מה עושים עם חברה טובה שלא מאמינה שאני אוהבת אותה? זאתאמת היא תמיד אומרת שהיא אוהבת אותי יותר ממה שאני אוהבת אותה.
והיא גם לא אוהבת את עצמה, היא תמיד אומרת שהיא רעה ומגעילה ומכוערת וחברה רעה וכו'
וזה כבר נימאס, כאילו היא לא סומכת עליי שאני אוהבת אותה.
ונמאס לי להגיד לה את'זה
ונמאס להגיד לה כמה שהיא טובה ונדיבה וחברותית וכו' בלי שהיא מקשיבה לי .
אני כבר לאיודעת מה לעשות.
זה ברוור , השאלה היא מה אני יכולה לעשות עמזה ?
איך אני יכולה אולי לעזור לה ?
אל תהיי בטוחה שהיא באמת לא מאמינה לך...
אני אנסה לחשוב על משהו שאפשר לעשות, לא עולה לי עכשיו..
אבל זאת לא בעיה שלך! את בסדר!
סליחה..
בהצלחה נשמה!
בעזהי"ת
שהבת הקטנה שלו בת חמש, כל פעם שהוא היה אומר לה 'איזה חמודה את', 'איזה ילדה טובה', 'אני אוהב אותך'
הייתה אומרת 'לא, לא נכון, אני לא חמודה, אני לא ילדה טובה, אתה לא אוהב אותי'.
ויום אחד היא אמרה לו, 'אבא, אתה יודע, כל פעם שאני אומרת לך לא- שאני לא חמודה, ולא ילדה טובה, ושאתה לא אוהב אותי- זה לא כי אני לא רוצה שתגיד את זה, אלא כי אני רוצה שתגיד את זה עוד הפעם..'
אז זה תמימות של ילדים בני חמש, שמסוגלים לומר את זה ככה בישירות.
אבל גם הגדולים יותר, הרבה פעמים כ"כ כ"כ צריכים שיגידו את זה..
זה מאוד מאוד קשה לבנאדם, ובעיקר לבנאדם שלא אוהב את עצמו, להאמין שאחרים אוהבים אותו. כי אם הוא- שמכיר את עצמו הכי הכי הכי מקרוב, לא מצא סיבה לאהוב את עצמו- למה שמישהו אחר ימצא? ואם מישהו אחר מצא, כנראה שהוא טועה..
אז חשוב לומר את זה, ולומר, ולומר ולומר ולומר.
נכון שזה מעצבן לפעמים לומר דברים שמרגיש כאילו זה דורש להגיד.
נגיד, כשהיא אומרת שהיא אוהבת אותך יותר ממה שאת אוהבת אותה- זה כאילו היא מתחננת שתגידי לה 'לא נכון'. וזה מעצבן להגיד 'לא נכון' דווקא. אז לא צריך להגיד.
אבל תמצאי הזדמנויות לומר, על כל דבר קטן, 'וואי תודה! מה הייתי עושה בלעדייך? איך אני אוהבת אותך!' וכו'.
זה כ"כ יעשה לה טוב, בכל מקרה. [ולכל בנאדם, בעצם.]
אחרי מספיק זמן שתגידי לה את זה כל הזמן, גם אם היא תמשיך להגיד שהיא לא מאמינה, בפנים בפנים היא תרגיש..
החופש התחיל לפני שבועיים, ואני מרגישה שהוא ממש מתבזבז לי
הייתי פעם בים, ערב אחד עם אמא שלי וזהו בערך....
אם יש לכם רעיון למשו כיפי לעשות בחופש, אני ממש אשמח!!!
ואם יש לכם רעיון למשו כיפי לעשות מהבית זה יהיה מעולה! כי כשאני בבית ואין לי מה לעשות אני על המחשב וזה עוד יותר בזבוז זמן....
תודה
זה לקבוע לעצמך פרוייקט גדול- משו יומיומי- לא יודעת מה,
ולעשות אותו...
חוץ מזה, תתכנני לעצמך דברים לכל יום, ולא סתם- מה שיהיה יהיה, כי אז לא יהיה 
אם את רוצה בכייף בואי לאישי.
בעזהי"ת
לבשל, בבקרים ארוחות צהרים מושקעות, אחה"צ נישנושים ועוגות וכאלה, ומאוחר יותר- ארוחות ערב שוות..
אפשר להשקיע, להתפרע, להמציא, ליצור- בבישול. זה ממש לוקח מלא זמן, ממש שווה, וגם כייפי ומפנק.
יש פה מתכונים ממש שווים, וזה מתעדכן מלא..
הכי טוב- לחפש גן חנ"מ או משהו באזור, ולבקש להתנדב שם. הם תמיד צריכים מתנדבים, הם לומדים עד ט' באב בד"כ, וזה גם ממש כיף, גם מספק, וגם ממלא ת'יום.
ולקבוע דברים חד פעמיים:
סרט עם חברות,
סתם להסתובב בעיר ולבזבז מלאא כסף,
לראות סרט טוב ביחד בבית עם פופקורן,
לעשות הליכות ביישוב
טיול אופניים
קומזיץ
'טיול'- לצאת עם שתי חברות לחורשה ליד הבית, לעשות טונה מעושנת ולהרגיש 'מטיילות'.
ללכת לטיול באמת- שלוש ארבע חברות, מעיין או משו..
בריכה קרובה זה אחלה דבר
לערוך סרט- סתם בשביל הכיף, לכתוב תסריט, לבקש מאחים קטנים להציג, לביים, לצלם, ולערוך
ללמוד תוכנות במחשב
לפתוח את הממטרות בגינה ולרוץ בהם עם האחים הקטנים- זה קורעעעעעע וכייפיי ממשש!!
לעשות יצירות [יש פה רעיונות וזה מתעדכן כל הזמן!!]\
ללכת לשבוע לבתדודה ולהזמין בתדודה אלייך לשבוע, זה אחלה זמן לגיבוש..
לעשות דברים בסניף- תמיד יש מה לעשות!!
בס"ד!
מישהו יודע כמה נורמאלי שמע"ר (עזרה ראשונה) יקח לשעה עבודה? ממש דחוף... תודה
לוחמת??
מה א-ת עושה פע??
אינלי מושג בקשר למע"רים. אבל נראלי קצת יותר משכר מינימום.. יענו 20-225 ככה.
משו
כפרעלייה
ולוחמת נדנדה כתומה. = רבבה בנשמה
נדנדה כתומה.[פעם היה לי רשום בחתימה שאני זאת רבבה בנשמה.. ]
לי נתנו בזמנו 40...ואין לי תעודה (עשיתי קורס והיה בעיה בחלוקת התעודות)
אני התנתי את זה בכך שיהיה שם חובשים ואני יהיה רק בשביל התקן...שלא יהיה לי אח"כ בעיות..
שפרינצהאחרונהאצלנו בקייטנה-
לקחו מערי"ם ב150 ליום, מתשע עד שלוש בערך..
זה יוצא 25 בערך..
תראו,אני אוהבת את אמאשלי מאוד והכל..אבל ההורים שלי לא דתיים(אמא שלי מסורתית),ואני כן...אני דתייה חזקה....לא מזמן התחלתי ללכת עם חצאיות ממש ארוכות..ותחתיות ,חולצות בסיס..והכל,ועכשיו אמאשלי לא מוכנה שאני אשים חולצות בסיס..למה?כי היא לא רוצה שאני אהיה פנאטית....אבל מה איכפת לה?זו הדרך שלי!ומאוד קשה לי להסביר לה למה כי היא חזקה בדעתה..זה מאוד קשה,מאוד מאוד קשה לי ככה.........שכל הזמן מעירים לך שאתה לא בסדר ..זה מתסכל,גם בכללי המשפחה שלי לא מקבלת את זה אוףףף..ניסיתי כבר לדבר איתה מיליון פעמים אבל זה לא מוביל לשום מקום...איך היא באמת תקבל את זה?מה לעשות?
בס"ד
א. דבר ראשון ממש ממש כל הכבוד לך ואני מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך הזאת וש-ה' יהיה בעזרך!!!!
ב. תקחי את אמא שלך לשיחה בת ארבע עיניים (אולי כדאי לשבת במרום שאתן אוהבות או סתם בבית על כוס שוקו חמה, העיקר שתהיה אווירה טובה) ותנסי להסביר לה את הדרך שלך שזאת הדרך שאת חושבת שטובה לך. ושהיא תגיד את דעתה אל תסתרי את דבריע בכעס אלא תעני לה בנועם ותסבירי לי לעומק כל שאלה שיש לה.
