א'- ה'- בע"ה בל"נ....
(השרשור נפתח בשם דניאלה .יע. שבקשה ממני אל תדאגו לא באתי להרוס מסורת
דניאלה אם כבר אז באת כל הכבוד על פתיחת הספר כל שבוע וזיכוי הרבים!!!)
שתיהיה לכולנו שבת שלופ מלאת אור ושמחה.....
א'- ה'- בע"ה בל"נ....
(השרשור נפתח בשם דניאלה .יע. שבקשה ממני אל תדאגו לא באתי להרוס מסורת
דניאלה אם כבר אז באת כל הכבוד על פתיחת הספר כל שבוע וזיכוי הרבים!!!)
שתיהיה לכולנו שבת שלופ מלאת אור ושמחה.....
להצלחת כיתתי בבגרות ביום ראשון!
אמן
שבת שלום ובשורות טובות...
אשרייך... תודה לך!
כג'-ל' (ועוד שלקחתי מקום אחר) בע"ה בל"נ
חוץ מזה שאם תחשבי שנייה את אמרת לי לכתוב בשמך, ובסוף אמרת בעצם את יכולה לא לכתוב בשמי....
אז שקטטט!!
סורי על הניצלו"ש
אל תכתבי בשמי!!!!
פשוט תפתחי! 
עוד קצת חבר'ה.. עוד קצת ומסיימים- קדימה!
שכוייח לבת של אבא=)
שום שכוייח ושום כלום |מבט חמור|
אנחנו התחלנו את חודש אייר
חודש ר"ת אני ה' רופאך
למה אומרים שדווקא החודש הזה מסוגל לרפואה?
אם כבר היה צריך להגיד על חודש סיון
שבחודש סיון קבלנו את התורה, ובמתן תורה כולם נתרפאו, לא היה בהם סומא אילם וחרש...
אז למה חודש אייר? אם היו אומרים על חודש ניסן שהוא חודש של רפואה אז היינו מבינים אבל למה אייר? כאילו אייר זה בכלל שם של השמות בבבלב מזה קשור??? סתם חז"ל החליטו ככה כי זה מסתדר להם בר"ת? אז זהו שממש ממש לא!!!
אז מה העניין פה בעצם למה חודש אייר הוא חודש של רפואה?
עמ"י היו במצרים, במ"ט שערי טומאה, אורים שאם היו נשארים עוד דקה אחת היו נכנסים לשער חמישים שממנו אין דרך חזרה....
ואז ה' הוציא אותם ממצרים
ועד מתן תורה הם עברו תהליך של התרפאות רוחנית,
בואו נחשוב רגע משו?
כמה ימים בחודש ניסן מתוכם הם בין פסח לשבועות? 15
כמה ימים בסיון? 6/7 תלוי בדעות מתי היה מתן תורה (יש חילוקי דעות בעניין)
ובאייר כל החודש היה חודש שבו התרפאו עמ"י התרפאות רוחנית בדרך למתן תורה..
אז בואו ננצל את החודש הזה גמאנחנו להתראות רוחנית כולנו,
ושנזכה לכל טוב והמון הצלחה בהכל..
וגם שאר החולים שיבריאו במהרה ושנזכה לבית המקדש וגאולה שלמה בקרוב!!!
שבת שלום לכולם...

*חודש אייר ר"ת אני ה' רופאך (שורה 2)
*בבבל (שורה 6)
*אומרים (שורה 9)
*להתרפאות (שורה 16)
כולם אומרים לי "מה הבעיה? תבקש ממישי"..
הבעיה שאין אף אחת כזאת..
ואני רוצה כיפה!
מה אני עושה???
(למי שלא יודע - אני לא דתי)
ככה תצא לך כיפה ישרה ועגולה בסוף...
אני גם יכולה לסרוג לך אם אתה רוצה כי כמו שאמרו בהתחלה יש בנות שאין להם למי לסרוג... אחים שלי הולכים עם כיפות גדולות כאלו בחוט עבה ולפעמים כבר משעמם לסרוג בחוט הזה אז כשבאלי לסרוג בחוט דק אינלי למי =)
אז אני עושה מחזיקי מפתחול... זה גם נחמד..![]()
אם יכולתם לחזור אחורה, לתקופה שבאמת יש זמן ללמוד דברים בצורה מסודרת(חוגים וכאלה), מה הייתם לומדים/עושים?
[הייתי הולך לקבוצת כדורסל.
הייתי לומד לנגן, על משהו כל דבר- ולא על העצבים
- אני מעולה בזה.
הייתי לומד ציור. ]
(למרות שאני עדיין לא במצב לבחור מגמה זה משהו שאני יודעת שאין בבית ספרי ולכן זה מה שהייתי רוצה)
הייתי משקיעה יותר בנגינה.
הייתי הולכת לחוג כתיבה יוצרת. [ואני הולכת להגשים את חלומי בעז"ה]
בצורה מסודרת עוד אני לא אגשים אף אחד מהם- ואני שמח בכך. משנה הבאה משקיעים רק בתורה.
(חח..למי שלא יודע מזה-זה ההתעמלות של האולימפיאדה כזה כל הדברים שאפחד לא מבין איך אפשר לעשות) הפסקתי עם זה ושכחתי כבר..:/
והייתי מתחילה ג'ודו מגיל קטן... והייתי ממשיכה עם הציור,
ונראה לי הייתי ממשיכה על הכלי נגינה שניגנתי..
(כאילו פעם זה היה נראה הגיוני להפסיק ועכשיו אני חושבת איזו טפשונת הייתי
)
מה שבטוח יש חוגים שבחיים ל-א הייתי חוזרת עליהם!
(ופה לא נחשוף את עברי האפל...)
אממ...ללמוד הרבה כלי נגינה...כי רק בכיתה ט' התחלתי ללמוד על גיטרה=(
וגם ללמוד תנ"ך מגיל קטן...
הייתי לומדת לנגן...ואומנןת....מלאא!!!!!
(אני מנסה להתפתח לבד-אבל
נו, כנראה זה ישאר בגדר תחביבים. למרות שאני רוצה לעשות מגמת ריקוד.. בעזרת ה', ואז אני גם אלמד מקצועי. ובעזרת ה' אולי אני אשלב גם אומנות. ופעם למדתי פסנתר-אז הייתי חוזרת.)
למדתי בכיתה ז-ח, ובשישית גם, והשנה אני רשומה, אבל אני לא באה מחוסר זמו...
.
ללמוד לנגן עם מורה יותר רציני.. אבל זה לא הזמן, זה הכסף
קורס ניווט או משהו כזה..- אני קטנה מידיי
אבל אני לא מתאימה לשרשור הזה..
