פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1293)

סיור סליחות זה דבר כ"כ רוחני ואם יצאת בחברה מעורבת מה הטעם בכך?!

אבל כל אחד לפי דעותיו

אני בדיוק בהתלבטות הזו גם....~

אני לא הייתי יוצא לשום דבר מוערב

אתם יודעים שזאת לא שאלה שאפשר לקבל מהסטיסטיקה תשובה, זה בסך הכל מראה עד כמה הדרך חיים של הבני אדם בפורום היא מעורבת, וזה יכול לתת לך אחוזים על משתמשי הפורום...

זה מקלקל את נפש האדם, לעניות דעתי...

בס"ד

ולא מתייחסת למעורב.

אני באה כדי להגיד סליחות. אני באה כדי "להתרומם" רוחנית. אני לא באה בשביל הבנים.

זה לא קשור לרמה של החבר'ה, מעורב זה פשוט לא טוב!!!

אז מה עם זה מעורב????

זה לא יכול להיות רוחני????????

אז תעשי את אתל זה רוחני..תיהי יותר בצד פחות עם כולם אבל להפסיד חוויה כזאת בגלל שזה מעורה??לא נראלי בכלל!!!!!

תסלחו לי על התוכחה החריפה...

ראשית, אני חולקת על דעתה של חמודית (אם לא שמתם לב היא שמה מילה קטנה ומאוד חשובה "לדעתי", שיראלי, קבלי ח"ח!), אני חושבת שהנפש שלי, ושל חב"ב בישוב שלי, ושל השבט שלי, ושל אבא שלידווקא לא במצב כ"כ רע...

שנית- מה זה "תתרקי ממי שלא טוב"??? מי לא טוב?? איך יש דבר כזה לא טוב?? כל אחד בעמ"י ישרל ובמיוחד בחברה הדתית ציונית שעוד יוצא לסיור הוא מעולה!! כן, גם מה שמכנים "נוער שוליים" הם בעלי לב ענק, הלוואי שהיה לי לב כזה, כמו שלהם!! הם פשוט אנשים אדירים, הרבה יותר מטובים!!

ועוד משהו, מה זה "זה אסור"- זה מזכיר לי את השבתות כשהיתי קטנה היתי מגיעה בבוקר לבי"כ עם צמות וחברות שלי היו מסתכלות עלי בתימהון ואומרות לי "מירב, איך עשית צמות???זה אסור!!!". או כשהיתי קצת יותר בוגרת ולא תמיד קמתי עם שאר ביה"כ בקדיש, או שהייתי חייבת לומר משהו אחרי נטילת ידים, והן היו מסתכלות עלי בתימהון ועושות לי ביד תנועה של "קומי" או עושות לי כזה "ממממ" מזהיר כזה...

אתם חושבים שזה הרגיש לי טוב?? ועוד, מי אתם שתחליטו שהמנהגים האלו הם לא נכונים ושהם פשוט "אסורים" (חברות שלי מכירות אותי והן יודעותשאין דבר בעולם (אפילו לא שמאלנים מגוחכים) שיותר מרגיז אותי מאשר שמישהו אומר פשוט "לא-לא" בלי להשאיר שום אופציה אחרת!)

אין לי את הכוחות יותר להתעצבן על זה, אז בבקשה תחשבו על זה ותשתפרו, גם בהתבטאות שלכם...

סיור סליחות נועד כדי לרומם את הנפש, אם את יודעת שתתרוממי יותר טוב / תתרכזי באופן טוב יותר בסיור לא מעורב - לכי לסיור לא מעורב. אם מעורב לא פוגע לך בריכוז וכד' - לכי למעורב... (:

בס"ד

העלת פה כמה נקודות שהרגשתי צורך להתייחס אליהם,

ואתחיל מהסוף:

כן, יש דברים כאלה שהם "לא". אבל את צודקת בהחלט גמור שיש דרך להעביר מסרים.

"מי אתם שתחליטו שהמנהגים האלו הם לא נכונים ושהם פשוט "אסורים""<ציטוט>

מ אנחנו? אנחנו כלום. אבל יש בורא לעולם והוא קבע מה החוקים. תפתחי את התורה כתוב שם על דברים שם "אסורים". בהלכה הפשוטה יש איסור.

כאן נכנסת דעתי האישית () שבה אני מסכימה איתך- שכפייה זה לא דרך להשיג דברים. ולכן כבשר ודם נשתדל לא להעיק על אחרים ולגרום להם ל"אנטי".

אני ממשיכה לנק' השניה שהעלית. "מי שלא טוב". יפה דיברת והלוואי וכולם יסתכלו על עם ישראל כמו שאת מסתכלת עליו!!

אבל שוב- יש מה שלא טוב. ומדברים שהם לא טובים צריך להתרחק. (הערה: יש את העניין להתרחק מחבר רע. זה לא אדם רע אלא חיבור שלילי בין שני אנשים. אדם שכשאני בחברתו אני מושפע לרעה.)

ובקשר לנפש שלך..

"אני חושבת שהנפש שלי....דווקא לא במצב כ"כ רע"<ציטוט>

את חושבת שדבר כזה לא מקלקל את נפש האדם. אבל מה חושב מי שיצר אותך?

בתורה, בהלכה ובדברי חז"ל מובאים כ"כ כ"כ הרבה דברים על כמה שצריך להתרחק ממצב של חברה מעורבת. 

ומה ההשפעה על נפשנו?

כל דבר שאנחנו חווים בכל אחד מחמשת החושים נחרט בנפשנו.