ג. אם היא לא מבינה אותך, פשוט תקומי ותגידי לה (עדיף בכמה שפחות חוצפה) שאם היא לא מקשיבה לך ולא רוצה לדבר איתך את גם לא תקשיבי לה (אני חושב שבענין הזה כיבוד הורים לא חל כי הם בעיקרון אומרים לך לעבור על ההלכה ועל מה שאת מקפידה)
ב"הצלחה בהמשך הדרך!!!!
כיבוד הורים לא חל לגבי לשמוע להם אם הם רוצים שבניהם יתנהגו בניגוד למה שציוותה התורה,אבל מעבר לזה כמדומני שהשיח בעניינים האלו גם צריך להיות בצורה של כיבוד הורים ומתוך כיבוד הורים(זה לא אומר שצריך להסכים,בדיוק להפך אסור להסכים לעשות איסור,אבל השיח והדיבור צריכים להיות כמדומני עדיין מתוך כיבוד הורים מלא).מה גם שמבחינה מעשית לדעתי זה בודאי זה רק יעזור ויראה את יופיה של התורה.
בס"ד
אני חושב שזה מסוג הדברים שאם ההורים שלך אומרים לך אותם אסור להקשיב להם (כמו שאם הם אומרים לחלל שבת) אבל כדאי לבדוק את זה, ואני ינסה לבדוק את זה מחר בבוקר (בלי נדר)
כמובן כמובן שעדיף מלכתחילה לדבר בנועם ובדרך ארץ כלפי ההורים (בכל זאת הם ההורים שלך)
זו כוונתי (לגבי שאסור להקשיב),אסור להקשיב להורים אם הם רוצים שבנם יעשה איסור או יחיה בצורה המנוגדת לתורת ה' וכדומה,אבל השיח מולם עדיין צריך להיות כמדומני מתוך כיבוד הורים .
גם לא בעניין הזה.
בס"ד
כולם פה הבהירו שאסור להקשיב להם בענינים כאלה אבל לא צריך להתחצף אליהם.
היא לא חייבת להקשיב להם, כי הם אומרים לה בעצם לעבור על ההלכה אבל היא כן חייבת לכבד אותם, להתנהג מולם בענווה אבל להמשיך בדרך שלה גם אם זה לא מוצא חן בעיניהם....
ולבחורה מבית טוב- המון המון בהצלחה!!!
עם הורה אומר לעשות עבירה אסור לעשותה את זה לומד ים מהפסוק :"איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו..." אבל צריך להגיד את זה מאוד בעדינות
תסבירי להם בעדינות, ואם צריך אזקצת בתקיפות שזו הדרך שלך, וזה מה שבחרת... בסופו של דבר את קובעת לעצמך את החיים....
הבעיה היא שכבר דיברתי איתה,וזה נכנס לוויכוחים איומים,לא של כעס,היא פשוט לא מבינה...היא נשארת בדעתה שלה ויהי מה!זה לא כ"כ מוביל לאנשהוא....
בס"ד
שהיא חושבת שאת לא תצליחי בזה ולכן היא מתווכחת איתך על זה כי היא חושבת אולי זאת סה"כ מחשבה של גיל הטיפש עשרה וזה יעבור לך מתישהו.
אבל-
אפ תראי לה שאת רצינית ואת באמת עושה את זה וזה חשוב לך, אז היא תשנה את דעתה
אבל אתה צודק,יכול להיות שבאמת בגלל שאני עדיין בתהליכי התחזקות כלשהם ואני כל הזמן משתנה היא אולי לא התרגלה לזה..
לא כדאי לך לומר להם שאת רוצה להיות דתיה,
אלא שאת רוצה לעשות מה שאלוקים אמר, זה נשמע יותר טוב.
אבל- 
, כל הכבוד!! את מדהימה!
העצומה ועלהעצות המדהימות!!נקווה שבעזהי"ת הכל יסתדר בסופו של דבר
אבל באמת כל הכבוד לך!!!
ובאמת מעריכה אותך!!
בהצלחה נשמה!
*גברת פילפלת*יש לי כ"כ הרבה מה לומר לך, הכל באישי כמובן
אני רק רוצה להגיד לך שאני מעריצה על האומץ!
אני לא מסוגלת.....
בס"ד
למה לעזעזל תמיד יותר קשים עם הבחורים??
אסור,אסור ולאחים שלי הקטנים מותר יותר דברים...
ומה אמא שלי אומרת "יש ענין של נפש של הילד" לאח אחד לשני "קיבלנו המלצות לתגבר אותו"(וזה לא שאחותי איזה דסלקטית )
אני יודעת שזה נשמע קצת קטנוני אבל זה מעצבן אותי אתם צריכם להבין להורים שלי יש חינוך יקה קפדני כזה!!!!!
ותכלס אני לא מרגישה בחיי היום יום קושי. אבל שאני עוצרת שניה ואני מסתכלת יווו הם חסמו אותי לא בהכל אבל הרבה דברים לא ואסור!!
שוב לא בהכל שלא תבינו לא נכון ההורים שלי מאוד מפרגנים אבל.........
ואני כמו ילדה טובה ירושלים שואלת לפני כל דבר שאני עושה אני מתעיצת איתם ועושה כל מה שהם אומרים
אוףףף!!!!!
למה תמיד מתנהגים ככה עם הבחורים??
אוףף ומה אמא שלי אומרת נראה איך תחנכי את את הילדים שלך?
אווף!!!!!
נכון אני קצת עצבנית ואני נשמעת קטנונית אבל זה מעצבן אותי!!!
אני אשכרה לא עושה חור שני כי הם לא מסכימים ואבא שלי ממש נגד זה אז אני לא עושה ובאמת מתוך הבנה
ואני לא נוסעת בטרמפים כי הם לא מסכימים וגם מתוך הבנה!!!
אזזז דיייי
בס"S
בכור מלשון ראשון
בס"ד
להיות ראשון זה מחייב.
כן-
אנחנו הגדולים מוטלת עליינו יותר אחריות מעל שאר אחיינו הקטנים ויש לנו מחויבות יותר גדולה
הכל אני אשמה...והכל אני גם צריכה לעשות ..לא נורא,חיים עם זה
אני צריכה בדחיפות (!!!!!!) גולפה לטיול המשפחתי וווווווווווווו אין לי רעיונות!!!!!!!
אני ממש ממש מממש אשמח אם תעלו רעיונות זה משפחת שרביט אבל לא חייב להיות קשור אפשר סתם משו על טיול משפחתי\ משפחה גדולה וכו'....
ווואי ממש ממש תודה!!!!
וסורי על החוצפה אבל אם אפשר כמה שיותר מהר.....
המשפחה של חברה שלי הם פרסים והם כתבו:אמנם אנחנו זקנים אבל כל אחד שעיר(צעיר) בדרכו שלו והם ציירו ידיים שעירות כאלה חחחחחחח וואי זה היה שופך..
אח שלי השתגע! הוא חושב שאני צדיק נסתר שלומד כל הלילה!!
פעם ב.., אני מחליט לעשות "משמר" בלילה (=ללמוד עד וותיקין) אבל פעם בהרבה זמן! לא כל לילה!
אח שלי במקרה ראה אותי 2-3 לילות והחליט אני עושה את זה כל לילה!
הבעיה, שכמה שאני יגיד לו שזה שטויות הוא לא יאמין!
אם זה הייתי מסתדר..בשולחן שבת אח שלי הזכיר את זה ופתאום אבא שלי אומר-"גם אתה ראית אותו?" (פשוט גם הוא ראה במקרה פעם אחת..).. אח שלי לקח את זה קשה ו..ה' ירחם החליט סופית שאני צדיק נסתר!!!
כל חבר שבא אלי, אח שלי שיר אומר לו שאני לומד כל הלילה והוא (החבר) בכלל לא מכיר אותי..
מה עושים עם כאלו אחים?
צדיק נסתר=אפילו הצדיק לא יודע שהוא צדיק - עד כדי כך זה נסתר...
מי שבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו, מה אשמתו?
כי כבוד צריך לדעת לקבל בענווה :
עלה והצלח
חחחח... חנקת אותי מצחוק XD XD
נראלי אחד הקורעים אח כזה...