כי יש לי זמן...
הייתי רוצה ללמוד אומנות לחימה!!! כן כן...ברצינות!! (ולא כדי לפרוק את העצבים....
)
וגם, בלשות...(מלשון בלש...
) אם יש כזה חוג 
הייתי לומדת את כל סוגי אומנויות הלחימה,
הייתי לוקחת קורס שפים וארוחות גורמה,
הייתי לומדת לרקוד ברייקדאנס,
הייתי לומדת לנגן על כינור,
הייתי לוקחת קורסים באוניברסיטה ומוציאה תואר ראשון בכיתה י'...
ויש עוד המון כאלה ואחרים...
לסיים ללמוד יפנית!
אמא שלי נוהגת להסתכל בפרומים שבהם הילדים בבית גולשים
והיום כשהיא ראתה אותי בפורום
היא אמרה לי לסגור אותו
כי היא ראתה שיש כאן דיבורים על האבדויות
והיא לא רוצה שאני יושפע מזה
לקחתי אותה לשיחה והסברתי לה
איך הפורום הזה מועיל באמונה
ובהשקפה...אבל בסוף השיחה הייתי חייבת להודות
שבאמת בימים האחרונים מדברים בפורום בעיקר על התאבדות...
ואני אומרת וואלה בליל הסדר בפעם הראשונה בחיים שלי חשבתי על זה
ואולי זה בהשפעת הפורום???
לכן בגלל שהנושא הזה כל כך כואב לי אני
כותבת עכשיו את ההודעה היכול להיות אחרונה שלי(באישור אמא שלי כמובן...)
ורוצה להראות לכם כמה יפים החיים!!!
יש כל כך הרבה טוב בחיים למה אנשים רוצים לגמור את זה??!!!
דיייייייי!!באמת ה' נתן מתנה נפלאה ובמקום להשתמש בה אנחנו יושבים ודנים בלזרוק אותה והתאבד
לא חבל???
אני מבינה קשה לכם??אבל בואנה קחו את עצמכם בידים ותחשבו אתם רוצים באמת לסיים את החיים שלכם רק בגלל שקצת קשה???!!!
סורי על החפירה....
אבל הפורום נועד גם לדברים כאלה.. כאילו, לאנשים קשה והם רוצים ואפילו חיבים לפרוק!!! אז.. אני לא ייודעת.. אם את ממש רוצה להישאר את יכולה לנסות לדבר עם אמא שלך עוד פעם ולנסות לשכנע אותה... למרות שנראה שאת כם חושבת כמו אמא שלך... בכל מקרה, אני לא חושבת שיש אפשרות לצמצם את כמות השרשורים על התאבדיוית..=[=[
אבל בם אני חשבתי על זה תיראו איזה חיים יפיים כל בן אדם קצת קשה לא בחיים. אם כל החיים היו רק טוב וטוב אז לא היה כזה דבר טוב בעולם כי לא היה אפשרות אחרת. אין בן אדם שלא צריך להתגבר על דבריים בעולם הזה. אבל בתכלס חיים ממש יפים אז באו נפסיק לדבר על לאתאבד.
שיהיה לך בהצלחה!
אני אישית לא יכולה לעזוב פה, כי אני חושבת שאם נשים על מאזניים בצד אחד את מה שהזיק לי בפורום, ובצד השני את כל הדברים הטובים כ"כ שלמדתי מהאנשים המדהימים פה.. אז הצד המכריע יהיה החיובי.
ותכל'ס..... אני יודעת שהדברים שבהם "התדרדרתי" הם לא בהשפעת הפורום, גם אם זה נראה ככה... כי כל הדברים האלה היו מפריעים לי גם בלי הפורום...
אז שתהיה לך בהצלחה! מוזמנת תמיד לקפוץ לבקר לומר שלום
יום טוב וחיימאושרים עד מאה ועשרים!=]
משתדלים....
כי זה יוצא שככה סותמים לאנשים תפה.
יש אנשים שרוצים להתאבד. יש.
זאת בעיה? אולי.
הדרך לפתור אותה היא לא לדבר על זה? לא.
מצד שני לדבר על זה כאן זה באמת לא עוזר בשיט.
לא כי זה רע לדבר על זה...פשוט זה כל כך לא עוזר אז סתם חבל נדמה לי.
יש גם צד שני...
תחשבי על האנשים שרוצים להתאבד ופותחים של זה שירשור...
מן הסתם זה עוזר להם מאד...
את מבינה? זה ממש חשוב.
אבל באמת כל הכבוד על האכפתיות ששיתפת ולא עזבת פשוט בלי להגיד כלום.
ואני חושבת שאם רואים שרשור על התאבדות- אפששר לעבור הלאה או אפילו לקרוא רק את התגובות ואז זה בעצם מחזק במקום לעשות ההפך.
בכל מקרה- זה תלוי באמא שלך, אז- בהצלחה ושוב כל הכבוד...
נ.ב.
נראלי שזה מן הסתם גל חולף כזה, עוד כמה זמן זה כבר פחות יהיה פה נפוץ כמו בכל נושא אחר...
וחוצמיזה, יש כאן מלא שפתחו שירשור על התאבדות סתם בשביל הקטע! אולי כי זה ב"מודה"...
בס"ד
כמות האנשים שחשבו על להתאבד בגלל הפורום קטנה בהמון מאלה שלא התאבדו בזכות מישהו כאן.
דיברתי אם אמא שלי הרגע
והיא הסכימה לי לחזור לפורום!!!!!!!!
ובקשר לתגובות כאן
אני לא באתי להגיד לא לכתוב את הדברים האלה
ההפך זה טוב כשמשתפים
באתי לנסות להסביר כמה החיים טובים
כדי שלא יגיעו למצב של חשיבה על התאבדות....
כי אניי גם צריך לטיול השנתי שלנו אז אם יש לכם משהו מקורי ולא מה שכולם עושים אז בבקשה תעזרו לי כי ניגמרו לי כבר כל הרעיונות.אפשר גם רעיונות לגלופה לא רק ציורים כי יש לי צייר שמצייר מזה יפה והוא יציר לי אני רק צריך איזה משפט שנון וחזק.
20110505155901.docx זה לא כל כך ברור אבל לא משנה.
טוב...אני לא יכולה לכתוב פה מכמה סיבות...
מי שרוצה רעיונות-יש לי דברים חמודים...
בואו לאישי..
השמיניסטיות אצלנו עשו: בשנה הבאה נשב על המרפסת, בנתיים אנחנו על הספסלים..
ובעיקרון זה תלוי אם אתם חטיבה +תיכון או יסודי..
אם יהיה לי משו אני יעלה..
