שרשור חדש
|שונא כותרות|אווזה.

הי,שלום.

כאן ילדה שעולה לכיתה י'.שרוצה ליות יום אחד תלמידה נורמלית.שרוצה להוציא תעודת בגרות.שרוצה להצליח ללמוד.שלא רוצה כבר להתחצף כל החיים למורות.שרוצה ליות חננה!!!

ואני פשוט לא מצליחה!!

תמיד יש לי מה לענות למורות,ובדר"כ אני גם עושה את זה.

אני לא מצחילה לשבת יותר מידי זמן בכיתה ולהקשיב למורה.זה לא כיף,זה משעמם!!אני באמת לא מבינה איך יש בנות שמצליחות לשבת בשיעור הסטוריה או לשון,להשתתף,ואפילו לסכם!!

אני שונאת לעשות שיעורי בית.בכיתה אני לא עושה את מה שצריך,אז בבית?!

אני גם לא זוכרת מה שהמורה מלמדת.כי בשיעור יש לי אלף ואחת עיסוקים אחרים.

אין לי הרגלי למידה בגרוש.בכל ה4 שנים האחרונות בערך לא למדתי.

אבל אני כן רוצה ללמוד!!כן רוצה להצליח!!כן רוצה תעודת בגרות!!

מה עושים?

אומרים למשה שיסגור לך את המשתמשאבודה!
מה הקשר? לא נראה לי שזה קשור לערוץ...ענבל
וואי.ככ זה לא קשוראווזה.
מבקשים ממישהו עזרה...ענבל

בס"ד

 

לא עזרה לימודית..

עזרה במשמעת עצמית.

נגיד שההורים שלך יקצו לך זמן ללימודים והם ישגיחו שהוא אכן משמש ללימודים,

או שהמורה שלך תאיים עלייך במשהו,

או שתעשי הסכם על משהו.

לא יודעת מה, אבל תמצאי משהו שיגרום לך למשמעת עצמית.

 

בקשר לכיתה, מומלץ להרחיק דברים שמסיחים את דעתך.

אם פלאפון מסיח את דעתך אז תשאירי אותו בחוץ או לא יודעת מה תעשי איתו.

אם דפים ועיפרון\טושים\עפרונות צבעוניים מסיחים את דעתך אז פשוט אל תוציאי אותם מהתיק או שאל תביאי בכלל לבית ספר ותעתיקי מחברה אחר כך את כל מה שהיה בשיעור.

וכו' וכו'..

 

אם את באמת רוצה תעודת בגרות אז תעמידי את זה מול עינייך,

תפני למורה ותבקשי שתעזור לך,

דברי עם ההורים,

אם זה באמת חשוב לך את תעשי הכל כדי להצליח.

אבל אני לא מצליחה לשבת ככ הרבה זמן וללמוד!! ארר.אווזה.
אולי יש לך הפרעות קשב וריכוז,יש להרבה אנשים את זהשואף לאור

אם זה עד כדי כך רציני כדי לברר את העניין ולעשות איבחון

תתערבי אולי עם חברה על משהו שבאמת באמת חשוב לך...אחת העם...

מנסיון - בדברים מסוימים זה עוזר!!

 

 

אם ממש לא הולך לךארגוב

למה להילחם בעצמך?!תמצאי משהו שאת טובה בו,(אם היית בן הייתי מציע לך בית ספר מקצועי) ותתמקדי בו,ואז אני בטוח שגם בלימודים יהיה לך יותר קל....

צריכים להתאמץ ובעז"ה ה' יעזור ואפשר להצליחשואף לאור

להחליט לעבור למסגרת אחרת צריכה להיות אחרי שניסו הרבה מאוד,ועשו השתדלות ענקית לעניות דעתי,וגם זה בהתייעצות אי אפשר לייעץ באופן כללי בלי היכרות

תני כיףף..=[יעלושש=]=]

גמאני ככה!! אני עודלא בשלב של בגרוית אני בשלב ל אולפנות:'( אני מפחדת שאף אחד לא יקבל אותי...וכמו שכתבת..אני עונה למורות לא עושה ש''ב אני גם לא מצליחה להתרכז..

גם לי יש תבעיה הזאת....ישראלית בנשמה!

נגיד שיעורי לשון אין מצב שאני מקשיבה!!!

אני יכולה להתפחלץ מרוב שיעמום...

המלצה ראשונה- לכי לאבחון!!!(זה לא דבר רע,זה רק יקל עלייך!!)

המלצה שניה- דברי עם המחנכת שתהיה לך תסבירי לה תבעיה...

ותשכנעי אותה לסדר לך מערכת מיוחדת!

נגיד למה שלא יהיה לך בגרות באותה שנה וזה לא כ"כ חשוב אל תיכנסי...

ככה יהיה לך יותר קל!

המלצה שלישית-תתמקדי בכמה מקצועות שאת הכי רוצה לעבור אותם ותשקעי את המאמצים שיש לך, בהם!

והכי חשוב אם את באמת רוצה את יכולה!!!!

בהצלחה רבה!

 

 

 

יש כל מיני אנשים שיכולים לעזוראוסנת

הוראה מתקנת - אם יש לכם בבית הספר

יועצת (לא בקטע הרגשי... בקטע הלימודי - הרגלי למידה, אבחונים וכו')

קאוצ'ר

ולבוא למורה בתחילת שנה ולומר לה - תדעי שאני מאוד רוצה ללמוד ולא להתחצף, זה קשה לי, אשמח אם תוכלי לעזור לי.

 

בהצלחה!

אורה אומייי!

לפי דעתי-תתחילי בשיעור אחד שבו את מחייבת ת'צמך ללמוד!!!!!לא משנה מה קורה..כל אדם נורמלי יכול לשבת שעה ביום-וגם את יכולה..אם תכניסי לעצמך לראש שאת כן יכולה את תצליחי!!!ותשאלי ת'צמך דוגי-אם באמת עשית הכל??באמת ניסית הכי בעולם??כי למדתי איתך 7 שנים ודווקא ממש הצלחת לשבת על הכסא.....

 

בהצלחה נשמה!!

טיפים ראשוניים:ב.ש.

-להשאיר את הפלא' בבית. (זה לא קשה. פשוט צריך "לשכוח" אותו בכוונה).

-להתחבר לתלמידות הכי חרשניות בכיתה בכיתה (האלה שאם הם יקבלו 99 במבחן הם יפרצו בבכי) ולעשות איתן תחרות מי מסיים ראשון שיעורי בית ומי מוציא הכי הרבה במבחן.

לא יודע מה איתך אני התיאשתי מבגרות כבר מזמןשיגר

מרגיש כמוך

אני בכלל לא יודע אנגלית

בשמחה באישי אם אני יכול לעזור בכללשיגר
רטלין!!!!!!עומדת על צוק
ריטלין לא עוזר לכל אחד.חרותיק

את זה צריך לאבחן בצורה מסודרת.

 

אורה, ב"הצלחה ענקית!!

 

ב"ה אין לי נסיון בעניין..

בעע ריטלין...סתם אחת

ממש לא לכל אחד!!

לגבי בעיית האיפר אולי כדאי...{ר}צינית

ללכת לבדוק ואלי תצטרכי רטלין ועל הדרך תבדקי גם קשב וריכוז שאולי בגלל זה את לא מצליחה לשבת ללמוד..

ועל כל שאר הדבים תצטכי לנסות להתמודד אין מה לעשות החיים לא מושלמים

לא רוצה לקחת רטליןשיגר
מזה הדבר הזה?! לא מצליח אז ריטלין?!תיפי

ישר לקחת תרופה???

 

זה קשור לכח רצון ושום תרופה שבעולם לא תעזור!!

זה נכוון אבל לא מדויייק{ר}צינית

נגיד אדם שלא עלינו יש לו דלקת גרון את לא יכולה להגיד כח רצון ?? נכון כי זה לא תלוי בו ככה זה גם פה איפר זה סוג של אישיות \אופי ואי אפשר לשנות אופי ואדם יכול לנסות ולהתאמץ הרבה חוץ מלהטיש אותו לא יקרה כלום כי ככה זה ... אז אין שום בעיה ברטלין וזה לא בושה כי לכל אחד יש את הצרות שלו ואם היא לא רוצה לקחת תרופה שתתמודד (או שלא....)

משהו שלי ממש עוזר-דינוחה

אין לי פתרון קסם איך להתרכז

אבל אם לא הקשבתי השיעור? הברזתי וכו'-

להשלים מייד- כדי שלא יהיה חור ענקי.

וגם כשאת משלימה-לא בצילום. תכתבי את זה. אל תצלמי- ככה זה נכנס הרבה יותר טוב למוח.

זהו נראה לי.

ואל תלחצי!

יש לך חברות חמודות שאכפת להן ממך! (כן, ואני יודעת...)

הן רוצות שתצליחי בכל ליבן והן יעזרו לך! (ראיתי את זה עלי ממש השנה...)

 

וואו, כל כך מזדהה-אש להבה

כל מה שכתבת, גם אני ככה...

 

 

תני כיף כפרה!!ישלי פה כמה דבריםשמחת עולם

אני נחשבת החכמה של הכיתה,קפצתי כיתה,אני מוציאה מעל שמונים וחמש בכל התעודה וכו..

אני שונאת לשבת ללמוד!!!

