פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1307)

סורי, אין לי שום מושג בתקשורת או בשירים האלה (חוץ מאחד...)

אבל אם תערכי את זה זה יכול להיות טוב.. תחלישי פה, תגבירי שם.. תמזגי את הסוף של אחד עם ההתחלה של השני..

זה אמור להסתדר..

כמו שאמרו מקודם.. תערכי את זה ככה שזה יתחבר... ( ולא דווקא סוף ולסוף את יכולה גם להפסיק אותם באמצע ) בהצלחה=]]

והם מתחברים,כל השאר אני לא מכירה,

סורי.

מכירה, אם הוא טוב- עניין של טעם, צנוע- לא

אם תגיע לפורום אולי תקבל תשובה יותר טובה + קישורים וכו'...

יאאאא

א. מזל טוב!

ב. אפשר חבילה עוברת עם 16 משימות  כמו לרכב בכל היישוב או ברחוב מסויים על אופנים עם שלט "אני בת 16" 

היא צריכה לספר 16 דברים מצחיקים [אפשר לדוגמא לתת משימה- ספרי 16 דברים שאת עושה כשאת עייפה מאוד!]

סומכת על היצרתיות שלכן!

אפשר סתם לעשות חבילה עוברת שתספר דברים על החיים שלה, לדוגמא 16 משימות, 16 חוכמות מגיל קטן, 16 חוויות, סיוטים, זכרונות וכ'ו..

אפשר לעשות את החבילה לפי הגיל, עטיפה אחת משהו על גיל שנה 2 עטיפות -גיל שנתיים..וכ'ו..

אפשר לקחת תמונות שלה ולעשות לה לוח מצחיק בו אתה כותב על כל תמונה משפט.

אפשר לעשות לה על שער היישוב שלט ענקי "**** בת 16!! התקשרו לאחל לה מזל טוב!" ואת מספר הטלפון למטה..

שיהיה המון מזל טוב ורק רק טוב!

יישר כח גדול, בהצלחה!

מישהו..?

הרב יוני דון יחיא שליט"א מלמד במדרשה שיעורים במשנת הרב קוק זצ"ל, ובעיקר בספר 'עין איה'. הרב דון יחיא הינו אברך בישיבת 'מרכז הרב'

20110914135634.pdf

היסמניקים מזעזעת בצורות מטורפות!!!!

החתימה הזאת כואבת בעיניים!

|משפשף עיניים|

אבא שלי הוא משו מאוד גבוה במועצה בבנימין והודיעו לו שעומדים לפנות שעה וחצי לפני שפינו והודיעו לו פני התושבים...אז אני לא רוצה לדעת מתי הודיעו להם, אם בכלל...

את צודקת מאוד אבל!!

אסור לומר ח"ו נאצים, אבל מה לעשות שככה זה נראה וזה מה שעולה לראש

עצוב ונורא.

כשאח שלי טס לפולין כתבתי לו מכתב..

אין יותר מידי מה להביא בתכל'ס.

אתה צודק- מצווה והכל, אבל זאת לא חובה!

מותר להם לא לעצור- סתם! כן כן- סתם!  בלי שום סיבה ..רק כי לא בא להם...זה מותר. זה האוטו שלהם..

מצד שני- משתתפת בתסכול ממש...רק שככה זה עוזר לי הרבה יותר להעריך את מי שכן עוצר..

וואי כמה שעושים!

זה נראה לך נורמלי שבן אדם יכניס אדם זר שעומד לו ליד הכביש לאוטו שלו? אתה יודע כמה זה מסוכן? אבל בכל זאת, כל כך הרבה אנשים צדיקים שסומכים עליך ולוקחים אותך לאן שצריך!!! זה ממש פיקוח נפש למענך!

בס"ד

פעם מורי ורבי העביר שיעור שמסביר את ענינו של ערב רב שהוא הכי קשה, הוא כמו סרטן.

סרטן הכי קשה לרפא כי התאים שלו דומים כמעט לגמרי לתאים בריאים ולכן הגוף לא יודע להבדיל ולההרוס אותם וככה הוא מתפשט בגוף והורג אותו.

כנ"ל אות אחד שאולי מחר יבוא וימחק מכל ספרי התורה הצבאיים פרשות שלו מוצאות חן בעיניו, הוא 'דתי' מהושעיה, ועליו נאמר 'מהרסיך ומחריביך ממך יצאו'.

ויהי רצון שנזכה ויצא מאתנו אותו שרץ טמא!

שכל מה שאני כותבת (ואני כותבת) אז כשאני אומרת שבחיים אני לא ארא להם את זה,

אז ק"ו אני מתכוונת גם לאחרי החיים.

כל הכבוד לך שהעלת את הדברים על השולחן.

