאמצת בכל כוחי,איך הגעתי לבור הזה,הקר,האפלולי,השפל,והמפחיד,הפחד שמכרסם אותי ,מסיח את דעתי מידי פעם כשאני מנסה להזכר-ואז פתאום,כאור במנהרה,הכל ברור פתאום-אותו אחד,נבזה,שפל-שהרס את כל הצלחותיי,את כל הישגיי..את כל מי שאני,בטעות אחת קטנה-ואיפה הוא??הולך לו,מאושר,כאילו לא קרה דבר..מובן לי וברור,שדבר זה אינו עולה אפילו בדעתו של אדם זה,כי מעל פני השטח,אני חזקה,איתנה..אך זה?זה כבר ממש השפלה!להכניס אותי לבור הזה??זה להרוס את מי שאני,....תוך כדי מחשבותי על אותו הנבזה-שוכבת אני בבור מכוסה בדמעותיי,ומפחדת,כל כך מפחדת-מי יציל אותי??איפה כולם??הם לא שמו לב להעדרי בזמן האחרון?...מחשבה נכנסה למוחי-רק בכוחות עצמי אצא מן הבור הזה,כי אף אחד לא בא לעזור-כולם ממשיכים בחיים שלהם בעוד אני כלואה בבור הזה,הרמתי את עצמי,קמתי על הרגליים והתחלתי לטפס בכל הכוח,מנסה-ונופלת,שוב מנסה,ושוב-ללא הצלחה,ושוב ושוב ושוב,-שריטה פה,מכה שם..ואני כבר על סף התייאשות-אני לא מצליחה!!!אבא!תן בי את הכוחות לצאת מהבור!!כי כבר כל כוחותי אזלו מנסיונותיי הכושלים!לפתע פקחתי עיניי-כמי שהייתה בתרדמת-ומוצאת אני את עצמי,מחוץ לבור,בעולם חופשי וטוב,שוב בפסגה,שוב למעלה עם כולם ,קמה על רגליי ,מנערת את בגדיי-והולכת,מי חשב שבקלילות כזאת אחרי מאמצים רבים אצא מהבור המייאש הזה?רק הייתי צריכה לפנות לאבא שלי,מי שבאמת יעזור לי,במבחן האמיתי,שאני סומכת על בשר ודם ונותנת מעצמי להם כל כך-רק אבא שלי,בסוף עוזר לי,כמה תודה אני צריכה להוקיר לו!!אחח..אבא-אני כ"כ אוהבת אותך!! 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~סוף פריקה [מקווה שהבנתם..]~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אמיר ורשואר
הללי נפשי. ![]()
בדמייך חייבס"ד
חחח סתם סתם...
emoonבקיצור- ב"הצלחה,
כל השאר כתבתי באישי 
כנסי..
את כותבת בדרך כלל?
...ו-לא
בדמייך חיי
מיריצ'י =)
מתוקיתבדמייך חיי
[טוהר ושחרית..
]בדמייך חיי
רעות :)
בדמייך חיי
פוסעת בחול...
בדמייך חיי
-אני אערוך את זה..בדמייך חיי
בדמייך חייבס"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל כך קר פה,וחשוך,ומפחיד!!איפה אני???איך אני יוצאת מפה??איפה ההורים שלי?איפה אחותי?איפה החברות?? איפה כולם?מה אני עושה פה??מי הביא אותי לפה??מה קרה?????איך??למה?
כל כך הרבה שאלות,ואני אפילו לא מצליחה להיזכר,מתאמצת בכל כוחי,איך הגעתי לבור הזה,הקר,האפלולי,השפל,והמפחיד,הפחד שמכרסם אותי ,מסיח את דעתי מידי פעם כשאני מנסה להזכר-ואז פתאום,כאור במנהרה,הכל ברור פתאום-אותו אחד,נבזה,שפל-שהרס את כל הצלחותיי,את כל הישגיי..את כל מי שאני,בטעות אחת קטנה-
ואיפה הוא??הולך לו,מאושר,כאילו לא קרה דבר..מובן לי וברור,שדבר זה אינו עולה אפילו בדעתו של אדם זה,כי מעל פני השטח,אני חזקה,איתנה..
אך זה?זה כבר ממש השפלה!להכניס אותי לבור הזה??זה להרוס את מי שאני,....תוך כדי מחשבותי על אותו הנבזה-שוכבת אני בבור מכוסה בדמעותיי,ומפחדת,כל כך מפחדת-מי יציל אותי??איפה כולם??הם לא שמו לב להעדרי בזמן האחרון?...