בסיטואציה הנ"ל- מושב לצים של בנים ובנות. חז"ל אומרים לנו שזה משאיר רישום לא טוב על הנשמה היהודית. ולכן גם אם כרגע אני לא מרגישה את זה -זה לא טוב לי. כמו לדוג' אדם שאוכל שטויות כל הזמן וזה משפיע רע על הגוף שלו. אני לא מרגישה את זה כרגע, אבל זה עלול ח"ו להתפרץ יום אחד.

מקווה שקצת עניתי.. מוזמנת תמיד בשמחה לדבר באישי..

אז מה? מעורב... אני בא לסליחות או לבדוק את עצמי? מה נהיה?

לסליחות בבית-כנסת או לתפילות זה לא מעורב????באיזשהוא מקום זה כן אז המ אם יש איזה חתיכת בד שמסתירה את הבנות בכאילו.....

אז בואי תגידי אני לא הולכת לבית-כנסת כי זה מעורב וזה לא מתאים יש שם בנים....

וכשאת הולכת את בוחרת לא לדבר איתם נכון??כי זה לא ראוי הרי...

אז בבקשה גם אם את הולכת וזה לא בית כנסת יש לך את האפשרות לבחור אז תיהי בצד....

את לא צריכה להיות איתם,אבל בגלל זה לא לצאת???לא נראלי!

בס"ד

בד"כ סיורי סליחות יכולים או ממש לרומם ולהאיר לנו משהו בנשמה או לגרום לנו ליותר ציניות, יותר זילזול, ולעברות לא נחמדות (למשל, כשלא מקשיבים למי שמדיך את הסיור, זה עלול לפגוע בו. או למשל, שעושים גזל שינה, א הולכים לעשות סיור במקום מיושב..).

מה שעלול לקרות כשזה מעורב שיהיו הרבה יותר צוחוקים וליצנות, זיזול, דיבורים,ובקיצור,מושב לצים.. ולא רק מול הבנים, אלא גם הבנות בעצמן, כשהן לבדן אבל יש בנים בסביבה, פתאום ההתנהגות כולה משתה...

אפשר לעלות מזה ואפשר רק לרדת, תשקלי מה את רוצה להוציא מסיור סליחות בערב יוה"כ..

אני לא אומרת שלא הייתי יוצאת לכזה דבר, אבל בכובד ראש ובזהירות עצומה.

גמר חתימה טובה!

ראשית, אני רוצה להבהיר שאין בתורה אף איסור מפורש לגבי חברה מעורבת. ישנן דעות של רבנים, חז"ל לא אמרו דבר על כך מכיוון שהנושא לא היה רלוונטי בזמן שלהם, ולכן אין אף איסור מפורש על חברה מעורבת (לא אני לא מתכוונת לתת לך את הדוגמא שהרב קוק תמך בבנ"ע שהיא תנועה מעורבת, אלא לעובדה שייש מחלוקת בין הרבנים, שאם אני לא טועה הם ה"אחרונים" לגבי חברה מעורבת) ולכן, אני שבה ואומרת שזה לא "אסור" אלא שזה צריך להיות במידה [אני לא רוצה להיכנס לעניין המידה המתאימה כרגע, אולי בנקודה השלישית שלי אני אגע בזה...] ושזה פשוט לא משהו "אסור" חד משמעית. (ועיינו בתגובה הקודמת שלי לגבי מה קורה כמישהו אומר לך שאסור, ועד כמה זה מעצבן אותי כשאומרים לי חד משמעית "לא"....)

שנית, לגבי ה"לא טוב", כמובן שאני לא אצור קשר עם מישהו שהקשר הזה לא טוב בשבילי או בשבילו, אבל אנחנו לא מדברים על קשר בין אישי, אנחנו מדברים על שהות משותפת בתוך קבוצה גדולה, זה לגמרי לא אותו דבר כמו הציווי להתרחק מחבר רע. יש גם אמירה כזאת של הרב קוק:

בס"ד

מאיפה הבאת את זה שאין שום הלכה על חברה מעורבת?

אולי חז"ל לא כתבו מילה במילה "חברה מעורבת-אסורה!", כי הם פשוט סמכו על האינטליגנציה שלנו שנבין שאם לגבר אסור להנות אפילו מהאצבע הקטנה של אישה, ושאסור לגבר לדבר עם אישה, והוא צריך להתרחק כמה שיותר מנשים שלא קשורות אליו משפחתית- מן הסתם שחברה מעורבת היא אסורה.

(מוזמנת לפתוח מסילת ישרים פרק י"א. הוא מדבר שם על המקור בתורה ואיך חכמים פסקו להלכה את שאר ההלכות הנוגעות לגברים ונשים. והוא גם שולל את כל התירוצים שאנשים ממציאים לעצמם ע"מ להקל..)

ואני מדברת על חז"ל.

הבעיה באיסור הזה שלא כ"כ פשוט לקיים אותו בחברה של היום.

ולכן אצל האחרונים התחילו מחלוקות. והיום את כבר יכולה למצוא חוברת של הרב שרלו שכותב שחברה מעורבת זה לכתחילה. אבל כל גדולי הרבנים פוסקים שגם כיום יש להפריד ככל האפשר. אין זה אומר שאדם לא ידבר עם המזכירה שלו, או שבסניף שאין אפשרות להפריד אותו המדריכים לא ידברו ביחד, אבל כן צריך להשתדל שלא להגיע לדברי ליצנות או להבדיל- לשחנ"שים אל תוך הלילה.

