פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 135)

זה בצומת גבעת אסף על ציר 60
הרבה לפני בית אל
ולא נראה לי שיש לבנות מה לחפש שם...

אחת בת, ואחד בן. אז מי שכתב פה הוא בן.
וכן אין לבנות מה לחפש בגבעות..

אם אתה צריך מספר של מישו משם דבר איתי

כול הקווים לכיוון בית אל אריאל צומת תפוח קדומים וכדומה שעוברים בכביש 60 עוצרים שם

שיותר מידבקות

ויש מלא שלא התחסנו וכן.

הקלטתי את עצמי אתמול בלילה אומרת שייאללה יהיה פורים הכיי מושלם בעולם ומברכת את עצמי וכו... אם באלך אשלח לך בפרטי הקלטה גוזרה שאני מדברת על עצמי, וכול הזמן שאני חושבת טיפה להיות בבאסה אני כזה מה אבל אמרתי ושומעת את הקלטה היא פושט מציחקה!!!! ויאאלה שיהיה לך פורים הכיי מוטרףף בתבל!!!

ואיי זה טובבב חחח אני אשמח שתשלחי לי בפרטי

תשתה.

קח וויסקי ותתחיל לשתות כוסיות.

תיכנס לשמחה אמיתית.

תשכח מכל הבעיות והשטויות שזה לא פורים...

 

בהצלחהה

כבר עבר פורים בישבילי לפחות..

אבל אוף נשומהלה עם זה לא קרה זה מה שהיה הכי טוב בישבילך והאמת שגמלי היה פורים קצת מבאס 

אבל הכל לטוייבה כבר היה עבר ואיננו

איך המצברוח עכשיו?

 

הוא הסוד של חוסר ההצלחה או יותר נכון של ההצלחה אמיתית וגם הסוד של המשיח.

הרי בפורים לא אומרים הלל. אחת הסיבות היא שעדיין אנחנו נחשבים עבדי אחשוורש. מה הכוונה? לא הצלחנו. המגילה לא נגמרת בביניין בית המקדש או משהו- פשוט שרדנו. ובכל זאת פורים הוא אחד החגים השמחים בשנה ולפי המדרש הוא גם ישאר איתנו גם אחרי ביאת משיח...

כל העניין של משיח הוא עידוד, נחמה ותקווה. גם אם לא הצלחנו- ניסינו. רצינו. וה' אוהב את זה. הצלחה זה נפלא אבל יש משהו יותר גבוה- לא להצליח ולא להתייאש. אז אתה מגלה שה' נמצא גם כשלא מרגישים, ואפילו כשמרגישים רחוקים.

הצלחה אמיתית הכוונה שלא התייאשתי.

דוד המלך, לאחר החטא של בת שבע, כל החיים לא האמין שהוא שייך בכלל לקדושה ובכל זאת, הנה יש לנו את כל ספר תהילים, הוא התגעגע. והמשיח הוא בן דוד.

קיצר בהצלחה! אור של המשיח עליך, רק תשמח גם בחוסר הצלחה ואל תתייאש, דבר עם ה' והכל ישתבש לטובה.

משתדל להיות תמיד שמח.

אני לא מתכוון שמח, באורות וכדו'

אלא לא עצוב, חיים סבבה, נהנה, שמח סך הכל...

רוב היום בן אדם לא יודע להגדיר מה הוא מרגיש בדיוק- שמחה/ עצב וכדו'

אז אתה יכול להחליט שאתה שמח.

ואז אתה שמח🙃

 

כשאתה ממש עצוב זה יותר קשה... אבל רוב היום אני לפחות , לא בצורה חזקה... יותר כמו רגשות חלשים שלא שמים לב אליהם... אז אפשר פשוט להחליט שאתה שמח.... 

 

 

בהצלוחה

 

 

ושכחתי...ברוכה הבאה!

הארת את עיני

תודה!

