פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1413)

אין על הצפונים

חח

ואכן נורא המקרה של הרצח הזה גאולה, משיח....

-להגיד שאנחנו מארחים ממש טוב זה לא חוכמה אם היית במלון של לביא...אבל תודה על המחמאה!-

=)

אם אני זוכר נכון יש שם מסדרונות עם מראות משני הצדדים.

קול 

אחלה של בית מלון!!

האא.. פתאום עולים בי זיכרונות מ-2 שבתות שהייתי שם

הכל יפה עכשיו,וירוק,לפחות הרבה יותר מאשר מה שיהיה בחופש הגדול..יאללה,לכו לאיזה יומיים! הלימודים יחכו..גם הבגרויות..

מני- לא מתפלאת(; חח הייתי בבית מלון בגיל שנה, כי אבא שלי היה משגיח כשרות שם בפסח, ובכיתה א' היה מין שבת כזאתי למורות של בי"ס, ואמא שלי מורה בבי"ס, אז נסענו...

בייני"ש- הלימודים לא יחכו, וגם הבגרויות לא. ועדיין- יאללה עזבו הכל וסעו לצפון!!! [אם לא הייתה לי בעיה עם ההורים שלי שרוצים שאני אצא גאונת מחשבים, ואני מה-זה לא, הייתי מטפסת לשם עכשיו בראש מורם.. בינתיים אני אסתפק במעיינות שבאזור...]

עד שפשוט אחרי המתכונת,עזבתי ת'מגמה ושלום על ישראל..ורק הצטערתי שלא עשיתי את זה שנה וחצי לפני..

זה שהבגרות בראשון לא אומר שגם המתכונת צ'כה להיות ביחד..!

סתם,

צ'מעי- זה לא חומר באמת קשה. מה את לומדת?

אני לומדת ת'חוברת "אמונה וגאולה", וזאת אחלה חוברת.

אינלנו אותה בגרות, אבל בגדול- מחשבת זה קשה למי שזה לא מעניין אותו, וסבבה למי שזה מעניין אותו.

זה חומר קשה רק אם את בראש של: "אני לומדת את זה לבגרות כי אני חייבת", אבל תכל'ס, אם תלמדי את זה כי את רוצה ללמוד ולהאמין ולהחכים בנושא הזה- זה ייקלט לך הרבה יותר טוב, ויהיה לך יותר קל ללמוד.

מניסיון!! מבטיחה לך!!

"אמונה וגאולה"? כחול כזה עם ציפורים?

דברי איתי אם כן. (את יכולה לדבר איתי גם אם לא)

פליייזזז!!!יש מצב?

פשוט להתחיל מההתחלה איפה שלא הבנת ולהתחיל כמו שאומרים "לחרוש" להשקיע ללמוד וללמוד עד שתתמחי בחומר כיאלו וזה תחביב שלך.

אם צריך תגשי למורה ותבקשי עזרה,זה לא בושה ועושים את זה גם אנשים גדולים ממך (בגיל כמובן) ממרצים באוניברסיטה או מהרב בישיבה.

העיקר להתחיל ללמוד זמן רב לפני המבחן ופשוט להתמחות במקצוע,זה לא רק אפשרי אלא ממש וודאי (עד כמה שניתן להיות) שתצליחי אם תשקיעי במיוחד.

בהצלחה !.

אבל החוברות שלי הם:תפילה ואמונת חכמים!-בכל חוברת יש  את אותם המפרשים כמו בשניה רק בבעוד פרושים-קיצור מעצבן.

תודה בכולופן.

16 עמ' על אמונה

15 על תורה ומצוות

מי שרוצה.. יודע איפה למצוא אותי.

1)בן כמה אתה?

א.16

ב.17

ג.18

2)כמה זמן אתה כבר עובד?

א.פחות משנה

ב.מעל שנה

ג.מעל שנתיים

ד.פחות מחצי שנה

3)כמה שעות מקסימום מותר להעסיק בני נוער בני גילך?

א.12 שעות

ב.9 שעות (ניראלי..)

ג.אין הגבלה

ד. לא יודע

4)כל כמה זמן מגיע הפסקה לבן נוער עובד?

א.כל חצי שעה ל-5 דקות

ב.אין הגדרה חוקית

ג.כל 6 שעות ל-45 דקות

ד.לא יודע

5)איפה נפגשת עם זכויות בני נוער עובדים?

א.בעבודה

ב.בבי"הס/בתנועת הנוער

ג.מחברים

ד.לא ממש שמעתי על זה.

6)לדעתך,מה המצב מודעות הנוער העובד לזכויותיהם?

א.מצב סביר

ב.מצב טוב

ג. המצב טעון שיפור

ד.המצב חמור

מהר,בבקשה.

אני צריכה להגיש את העבודה הזאת מחר,וזה ממש יעזור לי אם תענו. 

1)בן כמה אתה?

א.16? עוד מעט...

ב.17

ג.18

2)כמה זמן אתה כבר עובד?

א.פחות משנה

ב.מעל שנה ---- רק בחופש!

ג.מעל שנתיים

ד.פחות מחצי שנה

3)כמה שעות מקסימום מותר להעסיק בני נוער בני גילך?

א.12 שעות

ב.9 שעות

ג.אין הגבלה

ד. לא יודע

4)כל כמה זמן מגיע הפסקה לבן נוער עובד?

א.כל חצי שעה ל-5 דקות

ב.אין הגדרה חוקית

ג.כל 6 שעות ל-45 דקות

ד.לא יודע

5)איפה נפגשת עם זכויות בני נוער עובדים?

א.בעבודה

ב.בבי"הס/בתנועת הנוער

ג.מחברים

ד.לא ממש שמעתי על זה.

6)לדעתך,מה המצב מודעות הנוער העובד לזכויותיהם?

א.מצב סביר

ב.מצב טוב

ג. המצב טעון שיפור

ד.המצב חמור

1. 18

2. מעל שנתיים

3. לא יודע אבל נראה לי ש9 שעות זה הכי הגיוני

4. לא יודע.

5. לא ממש שמעתי על זה.

6. המצב טעון שיפור

עבודה רצינית.אוקי?

בערך מדוייק..

1)בן כמה אתה?

א.16

ב.17

ג.18

2)כמה זמן אתה כבר עובד?

א.פחות משנה

ב.מעל שנה

ג.מעל שנתיים

ד.פחות מחצי שנה

3)כמה שעות מקסימום מותר להעסיק בני נוער בני גילך?

א.12 שעות

ב.9 שעות

ג.אין הגבלה

ד. לא יודע

4)כל כמה זמן מגיע הפסקה לבן נוער עובד?