בעיקרון אולי תגרום שבאיזה לילה תשנו ביחד ואז הוא יראה שאתה ישן בלילה
וזה באמת צדיקות לעשות משמר אפילו פעם ב...
לפחות אצל המגורשים זה נחשב
בס"ד
ולא דברים אחרים.
בכל מקרה - כך זה אחים, אין כ"כ מה לעשות...
ותמשיך עם המשמר!!
אדם אחדאני לא רוצה שיחשבו עלי דברים לא נכונים!
הבעיה שלי היא שכמה שאני יסביר לו שהוא מדמיין הוא רק ימשיך!
וד"א-מי שלא יודע, הרבה אנשים עושים משמר...בעיקר בימי חמישי בישיבות..זה נורמאלי לחלוטין!
תהילול-אצל המגורשים כל דקה של לימוד נחשבת..את יודעת, אחרי כזאת טראומה פלא שהם יכולים ללמוד
קרעת אותי מצחוק.......
אבל אני מזדהה ,גמלי קרה קטע כזה לא מזמן...בגלל שחלמתי שאני מגיעה לגן עדן אז כל העולם ואישתו חושב שאני צדיקה ורוצה שאני אברך אותו........וזה מזה לא נכון!!!אוףף זה כ"כ מעצבן...מתי אנשים יתעוררו??!!
אובז'יי!!סתם סתם
כל מי שאומר לי את זה אני אומרת לו בטח...דקה!והולכת..
שאחרי זה ששאלתי כמה אנשים...הם אמרו לי כאילו,לך תדע?! מה,אתה יודע מה יהיה בעתיד???אני גם לא מבינה מה אנשים רוצים מהחיים שלי שהם אומרים לי את זה....כי אני ממש אבל ממש לא קרובה לזה!אבל....אולי זה שאומרים לך צדיק,זה אולי בשביל שתרגיש עם זה צורך כלשהוא להשתנות..
ולא דברים אחרים.
וחוץ מזה מה הבעיה שיגידו עליך את זה?
(אם אתה לומד בסתר אז אתה עושה צדיקות בלי שיראו אותך,משמע-צדיק נסתר!)
שהחלום הזה בא מידי שנה
לא יציק לך יותר....
אבל כשאתה בטוח במשהו אז כל דבר חריג יהיה "חד פעמי" ומיקרי...
ישראלית בנשמה!איזה ענוו............!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
צדייק אשריך!!!!!!!!
וואוו איזה צדיק!! משהו מטורף... ברצינות!
ולא אם אתה נשאר ער בלילה ללמוד או לא, אלא בגלל מה שכתבת פפה עכשיו.
מה עושים עם אחים כאלה?
אומרים תודה לריבונו של עולם שהם מפרגנים, גם אם הם לא מדייקים בעובדות, וזה מספיק..
בסדר, אז הוא חושב..
להבדיל למשל אחותי בטוחה שיש לי חבר ושני מעשנת, אז בסדר, שתחשוב..
אני מכירה את עצמי וזה מספיק!
, פשוט תתעלם מזה (מניסיון)שוקו =)ולאט לאט יירדו ממך =]
הייתי שמחה אם גם אחים שלי היו חושבים עלי ככה......
בלילה אתה לוקח רובה מים ומשפריץ עליו...
נסתר ולא נאצי(לא שאח שלי חושב שאני נאצי)
כנקמנה על התמונה אז....
תגיד תודה זה במקום שאני ירצח אותך
אתה תצטער על זה!!
באמת תעשה משמר כל לילה
ואז זה כבר לא יהיה דמיון שלו.
איזה פלאפון יש לך? ואת הכוכבית אני לא זוכרת.
טלפון *43
פלפון בהגדרות
כנסי להגדרות בפלא'>הגדרות טלפון>שיחה\וואט אוור>הסתר\הצג מספר.. לבחירתך..!! (:
מקווה שזה לא בשביל לשגע לאנשים ת'מוח..
למה לא ללכת על הדרך הבטוחה?תן חיוך....=)הגדרות>הגדרות שיחה>שליחת זהוי מתקשר שלי>מופסק
ד''א, אם כבר דיברנו על לחסוך כסף.
אם אתם מתקשרים ל144 הם יציעו לכם לחייג למספר שחיפשתם דרכם.
אל תעשו את הטעות הזאת! זה סתם עוד מלא כסף! תשקיעו שניה, קחו דף ועט / תרשמו בפלאפון, תנתקו ותחייגו מחדש. קצת מאמץ חוסך כסף!
בס"ד
ציוני מועד א' של מ"מ ואנגלית עלו לאתר.
אני נכנסת וזה מה שזה עושה לי:
יכול להיות שזו הבעיה,ונראה שהיא התכוונה לזה
תתקשרו למורה שלכם.. (לפעמים רק הביצ'פר מקבל את הציונים..)
בהצלחה במועד ב'...!!
איך אני רואה???
באיזה אתר???
ציוני בגרות. למטה-כניסה לציונים
כרום מציג את שמות הבגרויות בג'בריש...אאבל אפשר לנחש לפי הציונים
"קבלת סיסמה או לטיפול בבעיות במהלך ההזדהות ניתן לפנות למזכירות בית הספר."
במתמטיקה עשיתי 804
ובאנגלית שאלון c...
בהצלחה לכווווווווווווולם...
אדם אחד801, אבל בסדר...
שנתי/ציון מבחן...
הודעה שהועברה מאת: *חזרזיר*
בקשר להתנדבויות.
יש פה אנשים מדהימים שרוצים לתת ולתרום, ואפילו עושים משו' עם הרצון הזה. נוצר כאן סוג של גוף שפועל ועושה ותורם למען עמ"י.
אבל לכן גוף יש ראש.
והראש שלנו היא *חזרזיר*.
היא צריכה לדעת הכל. להיות מודעת למה רוצים ומה קורה.
אז כל אחד שרוצה להרים איה התנדבות צריך להריץ את הרעיון בפני *חזרזיר*
רק למען הסדר הטוב [זה גם מומלץ כי יש לה מספרים, כתובות, פרטים של מלאא מקומות ובכללי- מלא רעיונות ממש טובים..]
היא לא צריכה לעשות הכל- אבל היא צריכה להיות מודעת למה שקורה.
וזה תופס גם להתנדבויות מחוזיות.
שם יש אחראיים לכל מחוז, ועדיין- למען הסדר הטוב. רגע לפני פתיחת השירשור עם הפרטים, מסר"שו ל*חזרזיר* מה התוכניות.. רק כדי שתדע.
היוש לום אנשים יקרים!
צ'או במבינו, רק כי גם כנרית פה כרגע..;
מרדכימלאכים..
הבה נקפיצה השירשור מעלה מעלה
תודה מישי'
זה חשוב, אתם לא מבינים כמה בלאגן זה חוסך, זה מטורף..
תודה צאדיקים!
אנונימי (פותח)אממ.. אז ככה, אחותי ב"ה תצא השנה למחנה הרא"ה.. עכשיו.. זה פעם ראשונה שהיא יוצאת מהבית לזמן כזה.. 
עכשיו, רציתי לשאול.. איך המחנה הזה? מעורב? הבנים והבנות יהיו ביחד בלילה? במסלולים? או ממש נפרד?
אני רק שואלת בשבילה כדי לדעת גם איך לא ליפול שם בדברים ח"ו.. 
אשמח ממש לתשובות! תודה רבה!
בס"ד
בנים ובנות לא נמצאים ביחד בלילות בד"כ במחנות בני עקיבא.
הם ישנים בנפרד ובד"כ גם שומרים עליהם שבלילה לא יהיו ביחד..
אבל על השאר יוכלו לענות אנשים שיודעים יותר
בכללי אם היא כבר יוצאת אז שתיזהר לא ליפול.
אין נוסחה ואין ממה להיזהר
פשוט שתיזהר.
ענבלבס"ד
אבל כמו שמישהי אמרה- למאהל של הבנות הם לא נכנסים אולי לכן טעיתי...
ושתישאר במאהל בנות.
הייתי שנה שעברה עם חניכותיי המקסימות במחנה מעפילים,ואני מניחה שמה שהיה שם יהיה גם השנה.
השינה נפרדת, המסלולים ביחד.