מחשבה נכנסה למוחי-רק בכוחות עצמי אצא מן הבור הזה,כי אף אחד לא בא לעזור-כולם ממשיכים בחיים שלהם בעוד אני כלואה בבור הזה,הרמתי את עצמי,קמתי על הרגליים והתחלתי לטפס בכל הכוח,מנסה-ונופלת,שוב מנסה,ושוב-ללא הצלחה,ושוב ושוב ושוב,-שריטה פה,מכה שם..
ואני כבר על סף התייאשות-אני לא מצליחה!!!אבא!תן בי את הכוחות לצאת מהבור!!כי כבר כל כוחותי אזלו מנסיונותיי הכושלים!
לפתע פקחתי עיניי-כמי שהייתה בתרדמת-ומוצאת אני את עצמי,מחוץ לבור,בעולם חופשי וטוב,שוב בפסגה,שוב למעלה עם כולם ,קמה על רגליי ,מנערת את בגדיי-והולכת..
מי חשב שבקלילות כזאת אחרי מאמצים רבים אצא מהבור המייאש הזה?רק הייתי צריכה לפנות לאבא שלי,מי שבאמת יעזור לי,במבחן האמיתי,שאני סומכת על בשר ודם ונותנת מעצמי להם כל כך-רק אבא שלי,בסוף עוזר לי,כמה תודה אני צריכה להוקיר לו!!אחח..אבא-אני כ"כ אוהבת אותך!!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~סוף פריקה [מקווה שהבנתם..]~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שחר7676

ענבלאחרונהבס"ד
זה באמת יפה אבל אני לא ממש מתחברת...
אני חושבת שלכל אחד יש אנשים שבשמחה יעזרו לו ונכון שבסופו של דבר צריך סיעתא דשמיא אבל לא צריך לסמוך רק על ה'..
זה כמעט כמו לסמוך על נס.
אני חושבת שכל אחד אם הוא יסתכל סביבו הוא יראה אנשים מדהימים שרוצים ויכולים לעזור לו, פשוט צריך למצוא.
זהו, עד כאן תגובתי.
בכללי זה באמת יפה 


ולאכול חביתה מביצים שהם לא עשויות מאבקה...
למרות שיש מצבים שהייתי מעדיף לא להיות בבית..
שנה שעברה התאווררתי בזכות זה שלא הייתי הרבה בבית יחסית לשנים קודמות.
אבל היום ב"ה טוב לי בבית!!!
![]()
![]()
רוצה לשמוח כל הזמן!!!![]()
![]()
![]()
בס"ד
אייפה\איך אפשר להשיג ספקים ולהשיג חטיפים וכאלה בזול לשמיני?
אם אפשר מספרים ,או סתם טיפים וכאלה..
תודה
אל תקנו דברים יקרים כמו פיצות או המבורגרים גם אם אתם בטוחים שיעוף
ובנוגע לשאלה.. מצטערת, אני לא יודעת אצל מי האחראיות אצלינו קונות הכל.
אני יודעת שזה בצומת סגולה איפשהוא.
או א"א טבק בלש' העם
לקיוסק של השמינית?
לא צריך.
קנו בסופר הקרוב למקום מגוריכם. וגם אם יצא לכם סכום כסף גבוה יחסית,
זו השקעה שמחזירה את עצמה אם תמכרו במחיר גבוה יותר.
חבילת וופלים עולה שלושה שקלים? מכרו בחמישה.
טרופית שקל? מכרו בשקל וחצי.
מסטיק עולה חצי שקל? מכרו בשקל שלם.
בקבוקי שתייה קלה ופחיות הם מצרכים פופולריים. עשו
סקר שוק וקנו במקום שמציע לכם מחיר מינימלי. בקבוק
קולה אר.סי. יכול להמחר בחנות בפחות משלושה ש''ח.
אפשר לקנות סטוקים של שטיחים וגומיים למינהם ולמכור
אצלינו סיפקו מוצרי חלב מתנובה..
עלה להם יותר זול...
ואז הם מכרו את המוצרים במחיר נורמלי....
וכמו שאמרו..פיצות זה ממש הולך!!!!
אז אנחנו קונות בבית שמש יש שם חנות ממש זולה...
השאלה באיזה אזור אתה מחפש..
אתם מכירים את המצב הזה שפשוט יושבים ולא יודעים מה עושים? שאין לאן ללכת ואין מקום לחזור אליו? שהכאב פשוט תופס אתכם ואין לאן לברוח? שאתם לא מוצאים את מקומכם בעולם? אני פשוט אובד עצות כבר. אני לא יכול יותר!!!