ב''הצלחה..
וגם אם למישו יש רעיונות לחולצה לריקודגלים בעיר, לכל האולפנא..
משו כמו- כי שאר החולצות היו בכ"ביסה... אולי אבל זה מפגר... לא חשבתי על זה עדיין...
רואים מישהו ישן במיטה והוא חושב "מחזור כזה עוד לא קם"
חולצה להכתרה
שמצוייר עליה שקית ורואים חלק מחולצה
ואז על התוית של החולצה
כתוב:100%סגול - made in cfr gunim
ועל השקית עצמה כתוב
מעפירה כפר גנים זהירות מחיקויים!
אפשר לצייר מלא תרופות וילד מסכן כזה עם מזרקים וכאלו, ולכתוב "כי כבר ניסינו הכל"
או "אצלנו כל אחד כוכב" ולצייר כזה מישהו על במה שכאילו יש עליו זרקור או לא יודעת מה...
היא שמה פתק גדול על המחשב שכתוב בענק "אבאא אני לא רוצה לראות את זה!!!!!!!!!"
וזה מטורף עד כמה זה עוזר...בטח זה נשמע לך מעאפן כזה אבל תנסי..מה את יכולה להפסיד?
ותתפללי לה' שיציל אותך..כי זה נורא!!!
בהצלחה אחותי,את צדיקה!!![]()
האמת שנורא קשה לי לתאר מה שאני מרגישה, הכל נהיה לי סלט.
אני רק יודעת שהדמעות נוזלות לי בלי להפסיק.
איך ה' עושה לי את זה?!
אני באמת לא מבינה איך זה הגיוני שאחרי שעברתי מסכת יסורים של פרידה מחבר שהיינו בקשר שנה וחצי דוקאבשלושה חודשים שאחרי זה הציונים שלי הכי נמוכים שקיבלתי אי פעם.
הרי לפני ש"חטאתי" והיינו בקשר לא היה לי ציון אחד מתחת ל90. למה בדיוק אני צריכה להמשיך להאמין בדרך הזו של ה'?!
איך זה יכול להיות שהחלטתי להתחזק קצת בקטע של החצאיות וכל פעם מחדש אני רואה שהצדיקים נדפקים.
הבנות שהולכות עם חצאיות קצרות זוכות לכל טוב, ואני- רק לדיכאון.
אני באמת לא מבינה וסליחה שהדברים יצאו לי כ"כ בוטים אבל למה ה' עושה לי את זה?! הוא רוצה להראות לי בכוח שעדיף לי ללכת איך שאני רוצה?!
כואב לי, כואב לי, כואב לי.
אחרי שניסיתי כ"כ להאמין ולהתחזק הכל חוזר אחורה. איך ה' מרשה שדבר כזה יקרה?!
כל הכבוד! כל הכבוד לך שאת שואלת!
ממש משמח אותי לראות את השאלה הזו, את הניסיון הזה להבין- זה מעיד שאת מאמינה בטובו של הקב''ה. אברהם אבינו הקשה על הקב''ה בסיפור של סדום ועמורה דווקא מתוך אמונה בזה שהקב''ה כ''כ טוב, ולכן לא ייתכן שהטוב הזה יתן למשהו שהוא לא טוב לקרות.
את שואלת שאלה שעוסקים בה כבר דורי דורות. ירמיהו, איוב, אברהם, עוסקים בשאלה. למה לצדיק רע ואילו לרשע טוב? "זו תורה וזו שכרה" נאמר על רבי עקיבא. זאת שאלה טובה מאוד! שיש שלל דרכים לענות עליה, ואת צריכה לראות למה את מתחברת. (כדי לענות אני אעזר בחוברת שלי ללימוד מחשבת, יש לי בגרות ביום ראשון כך שזאת חזרה טובה מאוד! אז תודה לך
)
מה שאת מתארת זה אמונה בזה שהתורה מביאה אותנו לטוב. ע''י קיום מצוות- אני חייה חיים אידיאלים, חיים של תורה, ומתוך החיות הזו אמור להיות לי טוב. ובאמת כואב לך, כי את מנסה לפעול בטוב, את מנסה לשפר כאן משהו ואת מרגישה שלא הולך לך! שאת עושה את ההשתדלות ובאיזשהו מקום הקב''ה "לא נאמן" לתפקידו.
עוד דבר שהשאלה שלך מראה זה זה שאת יודעת שהקב''ה- הטוב והרע נובעים ממנו. הוא אחראי על הכל. וזה מראה לנו צורת הסתכלות על צרות.
א. אומר לנו המלב''ים, "כל הרעות הבאות בעולם הם לתכלית טוב". הרע יש לו מטרה. אבל אני לא רואה טוב פה! אני לא רואה! איך זה יכול להיות לטובה שהציונים שלי דפוקים? הרי ראיתי שדווקא כשהייתי איתו בקשר היה לי טוב, וזה לא השפיע לרעה על הלימודים כמו שאמרו שיכול לקרות. אז למה אחרי שנפרדנו התחיל להיות לי רע? אחרי שכ''כ ניסיתי!
ב. בתלמוד הבבלי, מסופר על איש אחד שתכנן עם חברו לצאת למסע גדול. בדרך לאוניה נכנס קוץ לרגלו והוא נאלץ להישאר בבית ולהפסיד כספים. אחרי כמה שבועות נודע לו שהאונייה טבעה יחד עם חברו. שמע זאת, החל מודה ומשבח את הקב''ה על המכה.
רגע רגע, מה השתנה? פתאום זה כן טוב? אבל הקוץ עדיין נשאר קוץ, עדיין כאב לך, עדיין הפסדת כסף! פה בעצם האדם הבין לא רק את הרגע הספציפי שבו באמת כאב לו, ובאמת האדם ראה את המכלול של המציאות, לא רק את מה שקורה כאן ועכשיו. אומרים שלפני שהקב''ה מוריד את הנשמה שלנו לעולם הוא לוקח אותה ומראה לה את כל מה שעתיד לקרות לה בעולם הזה, והנשמה צריכה להסכים לרדת לכאן. יש כאן משהו מאוד מרגיע ומשמח, הנשמה שלנו יודעת מה יקרה לנו! היא יודעת לאיזה מקומות לא טובים היא תיכנס, באיזה קשיים היא תיתקל, אבל היא מוכנה. היא מבינה שיש לה תפקיד, ובזכות זה שהיא רואה את המכלול- את כל החסרונות, אבל גם את כל היתרונות שהיא תיתקל בהן- היא מוכנה לרדת.
ג. המדרש תנחומא מדבר על כך שהקב''ה מעמיד בניסיון רק צדיקים עם כוחות נפש שיכולים לעמוד בניסיונות. המדרש מביא שלוש דרכים להסתכל על הקשיים.