הבנים לא נכנסים למאהל בנות (לפעמים כן, אבל זורקים אותם החוצה), ובנות נכנסות די חופשי למאהל בנים עד כמה שראיתי.
תמיד יש שטח בחוץ מעורב...
|מושבע בדם של בני עקיבא|:
אז ככה, בעיקרון מחנה הרא"ה הוא המחנה המיוחד של חבריא א' לפני מחנה סיירים שמגיע שנה לאחר מכן!
למה? כי הוא מחנה נודד!
וזה אומר - כל לילה ישנים ביער\חניון אחר.
יש גם מסלולי לילה.
מאהל בנים ומאהל בנות, שטח מעורב.
המאהל של הבנים בדר"כ מגודר פחות או שהוא נמצא ליד המקום המרכזי ואפשר לראות.
המאהל של הבנות תמיד בצד\סוף היער וכו'.
בדר"כ (לפחות במחוז שלי) יש שמירה בכניסה למאהל בנות מפני בנים שחושבים שהם צריכים שניה להביא 'משהו למישהי' או ש"התבלבלו".
במסלולים עצמם ההליכה מעורבת כל סניף עם עצמו...מתערבבים עם סניפים אחרים.
(יש סניפים שמלכתחילה מבקשים מסלולים נפרדים לגמרי כי הסניף עצמו נפרד ממש)
זהו..
אם את צריכה עוד שאלות, אני כאן
מקווה שהועלתי
היא נמצאת.
לדוג' אני במחוז שרון שומרון, ובד"כ אנחנו עם דן וצפון במחנות, וסורי על ההכללות - אבל דן זה מחוז... אה... לא ממש דוס במיוחד, אז לכן אצלנו מחנות זה לא משו.
אבל ישמצב שבמחוז ירושלים לדוג' זה יותר נורמאלי.
זה תלוי בה....בעיקרון
אני בשבט הרא"ה ואני יוצאת למחנה זה תלוי במחוז ובסניף ובשבט עם זה בנות\בנים שדווקא רוצים להיות עם הבנים\בנות אז אם יעשו גם עם יהי הכי נפרד שבעולם!!!!!
את זו ששולטת בתוצאה של מה שיקרה...אם את תשמרי על עצמך...הכל יהיה בסדר בעזהי"ת את אחראית על המעשים שלך!!! זה ממש לא קשור לסניף...בכל מקום יהיו אנשים כאלה...זה ניסיון שאת צריכה לעמוד בו.זה הכל
אם הסניף שלכם הוא סניף בד"כ מעורב, שהבנים והבנות במיילא ביחד,
הם מין הסתם [מניסיון] יימצאו עוד סניפים כאלה [ויש בשפע]
והם יהיו ביחד בלילה - אני מתכוונת יישבו באיזה פינה וכולם ידברו
איזה שמירה ענבל...הלוואי...
זה תלוי יותר בסניף ובאחותך (ואם היא ה"צדיקה" של הסניף היחידה לא ממליצה לה ללכת )
חלק מעורב וחלק לא!
שוקו =)אחרונהיש לי חברה די דוסה... דיברתי איתה בשבת
והיא שאלה אותי אם כדאי לה לעשות רסטה (הדבר הזה עם החוטים בשיער)...
היא קוראת לזה שלולו משהו כזה מוזר...
היא שאלה גם אם זה צנוע...
ואני שואלת את עצמי למה שהז לא יהיה צנוע? זה כולה חוטים בשיער..
בס"ד
(ובשביל זה כדאי לשאול רב, ולא פורום)
אבל אני יכול לחשבו למה זה לא צנוע - מכיוון שזה מושך את העיין.
גם לא לכל אחד זה יפה
ובאיזה צבע היא..
אבל בכל מקרה לא נראלי שזה "לא צנוע".. זה כולה רסטה!!
בשאלות הלכתיות לא נכון לשאול כאן,גם יכולים שלא בכוונה להטעות,או לכתוב דברים מתפיסות שגויות.
בהצלחה !
)ידידבס"ד
באיזו שעה?
אבל בערב...אולי נבוא...
[אני אוכל אבל בסביבות 3 ככה .. ]
יום טוב !!
יש כאן אנשים שפונים להתיעצויות וזה בסדר, ולפי השמועה גם עזרו כאן להרבה מאוד אנשים
אבל יש בעיה שמאוד מפריע לי שאנשים מגיבים אם אצבע קלה על העכבר כי 1)הם עוד צעירים חסרי נסיון שלפעמים מגיבים אפי' בצחוק (שזה בעיה גם אם הם מגיבים ברצנות )במחילה מכל הזינוקים הבוגרים פשוט אין לכם נסיון
2) אנשים שחושבים שהם מבינים בדבר כי היה להם שכן שהיה לו בדיוק את אותה בעיה ויש להם כמה עצות טובות- מצטער חברים כל עוד זה לא אתם אין לכם מושג אז אל תכתבו בבטחון כזה
3)אנשים טובים שרוצים לעזור
בסופו של דבר כולנו רוצים לעזור אבל אנחנו לא עובדים סוציאלים, ולפעמים תגובה לא נכונה יכולה לגרום להרבה אסונות
אבל תגובה נכונה להפיך יכולה לגרום להמון דברים טובים
אז ח'ברה תמחקו לפחות פעמים לפני שאתם כותבים משהו כי הרבה פעמים מדובר פה בדיני בדריכה וסיבוב רגל על יבולות (ראו הסיפור של קשקן כמה ח'ברה עם חוסר רגישות רקדו לו על היבולות) או אפי' דיני נפשות -אז ח'ברה אצבע כבדה על העכבר
)מרדכיבס"ד
כפי שהיא אמרה, מכיוון שפה זה על כתב אפשר לפרש כל דבר בכל מובן (והייתי מעורב במקרה של אי הבנה שמשהו אחד חשב שהשני בערך יצא נגדו למרות שהוא תמך בו, אבל מכיוון שצד אחד לא כתב הכי טוב והצד השני לא קרא הכי טוב אז הייתה שם אי הבנה)
בכל מקרה-
פלש כתבה לעבור משהו כמה וכמה פעמים, אני חושב שגם הפוך לקרוא כמה וכמה פעמים לפני שמגיבים בשביל לנסות לראות אם אפשר להבין את זה בעוד מובן.
(וכפי שראיתם בכותרת אני יותר מסכים עם יונה קטנה, אבל יש גברים רבים גם במה שפלש כתבה)
*לפחות יש הרבה גברים במה שכתבתי אז עדין יצאתי גבר
לתעד? <צ>)עץ על מיםאני חושבת שכולנו פה צריכים קצת ענווה,
ולדעת שיש אנשים שנפשם הרבה יותר מורכבת מהנפש שלי או של החברים שלי,
ולא כל דבר שעזר לי - יעזור להם.
ואם אני אמציא להם איזה תיאוריה נחמדה שלדעתי בטוח תעבוד -
זהירות!
אין פה "לא יועיל לא יזיק".
דיני נפשות של ממש.
במה שלא מבינים - לא מדברים.
בשביל זה יש אנשי מקצוע.
ובנוסף לכל, לזכור שאנחנו לא מכירים את מי שמדבר איתנו, ולא רואים אותו ביום-יום -
ולכן גם לא יכולים לראות איך המילים התמימות שלנו משפיעות עליו. (אפילו בלי שהוא שם לב. לכן אין פה מקום לומר "אחריות שלו". במצבים נפשיים מסובכים אדם לא יכול לשים לב)
אמרתי שאתה לא יכול לדעת באיזה מצב מי שמולך נמצא, לכן תחשוב פעמים לפני שאתה כותב משהו,
יכול להיות שלמי שכותב כאן אין אף אחד אחר שיקשיב והוא נאחז במילים שלך כאילו הית איזה יועץ מדופלם (וגם אתה לפעמעים כותב באותו ביטחון) אז אתה לא יודע איך יקחו אותך אז תיזהר
אבל אני כן תמיד מציעה לשוחח עם דמות מבוגרת.
מחנך, יועצת, איש חכם שאתה מכיר, וכן - יש מקרים שזה זועק לשמיים שצריך טיפול.
(וגם אז יש קשת רחבה מאוד של מטפלים)
אני כן אומרת שבפורום שוקעים לדכאון גדול יותר בלי לשים לב.
