פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1100)

אם יעלו עוד רעיונות, אגיד..

בכ"מ - דרושים רעיונות לסרט גמר ד-ו-ק-ומנטרי!!

כל מי שמכיר מישהו בעל סיפור חיים מעניין, סיפור או פרוייקט ששווה לעשות עליו סרט גמר!

אשמח שיפנה אלי באישי!

תודה צאדיקים!

אין לי רעיונות.. אבל אם יהיו אני יודעת למצוא אתכן..

שיהיה בהצלחהה!!

[ושתדעו שארץ זו ה--מגמה!!]

(מה עם התסריט שלי?...)

אבל יש לי כמה רעיונות איך למצוא....

להסתכל על הרשימת אנשי קשר בפלא' ולחפש מישהו מעניין....

לחפש ברחוב אנשים מעניינים...

ללכת עם פנקס יום אחד ולחפש אנשים שמעניינים אותכם...

אנשים שקוים-תעשו על אנשים שקיימים ולא רואים אותם...

אה..ועכשו כשאני חושבת על זה.....

אנשים שעלו לארץ,אנשים שפינו אותם(ולצעירנו יש יותר מידי כאלה..)

עזרתי?

זכיתי לקבל השבוע כמה תובנות והבנות בזכות ה' ,וגם קיבלתי סיעתא דשמיא ממנו,תודה רבה רבה לך אבא !!!.

שיהיה שבוע מעולה ומבורך לכל עם ישראל,שבוע של התעלות בקדושה ועבודת ה' !
 

יש לי מטען כבד לפרוק......Iמזהיר מראשI

- בשבוע שעבר נכנסתי לישיבה שאף אחד לא חלם עליה

עם רמי"ם מעולים וראש ישיבה מעולה!

- גמרתי ב"ה את כל רש"י על הפרשה

- גמרתי שני דפי גמרא בבקיאות (עם חזרה) (לא עם שוטנשטיין!!)

- גמרתי חצי דף גמרא בעיון (ללמוד לעומק עם כל המפרשים)

- היה לי אירוע לא נעים בעליל אבל ב"ה זה היה 'רק' מתיחה מזעזעת

   שהייתי מעדיף שלא תהיה בכלל אבל זה גם חישל אותי וגם זה היה רק מתיחה......

- ביום חמישי באמצע הלילה בדרכי הביתה, בעודי עומד בתחנה המרכזית

  פתאום אני פוגש מיש'י וזה כ"כ שימח אותי (ולא חשובות הסיבות זה יכול להיות גם אנשים

   אחרים) ואז גם הבנתי כמה טוב זה עשה לצד השני לפגוש בן אדם שמח כ"כ

- בהיותי בתחנה המרכזית (ראה לעיל) פונה אלי אדם ומתחנן שאביא לו כמה שקלים

  פתאום נזכרתי שיש לי עשרים שקלים שנשאר לי מהשבוע האחרון והבאתי לו שטר ככה במזומן

  אתם לא יודעים כמה טוב זה עשה : לי ; למי שקיבל את הכסף ; ולמי שהיה לידי, ואחרונים חביבים

  הם משפחתי שזכו לשפע של ברכות

~ היה שבוע ראשון ואחרון של החופש הגדול.

~ הייתי בבית ופשוט נהנתי

~ הכנתי גרנולה ויצא ממש טוב

~ פגישות ועניינים לקראת התפקיד החדש...

~ עזרתי בבית לכבוד שבת כמו שכבר שנה לא הצלחתי לעשות...

~ היתה שבת חברות, והיה ממש נחמד..

תודה לך ה' על הכול!!!

שיש לנו אינסוף על מה להודות לך!

שמרגש אותי לקרוא כמה אחרים מודים לך^

שאתה כל כך מכוון מוביל ועוזר..

שאתה מביא אותי לתובנות חדשות וביראות לחיים.

שאתה מרגש אותי!

שזמן גדול לתשובה כרגע..

שמתחילה שנה חדשה..

שאני גדלה יומיום.

פשוט ישתבח הבורא כל רגע!!

חבר'ה.. תפונקו מפי עליון! שבוע טוב 

הרגע דיברתי עם חבר טוב שסוף סוף מצא את המקום המתאים לו! 

ניסיתי ללוות אותו במעבר ובקשיים ככל שניתן, וב"ה שמחתו היא גם שמחתי.

שהוא נותן לנו חיים בארץ ישראל, ונותן לנו את הזכות לחזור בתשובה ומכפר לנו כל שנה על כל העברות וכו'

בנתיים לא מצאתי משו טוב |בעצבים|

אבל... ה' תמיד תמיד טוב!!!!