נכון, אנחנו מדברים על חברה ולכן זה לא כמו חבר. כי חבר אחד - הקשר יכול להיות טוב ויכול להיות רע. אבל מסיטואציה שלילית, מסביבה רעה - תמיד צריך להתרחק.

ואל תשווי בכלל בין סיטואציה, לבין עמ"י, שעליו מדבר הרב קוק. כי הרב מדבר על כך שצריך לאהוב את עמ"י, ועם זאת לראות מה דרוש תיקון. זה מבט מבחוץ. ואכן, אני לא חושבת שאת צריכה לנתק קשר עם החברה שלך אלא לא להיות בסיטואציות שהם לא טובות. (לא האנשים אלא המצב הוא לא טוב.)

הסוגריים הקטנות  (או שהתכונת שלא נקרא אותך כמו בפרסומות ).

"(מוזמנת לפתוח מסילת ישרים פרק י"א. הוא מדבר שם על המקור בתורה ואיך חכמים פסקו להלכה את שאר ההלכות הנוגעות לגברים ונשים. והוא גם שולל את כל התירוצים שאנשים ממציאים לעצמם ע"מ להקל..)"

עם כל הכבוד לך ועם כל  הכבוד למסל"ש מה זאת אומרת התירוצים שאנשים ממציאים לעצמם כדי להקל???

א. אם את מדברת בקשר לחברה מעורבת אז זה לא המצאת תירוצים אלא ניסיון למצוא פתח שיתיר כי זה מאוד מאוד קשה להיות נפרדים לגמרי וגם לפעמים לא טוב.

ב. "ממציאים לעצמם"???

יש רבנים יותר גדולים ממך בהרבה! שאומרים שיש מקום להקל! מי את שתבואי ותגידי שזה המצאות??

סליחה על התוקפנות אבל ממש ממש הפריע לי הניסוח אם לא התכונת שיצא ככה אז תתעלמי

בס"ד

הדברים הם בסוגריים על מנת להבהיר שהם לא מדברים בכלל על הסוגייה של חברה מעורבת או נפרדת.

זה פשוט חומר להעשרה כדי להבין איך האיסורים הללו הם מהתורה וכו'.

הרמח"ל מסביר שם מה המקור בתורה לריחוק בין גברים ונשים ואיך חז"ל הגיעו להלכות למעיישה. והוא יוצא חזק כנגד אנשים שאומרים "לא כתוב בתורה שאסור להתנשק, לדוג'. האיסור הוא רק על גילוי עריות!" וזה שטויות לחלוטין כי חלק מאיסור עריות זה איסור נגיעה.

ולכן גם איסור חברה מעורבת נובע מהתורה.

(וכמו שאמרתי, אצל האחרונים צצו מחלוקות בנושא בגלל המורכבות שיש היום בעולם ואכן נעשו נסיונות למצוא פתחים שיתירו דברים מסויימים ויתאימו אותם לצורת החיים כיום.)

והמלצה קטנה: לפני שאת מגיבה תבדקי את הנושא. זה לא כזה מסובך לפתוח מסילת ישרים..

להפך! הוא כעס על הרב נריה כשהלך לשם!

כששאלו בשו"ת את הרב אבינר על איזה שירה נראה לי באוטובוס מעורב של טיול הוא שאל מה הם עושים בטיול מעורב אז...

אבל תלוי לפי איזה רב את הולכת.

לא הייתי יוצא

פרחי אהרון תמיד בראש! 

אבל יש כאלה בלי כמו חגיגה בסונקר,אבא גנוב,סלח שבתי

אז זה מה שיוצא....

יותר גרועים בחו"ל..

לאיזה סרטים את התכוונת..

סתם מעניין לדעת

אני חושב שהם התכוונו לסרטים הישראלים ביחס לסרטים ההוליוודים.

סוטים 
 

סתם דוגמה- אם מדברים על אנשים בעלי נטייה הפוכה (אני לא אכתוב את השם המדויק, יש פה אנשים עדינים...)  אני לא זוכרת כמעט שום סרט הוליוודי שראיתי שבו הגיבור הוא כזה, ולעומת זאת כמעט בכל סרט/ סדרה ישראלית יש את זה, אפילו סדרות שדתיים עומדים מאחוריהן. (דוגמאות- הסודות, סרוגים, אורים ותומים, עיניים פקוחות) או אפילו שסתם הכל יותר בוטה וקללות ודברים... יכול להיות שזה נראה לי יותר גרוע כי זה ישראלי ואז זה מרגיש לי עוד יותר מגעיל, לא יודעת...

ודוסית גאה- אני לא בכוונה רואה סרטים מגעילים, אני פשוט נורא תמימה בקשר לתוכן ואז רק כשאני קולטת אני מפסיקה...

בא לי לבכות כשאת מזכירה את זה..

הלוואי שנגיע כבר ליום שיהיו רק דברים טובים..

ככה זה עם ישראל.

או שהוא למעלה,

או שהוא למטה.

יותר עצוב שכל-כך הרבה אנשים רוצים את זה ומקבלים את זה כנורמה...

אפילו באמריקה יש ארגוני הורים הדואגים למחות כנגד מסרים לא-חינוכיים (האם הם מצליחים? נושא אחר).

אבל בארץ זה בוודאי היה נחשב לכפייה... נראה שיוצרי הסדרות בימינו עושים תחרות "מי שוחט יותר פרות קדושות" כדי לרגש יותר את הצופה. הרבה פעמים הפרובוקציות האלו באות כדי לפצות על עלילה ברמה נמוכה.