זה משעמם אותי חופר לי ועולה על העצבים אז פשוט עשיתי דילים עם המורות[הקדמה:לא מתאים לכל אחד,יותר מתאים לפנימסטים]:

*אני לא נכנסת לשיעור אם אני לא רוצה

*אני מתחייבת ללמוד את כל החומר של השיעור

*אני מחוייבת לעשות מבחנים

*אם אני נכנסת לשיעור אני לא מפריע  למורה אם משעמם לי,והיא לא מפריעה לי

את חייבת להיות אבל ילדה שסומכים עליה ויש לך אחריות..

בהצלחה נשמה שלי!!!!

 

לדעת להשתחרראנונימי (פותח)

אני קבעתי לעצמי שאני לא מבריז יותר מחמישה שיעורים בשבוע ואת החמישה האלה הייתי מנצל כדי להתפרק קצת

כדי גם להתערב עם חברה כדי שלא תוכלי לחפף

אוריש!! כפרה עליך!!שפלה

הלוואי ונדבר... נשיקה

וואי ממש.. איך שבאלי ואנשושים>>אווזה.

תראו. זה לא הבעיה שלי באמת. שאינלי קשב בגרוש. על זה עוד אפשר איכשהוא.

הבעיה שאני לא זוכרת אחכ כלום!! קטע כזה זכור את כל הדברים הלא חשובים בחים.. (למשל כמו איך קוראים לכל הזוגות נעליים שלי)

אבל נגיד ניסיתי לעשות תחוברת חופש.. באמת שמתתי לעשות משם משו.. ופשוט לא הצלחתי!! לא זכרתי כלוום!!

אוף

אז בדיוק לכן לכתוב הכל!! מנסיון זה עוזר.דינוחהאחרונה
שרשור תהילים לכבוד שבת קודש!עץ על מים
לישועת עמ"י בישועת הפרט הכלל בע"ה אני לוקחת פקקים א'-י' בלי נדר.

בשורות טובות!
שבת שלום!
אמן!! אני אקח את ק"כ עד ק"נ בעזהי"ת בל"נ בדמייך חיי
יא'-ל' בע"ה בל"נדניאלה .ד.
ל"א עד נ' בעז"ה. בלנ"ד.. שכוייח עצום!!הכלטובה
בלנ"ד נא עד ע{ר}צינית
בעז"ה בל"נ קי"ט הללי נפשי
עא-פ בעזרת ה'שיגר
פא-צ בל"נ___
צא'-ק'אבודה!אחרונה
יש לי חברה שלא שומרת נגיעה איך לגרום לה לשמור??סרוג על הכיפה

הילדה הזאת מסתובבת כל היום עם בנים ושרה לידם ועושה לעצמה פדיאחות וכולם צוחקים עליה והיא לא מוכנה להקשיב מה עושים??

דבר ראשון לעזוב אותה כי יכול להיות שלפנישיגר

שאתה תתקן אותה היא תקלקל אותך ותאמין לי יותר קל לקלקל מאשר לתקן 

מוזמן באישי בשמחה

היא לא כזאתסרוג על הכיפה

היא לא תדרדר אותי היא ילדה טובה פשוט בזמן האחרון היא החליתה שהיא לא שומרת נגיעה וכל זה

מה פתאום לעזוב אותה?!א.גולד

דווקא עכשיו ברגעים האלה את צריכה להיות שם בשבילה... בזמנים שהיא מתחילה 'להדרדר'..

אתן מדברות חופשי? היא מקבלת ממך?

אם כן-דברי איתה.. תסבירי לי כמה זה לא טוב. ולאן זה יכול להגיע..

 

לא חושבת שחוץ מזה יש הרבה מה לעשות...

 

זה גיל כזה.-מחפשים את הדברים האלה... וזה לא אומר שזה טוב.. ממש לא! אבל פשוט בד"כ כשרוצים לעשות משו..אנחנו לא רוצים לשמוע דעה של אנשים אחרים במיוחד שזה בקרותי... גם אם מסבירים לנו כמה זה לא טוב... ורוצים לנסות...

ויש כאלה לצערנו שעד שהן לא מבינות על בשרם- הן לא מבינות...

 

שתהייה הצלחה רבה... לך ולחברתך!

לפי מה שהבנתי סרוג על הכיפה הוא בןשיגר

וזה מאוד קשה לשמור נגיעה שרק צד אחד שומר נגיעה וגם לשתיים שכן שומרים נגיעה זה קשה אז בטוח רק שצד אחד והעברה הזאת היא עברה ממש חמורה אם אתה רוצה אני יכול להרחיב באישי

אה אופס. מחילה.א.גולד

אל תתיחס לתגובה שלי.

זה לא אני כתבתיסרוג על הכיפה

כנראה השארתי את המשתמש פתוח ואחותי נכנסה דרכי

חזקשיגר
לכל מי ששומר נגיעה אל דאגה עד החתונה זה יעבור ..החיים הם דבש
לא עד החתונה... אחרי החתונה ענבל
^^אדם אחדאחרונה
פרשת השבוע > ראה | דברים שבלב | סיפור לשבת ממקום אחר =)

 

נשמות, אני יודעת שזה נראה ארוך - אבל זה לא  

תקדישו 2 דקות בשביל לקרוא את זה
ומי שלא קרא - לא נורא, אשמח אם הוא יוכל להקפיץ בשביל אחרים! 

ותזכורת: לא אני כתבתי

שבת שלום!!! 

 

פרשת ראה | לראות ולהיראות

בזמן שבית המקדש היה מתנשא בכל יופיו והדרו בהר בית ה', 

היו ישראל עולם מכל קצות הארץ שלוש פעמים בשנה, בשלושת ברגלים. כך אנו קוראים בפרשה:

"שלוש פעמים יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך...".

על דברי הפסוק אומרת הגמרא: "כדרך שבא לראות, כך בא להיראות".

כשאדם מתקרב ועולה לבית המקדש הוא רואה את היופי של הכהנים, הוא שומע את קול נגינת הלווים, ונפשו מתרוממת.

כשם שהוא בא לראות כך הוא גם רוצה להיראות.

הוא חושב איך יוכל לנקות את הנפש, לעלות ולתקן את כל מה שדורש תיקון. 

הוא יודע שהעלייה למקדש דורשת ממנו התעלות רוחנית, וכשם שבגדיו צריכים להיות נקיים, כך גם חדרי הנפש צריכים להיות נקיים.

אנו מתפללים ומצפים ליום שבו נוכל לשוב ולעלות לבית המקדש כולנו יחד, לראות ולהיראות.

גם העלייה אל הימים הנוראים - ימי התשובה, היא סוג של עלייה לרגל.

אנו עולים ובוחנים יום יום את חדרי הלב, מנקים ומבקשים לחזור למקדש הפנימי שלנו.

המקדש שבלב.

 

דברים שבלב | טיפים קטנים לתשובה גדולה

חבר'ה מוגשות לפניכם כמה הארות מתוקות ונפלאות לתשובה של הרב ישראל יצחק בנזסון מתוך ספרו 'התבודדות'.

הוספנו כמה מילות הסבר על אף שאפשר להבין כל פסקה גם ללא הרחבה.

"כשאנו לא יכולים לעשות הרבה, מה לעשות?

לעשות מעט, כי מעט זה גם טוב".

יש יצר הרע מיוחד, צדיק כזה. הוא מתכנן תוכניות גדולות, לא מסתפק במועט.

הוא אומר לנו: "או הכל או כלום; תלמד את כל המסכת, או שלא תתחיל בכלל.

תקום לתפילה מוקדם בכל יום, אם לא - זה לא שווה".

לקול הזה אסור להקשיב. כי גם מעט זה טוב! 

 

*******

אל תתייאשו! אל תעזבו! 

לא משנה כמה עמוק נפלתם וכמה חריפה חולשתכם,

המשיכו לעשות את המעט והיותר שאתם יכולים.

היאוש איננו קיים!

באיזו זכות בדיוק את מתייאשת?! אבא שבשמים עדיין מאמין בך.

איך אני יודע? כי גם ברגע הזה, אחרי הפשלה הגדולה מכולן, הוא ממשיך להזרים לך חיים, זה למה.

אז אם הוא עדיין מאמין בך ולא התייאש ממך, בטח שלך איך רשות לעשות את זה...

 

*******

"היום, אם בקולו תשמעו" 

האתמול עבר, אינו קיים כאן יותר.

המחר קיים בדמיוננו: אין מי שיודע מה יוליד יום.

לפיכך, היום הטוב ביותר להתחיל בו שינוי הוא היום. עכשיו! 

 

סיפור לשבת | מתחת לשולחן השבת של הרבי

יום שישי אחד, בעיר ווקו שבמדינת טקסס, עמדתי להיכנס למקווה המקומי. והנה עצרה מכונית פאר גדולה.
האיש שיצא ממנה היה חבוש כובע קאובוי גדול, ובצווארו שרשרת גדולה עם תליון. הוא ממש לא נראה יהודי...
כשנכנס למקווה לא יכולתי להתאפק. שאלתי אותו: "מי אתה?" 
אמר לי האיש:

"אתה בטח שואל את עצמך מה אני עושה כאן. אדם שהולך למקווה אמור לשמור שבת, לא? בוא אספר לך על עצמי.
נולדתי בכפר קטן ליד וינזניץ' שברומניה. משם, כמה שנים לפני המלחמה, עברה משפחתי לאמריקה. בשבת לפני שעזבנו, לקח אותנו לאבא להייליגר [קדוש] ר' ישראל מוויזניץ'. 
עמדו שם מאות חסידים צפופים. הייתי ילד, ואבי חשש שאמעך בתוך ההמון. אחרי התפילה הוא לקח אותי והושיב אותי מתחת לשולחן, ליד הרבי.
הוא אמר ששם לפחות אהיה מוגן. הרבי ידע שאני שם ושמר עליי כל הזמן. הוא נתן לי חלה ודג...
כשהרבי התחיל לומר תורה לא הבנתי, אבל הרגשתי שמשהו מיוחד קורה.
פתאום הרבי קם והחל לבכות. אז הבנתי את דבריו. הוא אמר: 
"יהודים, הקשיבו לי! לפעמים יהודי רוצה לעשות מצווה, והשטן בא אליו ואומר לו:
"השתגעת? עכשיו אתה רוצה לעשות מצווה? את מי אתה מרמה? הלא אני יודע בדיוק מה עשית אתמול ומה הן התוכניות שלך למחר". 

