לפתוח פורום חדש בנושא -החופש הגדול..
ובו כל אחד יכתוב במה הוא עובד ומה הוא עושה בחופש וניקח ממנו רעיונות ואיך הוא מבלה בחופש במינימום כסף....וכו' וכו' וכו'
או.. שאולי כדאי פשוט לעשות על זה שירשור כזה ארוך בנוגה שישאר למעלה כל החופש (כי אם זה יהיה בנוגה יכתבו שם יותר הרבה..)
קיצור.. מי מתחיל לארגן???
אם רוצים לפתוח משו
לא חסר פורומים לא פעילים
פתוחים וסגורים שהם לא פעילים לגמרייי,
שמישו יכנס להנהלה מישו שרוצה להיות מנהל של הפורום הזה
ימחוק את כל השרשורים
פונים למשה שישנה ת'שם
וש לך פורום חדש,
אזמה שיש דברים בהצד מחוקות, זה ממש בקטנה
וסתם חבל לפתוח עוד פורום!!!!!
אם עושים שרשור נבוג"ה זה דבר אחר, אבל אל תפתחו פורום תחדשו פורום
בס"ד
יש פה כל כך הרבה שמחפשים רק מה לעשות (אהמ אהמ) ובחופש עצמו אני לא מטפסת על הקירות-אני פשוט שוברת אותם (לאו דווקא עם הראש..). בעד לגמרי. להשיג קולות נוספים?
לי דווקא יש חופש ממש עמוס..
בריכה, (-בישוב..) מלאא פעילויות של בנ"ע ושל הנוער צעיר (-כאילו כיתות ז'-ח'..), חברות, משפחה, סבא וסבתא, קניון, מעיינות, מחנה.. מה חסר? אמור להיות לי בערך 3 דברים בשבוע..
וכמובן אפשר לארגן יציאות לסרט של כל השבט.. פק"לים, ארוחות ערב, מפגש כיתתי.. מה לא? -איך החופש יכול להיות משעמםם?
ולמי שלא בקטעים האלה^^..אפשר לפתח תחביב.. ללמוד לנגן על משו.. מנסיון-זה כיף.. למדתי שנה שעברה בחופש לנגן..(עם חוברות, לא שיעורים..) וזה ממש טוב.. ממלא ת'זמן.. גם סתם ביומיוםם..=]
אז תהנו בחופשש..!!
בובי שלי=]ו- תפרסמו אם בסוף עשיתם משו כזה.. ;]]
אף אחד לא התייחס לקטע אם הוא יהיה פורום קיים שהחיו אותו או פורום חדש..
הדיון הוא בעד או נגד פורום לחופש הגדול, אם הוא יהיה פורום מוחיה או חדש זה כבר שאלה טכנית שנראה לי משה יכריע בעניינה..
אא שלי ניסה להעיף אותו, ואתם שומעים אותו נוחת על הרצפה- שפריץ כזה!!! ואני צועקת...!
או הומלס...נראלי יש עוד שמות חח
תחושת שיטוף שטותית? 
אבל אם זה מה שאת עושה כשאמא שלך מזיזה אותו, אני לא הייתי רוצה לדעת מה היה קורה אם היית דורכת עליו.. [וכן, קרה להרבה אנשים.. 
]
נמצאים במקום...
בס"ד
שמראה לכאורה אנשים מהעתיד- ואחד הדברים שם זה שאין להם זרת העולם הגיע למסקנה שהיא מיותרת אז הורידו אותה 
בס"ד
יש לכם רעיון לעודה לנער בן 14?
איזור קרית ארבע - גוש עציון...
תודה רבה!!!
אבל אמררתי כבר לכמה בנות אותה...
קיצ' אני יגיד לכם עוד דברים חוץ ממה שאני עובדת...
-קייטנה שאתם עושות...בכיתה ו' עשיתי קיטנה ל5 ילדים ל5 ימים והרווחתי 1000 ש"ח אחרי שהבאתי 500 לאחותי שעזרה לי...
-קייטנה שעושים בישוב\בעיר[אם סומכים על בנות בנות 14...]
-תעזרו בבתים אחרים[חברה שלי מרויה 30 לשעה והיא כולה מקפלת כביסה ושוטפת כלים...]אבל אני נגיד לא יעשה את זה כי אני צריכה קודם לעזור בבית אחרי שאני יתחיל לעזור בבית תדברו איתי על אחרים
אם יעלה לי עוד משו אני יכתוב...
-לנו בישוב יש פלחה...הולכים ב5 בבוקר ועובדים שם...[זה נראלי יותר מתאים לבנים...]
-ראיתי בפייסבוק פירסום על מלא עבודות לבני נוער מגיל 14 ומעלה לחופש הגדול...כשאני ימצא את זה אני יעלה תקישור..
בהצלחה!
יש פה למישהו רעיון לצ'ופר לחיסון?!
לילדות קטנות (כיתה ב'...)
אין לי הרבה מזרקים....
מה שהורג - מחשל את אמא
מה שהורג את אמא - מחשל את הקיבה
"עברנו את פרעה, נעבור גם אתזה"
"אל תפספסו את ההזדמנות הנחשקת לצומי! תיהנו מכל רגע"
משו כזה...אם יש עוד זמן, תגידו..ואני אחשוב על עוד משו..
זריקת מרץ ותביא להם סוכריה או משהו כזה...אנערף....
בס"ד
אנחנו עשינו לכיתה שמעלינו (אנחנו היינו זינוקיות הם כיתה ח') צ'ופר כזה:
ציירנו כלה שיש לה על היד מזרק ענקי.
למעלה היה כתוב:"עד החתונה זה יעבור" ולכלה הייתה בועת דיבור שאמרה:"איפה הזינוקיות שהבטיחו לי שזה יעבור?"=]=]
בשבת האחרונה, אחרי שלמדתי קצת 'מחשבה', שאלתי את עצמי,
אם היה כתוב על האריזה - "דבש מתוק! מכיל קצת רעל", מישהו היה נוגע בזה? נו, ברור שלא.
אז למה לעזאזל אנחנו הורסים לנו את החיים ואת הנשמה בגלל מתיקות רגעית?!
תקנו אותי אם אני טועה, חשבתי שאולי זה בגלל ש -
"מכיל רעל", עם הציור המפחיד הזה של הראש מכוסה עין, לא מופיע.
מה, זה כל העניין? ואם נכתוב את זה, אם נחרוט את זה על הלב, משהו יזוז...?
אחרי מחשבות לא קטנות בנושא, המציאות אומרת "יאפ, כן, בהחלט משהו יכנס פנימה".
אני לא סבא בן 80, אז אמנם "נסיון חיים" אין לי, אבל "נסיון מתים", כמה חבר'ה ששתו
מהרעל שאח"כ אכל את הלב שלהם, והיו על סף המוות, זה, קצת, יש לי.
דווקא הבנות שפה, חשוב מאוד שתקראו את הקטע הבא.
יש לכן ביד כ"כ הרבה כח, ולא לחינם אתן מברכות "שעשני כרצונו".
במובן מסוים וגדול, אתן יותר קרובות לקב"ה. הנשמה יותר זועקת,
וממילא תוכל גם להשפיע יותר, לקלוט יותר, לקבל יותר, פנימה.
לעצור רגע. 10 שניות לחשוב על עצמינו. על הלב בתמונה, שמתרוכן.
עכשיו, להשקיע 4 דקות, שיעשו לנו הרבה מאוד סדר בראש.
====
תמיד כל פעם מחדש, זה מזכיר לי את חבר שלי, תמיד שידידה שלו מתקשרת הוא הולך שם ליד הפרגולה, ופתאום רואים בן אדם נהפך כולו למלאך. וואו, הלוואי היה מדבר איתי כמו שהוא מדבר איתה. סתם נזכרתי בזה כי כולנו הרי רוצים מישהו ש - "ישלים אותנו". אז אגב אם כבר מדברים על זה, נראה לי שכמעט כל בת עם ההוא שהיא משחנש"ת איתו, היא חושבת שהוא היחיד שמבין אותה. זה הראש של הבנות, תקנו אותי אם אני טועה.
תגידי - "נו אתה לא מבין, אני מרגישה איתו בשמיים כזה, פתאום הנה מקשיב לי אחד רציני". תגידי, חשבת פעם למה יש לנו יותר כיף בשחנ"ש עם המין השני? יענו, מה קרה שההוא בכיתה שלי בחיים לא ראיתי אותו מדבר בכזו מתיקות כמו שהוא מדבר עם ידידה שלו, בחיים לא זכיתי לראותו אותו מדבר ככה נגיד ----- איתי. אגב, זה לא שאני "עוף מוזר", כי זה לא רק איתי, אלא זה --- אפשר לומר בפה מלא עם כולם, הוא לא מדבר ככה, ברכות שכזו. תחשבי על זה. כשתהיה לך תשובה, תגידי. עכשיו אני רוצה להכנס לעניין לא פחות כואב, אבל חשוב, מאוד:
אחרי זה, אחרי שתעני לעצמך על השאלה, תוכלי להבין שכל עוד מילה, עוד צלצול ועוד פריקה, זה פשוט לפרוק את העתיד לאט לאט. אז לא בבום אחד כמו ה - 'לא שומרים תורה ומצוות' שאצלהם חברות זה כמו גרביים, אלא כאן זה לאט לאט. כל פריקה, היא פשוט פריקה, של הרגש.