בחתונה של אחותי
אבל אין סיבה להיות עצובה תראי כמה טוב יש כאן

לא יודעת קשה לי להיסתכל על העצים והשמש הפרחים ולשמוח

שמלא אנשים מתים ומאושפזים במצב קשה

ממש מרגשים תאווירת נכאים ברחובות

אבא של חבר שלי מהישיבה נפטר אתמול
ואני אצטט לך משהו שהראש ישיבה שלנו כתב לנו

"גם אנחנו זועקים כעת את הזעקה הזו – למה עזבתנו, איפה כל התפילות שלנו, של כל בני המדרש,
שבמשך שבוע קרעו את ליבם שלוש פעמים ביום וביקשנו מה' יתברך, הרחום והחנון, רפואה
שלימה לרב יוסף, והנה שתם תפילתנו, גם כי אזעק ואשווע, אבל אנחנו צריכים
לזכור את הפירוש העמוק בדברי אסתר: היא איננה שואלת למה, במלעיל, בגלל מה, אלא
למה במלרע, לשם מה, בשביל מה, וזו גם השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, בשביל מה
כל זה קורה לנו, לכלל ולפרט, לאיפה אנחנו לוקחים את זה, מה אנחנו עושים עם זה, להיכן אנחנו
מתעלים את האבל שלנו."

אבל צריך לברר לשם מה המצב הזה למה הוא שם אותנו במצב הזה וברמה האישית תעשי משהו שאת אוהבת זה תמיד מרים אץ המצב רוח

בפורים! ובכללי אני לא ממש זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי עצובה

כיאלו יש מצבים מבאסים אבל כיאלו עצובה דיכאון וזה פוחת... יש אבל לא הרבה

אני חשבתי עלזה שכול סיפור המגילה היה  12 שנה אשכרה????

ואנשים באותה תקופה לא קלטו את הקשר שבגלל שהם היו במשקה ... ה' העניש אותם , וה' הציל אותם בגלל זה.. זה היה 12 שנה למה שיקלטו , גם ככה כיום יש מהלך יש משהו ה' אוהב אותנו אהבה אינסופית!!!

וזהו

ובורכה הבאה!!

ובכללי בחיים- מעט זה גם כן טוב!

לא נורא אם לא מרגישים שמחים עד לב השמיים, כדאי להסתפק במועט ובאפשרי כיוון שרק על ידי כך, לאט לאט נוכל להתקדם במעלות הקדושה, הטהרה והשמחה....

וואי בבקשה תברחי מהעצבות כמו מאש זה לא בריא בכלל...

הנפש העצובה משולה למים עומדים, שם מתרבים המחלות והזיהומים. אפשר לרקוד,, לעשות שטויות לעשות חסד לאכול משהו הכל (חוץ מעבירות) כדי להיות שמחים. על ידי זה גם תזכי להתחבר למקום שנקרא "עז וחדווה במקומו" שזה מקומו של ה' יתברך ממש!

בהצלחה!

ואני לא בדיכאון.. פשוט רוצה יותר לשמוח זה הכל

 

יש עוד עצה- לשמור את כל הבעיות לשעה מיוחדת ומקום מוגן, שם אנחנו נפרש את שיחתנו לפניו יתברך כיוון שהוא זה ששלח את הבעיה העצובה הזאתי ומכיוון שכך הוא גם היחיד שיכול לפתור אותה

זה נקרא- "שברון לב". געגוע למלא את החסרון. אפשר ממש להגיד שאני כמעט לא עצוב אף פעם- רק נע על הציר שבין שמחה לגעגוע

זה הלימוד של רבי נחמן מברסלב

לא עבד לי.. אני לא מצליחה לומר באמת מה שאני חושבת

כי כשהמחשבות לובשות מילים הם כבר לא אמיתיות.. לפחות בהרגשה שלי..

צריך פשוט להתחיל לדבר. גם אם מרגיש קצת מזויף.. השכר על המאמץ הקטן הזה הוא לאין שיעור, הלב נפתח ברמות שאני יכול לחתום לך שאת לא מכירה...

