פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1450)

לעולם לא נפלו לדבר עברה או מחשבת פיגול, אפפעם לא הביאו פחות מ 95 במבחן, אין מצב שיתכסחו (ככה כותבים?) עם אחים שלהם. בחיים לא התחצפו להורים שלהם,

בקיצור היו פרפקט.

ואחרי הציון הזה שבמ''מ.. אוף, כולם נפלו בו! כולם!

פשוט בע. למה יש לי הורים גאונים? פשוט למה?

יותר(לענ"ד)

אולי הם התבגרו ואז המבוגרים קלקלו להם והכניסו להם הרבה שטויות לראש.

למרות שבטוח שהם לא היו כמו מתבגרים של היום...

לפחות ההורים שלך היו גאונים, ולמדו וכל זה, מה לעזאזל אני אמורה להגיד לאמא שלי כשהיא אומרת לי ללמוד למבחן בספרות, אחרי שמגיל 0 אני שומעת את הסיפר על זה שאבא שלי ביום של הבגרות שלו בספרות החליט שאין לו כוח לבגרות הזאת והלך לים ואף פעם לא טרח להשלים אותה?

כאילו, זה אבא שלי, בעיה שלהם שסיפרו לי אתזה יותר מפעם אחת, על זה גדלתי, עכשיו להתחיל ללמוד?

והי יש צד החיובי, הם יכולים לעזור לך לפני מבחנים (:

ההורים שלך התבגרו יותר מידי, שזה כבר לא נראה שהם התבגרו..

ההורים שלי ב-א-מ-ת היה נראלי שהם מעולם לא היו מתבגרים, מושלמים כאלה, ילדים שכל הורה מחכה להם.. לא עשו בעיות עם לימודים/מסיבות/בנים-בנות..

עד שגיליתי-

אמא שלי התחפשה בשביעית [!!!!] לסבא [!!!] עם מכנסיים [!!!!!!!!!!!!!!!!!] וסבתא שלי שנאה את זה. ואינלי מושג איך אמא שלי הצליחה לעשות את זה...

הייתי בשוק לגילוי הלז...

אבל זאת הייתה הוכחה לזה שהם היו מתבגרים.

ולא סיימו עם זה!

ואני לא אוהבת לכתוב מגילות.. אז אנסה לענות בקצרה..

"..כי עכשיו אני בשום מקום.

באמצע כלום.

סגריות כן. שתיה כן. אבל לא הרבה מעבר.."

את מתייחסת לזה כאילו אדם הוא או פה או שם...

וזה לא ממש ככה..

את חושבת שמי שאסה לאומן, מתלבשת בצניעות ומתנהגת בצניעות, מתפללת, "בלאגנים" אין לה קצת מה שאצלך נקרא "סמים, אלכוהול, סגריות מסיבות"?..

אז אצלה זה מתבטא שהתלבטות היא אם להאריך את החצאית הקצרה או לא, אם לדבר בתפילה או לא, אם לדבר לשוה"ר או לא.. וכו' וכו' (לא שאני אומרת שאת לא מתמודדת מול זה, כן? פשוט לא הזכרת את זה...)

וזה כולנו ככה...

נמצאים באמצע, אבל ממש ממש לא "כלום".. ממש ממש לא!!

כי אנחנו פה, ואנחנו נאבקים, ונלחמים, ממש עם הראש מחוץ למיים עם היצר הזה...

וכולנו ככה, זה לא או זה או זה... זה אני פה באמצע, ואני רוצה להגיע הכי קרוב לבורא עולם שאפשר, ולפעמים קשה ויש דברים שאני עוד צריכה לעבוד עליהם.. 

"חייב אדם לראות עצמו חציו חייב וחציו זכאי"!

אני לא יודעת אם את מכירה את מאמר חז"ל הזה.. אבל הוא כ"כ קשור אלייך,

את יודעת למה הוא צריך לראות עצמו חציו זכאי??

בדיוק בשביל שלא יחשוב כמוך! שלא יחשוב שאין לו תקנה!!