הוא לא ימחק לך מהזיכרון. בויכוח הראשון עם בעלך את תראי את התמונה של הבחור מהשישית מולך, תחלמי שאת מתקשרת אליו. אז - רק אז את תאכלי את הלב. אוו'ץ. זה יהיה כ"כ כואב. אז לא תוכלי להרים אליו טלפון ולספר לאותו חבר שזה כואב. אז הוא לא יהיה שם בשבילך. את תצטרכי להתמודד עם הכאבים האמיתיים לבד. את מה שאת פתחת, את תהי חייבת לסגור, אבל הפעם זה יהיה לבד. זה כמו האלה שמפוצצים חצ'קונים. בהתחלה זה נראה שהנה, פרקנו - הורדנו מעלינו עוד חצ'קון, הנה, הצלחנו לעבור עוד שלב ע"י פיצוץ החצ'קונים. אבל לא יאחר היום מלראות שהפיצוץ אכן גרם לפיצוץ. הצלקת שם תשאר לכל החיים. בדיוק כך, גם באיחוד לבבות. את תתני את שלך עכשיו אפילו קצת, את תחשבי שזה תרופה. "מה?! הרי אני עכשיו סובלת, רוצה אהבה באמת, חייבת לפרוק את הלב, יש קשיים ובכלל הבנות בכיתה חפרו לי במוח ואני חייבת עכשיו לדבר עם אביתר (שם בדוי). אשפוך קצת, אפרוק". אבל אחות, קצת הסתכלות אמיתית על העתיד. אוהבת את בעלך? אז למה שהוא יקבל לב משומש? מזה משנה כמה, אבל הוא משומש, וישקר מי שיגיד לך שלא. תהי עכשיו עם יד על הלב - איזה בעל היית הכי רוצה? אחד שבא עם כל האהבה, שאת הראשונה שלו, את הכי מרגשת שלו, את השחנ"ש המרגש והראשון שלו עם בת, את המדהימה שלו הכי בעולם, שהוא מדבר איתך הלב שלו מרגיש פועם מהתרגשות כי אף אחד לא עשתה לו את זה בלב בעבר, את הנגיעה הפנימית בלב. אין אף אחת שעושה לו את זה, רק את. איתך הוא חלק את הפנימיות פעם ראשונה בחיים. האא, אחד כזה או אחד כמוך שעכשיו מתייעץ עם אפרת (מי יודע איך קוראים עכשיו לחברות, ידידות ומכרות של בעלך לעתיד, ה' ישמור...) על כמה קשה לו ונותן לה חלק מהלב שלו.
עם יד על הלב. אבל עם כל האמת הפנימית. היית מעדיפה בעל יד ראשונה, נכון? אז למה?! למה את עושה את זה לעצמך
והופכת את עצמך למשומשת יד שנייה? למה?! למה?!...
זו צלקת לכל החיים. צלקת-לכל-החיים. על הלב א"א לשים מייק-אפ לשטשט צלקות.
בטח את חושבת שאני לא מבין שזה הרי קשר לחתונה. האא, אם זה בשביל חתונה אז ככה: אז תשתדלו ביחד לשמור נגיעה, אל תדברו במקומות חשוכים, וככה תשרדו את ה ---
כמה שנים?! כמה?!...
אחותינו, תקשיבי רגע מהלב. את יודעת למה אנחנו יכולים ללכת לישון בשקט בלילה למרות שכל העולם מטורף עלינו? בגלל האמונה שיש לנו בקב"ה. אנחנו נוהגים לדבר על אמונה שהיא בקשר לעם שלנו, או שאין לנו מה לעשות עוד, אז כולם צועקים 'אמונה'. אבל דוקא, שוכחים להכניס את הקב"ה למקומות הכי קטנים שיש בעולם. דוקא למקומות שאנחנו מרגישים שהנה אנחנו מסתדרים, אנחנו שוכחים פתאום לרגע מי מסדר את העולם. מי מזווג זיווגים בעולם הנפלא הזה ומי קרע את ים סוף אז. יש מדרש מדהים, את מן הסתם מכירה אותו אבל אני חייב לכתוב אותו שוב כאן בקטע הזה:
'אלהים מושיב יחידים ביתה'. מטרונה (אשה אחת) שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה - לששת ימים. כדכתיב (שמות כ') 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ'. אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה - הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני. אמרה לו ודא הוא אומנתיה (זו העבודה שלו?), אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן. אמר לה (ר' יוסי) - אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה פלן (פלוני) יסב (יתחתן עם) לפלונית ופלונית תיסב לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא דין עינו שמיטא דין רגליה תבירא (למחר באו אליה, זה מוחו פצוע, זה עינו שמוטה זה רגלו שבורה) אמרה להון מה לכון? דא אמרה לית אנא בעי לדין ודין אמר לית אנא בעי לדא (אמרה להם מה לכם? מה קרה? זו (השפחה הזו) אומרת איני רוצה לזה וזה אומר איני רוצה לזו). מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון (אין ה' כאלוקיכם), אמת היא תורתכון, נאה ומשובחת, יפה אמרת. אמר - לא כך אמרתי לך (?!) אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
לפעמים, לפעמים אנחנו שוכחים להכניס את אלוקים לדברים הפרטיים, הקטנים שלנו. את יודעת, אם אלוקים יושב ומסדר את ההוא להיא, אותי לזו, ואותך למישהו אחר - אז בעצם אנחנו לא צריכים לדאוג בכלל. המחשבות האלה שרצות לנו בראש, הדמיון הזה - "זה קשר לחתונה, אני מפחדת שהוא יברח", אם זה עולה בליבך, זה פשוט לא אצלינו. אצלינו יש את הכלל שארבעים יום קודם יצירת הוולד. אם היית אחותי אחת מאלה שלא מאמינים בה', אז הייתי אומר לך - פססט, שומעת? תשמרי עליו חזק שלא יברח לך. העניין הוא שאת כן עם אמונה בקב"ה, כולנו קשורים למקום אחד שרק משם אנחנו יונקים. זה ההוא שם למעלה שעכשיו חושב את מי לסדר לך בדיוק. אבל בטח הוא מסתכל ביומן שלך ורואה שאת עכשיו בקשר עם אביתר ואת לא רוצה לסגור את הקשר גם בגלל שאת מפחדת שהוא לא יהיה שלך יותר מאוחר. בואי רגע ננסה לחשוב מה אלוקים עכשיו חושב: מה היא עושה שם למטה? היא מתערבת בעיניינים שלא לה? אומר אלוקים למלאכים מסביביו. ואז קם איזה מלאך לסנגר ואומר: לא, הקב"ה, היא לא מבינה מה היא עושה. סה"כ היא דוסה, אפילו מדריכה חניכות לדרכך. היא פשוט לא מבינה באמת את המשמעות. תשלח לה רמז אחד, עוד אחד, אלוקים, בבקשה. חכה, בנתיים אל תעשה שום דבר, בבקשה הקב"ה, תן לה רמז שהיא מתעסקת בדברים לא שלה. מולו קם המלאך הקטגור ואומר ש - "מה פתאום, היא אמורה לדעת את זה כבר אחרי כל הפעולות שהיא העבירה בב"ע, וחוץ מזה הרי היא קוראת לעצמה דוסה. אהה. הבחורה גם נפלה בשמירת נגיעה. היא נגעה בבן, אלוקים, מה שאתה אמרת שאסור. היא פשוט עברה על זה. האא ואם זה לא מספיק בשביל לא לעזור לה אז עכשיו היא מתלבטת והיה לה צד של מחשבה האם שוב להכנס לכפפה שלך אלוקים ולצפצץ עליך. אני חושב חד משמעית לא לשלוח לה שום סימן ו - "תן לרשע וימות". אבל אבאל'ה רחמן אומר למעלה, אני אתן לבת שלי עוד צ'אנס, אשלח לה סימן ונראה בדיוק מה היא תעשה עם הדברים. ואז פתאום עולה לך בראש לשאול את עצמך, שאולי באמת הקשר הזה לא טוב? אולי באמת הקב"ה לא רוצה שאמשיך בקשר? התשובה, חד משמעית את יודעת מה היא. הבחור לא יברח. ואם כן, טוב שכך כי הוא לא שלך. אנחנו, להבדיל מהשאר, מאמינים שאם ה' יושב שם למעלה ומזווג זיווגים, אז אם זה הגבר שלך, אז הוא שלך והוא יבוא אפילו מסוף העולם בשביל להתחתן איתך. חד משמעית אין פה בכלל עניין להמשיך קשר, במיוחד לא בגיל שכזה. כששוכחים להכניס את מי שאחראי על הכל, אז אפילו בלי לשים לב שבגלל זה אנחנו דואגים, זה באמת מדאיג. אם רק נדגיש לעצמינו שאם הוא שלך אז הוא יגיע מסוף העולם, יעבור 8000 דייטים עם הבחורות הכי מדהימות שיש ולא יהיה שלהם. אם רק נאמין שיש אחראי חתונות בעולמינו, אז נבין גם שהדאגה מיותרת. לא רק שמיותרת, אלא במיוחד הורסת, ממש.