הרבי ממש זעק: 
"יהודים! תגידו, כל אחד, לשטן בשמי: בבקשה, תשאיר אותי לבד לדקה. לא אכפת לי מה עשיתי קודם ומה אעשה אחר כך. עכשיו אני רוצה לעבוד את השם!".
הרבי התיישב והניח את ידו הקדושה על ראשי. הוא פנה אליי ואמר:
"שמעת, ילד מתוק? אני מתחנן אליך שלעולם לא תשכח את זה".
סיים האיש ואמר:
"דע לך, אני חי כאן בטקסס. על פי הרוב אני לא שומר שבת. על פי הרוב אני אוכל ביום כיפור. אבל לפעמים אני צם. 
לא נעים לי להגיד - היצר הרע הוא הבוס שלי. אבל מפעם לפעם אני ממש רוצה לעשות משהו קדוש. 
היום אחר הצהריים, אינני יודע למה, הייתה לי הרגשה שאני צריך ללכת למקווה. 
כמובן ששמעתי שוב את הקול הידוע הלוחש לי בציניות: "השתגעת? אתה לא שומר שבת! בשביל מה אתה הולך למקווה?" 
אבל עניתי לו מייד:
"לא איכפת לי. אני הולך. דקת אחת". 
זכרתי ממה ששמעתי מהרבי כשהייתי מתחת לשולחן שלו..."

(מתוך 'לב שמים', חנוכה)


חבר'ה לפעמים נראה לנו שזהו, הדרדתי. עכשיו אני על הפנים

אני פחות מקפיד, פחות שומר

לפעמים אני רוצה להתקרב!!! אבל נורא קשה לי! 

הקול הזה...."על מי אתה עובד? אתה יודע טוב מאוד מי אתה" 

לא צריך להקשיב לו, צריך לענות לו דבר אחד "לא אכפת לי. אני מתקדם עכשיו!".

 

בע"ה שנזכה, שנפנים, שנעלה ושנתחזק תמיד!

שבת שלום צדיקים!!!!! 

 

מישו מכיר קטער-ע-ו-ת

על להיות אני, ללכת לפי האמונות שלי, לפי מה שאני חושב, לפי דרך התורה או כל דבר בסגנון..

כל דבר שיש לכם יכול לעזור!!!

תודהה!!

אולי "אם אני אני ואתה אתה..."פעימה

בס"ד

 

של הרבי מקוצק

יש את של אסתר קל, 'כל אחד הוא מיוחד'פלספניתאחרונה

בעזהי"ת

 

ויש את הסיפור על אלקנה [כן, מהתנ"ך], יש על זה מדרש ממש יפה של לא ללכת עם הזרם

 

וגם זה יכול להתאים-

ללכת עד הסוף 

מאת צ'ארלס בוקובסקי   

אם אתה מתכוון לנסות 
,לך עד הסוף 
.ולא, 
אל תתחיל בכלל. 
זה עלול להביא לכך שתאבד חברות, רעיות, 
קרובי משפחה, משרות 
ואולי אפילו את שפיותך. 
אולי לא תאכל שלושה ארבעה ימים, 
אולי תקפא על ספסל בפרק, 
אולי תלך לכלא, 
אולי תסבול בוז , 
אולי לעג, 
אולי תהיה בבידוד. 
בידוד הוא מתנה נפלאה 
,כל שאר הדברים 
 הם מבחנים לכוח הסיבולת שלך, 
למידה שבה אתה באמת 
 רוצה לעשות את זה,  
ותעשה. 
למרות הדחייה והסיכויים הקלושים, 
וזה יהיה יותר טוב ממה שתוכל לדמיין. 
אם אתה מתכוון לנסות, 
לך עד הסוף. 
אין הרגשה שדומה לזה. 
תהיה לבד עם האלים, 
והלילות יוארו בלהבות של אש. 
אתה תרכב על החיים 
היישר אל הצחוק המושלם. 
זה הקרב הטוב היחיד שיש. 
לך עד הסוף 
ולא, 
אל תתחיל בכלל.            

ד ח ו ף ף ף ף !!!!! בבקשההה!!נועוש=]]!!
בסד
אני חייבת דחוף כתבה שהתפרסמה לפני כמה זמן בעולם קטן..קורטים לה דתלפ"ים=דתיים לפעמים.. אאני פשוט חייבתאותה!! מי ששיכול להעלות אתזה לפה או להגיד באיזה גיליון זה...
תודהה ענקיתת!!!(:
...אופטימי=)אחרונה

http://www.olam-katan.co.il/all_gilyonot/358.pdf

 

תהני

 

שבת שלום

למה זה קורה לי?! כי אני לא רואה!האדמו"ר מצנעא

 

כולנו נמצאים בהיכון לרגע שבו חילוני באוטובוס ישאל אותנו "איפה א-להים היה בשואה". לכולנו ישנן תשובות למדניות ומפולפלות, מהכוזרי וממורה הנבוכים, מהרב קוק ומהרב סולובייצ'יק. 

האמת שזה לא רק נושא הא-לוהות בשואה. בכללי, הנושא הזה של "למה זה קורה לי" תופס הרבה מקום בחיים שלנו. לאחרונה ראיתי ספר שלם שזה שמו. מתי בפעם האחרונה יצא לנו לחיות את אותן תשובות מפולפלות מהפסקה הקודמת, בקשיים היומיומיים שלנו, במשברים השגרתיים? האם תמיד אנחנו מרגישים את ד', האם אנחנו מבינים איפה ד' נמצא בכל מהלך החיים שלנו?

 

בפרשה (ראה) אנחנו קוראים את הפסוקים הבאים: 

רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם בְּרָכָה, וּקְלָלָה: אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: 

מבאר ה'אש קודש', מרן האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד זיע"א: כך צריך להיות יהודי. יהודי צריך להבין, שהכל מידו של רבש"ע. הזהר הק' כותב שהוא ית' "לא עביד דינא בלא דינא", ח"ו. דהיינו, ד' לא עושה דבר שלא מגיע לנו. ובאמת אחד מהעיקרים של התוה"ק הוא להאמין שרבש"ע עושה טוב למי שטוב ועושה רע למי שרע.

 

כאן צריך להדגיש משהו: הדוגמה שהזכרנו למעלה, של השואה האיומה, הכלל שאנחנו עכשיו מבארים לא חל עליה. השואה היתה דין כללי, ובדין כללי כולם נפגעים, גם מי שלא מגיע לו (ה'אש קודש' בעצמו נרצח במחנה ההשמדה מאיידנק, והוא לא חשוד כמישהו שהיה מגיע לו להינגף או להיפגע). ולכן לא ניתן להאשים אף יהודי בכך שהוא גרם לשואה ח"ו. 

 

ממשיך הרבי: כאשר האדם בשיאם של היסורין הקשים, האדם מבין מדוע בא לו העונש הזה. כך הוא צריך להאמין שכמו שד' הלקה אותו, כך הוא גם יחבק אותו. כמו בן אהוב. "בנים אתם לד' א-להיכם", כך כתוב בהמשך הפרשה.

לכאורה, כאשר אדם מתייסר, הקב"ה מסתיר את פניו ממנו. אבל יש בעיה... רבש"ע אומר לנו: "עמו אנכי בצרה"! כלומר, הוא אתנו, גם בהסתר הפנים! 

 

הרבי עונה: כאשר היהודי לא מקבל את היסורין בהכנעה, ובמקום לפשפש במעשיו ולתהות מדוע הצרות באו עליו הוא חושב שהן באו אליו שלא בדין, והן לא מגיעות לו באמת - אז יש הסתר פנים! כאשר אדם לא מבין את זה שרבש"ע איתו גם בצרות, ושהצרות באו בגלל חטאיו - אז יש הסתר פנים. אבל מבחינת הקב"ה - אין דבר כזה הסתר פנים. אדרבא, "עמו אנכי בצרה".

 

זה הביאור לפסוקים בפרשתנו. "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" - הכל מהקב"ה, בצדק גמור. "לפניכם" - ביכלתכם לקבוע מה יהיה לכם - ברכה או קללה, ע"י מעשיכם. כאשר תגיעו לרמת הראייה הזו - אז "אנכי נותן לפניכם" - רבש"ע מתגלה אלינו ברוב הודו, כמלך וכאב רחום שעושה הכל בצדק ובמשפט. ולא בכדי פרשתנו סמוכה לר"ח אלול, "אני לדודי ודודי לי", שיא ההתגלות של רבש"ע אלינו.

 

שנזכה! שב"ש.

 

הד"ת לע"נ סבי מורי סעדיה בן רומיה הכ"מ.

הקפצה נוספת.האדמו"ר מצנעא
חיזקת ממש! ישר כוח!!הללי נפשי

אפשר להפיץ באמייל?