1. דרך של פשתן. מה עושים לפשתן? כותשים אותו, סוחטים לו את הצורה. למה? כדי לשבח את הפשתן.
2. כשסוחר כלי חרס בשוק רוצה להוכיח לנו שהכלים שלו חזקים הוא מקיש על הכלי. איזה כלי הוא יבחר? את הכלי הקטן שמוכרים לגנים כדי שהילדים יצבעו? לא, זה כלי שוודאי יישבר. והרי הוא רוצה להוכיח שהסחורה שלו טובה. הוא יבחר את הכלי הכי חזק והכי משובח שהוא קרוב לוודאי יישאר שלם.
3. בעל בית שיש לו שתי פרות, אחת חזקה ואחת חלשה. איזה אחת הוא יבחר לשים עליה עול? ודאי החזקה, יש לפרה תפקיד. ונכון שקשה לפרה עם העול. אבל יש לה תפקיד. עמ''י לכל אורך ההיסטוריה סובל. כי יש לו תפקיד להוכיח לעולם משהו. להכיר לעולם את הקב''ה. לפרסם מוסר אלוקי ואנושי בעולם.
"ה' צדיק יבחן".
יקירתי, הקושי בא אלינו לא סתם. הוא בא ללמד אותנו משהו. בזמן הקושי קשה לראות איך יצא מיזה אי פעם טוב, ואת יודעת מה? יש מקרים שבהם אנחנו אף פעם לא רואים את הטוב. אבל, צריך להאמין שהקב''ה נותן קושה לתכלית טוב, כדי שבסוף יצא מזה משהו טוב. הרב סולובייצ'יק מדבר על איוב ואומר שהבעיה של איוב הייתה שהוא כל הזמן שאל למה. הקב''ה אמר לו, איך אתה יכול לשאול אותי למה? אתה בראת את העולם? מה אתה מבין? ברגע שאיוב התחיל לשאול למה (עם שווא) אז קשייו הפסיקו. הוא הפסיק להיות נגרר אחרי קשייו, ועם חוסר יכולת לתפקד. והוא התחיל לנסות להבין מה הוא עושה הלאה. לאן הקושי הזה יביא אותו? מה הוא יצמיח בו? מה אני בונה מהקושי הזה?
מה אני עושה עם זה?
את יודעת בדיוק מה הקשיים שלך, את יודעת בדיוק מה מפריע לך. מה את עושה עם זה? לאן את מתקדמת? איך את מתמודדת ונבנית?
זה לא קל! בוודאי שהיית מעדיפה זמנים טובים. ובוודאי שכל הזמן מנקר לך בראש שאולי היית בכלל צריכה להמשיך להיות בקשר עם חבר שלך, שלכאורה לא היה שווה לך להיפרד כי היה טוב יותר איתו. אבל יש לך את הבחירה לנסות להרחיב במקצת את ההסתכלות. ולראות לאן את הולכת!
מוזמנת לאישי! וב''הצלחה רבה.
וזכרי, גם אם לא התחברת לאף אחד מהדברים שכתבתי כאן, יש עוד הבנות שאת יכולה להבין, דברים אחרים שתשמעי אותם וזה כ''כ יקלע בול! זה יהיה בדיוק התשובה שהנפש שלך מחפשת. אל תפסיקי לשאול ולהקשות, ומתוך כך לבטא את האמונה שלך בקב''ה.
סתם נקודה למחשבה, ככל שאדם גדול יותר, כך הוא מסוגל לראות את השאיפות שלו, את הדברים שהוא עוד צריך לתקן, ומתוך כך הוא אף פעם לא ישקוט, תמיד יהיה עסוק. זה אומר שרע לו? זה אומר שהוא לא בדרך הנכונה? לא. זה אומר שהטוב הזה דורש ממנו מאמץ. דווקא בגלל שזה טוב זה לוקח מאמץ. הרע שהקב''ה מאפשר בעולם הוא מעט יחסית לכל הטוב. צריך לפקוח עיניים, להסתכל על המציאות, להעריך כל דבר. להיות ערים גם לרע, כי יש רע. אבל גם לטוב!
ואני רוצה להגיד לך גם, אני מכירה הרבה אנשים שמאוד שומרים על ההלכה, ומאוד טוב להם!
בדיוק גם לי יש בגרות על החומר הזה. כשלמדתי אותו הייתי כ"כ בעננים, הנה חומר לבגרות שיש לו גם עזרה מסויימת לחיים.
אבל אני לא רואה במה שה' עושה לי טוב. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה, רק התדרדרות.
אם ה' רוצה שאני אשמור את הדרך שלו למה הוא לא מביא לי אפילו סימן קטן?!
עם איוב לפחות ה' דיבר ועזר לו לדעת מה צריך לתקן, איתי ה' לא ידבר. אני אספוג עוד כישלון ועוד כישלון עד שפשוט ימאס לי.
האם לא עדיף שלפחות כתף אנוש תרכך את הכשלונות ולא הכרית?
את חושבת שיש לי חשק ללכת עם חצאיות ארוכות?! אולי אני מדברת כמו ילדה קטנה אבל יכול להיות שהכעס לא מותיר מקום להיגיון.
לא אמרתי שאני לא מכירה אנשים ששומרים על ההלכה וטוב להם. אני פשוט מכירה יותר מידי אנשים שלא שומרים עליה מי יודע מה ולא חסר להם כלום בחיים, להפך אפילו.
חשבת על המשפט הזה פעם??
אז ככה..כמה דברים..
א. אף פעם, אבל אף פעם! אל תגידי שלאחרים הכל טוב הולך וכ"כ חלק....כי זה לא נכון!
אולי מבחוץ זה נראה ככה, אבל אני חותמת לך שלכל אחד מאיתנו יש קשיים ובעיות בצורות ובזמנים שונים..!!!
וכמו שפתחתי..הקב"ה מדקדק עם הצדיקים שבינינו...ממש כחוט השערה!
אם אנחנו רואים שלמרות ההתחזקות שלנו במשהו מסויים עדיין קשה, והמצב נשאר כמו שהיה קודם, כנראה שיש עוד משהו לתקן...ואת המשהו הזה כל אחד בלבו שלו יודע...
מה גם, חוץ מלהתקדם ולחזור בתשובה במעשים..צריך לחזור בתשובה בתפילות!
צריך לבקש מהקב"ה שיקבל את ההשתדלות שלנו, שישמע לתפילה שלנו, ויעזור לנו בעבודתו...