לפעמים עולה הטענה של: "אם ניפרד הסיכוי שלא נתחתן ענק". פה, במשפט הזה פשוט נכנסנו לנעליים שלא שלנו. בואי נשאיר את הדברים שיעשו ע"י הטוב ביותר בעולם, בואי לא נפריע לו לעשות עבורינו את העבודה. אם תפרדו, הסיכוי שתתחתנו? אם הוא שלך, אז אתם תתחתנו ואפילו אם הוא יעבור לסין. אם אבאל'ה שם למעלה יחליט שהוא לא שלך, אז אפילו שתהיו 'ככה' ביחד, ככה קרובים אחד לשני, אתם פשוט לא תתחנו. את העבודה הקשה, נשאיר להוא שם למעלה לעשות. וחייב לסיים במשפט הזה מהמדרש: "אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף". אנחנו דף מקופל בקושי יכולים לקרוע אז בודאי שלא את ים סוף, או לתכנן משהו לא פחות מסובך מקריעת הים, נכון? להכנס ל'נעליים' של אלוקים, זו עבודה קשה ומסובכת מידיי בשבילנו. תעצמי עיניים ותאמרי - אבאל'ה, אתה אמרת, אז אני מאמינה באמונה שלימה "אמרה לו - לית אלוה כאלהכון, אמת היא תורתכון, נאה ומשובחת, יפה אמרת". לא לחינם המדרש נכתב. אותה אשה למדה את זה בדרך הקשה, אבל לנו יש אמונה של נצח, אנחנו בהחלט יכולים וחייבים לוותר על הדרך הקשה. נקח את האמונה הזו ונכניס את ה' דוקא למקומות שנראה לנו שאנחנו מבינים בהם הכי הרבה. דוקא למקומות הכי פרטיים בחיים שלנו. דוקא שם, את האמונה הגדולה שנמצאת בלב שלנו. אלו-הי הפרטים הקטנים.
אני רוצה לגעת בעוד נקודה. נגיד שנה הייתם ביחד? קצת יותר, קצת פחות, העקרון הוא אחד - תחשבי לרגע עוד כמה זמן נשאר לכם עד החתונה, נגיד שאת מתחתנת בגיל 20 שזה עוד לפעמים מוקדם. חשבון מהיר כמה שנים מהיום, מן הסתם יותר משנתיים. מממ, ניסית פעם להרתיח מים באש נמוכה? זה פשוט לא הולך. לא רק שזה לא הולך, הגז, הגז מתבזבז. אבל ממש. לאט לאט הוא נגמר. הרגש שלנו עובד באותה הצורה. תחשבי שאם עכשיו תהי איתו שנתיים ביחד ואז תתחתנו, אתם תפסידו הרבה. את ת'כלס לא כ"כ תתרגשי בזמן החתונה. אחרי החתונה זה יהיה "עוד חברות". ונישואים זה ממש לא ככה. תשאלי - הרי יש היום הרבה מאוד בנים בנות ביחד, אז מה קרה, אז לא נתרגש אחרי החתונה אלא עכשיו. יודעת, בדיוק יש לי בן דוד שמחליף בנות כמו גרביים. לא, אני יודע שאת לא עושה את זה, ממש לא. אבל מעניין למה אדם שהתחתן, אותו אדם כבר לא יחליף את אשתו כ"כ מהר ואילו לפני החתונה זה ממש "החזר ישן קבל חדש". פשוט מאוד - המשמעות של נישואים שווה ל - "מחוייבות". עכשיו מה, אם התחלת המחוייבות הייתה עם בסיס חזק מאוד, אז גם ההמשך יהיה טוב. לעומת זאת אם התחלת הנישואים - התחלת ההתחייבות לא הייתה על בסיס עוצמתי של אהבה ושל "חדש", אז יודעת מה יקרה? הנישואים האלה לא יהיו כמו שהם אמורים להיות. ואני לא צריך לתת פה את 'אחוז הגירושים' בארץ שלנו, שהוא זוועת עולם - לא אחרת, אלא בעיקר בגלל הסיבה הזו. ההתרגשות פשוט תהיה אחרת ופחות עוצמתית. כל הקשר עצמו יהיה יותר רופף כי הבסיס שלו לא יציב. וזה פשוט הרס. בקיצור, שנתיים או לא יודע כמה, עם אותו בחור שאין התחייבות, זה משעמם מאוד, אולי עכשיו לא, אבל עוד מעט. ומה שבטוח שזה הרבה פחות עוצמתי מאשר אם תוותרי על השנתיים האלה. אם אין התחייבות = נישואים וגם אי אפשר לגעת אחד בשני, הקשר יורד ולא יצליח. ממילא, גם אם תבואו להתחתן אחרי השנים האלו, אתם פשוט תפסידו. אתם תהיו כמו הבלון גז ההוא שכולה אנשים בקשו לחמם מים, אבל שמו את זה על "אש נמוכה", אז עכשיו הם סובלים. עכשיו כבר נגמר להם הגז ואין אפשרות לחמם הכל. אם הם היו חכמים יותר, הם היו מחכים לזמן המתאים להדליק את הבעירה, לזמן שמתאים לשים את הסיר על האש, היו מגבירים להבה והאש הייתה נדלקת. משם היה אפשר כבר להדליק את הלב לעוד עשרות שנים מלאות שמחה, אמונה ואהבה אמיתית. לחכות לזמן המתאים, זה משתלם. לאכול את הסוכר של העוגה לפני שהעוגה מוכנה, אח"כ פשוט לא יהיה סוכר בעוגה, והיא תהיה הרבה פחות טובה. הברכה הכי אמיתית לחתונה זה - "בעיתו ובזמנו". עכשיו, עכשיו זה פשוט לא העת שלך ולא הזמן המתאים. כל עוד שעה וכל עוד דקה, פשוט מורידה הרבה מהחשבון הכולל. ומאוד חבל. רציתי רק להוסיף דבר חשוב. אם את לא תתחתני איתו בסופו של דבר - ותזכרי מי המסדר חתונות בעולם = לא את - אז כל החיים שלך את תסבלי מהקשר הזה. בזמנים הקשים בויכוח עם בעלך, הוא יעלה ויציק לך בראש למרות שהוא כבר נשוי וחי עם אשה אחרת עם ילדים קטנים ומתוקים שדומים יותר לאשתו. אין מי שיחתום לך שזה יהיה בעלך, וגם אם את חושבת שזה מאה אחוז בטוח, אמרו את זה עוד לפניך. הרבה אמרו את זה, ומסתבר שעל כל זוג שתראי לי שהתחתן והיו בקשר בשישית אראה לך עשרים שנפרדו - ועם כל הכאב שבדבר, מסכנים. אם את רוצה להיות יד שנייה, וממילא יש מצב ענק גם לקבל יד שנייה, זה לא משתלם. אבל זה מה שאת עושה. הופכת את הבחור שאת אוהבת ליד שנייה, את עצמך וגורמת לבעלך בעתיד לקבל בחורה יד שנייה. האא, וגם לאשתו של מי שאת מכירה עכשיו, גם לה את גורמת שתקבל יד שנייה. אל תוותרי, אל תוותרי על יד ראשונה. את יכולה לנקות את הכל אם לא תמשיכי לשפשף את הלב שלך. ואם נמשיך רגע שלב קדימה, יודעת מה?
אהבה אמיתית כוללת גם פרידה. ואם את אוהבת את הבחור הזה עכשיו, אז תביני שאת איתו את מזיקה לו גם אם הוא אומר שלא - ותעזבי אותו. אהבה אמיתית, אבל רק אמיתית, כוללת גם פרידה. ואל תשכחי את בעלך בעתיד, שאם את אוהבת אותו, אז כבר מעכשיו אל תתני לו לקבל אשה יד שנייה. זה לוקה הרבה בחסרונות וחייבים לתקן את זה הרבה פעמים. אהבה אמיתית, כוללת גם פרידה כואבת.