סתתם...שונמיתאולי פשוט לשבת במקום שקט, לחשוב בבהירות על המצב- על כל מגרעותיו.
לא לפחד מזה. מותר שיכאב.
אחר כך לנסות לחשוב בכל אופן מה כן יש לנו בידיים, בטוח יש משהו טוב. יש לך רגליים? ידיים? אתה יהודי? דתי? מודע לעצמך? אתה אתה!
תשמח איכשהו. תמצא במה להאחז. תחשוב באופן מעשי מה ניתן לשפר את המציאות.
רק גורם לכאב לגדול. הכאב נמצא ברקע וזה יעביר אותו למרכז ובזה אני לא מאמין שאני אעמוד. לחשוב על מה שכן יש לי - אני מאמין שאני כבר יודע מה יש לי. תודה בכ"ז
זה אפילו טוב!
לאנשים יש נטייה שאם יש כאב אז צריך להדחיק אותו לפינה וזה ממש לא נכון ואל בריא, צריך לדעת שזה בסדר שכואב! (יש בעיה עם הכאב כשהוא הופך למרכז החיים ותמיד נמצא בכל מקום) מי שכואב לו לפעמים הוא בנאדם חי.
אולי. מי שכואב לו תמיד - הוא בן אדם סובל ולא חי. וזה המצב.
בס"ד
מוכר מאוד-שאתה כבר אפילו לא יודע ממה הכאב נובע,ואתה לא יודע למי ללכת-למי לפנות,מה לעשות!!ואררר!!יש כל כך הרבה אפשרויות אבל פשוט לא!אני חושבת שתעשה דבר כזה-תעשה עם עצמך באמת ובתמים מה הדבר הזה שגורם לך לכאב ואיך אתה יכול לפתור אותו-כי בטוח אתה יודע,אתה פשוט מתעלם מזה-אח"כ..פשוט תעשה ה-כ-ל כדי לשכוח מהכאב הזה-אחרי שניסית לפתור אותו-תשמח את עצמך בכל מיני דברים..שירגיעו את עצמך טיפה...מקווה שעזרתי-ואני תמיד פה ובאישי 
מי חושב שזה חילול ה' ומי אומר שזה ממש חזק וחשוב שהם עשו את זה?
יאללה לראות ולהצביע!
כל מי שמסכים איתי שזה שכוייעך עצום-
שיעזור להפיץ את זה בכל מקום ובכל דרך אפשרית!!!!
פייסבוק
חברים
משפחה
אימייל
ועוד
ועוד
ועוד
ועוד
ועוד
ועוע
דועדועדד
דעודעוד
דועדעדו
גם לי הוא חוסם לפעמים אפי' אם מישהו מעלה את זה לפה.
רימון..




כל הכבוד להם!!!בדמייך חיי
אריאל דל"תהיעד הבא- להוריד צריח של מסגד...









































אבל משוםמה הסרטון הזה מוכ לי עוד מתקפת המיילים בכיתה ד'...
ב"ה צדיקים!!
למרות זאת שלא הייתי יודעת איך הייתי מגיבה אם הייתי מגיבה עם כמה חברות שפיציות ללמעלה.. ![]()
באמת שפיצים
זה שהם לא רק ראו, התבאסו והמשיכו.
הם עשו עם זה משו'!!
זה מוריד את הערך למטה לדעתי. זה לא סרטון של גאווה יהודית או משו כזה.. סתם, צומי. (לא שיש לי משו נגד צומי, רק שלא יראה כמו אידאל)
ב"ה קיבלתי בהקב"ה חניכים חכמים ונבונים
הבעיה שהם גם ליפעמים צודקים...
אמרתי לחניכי את המשפט העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שימחה
וכולם וואלה באמת אחלה משפט וכו.
חוץ מאחד הוא שואל תגיד מה אם השמחה בעצם לפני העצב
אני שואל אתכם מה באמת האם השמחה לפני העצב או ההפך
מה גורם למה?
מה קודם למה?
אלו מצבים נפרדים, למרות שיש משהו בזה ששמחה יכולה לבוא אחרי עצב.
עצבות זה מצב בו אדם מרגיש חסרון במשהו אצלו- בחייו, באישיותו, בעולם. החסרון מביא אותו לעצבות.