בכיף, רק לא לשכוח את השורה האחרונה של הלע"נ...האדמו"ר מצנעא
מדהים. תודהשונמית
אדדדדדדדדדדדדירשיגר
וואו.תודה!! אשריך בשמחה תמיד!
עוד הקפצה...האדמו"ר מצנעאאחרונה
פרויקט סה"ר להדרכה...!!!......חי, נושם, בועט...לב אדום.

חבר'ה..!

 

אז הפרוייקט שלנו, שפורסם כאן לפני כארבעה חודשים, הולך ונרקם..

 

ובזכותכם..!!

 

אנשים שלחו, ושולחים כל הזמן, והחומרים מצטברים..

 

 

אז, תודה..(!) לכל מי ששלח \ שלחה פעולה, צ'ופר, קטע יפה או רעיון לערב..

 

בזכותכם נגיע לכולם, בתקווה שהפרוייקט הזה יהיה לעזר לכמה שיותר מדריכים, מדריכות ובעצם לכולם..

 

 

 

הרצון הוא להרים את זה לאוויר כמה שיותר מהר, וכבר בתקופה הקרובה.

 

 

אז, מי שעדיין לא הכיר,

 

פרוייקט סה"ר -  סמינריון הדרכה רציף.

 

הפרוייקט נועד לאסוף קטעי הדרכה ופעולות ולשתף בהם לטובת כולם,

 

שלושה תתי פרוייקטים קיימים במיזם..

 

חצ"ב - חדר צוות בשלבים - לכאן שולחים פעולות, ורעיונות לערבים.

 

נט"ע - נתינה טכנית עיונית - את הטיפים שלכם לרטוריקה ומתודיקה..

 

עומ"ר - ערכים, מחשבות, רעיונות - על מהות ההדרכה ועל חינוך..

 

 

את השליחה יש לבצע למייל:

netanel808080@gmail.com

 

 

 

וכשהפרוייקט יעלה לאוויר, נהייה כאן כדי להודיע....

 

 

תודה רבה ממש ובהצלחה..!...

 

נתנאל.

 

 

 

 

בדיחות של מדי פעם.....קרדיט ל-"מיאו"קשקשן על הגג


 

בן שרואה חבר ברחוב: 
- מה קורה ? - כיף - חיבוק - פרידה. 
בת שרואה חברה ברחוב:
- הליכה - קליטת אובייקט - עצירה פתאומית - עמידת מוצא - צרחה - הסתערות - חיבוק - קפיצות - נסיגה - או מיי גאד ! - חיבוק !

 

חחחחחחחחחחחש.מאפושו!
אוי זה כ-ז-ה נכון!! חחחחחוואלה?!
מה? זאת בדיחה פרטית שלי!לך דומיה תהילהאחרונה

בנוסח שלי!

 

זכרונות מסמינריון נבטים-ניצנים. צוחק

 

בכל מקרה, מתאים יותר לנסיו''פ.

ננעל.

 

[אני ואתה צריכים לבדוק דתיים שלובים]

אווווווווווווווווווווףשיגר

אני פוזאיסט

 

באסה...(סתם כמובן)שונמית

 זה מזה טבעי. כל אחד פוזאיסט באיזשהי מידה, הכל ענין של עבודה! אם טוב לך עם עצמך ואתה יודע מה אתה שווה, לא בגאווה כמובן, אבל אתה מודע למי שאתה, לא יהיה לך צורך בפוזות- לא תצטרך שאנשים אחרים יחבבו אותך או יחשבו שאתה גבר... אני מציינת שאני לא מכירה אותך ולכן ישמצב שאתה מלא בטחון עצמי, אבל העניין הוא פשטות. להיות אני כמו שאני, לדעת שאני מהמם/ת כמו שאני, ואז אין צורך בפוזות... וואיי, זה מאזה קשה, אבל שווה!

בסופו של דבר, כל אחד הוא קצת פוזות- חשוב לו להראות טוב בעיני הסביבה. זה טבעי כמו שאמרתי (טבעי- לא בהכרח טוב, פשוט לא צריך להלחץ...) אז קח נשימה עמוקה ותרפה!!

כי זה נכוןשיגר
אתה? פוזאיסט? במה בדיוק?יודלה

אני הייתי מגדיר אותך חתול ים ברמה 7!

מהה הקשר פוזאיסט?

 

אווווווו! אבישגוש - שיא האהבתי את החתימה שלך...צופצוף
כנ"ל!! *טליוש*
תנסה לבדוק את עצמך מאיפה זה באב.ש.

יש כל מיני סיבות לזה.

תכלס גמאני..שבלולון

ואני חושבת שיש את זה כמעט בכל אחד במידה מסויימת.. עובדת המידות..

אבל לי יש הכי הרבהשיגר
אם אתה לא אוהב את זה.. תנסה לשנותיובל!!=)
מי אמר שאני לא אוהבשיגר

פשוט עברתי את הגבול ולכן אני ממש מבואס

שמע אחי, כולם פוזאיסטים... השאלה באיזה רמה!...אדם אחד

ואם אתה רוצה, תנסה לשנות!...

אין טעם להתווכח מי יותר 'פוזאיסט'הבעטליר החמישי

זה לא מוביל לשום מקום, וסתם עושה רע..
זה בכלל לא נורא אם אתה מודע לכך.
חוץ מזה, אני לא יודע מה לומר לך, תתפלל על זה הרבה. זה עובד, מנסיון.
אפשר לנסות במסר"ש.
 

נכון אבל לא כמוני...עירוניסט גאה
לא נורא מתגברים על זה!ישראלית בנשמה!
לגמרי!!תתחיל לתפוס ת'תצמך בידים!!ש.מאפושו!אחרונה
מה אני עושה אם אני זאב בודד?אאלעד

עובד כל דבר לבד, יש משימה לעשות? אני יעשה אותה לבד..אחרים לא יצליחו לעשות אותה כמו שאני עושה...

 

איך יוצאים מזה? איך לומדים לעבוד בחברה? הרי היום העולם עובד רק ככה...לעבוד לבד-לא יעל טכנית!

גמאני בערךעץ על מים
נוח לי לא להיות תלויה באחרים.. בהצלחה אין לי פתרון.
נשמע שזה שאתה עובד לבד זו לא בעיה, זה סימפטום.לך דומיה תהילה

אולי קשה לך לתת אמון באחרים?

או שאתה לא מוכן לקבל כישלון?

 

אני לא פסיכולוג, אבל נראה שאם תרצה לשנות את זה

תצטרך לסמוך על אחרים. אפילו במחיר של כישלון קטן.

לשחרר קצת. לפעמים צריך לדעת מתי להסיר אחריות

מעל כתפיי ולהאציל אותה על מישהו אחר.

 

כולם מעדיפים לעבוד לבד, זה הכי נוח. אתה לא מוזר

בכלל. (מהבחינה הזאת קורץ). אבל אם אתה מרגיש שזה

מפריע לך במיוחד, אני חושב שהפסקה הקודמת יכולה

להיות לעזר.

כן...בסוף צריך להאציל..אאלעד

ברור שראש ממשלה לא בודק על כל שקל לאן הוא הולך, יש לו פקידים שעושים את זה

העבודה לבד היא אולי נוחה (עד גבול מסויים) אבל הרבה פחות יעילה..ככה לפחות טוענים בחברות ההיטק...


אושר-קרה לי שנתתי לאנשים לעשות את העבודה, אבל היא לא יוצאת כמו שרציתי...אז מה עשיתי? רצית שיצא משהו, והוא לא יצא כמו שרציתי..איך באמת עובדים על זה?

אהבל נתת גם תשובה לא רק שאלהזיבו

זו התשובה תחפש את האנשים שאתה הכי מאמין בהם

האנשים שאתה רואה שמעשה ידיהם הכי דומות לאלו שלך

האנשים שאים יקרה משו רע אתה רוצה שהם אלה שהיהו לצידך

 

אם אין כאלה אז שיהיה לך ממש בהצלחה בכל מעשה ידיך...

 

(כמובן אל תפסיק לחפש...)

 

ברור שישאאלעד

איזה תקיפה

אבל נדיר למצא בדיוק, ולצערי היום במצבי אני חייב בדיוק.

זה תמיד או תקופה?שונמיתאחרונה

זה ממש משנה, כי לפעמים דבר כזה הוא בריא. יש הרבה פעמים בחיים תקופות- שנותנות משהו וחשובות ולפעמים צריך פשוט לזרום איתן! גם לי היתה תקופה שהייתי מאוד לבדי. לא בקטע הבודד- אלא בקטע של טיפה עם עצמי! קצת להכנס פנימה.

אז חוזרת לשאלה: זה אתה- ככה זה תמיד, או שזו תקופה (יכול להיות תקופה ארוכה או קצרה)?

De ja vu.. כן כן.. מוכרות המילים האלהדניאלה .ד.
עבר עריכה על ידי דניאלה .יע. בתאריך כ"ז אב תשע"ב 13:14

נראלי שאמרתי אותן לפני בערך שבוע.. יש לי דה ז'ה וו

מישהו יודע מה מקור המילים האלו בכלל?

 

מה פשר התופעה הזו? למה זה קורה?

 

חבר'ה.. יש לכם דה ז'ה וו אולי? מה עשיתם באותו זמן בשנה שעברה? זוכרים?

גם אם לא.. זה הזמן לעשות משהו נחמד.

לפני הקפיצה חזרה ללימודים.