אני אישית ניראה לי אכתוב באחד מהסעיף של הצוואה שלי.

אנא המשיכו לשמור על הפרטיות שלי גם לאחר מותי, שהרי רצונותי לא ישתנו!

גם אותי זה ממש הטריד,

וחשבתי על 2 אפשרויות-

או להשמיד את המחברת מייד בסוף הכתיבה,

או לכתוב בראשה "לא להסתכל "וכו'..

בסוף הגעתי למסקנה

שאם האנשים רוצים- שיסתכלו.

בסופו של דבר, גם אם כתבתי על סמים וכו'-

אני כבר אהיה בעולם האמת,

ואם זה מעניין אותם אז שיהנו, למה לא?

אבל זה שאני השלמתי עם העניין זה לא אומר שאסתכל בדברים של אחרים,

לדעתי זה לא נכון ולא צודק לפרסם/ להסתכל אם אתה יודע שהבנאדם לא היה רוצה.

כאילו שיר רציני. שאם אני ימות בצבא... חס וחלילה קץ וגרג'ובה..

באמת שיר יפה, וגם הלחנתי אותו.

צורניקית - פשוט תכתבי על שירים\מחשבות\כל דבר אחר..חרד"ג!!

(למי שלא יודע, חרם דרבינו גרשום!)

או - שפשוט תכתבי איפהשהוא שאת רוצה שהכתיבה שלך תבוא איתך, ואני לא צוחקת, אני מכירה מקרה כזה....

כי בסופו של דבר כן יפתחו את הדברים כי רוצים לדעת על הבן אדם הכל...

ולא ממטרות רעות, הרצון שלהם הוא טוב, הם רוצים להגדיל את שמו של הנפטר!

זוהי דעתי..

שב"ש

לי באימייל בדברים אישיים גם בחיי..אז למה שלאחר מותי (עד 120 בעז"ה) אני ארצה?

א) אני חושבת שאחרי שאדם מת,כל מה שעשה/כתב/אמר בעולם הזה נראה לו זוטות,הרי מה הם בכלל לעומת החיים בעולם הבא? אז כמה פיצ'פקעס שכתב בעולם הזה..שוין,שיסתכלו..

עוד דבר - ממה יש לך להתבייש? אף אחד פה לא יגרום לך להסמיק בעולם הבא,ולא יבואו אלייך בטענות..אפילו לא יגחכו..ובעולם הבא - הרי הכל גלוי וידוע לני ה' - והוא גם ככה יפרוש לפנייך כל דבר ודבר שעשית בעולם..

ב) פעם הרב שלנו סיפר לנו סיפור על מישו שכל החיים כתב,המון המון המון דפים קטנים בזמן שלמד. והוא מעולם לא הסכים שיסתכלו. לאחר שמת,ראו הכל שכתוב על כל הארגזים שאסור בשום פנים ואופן להסתכל. אזהרות חמורות,קללות על מי שיפתח.

פחדו לגעת,אבל השתוקקו לראות,זה יכולים להיות חידושים עצומים.

הלכו עם השאלה לגאון מוילנא אאל"ט,והוא אמר שיביאו לו דף אחד להתרשמות.

לא משנה מה היה כתוב בפתק [אני יודעת,אבל לא חשוב],זה היה דברים מטופשים להחריד.

או אז אמר הגאון מוילנא - אין שום בעיה,לא נסתכל,אפשר לקבור אותו עם כל דפיו..

בקיצור,מסקנתי - את יכולה לכתוב שאסור להסתכל,כולל כשתמותי,ואל דאגה - לא יסתכלו,אא"כ את תלמידת-חכם..

הוא ביקש לא להיסתכל, אז אל תסתכלו! עכשיו הערך שלו ירד בעיניהם... ויש עניין לכבד בקשה של מישהו שנפטר גם אם אנחנו מניחים שעכשיו זה לא מפריע לו... ותודי שאם תרצי לכתוב משהו ממש פרטי, גם אם תחשבי שאחרי 120 זה כבר לא יזיז לך אם יראו- נראה לי שזה עדיין כן יזיז... 

זה מוסיף! זה נותן לו נק' זכות בשמיים..הספדים זה אחד הדברים הכי טובים לנשמות.

בסיפור הזה זה היה טוב מהכיוון השני - זה הראה להם שהבנאדם סתם "עבר עליהם בעיניים" והוא לא באמת הסתיר אוצרות בלומים..

יש עניין לכבד בקשות של נפטרים אם הן לא מזיקות לאף אחד. אם מישהו יכתוב צוואה שנוגדת את הדת לדוג' - כל כמה שחייבים להקשיב לצוואה - יהיה אסור לבצע אותה!