א.כל חצי שעה ל-5 דקות

ב.אין הגדרה חוקית

ג.כל 6 שעות ל-45 דקות

ד.לא יודע

5)איפה נפגשת עם זכויות בני נוער עובדים?

א.בעבודה

ב.בבי"הס/בתנועת הנוער

ג.מחברים

ד.לא ממש שמעתי על זה.

6)לדעתך,מה המצב מודעות הנוער העובד לזכויותיהם?

א.מצב סביר

ב.מצב טוב

ג. המצב טעון שיפור

ד.המצב חמור

ואני רוצה להוסיף - הכל כמעט תלוי במה שבן הנוער סיכם עם המעסיק - ההפסקות,שעות העבודה (שתלויות מאוד באיזו עבודה מדובר),השכר וכו'.

ב"הצלחה

1)בן כמה אתה?

א.16 קצת פחות

ב.17

ג.18

2)כמה זמן אתה כבר עובד?

א.פחות משנה

ב.מעל שנה

ג.מעל שנתיים מדי פעם

ד.פחות מחצי שנה

3)כמה שעות מקסימום מותר להעסיק בני נוער בני גילך?

א.12 שעות

ב.9 שעות

ג.אין הגבלה

ד. לא יודע

4)כל כמה זמן מגיע הפסקה לבן נוער עובד?

א.כל חצי שעה ל-5 דקות

ב.אין הגדרה חוקית

ג.כל 6 שעות ל-45 דקות

ד.לא יודע

5)איפה נפגשת עם זכויות בני נוער עובדים?

א.בעבודה

ב.בבי"הס/בתנועת הנוער

ג.מחברים

ד.לא ממש שמעתי על זה.

6)לדעתך,מה המצב מודעות הנוער העובד לזכויותיהם?

א.מצב סביר

ב.מצב טוב

ג. המצב טעון שיפור

ד.המצב חמור

מקווה שעזרתי

בהצלחה
 

ואני יודעת כמה חייבים שאנשים יענו, הנה:

1)בן כמה אתה?

א.16

ב.17

ג.18

2)כמה זמן אתה כבר עובד?

א.פחות משנה

ב.מעל שנה

ג.מעל שנתיים

ד.פחות מחצי שנה

3)כמה שעות מקסימום מותר להעסיק בני נוער בני גילך?

א.12 שעות

ב.9 שעות

ג.אין הגבלה

ד. לא יודע

4)כל כמה זמן מגיע הפסקה לבן נוער עובד?

א.כל חצי שעה ל-5 דקות

ב.אין הגדרה חוקית

ג.כל 6 שעות ל-45 דקות

ד.לא יודע

5)איפה נפגשת עם זכויות בני נוער עובדים?

א.בעבודה

ב.בבי"הס/בתנועת הנוער

ג.מחברים

ד.לא ממש שמעתי על זה.

6)לדעתך,מה המצב מודעות הנוער העובד לזכויותיהם?

א.מצב סביר

ב.מצב טוב

ג. המצב טעון שיפור

ד.המצב חמור

1)-ג

2)-ג

3)-ד

4)-ד

5)ד

6)-ד

בהצלחה!

סורי על הקרצייתיות.. זה פשוט דחוף..

זה מאד יעזור לי..

תודה רבה!!

אבל אולי.......

(יש מצב ששינו אותו קצת מהמקורי..)

יהודי מספר 48723 -

במחנה ההשמדה בו שהינו לא היה שם ליהודי, רק מספרים,

בכל העניינים שפנו ליהודי במחנה - פנו אליו במספרו, מיום בואו לכאן ועד גסיסתו.

אף בנינו היהודים- הצללים, החיים- המתים כינינו איש את רעהו במספר ולא בשם לבל נשכח איש את מספרו.

היהודי מספר 48723 קבע למסדרי המפקד שמות עבריים, לפי זמני התפילה היהודיים!

שחרית, מנחה, ערבית.

שמות אלה התקבלו על דעתנו ונכנסו לסגנוננו.סגנון עדה יהודית גוססת,

שחפצה להתאמץ לבל תשכח את זמני התפילה.

לפעמים היה המפקד נמשך יממה תמימה. הרוחות היו נושבות, גשם שוטף ניתך עלינו, ואנו עומדים היינו ללא מחסה ומסתור, ללא נעלים וללא מעיל. אסור היה לנו להניע איבר, לפלוט הברה.

פעם הבחנתי בו, ביהודי מספר 48723.

יהודי נמוך קומה בעל הדרת פנים, עיניים דולקות - בוערות.בידו היה אוחז ספר תהילים קטן.קורא בו, תוך השמעת קול ונעימה דקה מן הדקה:

"גם כי אלך בגיא צלמוות - לא אירע רע, כי אתה עימדי"

הוא בער כולו באש התלהבות ואנו, עמדנו נכלמים, בושנו בפני עצמנו.

אנו בלחץ הטמאים שקענו ביאוש ויהודי קר זה, אף בשעה שטמאי אדם מתעללים בו, עוסק הוא בענייני מעלה, בספר תהילים, תפילות דוד בן ישי, נעים זמירות ישראל,

וכך נהג בכל מפקד ומסדר, עד שבאחד המסדרים קרב אליו המפקד הנאצי והרגו.

קיבלתי את הטקסט..

זה על יהודי מספר 48723. אבל זה קטע שונה ממה שאנינוש העלתה.. תודה בכ"מ.

תפילתו האחרונה של היהודי 48723

במחנה ההשמדה בו שהינו, לא היה שם להיהודי, רק מספרים בכל הענינים שפנו ליהודי שבמחנה - פנו אליו במספרו. מיום בואו לכאן ועד גסיסתו, עד הובלתו לקרימאטוריום - נכנס ויצא אך במספרו, בו נרשם במשרד המחנה. אף בינינו, היהודים - הצללים, החיים - המתים, כיננו איש את רעהו במספר ולא בשם לבל נשכח איש את מספרו.

עם הגיענו למחנה חייבים היינו, כהרף - עין, להתפשט ולהביא את הבגדים למחסן - המחנה. אחת המטרות מסירת הבגדים והחפצים היתה להבטיחן לבל יישאר בידי יהודי כסף או שווה - כסף. אחר רגעים מספר במחנה, חדלת להיות אדם בין אנשים, חדלת לחשוב על העבר והעתיד. לא נסית להחביא דבר.