אצלנו אומרים את התהילים ביום הזה
יושבים חושבים על מה הלך השנה מה אני רוצה להתקדם, סוג של עצור וואללה בא תחשב מסלול
אפשר גם לשמח בבית את האחים וההורים...
מבעס כזה שאי אפשר לעשות כמו בכל שנה...

תלכי להתבודד, להודות לקב"ה שנתן לך עוד שנה לחיות ועל כול שנייה בחיים.
תקבלי על עצמך קבלה טובה.
אני ממש בעד ללכת לקברי צדיקים ביום ההולדת, אם זה אפשרי לך לכי על זה!
תיתפללי 3 תפילות, תגידי ספר תהלים ותיקון הכללי.
יום הולדת זה יום רוחני, והוא רק שלך!
מסיבות וחגיגות מיותר נראלי,
וגם! תברכי את המשפחה והחברות וסוביבך..
ואל תישכחי להתפלל עלי
מזל טוב נשמה!

ת'אמת שזה מחר אז קצת מסובך ליסוע..

המבאס הוא שבבית אני לא יכולה באמת להתרכז בעצמי, במיוחד לא רוחנית בעצמי...

תלכי לאיזה מקום שקט שליד הישוב שלך, או חדר סגור אפילו. ותדברי עם אבא.

לי תמיד היומולדת מרגיש די משמעותי, אבל זה סתם באג שיש לי עם תאריכים... באופן כללי אני חושבת על איך שעברה השנה והחיים שלי בכלל, מה רציתי שיהיה השנה ומה מהרצונות שלי באמת יצא לפועל, מה הייתי רוצה לעשות בשנה הבאה... סוג של עצירה ומחשבה מחדש. אני גם משתדלת לקבל על עצמי קבלה טובה. וגם לעשות לעצמי איזשהו כיף לכבוד היומולדת, נגיד לאכול משהו טעים במיוחד או לצאת לטיול, לחשוב על מה שמיוחד בגיל הזה (גיל 11 זו הפעם הראשונה שהגיל שלי עם 'עשרה', 12 זה בת מצווה, 13 זה עול מצוות ממש [לא זוכרת את ההבדל אבל יש משהו] 14 זה כבר לא קטינה, וכו'...) ולהרגיש גדולה מאוד!!!

פעם כתבתי על זה משו, ואני לא יודע איך למצוא את זה, אז אכתוב את התמצית עד כמה שאני זוכר..

 

יש שלושה חלקים שכדאי לשים לב אליהם:

שני הראשונים הם דיבור עם ה' על העבר והעתיד, כמו שלימדונו חז"ל - "נותן הודאה על העבר וצועק לעתיד לבא" והשלישי הוא בינך לבין עצמך - להתבונן על מקומך ושאיפותייך.

 

א' "נותן הודאה על העבר" - עברה עלייך עוד שנה, עוד שנה של שהות בעולמו הנפלא של הקב"ה, שנה של חסד אינסוף שהוא השפיע עלייך. שנה של טובות עצומות שהוא הרעיף עלייך. והאמת שעוד לפני הטובות - עצם החיים: "על חיינו המסורים בידיך, ועל נשמותינו הפקודות לך", האויר שנשמת, האוכל שהוא סידר לך, הנשמה שהוא הפקיד בתוכך ושימר שלא תעזוב אותך. ואחרי זה באות הטובות - "ועל ניסך שבכל יום עימנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת"... כל היופי שבחיים, כל העזרה שקיבלת מה' על כל דבר, על כל צעד ושעל... משפחה, חברות, אולפנה, סניף.. כמה סיעתא דשמיא.. לכמה אנשים אין את מה שהיה לך.. הזכות להיות יראת שמים ועובדת ה', יש אנשים שלא זכו.... תודי לה', שבי ותדברי איתו, תודי ותודי ותודי....