כשנפטרים אנשים אנחנו יוצאים מנק הנחה שיש לנו המון מה ללמוד מהם,ואם לא נסתכל בכתביהם,ויותר מזה - אם לא נסתכל בכתביהם האישיים,הפנימיים,האמיתיים ביותר - נפסיד הרבה. אז אי אפשר לכבד בקשה של נפטר כשצריך לעשות ההיפך.

והודאה קטנה - לא,לא אכפת לי שיסתכלו על כ---ל מה שכתבתי ואכתוב בחיים. אני באמת לא יכולה להבין למה זה יזיז לי.

אני שונאת שעושים דברים כאלו..

הכי מציק זה שעוד מפרסמים דברים של נפטרים בכתב יד ורואים שכתוב שם "אישי" "לא לקרוא"... 

זה כל כך לא יפה! פשוט להפשיט את הבנ"א נגד רצונו.. לחשוף את הנק' האישיות שלו ככה מול כולם, שהוא אפילו לא יכול למחות. 

יש לי דברים שכתבתי , שכל מי שקורא אותם ומכיר אותי, לא יאמין שאני כתבתי ויחשוב שזה ממש מגוחך\ לא אופייני לי... מה איכפת לי?? אדרבה, יופי, אחרי שאני הלכתי מהעולם הזה אנשים מגלים את מה שהיה מתחת לקליפה שלי ואת מי שהייתי באמת...

בכל מקרה על דברים שאני באמת לא חושבת שראוי לאף אחד לראות (כמו הבלוק ציור שלי, אני סתם מציירת מה שאני מרגישה, זה לא באמת שאני יודעת לצייר...) כתבתי חדר"ג באותיות בולטות ככה שגם אם יראו את זה אחרי שאני אמות יבינו שלא באמת התכוונתי שמישהו יחזה את עיניו בדברים שם...

-עוד אח"כ, כרגע אני חייבת לרדת מהמחשב-

תעלם לך הבושה.

כאילו עכשיו, את מסתכלת על זה בתור איזה פאדיחה, מה זה החיטוט?

אח"כ זה יראה לך כאילו, סבבה, תקראו..

זה עולם אחר.. קשה להבין..

יש לי חברות שאמרו לי (בצחוק..) שהם מחכות שאני ימות כדי שיראו מה שאני כותבת...

אני חושבת שצריך לכבד את האדם גם אחרי שהוא  מת ולא לפתוח לו ת'דברים האישים.

מה שנראלי אני הולכת לעשות זה לרשום על איזה דף שאני לא רוצה שיסתכלו לי בדברים גם אחרי שאני ימות.מקווה שזה יעזור...

אבל אח"כ הגעתי למסקנה שיש דווקא דברים שכן הייתי רוצה שידעו אותם אחרי שאני מתה...

מה הרגשתי... מה חשבתי...

אז מחקתי את זה מחלק מהדברים...

וחלק דברים העדפתי שגם אחרי שאני כבר לא אהיה כאן, אפחד לא ידע...

כל מה שאני כותבת, אני כותבת מתוך ידיעה שאח"כ מישהו יראה את זה.

אבל זה לא משנה לי את מה שאני כותבת.

וזה לא שלא אכפת לי עכשיו, אם מישהו יראה את זה, אני יתפדח מוות..

אבל אח"כ, אני רוצה שיכירו אותי כמו שהייתי..

שידעו מי הייתי באמת מתחת לכל הקליפות..

ברור שאם אני אכתוב משהו חכם בכללי על דברים חשובים אז לא אכפת לי שיראו, אבל דברים מהחיים הפרטיים שלי, מחשבות על דברים ספציפיים שקורים, או על אנשים מסוימים- אין לי שום עניין שיראו... אז מה, אתם אומרים לעשות 2 ערימות? מצחיק אותי להתעסק בזה בכלל... (:

היה אחד שביקש שישרפו את כל כתביו אחרי מותו אבל במקום זה הפיצו אותם כספרים ואני חושבת שזה נורא.

לא משנה מה הנשמה מרגישה וכו', עצם העניין שחושפים נגד הרצון של האדם את כל נפשו, דברים שמעולם לא רצה שאף אדם יקרא, זה איום. 

מזעזע. 

אני שומר לעצמי............................. בלב...

אתם כבר משהו אחר לגמרי, ותכל'ס מה זה מזיז לכם לעומת העולם שאתם נמצאים בו עכשיו, לעומת זאת, לאנשים שעוד חיים הכתבים שלכם יכולים לעזור, לעודד, או סתם להשאיר להם זכרון ממכם...

אבל באמת תנסו לחשוב מה 'תחשבו' אחרי שאתם מתים וצאו מהראש שתחשבו אותו דבר- עברתם עולם!! אז מה אם יידעו את כל הסודות שלכם?? הסודות האלה יכולים להראות לכם ממש מטופשים פתאום!... [הבלי העולם הזה....]