 הכל מסרו יהודים בשוויון - נפש, אך על אלה לא וויתרנו: טליתות, תפילין וסידורים. המחסנאים, אנשי הס"ס, צריכים היו להכות ביהודים, להאבק עמהם ולגזול מהם בכוח את טליתותיהם, את תיק - התפילין שלהם ואת סידור - התפילה שבידיהם. בהנאה סאדיסטית גזלו את חפצי - הקודש מקרבנותיהם, והמחסן - מלביש - ערומים: עם מסירת הבגדים, ניתנו בגדי המחנה. בעפרון היו רושמים את המספר על הכתונת, מצד שמאל - זה מספרך.

מעתה לא שם לך ללא שם - משפחה. במספר אתה בא ובמספר את היוצא, ואם יקרים לך חייך - זכור את מספרך זכור ואל תשכח!

היהודי מספר 48723 קבע למסדרי - המפקד שמות עבריים, לפי זמני - התפילה היהודיים: שחרית, מנחה, ערבית. שמות אלה נתקבלו על דעתנו ונכנסו לסגנוננו, סגנון עדה יהודית גוססת, שחפצה להתאמץ לבל תשכח את זמני התפילה.

אך נוסף למפקדים הקבועים היו מתקיימים מסדרים יוצאים מן הכלל.

פעמים היה המפקד נמשך יממה תמימה. בל תניע אבר, בל תפליט הברה. למפקד אתה ניצב! קור - כפור - אנשי גסטאפו. מפעם לפעם היתה פורצת זעקת - אימים, שהיתה מקרישה בנו כל טיפת - דם, ויהודי היה נופל . . . גוסס,

מת . . .

פעם הבחנו בו, ביהודי מספר 48723, יהודי נמוך - קומה, בעל הדרת - פנים, עינים דולקות - בוערות - בידו היה אוחז ספר תהלים קטן, קורא בו, תוך השמעת קול ונעימה דקה מן הדקה: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד . . .".

הוא בער כולו באש - התלהבות, ואנו - עמדנו נכלמים. בושנו בפני עצמנו. הסתכלנו בו מתוך קנאה עזה: בוא וראה - מה בינינו. בלחץ הטמאים שקענו ביוון מצולה; ויהודי יקר זה, אף בשעה שטמאי - אדם מתעללים בו, עוסק הוא בענייני- מעלה, בספר תהלים, תפילות דוד בן ישי, נעים זמירות ישראל . . . וכך נהג בכל מפקד ומסדר. כשלא השגיחו בו, הרים קולו וקרא, וכשהשגיחו בו, משפיל היה קולו ומלחש.

משארכו הימים חפצנו לדעת מי הוא היהודי מספר 48723? מה שמו ומה שם משפחתו? אך לשווא היו כל חקירותינו - דרישתנו. לכל השאלות היינו מקבלים תשובה דומה: - לעת כזאת אין יחידים בישראל. כולנו ציבור אחד, המקריב את חייו על קידוש השם, ללא "קדיש" וללא דורות יורשים. ליחיד מביננו - מספר בלבד, ומספרי הוא 48723, ודומה לי, במספר זה אף

אעמוד לפני בית דין של מעלה . . ."

                                    *

אור ליום רביעי היה הדבר. ניסינו לנמנם ולחטוף שינה בחשכת הליל. הקור היה גדול. נקשנו שן לשן ורעד עבר בבשרנו. לפתע - שריקת - יללה פלחה את האפילה - למסדר, למפקד. הנאצים, בשוטים שבידיהם, הזעיקו אותנו למפקד. עמדנו שבורים ורצוצים. רוחות החלו נושבות. מרגע לרגע הלכו וחזקו, הלכו וסערו, טיפות גשם, ואחר - כך גשם שוטף. עומדים אנו ללא מחסה ומסתור,  ללא נעל וללא מעיל. עמדנו עדה אחת, דבוקים איש לרעהו; פה ושם השמיע פלוני קול גסיסה עמום ולא יסף. אז גם הבחנו ביהודי מספר 48723. הוא עמד חוור כולו. מתחת לכותנתו הרטובה הוציא את ספר התהלים הקטן, והחל קורא -  מזמזם את הפסוקים הקדושים. איש מאתנו לא הוציא הגה.

עמדנו פעורי - פה ונשאנו עיניו ליהודי 48723, כאל גואל ומושיע. הוא לא הבחין בכך; היה מלא התלהבות עליונה, עיניו להטו שפתיו דובבו. נעימתו - מנגינתו כקול דממה דקה, אך אנו שמענו כל הגה. ולפתע - עדת עריצים הופיעה. המפקד, גבה - קומה ורחב כתפיים ובעל פנים מושחתות, עבר בין השורות, דחף ודחק, סטר על הלחי, בעט והיכה בחגורה שבידו.

כולנו עמדנו ורעדנו, דמיינו כי הנה הגיעו  רגעינו האחרונים. לפתע שמענו קול צעקתו: - מה אוחז אתה שם בידיך יהודון ארור? קרב הנה!

הדברים היו מכוונים לבעל - התהילים, והנה - תוך שליפת אקדחו, קרב הנאצי לבעל - התהילים שנשאר עומד על מקומו, ממשיך ומתנועע.

- הפסק את ניגונך, והפסק לדובב שפתיך, מכשף ארור. אתה משגע אותי ומערער את עצבי, - קרא הנאצי.

המספר 48723 לא שם לב לכל הנעשה והנאמר, והמשיך להתנועע בהתלהבות, הרים קולו וקרא פסוקיו. המפקד הנאצי עצר מהלכו, אקדחו מופנה היה ליהודי המתנועע ומתפלל. כלבו, שרבץ לרגלי בעליו, התרומם על רגליו וקפץ לעבר היהודי בעל - התהילים. כולנו עמדנו כמאובנים, לא האמנו למראה עינינו. ולפתע - כרע היהודי ונפל, ללא רוח חיים באפו. המפקד הנאצי הוריד ידו, פנה עורף והתרחק. ואנו - עדה שכולה - עמדנו סביב סביב, כשפיותנו

פעורים ולשוננו דבוקך לחיך. נשמעה שריקה חדה, - סימן לחזור לצריפים.

לבנו בוכה ליהודי מספר 48723, אחינו בעל התהילים, ובטרם התפזרנו לצריפינו, שמענו את הצעיר שבחבורתנו אומר: "אל נקמות ה', אל נקמות הופיע"!

                                        (ל' פיינגולד, "בית כנסת", ת"א, ניסן תש"ח) 

כל אחדש לפי גילו,

|נאנח|

שונאת לימודים בעעעע

ולאחר כמה שעותץ לימוד רצוף,כשהמוח כבר לא פועל ואני כבר בוכה מתסכול של אי-הצלחה () נטשתי לכמה זמן ובאתי לפה..