ב. בגלל שאת כ"כ חזקה, ובן אדם עם אישיות גדולה ותכונות כ"כ גדולות (ואני לא אומרת את זה כי אני מכירה אותך או משהו אלא בגלל ש>>) את מקבלת נ-ס-י-ו-ן שכזה!!!
הרי הקב"ה, לא מעמיד אדם בניסיון שהוא יודע שלא יוכל לעמוד בו..
ומכאן, את יכולה להיות בטוחה שאת יכולה לעמוד בנסיון ובקושי הזה בגבורה ובחוזקה!!
בלי להתייאש!!! מלאת אמונה!!!
הוא לא בא להרע לך, אלא להפך להטיב לך..ואת לא רואה את זה עכשיו...כי עוד לא הכרת בזה.
אם תאמיני שזה לטובתך, ותתפללי שהוא יעזור, אז גם תראי תוצאות, וחיוביות!!
אני לא באה לכפות עלייך דברים, ולא להכריח אותך...אלא להראות את הדברים מהעיניים שלי בכל אופן
מקווה שהובנתי
וב"צלחה אחות
מוזמנת גם באישי~
זה מזכיר לי משו שקראתי לא מזמן:
איש אחד ברח עם אשתו והבן שלו מספרד בתקופת האינקוויזיציה כדי להשאר יהודי...
הם ברחו באנייה, אשתו מתה ממחלה, הבן שלו טבע בים והוא נשאר בודד...
אח"כ הספינה טבעה נראלי והוא נסחף לאי בודד ומלא סלעים וחיות טורפות.
הבנאדם הולך על האי, כל הזמן נתקע ונופל והוא אומר לה':
"עשית הכל כדי להעביר אותי על דתי, אבל אני נשבע לך שכל מה שעשית ותעשה ואפילו תיקח לי כל מה שיש לי, כולל החיים שלי, אני אמשיך להאמין בך"!!!!
אז נכון שאנחנו לא ברמה הזאת אבל אנחנו גם לא סובלים ככה, ואפשר להשתדל לפחות במה שאנחנו יכולים ולהאמין בה'.
ועוד משו-
בסוף בעז"ה את תראי גם את השכר להכל. אבל העיקר זה לא להתייאש! אם את מאמינה באמת בקב"ה ומאמינה במה שאת עושה שזה הדבר הנכון והכי טוב, יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד בדר"כ. לכן אני גם ממליצה לך ללמוד על החשיבות של זה...
המון המון בהצלחה ואת מוזמנת באישי...
תמיד אני שמח לעזור באישי..
אמרו את זה..
אבל בכל זאת - נשמה..
מה זה כל הטוב?
כל הכיף עם הבנים?
כל האנשים מסתכלים עליהם!
ומה לא טוב?
פתאום נהיית דוסה?
פתאום מסתכלים עלייך בצורה מוזרה?
אז נכון! אולי להיות עם בנים זה כיף! ואולי את רוצה להיות מהבנות היותר מושכות..
אבל.. כשתיהי דוסה באמת ותיהי גאה בזה (יכוליות שאת כבר כן)
את תיהי שמחה! ורק האנשים שתרצי שיסתכלו עליך, יסתכלו עליך..
ו. דוסה זה לא אומר להיות מוזנחת, מוזרה, או כל מיני הגדרות כאלה..
קיצור..
מלאןן בהצלח!
באמת שאני פה באישי! ![]()
צדיק ורע לו??
בקשרלמקרה שלך ספציפית אני חושבת שה' עושה לך רע אני חושבת שאולי את לא מספיק שלמה אם מה שעשית ולכן את קצת בדיכאון וזה משפיע על הציונים ....
סורי אם איך שהוא פגעתי בך .....
בזה נמדד הטוב והרע בחיים??
תחשבי על דברים אחרים שקורים מעבר ללימודים....וכ"ו....
מי אמר שהשכר של אלוהים מגיע בדברים האלה?
אני מתלבט יחד איתך......
"כשאדם רוצה להתקרב לה' יתברך ולשוב בתשובה,צריך שיעברו עליו אלפים ורבבות ירידות בלי שיעור וצריך שיהיה גיבור וחזק לחזק לבבו בכל פעם.."(ר' נחמן)
ר' נחמן אומר לנו שכל יהודי שרוצה להתחזק דווקא אז היצר הרע מתגבר עליו...וצריך להיות חזקים!!ולהתגבר!!ולהאמין שה' רק מנסה אותנו..הוא רוצה לראות עד כמה את באמת רוצה..
אז נשמה,תתחזקי ותראי לה' כמה שאת רוצה אותו..ולא משנה מה קורה לך..
ואת עוד תראי איך ה' שולח לך רק טוב ושמחה!ומחבק אותך חזק חזק!!!
גם אני הייתי שם בשנים שעברו..היה ממש יפה..
זה גם מתפרסם בכל העיתונים..
שיראל.יש לנו כרטיסים והסעות חינם 
חח אחותי הולכת...
וכבר בטוח אין מקומות...
אם יש טקס ביום הזכרון (ה' אייר) בירושלים?
אם כן אז איפה ומתי?
וזה ביד ושם...או באיזו כיכר....
אני מחפשת טקס מעבר כאילו בין יום הזכרון לחללי צה"ל לבין יום העצמאות
אני יודעת שיש משו בבריכת השולטן,- 'זוכרים שרים ומספרים' בשמונה ביום ראשון בערב..
אבל הוא נראלי רמת גן
ובטוח כבר אין מקומות פנויים....
טכס רציני ככל שידוע לי יש את טכס הדלקת המשואות בהר הרצל....
בבקשה תתפללו על סבתא רבה שלי--יש לה סרטן שחוסם לה את הקיבה ואין יותא מה לעשות רק התפילות יעזרו עכשיו כי הרופאים כבר לא מסוגלים
היא חיה ככה שנה וחצי שזה נס רפואי בפני עצמו אז אם יתפללו אולי היא תצא מזה...
שיינדל בת אטייה
תודה,
בעזרת ה' אני אכוון את התיקון הכללי שלי לרפואתה
שלא נרדמת אף פעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!![]()
למה אני ער עד כזה מאוחר??
אריקלאחרונהאתם לא היחידים המצחיקים! 
יש עוד מזוכיסטים/הזוים?טובי =][=
גיליתי דרך חדשה להזיק לעצמי, ואימצתי בחום.
אבל גורם לי לכייף .. (כייף מדומה אבל עדין)
בס"ד לק"י
מקורות הלכתיים למה אסור? אל תעבדי על עצמך, אני לא חושבת שהם יועילו במיוחד.
או יותר נכון - יפתרו את הבעיה.
כשאדם פוגע בעצמו בצורה פיזית משמע; יש לו כאב פנימי, אך הוא מעדיף להסתיר אותו ע"י כאב פיזי.