אני שמח לראות שאנשים לאט-לאט מתעוררים, דתיים ולא-דתיים, ולא מקבלים את האווירה הזאת ומבינים שיש גבול לכל תעלול.

ברוך ה'  שיש ספרים. 

היה לנו את זה לבגרות בתנ"ך

עמ"י הוא עם קיצוני.. או שהוא למעלה - קדוש טהור, מיוחד ומובדל. או שהוא הכי הכי למטה - ברפש ובבוץ, הכי איכסה!

ואני שמעתי על מישהי שטסה לאנשו וראתה שם את הקהילה הגויית, איך שאצלה זוגיות זו זוגיות, אף נשוי לא פוזל לאף אחת, ואף נשואה לא חושבת לצאת עם מישהו אחר. ואצל היהודים כ"כ לא ככה... (אני יודעת שיש גם גויים כאלה, אבל אצל הרבה גויים זה ממש אסור!)  והיא חשבה לעצמה - עם כזה שיכול להגיע כזה למטה, הלמעלה שלו בטח מאד מאד גבוה.. והיא חזרה בתשובה ממש!

כי זה נכון.. לא חוכמה להיות בסדר.. כשיש לך את האפשרות להיות הכי למעלה זה בא יחד עם האפשרות להיות הכי למטה..

בעזרת ה' שנצליח להגיע הכי גבוה שיש..

אל תקנה את SAMSUNG C5130 

ממישהו שיש לו/ה את אחד מהפלאפונים האלה

תודה

הוא סבבה כזה אבל גם דיי דפווק..

לא הכי אהבתי....

לך על אייפון (3\4\4S) או גלאקסי...הכי טובים!!

לחברי יש את המכשיר נוקיה המדובר (לעיל) אחלה פלאפון

הסמסונג הראשון מתחת לכל ביקורת...

השלישי די נחמד אבל שמעתי שהוא נתקע המון...

מש טוב!!

השני אין לי מושכ... כאילו יש לי הרבה חברות שיש להם אבל אני לא יודעת מה הן אומרות... אני אישית משתמשת בו רק כשמביאים לי אותו בלמכשיר חילופי...

הסמסונג השני ממש ממש אבל ממש ממש טוב!!

יש אותו ל2 חברים וחברה והם ממש ממש ממש ממש מרוצים!!

אבל אני בעד לא לקנות באורנג'! אני ממש מאוכזבת משהירות שלהם בזמן האחרון.. הם מחייבים אותך על כל מיני כספים ולא יודעת מה והמכשיר שלי היה אצלם פעמיים ברצף ואני ממש מאוכזבת.. 

אבל זאת דעתי בטח יש חולקים!

לי מושג איך הם מסתדרות איתו..

נוקיה- אני בכללי לא אוהבת אותם כי הם מרובעים בטירוף!! אבל שיא הטובים מבחינת תחזוקה. הם כאילו לא מתקלקלים.

הסמסונג השני- נראה אחלה, גם כתוב שהוא ממש טוב. אין לי מושג בסמסונג אבל הם גם דיי מרובעים כאלו.

בהצלחה!  

יש כל מיני אתרים עם הסברים...

תביא קצת חלב ויש בונזו לגורים

לכי לחנות של חיות ותבקשי שם את מה שצריך.

אחותי מצאה גור בזמן האחרון וזה מה שאנחנו עשינו.

אוליי... אולי....

יש פה לינק , שיש שם את הפלאייר של הסוכות בחברון ..  - 
http://www.2hebron.co.il/

[זה בימים ראשון ושני , ג' ד' של חוה"מ. ]

איך יודעים איזה הופעות יש באיזה יום????

יש עידכונים ב

ערוץ 7......

ואם את רוצה לדעת בדיוק אילו - פתחי בשבע (אפילו כאן באתר...) או עלון מהשבת של יו"כ, ואולי יש גם פרסום כאן באתר.

בגדול ממה שאני זוכר, ישנן את ההופעות הרגילות - כלומר, חיים ישראל ואודי דווידי (שנמה שעברה כמעט הצלחתי לתפוס אחד מהדיסקים שהוא זרק. אחד מהם נפל ממש לידי ונאבקתי קצת עם זה שלידי, אבל הוא תפס לפניי אז זה היה לא הוגן לנסות לקחת לו אז וויתרתי. למען האמת, בין כה וכה יש לי את הדיסקים שלו מלבד האחרון...)

ויש עוד כמה הופעות נוספות, לא בדיוק זוכר מי...

ויש גם לילדים הצגה של אסי וטוביה, אם המשפחה מגיעה...10 ש"ח לילד.

וכמובן, הסיורים בקסבה, שכונת אברהם אבינו וכו'..מומלץ, שווה, ואל תדאגו - ממש בטוח. בימים האלו חברון מפוצצת אפילו יותר מתמיד בחיילים.

אבל אל תשכחו בתוך כל זה - יש גם מערת המכפלה...

למעשה, עכשיו אני רואה שנושי בין כה וכה פירסמה מעלינו את הלינק לפוסטר של ההופעות, אז פשוט תיכנסי אליו...ב"הצלחה!!! (הלוואי שיכולתי לבוא)

ובקישור שחוה נתנה ( http://www.2hebron.co.il/ ) ייש את רשימת האומנים

רנט רימון

בע"ה אולי

אבל השאלה היא :אולי היה כדאי מלכתחילה לא לעשות את הצום....

