הקודמים : חיזוק בשימחה 
לכבוד חוידש אדר - נוער וגיל ההתבגרות
חיזוק בשימחה 2 לכבוד חוידש אדר - נוער וגיל ההתבגרות
החיזוק הזה נכתב לתאריך ל' בשבט התאריך של הפיגוע במרכז אז זה ידבר קצת עליו אבל מתאים לכל זמן..
שמחה מתוך כאב
היום זה קרה. הנורא מכל. שמונה נסיכי אדם נקטפו וספרי תורה בידם.
קול תורתם נדם. הרשעה ניסתה להיכנס לתוככי הקודש פנימה, להיכל ה'.
ולגדע את קרן ישראל. לחלל ולטמא את בית היוצר של נשמת האומה.
היא מבינה שכאן מקור הכוח של עם ישראל. מכאן יוצאת אורה לכל העולם כולו.
ליל פורים תשס"ח. ישיבת מרכז הרב. מסיבת פורים. הכאב כה שורף.
אינו מרפה. החלל הגדול שהותירו אחריהם מנקר בלב, איך אפשר בכלל לשמוח?!
בפורים הזה צריך לשמוח יותר!!
למה האדם אינו שמח? יש דברים שמעציבים אותו, ובהם החשש מהעתיד הלוט בערפל.
הדבר שיכול להעציב את האדם יותר מכל הוא יום המוות .
זמן שאתה מעדיף להדחיק אותו ולא לחשוב עליו. הוא נראה מפחיד וקודר.
גדיעה של מהלך החיים, של החלומות, של התקוות. לכן הוא ממלא עצב ויגון.
במבט של עומק- המוות אינו מפחיד. המוות הוא חזיון שווא. הוא מתעתע בנו.
נראה כאילו ביום המיתה האדם עוצר את חייו, אך באמת, המוות הוא רק מעבר לחיים אחרים, איכותיים יותר, עצמתיים יותר.
השמחה והעונג שהאדם חש כלפי החיים החדשים שלאחר המוות תלויים בשאלה איך הוא חי כאן. בעולם הזה.
אם עבדת את ה' בכל מאודך. חיית חיים של תורה, חיים של גודל ואור- המוות הוא רק מעבר לחיים הגדולים יותר ומאירים.
כל הפחד מתחיל כאשר האדם חי חיים קטנים ואגואיסטים. חושב רק על עצמו ועל הנאותיו.
לאדם כזה המוות הוא קטיעה של הנאותיו הגסות, של כל מה שחשב שגורם לו אושר ועונג.
אדם שחי חיי קדושה וטהרה, שחייו מלאי עצמה ושמחה, שהתורה בוערת בלבו-אין לו מה לחשוש מהמוות.
לאדם כזה אין סיבה להיות עצוב כשהוא חושב על המוות.
הוא פשוט ממשיך את מפעל חייו בעולם הבא, ומתענג על ה'.
"עֹז והדר לְבוּשָׁהּ" - אשת החיל תמיד עובדת את ה', ולכן "ותשחק ליום אחרון"- כאשר היא מביטה על המוות, על היום האחרון בחייה, היא צוחקת.
כל חייהם של שמונת קדושי מרכז הרב היו רצופים בקודש ובחסד, בלימוד תורה ובשמירת הלשון, בתפילה נפלאה ובעבודת המידות. בשבילם המוות הוא רק תחנת מעבר למקום
שבו אין אף אחד שיכול לעמוד במחיצתם. ששים ושמחים לעשות רצון קונם. תורתם ומהלך חייהם לא נגדעו, הם רק ממשיכים בעולם העליון ביתר שאת וביתר עוז.
לכן "עֹז וחדוָה במקומו", במקומו של מי שנמצא במחיצתו של ריבונו של עולם.
אפשר לשמוח. שמחת הפורים הזאת תהיה אחרת.
פנימית יותר. עמוקה יותר. חיה ועוצמתית יותר. שמחה יותר.
שניזכה!
(מתוך החוברת "בשמחה תמיד" של בשביל הנשמה..)
מי שרוצה שאני יתייג אותו תיכתוב..
@תות"ח!
@הכול לטובה!
כאילו אני גם עדיין לא הבנתי מה כל הכללים וזה... ;)
מרבים בשמחה
"
גם את