שבוע טוב לכלום

[טוב לראות אותך פה מידי פעם ]

שקמתי היום בבוקר!

שבוע שני בישיבה!!

איזה כיף!!

-מתקדמים בנהיגה!!

-מתבטלים ולומדים(קצת..) בישיבה!

-יוש לי אחיינים כל כך חמודים!!

ושבוע טוב ומבורך!

בעזהי"ת

שהיה לי שבוע כייפי ופגשתי מלא חברות

שמצאתי עבודה חדשה

שהתחלתי מכללה והיה ממש טוב ב"ה, ואפילו הפקתי כבר סרט

שהתחלתי מדרשה [תכנית אלול] והיה כייפי

שהשבוע מתחילים מכללה באמיתי, ולא רק ימי עיון

שהשבוע חברה שלי מתחתנת

היה בר טוב השבוע.אני לא יכולה לפרט,אבל הוא היה ונגמר,וכולו כולו היה טוב.

קנו לי דף בורדו!!שאני מחפשת כבר 3 שבועות

היתה אחלה שבת

יצאתי מהקומונה!!!

היתה שבת מנוחה

פשוטו כמשמעו..

חשבתי השבוע מלא, והרגשתי סוף סוף קצת עומק. וגדילה.

הדירה שלי קרובה לים.

עשיתי טיול ליד הים.

מה רבו מעשיך..!!

איזה טוב ה'. הוא נותן לנו נסיונות קשים,

אבל לא סתם, אלא בשביל שנגדל מזה. שנזכה..

הבכי על מגרון שחרר אותי משכונת האולפנה(והעלה את הכל מהתחלה ויותר חזק)

הוא רק עשה אותי יותר עצובה.

אנלנו מסוגלת להסתכל מהחלון. אני כל היום עצובה בפנים.

גיליתי כמה האנשים שסובבים אותי הם האנשים הכי טובים בעולם למרות הכל!!

ציוני בגרויות סבבה ב'ה!

- גיליתי כמה נשמות טובות פע בערוץ !!

- אחי מתחתן שבוע הבא !!

בס"ד

קמתי בבוקר.

יש לי מחנכת מקסימה.

ביום ראשון שעבר זכיתי לשמוע שיעור של הרב דוב ליאור אצלינו ביישוב.

יש לי משפחה נהדרת.

סוף סוף הצלחתי לפרוק חלקית משהו שישב לי על הלב.

בשעה טובה אבא שלי סיים מסכת גמרא בדיוק חמישה שבועות מאז שקרה לו נס גדול (פירוט באישי).

יש לי אחיינים מתוקים

יש לי חברות נשמות.

הלוואי ובעז"ה ימשיך להיות רק טוב בעמ"י

שבוע נהדר לכולם מלא צחוק, שמחה ודברים טובים!

-הייתי אצל אחיינים

-הייתי עם מישי' מדהימה בשיעור מטורף! היה שווה חצי שנה של חפירות..

-בילתי בכיף סופשבוע עם מישי' מ-ד-ה-י-מ-ה!

-הציעו לי שידוך עם צרפתי.. ( לא קיבלתי, בארור?! )

-ו-מזל שיש לימודיםישנתי היום כ"כ טוב בשיעור הסטוריה..

-טיילתי בין העננים השבוע..

-הייתי אצל עוד אחיינית

-וואו, היו עוד מלא, לוזוכרת... איזה טוב ה'!

היינו בטיול ישיבתי והיה ממש נחמד היה התעלות רוחנית מדהימה!!!

מציצת אצבע היא הרגל להרגעה עצמית. זה מצוי, זה נורמלי והיא לא האדם הבוגר היחיד שזה

פתאום התעורר אצלו.

אם זה רק לפני שהיא נרדמת/כשהיא עצבנית, סבבה, מילא.....

אבל בכללי, לא להיגמל מזה, או שזה מופיע פתאום בשלב כזה זה לא בריא, זה מראה על תסבוך, אומללות, קושי פנימי...משהו מציק לה והיא כנראה לא מדברת על זה, מדחיקה....

אינלי מושג באמת...אבל שתבדוק את העניין ותתיעץ...

שוב, תלוי באיזה תדירות ומתי....

את כל זה הסקת ממציצת אצבע?