וזה לא עיצה, "חייב" - זו חובה!! את חצי חצי, באיזו זכות את טוענת שאת יותר שם מפה???

[זה נהפך למגילות אבל רציתי גם על ההמשך של מה שכתבת..]

"אבל אל תשמרי לך מקום אצל ה'.. כי את כבר לא ראויה למקום הזה.."

בבקשה, אני ממש מתחננת אליך, בחיים, לעולם, NEVER אל תגידי כזה משפט!

אין כזה דבר לא ראויה למקום הזה, ה' מחכה לתפילה שלך, מחכה מחכה מחכה מחכה מחכה!!!

ואת ככה - פשוט לא מתפללת - כי אין לך מקום אצלו?

לא.. זה יותר מידי עצוב

תדברי איתו! הוא רוצה לשמוע ממך! מבטיחה לך!!

תגידי לו שקשה לך, ושאת לא יודעת מה לבחור, ושאת מרגישה באמצע וכלום, ושאת כבר לא יודעת אם הוא אוהב אותך ואם הוא שמר לך מקום או לא.. תגידי לו את זה, מה זאת אומרת צבוע??

זה מה שהוא מבקש ממך ורוצה ממך, את תלכי ותגידי לו שזה צבוע? הוא רוצה את זה, מה אכפת לך צבוע או לא??

"זתומרת שאם אני בוחרת באפשרות הראשונה, עדיף כבר למות?"

אני לא פוסקת, אבל נראלי שכן.. חוץ מהעובדה שיש סיכוי שתתפסי את עצמך באמצע ותחזרי בתשובה ואז ברור שלא.. אבל פה אדם נועד לעשות רצון ה', ולחזור בתשובה - לכן החיים הם מתנה כ"כ יקרה... ואם לא אז אני אישית לא רואה בהם כ"כ צורך...

אבל זה תאורתי

וואי בהצלחה נשמה!!! אני ממש מקווה שלא כתבתי ארוך מידי ושעזרתי אפילו קצת.. ואם את רוצה עוד הסבר או לדבר או משו אני פה באישי בכייף.

ובחרת בחיים"

אז למה הוא נותן לנו בחירה???

זהו! אז יש לכל בנ"א את הניסיונות שלו.

כל אחד עם השק שלו.

אז... 

בהצלחה!

מקווה שעזרתי...

תקשיבי זה פשוט יצר הרע, לא שום שום צביעות...

את רוצה צניעות וללכת אחרי ה' באש ובמים, באיזשהו מקום קטן אצלך, כי עובדה שאת לא רוצה לאבד את האפשרות לחזור... אבל יש יצר הרע שרק מושך אותנו לצד השני, מושך אותנו למטה.. אבל זה שאת רוצה עדיין את האפשרות לחזור זה רק אומר שאת לא נכנעת ליצר הרע!!! וזה לא שום צביעות!!!

בהצלחה!!.. ובאמת ריגשת אותי איך שכתבת.. מוזמנת לאישי..

במעשים יש אמצע..יש נפילות! יש, ואני מקבלת את זה.

אבל במטרה אין אמצע.

ברצון עצמו אין אמצע.

זה תבחר מטרה ולך עליה חזק.. תיפול תקום תישבר תבכה תשתגע מיצידי..

אבל אתה יודע שוואלה הכל זה רק הדרך ובסוף אני יגיע לאן שהחלטתי..

אבל אין אמצע במטרה או ברצון. לא.

ואני לא חושבת שה' לא אוהב אותי.

אני פשוט חושבת שאהבה זה יפה מאוד.אבל אהבה זה לא כל מה שהייתי רוצה שיהיה ביננו.

הבנת? זה החלטה של או ללכת על ה'- עם כל הפאשלות בדרך.

או לעזוב ודי. ודי. ודי.

וכבר עזבתי הרבה. בעיקר בלב. אבל זה כמובן מתבטא בחיצוניות.

יפה אמרת..באמת.

עדיף למות.