הצום מנתק אותנו מענייני החומר(ועוד ועוד) ומכניס אותנו לאוירה הנכונה ביותר..

אך חשוב לזכור שזו הלכה ,ולכן אין כאן עניין של דעה אישית אלא של הבנה מדוע זה חשוב ואולי יש משהו לא נכון בהתנהלות שצריך לשנות ?..

מזווית כזו אבל זה היה ועבר...אולי בגלל שהתבגרתי?? אין לי הסבר לזה..אבל ברור שאת לא היחידה. (אני אישית לא מרגישה את הצום-אני כל היום בבית כנסת חוץ משעתיים שבין שחרית למנחה..)

ודאי שהוא עדיף, למעלה מכל האפשרויות.

יום כיפור זה הצום הכי קל .

כל היום מתפללים ובכלל לא מרגישים את הצום.

שנה שעברה אכלתי רק שעה אחרי הצום.

למי שממש קשה לו והוא יכול להתעלף.. או שהוא חולה...

אפשר לצום ולשכב במיטה.. אבל אין היתר למי שיכול לשרוד את הצום ולא רוצה/מפחד/או כל דבר אחר..

אמממ לא ניסחתי את זה טוב..

אני מקווה שהבנת....

בגלל זה הכי קשה לצום.

בצומות רגילים פשוט משחקים במחשב\קוראים\ישנים ובכלל לא שמים לב לצום.

ביום כיפור

א.עומדים כל היום בתפילה, ותוהים איך אפשר למרוח 30 עמודים בשעתיים (וזה בכלל לא מצחיק, אני ואחותי בדקנו)

חוץ מזה, לחזנים (משום מה) יש נטיה לשיר ולדבר נורא לאט כשעומדים, אבל רק כשעומדים. 

ב.יש מליוני תינוקות (הכוונה היא לילדים שלא חייבים לצום) שמסתובבים לך בין הרגליים ולועסים להנאתם במבה\ביסלי\דובונים... 

איזה שיר מטופש! נראלי שהבן אדם שכתב אותו לא יודע כלום מהחיים שלו!!

יש פעמים שה' עושה לך ניסים גדולים או אפילו ניסים קטנים יותר כמו להצליח במבחן או משהו כזה, ויש פעמים שאת למשל ממש רוצה להצליח במבחן ואת לא מצליחה, ואז את חושבת שה' כבר נעלם, שהוא עוזר לך רק כשמתחשק לו, אבל זה לא נכון, את צריכה לחשוב קצת על זה ש"כל מה שה' עושה- הכל לטובה" וגם אם קרא לך אסון נוראי, זה לא אומר שה' כבר נעלם ושהוא כבר לא רוצה לעזור לך.

תאמיני לי שה' יודע מה שהוא עושה, והוא אף פעם לא נותן לבן אדם נסיון שהוא יודע שאותו בן אדם לא יוכל לעמוד בו...

אז תגידי לי עכשיו: השיר הזה באמת טיפשי כמו שאמרתי לך או לא?

תחשבי על זה...

ה!

בס"ד

הגעתי למסקנה שבעם היהודי הכל קשור באוכל (או כמו בבדיחה המוכרת: "אפשר לסכם את כל החגים היהודים במשפט אחד: ניסו להרוג אותנו, לא הלך להם, באו נאכל משהו...")- שאנחנו שמחים אנו מצווים לאכול (סעודות שבת, חגים, בר\בת מצווה, בריתות\ חתונות, סעודות מצווה סעודות הודיה וכ"ו, ושאנחנו אבלים (מלשון אבל, צער) אנו מצווים לצום.

וזה הרגיז אותי, אנחנו עד ידי כך גשמיים?!

שמחה של הודיה לה' שנתן לנו את כל האוכל.

נו''ש- זה עובר עם הגיל. לאט לאט מתחילים להבין באמת שזה, זה יום הדין!

ואז כבר לא אכפת לך אם אתה תצום עכשיו או לא. הפחד והיראה הזו, של עכשיו זה יום הדין, משתלטת על הכול!

וכבר לא בודקים כמה עמודים נשאר, ומה שעות נותרו עד הסוף.

אז זה מכניס אותנו לאווירה פחות גשמית, למשהו יותר מעבר. 

וחברה שלי אמרה לי משהו נכון,

"תדמייני תפילת נעילה על בטן מלאה, זו אותה הכוונה? אותו התחנון לשנה טובה?"

על בטן מלאה מתפללים הרבה יותר טוב לדעתי...

ובמשך השנה אנחנו מרמים את עצמנו שאנחנו שולטים בטבע שלנו, אבל יו"כ מזכיר לנו שלא ממש..

אולי בייסור הנשמה הגשמית על כל התואבה והצער שהיא עושה וגורמת?....

אינלי מושג איך להסביר ת'צמי...

לא צריך לצום.

כל היום היה מארוחה לארוחה.

כמו בראש השנה-כל היום הולכים מארוחה לארוחה.

הצום הזה הוא בעצם סוג של תפאורה כזו כדי שיהיה לנו יותר קל-לא להתעסק בדברים הגשמיים.

וברור שיש אנשים שקשה להם לצום-אז שיעזרו לעצמם:שישתו הרבה מים לפני כן.שיקחו קלי צום.

שישבו וינוחו.

מנסיון-הצורה הכי טובה לצום בלי להרגיש זה להתפלל-להיות בבית כנסת כמעט כל היום...

אם זה לא היה צום, אבל היה אסור להזמין אורחים, לא היו סובבים סביב האוכל.