 

רענון קטן. צחוקים דאחקות אחרונות, לפני שהחופש נגמר

 

קטעי כתיבה בנושא הרגע שלפני.. החזרה ללימודים או הרגע האחרון לפני החזרה ל'סיוט'

או מה שבאלכם. זכרונות מהעבר יתקבלו בברכה. עיצובים נחמדים [כמו אלו שמרדכי נוהג להעלות לניסיו"פ ודומיהם] יתקבלו בברכה.

התחילו לשרשר

בשנה הבאה אשב על המרפסת ואתם תעשו- בגרויותדניאלה .ד.

נה נה בננה  |מוציא לשון| יענו ככה--->

 

מישהו באמת חשב שהחיים אחרי שהלימודים יותר קלים ויותר אטראקטיביים?

נו.. מי שחשב כך הוא פשוט חייב"ס.

חי בסרט נע

 

אם כבר מדברים על סרט.. בימים האחרונים אכלתי סרטים, אבל מזה אכלתי סרטים!

מכירים ת'תחושה הזאת של המיצוי? דיי.. מיציתי ת'תפקיד שלי, ת'שנה שלי.

מה הלאה? האם יהיה טוב שנה הבאה? האם "אשב על המרפסת?"

האם אתם תעשו בגרויות?- אתם כן תעשו בגרויות אני כבר נכנסת לשנה שניה אחרי תיכון.

ולמען האמת, השנה גם אני עשיתי בגרויות חושף שיניים או יותר נכון לומר, בגרות.

במתמטיקה.. ואם מעניין אתכם היה טוב ב"ה.

 

 

השלמתי.. לא ממש ישבתי על המרפסת.

נראלכם שמתישהו בחיים מישהו יושב על המרפסת, מסתטלן ומסתלבט על כל העולם ככה-->מעשן?

[לא חייב עם סיגריה הוא פשוט נראלי הכי סטלן חח]

 

חברייא נשמות כפרעליכם.

צאו מהסרט!! אין מרפסת... המרפסת היא התעסוקה, היא ההכרות שלנו עם קצה גבול היכולות שלנו.

ובכן- מותר לנו גם לשבת יום אחד ולהסתטלן. לצאת לאיזה גלידה ולנשום אויר עמוק.

מותר לנו לקחת ת'חיים בסבבה.

אבל לא לשכוח ש.. אחרי הכל- חבל על הזמן, ממזמן!

 

אנחנו פה, כדי להשיג. ויש מלא מה להשיג.

וככל שנרצה וככל שנשתדל- בע"ה נשיג הכי הרבה והכי טוב.

אז רגע לפני הקפיצה חזרה לשיגרה, זהו זמן טוב לעשות עם עצמינו תיאום ציפיות לשנה הבאה.

להיכן אנחנו שואפים להגיע.

 

 

והכי הכי.. לפני כל המחשבות הנשגבות. למצות את החופש, את הגלידה, ת'מנוחה, ת'סאטלה [דקדושא כמובן]

את המסיבות, היציאות והחברים.

כדי לספוג את המנוחה בדם. ואז בשיגרה השגרתית. להנות ממנה מתוך הגעגוע לשם.

וגם אז אחים שלי- יהיה טוב מידי פעם לצאת ולנשום אויר, מסיבה, גלידה, חבר'ה וכ'.

 

והעיקר שיהיה טוב.

באהבה והערכה רבה! תפונקו מפי עליון מלך

סורי על הבורות אבל מזה?תיפי
דניאלה? נראה לי נשמח להסבר מובן יותר ענבל
אני יודעת מה זה דז'ה וו... ואם הגבת לתיפי...ענבל
בס"ד

אז תלמד דחוף לשרשר! :p
חחחח תודה תיפי
|מנצל"ש מעט|דניאלה .ד.

יויו.. אתה יודע אולי מה זה 'ישיבות הקו'? [צרף קישור + הסבר]

בשנה הבאה נעמוד על הסטנדר |מפזם| (גירסת בינישים)ב.ש.

ונרביץ תשטייגען של החיים! דוס

 

כן כן...הנה זה נגמר.

שבועיים וחצי היינו בבית.

נחנו, יצאנו, למדנו, נפשנו, הסתובבנו ועכשיו -

מוציאים אויר

פורסים ידים גבוה לצדדים

מנפחים את הריאות עד הסנטימטר האחרון

ו...

ספלאש! קופצים למים...

נכנסים עמוק עמוק כמה שאפשר

משתלבים בקצב של המים

בתנועות

זהו. אנחנו כבר חלק מזה. אנחנו בפנים

 

תפילה

סדר הלכה

סדר עיון

סדר מחשבה

תפילה

סדר צהריים

סדר אמונה

תפילה

סדר ערב

 

דף יומי

עמוד יומי

סימן יומי

חברותות

מיטותות

קושיות

תירוצים

סברות

דחיות

צעקות

מכות (טוב, תלוי עם מי אתה לומד...)

תוספות

שיעורים

ויכוחים

ר"מים

רה"י

עין אי"ה

אין, היה.

 

שבתות

מקלחות

חולצות (בלי "עטיפרון")

תפילות

סעודות

עוצמות

שירים

שיעורים

סידורים

ותיקין

קידושים

 

קידושין

חופות

חברים

ריקודים

שימוחים

ברכות

איחולים

הצעות

 

 

 

אלה שממשיכים ואלה שהשבוע מתחילים...

נא לחגור חגורות בטיחות.

יוצאים לדרך.

דרך ארוכה.

מפרכת.

מהנה.

מאתגרת.

עם הרבה דם ויזע.

עם הרבה מאבקים וקשיים.

דרך מלאה בחתחתים.

דרך ממנה רק פורחים ועולים.

דרך בה הנשמה צומחת מבפנים.

דרך זרועה בקוצים ודרדרים,

אולם אם תסיטו אותם לצדדים,

תגלו מתחתם י ה ל ו מ י ם.

נאבקים, נופלים, קמים, מחזיקים ו...עולים.

 

זו ללא ספק התקופה המדהימה ביותר בחיים,

וככל שיותר ויותר מתקדמים - לזאת מתוודעים.

לשאוף כל רגע מהאויר הנפלא הישיבתי,

גם ביום חורף הכי סגרירי ושיגרתי.

להבין שדגים ללא מים - לא חיים,

וללגום אותם בשקיקה רבה עד... הטיפה האחרונה.

 

 

זמן מוצלח ומרומם לכולנו!!

אוהו.. סופסוף מישהו זורם אבל לפחותדניאלה .ד.

גרמתי לאנשים פה קצת לתהות על השרשור זה גם טוב

^^ מקסים! (:שיראל.

אין לי מה לכתוב.. לא כ"כ מחכה לחזור..

 

אבל אני הולכת להיות שמיניסטית! יאיי!! מלאך

למה אני אשם בהכל?? (מבולבל)מרדכי
למה אתה בפורום לעזאזל? (מבולבל)ענבל
מרדכי בא לבדוק שהכל מתפקד כרגיל...לפרוש כנפיים
"בא לבדוק" אל תשאלו עד לאן הגעתי לבוא לבדוק את זהמרדכי
לאן הגעת? ענבל
אמרו לי פעם 2 דברים על דה ז'ה וו... שונמית

לא התכוונת ברצינות לשאול אבל באסה, אני אחפור לכם!

הסבירו לי 2 דברים:

1. ההסבר המיסטי- רוחני: לפני שאדם נולד ה' מראה לו את כל חייו בבטן, והמלאך משכיח את זה יחד עם התורה שלימד אותו (הסיפור המוכר עם הקו מתחת לאף...). לפעמים יש שבבים של "הסרט" הזה שצפים לתודעה ברגעים שאנחנו חווים אותם, ולכן יש לנו תחושה חזקה ממש שזה קרה לנו.

2. ההסבר המדעי: כל רגע שאנחנו חווים נכנס לאחד מ2 תאי הזכרון- לטווח הקצר או הארוך. רגעים משמעותיים נהיים "בלתי נשכחים", או פחות נשכחים,  וסתם דברים כמו מה אכלתי היום נכנסים לזכרון לטווח קצר, ונשכחים אחרי כמה ימים גג. לפעמים יש "פאשלה" במיון ודברים קטנים נכנסים לזכרון לטווח הארוך ולכן יש לנו תחושה שהם קרו לנו כבר כי הם עוצמתיים יותר ממה שהם אמורים להיות. 

או משהו בסגנון... חיוך גדול זה בערך מה ששמעתי בכמה מקומות, אולי זה נכון ואולי לא! ובכל זאת אלו הסברים נחמדים... 

הסיפור עם הקו לא מתיישב אצלי...לך דומיה תהילה

גם הגוי לומד תורה ברחם? 

למלאך יש אצבע חומרית?

לעובר יש מוח לקלוט?

 

לא כל מדרש לומדים כפשוטו. יש הרבה מדרשים שללמוד אותם

כפשט יכול להביא לטעויות גדולות. לא כל מדרש באמת קרה. חלק

פשוט באים להעביר מסר.

 

 

 

 

 

 

 

(זה נושא מורכב. נדרש פה שו''ת SMS <צ> מוציא לשון)

אוי... סתם כתבתי... אני לא באמת מאמינה בזה...שונמית
אבל רוב הדז'וואים הם לא בקטע של:שיראל.

"וואי, כבר שמעתי איפושהוא את הפירוש הזה! הוא ממש מוכר לי!"...

 

אלא סתם בדברים רגילים.. ואז מה הקשר לתורה שלמד העובר ברחם?

 

[אולי מלמדים את העובר תורה, אבל לא מראים לו מה יהיה לו בחיים.. תעייני במדרש (נידה דף ל' ע"ב).]