זה שזה הרגל שמצוי יותר אצל ילדים קטנים אין פירושו שזה סימפטום לקשיים נפשיים. ממש

לא. סתם סיפורים... לפעמים הצורך מתעורר בגיל מאוחר יותר. יש אנשים שזה פשוט מרגיע

אותם כשהם הולכים לישון, לומדים, חוזרים מעבודה או מנסים להתרכז.

יש דעות שיכול להיות שקיים גם מניע פסיכולוגי, אבל זה לא בהכרח המצב בכל מקרה. למיטב

ידיעתי, לרוב, זה לא המצב.

כמו הסיגריה האלקטרונית...

חייל אחד עישן עם זה באוטובוס והייתי בטוחה שהוא מסניף!! זה היה מלחץ...

ובקשר לאצבע- מה זה מראה? שהיא תינוקית? סתם אינלי מושג מה זה אומר....

האמת זה דיי נורמאלי..גם את תדברי אחרת בבית או לאחים שלך ואחרת נגיד בסניף או בכיתה...

ניסית לדבר איתה? להגיד לה מה שאת מרגישה? בכל זאת זה אמא שלך!

בהצלחה!

ועוד משו-

מאוד מאוד הגיוני שהיא לא שמה לב בכלל! דברי איתה על זה! זה ממש יכול לעזור!

סמכי עלי שמה שכתבת בדיוק הוכיח את זה

בס"ד.

מה את רוצה? שהיא תתעצבן עליהם כי היא כועסת עלייך? זה דווקא יפה מצידה... וקל נלה לעשות את זה, כי אמהות לא כועסות- כמעט תמיד הן רק מעמידות פנים בשביל החינוך..

לפעמים אמא שלי צועקת עליי על כלום,ופתאום עם אחים שלי היא מדברת כמו בןאדם.

זה ממש מעצבן ולא נעים,אבל ככה זה החיים.

הפיתרון הכי יעיל זה פשוט להציב אולטימטום דברי בכבוד תיראי אותי לא תדברי יפה לא תיראי אותי!

תן לבנות לייעץ לה.

את בדיוק כמוני אחותי!!

עם ההתנהגות של אימא שלי ליד חברות שלה...

אני כל כך כועסת, אבל אל תשכחי שזה גיל התבגרות, ושזה ייגמר!!!
אבא שלי אמר לי

בהצלחה!!!!!!!!

ובאמת באמת שאת לא היחידה אצל כל העולם בערך זה ככה בגיל  שלנו....

תנסי לעבוד על זה ולא להתעצבן...

גם אני מנסה...

אה ותדברי איתה על זה! תשפכי הכלללללללללל.......... (בעדינות כמובן, אני חייבת לומר שקצת פספסתי שם..)

וברגע שהיא תשאל אותך מה קרה תסבירי לה שאת לא סמרטוט...

ממתי אמא קוראת לבת שלה סתומה ומטומטמת??

בחיים לא ראיתי דבר כזה!!!!??????

אני מפספסת כיבוד הורים... חבל לי.....

אם תחשבו על זה טוב טוב כשאתם עצבניות / עצבניים על אימא שלכם שאתם עושים באסה לעצמכם אולי זה יעזור.... ושתדעו שזה לא קל.. זה קשה מאוד..

אז בהצלחה לכל המתבגרים והמתבגרות!!!!

זה טבעי שאימא מרגיזה!!!!!!!!! באמת באמת...

ילדה כמו כל הילדות?

...

אני בטוחה שלא- בעיקר לטוב, אבל גם למוטב...

קודם כל תנסי לעשות רשימה

כל ההגדים שאמא שלך אמרה לך היום\ השבוע

מתוך זה תמייני- כמה מהם היו הגדים\ אמירות מעצבנים? כמה מהם היו הגדים שהיא יכלה להגיד גם לחברה שלה?

אח"כ- על כל היגד מעצבן- תנסי להזכר-

מה את אמרת או עשית- שהיא אמרה לך את זה? (או- מה מישהוא אחר בבית עשה... ויצא לה בטעות עלייך...)

זה^ יעזור לך לתפוס פרופורציות.... מה באמת קורה...

כל אמא צועקת- לפעמים

במיוחד אמהות בסף החופש הגדול.. שצריך לסחוב רק עוד יומיים את הסיוט הזה... והכוח כבר נגמר...

וכל אחת מדברת עם חברות שלה יותר יפה בד"כ... (כשמישהיא רבה עם חברה שלה- אוהו... אבל זה נושא אחר)

ולפעמים בבית מרגישים יותר חופשי לומר דברים- שלא היינו אומרים בחוץ, כי קרובים יותר

זה^ יעזור לך קצת יותר- להבין את מה שאת אמרת "אמא שלך טובה"!