או לחלופין, שהיה מותר רק ארוחות קרות ומהירות כגון קורנפלקס עם חלב וכדומה לו...

באמת, עדיף לצום, ומי שקשה לו להתפלל, וזה מתיש אותו- עדיף שיצום ולא יתפלל.

תזכרו שלצום זה חיוב מהתורה, והתפילות הם רק מדרבנן..

ומפריעות מידי פעם, לכולנו זה קורה שיש לו  מחשבה זרה פתאום או שהוא מתחיל לרחף,

אבל אם תעשי מאמץ אולי זה יקרה לך פחות, אולי אם תלכי לבי"הכ ששרים בו הרבה יהיה לך יותר קל להשאר מפוקסת, או לקנות חוברת אם פרוש לתפילה.

בכל מקרה את צריכה לעשות את השיקול שלך, אם לבוא מתחילת התפילה עד לסופה, ואז כל התפילות לא משו...

או שאת יכולה להחליט שאת באה  נגיד רק למוסף ונעילה ואז התפילות שכן תהיי בהם יהיו יותר מוצלחת ותצליחי להתרכז בהם יותר...

בכל מקרה שיהיה צום מועיל, וגמר חתימה טובה!

וחוץ מזה, יש מקור למה שאמרת? לא שמעתי על זה בחיים...

עדיף לצום ולשכב כל היום במיטה מאשר לא לצום וללכת להתפלל מכל הלב והכוונה.

לצום זה מצוורה מהתורה. התפילות לא. הםרק עוזרות לנו להיות יותר קרובים לה'. לבקש ממנו שיבטל את רוע הזרה. אבל לצום ה עיקר מצוות היום. יש מבין? יופי. אני שמחה.

קיצצ לא מסכימה.

ומלאכים לא אוכליםץ..........................

בגיל 11 הייתי בכזו גישה.

מהבת מצווה-אני מרגישה שהצום נותן לי המון לתפילה

גם בפעמים שאני לא בביה"כ כל הזמן-כמו השנה-אני יותר מצליחה להתקרב ולהרגיש התעלות בתפילה....

ודוקא כשאני בצום-יותר קל לי להפתח בתפילה ואני יותר מתרכזת בה....

כולם... זה לא שאלה, חייבים לצום מדאורייתה! תפילה זה מדרבנן....

איך מגיבים?

רואים את זה בכלל?

שנה טובה לכולנו!=) =) =)

איזב טוב ד'

ברור שצמים!

לי אישית זה נותן תחושה טובה!

ויותר קל לי להיתרכז בתפילה ואני באמת מרגישה את הניתוק הז  מהחומר...!

 מצווה גדולה להיות ב- =) תמיד!!!!!!! =)

התלהבתי שהבנתי...

גם אני התבאסתי להעביר את היום הכי נשגב בשנה בספירה לאחור לסוף הצום.

אבל זה העניין בעבודת ה',

שאנחנו עובדים אותו כפי שהוא ציווה,

ולא כפי שנראה לנו בשכלנו.

אם אני הייתי קובעת את המצוות, הייתי מחליטה שלא מתענים ביו"כ,

כדי שיהיה אפשר להתרכז ברוממות היום.

אבל -

ה' החליט, שאני אצום, ואעבור אותו תשושה במיטה,

ורק אספור את השעות לסוף הסבל.

אז אני אומרת:

ה', ככה החלטת,

זה לא מסתדר לי שכלית

זה לא נעים לי גופנית

זה לא עוד כל מיני דברים

אבל אני עושה את זה, כי ככה ציווית,

ואני רוצה להתבטל אליך ולעשות את רצונך.

וזה הכי מתאים ליו"כ - ליום שכולו תשובה.

כי תשובה זה בעצם להגיד לה':

נכון, חטאתי,

נכון קילקלתי,

אבל -

זה היה בילבול, קליפה, תחפושת,

בעצם אני רוצה אותך לגמרי,

רוצה לעשות רצונך לגמרי,

זה הרצון האמיתי שלי.

לעשות כי ככה ציווית.

ואני רוצה להיות לך בת נאמנה.

שנזכה כולנו לעבוד את ה' באמת, מתוך שמחה וקדושה!

בט' באב אסור לאכול וביו"כ לא צריך לאכול.

והאמת שלפני כל צום אני נלחץ וכל צום עובר בקלות

לפי דעתי שאתה בצום נעלם כל הצניות ומתפללים באמת

א. ברמת הפוסק לצום! כן כל רב שתשאלי אותו תפילות או צום הוא אפילו לא יתלבט לחצי שניה.

ב. וזה ה..למה..  נכון שאנחנו מאוד אוהבים להתחבר למצוות ולהיות קשורים ולהבין אבל בסוף צריך לזכור דבר אחד: מצוות זה גזרות אלוקיות!!!! לפני הכל ואחרי הכל!!!

כלומר: בראש השנה יש מצווה לתקוע בשופר, מישהו יודע למה? כי ככה הקב"ה ציווה אותנו(עינו ברמב"ם למי שרוצה, ולכן גם הכוונה בתקיעת שופר היא שציוונו הבורא) ואז מישהו יגיד ממש מפריע לי להתרכז ולהיות עסוק בכל עניני היום שמישהו מתחיל לנגן באיזה קרן של איל..(הערה מי שבראש השנה יכול ללכת או לשמוע שופר או להתפלל במנין צריך ללכת לישמוע שופר!)