בעזהי"ת

|שמיניסט חש שסיים מתמטיקה, אסון חייו|

כי עז רוח לך..

תצטרפו אלי  "סגרתי ונושעתי"  !!

אני לא מבינה, אם חמץ זה דבר כל כל גרוע- למה אנחנו אוכלים אותו כל השנה??

אולי אנחנו חוטאים? אולי ה' התיר לנו כי אנחנו כל כך חלשים?  אולי...

אולי בעצם חמץ זה דבר על הכיפאק, פשוט בזמנים ובמצבים מסויימים הוא אסור? וזה לא הופך אותו לאחד שיש עליו איקס גדול ואדום?

אולי זה ככה גם בדברים אחרים בחיים שלנו?

כולם אבל הבינו מה הכוונה..

הרב ארז משה דורון,שואל בדיוק  ?את אותה השאלה בספרו "למעלה מן הזמן" ספר שמדבר על חגיי ישראל.

הוא כותב בהתחלה שמצה וחץ,זה עשויי מאותם רכיבים רק שההבדל הקטן ביניהם הוא?האויר,הרוח שיש בתוך החמץ.ולכן,החמץ מסמל גאווה,והמצה מסמלת פשטות וענווה.

ואז הרב כותב:

"מדוע אם כן,אין התורה אוסרת לחלוטין את אכילת החמץ?

הסיבה היא,ששבעת ימי הפסח,חג החירות והשחרור מהשעבוד הרוחני,הם הזמן המתאים ביותר לאסור את אכילת החמץ המזיק ואת הימצאותו ברשותינו.לאחר שבוע של "התנקות" זו,ושל אכילת מצת מצווה, יש בכוחנו "להתמודד" בשאר ימות השנה עם החמץ ועם המצב הנפשי שהוא מעורר,שהרי בסופו של דבר תכלית האדם עלי אדמות היא מאבק לשם קניית שלימותו הרוחנית.

אלא שכדי להיאבק בגאווה ובאנוכיות "מצמיחי" כל רע, עליו "לצבור" כוחות בשבעת "ימי ההבראה הנפשית" הללו. ורק אז- לצאת בכוחות מחודשים אל הקרב.

יפה

(מתוך הספר "למעלה מן הזמן" הרב ארז משה דורון, עמ' 207) בכללי ספר מומלץ.

יש פה:

http://www.education.gov.il/moe/hagut/zikaron_k.htm

ופה:

http://www.mkm-haifa.co.il/schools/ofarim/hagim/memory/yomatzmaut.htm

וככה......:

http://www.google.co.il/search?rlz=1C1CHEU_iwIL397IL397&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F

אני לומדת פסנתר ויש לי כל שבוע שיעור, ואני חייבת להתאמן אליו, ואבא שלי אמר לי שמותר לי להתאמן..

מק',הם מסננים שם ואם זה לא יהיה מספיק טוב הם לא יעלו..

 שמעתי שיר שמישהו העלה והוא היה נוראי!! מלא זיופים!!

ונראה לי הם כן מסננים.

אבל תעשי טובה,עד שאת לא גומרת אותו או בטוחה שתגמרי אותו גם בהמשך-אל תעלי!

זה מחרפן שיש סיפורים חמודים וחלק אפילו ממש טובים והם פשוט נגמרים באמצע ואז-

או שאתה תמשיך את הסיפור לבד(למשועממים או ליותר מידי מכורים לזה)

או שפשוט תמשיך הלאה ולא בטוח שתמשיך לקרוא שם.

תחשבי על זה, המון בהצלחה!

מותר לי לשאול? לא חייב לענות.

אתה רוצה לא לקום בבוקר??

אולי כן, זה הגיוני. מאוד אפילו.

אבל אולי.. אולי  אתה רוצה פשוט לקום מלא??

לקום בלי חור. בלי בורות. בלי חלל.

לקום ולהרגיש ש..שאני לא רק קיים. שאני חי.

לפעמים כשמישהו קרוב מת, זה מעלה לך הכל.

את כל ה-למה בעצם? למה לי לקום? בשביל מה? מה זה ייתן לי?

עוד בוקר כואב?

עוד שעות על שעות של קיום בלי חיים?

עוד מה?

זה גדול עלי. אני נסחף לתוך זה, אבל באמת.

לפעמים עולה לנשום, אחר כך עוד שבוע במיטה.

זה חיים? בשביל זה אני קם?

אם ככה אז לא רוצה.

אבל לגלות משהו?

יש חיים אחרים. י-ש ח-י-י-ם אחרים!! אתה מבין?

יהיה זמן שאתה תקום, ותרגיש- קבלו!! אני נושם!!

יהיה דקות כאלה של הבנה, של פתאום, -כן!!  עברתי מה שעברתי, ועכשיו אני כאן, חי, אבל באמת חי!!!

"כמה שתרצו להאחז בזיכרון המר והכאוב שמישהו הסתלק מהעולם,

אתם, עדין נמצאים בו. ופעולת החיים משולה לגאות:

בתחילה נדמה שזה לא משנה כלום, ואז יום אחד אתם משפילים מבט ומגלים עד כמה הכאב נשחק בזרמים." (שומרת אחותי)

זה עצוב..אבל זאת האמת. העצב נשאר תמיד. החסרון יהיה תמיד.

אבל הכאב שלא נותן לנשום, הוא עובר.

אבל זה הסיבה לא לרצות לקום אליו???
הרי זה מה שהם רוצים שתהיה בדיכאון, שתמאס בחיים של עצמך. אם אנחנו נותנים להם את זה אז הם ניצחו. החמאס ניצח. אז הוא כבר מוביל עלינו מראש כי ממילא אנחנו לא רוצים להילחם, לא רוצים להתמודד וממילא הם יותר חזקים ממנו כי המורל שלהם יותר גבוה, הם בוטחים ואנחנו מפחדים. 
הם- שהם פ]חות חזקים מאיתנו וה' לא איתם מנצחים אותנו בגלל שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם הקשיים, כי אנחנו רחמנים מדי לא יכולים לסבול אדם מת.
אבל אני אתן לך דוגמא. במלחמה בעי (הראשונה) מתו 36 איש. העם לא ידע איך לאכול את זה, כי ה' כל הזמן עזר להם ופתאום הם הפסידו ועוד כ"כ הרבה אנשים מתו. ואז כתוב: "וימס לבב כל העם ויהי למים". ואח"כ, אחרי שמוציאים את החרם מקרבם (סוקלים את עכן שמעל בחרם ביריחו) ה' אומר ליהושע: "אל תירא ואל תחת קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו". ה' צריך לחזק את יהושע כי העם פוחד אבל אז העם רואה שאם הם מאמינים בה' ועושים את דבריו הם מצליחים. קודם בגלל החרם לא הצליחו, עכשיו אחרי שהולכים לעי לפי ציווי ה'- הם מצליחים.
אז לכן אנחנו צריכים לקבל על עצמנו ולהשתפר במידות טובות ולהאמין באמת בעצמנו שאנחנו פה מקדשים את שם ה' בעולם ואם באמת ננסה ונאמין שה' איתנו בעז"ה ה' באמת יהיה איתנו וננצח. "לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך".