זו דרך קלה להתמודד, אבל את צריכה לזכור - את ענקית. את גדולה.
יש בך את הכוחות להתמודד, פשוט..כ"כ קשה, כ"כ שחור ש..נשאבים אליו בכ"כ קלות.
תעמדי זקוף.
תנסי להבין את הנפש שלך, למה היא כואבת, מה מפריע לה באמת.
עם עצמך או עם חברה קרובה שלך.
אל תשמרי לעצמך את הכאבים שלכם, זה יפגע בך, עד מאוד.
בהצלחה 
חח..מזל שבמקרה הקשבתי כי הייתי אצל חברה ולא נעים וזה..... אבל זה פשוט אסור!!!
שזה יעשה לך נזק בעתיד..
שהסימנים על הידים יכולים להישאר- ואז ההורים ידעו..
וגם החתן שיבוא..
חוץ מזה שמבחינה סטרילית זה גם מסוכן
אבל בכל זאת לא מומלץ
בבקשה ,בשבילי (:
וברווווור שאסור !
לא זוכרת איך קוראים למשפט אבל זה משו כמו "לא עינתם נפשותכם "
או משו כזה ,אני גרועה במשפטים.. 
אבל בכל מקרה בבקשה ללללללאאא!
אין לי הרבה מה לחדש. הבעיה היא, תכלס. למה כואב...ולדעתי תעשי שחנש"ים עם ה' יתברך...כן כן...ספרי לו למה את עושה אתזה...בתכל'ס- את פוגעת ביציר כפיו, לפחות שיבין למה..ואחרי שתסבירי..אני בטוחה שהוא יענה..רק צריך להקשיב.
זה גורם לשחרור של לחץ, לתחושת הקלה. כאילו הרגשות המעיקים עוברים דרך זה.
אבל בחייך, את מבינה את זה- זה לא הפתרון: זו דרך עקיפה שמונעת מעצמך להתמודד רגשית עם הבעיות שלך.
לענ"ד, שיחות מוסר לא יעזרו, זה משהו בינך לבין עצמך- את חייבת להבין מאיפה הרגשות האלה באים- ולפרוק אותם, את הרגשות, בדרך אחרת- ספרי לחברה מה מעיק עלייך, זה בטח יעזור.
אם את לא מצליחה- הייתי מציע שתגלי בגרות עצמית, ותלכי בעצמך לספר להורים. (ככה גם הם לא יכנסו לפוביות שאת רוצה להתאבד וכד'). תבקשי ללכת לפסיכולוגית, (בלי בושה ופחד- כולנו פסיכים במקום כלשהוא, השאלה אם ממציאי הפסיכולוגיה היו מספיק חכמים כדי להבין את זה- ולדעת איך לטפל בזה..
) זה התפקיד שלה, לפתור בעיות כאלה.
שיהיה המון בהצלחה. ניסיונות עוברים על כולנו- הכלל הוא להתמודד מבלי יאוש, בושה ופחד.
אני מציע לבקש עזרה,תפסיקי בהתדרדרות ותתחילי בשיקום ,תבקשי עזרה מההורים או מהמחנכים אם הגעת למצב כזה ,תעזבי את אותה "בושה" מטופשת בצד ותתחילי לדאוג לעצמך .
נאמר פעם על ידי חכם בחכמים: "אתה סובל? סבול בשקט!"
לא אנ'לא מתכוונת שבאמת תסבלי בשקט אבל את הסכין תעזבי בצד..
את מבינה שמה שיצא מיזה זה כלום! פשוט כלום..
אז מה את מעדיפה?
לחיות ת'חיים שלך כמו שאת ולא להזיק לעצמך או פשוט לסבול.. ולא תמיד בשקט?!
עזבי עכשיו תורה מצוות.. מדברת איתך דוגרי.. על מצבך!
אותך אני רוצה לראות שמחה ומאושרת ולא מדברים כאלה.. זה לא אושר אמיתי לחתוך ת'צמינו
לפגוע בעצמינו.
את בעצמך רשמת שזה יעני להנות.. רגעי כזה וכואב.. יותר כואב בלב מאשר על היד.
אני מבקשת שאת קוראת את זה.. שיכנס לך ללב בפנים ויחלחל לך בנשמה היקרה הזאת ששואפת לחיות ולהגיע למעלה.
הלוואי שהדמעות שיזלו אחרי שתקראי את זה.. (מתישהו שיזלו) אז הם יגרמו לך להבין.. להבין את המשמעות
של השם שלך.. של העצמיות שלך.
ש-ל-ך!
הלוואי שתביני שלאף אחד אין 'קלות' בחיים אבל זה לא מה שישבור אותנו.!
הלוואי שתראי את הטוב בעולם.. כמו טובי- הכינוי שלך!!
הלוואי שתשימי לב לכישרון המדהים שקיבלת.. וגילית אותו לפני זמן מה...
אני רוצה לראות אותך.. נשמה מדהימה ויקרה מלאת שמחה ואושר מהחיים.. וזה אפשרי.
זוכרת? כל עוד א-ת טובי רוצה..!
אל תתני לאף חלום רע להרוס אותך, העולם נברא בשבילך.
את מקסימה.. אני לא אומרת סתם.
יצא לי לדבר איתך!!! טובי.. טובי... הלב שלך אומר לך הגיע הזמן לפרוח.
לכי על זה, אל תקשיבי לקול השני והמייאש שאומר 'לא' כי את מסוגלת להתגבר עליו.. החיים שלך יפים אני חותמת לך.
אהבת חיים.. אהבת חיי.. חפשי ת'נקודה הזאת בתוכך! באהבה דניאלה.![]()
נשמה טובה,
לא ישכנע אותך בכלום.
אבל כדאי לך להגדיר את זה נכון לעצמך,
לא התמודדות. ה-ת-פ-ר-ק-ו-ת.
לא אמרתי רע או טוב. את זה את יודעת בעצמך.
אבל אל תאכלי סרטים שאת גדולה שמתמודדת. כי את לא.
תודי, נפלת. ואז כשתצליחי את תדעי לומר-שיו, הצלחתי.
(אני מרשה לעצמי לומר את זה כי אני..אמ..גם מתפרקת הרבה. לא בדרך הזאת בכלל,
אבל..בקיצור. לא נעלה רעיונות מיותרים(
נו בחייאת, תעשו טובה כמה חתכים קטנים לא פוגעים בגוף .
סתם גורמים להתפרק ...
זה לא חתכים בגוף
זה חתכים בנפש!!!!
כך לא מתפרקים,כך נסחפים להבל ובזבוז ...