אז, נקודה אחרונה, למרות שיש עוד הרבה מאוד להרחיב. רק, תתיחסי אליה באמת ברצינות, לנקודה הזו, והיא: ההלכה. את מודעת לזה שכל מה שאת עושה זה מנוגד למה שאבאל'ה רוצה שיהיה? עצם החברות בין בת לבן בגיל ההתבגרות זה דבר גרוע מאוד. לא משנה למה, שנגענו בהסברים על קצה המזלג, אבל ת'כלס הלכה למעשה, זה אסור בלי שום ספק. אני לא מדבר - וגם לא אדבר - על ההירהורים שיש לו עליך בגלל זה. על זה שאסור לבנים להסתכל על אשה. על הלב השבור לשניים שאת מרסקת אותו עוד יותר. נגיעה זה בכלל. אבל לפני זה, "להתרחק מהנשים מאוד", מוזכר בהלכה. המיוחדות שלנו כיהודים זה שאנחנו להבדיל מהנוצרים לא רק מבלבלים את המוח עם התנ"ך. בשבילנו, התורה היא זה דרך חיים מוחלטת שכמה שיותר צריך לדבוק בה. כמה שיותר להשתדל, כי אנחנו אוהבים את אבאל'ה. ובנוסף קבלנו כישורים שצריכים להשתמש בהם ואם לא נעשה את זה ע"פ ההלכה אז נתבע על זה שם למעלה. אל תאמיני בעצמך בנושא הזה. את לא תצליחי לשרוד בלי לגעת. גם אם כן, עצם הקשר הוא אסור. עובדה שכבר נפלת והתשובה שלך זה לא להגיע למצב של נפילה שוב. עכשיו - שאת חושבת מהורהרת - צריך להחליט מה שה' רוצה, "עד שיעיד עליו יודע תעלומות" שלא יחזור שוב לחטא. וגם אם יש בניכן גדר שאין מצב שתפלנו בנגיעה, אני יודע מה עובר עליו. את לא יודעת. זה בראש, זה בהרהורים, העיניים כואבות וזועקות, הנשמה מתפרעת שיפסיקו לתת לה מה שהיא לא רוצה, המעשים, שמא יהרהר אדם ביום ואז כאבי נשמה יתחילו לו כל פעם מחדש. זה מתחיל משם. יש גבולות? אז תדעי לך שהגבולות היחידים שאנחנו מכירים הם ההלכה. הגבולות שההלכה הציבה, והיא לא שמה אותם סתם שם, חכמים אשכרה היו חכמים וראו הכל בהסתכלות של חיים, של עתיד, של מציאות. הרבה חשבו שיש להם גבולות משלהם ו - בום, שברו. התרסקו. ועוד עדיין משלמים על זה אם לא מנקים את הלב עם סקו'ץ שמוריד את הכתמים, גם, בקושי, ע"י שפשוף חזק ומכאיב. גבולות - הם גבולות ההלכה. אז גם אם מישהו נפל, אבל נזכור שעכשיו קמים וחלילה שום פעם לחטוא. והחטא מתחיל עם הזזת הגדר. כשאומרים שלהתקרב חצי מטר מהתהום זה לא כזה נורא, אז מגיע הרגע שפתאום לא מבינים איך נפלנו למטה, הרי שמנו גבולות. אבל אנחנו שוכחים שבצוק, יש רוחות חזקות שהם לא בדיוק שואלות אותך אם אתה רוצה ליפול או לא. הם פשוט מעיפות אותך למטה. אם תעברי את הגדר, כבר מהשנייה שעברת, בעצם משם כבר התרסקת. אל תתפלאי אם תמצאי את עצמך מרוסקת בתהום מנסה לאסוף את השברים של עצמך שהתפזרו למליוני חלקיקים. האא, בעצם את לא צריכה להתפלא, כי זו המציאות.
אוו'ץ, מן הסתם יש לא קצת כאב בלב, אבל איפה שיש כאב שמדליק 'נורה אדומה', זה טוב.
תזכרי שעם כל הנפילות אנחנו חייבים לא לקפל את ההלכה אלינו, אלא דוקא לקפל את עצמינו אל ההלכה, אל דעת אלוקים. האא, ואל תשכחי שמובטח למי שעושה את דברי ה', רק טוב. ממילא גם הדאגה שלך - אם היא נמצאת - מי יהיה בעלך בעתיד, סמכי על אבאל'ה שאם תקשיבי לו ותבטלי את רצונך מפני רצונו הוא יסדר לך את הבעל הכי מתאים ומדהים שיש בעולם. סמכי על אבאל'ה למעלה, תכניסי אותו בפנים, גם לדברים הכי אישיים ופרטיים בחיים שלך.
זו, זו הנוסחא היחידה ב - "עלמא דשיקרא", עולם השקר, הזה.
לקפל הכל במשפט אחד, הנה, הרב קוק זצ"ל שלאורו אנחנו הולכים, כתב את הדברים כך:
'הצנוע מכיר שלא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים, כי אם מפני התכלית הכללי היפה'.
יש תכלית למחשבות שלנו, למעשים שלנו. ו - שווה, התכלית של הגדרים - יפה, יקרה, הרבה יותר מכל.
אם יש לב, אם עדיין נשאר לך שם משהו בפנים, אז תכנסי ל - 'יומן' בפלאפון שלך.
עכשיו, פשוט תתני לאצבעות להחליק את המשפט הזה שם בפנים, שיהיה חרוט. ואז, מידי פעם שקשה,
תקראי, תתעמקי, תביני, שאת בת מלך כ"כ טהורה, שאם רק רוצה, יכולה להתמלא קדושה.
מי שיכול/ה להקפיץ את השרשור הזה ע"י תגובה, אפילו רק לכתוב נקודה,
מאוד יעזור, יוסיף בעז"ה הרבה מאוד קדושה וכוח לכל עם ישראל, הלוואי.
אבל אפשר לקצר. ולמה אתה תמיד מעלה את הנקודות האלו (לב משומש)?
ואם קראתי את הכל זה אומר שזה באמת מדהים!!
ממש ממש שכוייח...
אבל, למה לדבבר רק על הבנות?! חחחח כאילו, סורי, אבל מה, בן דוד שלך (כן, קראתי ה-כל) מחליף בנות כמו גרביים, אבל זה בקטנה... כאילו, הערת שוליים. אבל בנות שמחליפות חברים כמו גרביים-וואו!! בנות, תשמרו על עצמכן! מה, אתן רוצות שהבעל שלכן יקבבל אישה משומשת? חשבת גם על הצד השני? כאילו-הבן? הבעל לא רוצה אישה משומשת, אבל לאישה לא אכפת מבעל משומש?
סורי על החריפות.... זה ממש הציק לי במשך כל הקריאה....
ד"א---- חוץ ממה שכתבתי----מ-ה-מ-ם!!! מ-ד-ה-י-ם!!!
לא ממש הבנתי מאיפה אתה יודע מה ה' אומר בשמים...ואם התכוונת בציניות-סורי...
וכרגיל אני גם חלוקה עליך אבל אין לי כוח להתווכח אז רק אומר שיש בקטע הזה שורות שאם אני לא טועה כתובות כבר במאמרים אחרים שלך נכון?
וגם מצטרפת לשאלה ששאלו מעלי למה אתה מדבר כל הזמן על לב משומש?
אבל אשמח אם מישהו יכול להסביר את המשפט של הרב קוק כי לא הבנתי כ"כ..
תודה!!
יש תקציר או משו?!
אשה או אהבה זה כמו עגבניה ושאר ירקות.
ממש יפה...כדאי להשקיע ת'כמה דקות ולקרוא!
כל מילה שם --- אח, יאא צדיק אחד!!!
יש לי הרבה ילדים בכיתה שכל הזמן לומדים גמרא.... עוד עוד עוד.... אבל ההתנהגות שלהם לא משהו.... וזה מעצבן אותי מאוד... נגיד הם בסניף אריאל ואני בבני עקיבא ותמיד כשהם רואים סמל של בני עקיבא או משהו הם שורפים אותו ומעצבנים אותי...
בקיצור לדעתי זה לא נכון ללמוד כל היום רק גמרא... צריך גם מוסר ועובדה שרואים שהם לא מתנהגים יפה...
ואני לא יכול לראות אנשים שעושים מצוות כמו "מצוות אנשים מלומדה" כאילו הכול זה בשגרה כל פעם אותו דבר.. בבוקר קמים מתפללים מניחים תפילין לומדים גמרא.. זה לא אמור להיות ככה כל יום אתה צריך להרגיש כאילו זה הפעם הראשונה שאתה מניח תפילין ולהתרגש כאילו זה הפעם הראשונה.. והם לא מבינים את זה....
הם אולי לומדים גמרא וצדיקים אבל אמרו חכמים "דרך ארץ קדמה לתורה" ולא "דרך ארץ קדמה לה תורה"
אתה צודק במאה אחוזים!!!
קודם כל-גיל. הם יתבגרו עם השנים.
דבר שני-אתה לא אמרת אם אתה כל היום לומד גמרא או לא-אבל מה אתה יודע על איך הם לומדים?
אז הם לומדים גמרא ואתה לא רואה את ההתלהבות בפנים-מה זה אומר? שאין התלהבות בפנים? לא נכון לשפוט ככה ועוד להחליט בצורה הזאת על סוג האדם, על פי מראית עין.
וכאמור מתוך לא לשמה בא לשמע-ועדיף זה מאשר כלום.
זה חלק מהסדר יום שלנו בישיבה....
אבל אני באתי ממקום קצת חזרתי בתשובה וכו' והייתי בהרבה שיעורי תורה מוסר וכו'....