אם אתה חי כנראה שה' רוצה שתהיה חי. יש לך יעוד. ואם אתה חי- כנראה שטוב לך שתהיה חי כי ה' רוצה בטובתנו.
אז קשה להתמודד אם הדברים הקשים בחיים אבל תנסה, תגיד תודה לקב"ה שהציל אותך ולא אתה נרצחת בפיגוע ותחיה כי זה מה שה' רוצה ממך.

בשלבי השתקמות בעזרת ה'....

אבל זה קשה לקום תחזיק א עצמך לפני שיהיה מאוחר ואל תגיד שזה לא תלוי בך ...!!!!זה כן!!!
 

אם אתה רוצה באישי בשמחה ...

אבל אני יודעת מראש שאם אני ינסה לכתוב למה אני כבר לא מרגישה ככה, זה לא יעזור, זה ישמע כמו כל הדברים שאמרו לי פעם, ונמאס לי לשמוע.

אני רק ממש ישמח אם תרד קצת למטה ותקרא את החתימה שלי- מבחינתי היא אומרת הכל...

כששמעתי על הפיגוע קיויתי מאוד שאני לא מכירה את הנפגעים אבל לצערי שמעתי את השם של הנרצח - בן יוסף לבנת הי"ד, שהוא אח של חברה שלי..

הייתי בחלק הראשון של ההלוויה וניגשתי לחבק את חברה שלי. והיא תוך כדי מסע ההלוויה של אח שלה, אמרה לי ולעוד חברה שהיתה איתי: "שיהיה לכם חג שמח"

אמנם היה קשה מאוד לשמוח בחג ולא לבכות כל הזמן, אבל המילים שלה עודדו אותי ממש. אם היא הצליחה בזמן כ"כ קשה לדבר ככה אז גם אנחנו צריכים להשתדל כמה שיותר להצליח...

שנזכה..

הרבה דברים שמחים!! וכמו שכיפ לנו ואנחנו יודעים לקבל תדברים הטובים והשמחים, ככה אנחנו צריכים לדעת לקבל גם את הרע- ה' יעמיד אותנו בנסיונות כל החיים- אבל אנחנו מתפללים כל בוקר- שנצליל לעמוד בנסיון.. שנזכה..

ואני שולחת עידוד וירטואלי.. (:

[ההורים שלי לא מסכימים לי, אבל הייתי באה אם הם היו מסכימים..]

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t357561#4348854

זה צפונית לצומת תפוח.... ממשיכים פנימה דרך חווארה ישר ומגיעים...

אם יש למישו מושג מתי הכניסה המאושרת הבאה אנא שיפנה אליי באישי...

ראשית, לחצי כאן בראש העמוד:

 

כעת לעמ' עריכת החתימה:

ייפתח לך החלון הבא, מלאי את כתובת התמונה, ולחצי:

 

איך יודעים את הכתובת של התמונה?

לוחצים על התמונה עם המקש הימני בעכבר ולוחצים "העתק כתובת אתר של תמונה" בכרום.

באקספלורר בוחרים 'פרטים' (פרופרייטס) ומשם משיגים את הכתובת (URL)

אני לא הצלחתי להעלות מהמחשב אבל מהאינטרנט כן אז אם את רוצה להעלות מהמחשב פשוט תעלי לנסיו"פ או לפורום נטוש ותעתיקי משם לחתימה

מקווה שעזרתי

אם כן אז אתה פשוט מעתיק את המסך הרצוי לוורד/צייר או משהו כזה ואז מעלה להודעה

לוחצים:

אני עושה פשוט ככה--

אני פותחת את המקלדת שעל המסך...

לוחצים התחל > ואחרי זה הפעלה (מצד שמאל למטה)

     

רשיון רגיל (נהג ועד 8 נוסעים) מסוג B אפשר רק מ16.5

כפי שזה נראה אצלך הוא לא מזיק,

למה לא להשאיר אותו..

יש בו רע ויש טוב,

את בכל אופן משתמשת בו בקושי,

אז למה לא?

אם את נזהרת ולא שורצת בפייסבוק מהבוקר עד הערב (גם בטיולים שנתיים כמו חברות שלי ) אז זה נראה לי בסדר וזה גם תלוי כמובן מה את עושה שם אבל בכל דבר יש גם רע וגם טוב

ןכמובן שלי אין..

אבל  אם את יודעת להשתמש בו בצורה נכונה ומועילה אז אדרבה..

זה יכול להיות דבר טוב, או פחות טוב.

לא נראלי שזה יכול לךהיות משו רע.

אני סגרתי סתם כי ישבתי מול זה 3 שעות ביום, אבל תכלס, זה לא באמת עזר כי מצאתי את ב7 וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו פה.

רגע רגע, כמובן שאני לא משווה את ב7 לפייסבוק כי ב-ר-ו-ר מה יותר טוב אבל..

תלוי בך קיצור.

בהצלחה

בשבע זה העיתון, ערוץ 7 זה האתר.

ולסים פס על כל העולם!

אל תסגרי אותו כי הפורום אומר לך.
אל תשאירי אותו פתוח בגלל המשפחה..
תעשי מה שאת חושבת.. לא מה שאחרים!
בהצלחה

מה קרה לחברה שלי, ואז היתה לי דעה ברורה מאוד- זה זבל!!!!!!!!!!!!

אולי מי שהמציא את זה היה לו כוונה טובה.. אבל כאלה דברים נגרמו מיזה... שלפי דעתי.. לסגור!!

את משתמשת בו בצורה יעילה לדברים שנחוצים או שאת זקוקה להם זה טוב....

אבל אם את  ממש גולשת על הפייס כל היום הוא פשוט יזיק לך!!!!הבנתוש?!