לגבי צורת דיבור וביטויים שלא נעים לשמוע

יש שתי אסכולות-

זו שאומרת -כיבוד הורים.

גם אם ההורים אומרים דבר לא נעים- לשתוק. לשתוק. לא להגיב. לכבד.

אני באה מאסכולה שניה- שאומרת שיש בקשר נורמאלי כבוד הדדי מינימאלי.

ולכן אם ביטוי כזה נזרק לכיוונך- את צרכיה להפגין המון כבוד, המון איפוק, ולומר בשקט, בעדינות -

"סליחה, צורת ביטוי כזו לא נעימה לי לשמוע. אל תקראי לבת שלך סתומה או מטומטמת."

(תלכי על ניסוח של "לא נעים לי" ולא על ניסוח של "לא מקובל עלי"- שזה ניסוח עם פחות כבוד כלפיה)

ב"ה

כל הכבוד על החשיפה, זה חלק מהרפואה..

חלק מהדברים כמו מילים פוגעות והשמצות-הן לא בסדר ,וחשוב לעצור אותן. אפשר אולי על ידי עירוב גורם שלישי -יועצת שלה, או דודה שהיא מאוד מעריכה.לשתף בלי לבייש את האמא אלא מתוך רצון שתרמוז לה בלי קשר עליך..

לגבי ההתנהגות הכפולה-מוכר וזה אותי גם שיגע - אבל אז הבנתי שזה חוסך לי בושות- שכולם יחשבו שאמא שלי עצבנית או שתפסה אותי על  משהו..

המסקנה שלי היתה-ביני לבין עצמי- אני לומדת עכשיו איזה אמא אני לא רוצה להיות. איזה דברים אני אשתדל למנוע כשאני אהיה שם.. (לא אמרתי לה את זה כי זה מאוד פוגע,אבל זה לימד אותי הרבה וגם קצת ניתק אותי רגשית מהקריזות שלה)

את הפתרון האמיתי נתן ר' נחמן בעצותיו והיום מטפלים רגשיים מאוד מאמצים את המלצותיו.  דברי עם ה'!  דברי עם הדמות של אימך ולא איתה ישירות.  תזהי את הרגשות שלך, אל תתעלמי מהם והכי חשוב - לבכות!!  הדמעות הן סנו ממיס כאבים..

מה שצריך להבין זה שזה הסרט שהקב"ה בחר עבורך. אימך היא התיפאורה ושני השחקנים היחידים בסרט הם את והקב"ה. 

רק אם תפעלי כך - תצמחי ותגיעי לסיפוק ולשמחה.

אם את מעוניינת בדיבור נוסף, תשלחי לי למייל האישי.

ה' אוהב אותך ויתן לך כח לצמוח!!

מה זה השטויות האלה שאמאשלה היא התפאורה בסרט?
 

בסרט שלה - כל גוף חיצוני הוא התפאורה. כמו גם בסרט שלך ובסרט שלי.

העבודה האמיתית היא ביני לבין רגשותי בתוך עצמי.

אבל את לא צריכה לכעוס. תלכי בקצב שלך ותהיי תמיד בשמחה!

לא יודעת, אני ממש לא מתחברת לכל הרעיונות האלה. וההתקדמות שלי בתחום הרוחני שלי לא כוללות רצון להפוך את כל החיים שלי לתפאורה. אני לא מאמינה שזה מה שהקב"ה רוצה ממנו.

-לפחות לפעמים!!

זה נורמלי לדעתי לחלוטין!!!

קודם כל לדעתי בכל מצב צריך לשמור על כיבוד הורים.

שווה ליזום שיחה מלב אל לב עם אמא, בזמן שיש בו אוירה נעימה, והיא ואת רגועות, ולשתף אותה בהרגשה שלה. זה לא נעים, צריך אומץ, אבל מנסיון ממש שווה ויכול לבנות משהו חדש טוב יותר בינכן. בשיחה לא לתקוף ולהאשים, אלא פשוט לשתף בהרגשה שלך, בצורה מכבדת ואמיתית.

ובכל מקרה אני מאמינה שכל אירוע שה' נותן וצריך להתמודד אתו, הוא נסיון בשבילנו. את האדם השני לא נוכל לשנות, אבל נוכל לשנות את עצמינו ואת התגובה שלנו למה שקורה. אולי זו הזדמנות לעבוד יותר על המידות... בהצלחה מכל הלב!