הגיוני שיהיה אכפת לי עכשיו מה יחשבו עלי בעתיד, איזה זיכרונות אני אשאיר אצל אנשים. גם בזמן של ההספדים בהלוויה אומרים דברים על הנפטר למרות שהוא מת- למה? אני אישית רוצה שיזכרו אותי לטובה (אם אפשר...), ויכול להיות שאם יקראו דברים טפשיים שכתבתי בגיל הטיפשעשרה, זה לא יעזור לזכור אותי מי יודע מה טוב... אפילו למען המשפחה שלי עדיף שלא יקראו... (לאו דווקא ספציפית עלי, כן?) יש דברים שאדם כותב במשך החיים והם לאו דווקא מעידים על כל החיים שלו, אני נגיד כותבת רק  כשקשה לי, אז למה שיגידו אחר כך שהייתי דיכאונית רק בגלל שאלה יהיו הדברים היחידים שימצאו?!

וצורניקית- אם ימצאו דברים דכאוניים שכתבת, יספידו אותך פשוט בלי הכתבים שלך....

וכשחושבים על זה באמת, למה אנחנו חושבים על זה? מה אנחנו יודעים ממוות?? אין לנו שמץ של מושג מה קורה אחרי המוות...

כמו שיוני אמר, אם זה כל כך טורד את מנוחתכם ומסיר שינה מעפעפיכם- פשוט כתבו אותם בלבכם. ושלום על ישראל.

זה קשה.

אני יכולה להגיד מניסיון, שזה קשה להתמודד עם משו בלי לכתוב אותו או לדבר עליו..

אז אני לא אחת שמדברת, אלא אחת שכותבת.

גם דברים שמחים, גם עצובים, קשים, כואבים, מרגשים. כל המחשבות שלי כתובות.

ו.. כן, ישלי קלסר כזה [כפרעליו *_*] שכתוב עליו: "זה המקום האחרון שמותר לכם להיכנס אליו, וגם לפה אסור לכם להיכנס" ואז יש ציור של פרח וחץ וכתוב "זה סתם כי אני לא סובלת גולגולות.. תדמיינו.."

ובזה כתוב לי ה-כ-ל..

תפילות, שירים, מחשבות. 

ותכל'ס, אחרי שאני אמות [ח"ו... עד 120 בעז"ה...], מה אכפת לי שיראו?

אז מה יקרה?

יצחקו עלי שזה מה שכתבתי וחשבתי?

לא!

רק יגידו על זה: "וואי... כמה אפשר ללמוד ממנה.." ויתחילו להלחין ת'שירים שכתבתי ולפרסם מחשבות והגיגים שלי. ולי לא יהיה פאדיחות.

הדבר היחיד שאני אתפדח ממנו בעז"ה אחרי המוות שלי זה יהיה הקב"ה, בגלל כל החטאים הנוראים שלי. אבל רק ממנו יש ממה להתפדח ולפחד..

שלמרות צוואותו, ספריו המוצלחים פורסמו במיליוני עותקים. הו, אירוניה.

גם אם כשאאני ימות זה מאוווווד יעניין אותכם- תזהרו! מי שיפתח בעולם הזה דברים שאני כתבתי כשההיתי חיה, אני מהשמים(בלי נדר) ידאג שיהיה לו רע!!! בחיים, באמת בחיים, אל תעשו כזה דבר. למה שאם בחיים שלי לא רציתי שיפתחו את זה, מה השתנה אחרי המוות?באמת?! אני פשוט כועסת תמיד על דברים כאלחו שמפרסמים. כאילו-מכתבים וזה, דברים שאני כותבת לאחרים-אז סבבה אם יפרסמו(אם האנשים שקיבלו את המכתב רוצים-בעיה שלהם, ושיההיה להם בהנאה)אבל דברים שכתבתי לעצמי-תקברו אותי איתם!!! באמת-צוואה שלי(אחת מני רבות)לא לפתוח בחיים את הדברים שכתבתי לעצמי!!

וסליחה על החפירה, פשוט זה נהושא שאנחנו כל הזמן מדברות עליו בכיתה, ותמיד אני אומרת לחברות שלי שיזכרו שאם הם רוצות שימשיך ליות להם טוב- שיעשו מה שאני אומרת...

שכן הייתי רוצה שיפתחו את הדברים האלה אחרי...

זה רק יגרום להרבה לשון הרע...

חילול ה' גדול.

ועוד להפנות אותנו לאתר נתעב זה?! עלק יהדות .. ynet?!