 

ב' "צועק לעתיד לבא" - אחרי ההודאה העצומה על מה שהוא נתן והשפיע והרעיף עלייך במשך כל חייך, מיום הולדתך בכלל, ובשנה האחרונה בפרט. מגיע השלה של להתפלל על העתיד, שתזכי בעוד שנה של חיים מלאים ותוססים, בעוד שנה של חסדיו וטובותיו, עוד שנה של שמחה עם המשפחה, עם החברות, של שלוות הנפש, בלי מועקות... שנה של עליה וצמיחה רוחנית, שנה של הצלחה בגשמיות, וכו' וכו' וכו'.... להתפלל ולהתפלל... לפרט.. לבקש...

 

ג' החלק השלישי - חשבון נפש, אבל אל סתם חשבון נפש, אלא חשבון נפש מהסוג שמתאים ליום הולדת - כלומר - חשבון כללי, לעומת השאיפה כללית שלך בחיים - איפה את עומדת, ומה הלאה..

שבי עם עצמך ותחשבי: מה המטרה שלי בחיים? לאן אני רוצה להגיע? מה אני רוצה להספיק ולעשות? עברו עלי כבר X שנים (16?) מתוך כל שנותי עלי אדמות, עד כמה אני מתקדמת לכיוון המטרה שלי? באלו דברים אני לא ממש מתקדמת לכיוונה וצריך לשנות מסלול? 

איפה הייתי בשנה שעברה בתאריך הזה? מה התקדמתי בשנה החולפת? במה השתפרתי? במה - חלילה, אם יש - נסוגתי? באלו דברים רואים שינוי משמעותי לטובה ובאלו, לעומתם, דרכתי במקום ולא ניכרת התקדמות? עד כמה השנה הזו היתה קרובה לעמידה בתכניות הרוחניות שלי אליה?

מה אני מתכננת לשנה הקרובה? אלו לקחים אני מפיקה מהשנה החולפת? מה אני הולכת לשפר לעומתה, ומה - מאידך - אני חושבת להמשיך באותה דרך, שהוכיחה את עצמה כיעילה? איפה אני מתכננת לראות את עצמי בעוד שנה, כחלק מההתקדמות הכללית שלי בחיים למלאות את שליחותי בעולם, לקיים את שאיפותיי?

 

אפשר לסכם את כל הסעיף הזה בשורה הבאה: מה השאיפה שלך בחיים, מה עליך לעשות כדי להגיע אליה, מה מתוך זה עשית בשנה הזו ומה לא, ומה התכנון - על פי זה - לשנה הקרובה.

 

מקווה שעזרתי

 

שמח לשמוע

אז יש לי כמה מקומות ממש טובים לפיקניק שהייתי לאחרונה

למי להאמין?

מקסימום על כל צרה שלא תבוא אוכל לחרטט שאני בדרך לחדר לידה/לתור אצל פסיכיאטר/או שאשחק אותה שיכורה...

אין כניסה ויציאה לעיר ע"י ת"צ...

 

 

 

היית מגיע מיום שישי.. איך היה פורים?

יפה, היית בבית?

 

ברוך ה' מה שההלכה אומרת...

אבל לי יש טרמפ...

 

יש סגר בלילה (אסור להתרחק יותר מ1000 מטר) מ20:30 עד 5 בבוקר ואין תחב"צ עד 00:00 בלילה

אין סגר ואין מגבלות מרחק, יש רק איסור יציאה וכניסה לאוטובוסים...

 

 

יכול להיות שמשהו השתנה??? כי הנ"ל זה ע"פ מה שהעבירו בתקנות קורנה לשע"ח ביום שישי...

חברה ירושלמית אמרה לי שיש סגר בירושלים כל לילה (חמישי שבת מוצ"ש ראשון) וממוצ"ש עד 12:00 בלילה בראשון אין תחב"צ לירושלים ומירושלים

אה, לא סגר עוצר.. זה רק בלילה אני דיברתי על היום...

 

ותחב"צ זה כל הזמן..

רק הפריע לי בעיניים- לא כל הזמן אין תחב"צ. רק עד ראשון ב12:00 בלילה

אין תחבורה ציבורית. אבל אפשר להגיע בטרמפים ורכבים,
לא מסובך..