בגלל התחושה שאתה עושה משהו, שאתה מדבר עמוק ופותר דברים,
ובעצם אתה רק מסתבך באלף שיחות שגורמות לך לחפור עמוק, להתבחבש, להוציא את כל השדים השחורים, אבל לרוב לא פותרות באמת את הנקודה.
(כמעט בכל המקרים, הפתרון נמצא אצלך! לך יש את הכלים הכי טובים לעזור לעצמך! ובשביל זה צריך חבר או שניים קרובים שיעזרו. זה הכל)
בן אדם שעובר פעם ראשונה בחייו משבר נפשי - לא שם לב שהוא במשבר,
הוא חושב שזה עוד מצברוח, עוד נפילה,
אבל זה לא.
ובנתיים המצב מתדרדר.
[אני יכולה להמר שרוב מי שחווה משבר נפשי - לא הבחין שהוא עובר משהו קצת יותר חריג שדורש תשומת לב יותר מקצועית - עד שלא אמרו לו את זה]
כמובן, אל תשכחי שאת מדברת על פורום נוער, שבו רבים אם לא כולם מעולם לא חוו משבר כזה (ב"ה), ומי שכן - זאת פעם ראשונה (ואחרונה - תגידי אמן!).
גם כשאתה יודע שאתה במשבר נפשי, זה עולם כל כך מבולבל וכואב ועמוס,
שאתה עושה דברים - כי ככה, אין לך כח לכלום, ולא אכפת לך מכלום.
והכל נורא מבולבל, אתה חי בסרט - פשוטו כמשמעו. אין לך שיקול דעת אמיתי, כי קשה לך להבדיל בדקויות בין טוב לרע, בין חשוב למיותר, לפעמים מגיעים למצב שאתה גם לא קולט שאתה מסכן את עצמך (או שפשוט לא אכפת לך).
כמו שיש ריחוף של מאוהבות? אז יש ריחוף של דכאוניים. רק שלהם אין מרץ וחשק.
תשמעי, במצב כזה, אני אפילו לא דורשת מבן אדם להפעיל חוש ביקורת.
שישמור את הכוחות שלו למה שחשוב באמת.
ומכיון שאני לא יכולה לדעת אם הוא במשבר נפשי, כי אלף שיחות פה לא יגלו לי, כי אני לא מכירה אותו בחיים, ובכל מקרה אני (עוד) לא מקצועית,
אני קודם כל דואגת לו, ושולחת אותו למישהו מקצועי.
עדיף שיפגע ממני על ששלחתי אותו והוא לא צריך (מה, אני דביל שצריך פסיכולוג?!), מאשר שהמצב שלו יתדרדר.
רק בריאות, באמת 
.
אז את צודקת. הרבה פעמים חבר יכול להבין אותך ולעזור יותר ממבוגר.
כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, כמעט את כל הבירורים שלנו אנחנו יכולים לעשות בכוחות עצמנו, בסיוע חברים קרובים.
אבל כשמדברים על עצות, ולא סתם עצות - עצות לאנשים שיתכן ונמצאים במשבר נפשי -
אין מה לעשות. רוב הסיכויים שלאדם מבוגר ומקצועי (שעוסק בחינוך/טיפול) יש יותר נסיון, ויודע להעביר הלאה כשאין לו כלים לטפל.
(יש גם מבוגרים שלא מעבירים הלאה, וזאת גם בעיה גדולה ומסוכנת. אבל עדיין זה עדיף)
אני מודה לך על מה שכתבת על ההודעות שלי,
כי באמת אף פעם לא שמתי לב לתשדורת הזאת שמשתמעת מדברי.
אני יותר מאשמח אם תוכלי לתת לי קישור להודעה שחשת בה שהחיים כל כך קשים עד שזה מייאש.
(ולחילופין, אני מביאה קישור למה שאני באמת חושבת
/Forum/Forum.aspx/t441373#5185133 )
אנשים במשבר נפשי את לא יודעת איך הם יתיחסו להודעה הכי תמימה שיש
אגב גם את ההודעה הקודמת כתבתי תוך כדי התלבטות כי מצד שני יכול להיות שהעצה דוקא כן תעזור לבן אדם ובגל השרשור שלי זה ימנע
אז ח'ברה לפי דעתי תכתבו אבל תחשבו הרבה הרבה לפני זה
אבל אתם לא כאלה
למה הם כאלה אטומים??
למה לא אכפת להם מאנשים צדיקים ומדהימים שהיקרים שלהם נרצחו ע"י חמורים עם שם דומה לחסן הזה, שכל פעם שעוברים ליד השלט הזה, בלב היישוב שלהם, המקום הבטוח שלהם, נצבט להם הלב כל כך חזק!!!???
טוב, אז בגדתם בנו ופירנסתם אותם... אבל בחייאת! אל תתלו את זה בראש חוצות! לא צריך לא איחולים שלהם ולא תזכורות שהם קיימים! תודה רבה!!!
למה לא אכפת?? למה??
זה היישוב שלי!!! זה לא איזה כפר ערבי פה ליד! בחייאת!!!
ובוא נגיד ששמעתי אפילו יותר מזה...
אבל יהודים לא יכולים לעמוד במחירים שהוא נותן...מנסיון..
בס"ד
לצערנו אנשים מעדיפים יותר זול ולעסיק אויבים מאשר לעסיק יהודים ואת אחים שלהם ("עניי עירך קודמים")
חוץ מי זה שיש הלכה ברורה לגבי עסקת יהודים.
א - העדפת יהודי בקנייה ומכירה
נאמר בתורה (ויקרא כה, יד): "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". ולכאורה יש בפסוק זה אריכות מיותרת, כי מספיק היה לומר: וכי תמכרו ממכר או תקנו, אל תונו איש את אחיו, ומדוע הוסיפה התורה פעמיים את המילה 'עמיתך'. מכאן למדו חכמינו ז"ל בספרא, שבאה התורה להורות לנו, שבכל קנייה או מכירה שאנו מבצעים, יש להעדיף את עמיתך, דהיינו את זה שעמך, שהוא אחיך היהודי.
כמובן, אין הכוונה לאסור על בעל חנות למכור את מוצריו לגוי. אלא הכוונה היא שכאשר יש לאדם דבר מסוים למכירה, למשל מכונית, ששני קונים מעונינים לקנותה, אחד יהודי והאחר גוי, עליו להעדיף את היהודי על פני הגוי. ואפילו אם הגוי מוכן לשלם מעט יותר, גם אז צריך להקדים את היהודי. ודין זה נוגע גם לגבי קנייה בחנות, שיש להעדיף לקנות בחנות של אחיך היהודי על פני קנייה בחנותו של גוי, גם כאשר החנות של היהודי יקרה.
במעט. שזהו מה שלימדה אותנו התורה באומרה: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶך".
ומניין לנו שגם כאשר הגוי מוכן לשלם יותר או למכור בזול יותר, עדיין מצווה להעדיף את היהודי? ממצוות הלוואה. שגם בהלוואה מצווה להעדיף את היהודי (ב"מ עא, א), והרי ידוע שמותר להלוות לגוי בריבית ואילו ליהודי אסור, אם כן, כשהתורה מצווה אותנו להקדים ולהלוות ליהודי, פירושו של דבר שאפילו אם על ידי העדפת היהודי נפסיד את הריבית שהגוי אמור היה לשלם לנו, עדיין מצווים אנו להקדים את היהודי.
מכאן יש ללמוד שאפילו אם המחיר שהיהודי תובע עבור אותו מוצר גבוה במעט, עדיין מצווים אנו להקדימו. וכן כשאנו מוכרים, והגוי מציע מחיר מעט גבוה מהמחיר שהיהודי מוכן לשלם, בכל זאת עלינו להקדים את היהודי (אהבת חסד ח"א ה, ז). לסיכום, ברור שכדי לקיים את מצוות העדפת היהודי עלינו להיות מוכנים להפסיד מעט כסף, אלא שעדיין נותרה השאלה, עד כמה עלינו להשקיע מכיסנו כדי להעדיף את היהודי?
כמה דעות יש בזה. יש אומרים, שאם המחיר של המוכר היהודי גבוה בשליש, עדיין צריכים להעדיף לקנות אצלו, אבל אם המחיר גבוה ביותר משליש, אין חיוב להעדיפו (שמועה בשם הרב קוק. אמנם מסתבר שהדרכה זו נאמרה לשעתה במקרה מסוים). ולדעת הרב ישראלי (חוות בנימין ח"א כב), עד הבדל של שישית יש להעדיף את היהודי.