אני בעד לשים לעצמך גבולות, כך שהפייסבוק ישמש רק ככלי תקשורת והתעדכנות... וא אין בו שום בעיה.

בתכלס תעשי מה שאת מאמינה בו!!

אבל לדעתי פייסבןוק גורם לנו להיות עצלנים ולא חברתיים.. תחשבי אם זה חיי חברה.. אם רשימת החברים שיש לך בפייסבוק הם באמת חברים שלך או שזה מגניב שהרשימה ארוכה!! ואם זה באמת נקרא לשמור על קשר?!?! תכלס אפשר לעשות שיחות ארוכות בפייסבוק בלי לדעת מה באמת הצד השני חושב.. כי זה פייסבוק..

ובואי נלך רחוק וקצת מעצבן.. תחשבי אם היית רוצה שלבת שלך יהיה פייסבוק?!!?!?

וכן יש בזה המון דברים חיוביים.. שלדעתי.. גם הם לא הכי חיוביים שיש...

לי אין פייסבוק!! ב"ה.. וחברות שלי כל הזמן מתעצבנות שאי אפשר לשמור איתי קשר בחופשים וכאלו.. אבל תכלס חברים אמיתיים שומרים על קשר.. בדיבורים של בני אדם! ולא בכתיבת מסרונים..

אנניי סגרתתי בעז ובגבורה ובמללא אומץץ:.)

אני לא יודעת מה איתך.. אבל חיי החברה שלי לא נגמרים בפורום ואני גם לא יושבת פה יותר מ10 דקות... ופעם ב- בודקת אם היגבו לי לא מעבר.. ואם אצלך חיי החברה נגמרים בפורום (אם אנשיר שלרוב אנחנו לא מכירים..) יש לנו בעיה..

נראלי שצריך לדעת לשלב בין חיים וירטואלים לחיים אמיתיים כאילו לא להיות כול היום על המחשב אבל עדיין להישאר מעודכנים..

בס"ד

אתם מעדיפים קירבה, שתמיד יהיו אנשים קרובים, או שפשוט יותר נוח שהם יהיו שם מרחוק, שלא יהיו בסביבה הקרובה?

יש כאלה שרצוי קרובים ויש כאלה שרצוי רחוקים..

יש כאלה שאני מעדיף שיהיו כמה שיותר רחוק ממני ויש כאלה שהייתי רוצה שיהו קרובים....

קראתי באמייל לכן כבר גמרתי..

אם תיהיה גרסה מקוצרת אני יקרא...

בע"ה

תודה רבה, אח..!

שווה ממש כלולם לקרוא, זה אחד הקטעים היפים שקראתי פה!!

אח יקר אבל בשיא הכנות לא אני לא מתבייש לא מתבייש שחצי שנה לא למדתי גמרא..

בלי תורה אין חיים אבל לפחות אני ראיתי אנשים שחיים

ולא אני לא מתכוון חיים במובן של פריצות וכל אלה.אנשים חילונים לגמרי חיים חיי רוח..

ומהצד השני אנשים ששוברים את ההראש על הגמרא אבל באמת שהם לא חיים..

בתורה אנחנו  משחקים אבל אני חושב שזה חלק גדול מהיופי מי שלומד גמרא בגיל 20 זה כי הוא בחר בזה..

אתה רוצה שכולם ישבו וילמדו? זאת התורה? לשבת וללמוד גמרא? ללמוד חסידות?

אז נוכן לא פתחית גמרא אבל אח יקר אני חי תורה

אז בעצם אני מת? כי לא פתחתי ספר?

כל עולמם מלא בהסחות דעת ורק מי שגדל ביניהם יכול להבין את דברי. אינני בא לקטרג על יהודים חלילה אלא לספר את המציאות העצובה שלא תפיל עוד יהודי תמים ברשת.

"לפתוח ספר" ? הקצנת את מהות העניין,העניין הוא לפתוח ספר וללמוד ולא "לפתוח ספר" ,כמובן שזה מה שהתכוונת אך כתיבת הדברים בצורה הזאת "מגחיכה" את העניין ושלא בצדק .

הגמרא היא יצירה מדהימה ולא פשוטה (שמעתי פרופ' חילוני{לפי הופעתו החיצונים} שהגדיר את הגמרא כיצירה המדהימה ביותר בתולדות האנושות) אך בכל זאת צריך להשקיע ולנסות ואם צריך אז גם ללמוד עם תלמוד שטיינזלץ ששמעתי שסייע לרבים,זה רחוק מלהיות "בושה"... רחוק מרחק כביר.

http://kipa.co.il/ask/show/30070

כי לפי מה אתה אומר שהם חיים חיים מזויפים? אני כשלמדתי בישיבה גם חייתי חיים מזויפים

הגמרא היא יצירה מדהימה אבל תמיד שמעתי אנשים שצוחיקם על יצירות גדולות או על אומנות מודרנית

והם פשוט לא מבינים את העומק שלה.. את המ שעומד מאחורי זה..

אז אתה טוען שזה יצירה מדהימה ולא פשוטה

זה כי אתה מכיר את זה.. יודע מה ערך הגמרא מי שמכיר יודע שזה לא פשוט אבל מה עם השאר?

אפשר לחיות בלי..

וכן לחיות חיים

אלא שכמו שבהר סיני נתנה שמיטה עם כל פרטותיה ודקדוקיה (והתר מכירה הדחוק שהותר רק בשעת דחק גדולה) כך כל מצוה ומצוה ניתנה כלליה פרטותיה ודיקדוקיה.

שאלה ראשונה לאנא-קל. למה לפרופסורים החילוניים אתה מאמין לכל מילה ולחכמי ישראל לא ??

אח סחתיין על העניין נהנתי לקרוא

המממהמהמה המסקנות המסקנות...

העניין פשוט ולא פשוט..

הוא פשוט בעניין שהקב"ה ברא את העולם ולכן אנחנו מחוייבים לעשות רצונו - והוא נתן לנו את התורה כי היא חיינו - גם אם אנחנו לא מבינים בדיוק למה הוא ברא - ולמה התורה היא החיים בדיוק (יש כאלה שמבינים)

מה שלא פשוט הוא איך עושים את זה? יש דרך פלא ? יש דרך קיצור ??

כל פעם שאני בא לדבר עם בנאדם אני אומר תברכה הבאה "ברוך אתה ד' חכם הרזים" (בלי שם השם) - הברכה הזאת ניתקנה על אדם שרואה 60 ריבוא ישראל - טעם הברכה- שכל אחד עם דעה מישלו ובכל זאת הקב"ה יודע כל אחד ואחד מה הוא חושב ומה טוב לו..