זהו, עדות המזרח התגברו על ההבדלי מעמדות,אין לנו כבר סיבה להרגיש נחותים... למה לפתוח את זה?? זה סתם מיותר לדבר על נושאים כאלה, אחרי שעדות המזרח כבר הצליחו להתגבר על זה וגם להגיע למעמדות טובים! אל תדאגו! אנחנו כבר לא מרגישים סוג ב'! אין צורך לדאוג לנו, אנחנו דואגים לעצמנו מספיק טוב!....

מרגישים נחותים!

זו קבוצה מתוכם ולא כולם,

בגלל כאלה דברים יוצאות סטיגמות רעות.

הגאון הרב דוד חי הכהן, הגאון הרב שמואל אליהו, מרן אביו זצ"ל שהיה אחד מהאור לנתיבתנו וכו'. פשוט ערימת שטויות, הבל הבלים, חילול ד', מושב לצים, יצר הרע בהתגלמותו ובהתגשמותו, לשון הרע ושם רע וכו'. לא לקרוא את זה (לא קראתי את זה, אבל אני מבין שזה אסור מטעמי לשה"ר וכו').

הינו מקרי בהחלט.

כל הכתבות שם מתייחסות ליהדות כמו אל מוצר. "הסליחות האשכנזיות לא באופנה".

הכתבות של אריאנה מלמד עומדות ב-180 מעלות בניגוד להלכה. הכל חיצוני, רדוד. רק חילול ה' ולשון הרע יוצאים משם. הכל שם צהוב ומגעיל. התורה אצלם מסתכמת במשל יפה ולא מחייב לפרשת שבוע.

אני חש צורך לירוק אחרי כל קריאה.

אני לא חושבת שהם אמרו שם משהו לא נכון. אבל לא רציתם ויכוח, אז אני אסיים כאן.

מי שלא רוצה לא יענה לך.

אני לא חושבת שזה נכון אלא שזה עוד כמה מהרגשי נחיתות של העדה הספרדית אבל יכול להיות שיש מישהו שחושב אחרת ממני...

הוא מוזמן לבוא ולהגיד את דברו.

לה' כמעט כל יום שאני ספרדיה! (שלמה טהורה, אין בי חלקיק אשכנזי). אבל, אני מרגישה שהאשכנזים מרימים את עצמם. שוב, לא שאנחנו נחותים, אלא שהם תמיד בראש. לויודעת מה אתכם, אבל בתור אחת שלומדת באולפנא שנראלי שהיא די מבוקשת אני כן רואה את הקטע של אשכנזים ספרדים! (לא באולפנא עצמה, אלא בקבלה לאולפנא). נכון שהיום יותר משתדלים וזה.. אבל זה יוצא כאילו האשכנזים אומרים לעצמם, אויי, איזה מסכנים הספרדים בואו ננסה להכניס אותם לחברה שלנו. עכשיו אולי צריך להיות מצב הפוך? אולי שהם ייכנסו לחברה שלנו במקום שאנחנו לשלהם.

יש לי עוד הרבה מה לאמר, אבל אין לי זמן, אני חייבת לעוף!!!!!!!!!!

צריך לקבל את כולם.

אטבל אני חייבת להעיר לך על משהו-

את אומרת האשכנזים מרימים את עצמם אבל שימי לב מה כתבת אחרי: "אני מודה לה' כמעט כל יום שאני ספרדיה! (שלמה טהורה, אין בי חלקיק אשכנזי)."

סליחה אבל מהשורה הזאת זה נראה כאילו גם את שונאת אשכנזים או לפחות מאוד שמחה שאת לא חל'ק מהם.

אני יודעת שאת גאה בעדה שלך אבל מהשורה הזאת נראה שלא היית יכולה לסבול להיות אשכנזיה.

אז רק שימי לב.

חוץ מזה שלפעמים זה הדדי ולפעמים גם יש סיבות.

נגיד, אני תמיד אמרתי ועדיים אומרת שלא אתחתן עם ספרדי כי זו מנטליות שונה ואני יודעת שלא אסתדר עם ספרדי כי כזאת אני.

את יכולה להגיד גזענית גזעניחת עד מחר זה לא יועיל וזה סתם לשקר.

יש דברים שלא מתאימים לחלק אנשים.

אני לא יודעת איפה הרגשת את זה ואיך.

אצל החרדים יש את הדבר הזה כמו שכולם יודעים אבל אצליהם גם לפעמים זה כי (סליחה אם אני הולכת להישמע גזענית אני ממש לא) הספרדים הם לא חסידים והם שונים במהותם חוץ מזה שרוב הספרדים כנראה שהם חרדים הם כאלה שיותר מודרנים.

אני לא קובעת משהו ואני לא רוצה להכליל אבל זה מה שאני הבנתי.

אני חושבת שלפעמים צריך את ההפרדה הזאת כי אז יש אנשים שפשוט לא טוב להם בעדה שלהם והם הופכים למשהו אחר.