גם הילדים שלי חשים כך כלפינו - זה אומר שאת מתבגרת ולפעמים כועסת ומכעיסה והיחסים בעליות ומורדות.

עוד כמה שנים תביני את אימך יותר טוב בע"ה.

אבל תראו.. עוד משו מעצבן ממש!!

אמא שלי היא אשה שמממש יכולה לעזור למשל יש לה חברה שהבן שלה (גיל ההתבגרות)קצת עושה בעיות היא מדברת איתו והוא נרגע..

וכולם מתים עליייה ממש!!

היא נחשבת צדיקה כזאתי שעוזרת לכולם, והרבה אנשים מספרים לה מה מפריע להם והיא מייעצת להם ועוזרת ומפנה זמן ונפגשת והכל...

אבל איתי למשל היא אפפעם לא דיברה וממש שוחחה איתי וזהה...

קיצור הבנתם??

אימא איך זה שאת לא מתייחסת אליי כמו אל אחרים? למשל שאת עוזרת לילד הזה שעובר תקופת התבגרות,

ואני, שצריכה אותך כל כך בתקופה שאני עוברת -לא מרגישה שאני מקבלת עזרה!? מה את אומרת???

-תגידי לה בשיא העדינות, תקשיבי אני נכנסת לפורום שלך פוווול פעמים מרוב שאני מזדהה....

כמו שאת שונה מאד מחברות בגילך ככה כל אמא שונה מאד מכל אמא אחרת.
בכל מקרה לפי מה שאת אומרת אם הבנתי נכון, מה שמפריע לך בעיקר זה שאת מרגישה שכלפיי כולם יש לה המון אמפתיה, רגישות וכו וכלפיי הילדים שלה פחות.
אני חייבת לציין שזה מאד מובן ומקובל שזה יפריע לך, לפי ההגיון והרגש הפשוט הילדים אמורים להיות במקום הראשון בלב של אמא שלהם ואין לך מה לחשוב שאת רעה, זאת הרגשה בריאה ונכונה.
לא הזכרת את אבא שלך, מה היחס שלה כלפיו? מכל בחינה. אני חושבת שזאת נק' משמעותית בהבנה של איך הדברים הולכים אצלכם בבית.
בכל מקרה מן הסתם אמרו לך כבר, אבל נסי לדבר איתה על זה. לא כשהיא בין הסירים או עסוקה במעבר ממקום למקום, אלא תגידי לה שאת רוצה לדבר איתה שיחה רצינית ותשאלי מתי היא יכולה ואז תעלי בשיחה את מה שאת מרגישה כדי שתענה לך בכובד ראש ולא תנפנף אותך בכך שהיא אוהבת אותך.
בהצלחה מתוקה..

או פנים אל פנים..

או מכתב..

או אסמאס..

יש המון דרכים..(:

בהצלוחהה...

את יכולה להתקשר ולהתחזות למישו' אחר ולשטוח בעצם את הבעייה שלך בפניי אמא שלך..ואז לשמוע את התגובה שלה ואחר"כ לגלוות לה איכשהו שזו היתה את..

אני יודעת שזה נשמע קצת מופרך...אבל..

ואף אחד (וכן, גם אף אחת..) לא זכה/תה לאכול איתי פיצה

אבל הייתי בשרית...

בע"ה.

הלכנו להתפלל מנחה בשכונת בית ישראל, וכולם הסתכלו על השלדים שיש לי בשקית - אף אחד מהגרים ברחוב לא נכח אי פעם בשיעור אנטומיה

הסברתי להם על למה הגפנו ומאיפה יש לי שלדים בשקית. היו כמה ששאלו אם זה אמיתי...

2 ערבים יצאו מבניין האו"ם (הפגנו גם מולו..), והתייעצו ביניהם אם מותר לנו להפגין. שהם גילו שזה לא על מגרון אלא על סין הם הרשו לנו (כאילו ששמנו עליהם - אין להם שום אפשרות לאסור עלינו לצלם).

לקחנו 3-4 נשים תל אביביות שהן מתרגלות פאולון גונג למזרח י-ם בלא ידיעתן...

- לחלק מהאנשים לא היה ברור אם אנחנו מפגינים בעד מגרון או נגד הסינים. לקח להם זמן

- לא הוצאנו שלטים באנגלית ולא היה לנו דובר אנגלית, אבל היו לנו 2 דוברי ספרדתי. אנגלית זה חשוב

>> שני חברים שלי זכו ללוות את ד"ר ניצה כהנא עד הבית. הפסדתם שיחה מעניינת, היא תוכנה אשר יהא.