ורוב הפוסקים השאירו את הנושא לא מוגדר, ורק קבעו שאם המחיר של היהודי גבוה במעט, עדיין יש להעדיפו, אבל לא הגדירו מה זה מעט ומה זה הרבה (אהבת חסד שם). יתכן שבכוונה לא הגדירו זאת, כדי שכל אחד יוכל להחליט בכל מקרה ומקרה לפי יכולתו.
ב. עבודה עברית
כשם שיש מצווה להעדיף לקנות אצל יהודי וכן למכור ליהודי, על אחת כמה וכמה שיש להעדיף פועל יהודי על פני פועל שאינו יהודי.
ראשית, ישנו יסוד עקרוני, שתמיד צריך אדם להעדיף את קרוביו. למשל, מי שיש לו יכולת להלוות כסף, ושני אנשים מעונינים ללוותו, אחד קרוב והשני רחוק, אזי יש להקדים את הקרוב. וכן אם אחד גר בשכנותו והשני אינו גר בשכנותו, יש להקדים את החבר השכן. ולמדו זאת מהפסוק (שמות כב, כד): "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי - אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ". 'עִמָּךְ' היינו הקרוב יותר, לכן קרוב משפחה קודם לשכן, שכן קודם למי שאינו שכן, המתגורר בעירך קודם למי שאינו מתגורר בעירך, בן עמך קודם לבן עם אחר (ב"מ עא, א). הרעיון של הכלל הזה פשוט והגיוני: כדי לפתור את כל המצוקות בעולם, יש להתחיל ולתקן לפי הסדר, מהמעגל הקרוב לרחוק יותר. ואותו הכלל קיים גם לגבי עם ישראל כולו, שיש להקדים יהודי על פני גוי. כך הוא לגבי קנייה ומכירה, כך לגבי הלוואה וכך גם לגבי פועל יהודי.
בנוסף לכך, חשוב לציין שבנושא העבודה ישנה חשיבות יתירה להקדמת פועל יהודי על פני גוי, הואיל וכאן מצטרפת גם מצוות הצדקה, שהרי אדם שלא מוצא עבודה, קרוב להיחשב עני, וממילא כולנו מצווים להקימו ולהחזיקו, והדרך הטובה והמוצלחת ביותר היא על ידי נתינת עבודה.
כלומר, לגבי העדפת פועל יהודי על שאינו יהודי ישנן שתי מצוות: האחת - המצווה הכללית להעדיף את בני עמנו בכל דבר, והשניה - מצוות הצדקה, שהיא כבר הרבה יותר מוחלטת ומחייבת מהמצווה הכללית.
כי, מה לעשות והמצב הכלכלי בארץ הוא לא "מי יודע מה" ולא כל האנשים יכולים לעמוד במה שהיהודים דורשים(השכר)אז בואו נדון את אחים שלנו לכף זכות גם אם הם משתמשים בשונאים הכי גדולים שלנו, כי אני בטוח(או לפחות מקווה ככה)שאם הם היו יכולים הם היו מעסיקים יהודים.
אבל כמובן שאני לא מסכים עם הקטע שמפרסמים אותם וזה בטוח לא בסדר!
וליד חסן- בונה את השומרון!! 
והכי עיצבן אותי כשעשו לו חסות על כלמיני דברים.. כאילו בחייאת! הוא עובד פע.. פסדר, עוד איכשהו אני מצליחה להבין וזה.. אבל למה לקחת ממנו כסף בשביל ההכתרה ובשביל מחנה חנוכה של ילדים נכים וכו'?
[אפילו שהרב של האולפנה שאל את הרב דב ליאור אם מותר, והוא אמר שאם ערבי נותן כסף מצווה לקחת ממנו.. ועדיין..]
ואני כבר איזו חצי שנה מחפשת דרך להוריד גלופה של וליד חסן מחולצה שיא הנוחה שיש לי ואני בקושי לובשת כי אני לא מפרסמת אותו.. אז הצעות יעילות יתקבלו בברכה!
"חסד לאומים חטאת"
ומזל טוב לך, פותחת האשכול...
סליחה על הניצל"ה (ניצול להערה!)..
אני לא רוצה שוב לשתוק..
תעשי את זה. שיטת הרמב"ם...
בסיעתא דשמיא ובהישתדלותינו!
נשמה-
גם אצלי זה ככה,
והתחלתי לכתוב..
תנסי את זה בהתחלה זה יראה ממש מצחיק ומטומטם..
אבל אח"כ..זה הדבר היחיד שעוזר לי להוציא את הדברים..
ואת לא יודעת עד כמה זה עוזר,אם לא לפרוק מול מישהו לפחות להוציא את זה..
כי מי יודע יותר טוב ממנו שלשמור בבטן רק מכאיב יותר וקשה יותר..
בהצלחה!
מזדהה עם כל מילה..
ומכאן אפשר רק להתקדם!
בהצלחה!
נ.ב. בתור התחלה תנסי את מה ששולה אמרה זה נשמע עוזר.
באלכם יום חמישי הזה בתל השומר ביה"ח מחלקת ילדים ואם יהיה בא עוד מחלקות אז אפשר..בסביבות 3 וחצי...
גם מי שלא מהמחוז מוזמן בכיף!!!
אז...מי בא?
זה ברמת גן למי שעוד יותר בור;) זה ליד פת"ח [פתח תקווה]..
ישראל>אסיה>עולם>גלקסיה
|מבוהל|
שולמית=]בל"חית..חח..
אם בעז"ה תהיה לי טיסת ספיישל בחזרה הביתה אני אגיע!
עד אז..אני מקפיצה
אין משו באזור הצפון יותר??????????????????????.
בתיאום עם חזרזיר כמובן
בס"ד
בימינו צריכה לצאת דווקא מתוך עולם הישיבות קריאה בגוון דומה – חייבים לדעת מדי פעם לסגור את הגמרא!
מה עוד צריך לעשות כדי שנפסיק לעשות את אותה הטעות שוב ושוב? צעקו על כך הראשונים והאחרונים, 'חובת הלבבות' וה'מסילת ישרים' – אך אנחנו ממשיכים בטעותנו. כנראה שאת אלפיים שנות הגלות כל-כך קשה להוציא מאיתנו, עד שאפילו תחינות הרבנים לא מועילות.
"מיום שגלו ישראל אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה". נדמה כי במהלך השנים הורחבה משמעות האמרה, אך מה שברור הוא שעיקר העיסוק הרוחני ממשיך להתמצות בלימוד תורה והלכה ובהוספת עוד דקדוקים ולימודים, ואבחנות דקות בין דפי התלמוד וההלכה – אך ללא עיסוק משמעותי דיו בנשמת התורה, בחלק הפנימי שלה, במהות האמיתית שלנו...
בחודש הבא יציינו בכל מרחבי הגלובוס את המהפכה שהמציא עוד לפני השואה הרב מאיר שפירא מלובלין: הדף היומי. עשרות ואולי מאות אלפי יהודים, חלקם הגדול "בעלי בתים" ואנשי מקצועות חופשיים לומדים בכל יום, קיץ וחורף, דף גמרא אחד. כך במשך שבע שנים מסיימים את כל התלמוד הבבלי, והחודש יסיימו לומדי הדף היומי עוד מחזור נוסף של סיום הש"ס. המצאתו של הרב שפירא נחשבת עד היום לסטארט-אפ הכי מוצלח ביהדות. לימוד הש"ס שהיה נחשב לימוד קשה למיטיבי לכת בלבד, והיה רק נחלת תלמידי החכמים – הפך להיות תוסף מזון בסיסי להמוני בית ישראל בכל שטיבל שכונתי, ובכל מפעל או בסיס צהלי.
מצד אחד – אי אפשר שלא לשמוח בשמחת התורה המופלאה הזו. אך מן הצד השני איני יכול שלא להצר על כך שעוד לא הוקם מפעל דומה לטיפול בנשמה שלנו. לא סתם נדמית היהדות לפעמים כלפי חוץ כקריקטורה חסרת נשמה – גוף גדול, חסון, שרירי, יודע לאן ללכת ומה לעשות בכל רגע: יש לו שלחן ערוך, קיצור שלחן ערוך, פניני הלכה וקיצור פניני הלכה, הלכה יומית לסמארטפון, והלכה יומית במעלית... ורק דבר אחד אנחנו שוכחים... את אלוהים...