את משכנעת את עצמך במה שאינו נכון,אדם לא מתפרק מכאב פיזי ,אדם מנסה להשיח את דעתו ע"י כאב פיזי,אך השחת דעת אינה שווה דבר..
אם יש לך איזה שהיא התמודדות צריך לפתור אותה ולבקש עזרה ולא לנסות להשיח את הדעת בטח לא ע"י שטויות שכאלו.
וכמו שציינו ברמה הכי פשוטה זה פיקוח נפש בגלל סכנה מאוד נפוצה של זיהום...
בבקשה די!!!
אני לא מכירה אותך (רק מתגובות..)
ואני חייבת לומר שאת אחת הבנות שיותר התחברתי למה שהם כתבו
לפי מה שאת רושמת אפשר להבין כמה את ילדה מיוחדת וקדושה!!!!!!
אני לא מתכוונת להטיף לך מוסר אני לא מכירה אותך מספיק וזה לא התפקיד שלי
אבל אם את רוצה להתפרק תעשי טובה
תדברי אם חברה
תצעקי
תעשי משהו שאת אוהבת
תתפללי
יש המון דברים שעוזרים לפרוק!!!
אני חושבת שלחתוך את העצמך לא יעזור
זה לא פורק באמת
זה רק כאילו
זה דוחה את הבעיה לא מקרב את הפתרון
תחשבי טוב טוב
יש משהו שאת לא אוהבת בעצמך
משהו שעשית
ובגלל זה את מנסה כאילו להאניש את עצמך???
תדעי שתמיד אפשר לתקן
ותמיד כדי לתקן
מאשר לגרם לנזק יותר חמור!!!!
תמיד כאן לשיחה אישית (אם את רק רוצה....)
וכל הכבוד על האומץ לשתף !!
ברוך ה' יש לפרום הזה הרבה השפעה
ואני מקווה שמשהו מהתגובות יעזור לך!!
"אסור לאדם לחבול בין בעצמו בין בחבירו."
ומקווה שלא יהיה לך בכלל רצון כזה לפגוע בעצמך.
אלא הלב.. כתבתי גם לעיל
כשאת עושה את זה את עוברת לאו חמוד מדאוריתא:"לא תתגודדו".
בעזהי"ת
לא תתגודדו זה לאו שלא לשרוט את עצמך בזמן אבל כפורקן לאבל, כי זה ביטוי לזה שהאבל עובר את גבול האבל והופך להיות מעין תחושה של נטישה, שהאדם המתאבל 'נשאר לבד' ומרוב כאב על זה הוא שורט בבשרו-
והסיבה לאיסור זה, שה' אומר- מה זה צריך להיות, שתגיעו לתחושה של 'נשארתם לבד', הרי אני איתכם.
לא תתגודדו ממש לא קשור לחתכים בגוף.
מה שכן, קיצוש"ע:
סימן ל"ב סימן א'-
'הואיל והיות הגוף בריא ושלם – מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין והמחלימים את הגוף. וכן הוא אומר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" '
סימן ק"צ, סעיף ב-
וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד, ואם הניח ולא הסיר את מהכשולות המביאים לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמים, כגון אם סולם רעוע עומד בביתו וחצרו וכן המגדל כלב רע.
סעף ג'-
כשם שצריך להאדם ליזהר בגופו שלא לאבדו ושלא לקלקלו ושלא להזיקו, כמו שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד, כך צריך ליזהר בממונו שלא לאבדו ושלא לקלקלו ושלא להזיקו, וכל המשבר כלי או קורע בגד או מאבד מאכל או משקה או ממאסם או זורק מעות לאיבוד, וכן המקלקל שאר כל דבר שהיה ראוי שיהנו בו בני אדם, עובר בלא תעשה שנאמר לא תשחית את עצה וגו'.
ויש עוד.
שאנשים כתבו לך פה.... הבעיה כאן היא בכלל לא הלכתית...כלומר ברור שיש גם בעיה הלכתית...
אבל הענין כאן הוא לחפש מה המשהו הפנימי שגורם לך את הצורך הזה.. בהצלחה!
-"ובבשרם לא ישרטו שרטת" -מדובר על הגויים שכשמת להם מת,אז כצער הם שורטים את הגוך,לנו אסור לעשות את זה משום חוקות הגויים.
-"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
וחוצמזה,הגוף הוא לא שלנו,הגוף הוא של ה',אי אפשר לחבול במשהו שהוא לא שלך.מאותה סיבה שאסור להתאבד..
1. זה לא מרגיע אותך. והעובדה היא שמיד אח"כ את נעשית עצובה שוב. מה שזה עושה זה נותן לך להתעסק במשהו אחר לרגע.
1.1. זה מילא, אם זה לא מזיק; אבל לומר שחבלה לא מזיקה זה שטויות.
1.2. בהרבה דברים, חלקם מועילים וטובים מצד עצמם, וחלקם פשוט לא מזיקים, את יכולה להתעסק כדי להסיח את הדעת מהצרות. יש אפילו מקרים מסויימים מאוד שבהם הדרך לטפל בצרה היא להתעלם ממנה.
1.3 כמובן שבמקרים אחרים להתעלם מצרה נותן לה לגדול בנחת... אני מצטער, אבל אני לא מכיר את המקרה שלך כדי לייעץ לך בעניין...
2. כיף? כל דבר שאת רוצה שיהיה לך כיף יכול להיות לך כיף. אמנם שבטבע האנושי דברים שידועים כאסורים עושים יותר כיף, אבל הפתטיות של הטבע האנושי לא בלתי שבירה. האמת היא שגם זה עצמו בגלל שאת רוצה שיהיה לך כיף כדי "לפצות" על החריגה מגבולות המותר.
3. ילדותי ומטופש? אוהו, בהחלט. (סליחה. אל תיקחי את זה יותר מדי בתור עלבון, פשוט כשאת אומרת את זה, מאוד קל להגיע למצב שבו פשוט מחכים שמישהו אחר יאמר שזה לא כך. אז הנה, אמרתי שכן. כך זה באמת, ובאמת צריך באיזה שלב להסתכל על העניין מנקודה כזאת.)
4. לא נורמלי? אני לא חושב שזאת ההגדרה הנכונה... ובכל מקרה, לא בגלל זה בלבד אני אומר לך להפסיק. יש לי סיבות אחרות (ראי למעלה...)
5. הסכנה הגדולה במצבים כאלה היא להגיע להרגל. לשכוח בכלל מאיזו סיבה התחיל כל העניין, ובלי קשר ובלי לחשוב לעשות את זה כל יום מחדש כי זה סדר היום שלך. באופן כללי מוכרחים לחשוב לפני כל מעשה, ואם עושים אותו, עושים אותו באופן פעיל, מתוך כוונה, רצון וכוח לעשות. וזה נכון בכל עניין...