חוץ מזה שזה ממש קשה להיות בחברה ספרדית כשאת אשכנזיה.

אני לומדת באולפנה שרוב הבנות וכל הצוות למעט הראש אולפנה הם ספרדים וזה נוראי לי.

אני לא מבינה המון דברים, אני לומדת הלכות ספרדיות ות מיד אני זאת שמזכירה למורה שקיימות גם אשכנזיות, מתפללים ספרדי וקיצור הכל ספרדי.

וזה קשה זה יכול לפעמים ממש להרגיז כי די נמאס לי להזכיר למורה שהנוסח שלנו שונה, נמאס להתוכח איתה ולגלות בסוף ששורש המחלוקת הוא כי אני אשכנזיה והיא ספרדיה.

אז רק אל תגידי שזה קורה רק לספרדים כי יש גם מקומות שזה קורה לאשכנזים.

ולא באולפנה שלי אין אפליה פשוט היא בעיר ספרדית ממש.

רק רציתי להבהיר שכל דברי נכתבו ברוח טובה ובלי שום תסכול או מה שזה לא יהיה!!

היא נולדה איתו!!!

כבר אמרנו שלכי תביני את המדינה הזאת... |נאנח|

כנראה שלעולם לא נבין עד כמה מטומטמים אפשר להיות.

ואל תגידו לי מה שרואים מכאן לא רואים מפה!

כי זה לא ממש מענין אותי!

אני לפי מה שאני רואה ומבינה זה טמטום מה שהממשלה מחליטה בקשר לכל מיני דברים!

אולי סוף סוף אנשים יבינו עם מי יש לנו עסק...

כל מה שביבי יגיד - היא תאמר ההיפך. הכל בשביל לצבור קולות ולשים לו רגל.

המפלגה בראשותה מתנהגת כמו מאפיה - מנחה את חבריה מה להצביע....

בחיים לא הייתי נותן להם את הקול שלי.

אם לא היינו עם הנצח, ממשלה בראשותה תביא אותנו לאבדון.

לא יודעת.. נראלי הזוי כל הקטע!

אבל בכולופן.. בהצלחה..

בס"ד

אם את יכולה תעשי 5 זה יותר בונוס(שטויות של אוניברסיטה וכאלה..) ויותר טוב אני אישית לא מתכנן לעבוד במשהו שאאלץ להשתמש בבגרות שלי אבל רוב האנשים כן אז כדאי אם את יכולה לעשות 5 תעשי 5 מקס' תרדי..

לא נראה לי שזה אותו דבר בכלל!

בתור אחת שעושה חמש (ודוברת) ההבדל בין E לG הוא די גדול..

אם את מסתדרת עם לימודים, ורוצה לתעודת בגרות טובה/להתקבל ללימודים גבוהים איפהשהו וכו'- תעשי חמש, זה שווה את זה, אבל להגיד שזה אותו דבר או יותר קל נשמע לי קצת מופרך, ועשיתי תרגולים של כל השאלונים- יש בהחלט הבדל. השאלה היא גם אם זה קשו רלתוכנית החדשה- עם הספרות באנגלית- שאז זה די דומה לשאלונים D וF אבל G ו E עדין נשאר אותו דבר וG הרבה יותר קשה...

גמלי זה נשמע ממש ממש הזוי!!

כאילו למה שזה יהיה אותו דבר? ועוד 5 יותר קל דיי מוזר לי...

וזהו שאני לא טיפוס של לימודים, ואנגלית זה ממש לא מהדברים האהובים עלי בלשון המעטה

זה נשמע לי ממש אפסורדי ולא נכון, וכאילו זה מה שהפליא אותי...

נכון שבמתמטיקה  3 יחידות זהה לא ממש מתמטיקה . ו4 יחידות ו 5 יחידות זה בערך אותו דבר .

 אבל ההבדל עצום !

 למה ?

 כי כשאתם רוצים ללמוןד מתמטיקה או מחשבים באוניברסיטה  ורואים שלמדתם 5 יחידות זה אומר להם שאתם ממש רציניים בנושא  והולכים על המכסימום . ( אפילו שבעצם ב4 יחידות יודעים בסוף מתמטיקה בערך אותו דבר ).

וככה גם באנגלית .

 אם תרצו ללמוד אנגלית או ספרות אנגלית , וייראו שהלכתם ל 5 יחידות יתיחסו אליכם , בצדק , כאל יותר רציניים בנושא.

 do you understand ?

shana tova

עכשיו יש את התוכנית החדשה הזאת של הספרות, HOTS וכו'.. וזה גם ב4 יח"ל וגם ב5. ככה שגם ב4 מקבלים את הספרות..