הדבר דומה לזוג הנשוי כמה שנים ומלא בטרדות יום יום. לבני הזוג חוויות משותפות רבות המוסדרות ביניהם בצורה מושלמת ב"שלחן ערוך" המשפחתי. הבעל שותף מלא בעבודות הבית והאישה שותפה מלאה בפרנסתו, סידורי ההסעות של הילדים וביצוע התשלומים – הכול מבוצע היטב. המכונה משומנת – אבל אהבה בין בני הזוג – אין... כי מרוב סידורים אין זמן לדבר!
הרב צבי יהודה קוק היה אומר כי "מי שלא יודע לסגור את הגמרא עדיף שלא יפתח אותה". אני חושב כי בימינו צריכה לצאת דווקא מתוך עולם הישיבות קריאה בגוון דומה – חייבים לדעת מדי פעם לסגור את הגמרא! אם רוצים אנו להתאים את התורה לדור הזה, למציאות החדשה, למאה ה-21; אם רוצים אנחנו להפוך את התורה לסם חיים שיוכל להחליף כל סם רחובי אחר; אם רוצים אנחנו שאנשים באמת "יידלקו" על הקב"ה, שאנשים יבינו שהתורה היא לא רק ספר הוראות – אנחנו חייבים לצאת באמירה ברורה ולענות על השאלות הנוקבות: מי הוא אלוהים ומה הקשר שלנו איתו? האם הוא באמת אוהב אותנו ולָמה ואיך הוא מצפה שנאהב אנחנו אותו?
רק עיסוק משמעותי בשאלות הנוקבות והקשות הללו, אלו שאנחנו כל כך מפחדים לעסוק בהם בפתיחות, יפיח טל חדש של חיים בכל לימוד הגמרא, ובעולם היהודי.
הכותב הוא מנכ"ל רשת התרבות היהודית "דברי שיר".
זה ליותר מבוגרים,צריך לדעת שלא צריך להסתגר בד' אמות של תורה אלא לפרוץ החוצה - אך לפני צריך להתחזק מספיק בתורה כדי להישאר חזק עם כל פיתויי עולם הזה.
וזה הגיל של צבירת הכח
אני חושב שהפוך.
בס"ד
אני לא רואה עניין בסתם ללמוד גמרא...
אני כן רואה עניין בגם ללמוד גמרא וגם לצאת לעולם ולהבין מה קורה בו..
(ולהבין שהיום זאת לא תקופת הגמרא!!!)
מסכים לגמרי-אני חושב שבחור ישיבה אמיתי צריך לדעת מתי לסגור את הגמרא
ללומד הגמרא יש (עובדתית!) ראיה מרחבית בלימוד, ובעיקבותיו גם בצורת הפסיקה!
מי שרוצה יש פה תשובה של הרב זלמן מלמד שמסבירה את החשיבות של הגמרא (קצר, כדאי לשמוע!)
נכון, לימוד הגמרא (בתחילתו לפחות), קשה אבל כשנכנסים לתוך הלימוד הכל משתנה! תשאלו אנשים שבשמינית חשבו שהם לא יפתחו גמרא בחיים, והיום הם עילויים בישיבות!
זה העניין ההלכה היבשה.. פשוט לא צריך להרחיב רק לקרוא את ההקדמה של המסילת ישרים וזהו...אם זהו כוונת הכותב אז אני מסכים איתו.
לתועלת החבר'ה אביא כאן את ההקדמה: קצת ארוך אבל שווה ומעניין כל שנייה של קריאה.מי שלא מבין\ה משהו יוכל לדבר על זה איתי בשמחה.
אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה.
ותראה, אם תתבונן בהוה ברוב העולם, כי רוב אנשי השכל המהיר והפקחים החריפים ישימו רוב התבוננם והסתכלותם בדקות החכמות ועומק העיונים, איש איש כפי נטית שכלו וחשקו הטבעי. כי:
אך מעטים יהיו מן המין הזה אשר יקבעו עיון ולמוד על עניני שלמות העבודה, על האהבה, על היראה, על הדבקות, ועל כל שאר חלקי החסידות. ולא מפני שאין דברים אלה עקרים אצלם, כי אם תשאל להם, כל אחד יאמר שזהו העיקר הגדול. ושלא ידומה חכם, שיהיה חכם באמת, שלא יתבררו אצלו כל הדברים האלה. אך מה שלא ירבו לעיין עליו הוא מפני רוב פרסום הדברים ופשיטותם אצלם, שלא יראה להם צורך להוציא בעיונם זמן רב. ולא ישאר לימוד הדברים האלה וקריאת הספרים מזה המין כי אם אצל אותם שאין שכלם כל כך דק, וקרוב להיות גס, שאלה תראה אותם שוקדים על כל זה ולא יזוזו ממנו, עד שלפי המנהג הנוהג בעולם, כשתראה אחד מתחסד, לא תוכל לימנע מלחשוד אותו לגס השכל.
ואולם, תולדות המנהג הזה רעות מאד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאֵלֶּה ומאֵלֶּה יחסר החסידות האמיתי, ויהיה יקר מאד למצוא אותו בעולם. כי:
עד שידמו רוב בני האדם שהחסידות תלוי באמירת מזמורים הרבה ווידויים ארוכים מאד, צומות קשים, וטבילות קרח ושלג, כולם דברים אשר אין השכל נח בהם ואין הדעת שוקטה.
והחסידות האמיתי, הנרצה והנחמד, רחוק מציור שכלנו. כי זה דבר פשוט, "מילתא דלא רמיא עליה דאינש, לאו אדעתיה". ואף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו, אם לא יעסוק בהם, יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם. ראה, כי אין דברי החסידות ועניני היראה והאהבה וטהרת הלב דברים מוטבעים באדם עד שלא יצטרכו אמצעים לקנותם, אלא ימצאו אותם בני האדם בעצמם כמו שימצאו כל תנועותיהם הטבעיות כשינה והקיצה, הרעב והשבע, וכל שאר התנועות החקוקות בטבענו. אלא, ודאי שצריכים הם לאמצעים ולתחבולות לקנות אותם, ולא יבצרו גם כן מפסידים להם שירחיקום מן האדם, ולא יחסרו דרכים להרחיק מפסידיהם. אם כן, אפוא, איך לא יצטרך להוציא זמן על העיון הזה, לדעת אמיתת הדברים ולדעת הדרך לקנותם ולקיימם? מאין תבוא החכמה הזאת בלב האדם, אם לא יבקשנה?!
וכיון שכבר התאמת אצל כל חכם צורך תמימות העבודה וחובת טהרתה ונקיונה, שזולת אלה אינה נרצית ודאי כלל, אלא נמאסת ומתועבת, כי (דברי הימים א כח ט): "כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין", מה נענה ביום תוכחה אם התרשלנו מן העיון הזה, והנחנו דבר שהוא כל כך מוטל עלינו, שהוא עיקר מה ה' אלהינו שואל מעמנו?! היתכן שייגע ויעמול שכלנו בחקירות אשר לא נתחייבנו בם, בפלפולים אשר לא יצא לנו שום פרי מהם, ודינים אשר אינם שייכים לנו, ומה שחייבים אנו לבוראנו חובה רבה נעזבהו להרגל ונניחהו למצות אנשים מלומדה?! אם לא נסתכלנו ולא עייננו מה היא היראה האמיתית ומה ענפיה, איך נקנה אותה? ואיך נמלט מן ההבל העולמי המשכח אותה מלבנו?! הלא תשכח ותלך, אע"פ שידענו חובתה!
האהבה, כמו כן, אם לא נשתדל לקבוע אותה בלבבנו בכח כל האמצעים המגיעים אותנו לזה, איך נמצאה בנו? מאין יבוא הדבקות וההתלהטות בנפשותינו עמו יתברך ועם תורתו, אם לא נשעה אל גדולתו ואל רוממותו אשר יוליד בלבנו הדביקות הזה?! איך תטהר מחשבותינו, אם לא נשתדל לנקותה מן המומין שמטיל בה הטבע הגופני?!
והמדות כולם, הצריכות כמו כן תיקון והישרה, מי יישרם ומי יתקנם אם לא נשים לב עליהם ולא נדקדק בדבר דקדוק גדול? הלא אם עייננו על הדבר עיון אמיתי, היינו מוצאים אותו על אמיתו ומטיבים לעצמנו, ומלמדים אותו לאחרים ומטיבים להם גם כן.