משהו נסע 

כי אמרו לי שמחזירים עכשו רכבים בחזרה

תלוי על איזה משמרת של איזה שוטר... לא כל רכב עוצרים רק לוקחים דגימות...  והכי חשוב תלוי מה אמינות התירוץ...

לפי מה שאני יודע אין אוטובוסים לירושלים(לא יודע מה עם מכוניות)אבל לשאר חלקי הארץ יש אוטובוסים

מכירה את זה היטב!

את חייבת להוריד סטרס

ותכלס גם אני אני ממש כזאת

כל דבר אני נילחצת וזה לא טוב

תקחי נשימה עמוקה, כוס מים ותנסי להירגע.

הזעה, דופק מואץ וכו'

אני חושבת שאם זה לחץ מוגזם (נגיד התקף חרדה) אז התגובות יהיו חזקות יותר ואולי מסוכנות.

 

באמת ממש יפה

אני מאד מתחברת לרב הזה

מה עד כדי כך כולם פה ירושלמים?

 

אבל עם חברות גבשניקיות;) (מגבעת שאול...)

גבעת שמואל זו הגבש האחת והיחידה ואין עוד מלבדה

לא.

ממתי קורים לגבעת שמואל גב"ש?

מי היה מאמין שיהיה כזה דיון

כי אין לי חברות מגבעת שמואל ויש לי חברות מגבעת שאול

יצא מכל החוריםםםםםםםםם

שמע אחי  גם אם לא למדתי ולא הספקתי את כל ההספק השנתי הרגיל עדיין לא יצאנו לטיולים כבר שנה+ חייבים אוורור 

ובתכלס לא צריך חודשיים בשביל איוורור

יש לי אולי חודש חופש וחוץ מזה אני לא אומר שצריך חודשיים 2  בערך רוב הזמן שאתם הייתם בבית אני הייתי בישיבה בקפסולה אז אין סיבה שאני אלמד גם בחופש

זה לא ככ משפיע עליך..
גם ככה אתם לומדים עד ט' באב בערך..

 אחר כך חשבתי על זה  

המורים גם יעשו שביתות וזה..לא יתנו להם לעשות את זה..הם חושבים שלא למדנו כל הזמןהזה..אנחנו באמ בפיגור בחומר אבל לא להגזים..זה מצב חירום.....קיצר גם לא יודעים מי ראש הממשלה בכלל ומי שר החינוך אז נחכה ונראה

כל היום ב  נמאס כבר

 

כשזה די כזה אמצע שנה אז למה שיכנסו בחופש? לרוב כבר נמאס..אז במיוחד בחופש..זה לא אמור לעזור בהרבה..אבל בסדר אפחד לא יודע כלום עדיין לא יודעים מי ראש הממשלה בכלל אז שיפסיקו לדבר סתם

קודם שידעו מי בכלל הראש ממשלה ומי שר החינוך ואז שידברו על משו רחוק כמו החופש הגדול..הזאת שאחראית על זכויות המורים לא ניראלי תתן להם לעשות דבר כזה

זו חוצפה אמיתית!!!

זה הרי לא שהיינו בחופש, למדנו מרחוק כל הזמן...

אני כבר חצי שנה מחכה בכיליון עיניים לחופש הגדול...

נראה לי אני עושה שביתה 

אז שיאריכו לתיכון, לא? גם ככה אנחנו בפיגור עם הבגרויות והכל...

ואמרו שעל יסודי יסתיים כרגיל 

שיעוריחם בזום ועוד עבודות אז נכון שזה פחות מברגיל אבל זה דורש כיפליים אז שאת מה שמגיע לנו שיתנו לנו

החיים קשים

אבל בכל מקרה עד אז הכל יכול להשתנות

סתם סנובי לא להתחפש בגלל הגיל

שונאת תחפושות

שמתי גלימה שחורה, חולצה מכופתרת שגדולה עליי עם עניבה ירוקה, וכובע צבעוני גדול מבד, לא יודע איך לקרוא לזה

 