השאלה מה הוא עושה עם העצבות הזו. עצבות היא לגיטימית, היא קורית, השאלה אם נותנים לה לגדול בלי פרופורציות או מחליטים להסתכל למציאות בעיניים, בלי פחד, ולראות בה את הצדדים הטובים, ולהאמין שהצדדים הרעים ייתקנו.
לא ממש הבנתי את השאלה, אבל אני מבינה קצת את המשפט שאמרת, אם כי הוא לא סטטי, קבוע- השמחה תלויה בך. העצבות גם תלויה בך! אתה מחליט לשקוע בה. אם תשב ותגיד "מתישהו אני אהיה שמח" זה לא יפעל כלום במציאות, א-ת-ה זה שמחולל שמחה, ודואג לא להיות עצוב.
פטנט טוב לשמחה זה עבודה וסיפוק. אין כמו סיפוק ושביעות דעת מעצמך...
* זה טוב שהחניכים שלך מקשיבים וחושבים... ![]()
זה כמו שתשאל מה קדם למה הביצה או התרנגולת אנחנו בני אדם ומתוקף העובדה שאנחנו
בני אדם ולא בלוקים או מלאכים בראש ובראשונה אנחנו לא מושלמים!!!
ובדיוק בזה החיים שלנו כל כך מענינים ולעולם לא נגיע לסוף לעולם זה לא יגמר תמיד יהיה לנו לשאוף ולהתקדם
לעולם לא נגיע לחלק המשעמם של החיים לכאורה השאיפה העליונה שלנו זה להיות מלאכים אך שמסתכלים על זה בעומקות רואים שהם בעצם סתם בובות ממלאים פקודות אין להם חופש בחירה אין להם רצון שלהם אז כן אמנם הם מושלמים אבל בדיוק בגלל זה כל כך משעמם להיות מלאך וכן להיות מושלם זה משעמם!!!


ענבלאחרונהאתם יכולים בבקשה להכניס אותי לפורום?
בתו"מר
למה?נחמה בין החוחים =]העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שימחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אמיר ורשואר
הלוואי ושזה תמיד יהיה נכון
אני הקטנהאהה, זה נכון!
פוסעת בחול...
אשריך!emoonעצב גדול יותר. סליחה אם פיצצתי למישהו בלון
בנוגע לזה...
השמחה בסופו של דבר- תלויה באדם עצמו!
בס"ד
פתיחת חודש ארגון הולכת ובאה.....
אני מדריכת שבט מעלות!(נושא:פנים אל פנים)
כל הרעיונות שיש לכם,
בבקשה תכתבו פה!!
רעיונות לגלופה,קיר נושא,הצגה,שיר,קיר שמות.....
תודרבה!
חודש ארגון שמייח!!
כי אצלנו עשו לנו בסוודר:
(כמעט) (בקטן כזה ובסוגרים) 100 פילים
גם בכמות
גם באיכות
אנחנו בערך 46...
מה שמודגש זה הגלופה...
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/245682
שמו הוא:זיו שילו בן מרגלית,השם הוא לפי אחת התגובות,נא להתפלל לרפואותו בתוך שאר חולי ישראל.
נשמע עוד מקרים כאלה. בע"ה.
כבר תקופה ארוכה שאני עוברת משהו, ומנסה להתמודד...
אבל אין לי קצה של דרך...
אם אנשים מבולבלים אומרים שהם בפרשת דרכים ומתלבטים באיזו דרך לבחור-
אז אני אפילו את הצומת, את פרשת הדרכים הזאת לא רואה...
בדרך כלל במצבים כאלו- עמוק בפנים- מתחת להכל- נמצא איזשהו קול פנימי שיודע את התשובה.
לפעמים אני מסלקת אותו, כדי שלא יהיה לי מצפון- אני מעדיפה להמשיך בבלבול.
אבל עכשיו- יותר מדי זמן שאני מחפשת אותו, והוא פשוט לא קיים...
מה עושים כשבאמת לא יודעים את הדרך? כשאין קצה של דרך, צל של חץ שמורה לכיוון מסוים?
אני מתפללת ומבקשת ומתחננת לה' שיראה לי לאיזה כיוון להסתכל, איפה לחפש את הדרך...
אבל גם יודעת שמלבד התפילה -אני צריכה לעשות גם השתדלות...
ובבקשה אל תשאלו מה אני עוברת, אני ממש מבקשת שלא לפתוח את הנושא הזה.
משמאלי ומימני הכל עולה בלהבות!