הוא מה שאמר שלמה (משלי ב ד): "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה'". אינו אומר "אז תבין פילוסופיה", "אז תבין תכונה", "אז תבין רפואה", "אז תבין דינים", "אז תבין הלכות", אלא (משלי ב ה): "אז תבין יראת ה'". הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים. הרי איפוא במה שמלומד לנו מאבותינו ובמה שמפורסם אצל כל בן דעת דרך כלל.
או, הנמצא זמן לכל שאר חלקי העיון, ולעיון הזה לא יהיה זמן? למה לא יקבע אדם לעצמו עתים לפחות להסתכלות הזה, אם מוכרח הוא בשארית זמנו לפנות אל עיונים או אל עסקים אחרים?
והנה הכתוב אומר (איוב כח כח): "הן יראת ה' היא חכמה", ואמרו רבותינו ז"ל (שבת לא, ?): ""הן" אחת, שכן בלשון יוני קורין ל"אחת" הן". הרי שהיראה היא חכמה, והיא לבדה חכמה, וודאי שאין נקרא חכמה מה שאין בו עיון.
אך האמת היא, כי עיון גדול צריך על כל הדברים האלה לדעת אותם באמת, ולא על צד הדמיון והסברה הכוזבת, כל שכן לקנות אותם ולהשיגם.
ומי שיתבונן בם, יראה שאין החסידות תלוי באותם הדברים שיחשבו המתחסדים הטפשים, אלא בדברי שלמות אמיתי וחכמה רבה, הוא מה שמשה רבנו, עליו השלום, מלמדנו באמרו (דברים י יב): "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך, לשמור את מצות ה' ואת חקתיו". כאן כלל כל חלקי שלמות העבודה הנרצית לשמו יתברך, והם: היראה, ההליכה בדרכיו, האהבה, שלמות הלב, ושמירת כל המצות:
והנה, כל אלה כללים צריכים פירוש גדול. ומצאתי לחכמינו ז"ל שכללו החלקים האלה בסדר וחילוק אחר, יותר פרטי ומסודר לפי ההדרגה המצטרכת בהם לקנות אותם על נכון. והוא מה שאמרו בברייתא, הובאה במקומות שונים בש"ס ואחד מהם בפרק לפני אידיהן, זה לשונו: (עבודה זרה כ, ב): "מכאן אמר רבי פינחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקדש, רוח הקדש מביאה לידי תחית המתים"".
והנה, על פי הברייתא הזאת הסכמתי לחבר חבורי זה, ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים תנאי העבודה השלמה למדרגותיהם. ואבאר בכל אחד מהם עניניו וחלקיו או פרטיו, הדרך לקנות אותו ומה הם מפסידיו, והדרך לישמר מהם. כי אקרא בו אני וכל מי שימצא בו נחת, למען נלמד ליראה את ה' אלקינו ולא תשכח ממנו חובתנו לפניו, ואשר חמריות הטבע משתדל להסיר מלבנו הקריאה וההסתכלות, יעלה על זכרוננו ויעירנו אל המצוה עלינו, וה' יהיה בכסלנו וישמור רגלנו מלכד. ותתקיים בנו בקשת המשורר האהוב לאלקיו (תהלים פו): (תהלים פו יא): "הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך".
אמן, כן יהי רצון.
מי שהגיע עד לפה-שכוייח!
לצאת לקניון ולרקוד?
לשמוע שיר ולקבל השראה?
אולי פשוט לפתוח "חברים מקשיבים" - יש שם תשובות להכל...
לא צריך גמרא! זה סתם מעיק, ומייבש, ומיושן.
הגמרא היא המעצבת העיקרית של חייו של יהודי.
יש בה גם הלכה, וגם אגדה (אמונה).
העמל בה קונה בנפש את החיבור העמוק לריבונו של עולם, ואת הרצון העמוק לחיות חיים גדולים של תורה.
בעמל, במסירות, בסזיפיות, יום-יום.
מי שיוצא לשוק עם ה"תורה אינסטנט" שהוא קיבל בסמינריון-בני-עקיבא,
אפילו שיש לו ידע של ויקיפדיה ותשובות מוכנות ולעוסות לכל שאלה,
אין לו את הבסיס האיתן של חיי קודש.
הוא יתפרק.
כי זה מאוד יפה דיבורים ערטילאיים על קשר לקב"ה, אבל בלי ליישם את זה בעמל בחיים - זה לא יושב מספיק חזק.
צריך לקבוע עיתים, וצריך ללמוד אמונה,
וצריך לצאת מד' אמות של הלכה.
כל זה לא חדש.
מה הקשר בין זה לבין "סגירת גמרא"?
[ברור לי מעל לכל ספק, שאני אומרת את מה שהוא רצה לומר. חבל שהרושם שמקבלים מהמאמר הוא אחר, ובעיקר מהכותרת הפרובוקטיבית]
בעזהי"ת.
אח"כ שיילמדו מתי לסגור...
הלא כן?
אוסנתאתן לא יודעות מה זה ללמוד גמרא. זה קשה! אני לחלוטין מבין את המניע של האנשים שמציעים כל מני תחלופות
צריך לדעת שגם כשיש דברים קשים בחיים-צריך ללמוד ולהתרגל להסתדר איתם...
(ואל תגידו לי "אנחנו לומדות גמרא". זה לא אותו לימוד. בכלל לא קשור!)
בס"ד
אף אחת פה לא אמרה שזה קל ואנחנו לא משוות את הלימוד שלנו לשלכם.
הכותב רק הבהיר שיש עוד דברים חוץ מהגמרא!
זהו!
אף אחד לאדיבר על מה שאמרת!
שלא לומדים מספיק גמרא היום?
אם כן, לא לזה הכותב מתייחס. גמרא זה חשוב, אבל כשעבודת ה'
נעשית טכנית ושוכחים את הלב, זה להחזיק בטפל. הרעיון המרכזי
במאמר טוען שצריך לתת דגש יותר רציני על מוסר.
בס"ד
הוא אמר שצריך לדעת מתי לסגור אותה.
עם כל חשיבותה יש עוד דברים וללמוד רק אותה זה לא חוכמה.
עם זה אני מסכימה.
אם היה רשום לזרוק את הגמרא ויותר לא לפתוח אותה אז הייתי מסכימה איתכם אבל הוא רק אמר שישקיעו בעוד דברים חוץ מגמרא, כגון: הלכה, אמונה וכו'.
היה פעם גם כתבה על זה שישיבות לא לומדות תנך.
קיצור, פשוט ללמוד גם וגם זה מה שהוא רצה להגיד.
כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצוות. (מסכת ברכות פרק ב', משנה ב'.)
קבלת עול מלכות שמים=כללי.
מצוות=עיסוק בפרטים. לימוד תורה=עיסוק בפרטים.
מו"ר ראש ישיבתי שיח' אומר תמיד שהאמונה היא הלב ושאר המקצועות הם שאר איברי הגוף. דהיינו, הלב, הפן היותר רגשי הוא האמונה, שהיא חיונית ובלעדיה האדם מת. הגמרא, ההלכה וכיו"ב הם שאר איברי הגוף, שבלעדיהם האדם הוא אדם לא בריא, נכה, מוגבל אבל לא מת. בנוסף, הפרופורציה שבין לימוד כל המקצועות צריכה להיות כך - הלב, שהוא אמנם חלק חיוני אבל יותר קטן הוא האמונה, ושאר המקצועות הם שאר איברי הגוף שהם יותר רחבים וגדולים.
עוד הוא אומר לשמיניסטים: "חסר לכם שאני אגיע אל הישיבות הגבוהות/ההסדר שלכם ואני אראה שיש לכם יותר מהר"ל מ'קצות'..."
ההרגשה בלימוד הגמרא וההלכה לא צריכה להיות הרגשה של לימוד פרטים טכניים. ההרגשה צריכה להיות הרגשת לימוד הפרטים של התורה שרבש"ע נתן לנו.
חלק צריכים יותר ללמוד, חלק יותר לעבוד (ממה שהם היום)
בסה"כ אנחנו עם מקסים, ומשלימים אלו את אלו...
חבל רק שאנחנו כ"כ ממורמרים על העניין לפעמים..
(ולא קראתי לעומק, יותר רפרפתי..)