עוד כמה ימים כל הבנים וחלק מהבנות יחזיקו כל בוקר 3 שיחים ביד ועוד פרי חסר טעם ויתחילו לנענע אותם, חלקם גם יסתובבו איתם מסביב לבימה בבית כנסת. למה? כי ככה הקב"ה גזר! ואז אני יבוא והגיד לא נוח לי זה מסריח לי הריח של ההדס עם האתרוג ביחד לפי דעתי לתפוז יש הרבה יותר טעם.

אז זהו שמצוות דאורייתא זה גזרה!! לפני הכמו מלאכים, לפני הניתוק מהגשמיות, פשוט זו מצוות היום!!!

לכן אני צמה, אבל זה לא סותר את השאלה שלי - למה?

כלומר, זה נראה לי קצת חסר טעם...

גם אם הוא היה רעב לפני, ברור שהוא לא יאכל עכשיו. איך יש לו תאבון ?? הרגע הוא זכה בפיס !!

ביוה"כ אנחנו צריכים להרגיש כ"כ קרבת אלוקים ואז ממילא, מי יכול לאכול ? 

כל מי שכתב בשרשור היכרות שהדמות המוערצת\ אהובה עליו היא ה' וכתב תגובה לפני dddd מבלבל את השכל (במה שכתב שהוא אוהב את ה'), הוא לא יודע מה זה ומי זה ה', והוא כתב את זה רק כי הוא פלצן!!! ומן הסתם גם הרבה מאלה שלא כתבו כלום לפני dddd...

נ.ב

מתי שותלים פסיפלורה?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f74

איפה הסיפור?

עני אחד, שמכלכל בקושי רב את משפחתו, חזר לביתו, ובדרכו הוא רואה פרסומת ענקית:

הפלגה מיוחדת!!!

בעוד יומיים תצא הפלגה לאי שהכול שם מלא יהלומיים - החוף עשויי מיהלומים - פשוט לבוא ולקחת.

ההפלגה חזור היא בעוד 5 שנים.

תשלום: 10,000

העני מתלהב, חוזר לביתו, מספר לאשתו, והיא מתלהבת, והם מחליטים שהוא ייסע. הם מוציאים חסכונות, ומגיעים לסכום. הוא אורז, נפרד ממשפחתו, ועולה לאונייה. אחרי שלוש ימים, הוא מגיע. ובאמת, כמו שהיה כתוב, הכל היה עשוי מיהלומים. רק יהלומים.

טוב, הם מגיעים, הוא ממלא שק, ואז הוא אומר לעצמו "מה, אני אסחב עם זה 5 שנים? לפני שאני אלך אני אאסוף קצת, זה לא שיגמר לי, יש פה המון."

טוב, הוא הולך, מסתובב בעיר - ככלות הכל אני צריך לחיות פה 5 שנים.

טוב הוא מסתובב קצת, והוא מתיישב במסעדה, ומוציא מהתיק שלו פרוסת לחם ותפוח אדמה, ומתכונן לאכול.

הוא בא להכניס את התפוח אדמה לפה, והוא רואה שכולם מסתכלים עליו. הוא שואל אותם "מה, מה קרה?" והם מסבירים לו שתפוח אדמה זה כסף אצלם. טוב, הוא מוכר את התפו"א, ומוצא לו מקום לישון, ועובד.

עוברות 5 שנים, והוא אורז, ולוקח את התפו"א שהוא הרוויח בשק - זה כל הרכוש שלו. והוא בא לעלות לאונייה, ומשהו מציק לו. הוא מרגיש שהוא ששכח משהו. הוא עולה לאונייה, והאונייה באה לצאת, ואז הוא נזכר - לא הבאתי יהלומים!

הוא רץ מהר, ומבקש מהם לחכות לו. הם נותנים לו 10 שניות. הוא רץ, תופס יהלום ורץ לאונייה.

כל הנסיעה הוא מצטער, ומתלבט מה לומר למשפחה שלו. הוא מגיע, והמשפחה שלו אומרת לו "נו?" והוא מספר להם, ומראה להם את היהלום היחיד.

הם מצטערים, אבל מה לעשות, לפחות נשמח עם מה שיש.

היהלום מספיק להם לחיות ברווח, אבל לא בעושר.

והם כל הזמן מצטערים, כי אם הוא היה זוכר הם היו חיים בעושר.

הנמשל:

אדם יורד לעולם, בשביל לעשות מצוות. בכל מקום וזמן יש הזדמנות לעשות מצווה. אבל אנחנו, במקום לנצל את זה, אנחנו מתייחסים לדברים אחרים, שוליים.

ובסוף, אנחנו נזכרים למה באנו, ומנסים לתפוס משהו, לפחות משהו אחד.

אז בואו ננצל כל רגע!!!

שמעתי את זה מברכה קופמן

שכוייח, 40 ימים....

אז אני אשתף מצד עצמי:

מאז תחילת חודש אלול עברתי שינויים בהמון דברים, לטובה ב"ה.

פעם ראשונה שהרגשתי את חודש אלול (יותר מהשיעור המסורתי של המורה בכיתה: "אני לדודי ודודי לי"...).

פעם ראשונה שלא פחדתי ביום כיפור, אלא שמחתי. שמחתי על האפשרות להתחיל מחדש עם דף חלק.

נכנסתי לשנה החדשה עם המון כוחות להתחיל מחדש, והמון תקווה ואמונה.

מרגישים את הריח של חגי תשרי, זה מה שנקרא "מתחילים ובגדול"... חשבתם פעם כמה נפלא לפתוח שנה חדשה בכל החגים הללו?

טוב, נמאס לי לחפור אז נסיים בברכת שנה טובה ומתוקה לכולם...