לחשוב על זה, כמו קפיצה בזמן...לך דומיה תהילה
עבר עריכה על ידי לך דומיה תהילה בתאריך כ"ח אב תשע"ב 03:53

הכל יהיה כרגיל. חוץ מזה שנהיה 'הגדולים'. ונגמור שמינית. ובגרויות. ונעזוב את הבית.

 

לא חשוב, תשכחו ממה שכתבתי בהתחלה...

 

עייפים, נחזור לתחילת היום, עם הבבא קמא. ואחרי חופש ארוך, נחדד את החוש השישי שלנו. זה

 שגורם לנו להתרכז רגע לפני שהרב אומר "אושר, תמשיך לקרוא מכאן". ואני שוב אמצא בדרך נס

את השורה המדויקת בה עצרנו. 

השגחה פרטית.

ואל תגידו לי שלא.

 

אחרי שנים של צחוקים, נצטרך להקדיש את ההפסקות להרבה יותר לימודים. כל אחד עם המקום

המיוחד שלו. משום מה, המקום המיוחד הזה הוא לא ליד השולחן שלו. חלק עוברים לכיתה השניה,

לשולחנות בסוף הכיתה או לדשא בחוץ. אין לזה הסבר. אולי כי ''משנה מקום משנה מזל''. חוץ ממי

שהלך ללמוד בדשא. תמיד היו נפתחות עליי הממטרות. כל פעם מחדש...

זה היה מצחיק.

אל תגידו שלא.

 

ואנחנו נספור את הדקות עד להפסקת האוכל. ואז המורה יגיד "אני אתן לכם לצאת עשר דקות מוקדם

יותר". שוב הוא יצא גבר. גבריות שמתקזזת יפה עם המגנים שהוא נותן. אבל גם עם ה"פור" הזה של

עשר דקות שלמות, הזיינוקים-חיינוקים-חמשושים יגיעו לשם לפנינו. תהיו בטוחים שהמורים שלהם לא

שחררו אותם מוקדם... ויהיו ימים שיהיה המתח בין "אולי נעקוף את הצעירים" לבין "בואו נהיה דוגמא

אישית". הדוגמא האישית מנצחת. אני אשב בשולחן עם החברים ואשמע את הקטנים מאחורה מתלוננים

על איכות האוכל. השניצל זוכה לשני כוכבים. שטויות...

האוכל טעים פה.

אל תגידו לי שלא.

 

אני יודע שתהיה לנו שעה חופשית. ננצל אותה בבית המדרש, בנמנום של אחה''צ, כדורסל במגרש. אני

אטעם הכל מהכל. לאן שלא נלך יהיה לנו על מה לדבר. א' ידבר על מתמטיקה ומחשבים ונשתיק אותו.

שעה חופשית, למען ה'... ש' בטח יאמר משהו שמאלני, נתעצבן עליו, נוכיח לו שהוא טועה, אבל נאהב אותו

כמו כל השאר. וע' יספר לי על דבר מטומטם שהחניך שלו עשה. בעצם לא השנה... הוא עושה של''פ...

כולם יודעים שיש לנו הווי מיוחד.

אי-אפשר לומר שלא.

 

בסביבות אמצע השנה, אחרי שנבחר רב פורים, נשאל את השאלה המסורתית. אבל עושה רושם שכולם

דווקא די בטוחים במה שהם רוצים לעשות. ש' הולך לעתודה, להיות רופא. ע' (השני) יעשה שירות מלא

כולל מכינה. אולי גם אני. מ' בטח יעשה הסדר. זה מזכיר לי איך פעם נתנו את המספר הטלפון של י' לאיזה

רכז של של''ג ובמשך שעה הוא הסביר לו שהוא לא רוצה ישיבה. אבל זה לא חכמה לדעת מה המסלול שלך,

צריך לבחור גם איפה.

זאת אחריות רצינית, כמעט מפחידה.

אל תטעו לחשוב שלא.

 

ותגמר השנה.

ומסיבת סיום.

ופעולת פרידה.

וחופש גדול אחרון חביב.

 

"אושר?"

"כן?"

"אתה תתגעגע לכל זה?"

"לא יודע..."
"חרטטן. אל תגיד לי שלא..."

^ וואו.שיראל.

נו, אבל למה להתעצב מראש?

 

עוד יש לנו שנה שלימה! ה-שנה השלימה!

פשש.. מדהים כתבת.דניאלה .ד.

זה קצת brain storm שטיפת מח, הרצה של דברים בבת אחת.

ככה הרגשתי כשקראתי.

הרצת שנה.. בתגובה בשרשור, ממש יפה.

אפשר לנצל"ש?עץ על מים
למה שאפתח ציפיות שאני יודעת שהם לא מעשיות? למה שארצה משהו מהשנה הזאת אם אני יודעת שהיא תהיה זוועתית ומעצבנת? למה שאחשוב על זה? כדי להתאכזב עוד?
חומד.. אני חושבת שרק מישהו אחד יכול לדעת בודאותדניאלה .ד.

מה יהיה שנה הבאה, ומה בכלל בכל החיים.

הבחירה היא זו שבידיים שלנו. אך עדיין, איננו יודעים דבר.

תקני אותי?!

זה נכון ולכן לא צריך לחשוב מה יהיהעץ על מים

כי זה לא תלוי בנו.

 

 

סתם להגיד דברים באוויר?

בטח.פלספנית

בעזהי"ת

 

את לא מכירה את זה שמחלקים, כצופר פתיחה וכאלה, פתק שכתוב עליו 'איך תראה השנה שלנו?' ובצד השני מודבקת מראה?

 

נכון. אף אחד לא מבטיח לנו כלום; לא הכל תלוי בנו; 

אבל אם ניתן לחיים האלה לחלוף על פנינו בלי לחשוב ובלי לתכנן שום דבר- לא נגיע לשום מקום, כי מי שלא מנסה לא מצליח.

 

חשוב לזכור ששום דבר לא בטוח ולא וודאי, ושאין לאף אחד תעודת ביטוח- וחשוב להמישך לתכנן ולהתקדם, במקביל..

למה באוויר?לך דומיה תהילה

אם אני אומר "בשנה הבאה אני אקח את החניכים שלי למחנה במאדים" זה דברים באוויר.

כי זה דבר שלא תלוי בי. אני לא יודע איך להגיע לשם, אין לי את הכלים לעשות את זה.

 

לעומת זאת, יש אלף דברים שכן תלויים בי. ברור שצריך לסמוך על ה', אבל להשתמש בזה

כתירוץ לא לעשות, לא לשאוף, לא לקחת אחריות - זה פשע כלפי עצמנו.

 

לא חשוב כמה זה נשמע קלישאתי, צריך לדחוף את בכוח לתוך הראש ולא לתת לזה לברוח

משום חור: "הכל תלוי בגישה". כי אנשים שמרפים את ידיהם מול קושי לעולם לא יעברו אותו.

והם יעמדו מול הקושי הזה שוב ושוב עד שכבר לא יהיה להם כוח, גם אם יחליטו בסופו של דבר

שהם כן רוצים להתאמץ.

 

מה שיקרה כן תלוי בך. וגם אם לא, את תבחרי איך להתמודד עם זה.

בשנה הבאה..פלספנית

בעזהי"ת

 

קודם כמו שאמרת, קפיצה לשנה שעברה. סיימנו שמינית שנה שעברה; לא ידענו מה קורה, מה זה העולם, לקראת מה אנחנו הולכים..

והייתה שנה מטורפת!! בכל המובנים האפשריים למילה הזאת, לטוב ולרע.

והכרנו כ"כ הרבה, ושמענו כ"כ הרבה, ונחשפנו כ"כ הרבה ועברנו כ"כ הרבה והתקדמנו כ"כ הרבה.

 

בשנה הבאה?

בשנה הבאה נמשיך לחיות.

התחלנו את החיים העצמאיים השנה; מין טבילת אש.

אבל בשביל לעשות כמה שיותר טוב בחיים האלה, אנחנו צריכים לדעת כמה שיותר. להתקדם כמה שיותר, להתמקצע בכמה שיותר תחומים ולהתרחב כמה שיותר.

לכן אני אלך ללמוד אי"ה.

ואיזה נושאים, אחחח... 

 

להרחיב אופקייםםם!! 

 

תודה ששיתפתם! הסנה-בוער

כיף שאנשים נפתחים פה ככה. ומצאתי את עצמי בין השורות..

בהצלחה! 

ואי, קורה לי מלא פעמים!!...אדם אחד

באמת מלא... זה אומר שאני משוגע או משהו?..

לכולם...שונמיתאחרונה
טוב זה קשה ואוו תיקראו בבקשה!!!שמונה ירוקים

אממ אוקי אני אתחיל ישר לעיניין

אממ..

 

כמעט כל הטראומות יש להם "תופעות לוואי" כלומר

פחד מחושך,פחד מטרמפים,ויש עוד המון אבל אני רוצה לדבר על "לקיחת אשמה"

 

אוקי אז הבעיה היא שכולם אומרים לי שאני לא אשם

אבל זה לא שאני אומר-

"למה הייתי בשעה כזאת?"

"למה בחושך?"

"למה עליתי על הטרמפ הזה?"

 

אלא אני כן אשם!!!!!!!!!!! אני פיספסתי משו, פחדתי ממנו, אני ברחתי!

והשארתי ת'בן אדם הזה לחטוף

אז הייתי צעיר אז מה??

אין לי אחריות???????

תבינו אנשים אני כן אשם!!!!!!!!!!