אה גם שני גרביים לא תואמים עם סנדלים

1. לוחמת יאק-משו

2. אסטרונאוטית

3. מקסיקנית

4. אינדאנית (את התחפושת הזאת הכי אהבתי)

בבוקר  הראשון של התחפושות למרות שלא היה אולפנה התחפשתי לגננית מושקעת וזה..
ואז בערב  בפעולה בסניף התחפשתי למורה מצחיקה כזאת..היה פאדיחותת
אממ ואז אחכ בקריאת מגילה למיקי מאוס..נדוששש
ואחכ ביום של המשלוחי מנות התחפשתי לבמבי
ואז לליצן
חח קיצר זה כיף להתחפש בכל גילל

שם זרקתי על עצמי איזה כובע נחמד

תחפושת שלמה שממש כל תכליתה היא להראות כמו איזו דמות זה לדעתי קצת גובל בחוקות הגויים...

לא בקטע שמרני פשוט זה ממש דומה לחג התחפושות של הנויצרים

אנחנו התחלנו בזה קודם..
ותלוי איזו דמות לדעתי..

או שזה יותר בכיוון של לבוש שמח?

וגם נראלי פורים היה נפני החג הגויים

פשוט המנהג הזה של להתחפש לספיידרמנים ולמפלצות וכל מיני כוכבים מרגיש לי חוקות הגויים...

חושבת שכן עדיף שילד התחפש למרדכי היהודי לדוד המלך , כהן גדול וכו... אבל באלו להתחפש לגיבור על אז מה אכפת לנו...

שמעוו אחיינית שלי בת 8 כזה באה עלי תגידי  איך מסיברים לילדים בגן מזה ה' כאלו מסבירים כאלו הוא גיבור על? פושט לאוכל אותה

רציני שהוו איזה עומס... היה \ יש

שמתי שמלה מכוערת וצעיף קשור בסנטר, עליונית בצבע חום ממש ממש בהיר וסוג של שאל כזה במקום מעיל שהיה ממש לא נוח והרגיש כאילו לבשתי שק.

חצי שעה לפני היציאה נזכרתי לחפש מקל, עם המקל של המטאטא נראיתי כמו משה רבינו, אז לקחתי מקל הליכה של טיולים.

גם אמא שלי אפרה אותי קצת- שמה לי טונות צבע אפור מתחת לעיניים והדגישה וציירה קמטים.

 

יצאנו מהבית לקריאת מגילה ובאמצע הדרך קלטתי ששכחתי מסכה, כששמתי אותה הבנתי שרוב האיפור היה באזור הפה ולא רואים כלום מתחת למסכה.

 

בקריאת מגילה התיישבה ליידי דוברת אנגלית שכל שנייה בקשה שאני אמצע לה את המקום במגילה. (גם אני מאבדת את המקום לפעמים, אבל אני לא מטרידה זרים עם זה כל חמש דקות!)

 

בסוף הקריאה היא אמרה לי "thanks ma'am"("תודה גבירתי" בשביל המתקשים) וזה באמת גרם לי לתהות-

התחפושת שלי הייתה טובה מידי והיא באמת חשבה שאני זקנה שצריך לפנות אליה ככה?  

התחפושת הזאת מליפני חודשיים יותררר

ובמוצאי שבת התחפשתי לחתולה שחורה

וואי זה היה הורס חושיםם

גם אני לא אהבתי את יוזבד וזה לא שבסוף הכל מסתדר.. אם הרביעי יצא אז תמשיכי

לפי מה שאני זוכרת...

ממש לא אהבתי את יוזבד...

ואגב לדעתי מהללאל הכי יפה מכל הסדרה.

אבל אולי כדאי שכן תקראי, לפחות ברפרוף, כדי שאם תרצי להמשיך (כשייצא פדאל) לא יחסר לך ידע. 

וחוץ מזה, מה יקרה אם תתחילי לקרוא? מקסימום יהיה לך משעמם ותפסיקי 

הוא לא אמור לצאת מתישהו?

לא ממש אהבתי את איסתרק ומהללאל, אז אם אני אגיד לך שגם יוזבד לא יפה זה לא יגיד לך כלום..