6. הלכתית - "החובל בעצמו, אף על פי שאינו רשאי - פטור", מהסיבה היחודה שאין לו למי לשלם... (בבא קמא, פרק ח' משנה ו')
בכל מקרה, אני באמת מקווה שיהיה לך טוב!
ברכה והצלחה,
אלעזר
אני לא יודעת מה איתכם אבל אצלי זה ככה :
בעקבות השרשורים שנכתבו פה על אנשים שרוצים להתאבד או שחושבים על זה או שחברים שלהם וכו'
זה קרה לי!!!באמת אני בחיים לא ההיתי אומרת את זה וההפך ההיתי אוהבת לעזור לאלה שכן אמרו או חשבו על זה!
אבל לצערי זה קרה לי לא הצלחתי במבחן ואמרתי לחברות שלי שאני הולכת להתאבד!!!ושישבנו בשיעור בייחד תכננתי את מאיפה אני אקפוץ וכו'.....
למרות שכל זה היה בצחוק עקב המבחן הרגשתי ש....זה לא אני !
אז בבקשה אני לא אומרת לא לכתוב כאלו שרשורים כי יש אנשים שעוזר להם להגיד את זה אבל בבקשה אם.....אולי תפתחו פורום "המתאבדים"???![]()
או שפשוט לנסות לא לכתוב על זה -סליחה מראש אם פגעתי במישו .......
יומטוב וחיים מאושרים!תמיד!
ורק זיכרו"גם השעה הכי קשה היא רק בת שישים דקות"(תחשבו על מה יהיה אחרי.....)
למה אסור ?! מפריע לכם שירשורי התאבדות ?!
לא רוצים אל תיקראו ..
;תחשבו על מה שאתם אומרים! אם יפסיקו לפרסם פה שרשורים כאלו ומישהו באמת יתאבד (חס וחלילה) אז אתם רוצים לחשוב אח"כ כל הזמן למה לא עזרנו לו?
תתפלאו אבל יש אנשים שזה עוזר להם וחוץ מזה שפה זה מקום לפריקות של נוער ומי שלא רוצה שלא יקרא בד"כ רשום בכותרת מה הנושא.
לא ימנעו את זה ממנו!! תעשי לי טובה!!
שמה שכותבים פה עוזר להם ותראי את התגובות שלהם
בס"ד
אני באמת לא חושבת שזה הפורום שגרם לזה, אני מכיתה ד' בערך חשבתי על לברוח מהבית או להתאבד, כמובן ששום דבר מזה לא קרה ולא היה קרוב לקרות, אבל להתאבד מצטייר לאנשים כפיתרון הכי טוב שיש, גם בלי שמישהו זר מפורום כלשהו יכתוב שנמאס לו והוא רוצה להתאבד.
לדעתי, מי שנותן להודעות כאלה בפורום להשפיע עליו בצורה כזאת חייב בעצמו דחוף חיזוקים.
זה מקום שנועד להתפרקות!!
הכלל שלי לא לגרום לאנשים לא להגיד שהם רוצים להתאבד
אלא לגרום לאנשים לא לרצות להתאבד וככה הם לא יכתבו את זה!!
אני אישית לא יכולה (בנתים זה ההסכם שלי אם אמא שלי)להגיב בשירשורים כאלה אז אני פשוט מדלגת אליהם
אני חדש פה, מי שיכול שיסביר לי באישי, מה הולך בהפורום הזה...P:
בתודה מראש...
חסוי
טוב ,אתה עדין חדש ![]()
אם לא שמתם לב-יש תקופות לפורום.
היתה תקופת עישון, תקופת חברים, ותקופות עגילים. עכשיו זו תקופת התאבדות! לא מסובך. שום פורום התאבדות-פורום מקסים ומתוק.
צ'מעו.. אני מחפשת סרטון, אולי תוכלו לעזורנדנדה כתומה.מכירים ת'שיר של יהודה דים, שמספר על ה'אני מאמין' שחובר ברכבת לטרבלינקה?
בכ"מ, היום בטקס שמו סרטון שלו, שערכה אלישבע רונן.. ואני ממש רוצה לראות ת'סרטון הזה.. (הוא מהמם.. מומלץ..)
אז אם למישו יש במקרה בטעות קישור אליו, אני ממש ישמח..
נדנדה כתומה.למישו יש את זה באתר אחר/ בקובץ?
הסוף כ"כ מעודד...
וכשיבנה המקדש הכל יהיה מושלם
נראה לי הראו לנו בטקס באולפנה..
וכל פעם מחדש-מצמרר..
והסוף כ"כ יפה!
בעז"ה שיבוא כבר המשיח!
עצמו?יש לי ריימון
יאא.. זה פשוט מהמםם!! התמכרתיי..
שיר יפהה, ועצוב בטירוווףף.. ועם התמונות בכלל...
דיי!!
אנשים רבים איתך על כלום, די. ואתה רוצה לצעוק בואו נתבגר!! אבל הם ייעלבו. והם ממשיכים לריב ולצעוק על כלום. זוהי השנאת חינם. פה בנקודה הזאת, בית המקדש נחרב. אתם מבינים?! בגלל שאנשים רבו על כלום, זה נחרב. אנחנו רבים על כלום והוא עוד יותר ועוד יותר לא נבנה. בואו נפסיק את זה ונתבגר. ונאהב אחד את השני.
חב'רה, יש לנו פה הזדמנות פז., לקדם את בניית בית המקדש! בואו ונלך על זה. מוכנים?
בעז"ה שנזכה כולם=]בל"חית
תן חיוך....=)
;)נושי104ואתה ממש צודק!

אבל אני היחידה שתצליחי לשכנע אותה לעמוד ולהחזיק..


טוב לדעת...
תן חיוך....=)
(תמיד כשאיזה חברה באה אלי, "שמעי, אני צריכה לדבר איתך, למה עשית ככה וככה..וזה וזה.."
אני ישר אומרת לה,
שמעי נשמה, את מחפשת סיבות לריב?
כי אם כן אני יכולה לעזור לך.
אני לא מכחישה שיש סיבות לריב, אבל אין בשביל מה.)
זה באמת המסר שכדאי לי להעביר לחברותי היקרות..להן במיוחד, אבל גם לכל אחד.
אשרייך.
קצת מסובך להעלות לפה כרגע...
אני אנסה...
חתונת הדמים-
זה לשמיעה אז אני מקווה שזה עוזר ולהבא יש את שרשור השירים הגדול שמיועד לבקשות כאלה