כל אדם יש לו דעה כמעט בכל עניין דבר שאני מסתכל עליו מזווית של 90 מעלות יש אדם שמסתכל על זה מ640 מעלות - יענתו מוסיף עוד דברים שאחרים לא העלו בדעתם מעולם...

לכן החוכמה היא לבדוק ולבקש את ד' זה הדבר היחיד [ולא להיות עדר] (כמובן גם לעשות את הטוב- לא חוכמה לדבר בלי לעשות)... לקרוא עוד ללמוד עוד לדעת עוד ולהיות אדם יותר טוב כמאמר הרב'ה מקוצק אדם לא יכול להיות יהודי טוב אם הוא לא גוי טוב קודם...

אני אישית קראתי ספר שנקרא ספר הברית השלם כתב אותו רבי פנחס אליהו מווילנא (לא הגר"א) והוא כותב שם איך יהודי צריך להיות- באמת מי שמעוניין להרחיב אופקים בין גברים ובין נשים מוזמן לקרוא - ספר כבד וכתוב בלשון מלפני 300 שנה אבל שווווווה מאוד.

"כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"

חיים מזוייפים . אמיתיים. כן חיים לא חיים. אין לי זמן כרגע להתייחס לזה רק אכתוב פתגם סיני עתיק

"אנשים מאבדים את בריאותם בשביל לצבור כסף, ואז אם מאבדים את כספם בשביל לשמור על בריאותם, בשביל מחשבותיהם על העתיד, הם שוכחים את ההווה, וכך אינם חיים לא למען ההווה, ולא למען העתיד, ובה בשעה שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו, הם מתים כאילו מעולם לא חיו."

חג שמח ושנזכה לעשות רצון ד' ומהרה נזכה לגאולה שלמה

בא אחי נפתח את הנושא, פעם אחת ולתמיד.

האמת שאני לא יודע כמה זמן יהיה לי, אבל מה שאפשר.

דברת על לימוד תורה - וכמובן, העלת את הטענה שכולנו שומעים לא פעם.

סוג של 'לא כולם צריכים להיות גדולי הדור'. זה נכון - אגב - כמובן עם סייגים וכו',

אבל בכללי הטענה הזו נכונה. אבל המילה אחריה שאנחנו אומרים, כבר ממש לא נכונה.

כ-ן, כ-ו-ל-נ-ו חייבים ללמוד תורה. יהיה מה שיהיה - כולנו.

חד משמעית, חותך, בלי שום ספק.

אולי יש כאלה שעכשיו מרימים גבה וחושבים שאת זה רק 'אח..' חושב, כי מי יודע מאיזה

זרם הוא, ואולי הוא בכלל 'דוס', אז שלא יבלבל לנו את המוח, אז לכן, בנוסף לקטע הזה -

מבוגר חרדי נגש לבחורה לא צנועה בתחנה,

שנכתב בנושא, אביא פשוט רמב"ם ידוע לכולנו. חותך, בלי שום ספק, נותן תשובה -

רמב"ם, הלכות תלמוד תורה:

ח) כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.

-- שים לב, לא כתוב 'חייב לחיות חיי תורה', אלא -  חייב בתלמוד תורה.

עוד מטע, גם אנסה להסביר את הסיבה.

הלאה,

י) עד אימתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח.

מממ, אם תגיד שזה רק 'שניים מקרא' ללמוד, אז אומר הרמב"ם -

יא) וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל פה ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה וענין זה הוא הנקרא גמרא.

=======

הסיבה הפשוטה שכל אדם חייב בלימוד תורה היא -

כי בלי לימוד תורה, אין גם שום 'חי חיי תורה', והכל סוג של בלוף אחד גדול.

א-י א-פ-ש-ר לחיות חיי תורה אמיתיים בלי לימוד תורה.

ו - יודע את זה, מי שלומד תורה...

אז נכון. יש דרגות בלימוד תורה, יש הלכה, גמרא, משנה, מוסר וכו',

אבל - כן, חד משמעית -

חובה על כל אדם מישראל ללמוד תורה.

ומי שלא לומד תורה, שידע שאין לו שום אפשרות לחיות חיי תורה אמיתיים באמת.

למה? מהסיבה הפשוטה, מי שלא למד את החוקים, גם לא יכול לקיים את גזירות המלך.

אז נכון - הוא לא נוסע בשבת ואפילו משתדל לשמור נגיעה,

אבל זה רק 'פיפס' קטן מהתורה. או בקיצור - מי שיתחיל ללמוד, יבין שאי אפשר לחיות

חיי תורה בלי לימוד תורה. מי שלא יתחיל ללמוד, מסתבר שעדיין יחשוב שהוא נשען על 'עץ גבוה',

ויש לו השקפה אמיתית, אבל הבסיס, הבסיס שלו לא שווה כלום.

אגב, אני מביא פה שוב קישור לקטע שכתבתי פעם, שלא תחשוב שאני דוגל בשיטה

שאף אחד בעולם לא יצא לעבוד, אלא ---->

מבוגר חרדי נגש לבחורה לא צנועה בתחנה,

אחי, אם יש להרחיב, בשמחה רבה. יישר כח על הדיון.

שנזכה בעז"ה לחג שמח מלא אור של תורה בעז"ה, אמן!

אנשים יכולים לטעון שהם חיים חי רוח.. יכולים לטעון.. מי שברא לעצמו מציאות יכול להשלים איתה כפי שהיא.

אנא-קל יצא לי לדבר עם חייל בעבר.. שטען הרבה הרבה דברים כמו שיתכן שהמפץ הגדול זה דבר שהיה באמת.

יצא לי לשמוע עוד הרבה שטוענים שהם חיים חיי רוח והחיים שלהם דבש לא תורה.

בדבר אחד עיקרי אתה צודק.. שיש כאלה שלא יודעים לחיות את התורה גם אם ילמדו אותה.

זו בעיה!

וזו בעצם העבודה שלנו... ללמוד לחיות את התורה ב-א-מ-ת!!

אנשים טובים יודעים לומר בחיוך בטוח "אני כבר ניסתי הכל.. אני יודע מי מה.. מה אמיתי מה לא"

אבל הם לא יכולים להודות בחיוך מלא "שלא חיפשתי מספיק"

השאר שחיים ללא תורה, לא באמת פגשו חיים אמיתיים  מתישהו זה יגמר.. גוף- בתוך עפר ותולעים עליו. ואז כלום!

אולי מה שאני כותבת פה הוא לא יהיה הכי מובן בעולם אבל תנסה..