לעיני נסלל שביל מתפתל בליבו ענן מכוסה בערפל!!!!
....
יהיה אשר יהיה לעצמי ממלמל!
זה הזמן לפסוע לתוך הערפל!!!!
כל מה שאת צריכה זה פשוט ללכת לערפל!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבל אני מרגישה שאני נכנסת עמוק מדי לתוכו... וזה רק מכניס אותי יותר לחוסר הוודאות...
בס"ד
גם אם זה מפחיד ונראהקשה,הקול הפנימי שלך,זאת האמת שלך-ותלכי איתה עד הסוף,יהיה לך טוב-וגם עם עכשיו לא טוב,מחר יום חדש..
מקווה שעזרתי -אני ממש אשמח אם תפני אליי באישי[כי לפעמים אני שוכחת..
]
כשאדם עומד באמצע הדרך,אין הוא יודע לאן לפנת, או בכלל - לאן עליו ללכת...
אם אתה לא יודע לאן אתה רוצה להגיע - תסתכל על הבסיס, ותראה בשביל מה יצאת!
אדם מסתכל מאיפה הוא יצא ולמה, ואז הוא יודע לאיפה הוא רוצה להגיע.
ומתוך כך - לאן עליו לפנות כרגע!
(זה לא ציטוט, זה אני!)
ובאותו עניין, יש פרק על הזכרת גבורות גשמים ב"מועדי הראי''ה".
ראיתי בבוקר, בהערת שוליים שם מובא סיפור ולימוד, אז אם אני
כבר מזכיר - אעלה אותו כאן:
"ציון היא, דורש אין לה" (ירמיה ל', י''ז) - הוכיח את השארית שנשתקעה בארצות
שביים, ע''י שאינן זוכרים את בית המקדש. במה הם צריכים לזוכרו? אפילו בני מזרח,
אפילו באיי הים צריכים לגשמים בתקופות תמוז - אינן שואלין את הגשמים, אלא בעת
שארץ ישראל צריכין להם. שאם תאמר ישאלו בעת שהן צריכין להם, אפילו בימות
החמה, נמצאו רואין את עצמן כאילו הן בארץ שלהן, אלא יהו רואין את עצמן כאילו הן
באכסניא, ולבם מכוון לארץ-ישראל ושאלתן בעונתו". (משנת ר' אליעזר, עמ' 48-50)
![]()
וכך כותב הסופר מר יצחק זיו-אב: סיפור זה שמעתי מפיו של מנהיג ציוני שבשנות ילדותו,
בשמיני עצרת, בתפילת גשם ברוסיה, שאל בבית הכנסת: "אבא, גשם בחוץ... למה
מתפללים לגשם?". מתחת לטלית בא קולו של האב: "ילד, זה לא הגשם שלנו". קול פסקני
היה זה, דוחה כל הרהור שני: "לא שלנו!"
רק לאחר הרבה שנים, בתוך מערבולת מדינית, הבין הבן כי מבעד למציאות שלו, שבה גם
הגשם זר, ראה האב את עולמו הנכון, שאינו בהישג יד ובכל זאת קיים. התפילה לגשם שלו,
ביטאה השתייכות תת-הכרתית שהיא מעבר למציאות וחזקה, מכל מציאות.
ועד כאן לשונו של הרב נריה.
(הרב קוק כותב שם עוד דברים יפים, אבל הבאתי רק את ההערה כי זה נראה לי פשוט יותר)


יעלושש=]=]גיליתי ברגע זה שלחברה ממש טובה שלי יש חבר..
איך זה יכול להיות?! היא כולה בת 14! אווףף....
החתולות
תתענייני מה איתה באמת [לא שאני אומרת שלא..]
היא באמת צריכה אותך..
אבל לפעמים לא מבינים מה עושים וזה שלב ההתבגרות..
והיא לא תבין אותך ולא תשתנה אם היא רוצה..
ו..אל תנסי לשנות אותה יותר מדי יש כאלו שעוד יותר בועטים שמעירים להם..
בהתחלה לא הבנתי מה קורה..מתרחקת ממני וזה...ואז ראיתי בגוגל+ פלוס רושמת לו כל מיני דברים 
אז אל תדאגי את יכולה לנסות הכל
אבל תיהיא בטוחה שבסוף כולם עוזבים את המקום המתועב הזה
אם את צריכה עזרה כל שהיא
כולל הכל חוץ מעצות שבהם אני לא משו
אני מכיר אממ אפשר להגיד חברה קבועים
מהכיכר הזו אז כל דבר
רק להגיד באישי