ואני רואה אותם פשוט כל יום עושים את אותו דבר... בלי לחשוב לשניה שוואלה הם עושים עכשיו מצווה שהם מניחים תפילין... לפני הרבה מצוות אומרים "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" שמתכוונים לעשות את המצווה כדי לאחד את הקב"ה עם השכינה... אתה צריך לחשוב על זה תמיד לפני כל מצווה שאתה עושה וכל פעולה שאתה עושה והם פשוט עושים את הכול מתוך הרגל ולא מתוך שמחה והתלהבות... וזה מטריף אותי... מה כל התורה זה רק גמרא? זה לא שווה ללמוד כל היום גמרא ולהתנהג כמו איזה בהמה!! והם לא ילדים שאם הם לא ילמדו גמרא הם לא ילמדו כלום... הם כן צדיקים וחבל פשוט שהם משקיעים רק בגמרא...
אני איתם רוב היום ואני מדבר איתם על זה הרבה... אני פשוט רואה שהם עושים את זה אותו דבר.... וגם חלקם אומרים לי שהם עושים את זה גם בשביל השכר..... ולדעתי אפילו לא צריך לחשוב על השכר....... אני מכווון רק "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולאקמא שכינתיה מעפרא..."
אבל לא כולם נמצאים בדרגה של קיום מצווה בהתלהבות ורגש ותוכן..
אז תן להם ת'זמן.. ותתפלל עליהם
מעבר לזה - צודק בכל מילה!!!
אשריך!
תנסה לראות את הפנימיות, אז אולי חלקם לא מתלהבים--אבל בטוח שיש גם כמה שכן.
וקודם כל אנחנו צריכים לראות שלנו יש התלהבות מהתורה, לא לאחרים.
ברור שיש גם אנשים כאלה- שהלימוד תורה שלהם לא מתבטא ביום יום-אבל אני בטוחה שבחלק מהחברים שלך שאתה שופט אותם- יש גם כאלה שאתה טועה.
בע"ה.
לגבי מוסר -תקבע עם אחד מהם לימוד בספר מוסר, או חבורה במסל"ש/שמירת הלשון וכו'... ההתנהגות תשתפר מהר מאוד.
מדי..
"רבי אלעזר בן עזריה אומר , אם אין תורה , אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה"(פרקי אבות ג', י"ז)
זה בנוגע למה שאמרת שלא כתוב הפוך.
לכאורה קשה, יוצא שאין תורה וגם אין דרך ארץ משום שזה תלוי אחד בשני.
אלא שדרך ארץ ותורה חייבים לבוא ביחד.
לא ביום אחד נוצר ת"ח, זו עבודה.
אל תתעצבן כי זה רק גורם להמשיך לעשות את זה, למשל המחנכת שלי היתה בבני עקיבא והיא ממש מעריצה אותם, וכול הבנות בכיתה חוץ מאחד לא בשום תנועה, אבל לאמשנה וכששרים "בני עקיבא עבודה זרה" היא ממש מתרגזת, ואיך לומר? טוב אבל זה נותן יותר דלק להמשיך (מסמיקה), טוב אז בקיצור אל תראה שאתה מתעצבן, תתיחס לזה כאילו שהם עושים משו של ילדים קטנים כמו לקשקש על הקיר ואתרה כמה מהר זה יפסק
תהיה הכי בסדר לעצמך
אמנם צריך לעבוד על עצמך ולדאוג שאתה כן הולך לפי דרך ארץ.
אבל יש גם עניין להשפיע מזה על הכלל.
ועל זה נענשו הצדיקים בחורבן הבית, הם ישבו ונאנחו, היו צדיקים, אבל צדיקים לעצמם! ולא חלקו את זה עם העם, לא ניסו להחזיר אותו בתשובה.
בקיצור, תנסה כן להראות שדרך המוסר היא הנכונה ושאין תורה ללא דרך ארץ, אל תשב ותתעצבן על זה מבפנים. זה לא עוזר.
בדרך התורה ולחזק את העם ??
השאלה מה קורה בפועל....
(ושלא יובן מדברי שאני נגד בנ"ע, זה נכתב מתוך כאב)
שרוב החניכים לא ממש באים בשביל האידיאלים והערכים לצערינו הרב
אתה לא יכול לקבוע סופית שהם מקיימים מצוות אנשים מלומדה. תלמד עליהם זכות.
אתה צודק, יש ללמוד גם מוסר, ולא רק, אלא גם אמונה, הלכה למעשה (שאמרוה לצאת לאחר לימוד הגמרא), תנ"ך וכו'.
בכל הקטע של האריאל ובנ"ע - תגיד להם שיש ת"ח גדולים שתומכים בבנ"ע, ומתנגדים לאריאל. תגיד להם שכשהם פוסלים את בנ"ע, הם פוסלים גם את הת"ח שתומכים בה.
עם כל לימוד הזכות שאמור להיות עליהם.
אנונימי (פותח)אתה שפיץ תאמין לי..
אל תדאג, זה עובר.. גם לנו היה את זה בכיתה וגם אני הייתי מתעצבנת על זה, אבל באיזשהו שלב הם יתחילו
להיות מי שהם, ואם הם לא באמת דוסים, אז עוד כמה שנים הם יפסיקו להעמיד פנים..
וגם אם לא, אתה תעשה את שלך! עזוב אותם! שיתנהגו איך שבא להם.. בסופו של דבר הקב"ה רואה את הכל!
והוא יודע למי לתת שכר ולמי לא..
ותהיה בטוח, שאתה תקבל שכר.. והכי חשוב שלא תתעצבן מהדברים האלה, פשו תלמד מהם ותהיה בן אדם יותר טוב!
ואתה צריך להיות גאה שאתה חלק מבנ"ע שהיא תנועה מדהימה! במיוחד בסניף כמו שלך! (כן כן אני יודעת מי אתה.. חח )
בקיצור תהיה גאה, אתה שפיץ עולם, ואל תקשיב להם!
ילדים שקורעים סמל של סניף מתחרה בתנועת נוער זה פשוט ילדים רדודים
אני לא מתכוון לא להתייחס... מצד שני אני גם לא מתעצבןן... אני פשוט רוצה שיפסיקו להתנהג ככה ומה שאמרתי על בני עקיבא היה רק דוגמה... אני אומר שזה חבל כי הם באמת צדיקים ולומדים תורה והכול... אבל הגמרא לא כ"כ מראה איך מתנהגים.. זה יותר פלפולים בהלכה וכו' פה ושם יש סיפורים יפים שאפשר ללמוד מהם אבל אני מתכוון שילמדו מוסר כאילו ספרים כמו מסילת ישרים ואורחות צדיקים שהעיקר שלהם זה מידות.. ודרך ארץץ
התלמוד הוא ספר יסוד... אף על פי כן, יש ללמוד גם ספרי מוסר כמו שהזכרת, אך יש לזכור שבשלב הזה של החיים (ישיבה תיכונית, אני מניח?) הגמרא היא התחום שבו אמור התלמיד להשקיע כמה שיותר.
אולי תיגש אליהם ותכויח אותם על כך? אולי תגיד להם שאתה נפגע ממה שהם אומרים על התנועה שלך (למשל, תגיד להם את כל הנושאים שבהם הם פוגעים בך)? תנסה, אם הם באמת צדיקים כמו שאתה אומר, אני מניח שהם יבינו ויפסיקו להציק לך.
גם את הגננת שלי וגם את הביביסיטר שלי כשהייתי בן שנתיים...
אתמול...
בשבוע אחד אני פוגשת שני מורים שעשיתי להם את המוות בשנים קודמות..חח
ניגוניםוכל פעם יש לה משו חדש להגיד.
פעם אחת זה היה שאני יפה (היא צריכה משקפיים ) פעם שניה זה שאני צריכה להסתובב עם עוד בנות, ופעם שלישית זה שאני צריכה לשים קרם הגנה או משו כזה..
אדיירר
כל יום מחדש אני פושגת את כל המחנכות שלי לשעבר, שלא כ"כ מתות עלי.=]
מכיתה ח'.....
שלא ראיתי אותה מאז, כלומר 4 שנים והיא פיתאום שואלת אותי אם אני יכולה לעשות לילד שלה ביבי סיטר!
אחותי בת 22 עברה באיזשהו קניון קיצ'ר ואז אישה אחת עושה לה, אסתר?
אחותי הסתובבה ולא היה לה מושג מי זאת האישה הזאת ק'צר האישה אמר לה :"מה את לא זוכרת אותי???, אני הגננת שלך"....קיצ'ר אחותי מסתכלת עליה כאילו היא נפלה מהירח!!!כאילו ווואי איך היא זוכרתתוה??
ואז הגננת עושה לה " לא השתנית" ..[ מהגן ] קיצור אחותי פשוט הממומה !!!!!!!!
מזתומרת' לא השתנת מהגן
??אה???? אחותי מממש התעצבנה עליה...וואיי זה היה כזה מצחיק!!!
תן חיוך....=)רק אני לא פגשתי היום אף אחד נוסטלגי?
היה לי פעולה עם המדריכה שלי בזרעים. אני עכשיו בהרא"ה.