ועם כל הכבוד למה שיראו- אם ב-5 יהיה לך עובר בקושי וב-4 יהיה יותר טוב ,אז אולי כדאי...

לפי מה שנראלי ההבדל העיקרי זה בשפה. כאילו, אצלינו לפחות... ב-5 מדברים אנגלית בשיעור. המורה בקושי מדברת עברית... אז השפה ממש משתפרת..

קיצור- זה משתנה לפי הבצפר.. לפי המורה.. תבררי מה אצלכם..

80 ב-4 יחידות עדיף על פני 60 בחמש יחידות. זה לאו דווקא קשור לרציניות, זה קשור פשוט לכישרון ויכולת.

אני ב5 ושוקלת לרדת ל4,וזה קשה הרבה הרבה יותר.

חברה שלי הייתה באותו מצב כמוני - בדר"כ מקבלות פחות מעובר במבחנים - וירדה,וכבר במבחן הראשון קיבלה 90 ומשו..

בתחילת כיתה י' הרמה לא שונה יותר מדי, כדי לאפשר לתלמידים לעבור מהקבצה להקבצה וימצאו את עצמם במקום מתאים יותר. (ככה זה אצלנו, בכל אופן)

חמש יחידות הן חמש, וארבע יחידות הן ארבע. אם הן היו אותו דבר, כולם היו בחמש. למה משמשרד החינוך ילך בדרך כל-כך עקומה כדי להעביר תלמידים לחמש? שיעשה חמש ושלוש, כמו בתנ''ך.

נשמע לי הזוי.

אולי לא הבנת מה שההורים שלך אמרו? והם לא הבינו מה שהמורה אמרה? והמורה לא הבינה את משרד החינוך? טלפון שבור. 

זה לא יותר קשה!! יש הבדל אחד ש-4 יחידות עושות את שאלון C שהוא קל ו-5 עושות את שאלון G שהוא הכי קשה! שאלון E שתיהם עושים ושאלון D ו-F  כמעט אותו דבר.

זה ההבדל לפחות אצלנו..

ואני אשמח לקבל גם רעיונות לאיך לחגוג...

טוב, אז אפשר להכין פוול דברים כנגד ארבעים שנות חיים...

לא עולים לי הרבה...

אבל אצלי במשפחה יש דברים כאלו:

* מרתון ברכות מארבעים אנשים הכי קרובים או לא מוכרים בכלל.

* יום משימות לאמא בלבד! שכל משימה משקפת שנה בחייה..(ולא חובה ממש 40 משימות),

למשל: תחנת החתונה - משימה עם כמה שאלות על אבא, או כל דבר אחר שעולה לך לראש..

* שיר לאמא - שיר שכתבת והלחנת במיוחד בשבילה

* יום כיף באיזה פארק אתגרים או משהו כזה

יש כאן גם סוג של מתנות וגם איך לחגוג את היום,

לא לכל משפחה זה מתאים..

זה מה שנהוג אצלינו

אז את יכולה לקחת ולהפוך את זה מתאים לכם!~

ב"הצלחה

קודם כל מזל טוב עד 120 ישלי רעיון (: ,את יכולה לקנות לה מראה ולכתוב בה :"כשתסתכלי על המתנה שקניתי \קנינו לך ,תדעי שאת המתנה הכי גדולה שקיבלנו בעולם !" מתנה עמוקה וחמודה (: אפשר להוסיף תמונה משפחתית ...

אולי פמוטות לשבת אפילו? יש דברים מה זה יפים..

ולא היא בלי עין הרע בת 40

צודק בהחלט!

במיוחד בקטע עם האבות!

ה' ירחם שזה מה שקורה היום במדינה.

שבתוכנית מראים קטע מרצים למיליון נדמה לי (שזו תוכנית ריאליטי שבה יש זוגות שצריכים לעבור כל מיני משימות כדי להגיע למיליון) בקטע הזה הזוג שזה אבא ובת צריכים לאכול מרק מלא בשרצים, נחשים וכו' אז אברי גלעד לא מסכים לצפות בזה כי הוא אומר,

"איך אנחנו יכולים להראות דבר כזה?? אני אתחיל את הדיון מהסיבה שזה בכלל לא כשר אבל זה גם מגעיל זה כאילו להגיד לצופים הדתיים יאללה חבר'ה סלאמת נתראה בפעם אחרת". והוא אומר שהוא לא יכול להבין איך מראים את זה בטלויזיה ושהוא לא מוכן לצפות בזה.

אחד הדברים שאהבתי זה שהוא אומר "כיהודי זה בעיתי במיוחד. אבותינו נשרפו באש כדי לא לאכול חזיר וילדיהם אוכלים כדי לזכות בשלב בריאליטי אוכלים שרצים זה לא זה לא יתואר בעיניי".