מזכיר נשכחות..
 

יהיה טוב

זה קורה ניראה לי להרבה אנשים..

אני לדוגמא היתי תלותית ברמות לא הגיוניות בילדה באולפנה שלי..

ויש בחברים מקשיבים 2 מאמרים על זה..

לי אישית הם ממש ממש עזרו..

אם את רוצה אותם או קישור מוזמנת תמיד באישי..

בהצלחה..

תנסי להתמקד בעצמך ולגלות שאת טובה מספיק בעצמך, ואת לא צריכה אנשים מבחוץ שיעניקו לך את תחושת ה"אני נחשב!".

ואני חושב שאת צריכה להתרחק ממנה בצורה חדה וחותכת כמה שיותר לא לראות אותה.

בהצלחה.

אני מבינה שזה לא טוב לי!!זה משפיע לי על המצברוח וגם על הביטחון, אם היא לא מתיחחסת.בקטע הזה, ברור שזה ממש לא טוב לי!!אבל אני פשוט לא מצילחה להתנתק מהתלות הזאתי.כשהיא לא מתייחסת, הביטחון העצמי עוד יותר יורד.וברור שהקשר הזה מממש ממש לא בריא!!

ענבל- זה לא שאין לי חברות, ב''ה יש לי ויש עוד כמה אנשים בעולם שאוהבים אותי. זה לא קשור. אמרתי, נראה לי שזה בגלל הביטחון העצמי שאין לי.ואולי אני שמחה בזה שהיא כן מתייחסת.

דאץ- אני יודעת שמה שהכי טוב עכשיו זה להתרחק ממנה ולהתמקד בעצמי. אבל. אני.פשוט. לא. מצליחה!!וגם- זה לא ממש ילך להתקרחק ממנה. כבר השבוע היא אמרה לי שהיא ממש רוצה לדבר איתי אבל היא לא יודעת מתי כי היא צכה להתארגן בגלל תחילת שנה וכאלה..היא גם יוזמת שיחותת וזה עוד יותר מקשה להתנתק מהתלות הזאת.

מה אני אעשה?!?!

מוזמנת באישי אם בא לך

גם אני נמצאת במצב של תלות. בשתי חברות שלי. שתיהם גדולות ממני. אחת מדריכה מהסניף לשעבר, (ואפילו שהיא יצאה מההדרכה לפני יותר משנה התלות נשארה..) והשניה חברה שלה שהיא קישרה בנינו כי גם לחברה היה פעם סיפורים של תלות וזה, אז היא חשבה שהיא תוכל לעזור לי, (והיא באמת ממש עוזרת!! אין דברים יותר מהממים מהילדה הזאת) ובסוף נהייתי תלויה גם בה..

וזה הרבה יותר מסובך ממה שאת יכולה לחשוב.

הם שתיהם יודעות את זה, ואני עכשיו באמצע תהליך ארוך וקשה כדי לצאת מזה, ושתיהם שותפות בכל צעד בתהליך. דבר שעושה לי רק טוב, אבל לא בטוח שלכולם טוב.. 

עשיתי הרבה דברים בשביל לצאת מהתלות הזאת.

לא דיברתי עם אחת מהם חודשיים. כלום. לא הודעות, לא שיחות טלפון, אפילו לא שלום ברחוב. וזה ילדה שעד אז הייתי מדברת איתה פעם ביומיים. וגם אחרי זה נפגשנו בערך פעם בשבוע.. וזה היה סיוט.

אני כ"כ מבינה אותך. כי זה כ"כ כואב וקשה להיות תלותית. את מאבדת את כל העצמיות שלך, את רוצה כל הזמן רק יחס מאחרים, וקשה לך כשזה לא קורה. כואב לך לראות אותה עם אנשים אחרים. זה החלק הכי קשה. כי מצד אחד את לא יכולה לראות אותה, מצד שני זה נראה לך מגעיל מצדך לקנא בהם כי כאילו "מה אני חושבת לעצמי? גם להם מותר" ואז את עוד יותר כועסת על עצמך, ומצד שלישי (ככה זה לפחות אצלי) אני כל הזמן 'מחפשת' את זה. אני קוראת בפלאפונים של חברות שלי הודעות שהיא כתבה להם, וזה רק גורם לי לקנא יותר. וגורם לי לרצות להרביץ למישהו, אבל אני ממשיכה לעשות את זה. פשוט מזוכיסטית. ממש.