אומר ר' נחמן שהמחמאה הכי גדולה שהוא יכול לתת לאדם זה שהוא אדם מחפש!

להיות אדם שמחפש את התורה בכל מקום. חב"ד ברסלב.. לקחת מכל דבר מכל מקום וללמוד כמובן שצריך להיות במקום אחד אבל עדיין לקבל מאחרים.

אנשים שחיפשו והגיעו לנק' שהם יודעים באמת שחיפשו טוב הם יעידו שבאמת אין חיים ללא תורה.

כולנו צריכים להיות אנשים מחפשים.. לחפש... מהם חיים אמיתיים.

מהי מציאות אמיתית. מהי מציאות..

זה לענ"ד.. מקווה שהובנתי.

אתם יכולים להגיד  שאתם חיים חיים אמיתיים?

אני חושב, לא בטוח, לא בדקתי. שיש אחרים שחושבים שגם להם טוב אני לא מדבר על הדרך היהודית אלא על הדרכים בתוך היהדות מה יביא לי את האור? יותר מזה מתי אני אפגוש בשלווה? מתי אני לא אצטרך לחפש..

כי אם אין שלווה אין למה לחפש..

אין לי עניין לצאת לאור להשרף לגלות כמה אני חסר ואז להתחיל בתיקון מתמיד שלעולם לא יעזור

סליחה לא יהיה מספיק טוב בשבילי.

מצאת שלווה? מצאתה את המקום שלך? יש לך מקום תראה לנו את הדרך אליו .

אל תתיאשו מהשאלות ה"אידיוטית" שלנו..

היא נכונה.. הדרך היא דרך אמת!

השלווה נמצאת ממש קרוב, לפעמים צריך לפתוח ת'לב כדי לקבל אותה.. לפעמים צריך לנשום כדי להרגיש אותה

לפעמים הדחף של הריצה אחר החיים ממלא אותנו בחסר שגורם להרגיש שאין שלווה.

דרכים בתוך היהדות אמרת.. זה מה שבעצם צריך לחפש, ת'דרך בתוך היהדות שתביא אותנו למקום הזה

למקום שמתאים לנשמה שלנו!

למה בעצם אתה קורא שלווה? שלווה היא החיפוש בעצם, השלווה היא הידיעה שיש לי מאיפה לקבל.. גם אם זה לא 'המקום של הנשמה שלי' בזמן החיפוש עצמו.

חלקים רבים מאיתנו (מהנשמה)

התפזרו במקומות שונים.. ולכן חשוב לעבור דרכם, ולהרגיש דברים, להכיר דברים!

דרך המקומות והמסלולים השונים בחיינו.

כמו שאמרתי לעיל על השלווה שהיא עצמה החיפוש, הקבלה מעוד מקומות אין כאן שום שאלה 'אידיוטית'

אצל כל אחד השלווה מתבטאת בצורה שונה.

אני ארגיש אותה כאן ואתה תרגיש אותה שם.

ולכן גם החיפוש של כל אחד ש-ו-נ-ה!!!!

כי לכל אחד יש חלקים מהנשמה במקומות אחרים, שונים משלי ושלך.. נו.. עולם שכזה.

אין באמת עיניין לגלות כמה אתה חסר ולהתחיל בתיקון אלא להשלים עם העובדה "בעל כרחי נבראתי"

ואקח את המציאות הזאת לעיניים נכונות, לעיניים של תקווה ורצון שיובילו באמת להצלחה.ל

הצלחה שתבוא אחרי טרחה ושתדע שעמלת עליה באמת.

התיקון הזה זה לא בא לייאש אותנו, זה בא לחזק אותנו, ללמד אותנו, ליצור אצלנו עולמות משלנו.

אני מקווה שהבנתי אותך.. כי יכול להיות שבכלל לא.. מקווה שאתה מבין אותי.. כי יכול להיות שלא.

..שזה הפורום / הפייסבוק / מייל או כל דבר אחר, ותחליט לחיות באמת, לא, לא רק להחליט בעצם, אלא גם ליישם, רק אז תוכל להתקדם עוד.

לפעמים אנשים חיים בסרט בפורום - הם צומחים, מתקדמים, משנים תפיסה, מושפעים, אבל כשנגמר התור שלהם במחשב הם מפהקים וחוזרים למיטה לישון.

הי! תשימו לב מה ניהיה פה!! מחשב זה לא חיים, זה תיאוריות באוויר, זה הכל וירטואלי, לא אמיתי. כשבנאדם תופס שהוא מבזבז את זמנו כאן, מול...מחשב!!! אז פתאום הוא מבין שהוא רוצה בעצם להרגיש באמת, לחוות באמת, להנות באמת, לצמוח באמת. לא, לא בפורומים למיניהם!!

אתה שואל שאלות מפוצצות - לראות את האור, להרגיש שלווה, לחיות באמת, להיות שמח ועוד ועוד.

ואם אתה חושב שהתשובות לשאלות האלו יהיו מכאן, טעות בידך. התשובות הם במעשים. תחיה. תחווה באמת. תקום מהמחשב ותלך לשיעורי תורה, לשיחות, להתנדב. ולא דרך המסך!!!

אני יודעת שהרבה ממכם יתקוממו, יחשבו שזה לא נכון, או שיש לי אינטרס להוציא אתכם מהפורום. אבל אני אומרת לך באמת - לא. זה בא ממקום אמיתי אמיתי שחווה את זה. ומדהים שם - מעבר למסך. אני מבטיחה לך, מנסיון. צא מהמחשב לכמה חודשים טובים. אבל לא סתם לצאת, אלא להיות עסוק בדברים כדי שזה לא יהיה חסר לך, ואז תתחיל להרגיש, לצמוח. להיות שמח ושליו.

ב"הצלחה לכולנו

דעות.. להכיר אולי קצת סוגי אנשים. אבל לא כתחליף לחיים אמיתיים ולא כעיקר

צריך להתנתק לגמרי לגמרי. ואז אחרי שכבר מרגישים שאנחנו לא פה, לגמרי. אפשר לחזור פעם ב..

אבל - לנסות לשלב יחד, לחפש תירוצים, להמשיך לחיות את הוירטואליות הזאת - זה לא ילך. פשוט לא.

מסכימה עם כל מילה!

במיוחד עכשיו שכזה יפה בחוץ... אז צאו!!! (וגם אם זה הגינה הציבורית...) תתחילו אפילו ב5 דקות ביום. ובאמת תראו שהכל נראה אחרת.

בהצלחה!

ת ה נ ו