זהו.

אז מראים את אברי אומר ש"למה עושים את זה כי זה לא כשרוידה ידה "

לא שמעתם על חילוניים שלא אוכלים לא כשר?

הוא אמר שזה מפריע לו כיהודי..

זה קידוש ה' ענקי!!

לכן אנחנו מתלהבים...

כי זה שודר בטלוויזיה לעיני כל!!!!!

כי הוא סלבריטי שדיבר על האבות שנשרפו כדי לא לאכול טרף לעיני כל ...!!!!!!!!

בשבילנו...

זו התלהבות!

זה אברי גלעד.

הוא לא מושפע לרעה מדעת קהל, איש עם ראש על הכתפיים. באחת התכניות שלו הוא אפילו הזמין בכבוד את הרב וולפא מ"ארץ ישראל שלנו", דבר שספק אם מגישי תכניות אחרות היו מעיזים לעשות. הוא מתייחס בכבוד למרואיינים שלו (לא כמו לונדון וקירשנבאום), גם אם הוא חולק עליהם.

הוא עושה רושם של אדם ערכי ונעים. מדבר מהלב.

"אני יודע שזה מביא רייטינג... יכולים לקפוץ לי."

איזו ישירות. איזה עוז! 

לומד בשיטת ימימה - הכתבות שלו תמיד יותר מתונות מכל העיתונים אם אפשר להגיד אפילו גם לצד שלנו הרבה פעמים!

בס"ד

אבל אכן קידוש ה' מטורף!!!!

עטלף?! מה הם מכשפות?!

אז יכול להיות שזה הועיל במשהו -

http://www.kipa.co.il/tarbut/46163.html#.Tmxb32_EldM.facebook

תפתחו 

זה כמו הזה שהלך לאח הגדול והתעקש שיבנו לו בית כנסת.

אבל אולי הם שונים.

נחיה ונראה אם הם יועילו.

בס"ד

עצם זה שהוא הצטלם בשבת, לא משנה שהוא שמר שבת- הערך של הקמת בית כנסת ירד לדעתי...

זה לא משנה את דעתי בנוגע לריאליטי. "המירוץ למיליון" פחות גרוע מסדרות אחרות, אבל עדיין. לא מובן לי איך אנשים מוכנים לחשוף את עצמם כל-כך מול המצלמה. שלא לדבר על העריכה המניפולטיבית שלפעמים יכולה להוציא דברים מהקשרם.

אבל בהחלט נחמד - הפסיכולוג

תודה רבה לכל מי שפנה אליי באישי

אתם פשוט מתוקים!!!!

שימחתם ועודדתם~

תזכו למצוות

אני פשוט מת עליו...בחור טוב.....

((הסכר:הוא עושה כמעט הכל.)

תנסי לדבר איתה,לפעמים בני אדם לא שמים לב שהם פוגעים באנשים או לא מתחשבים באנשים ממגון סיבות.

שבי איתה לשיחה ותגידי לה בצורה מכובדת וכנה מה שעל ליבך,ואם צריך תגידי לה גם עד כמה את נפגעת מן הדברים שלה.

וזה מה שעשיתי....

אבל אז היא אמרה: "אני סוג של טיפוס כזה....." |אובד עצות|

לא כל המדריכות רבות אחת עם השניה אצלנו הם ממש אחיות,

פשוט התכוונתי לזה שלפני כל כניסה להדרכה חופרים על המריבות של המד"שים...

ועל איך שאין מצב שהם יסכימו על משהו...

ותמיד מצאתי את עצמי אומרת.."אין מצב!! לי זה לא יקרה...בשביל מה לריב...?!

אנחנו נדע להסתדר!!"...

אבל הופתעתי  בכיוון ההפוך לצערי.....

ואין לי מושג מה עוד עושים עם זה חוץ מלדבר איתה...

כי באמת שאני מדברת לקיר...

וח"ו, אני ממש לא מנסה להעביר פה רכילויות..פשוט לנסות להתמודד...

ב"ה- אני והמד"שית שלי שיאא ההסתדרנו! 
אין, אני פשוט אוהבת אותה! ב"ה באמת זכיתי! אבל לצערי היא עוזבת (היא שנה מעלי) 

אז צריך להתפלל שאני אסתדר עם החדשה! 
אבל,בדיוק היום דיברתי על זה עם מישי..
ותכלס, זה אתגר,צריך ללמוד להתמודד עם אנשים,ואת כאילו צריכה ללמוד את המד"שית שלה וללמוד להסתדר איתה, ובאמת,למרות שאני בטוחה שכבר אמרו לך את זה כמה פעמים..
הכי הכי חשוב זה לדבר. לדבר! להוציא הכל! כי בלי זה,היא לא תדע!