ונראלי זה כזה יש זמן שיש עמוס ויש זמן פוחת...

כן מידי פעם אבל קורה שאני שולחת משהוו דחוף ואפחד לא עונה לי שנים... או שזה סתם מריגש לי..

אצלי דווקא שוקק ברגע זה...

כאילו יש קבוצות ששוקקות בלילה יש כאלה בזמנים נורמאלים יותר.... כאילו בקבוצות שאני נמצאת בהם חופרים בכל שעות היממה (חוץ מבשעות שאנחנו ישנות בהן...)

איזה קבוצות?

(איזה מביכה אני... )

תבקשי מ @סטלנית בפעולה להכניס אותך...

פורום ציור ורישום

 

יש כאלה שאומרים שזה תמיד אסור.

יש כאלה שאומרים שרק למבוגרים מותר.

יש כאלה שאומרים שזה תלוי על מה בדיוק השיר מדבר.

בעייתי ועוד כאלה אבל מנגד יש כאלה עדיף לא לדבר על התוכן שברור לי שלא אני מנסה לברר איפה עובר הגבול

תאווה- לא.

לייק

טובים..

ושירים שאסור לשמוע זה שירי עגבים(יעני שמדבר על גוף ובגנון..)

אני חושבת, שאם כבר שומעים שירי אהבה.
אז שיהיה שירי אהבה שהם מדברים על רגש, ולא גןף ובוטות.
אבל בכללי, עדיף שביכלל לא לשמוע שירי אהבה...
זה סתם הורס את הנפש הקדושה!
ושירי אהבה לקב"ה זה הכי יפה לדעתי

אהבה זה לא דבר רע, חס וחלילה זה טוב, צריך רק לדעת איך להציג את זה בצורה יפה ונקייה.. ושעפ ההלכה.. אני בינתיים לא מוצאת רעיון לשיר שפגשתי והוא נקי..בסיידר שומעים שירים אחרים ומסתדרים

"בינו לבינה" זה דבר קדוש, וסודי..
אז נראלי שבשום שיר לא צריך להראות את זה.
ומסכימה איתך.

?

שלמה המלך כתב את שיר השירים, ולא איזה סתם זמר אחר.
ושיר השירים זה לא סתם שיר מהיוטיופ.
לא מבינה תדוגמא הזאת.

עד שפירשוהו כאהבת כנסת ישראל ואלוקיה. והובן שזו היתה כוונתו.

למעשה - אם שיה"ש היה מדבר באמת על בינו לבינה - זה היה אחד השירים היותר פרוצים שאפשריים, משהו שעוקף בכמה רמות הרבה שירי עגבים... עם כל הדימויים שלו...

 

כאילו, למה החליטו לו על מי הוא כתב את השיר?

לא החליטו שום דבר, הבינו את האמת.

ואני לא מפקפק בדברים שחז"ל גילו ברוח קדשם.

לא כתבת חז"ל בהתחלה, אז פקפקתי.
אבל אם מדובר בחז"ל- אין טעם בפקפוק.

בד"כ כשכותבים "חכמים" סתם, הכוונה לחז"ל.

כל שיר של חילוני-לא לשמוע.
ורוב השירי אהבה הם של חילונים.
וכמובן שהשירי אהבה של החילונים לא לשמוע!!!
והשירי אהבה של הדוסים הם לרוב שירי אהבה חה', לתורה וכו.. וזה אחלה.
זה לעניות דעתי..

שדתיים שרים אבל שהאהבה מוצגת שמה עפ ההלכה ובצורה נקייה וקדושה..אבל לא בטוחה שזה נכון..

לכל דבר גשמי אחר- לא

את רוצה שירי אהבה לא נקיים כי כששומעים שירי אהבה מתוקים וחמודים זה סבבה אבל מהר זה עובר לשירי אהבה לא טובים... (אני לא אומרת את זה כמחנכת אני אומרת מעצמי שאני שומעת (אולי לצערי לאיודעת) הכל הכל גם שירים ממש סרחים...)