קיצר-מה מסתבר? היא עשתה לנו פעולה בשבט נבטים שכל אחת כותבת לעצמה מכתב וכשנהיה בהרא"ה נפתח את זה. אז אתמול פתחנו ת'בקבוק וכתבתי פשוט שוופךךךךךךךךךךךךך מצחוק. תקשיבו לנוסח. (ילדה בכיתה ד...)
שלום ל****** של כיתה ח'.
יש לך עכשיו כתב מכוער.
אני מקווה שיהיה לך כתב יותר יפה.
ותמיד זיכרי-בלי חברים (בנים) ותמיד עם חיוך על הפנים.
אוהבת ***** של שבט נבטים...
פשוטט קורעעעתת.. הייתי על הרצפה שעות!!!..
תודו שהייתי פלצנית .... |נקרע מצחוק..|
אני יום אחד נסעתי באוטובוס פתאום מישי עולה מתחילה לחבק אותי שעות קיצור היא עושה לי וואי זוכרת אותי ? הייתי איתך בגןןן !!! ( WTF ?! )
אני הייתי בבת מצווה של חברה שלי, פתאום מגיעה אשה אחת ומחבקת אותי, ושואלת אותי מה נשמע, ואיפה אני לומדת, ואני עונה לה, כי פאדיחה שאני לא זוכרת אותה.
ואז כזה היא שאלה אותי איפה אני לומדת, ועניתי לה בנגיד בי"ס ***** אז היא שואלת אותי למה אני נוסעת כ"כ רחוק, מירושלים, (ובאמת אני גרה בכלל בקצה השני של הארץ....)
ואז היא עושה לי, רגע, לא קוראים לך תקווה, אני כזה, לא!!! אז היא עושה לי, יש לך אחות תקווה, קרובת משפחה תקווה, משו כזה, אז אני כזה אומרת לא! [מתה מפאדיחה, כי שחקתי אותה מכירה אותה], אז היא עושה לי "וואו , את פשוט כופי תקווה!!! ואחיות שלה, !!!", ואז היא עושה לי , ומאיפה את מכירה אותי? אז אני כזה, אנ'לא מכירה אותך, כמעט בכיתי לה, אתם לא מבינים!
בריקודגלים מישי צועקת לי: ציפי! ואני כזה מרימה גבה ואז זאתי מצביעה עלי ואומרת לחברה שלה: נכון היא דומה לציפי?! ואני כולי נעלבתת
לה ככה לא להעלב..
זה מה שקורה שאת בבצפר של כיתות א-יב..=\
אני חייבת אותו...
אבל אם כבר ביקשת ויש לי-אז למה לא לעזור?
ומנהלים-תנעלו את השירשור הזה אח"כ...אבל תנו לה לראות
תהני
תן חיוך....=)אחרונהחסיד ה'וגם נכון 
הזוי..
מה כתוב שם?
ניגוניםבתותיהרימון שלי פתוח, ובכ"ז זה עושה לי רימון.. משו הזוי..
מה יש שם?
YOU ARE - ובתרגום : את\ה!!
אבל יש אתרים שהם אומרים לי שהם בדקו ובאמת לא צריך לחסום אותם אבל הם עדיין חסומים.
זה איזה משהו לעבודה שלי..
ואני לא יכולה בלי..
אז איך אפשר?
מישהו יכול להסביר לי באישי או פה
משתפת פעולה!
)מוחין דקטנותאת\ה כותב מי הכי חמוד ואז יש מסך אפור עם כיתוב שחור וכתוב בגדול- you are. זהו.. לא כזמ מרגש אבל חמוד..
יש שם חוסר-צניעות, רח"ל!
גמלי יש רימון, אבל לפי התגובות פה זה מראה שנכנסים לגוגל , כותבים באנגלית "מי הכי חכם?" ואז נכנסים ליותר מזל משכל והוא כותב באנגלית: YOU אתה יעני..
ל השירשור....
בכיף לאישי....
אליאב עידו בן עליזה
זקוק לרפואת הנפש בדחיפות!!
תודה רבה צדיקים! ואם אפשר להעביר, תבוא עליכם הברכה!
אשתדל להתפלל..
מה נסגר???
עכשיו אנחנו בתקפת הדייטים...
זה לא יצור ירוק וענק שקיים רק בסיפרי ילדים ובסרטים הזויים??
מישהו יודע אולי כמה זמן נמשך הריון של כלבה??
סורי על היצוריות.....
התלבטתי אם לשאול כאן או בפורום הריון ולידה.....=]
אור הלילה(חיפשתי באתר של המלצות לטיפול בכלבים- אז אל תסמכי על המילה שלי בעיניין )
קורעת...תשאלי מעניין לדעת איך יגיבו שם....
ברוך דין האמת !!!!!!!
לצערינו נתבשרנו שאליהו ברוך בן פרטונה נסתלק לישיבה של מעלה
נא ללמוד לעילוי נשמתו - תנצב"ה.
תזכו למצוות!!!!!!!!!
ובשורות טובות!!!!!!!!!!!!!
שנשמע בקרוב בשורות הכי מעולות שיש!!!
בובי שלי=]נרשמתי לאיזו אולפנה באיזור המרכז.. כמה שיותר קרוב ליבנה,לעיר שלי, לבית שלי..
עדיין לא עזבתי את הבית ספר שלי, יש עוד אפשרות להישאר, אבל אני גם לא רוצה להישאר בבית ספר שלי, אני לא מתקדמת לשום מקום, והלימודים שלי על הפנים....קיבלו אותי לאולפנה שהלכתי להירשם אליה, אבל הבעיה עכשיו זה, שאני לא יודעת מה לעשות בקשר לחברות, אני יודעת שאם אני יעזוב אותם עכשיו, הם לא ישמרו על קשר, אולי בהתחלה הם יתקשרו ונשמור על קשר, אבל אחר כך הם פשוט ישכחו ממני, ואני לא יודעת אם אני ישתלב טוב באולפנה החדשה, כי כולם כבר מגובשות, אני לא רוצה להיתקע באמצע.. אני בכיתה י' עכשיו, עולה ל-י"א . אני לא בתנועת נוער או משהו, כך שיוצא שהחברה היחידה שלי זה מהבצפר, ואני לא יודעת מה לעשות!!!! אני לא רוצה להיות לבד, בודדה,גלמודה,עזובה..
(טוב הגזמתי טיפה...אני פשוט לא רוצה להיות לבד....)
יש רעיון לאולפנות שליד יבנה בלי פנימייה???לא נראלי שאני יעבור לאן שנרשמתי...
ואם אפשר,מה לעשות עם חברות ומה להביא להם בתור מתנת פרידה??משהו שלא יהיה יקר כל כך כי זה הרבה בנות אבל שיהיה מושקע....
סוף פריקה, או מה שזה לא יהיה........
אם הבנות הם חברות גם מהשכונה אין בעיה לשמור איתן על קשר, אבל הכי חשוב זה לא להתפרפר בעבר, תני לעצמך ללכת לחֶברה חדשה, תפתחי, תזרמי, אל תנסי לחזור לבועה הקטנה של העבר, תתקדמי.
חברה היא דבר חשוב, חשוב מאוד. אבל יותר חשוב הוא הבניין הפנימי שלך את, שאסור לו להשתנות בגורמים סביבתיים חיצוניים. תתחילי משם.
אולפנות אני לא מכיר, בלי קשר לאזור מסויים.
ותביאי להן טופי, עם ברכה אישית לכל אחת, לפי רמת הקשר. פלוס חיבוק. לא תאמיני כמה אנשים אוהבים פשטות, ואהבה, וכמה זה יכול לשמור על קשר.
אוקי. לפי מה שאני רואה במפת הכוכבים של החודש. העגלה קרובה לפרה, מה שאומר שהיא נוסעת לכיוון הפיל העגול. מה שאומר, שבחודש הקרוב, יהיו מספר אכזבות, אבל את תתקדמי דווקא באמצעותם, תגלי על עצמך דברים חדשים, ותמצאי את החצי השני שלך. לא, רק תראי אותו מרחוק, אני מתאר לעצמי שסביבות אוגוסט תתכן הפגישה השני, שבה תתכן שלווה גדולה או אכזבה. בכל אופן, אני ממליץ לא לאכול זיתים שחורים כי זה מפריע לעיכול.
בת של, זה שכולם מגובשות זה לא גורם מפריע, יכול להיות שלהיפך, זה יקל עלייך להשתלב. אבל זה תלוי בך, באיך שאת מגיעה, באיך שאת נפתחת, ובכמה את רוצה להיות שם ולהשתלב.
בהצלחה נשמה.
בת של אבא ^אני ממליצה לך על אולפ' צביה בת ים, יש הסעה כל בוקר מיבנה לאולפ'
יש שם מלא בנות מיבנה ממש ממש חמודות.. בטח את מכירה אותן, ודי אפשר להשתלב שם.
גם האולפנא ממש כיפית ומקבלת..