"היום אני מתחיל מחדש 

רץ לי אל הדרך, לא עוצם יותר ת'עיניים 
שרפתי כבר יותר מדי זמן 
לחכות בחושך שעלי יאיר. "

הרגשה מדהימה.. מלא פעילויות של עזרה לזולת התקדמות במלא תחומים..

עשרת ימי תשובה! כמעט ולא ישנתי.. השדלתי ללכת למלא סליחות שיחות וכ'..

ואווו -אגב,סליחות המערת המכפלה זה אחד ה-דברים!

ויו"כ-בחיים שלי לא התרגשתי ככה!!

פשוט-היה מרומם!! והכי משמח היה שהבית כנסת היה מלאאא! ושתבינו השכונה שלי זו לא שכונה דתייה בכלל..

וכל שניה מישי אחרת שואלת אותי איפה אנחנו בתפילה.. -בכלל לא היה אכפת לי שהיא "מפריעה" או "קוטעת" אותי באמצע.. היה חשוב לי שהן תדענה לעקוב אחר התפילה..  והן באמת בכו והתרגשו ממש! היה מרגש!

בקיצור- הרגשה שאי אפשר לתאר!!

אבל בנות.. עוזר? 

תפנה אלי באישי

אם יש צורך תפנה אלי.

לחברה שלי יש כאן משתמש....

ת'חפש: ללוש המושלמת

אם אתה רוצה מישו' רציני, כמו בת דודה שלי, אז באישי .../

כשאתה רואה אנשים שאין להם, אתה לומד להעריך את מה שיש...

ולשאלתך- היה ממש משמח, כייף ובעיקר מספק היום! 

אין לי כח לפרט אז תקרא/י בשרשור שפתחו על זה...

לילה טוב, שבוע מבורך שיהיה בעז"ה!

לראות ילד, שמרותק למיטה, לא יכול לצאת לשחק, וההורים שלו צריכים להיות לידו כל היום...

שיראל-את כבר מתארת לעצמך אם קראתי או לא. (בטח התשובה שלך היא לא) אבל--------

קראתי! את צכ'ה למחוא כפיים!!!שיא עולם!!!

[ושיראל- כתבת בשורה אחרי הפיסקה האחרונה שאפחד לא קורא כאלה פסקאות-אז למה קראתי את זה???]

שניקה ב(פורומי) ישראל - תולתול.

הקרדיט כולו שלה

וברור שקוראים אם זו דוג'..אבל סתם הודעה לא היית קוראת אם היא הייתה נראת ככה..נכון?!

הקרדיט גם לד"ר תול וגמלך אהההה-ואני רגועה!!!

אגב, היה טוב אם למען קשי ההבנה שבנינו הד"ר גם היתה מסבירה בחלק השני על כיצד היה אפשר לגרום לרווחים בין השורות. ברשותכם, אני אביא דוגמא נכונה לכתיבת הפיסקא הנ"ל בעזרת 'אנטרים' כך שתהיה נוחה לקריאה.

דוגמא לשימוש נכון במקש ה'אנטר':

אתמול היה זה  דייט ראשון. שנינו התביישנו בתחילה.

"שלום, מה נשמע?" היא שאלה בחיוך נבוך.

"ב"ה, מה שלומך?" חייכתי חזרה. היא הנהנה קצרות ושתקה.

"אז..את רוצה שנלך לשבת בגן?" ניסיתי. היא הנהנה בשתיקה והתחלנו לצעוד לכיוון ספסל.

"ערב נעים" היא חיוותה את דעתה. "כן, חמים" עניתי.

שתיקה.

התיישבנו על ספסל והצאתי את המיץ-פז-בטעם-תפוזים וארבע כוסות חד פעמיות.

ככה חיים, החברותא שלי הורה:"תמיד 4 כוסות, זו הלכה בהלכות דייטים". התחלנו לנהל שיחה על דא ועל הא. משפחה, חברים, ישיבה, מכללה. היא לומדת חינוך לגיל הרך. (כמה מפתיע..) אני מתכוון להמשיך עוד שנה בישיבה.

שתיקה.

שתיקה.

"את מכירה את הבדיחה על ביינישים, איך מתכוננים לשבת? מוציאים את העט מהכיס" ניסיתי לשבור את הקרח. היא חייכה ::"כן, אני מכירה".

שתיקה.

שתיקה.

לגימה מהמיץ-פז.

"אז, איך את רואה את שולחן השבת שלך?" ניסיתי לדלות שאלה מהמלאי שהכנתי. "מעץ מהגוני מלא" היא ענתה בחיוך שובב. הופתעתי. בדיחה.

גיחכתי קלות ושיניתי תנוחה על הספסל. 4 אמות. שתיקה.

"טוב...אז נתחיל ללכת לכיוון האוטובוס?" שאלה בהיסוס. הצצתי בשעון שהתקדם ב-45 דק' מתחילת הפגישה. "כן" עניתי. קמנו והלכנו.

טייב, אז כן יצא הטקסט קצת שבור, אבל ברצוני להדגיש עו נקודה לגבי המרווחים בין שורות. כאשר מספרים סיפור, רוצים לספר אותו טוב, משום כך שברתי וירדתי שורה במקומות בהם רציתי לתת יותר רגש כבד (רגשות כגון מבוכה, כאב, פחד וכו') לכן בשתיקות הנבוכות בסיפור יש 'משפטים' קצרצרים של מילה ש"בידדתי" אותם בתוך שורה משלהם.