כל פעם שהפלאפון שלי מצלצל אני מקווה שזה אחת מהם, למרות שזה דיי טיפשי. כי אין באמת סיבה שהם יתקשרו סתם ככה..

ועשיתי המון כדי לצאת מזה. ועדיין עושה. אני עכשיו מטפלת בזה טיפול עמוק, בשורשים של הנפש, לא בסיפור שמעל. כי זה לא כזה יעזור.. כי אני יגמור את התלות באחת, וזה יעבור לשניה, ומה עשיתי בזה?

ואני לא ישקר עליך. זה קשה, וכואב, ופותח כל מיני דברים עצובים בנפש. וזה תהליך ארוך. ומלא בעליות וירידות. וזה יכול באמת לגרום ליאוש.

אבל אני יגיד לך - אחד הדברים שבאמת התחזקו אצלי בכל התהליך הזה של הלצאת מהתלות, זה האמונה בה'. פשוט רואים איך הוא מכוון כל דבר. וזה אחד הדברים שגורם לי להמשיך בתהליך הקשה הזה. הידיעה שה' לא נותן נסיון למי שאין לו תכוחות האלה. זה נשמע משהו מפוצץ כזה וענק, אבל באמת כ"כ מרגישים את זה!! ה' כ"כ בשבילינו. ואם הוא הכניס אותך למצב הזה את תוכלי לצאת ממנו.

נשמה, אם את רוצה אני תמיד באישי. יש לי ניק אחר, הרבה יותר מוכר, אבל אני לא רוצה לכתוב ממנו.. אז אם את רוצה לדבר איתי (ולא רק היא, כל אחד שרוצה) תכתבי לי לפה, ואו שאני ידבר איתך מפה או שאני יביא לך תניק האמיתי שלי.

בהצלחה נשמה!! רק דבר אחד אני יכולה להגיד- זה לא שיש נוסחה לצאת מזה. זה ענין של עבודה ענקית, אבל היא שווה. ואצל כל אחד העבודה היא שונה..

חלק א'

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39239

חלק ב'

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39458

בהצלחה!

ולא ממש השתחררתי מזה! מה עושים?!

וזה עוד יותר נורא, כי הייתי ממש תלותית בדוד שלי- ובגלל

שהוא בן, זה C הקשה!!

לקרוא ולקחת דברים מהמאמרים ש-*מותק* העלתה..

לי הם עזרו .אבל כמובן כמו ש-איזבלה כתבה זה עבודה קשה ארוכה וכו'..

אבל בסוף זה עובר ב"ה ויוצא הכי טוב שאפשר..

הלוואי שזה היה כ"כ פשוט כמו שאת מציגה את זה.

חארת הייתי עושה את מה כבר ממזמן.

את לא מבינה כמה קשה לי להתנתק מהתלות הזאת. וכמה עושה בשביל זה.

ובכלזאת לא יוצאת מזה

בע"ה

למה המצברוח שלי כ''כ מושפע ממנה?!?!?

אזמה אם לא ראיתי אותה כמה ימים ולא דיברנו?!?! אז מה?!?!?!?! 

איך אני יוצאת מהצברוח הלא טוב הזה?!?!

והוא סתם!! בלי סיבה!!! כי לא דיברנו!!! כי לא ראיתי אותה!!!! ושי לי דמעות בעיניים בגלל המצברוח המעצבן הזה!!!

אני יודעת! אני צריכה שהמצברוח לא יהיה מושפע ממנה, כי מה, היא רק רוצה לעזור. אני לא צריכה לבנות תביטחון שלי ממנה.אבל איך עושים את זה?!?!אני מלא פעמים במצברוח כזה...

אני מרגישה כ''כ....

בס"ד

אולי את יכולה לפרט פה עד מתי צריך להביא וכו'?

כי לא נעים לי כל פעם להגיד לך ואז אני לא עושה כלום

בעזהי"ת

וכמובן עדיף לפני..

נשמח לכל דבר, כולל שיר, סיפור, מאמר, דעה וכו'.

שכוייח

בעזהי"ת

הזמן מתקתק!!

מחכה לכם..

בונה יחתיכת מ-ו-כ-ש-ר-ת!!!

אבל למה חייב שיהיה מחלה כדי שאני יבין שה' אוהב אותי??למה זה צריך להתנקם בי בכלל..? אני לא מבינה..!!     אני מבינה שה' אוהב אותי גם בלי כל הייסורים.. (סורי על הבורות..)