 

סורי על האריכות (למי שחושב שזה ארוך),ואני אשמח לישמוע גם את דעתם של אלה שלא יודעים מי אני

וכמובן תודה לתפארת היתה שנה מופלאה באמת!!!!!!

 

תודה וסליחה לכוווווווווווווווולם!

 

 

 

לא בדיוק הבנתי, סליחה על הבורות...שונמית
מה לא הבנת?שמונה ירוקים
עלית על טרמפ מפחיד? (רואה שלא הבנתי?)שונמית
לא, גם, לא חשוב, אבל קרה משושמונה ירוקים

שכולם אומרים לי שאני לא אשם והם לא מבינים שאני כן אשם

גם אים נגיד אני  בן שלושעשרה וצריך ללכת מכות מול חברה מבוגרים

אין מה לעשות אם אני היחיד בסביבה ואני בורח כמו ילד קטן אז זו אשמתי

 

 

מקווה שהבנת לא אוכל להסביר יותר מזה

 

אני חושב שהבנתי.___

אתה באמת לא אשם! 

הרי בכל מקרה לא היית מצליח למנוע את זה!

מה, אתה מעדיף שהוא גם יחטוף אותה וגם ישלח אותך לבית חולים?

תבין, זה מה שהיה קורה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אויש... אתה לא אשם!!!שונמית


פצ"לש רביעי?עירוניסט גאה
קידומת-שמונה ירוקים

אז מה???

להשאיר אותו ככה???

זה ליברוח,זה לא לעשות כלום.

עזבי להכנס בהם

להתקשר,לרוץ ליקרוא לעזרה

לעשות משוווווווווווווווווווווווווווו

 

נניח שאתה אשם - מה זה יעזור לך?- דניאל -אחרונה

אתה תכה על חטא יומם ולילה, תהיה מבואס כל רגע, תאשים את עצמך כל הזמן, לא תוכל לחיות באמת עם עצמך, תשנא את עצם קיומך וכו' וכו', כלומר - אף תועלת לא תצמח לך מלקיחת האשמה הזו, שגם לא מוצדקת, על כתפיך. 

 

אנשים מהללים את המצפון, אבל טכנית - הוא יכול להיות האויב הכי נורא שלך. מישהי חכמה מאוד אמרה לי פעם ("זקן סיני אחד אמר פעם...") שאי אפשר 'להשביע' את רגשות האשם. לא משנה מה תעשה, ואיך תפעל - הם תמיד יהיו שם! 

אוקי, נניח היית מתקשר - אתה חושב שזה היה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך? לא! אתה היית מאשים את עצמך 'למה לא התקשרתי יותר מהר?' או 'למה לא נשארתי שם בכל זאת?' או 'למה בכלל יצאתי בשעה כזו?' 

כלומר,

כך או כך - אתה תמשיך להאשים את עצמך בכך לא משנה באיזו דרך היית פועל, כי באמת שאי אפשר להשביע את רגשות האשם האלה, לכן הדרך שאפשר להתמודד איתם זה פשוט לומר 'בסדר, קרה לי מקרה לא נעים, אולי הייתי יכול לפעול אחרת, אבל ככה פעלתי כי זה היה האינסטינקט שלי' וכן, להעביר את זה הלאה ולהחליק את המקרה הלא נעים. 

 

אני לא אומרת שזה קל, ממש ממש לא,  אבל אתה צריך לדעת שזו לא אשמתך בכלל. תמיד מהללים את הרגש שלנו - שהוא הצודק וכו', אבל זה לא תמיד נכון. לפעמים הרגש שלנו הוא שקרי, וההיגיון הוא זה שצודק... לפעמים אתה לא מרגיש שאתה מאמין - זה אומר שאין אלוקים? לא! זה אומר שכרגע הרגש מקשה עליך...

 

דבר אחרון, אם זה עדיין ממשיך - תשקול אולי לדבר עם מישהו בעל ניסיון. כבר דיברת עם אנשים, שאמרו לך שאתה לא אשם, אבל זה לא עוזר, נכון? כי אתה עוד לא מכיר בעובדה שאתה לא אשם, לכן 'בעל ניסיון' זה אומר למשל היועץ של בית הספר, אוטוטו מתחילה שנת הלימודים - פנה למחנך שלך, דבר איתו על זה, תגיד לו שקשה לך ותראה מה הוא ימליץ לך לעשות, או שפשוט תבקש ממנו לדבר עם היועץ, זו ממש ממש לא בושה, האדם לא צריך לסבול וגם לא להדחיק את האשמה - להדחיק את האשמה לא יעזור, זה רק יחמיר את המצב, אתה פשוט צריך להכיר בעובדה שאתה לא אשם ולהמשיך הלאה, וקשה לעשות דברים כאלה לבד, לכן אני ממליצה על היועץ או המחנך  

 

בכל מקרה, שבת שלום וב"הצלחה  

להית...!!נמו

אני עוזבת!

הגיע הזמן, הגיע השעה....

תודה על הכל, ולכל מי שהיה פה כשהיה נצרך...(ונצרח)!

 

תצליחו....

וסליחה באמת אם יש מישו שפגעתי בו או כל דבר....

אחלה יום, ושבת שלום!...

 

 

ואגב, תחשבו טוב טוב, לפני שאתם עושים משו, זה יכול להועיל בהרבה אחר כך....(ולא, אפאחד לא עשה משו שבגללו אני עוזבת...)

 

הצלחות!

להתראות...בהצלחה בהמשךאאלעדאחרונה
חברים יקרים:התנדבות נוג"ה!

קודם כל, אין מה לומר הייתם שפיצים.

כפי שהובהר היום בשיחת הסיכום (לבנים לא ממש היה) אין מקום למשחקים עם הדברים הבסיסיים ביותר בלעדיהם לא ניתן להתקדם לשום מקום:

א. הוואי חברתי כערך מוסף ולא כתחליף לפעילות עצמה. (בעברית צכה: אפשר לדבר ולעבוד גם יחד).

ב. ההגדרות הן מאוד ברורות בשיחות בין בנים לבנות במהלך הפעילות. זה ממש אבל ממש מפריע להרבה אנשים שבאים ורוצים להיות קצת יותר איכותיים מהרמה הזו.

 

הדברים שסוכמו כלל לא נאמרו בצחוק. ובפה אחד (כולם ללא יוצא מן הכלל) נענו בהסכמה ועידוד לכך. ומהסכמה-עוברים למעשה.

 

לאלו שלא הבחינו באותה שורה וחצי ושאלו "אז תגידו מה צריך לעשות בתכל'ס" - הנה הציטוט מהמכתב המקורי:

 

 

"   - אתה צריך איזשהו דבר מה? רוצים לדון על משהו חשוב? בשמחה.

פיטפוטים ודיבורים על שטויות? יש לכם חברים אחרים בשביל זה. לא צריך ללכת בשביל זה "לנוגה" או "למאדים" (אלו ביטויים מושאלים למי שלא הבין..).   "

 

 

אז חברים,

הנה לכם גבולות הגיזרה ברמת התכל'ס.

בכל לשון של בקשה הנכם מתבקשים שלא לחרוג מהם.

זה רצון כולם. כך יהיה טוב לכולם.

לא יודע במה מדובר..חגי לנדסברג
עבר עריכה על ידי חגי לנדסברג בתאריך כ"ח אב תשע"ב 23:56

לפחות במה שאני הייתי היה נפרד לגמרי(גלאט חלק כושר למהדרין בד''ץ העדה החריידית)

יופי שמגלים לנו שהיה סיכוםאאלעדאחרונה

מאות הבנים שהיו במסגרת התכנון המקורי בביה"ח לא יכלו לשמוע את השיחה החשובה הזאת..ממש אבסורד |פונה בתלונה חריפה ל"התנדבות נוג"ה"| |תוקף אישית את האחרים למצב הנ"ל|

מעניין... מומלץ לקרוא!! זה לא כ-זה ארוך (:הלל (:

 

רוני ורוניקה שניצר/ מתוך הפגנת תמיכה באהבה

אם תביטו סביב תוכלו לראות משהו שונה מהרגיל. ריח חדש-ישן מציף את האוויר. מעין תחושה נוסטלגית בלתי מוסברת, אך באותה המידה כל כך מוכרת. תוכלו לראות משהו שחלקנו שכחנו איך הוא בכלל נראה. חלקנו אולי אפילו לא זכה להרגיש מהו אותו הדבר. לצערי, אני מוכנה להודות שרובנו אפילו לא יודעים טעמו מהו. הדבר הזה, הוא לא דבר מה בכך, הוא לא דבר שאפשר לקחת כמובן מאליו, אבל אני מאמינה שמזמן התרגלנו לתפוש אותו ככזה.