ב. אין לך מה לדאוג בקשר לחברות, כל מקום שתהיי בו את תוכלי למצוא חברות חדשות. חוץ מזה שאם החלטת לעבוד בית ספר כנראה שאת באמת צריכה את זה וזה יעשה לך טוב.
תמיד יש חששות שעוברים למקום חדש.. אל תתני להם לשנות לך את ההחלטה! תנסי, ומקסימום תמיד אפשר לחזור לא?
שיהיה בהצלחה
אני פעמיים נכנסתי לכיתה מגובשת בפעם הראשונה לא ניסיתי להשתלב כי בלאו הכי לא הגעתי לבית ספר ושנאתי אותו אבל השנה נכנסתי לכיתה מגובשת ועכשיו אני כבר ממש חברה טובה שלהן פשוט תני לזה זמן ואל תתיאשי בהתחלה (כמו שאני כמעט עשיתי)
אם את רוצה עוד את תמיד מוזמנת באישי
מה רע בה?
אמנם רמה גבוהה והכל..אבל יש לי 101 סיבות למה לא לבוא לשם..את באמת רוצה אותן??!?!?!?!?
חשבתם פעם מה זה להיות ציני? למה אנחנו משתמשים בזה?
מישהו פה בפורום כתב:
"כשמנסים לכבות אש בעזרת אש, כדאי לזכור שמכבי האש מצליחים הרבה יותר טוב עם מים"
) אם זה לא היה בסדר מצידי להביא את זה אז תפנה אלי אבל מנהלים אל תמחקו בבקשה את הקטע אלא אם כן נבקש מכם טוב? של אדם חביב בשם חנן, כך זכורני. כדאי להעלות
שציניות זה דבר מגעיל.
באותה שיחה לא התייחסתי לזה כל כך...
רק אח"כ גיליתי עד כמה זה נכון, למשל שחברה זרקה לי איזה הערה צינית....
ואני חשבתי בלב עד כמה המורה הזאת צדקה...
ציניות י-כ-ו-ל-ה להיות פוגעת. שוב- יכולה. לא בהכרח. זה כמו הדיון על זה שפייסבוק זה דבר ממכר.
תשאלו את מי שמכיר אותי- אני בנאדם כל כך ציני עד שזה נוזל לי מהאוזניים. ואני לא פוגעת בעזרתה- אלא אם כן זה ממש נצרך..ככה זה, כשיש לך עוקץ כל כך חד, חייבים להשתמש בו פעם ב..
וככה אני גם בפייסבוק, לשם המשל- אני אל התמכרתי לפייסבוק. מה לעשות, פשוט לא הצלחתי להתמכר. מה זה אומר? שפייסבוק זה טו או רע? כלום, זה אומר שישלי בחירה איך להשתמש בו!
טוב, אני חושבת שיש יותר מסוג אחד של ציניות.
הרמח"ל במסילת ישרים אומר על הציניות ("השחוק הלצון" ) שהיא אחד ממפסידי הזהירות
-- זאת אומרת שהיא דבר מעקב בדרך לגדילה והתעצמות רוחנית.
"כמגן משוח בשמן"- הציניות היא כמו מגן שמורחים אותו בשמן ככה שכל החיצים שאמורים לפגוע בו-
מחליקים ולא פוגעים.
אז למה זה רע???
בגלל שהחץ הזה יכול להיות הערה שמישהו שלח ובמקום שזה יגע בי זה מחליק.
כאנשים מאמינים שמטרתם היא להתקדם בחיים, ברור שהערות של החברה עוזרות לנו להקדם,
"מכל מלמדי השכלתי.."
ולכן, ציניות שגורמת לנו "לא לשים" על שום דבר ואף אחד...
היא חלק ממעקבי ההתקדמות.
סבבה? סבבה!
לעומת זאת, אני יכולה להעיד על עצמי כבנאדם לאאאאאא ציני בכלל (ע ל ק !) שיש גם סוג שונה של ציניות.
הוא קרוב מאוד לסוג הראשון אבל הוא שונה.
זאת הציניות הרגילה, היומיומית שבא אדם אומר דברים והוא בעצם מתכוון למשהו אחר [הפוך בדר"כ].
ברור שגם בה אפשר להעליב, ולטעות, וחייבים תמיד להזהר שזה לא גורם לנו לא לשים על..
ולא להקשיב ל...
וכו'...
ציניות במשמעות השניה, אני מרגישה שזה נצרך ועוזר ו...כיף.
אם הגעתם עד לפה...
סחטיין!!!!!
אם חפרתי, 
אני מתנצלת...
בס"ד
יושב איכר לסעוד עם בנו הקטן, והאיכר אומר לבנו:
"תסתכל סביב, יא איבני,
ותראה את האדמה השחורה והטובה – כל זה שלנו.
פעם גרו כאן יהודים 'ציונים',
והם בנו כפרים וחרשו את השדות ואהבו את
עבודת האדמה והפריחו את השממה".
והבן מסתכל על אביו האיכר בעיניים שחורות וגדולות ושואל אותו:
"ומה אנחנו עשינו?"
"אנחנו, יא איבני" – משיב האיכר...
"נלחמנו ביהודים כי חשבנו שהם באו לגזול את אדמתנו.
מאה חמישים שנים נלחמנו בהם.
אבל הם חרשו את האדמה והיו מוכנים להילחם ולמות בשבילה.
הם הקימו יישובים בכל הארץ, וגם מדינה יפה, יא איבני, מדינה 'ציונית'
ולא הצלחנו לנצח אותם".
"לאן הלכו כל היהודים, אם הם היו חזקים כל כך?" שאל הבן...
"הרוח לקחה אותם, יא איבני. הם נעלמו כמו טיפות הטל על העלים.
פתאום נמאס להם מהמלחמה, נמאס להם מהאדמה, והם רצו 'שלום'
ולא רצו יותר להילחם בשביל האדמה, ושלא ימותו יותר החיילים שלהם במלחמה".
"בחייאת אבויה! רק שלום בלי אדמה?
מה יעשו היהודים רק עם שלום בלי אדמה?"
"נעשו מג'נונים היהודים ורק 'שלום' עניין אותם.
והאמהות של החיילים הגיבורים יצאו לרחובות ועשו הפגנות.
ואנחנו, יא איבני, נתנו להם את מה שביקשו, נתנו להם 'שלום' ".
"אז לאן הם הלכו, יא אבויה, אם נתתם להם 'שלום'?"
"נתנו להם 'שלום', יא איבני, והם נתנו לנו אדמה. כל פעם קצת.
והיום כל האדמה שלנו וכל 'השלום' שלהם.
יש להם עוד קצת אדמה בחוף הים, אבל למי זה איכפת?
בעוד כמה שנים גם את זה הם יתנו.
הם כבר לא אוהבים אדמה, הם אפילו שכחו מי היו הציונים שפעם בנו יישובים
והפריחו את השממה.
הם הפסיקו לקרוא לאדמה מולדת והם קוראים לה נדל"ן,
וכמה שהנדל"ן יותר קרוב לים הם אוהבים אותו יותר,
כי הוא נותן להם יותר כסף".
"ומתי תיקח אותי לראות את היהודים שגרים בנדל"ן על החוף, אבויה?"
"פעם אקח אותך, יא איבני, לראות את הבתים הגבוהים של היהודים
על החוף ליד הים.
ועכשיו תסתכל סביב ותראה את החרמון, הכינרת והתבור
ודע לך שכל זה שלנו.
וזכור שאדמה זה הדבר הכי חשוב והכי יקר שיש לבן אדם, יותר יקר מאישה שלו, מבן שלו, יותר יקר מחיים שלו, יותר יקר 'משלום' ".
והאיכר קם לאיטו, אוחז בידו את מחרשתו
והמשיך לפתוח תלם ארוך באדמה השחורה
באדמה המקודשת שפעם הייתה לה חזון
הובאה על מגש של כסף לאויבנו..
ה' יעזור!
calvinהאם יש בעיה לדעתכם לשמוע זמרים שבאופיים הם שליליים ואם ניתן לומר אפילו רעים..מוזמנים להריץ שמות..לדוג' אם מישו אוהב את אביב גפן האם יש יש בעיה להאזין לשיריו לדעתכם?
אבל לפי דעתי יש כאלה שכן ויש כאלה שלא בקשר לאביב גפן אין לי מושג אבל אייל גולן ומשה פרץ למשל זה מאוד מאוד לא מומלץ!
אפשר כאן לחפור ולהתפלסף שעות על זה שהזמר מעביר מתוכו ואת הרע שלו למוזיקה ובלה בלה.
אבל זה לא באמת. שאתה שומע שיר-זה לא באמת מעביר לך את זה..
[אני לא מדברת על התוכן של השיר, אלא על הזמר]
וגם נגיד אם יש איזה זמר שהיה בעד הגירוש-זה לא אומר שאני לא ישמע את השירים שלו.. זה שאין לו דיעות פוליטיות כמו שלי-זה לא קשור..זה מוזיקה..
יש כזה דבר, שהזמר מעביר את עצמו במוזיקה!!!