בס"ד

ובשביל שתגיעי לעולם הבא (בעז"ה בגיל כמה שיותר מאוחר) יהיה לך מקום טוב.

לכל יהודי יש חלק לעולם הבא השאלה איך הוא יהיה, אם זה יהיה חלק טוב או ח"ו חלק רע. 

בס"ד

"המה קמו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד"

גם אני חטפתי מכה בירך וגם לי קצת כאב בהתחלה. קצת נפיחות, אבל הסתדרתי עם זה יום-יומיים. אחרי יומיים שהנפיחות גדלה, הרב הכריח אותי ללכת לטרם, ושם שלחו אותי לכורולוג (או משהו דומה) והוא אמר לי שזה קרע ברקמת השרירו ושזה יעבור תוך 3 שבועות אם אני לא אאמץ את הרגל יותר מידי... הוא החזיר אותי לטרם לאולטרסאונד (אנלי מושג איך כותבים אתזה...) ונתנו לי נורופן, 6 כדורים ביום (המקס' ל24 שעות זה 4-6 כדורים) חודש וחצי בקושי יכלתי ללכת, ובקושי הזזתי ת'רגל. את הכדורים ב"ה לא הייתה לי בעייה לבלוע (בלי מים!) חודש וחצי הייתי מסטול לגמרי ועייף עד שזה עבר. המסקנה - אותה מסקנה! חודש וחצי כמעט לא יכלתי לרדת מדרגות!

אני שונא רופאים וכל מה שקשור אליהם!

אבל - חמוודיים, אתם גרמתם באיזשהי צורה שתפגעוו.. מה זאת אשמתם של הרופאיים.. הם עשוו את הדבר שהיה צרייך לעשות.. אשמתם שאת לא יודעים/נהנים לבלוע כדוורים ?

ומזה הבייטווי המגעייל הזה , "הטוב שברופאים לגיהנום" ?? רופאים מצילים או לפחות תמיד מנסים להציל חיים.. מצטערת, אבל אחריי מה שכתבת עליהם אפילו לא מגיע לך שינסו לטפל בך !!

בס"ד

|בלי להיות בוטה|
 

אןף. הבנתם שבגלל הבאסה שלכם אתם משמיצים אנשים שלמדו שנים כדי לטפל בכם? שהשקיעו בתיכון, בגילכם, בשביל לעזור לאנשים...שקרעו ת'צורה ושילמו על 7 שנות לימוד- בשבילכם...שהתמחו 5-9 שנים ומעלה בשבילכם, בשכר מינימום? שלא ישנו בלילות ועשו משמרות של שישי-שבת-מוצא"ש וביום ראשון באו לעבוד-בשבילכם?

אני משתתפת בבאסה, אבל בבקשה לשנות כותרת וגישה-לא מכבד אותך ואתנו, וגם אותם.






 

(כתיכוניסטית שמשקיעה בשביל המטרה הזאת בדיוק...ובשבילכם.)

אתה רוצה שיעשו כל כדור גם בסירופ?

אני מקבל את זה בתור פריקה.

ככה שלא צריך להתיחס על זה.

באמת יש לי פחד מרופאים.

ולגבי הכותרת, פשוט לקחת ציטוט מהמקורות...

כואב? אל תלכו מכות!

ואם אתם כבר הולכים מכות, אל תאשימו את הרופאים. בלי רופאים, יכול להיות שעדיין היית צולע.

בנוסף סילפת את דברי חז''ל...

הם מנסים רק לעזור בלעדיהם היה הרבה יותר נורא!!!!!!

אני לא באמת שונא רופאים, אני שונא שחודש וחצי אי אפשר ללכת, וכל מה שאומרים לך זה שזה יעבור תוך שלוש שבועות...

לכתוב "שונא רופאים" זה כמו לכתוב "שונא ים" או כל דבר אחר...

אפשר לכתוב במקום זאת "אני שונא את המציאות שיש רופאים!"

גם כשפורקים, צריך לדעת איך. "פריקה" זו לא חותמת כשרות.

אבל עכשיו אסור להאבק כי זה מה שהם רוצים להצגה שלהם שם לכאורה לא מתפנים מרצון...

אז אין עניין ללכת למגרון זה רק יפגע בארץ ישראל

ככ שהיה כיף להכיר. ב"ה שזכיתי.

נשמות מדהימות פה. באמתת.

כנראה כן נראה אחת תשניה..ולא ממש נפרדות דרכינו..|באסה לך?לי?|
אבל בכ"ז..בהצלחה בהמשך הדרך..
אוהבתותך

נתגעגע...