אותו הדבר התמוה, הוא לא מסובך ולא מסתורי, והוא בטח לא מורכב- הוא פשוט מאוד אהבה. הוא מבול קטן של אהבה שמציף לב אחד שפועם בגוף אחד, שמפעיל נפש אחת שנמצאת כאן היום ומצטרפת לעוד המון נפשות שמוכנות להישזר בקריאה האולי כמעט נואשת לאהבת החינם.
אותו מבול שעלה על גדותיו בלבו של אחד, הציף בדרך כזו או אחרת גם את לבו של אחר, וכך הגענו לכאן היום במטרה למתוח את מיתרנו, להישיר מבטינו ולהרים את קולנו בדרישה אחת וברורה- אהבת חינם.
ברור לי שניסוח המושג הזה הוא הרבה מעבר ללא ברור, אפילו מטושטש עד חוסר יכולת להבינו. אז מהו אותו מושג, ואיך אני יכולה לעמוד כאן היום ולהתיימר להעביר מסר כזה או אחר אליכם, קהל התומכים והמפגינים, אם אני בעצמי אינני יודעת באופן ברור ומדויק מהו אותו המושג, אהבת חינם?
יכולתי להביא אלף ואחת הגדרות מילוניות, ויקיפדיות ואפילו אנושיות למהי אהבת חינם. יכולתי. אבל אני לא חושבת שאף אחת מהן יכולה להעביר לי או לכם את המטען הרגשי והמחשבתי שמסתתר מאחורי האותיות המרכיבות את המושג האינסופי הזה. כל אחת מההגדרות האלה היו עושות עוול למושג כל כך טהור, היו משפילות צירוף כל כך נקי, היו מוחקות ערך כל כך נצחי.
אם כך, אהבת חינם מהי?
אהבת חינם היא הכלה. היא היכולת לקבל את השונה. להבין את נפש האחר ללא הבדלה בין הנפשות. כי חלק מהכלה הוא ההבנה שכל הנפשות שוות, שהרי כולם בצלם אלוהים נבראו, וכמו שאמרו חז"ל, אין דמו של אדם אדום יותר משל חברו.
אהבת חינם היא אכפתיות. היא היכולת לזהות את מצוקת האחר ולגלות כלפיה אמפתיה חזקה מספיק כדי לגרום לפעולה להיעשות על ידינו. אין צורך בפעולה אשר תהפוך סדרי עולם, אך לפעמים די במילה טובה, הושטת יד לעזרה או אפילו נדבה כדי לפתור הרבה יותר ממה שנדמה לנו, כי הרי כבר נאמר שאדם צריך לחיות בשביל אחרים, לא רק בשביל עצמו.
אהבת חינם היא סבלנות אין קץ לבעיות, לסיפורים, לפניות ולשינויים שנקווים במצולות נפשו של  האחר. היא היכולת להיות לאוזן קשבת, ליד מלטפת, לכתף תומכת שאחרים ידעו שאליה ניתן לפנות, בפניה מותר להישבר ועליה אפשר להישען.
אהבת חינם היא נתינה, הפיכת ריקנות ההיות לאהבה מתפרצת וחסרת פנים ללא רצון לקבל כל תמורה.
אהבת חינם היא יופי. יופי נקי וטהור שאותו זוכים לראות רק המעטים שמצליחים להשתחרר מאותם כבלי הגזענות, חוסר הסובלנות, האנוכיות והבורות שמאיימים לכבול את כולנו מהרגע בו אנחנו נולדים עד לרגע בו אנחנו מספיק חזקים כדי לשבור את אותן השלשלאות שהניחה עלינו שנאת החינם שאליה נולדנו.

אוכל להמשיך ולדמות את אהבת החינם לאלפי דימויים, ולהביא דברים שנאמרו בנושא מאות אלפי פעמים. אבל הדבר הכי עוצמתי שאוכל בעזרתו להעביר לכם מהי אהבת חינם אמיתית הוא הניסוי הבא:
הביטו ימינה, או שמאלה, או לכל כיוון שרק תרצו, ומצאו אדם זר לכם. אדם אותו מעולם לא פגשתם ואיתו מעולם לא דיברתם. רגע אחד לפני שעשרות מחשבות שיפוטיות, שליליות ודעות קדומות עולות לכם לראש (וזהו כמובן מנגנון לגיטימי שטמוע בטבע היותנו בני אדם), עצרו. עצרו ואל תחשבו. הניחו את פטיש השופט שלכם בצד ופנו מקום לרגשות נקיים יותר לשטוף את לבכם וראשכם. רגשות כמו
אי- שיפוטיות.
סקרנות.
חמלה.
חיבה.
הכלה.
סובלנות.
הזדהות.
הכרה בעובדה שאותו אדם בדיוק, שאותו אינכם מכירים ובו מעולם לא פגשתם, מצא מקום ריק ונקי בלבו להכיל אתכם, בדיוק כפי שאתם פיניתם מקום להכיל אותו.
כשמהמקום הכי עמוק בנשמתכם ייצא מעין אור חף משנאה, אור שיציף את לבכם וראשכם ואת כל איבריכם, אור שייפנה מקום ליופי שיש לחברה שסביבנו להציע, אור שיעביר בכם תחושת אהבה נקייה ממילים ויפרוס חיוך על פניכם, אז, אז תדעו שעתה אתם יודעים אהבת חינם מהי.

 

אומרים שהאהבה מתה,
אני אומרת שהאהבה חיה, קיימת, בועטת וחינמית יותר מתמיד.

 

zv fzv trul!יודלה
הקפצה או איך שאתם לא אומרים את זההלל (:אחרונה
א-נ-י לא בסדר?!..מתוק מדבש
עבר עריכה על ידי מתוק מדבש בתאריך כ"ט אב תשע"ב 00:21

בסיעתא דשמיא!

 
קרה לכם פעם שפזלתם על חבר שלכם בתפילה, 
והוא לא נראה כזה מחובר.
והרגשתם מן תחושת עליונות כזו כלפיו, כי אתם מתכוונים בתפילה והוא לא?!
 
ולך קרה שראית חברה שלך שהולכת לא הכי צנוע,
וישר חשבת עלייה בלב - 
'מה נראה לה?! איך היא הולכת?! זה ממש לא בסדר!'
 

 
             
 
 
 

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
למה כתוב 'ראה' בלשון יחיד, ולא 'ראו'?
הרי משה  מדבר לפני כל עם ישראל -'לפניכם'!
ולא יכול להיות שהוא התבלבל באמצע הנאום שלו, כן?!
 
אלא, שאפשר ללמוד מפה רעיון פשוט אדיר!
אתם איתי?! חבל שתפספסו את זה.. 


משה יודע טוב מאוד שהוא מדבר אל כל עמ"י -
אבל הוא גם מדבר אל כל אחד בנפרד.
מ'זתומרת?!

בד"כ אנחנו מסתכלים על החבר שלנו וחושבים שהוא צריך להשתנות,
שהוא לא בסדר במצווה הזאת.
ז'תומרת אנחנו עסוקים בלתקן את כל העולם, לפני שאנחנו מתקנים את עצמנו.
אבל פה משה רבנו אומר לנו בדיוק ההיפך -
המצוות מיועדות אליך. אל תסתכל על החבר שלך.
 
'ראה' - תסתכל קודם כל על עצמך, תבדקי אם את מתנהגת נכון.
אני צריכה להשתנות.
אני לא מתפלל מספיק בכוונה, ולא זה שיושב לידי בבי"כ.
אני הולכת לא ממש צנוע, ולא החברה שלי,
 

אחים יקרים שלי,
שנזכה באמת להסתכל קודם כל על עצמנו, לראות איפה אנחנו טובים, ואיפה קצת פחות -
זה ממש מתאים לימים שאנחנו עומדים להיכנס אליהם -
חודש אלול, זמן לחשבונפש אישי של כל אחד מאיתנו.
שתהיה בע"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
יפה מאוד, שכוייח האדמו"ר מצנעאאחרונה
די נמאס לי! אלוקים למה?!אנונימי (פותח)

כואב לי!

קשה לי!

 

והדמעות......

כמה הן מלוחות ומרות!

 

בוכהבוכה

האישי קורא לךשיגראחרונה
בריאות זה דבר רע ומסוכןשיגר

אני היחיד פה או שיש עוד כאלה שבבית שלהם אוכלים בריא

אויייייייי זה פשוט מעצבן

אצלנו אסור להקפיא מים, אין אבקות מרק ,יש לחם מלא (כושי),אפילו אורז מלא,

בקושי מרשים לנו להכניס טבעול וקרונפלקס,אמא שלי מנסה להוציא את הקולה מהבית(תאמת בזה אין לה סיכוי)

כל דבר שאני אוכל כולם עושים לי ייסורי מצפון, החלות אצלנו בשבת שאחותי מכינה מקמח מלא,

שמכינים איזה עוגיות עם שוקולד שמים חצי ממהשוקולד שצריך 

מי שאין את זה אצלו שישמח לפעמים בגלל זה אני צריך להישאר רעב(כי גם אסור לנשנש,צריך לאכול ארוחות מסודרות)

בקושי יש אצלנו וופלים שזה אחד הדברים שאני יותר אוהב

טוווווווווווווווווווווובבבבבבבבבבבבבב יאלה סוף פריקה

..אנונימי (פותח)

מזדההההההההההההה!!!!!!!!!!!

בוכה

לשון אדומהיאמי

אהלן .. (:~סעבשבש"ית~

אני מארגנת מלווה מלכה לסניף במוצא'ש,

ואני חייבת סיפור יפה שקשור, אולי הרב קרליבך או משוו..

או אקורדים ותווים לשירי נשמה...

יש למישו ?

או רעיונות בכללי?

אני ישמח שתגיבו כי לי אין וזה מלחיץץ אותי..מבולבל

תודה !!חיוך

מוריייי!!!טינננייי!!!!!

לייייי יש!!!!! מה את מסבכת...?!קורץ

 

תשאלי את השותף..אולי לו יש....פילוש
פווושטקיתת!!!!!!!!! חחחחח~סעבשבש"ית~
פפפפפ אוי פילושש!!!!טינננייי!!!!!אחרונה

מורייי אבל תכל'ס זה ב'מת רעיון מעווולה.קורץ

יש לי להביא לך צרי איתי קשר בטיייל כי אני לא יכולה לבוא נראלי...

היום היום!!! חשוב לבוא!!שמני כחותם

קפיץשמני כחותםאחרונה