מחקרים הוכיחו את זה בברור, אם למישהו יש איזה משהו שאת לא אוהבת בו,
שאת לא מזדהה איתו, ואת שומעת בכ"ז את השיר שלו, אז הכנסת את זה לעצמך בהפוכה.
כל מה שלא רצית להיות מושפעת ממנו, נכנס לך אפילו בלי ששמת לב,
ואת מושפעת מזה!
שוב, לא אני המצאתי, זה מבוסס על מחקרים מדעיים.
מי שרוצה, יכול לחפש באינטרנט על הרב ראובן פיירמן, הוא עוסק בזה בין השאר.
אני לא יודעת אם תמצאו אבל אפשר לנסות.
אני אישית הפסקתי לשמוע מלא שירים של זמרים, שגם אם התוכן בסדר,
אם אני יודעת, שהזמר הזה יש בו מזהו שאני לא רוצה שישפיע עלי, אז אני לא שומעת מוזיקה שלו!
ואין בשירים שלהם בכלל רמיזות לדעות שלהם...
ממש משתדלת לשמוע שירים טובים, עם משמעות! ולא להחטיא תאוזנים שלי בסתם זבל..
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/6/68/Mayhem_De_Mysteriis_Dom_Sathanas.ogg
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%94%D7%9D
הפואנטה - אומנות, ומוזיקה בעיקר, היא דבר שיוצא מהנשמה של היוצר.
ואני מדבר גם על מוזיקה חסידית וגם על מתאל.
המאזין [באופן קבוע] מקבל לתוכו מהמוזיקה. היא משפיעה עליו.
ממה אנחנו רוצים להיות מושפעים?
לא? נראלי ששמעתי את זה פעם...
הלכתית, יש אם זה בעיה
כי זה משפיע בתת מודע לפי מה שאני הבנתי...
בתכל'ס, יש שירים מסוימים של זמרים חילוניים שאני כן שומעת, ולאוו דווקא שירי אמונה, אבל ממש ממש מסוימים
אבל משתדלת לשמוע רק דתי(שירים דתיים של זמרים חילוניים זה מהממםםם - תלוי איזה אבל בכללי זה כזה קידוש ה')
הלכתית, יש בעיה.
"שירים דתיים של זמרים חילוניים", התכוונת כאילו שזמר חילוני שר שירים דתיים, או שזמר דתי שר שירים של חילוניים?... (מצטערת, הבגרות בספרות דפקה לי משהו בשכל...)
אם זאת האפשרות הראשונה, אז מה קידוש ה' בזה? בדיוק להפך! בנאדם שר שירים קדושים ולא מבין עד כמה זה קדוש, הוא שר משהו אחד ובמציאות עושה את ההיפך!
<צ>
שירים עם תוכן דתי, אבל שזמרים חילוניים שרים
למשל למרות שזה שיר שאני לא אוהבת אבל ישראל של קובי פרץ
אז יש עוד...
ותפסיקו לשיר את השיר של שקירה מהמונדיאל!!! אנטישמית!!!
האם לדעתכם אפשר לשמוע זמרים שדעותיהם שמאלניות עד אנטישמיות וכדו'..
לא אגיד את דעתי,אבל דעתי היא לא שאסור לשמוע זמרים שמאלניים..יש לי דעה שאפרט אחר כך
אני משתדלת כמה שפחות לשמוע באמת זמרים כמו שאמרו פה.
אבל מבחינת דעות? זה לא קשור למוזיקה.
עצם זה שאדם כופר ולא שומר תורה ומצוות זה מעוות לשמוע את השירים שלו!
ודרך אגב- רק כדי שאני לא אצא שקרנית, אני שומעת שירים שחילוניים שרים, גם שירים לא דתיים... ובכל זאת אני מסכימה עם זה שמשהו בזה מעוות...
רק צריך לדעת לחפש...
ואם בא לך אתה יכול גם להיות זמר דתי ימני (נראלי...) והופה! יש לנו עוד אחד! הכל תלוי בנו ובעידוד שלנו!!!
ערכתי.כנרית על הגג צודקת.מחילה.
כי הזמר מכניס את עצמו לשיר ואם הוא בנדם לא חיובי, אז הוא מכניס גם "לא חיוביות" לשירים שלו... ואז זה נכנס אליך...
בנוסף, לפי דעתי כל שיר שיש לו תוכן לא חיובי, זה לא בקטע של "אסור!" אלא בקטע שפשוט לא כדאי לשמוע, זה גורם לך להות במצב רוח לא משו ולפעמים אפילו מדוכא..
עדיף לשמוע שירים שמחים, משמחים, חיוביים, וכמה שיותר שמחברים אותנו לה' (כי הרי זה המטרה לשמ אנחנו בעולם, וזה הדבר שבאמת עושה לנו טוב לא משנה כמה נשלה את עצמנו...)
בכל מקרה, זאת ההרגשה, ממש ההרגשה שלי, לכן אני שומעת שירים שמחים ודוסים בד"כ
כנס לגל פז, הינדיק ודברי שיר ואז תחזור אליי.
אני חושבת שכל אחד יסתכל על עצמו ויראה איך משפיע עליו המוזיקה אם בכלל, ויסיק ת'מסקנות לבד...
אני לא רואה פה מקום לדיון בגלל שאצל כל אחד זה משו אחר...
אתם יכולים ללהמשיך להתווכח\להתדיין אבל לדעתי-כל אחד ואיך שזה משפיע עליו...
שבוע טוב!
זה יכול לקרות לאט לאט בלי ששמים לב, ולכן כדאי מאוד להיזהר!!!
שיש אנשים שלא משנה מה שהם ישמעו זה לא ישפיע עליהם!
ויעיד כל העולם ואישתו...
אבל[וזה אבל חשוב...],
מה לעשות שבאמת רב האנשים ששומעים מוזיקה מסוימת שהם אוהבים-המוזיקה משפיעה עליהם...
אז שוב-אני חושבת שכל אחד ישב עם עצמו ויחשוב בכינות אם המוזיקה משפיעה עליו ומה הוא עושה עם זה...
בהצלחה!
שאת לא יכולה להוכיח ואף אחד לא יכול להעיד על דבר כזה, לא אם כן ולא אם לא!
ולכן אי אפשר להסתמך על תחושות בטן, או על "עובדות בשטח" כי אף אחד מלבד ריבונו של עולם לא ראה את כל השטח!
תן חיוך....=)אינלי כח עכשיו לכתוב...אני ידבר איתך בעז"ה באישי...
אני לא שומע שירים של זמרים שהם בעלי נטייה מינית מיוחדת כי זה פשוט מגעיל אותי...אבל זה בא בתקופות ואם יש שיר ממש טוב אז אני כן אשמע...
שהזמר יהיה צדיק... ואני ממש מבינה את זה..
לא זוכרת מקור.. אבל יש מקור..
תבדוק מה זה אומר
ואח שלי אמר לי ש-עכשיו (כן, הוא אמר ככה) הוא מוחק לי את כל השירים שלו, כי הוא בנאדם לא טוב או משו כזה, וזה משפיע על הנפש...
(והמבין..)calvinלמרות שאומרים ששיר תלוי ברמת יראת השמים של כותב המילים והמנגן, כך לפחות הרב אבינר אומר אסמסית. אין קרטיריון הלכתי שמגדיר דבר כזה. הקריטריון הוא ברור, שירי עגבים אסורים. שירים שמעוררים יצרים אסורים, לא משנה האם יצר כפירה, מין או אלימות.
הקריטריון הקדם הלכתי הוא גם נכון, כלומר: על כל אדם לבדוק עם עצמו איפה השיר משפיע עליו.
אני אישית שומע הרבה שירים מהרבה סוגים, ולוקח אותם להרגשה שלי. אם הוא משפיע לרעה או מזכיר לי דברים רעים, או מתפרשן על ידי לרעה אני משתדל לא לשמוע.
יש גם כל מיני זמרים נשנשים שאני לא מסוגל לשמוע אותם מהסיבה הזאת. למרות שיש מצב, שגם בלי הידיעה הזאת עליהם לא הייתי שומע כי הם מעצבנים מעצם המילים המנגינה והקול.
פרשנות פוליטית ממש לא משנה, שיהיה שמאלני או גוי, אם הוא מתאר בצורה נכונה את ההרגשה או את הדעה, שכה יהיה לו טוב. אין בעיה עם זה.
לפעמים דוקא זמרים דתיים או ימניים כותבים שירים גרועים מהרגע שבו הם נהיים כאלה, גם מבחינת רמה מוזיקלית וגם מבחינת התוכן הקיטש'. (לא שולי רנד. אפילו לא לחשוב בכיוון. הוא למשל דוגמא שהצליחה לקחת את התוכן הדתי-חוויתי שלו את כל התורות של רבי נחמן ולהעביר דרכו ולא רק לשיר פסוקים.)
באיזור הצפון לבן בחופש
אני זוכרת רק את בית התבשיל, גן (שזה לא בשבילך), מרכז פסג"ה וישד עוד תבקש ממוריה יש באולפנית רשימה
כי זה מה שפירסמו באולפנית ואני שכחתי לגמרי סליחה
בהצלחה