כן.

עדיף בהחלט למות.

אחותי, לא נכון. לא מסכימה.

יש גם דרך אמצע. את לקחת 2 דרכים קיצוניות בטירוף.

אחת -- "סמים,אלכוהול,סגריות,מסיבות,בנים וכ"ו-וכ"ו ..יענו..ה''? מי זה?"

ואחת-- "לטוס לאומן,צניעות,לחזור להיות של ה' לגמרי..,תפילות, בלאגנים, הכל.יענו..ה' אני שלך באש ובמים."

ומה עם כל האמצע?..

למה אין חילונים שכן יודעים שיש אלוקים?.. אין חילונים שלא עם סמים, אלכוהול וסיגריות?

ואין דתיים שכן קשורים לקב"ה – תפילות "באלאגים" והכל, אבל שמעשנים?.. שנופלים מדי פעם?..

למה את צריכה לבחור אחת מ2 הדרכים שהבאת?!

את יכולה גם באמצע. כמו שאת.

לא אומרת שזה הbest  , אבל לא אומרת שזה גם לא טוב.

כל דרך – היא דרך . (אוווו גאון אני, אה?)

כל אחד שואף להגיע למעלה – לשלמות. תמיד יש לאן להתקדם, לאן לשאוף.

אין בני אדם מושלמים. אם כן עולה לך אחד כזה לראש – הוא שהוא יודע לשחק אותה, או שאת בכלל לא מכירה אותו.

כן, גם אנחנו ה"דוסים", אלא שמתפללים, האלה עם החצאיות שמטאטות את הרצפה – את פשוט לא יודעת ת'בפנים – כי גם לנו יש נפילות ורצונות וחוסר מודעות לאני עצמי.

מה שעשית פה בעצם, זה השוות את עצמך לאחרים.

אפטת את עצמך ביחס לסביבה.

לא. זה לא עובד ככה.

הרב קוק מדבר על זה, על ה-אני העצמי. שבני אדם מפספסים את עצמם. כמו החטא של הירח. שהוא הסתכל על עצמו ביחס לשמש. שהוא אמר שלא יכול להיות ששניהם יהיו שווים בגודלם?.. הרב קוק אומר שהחטא שלו היה זה שהוא לא הסתכל על עצמו בתור – עצמו, אלא ביחס לאחרים. איך הוא צריך להיות כי שני ככה, או כי השני...

כנ"ל.

תסתכלי על עצמך.

להגיד שיש או דרך כזאת – או דרך כזאת (-כשבכלל אני אישית לא מסכימה כי הן 2 דרכים קיצוניות לגמרי..), לפי דעתי זו הכללה.

תסתכלי על עצמך. על איפה שאת נמצאת עכשיו. תעשי מה שא-ת חושבת, מה שא-ת רוצה, לא כי אין דרך האמצע או כי זאת צביעות.

כי זאת לא.\כל אחד קשור לקב"ה איפושהוא, ובדרך שלו.

אם ההוא זה לנסוע לאומן ולהפלל עם עיניים עצומות ולהתנדנד, או הקשר שלו עם הקב"ה זה לכתוב שירים, לנגן, או הקשר של זאתי – זה בעצם ללמוד תורה או..

מבינה אותי?

תסתכלי על עצמך בתור א-ת.

ו..אגב – אם את יודעת שיש אלוקים ואת רוצה להתקרב אליו ומשאירה לו פתח – למה מההתחלה להגיד או להתקרב אליו או להתרחק ולשבור הכל – אם את יודעת שזה לא טוב?!..

ו.. עדיף למות?!

ממש ממש ממש לא.

אם זה ככה, אז החילונים כביכול סתם חיים.. לא נכון בכלל!!

כל אחד – והדרך שלו, הדרך התקרבות שלו לקב"ה. כל אחד תמיד יכול לעלות, גם אם הוא עשה דברים שאלוקים יודע מה. (והוא יודע..)

לכל אחד יש דרך לחזור בתשובה – והקב"ה תמיד תמיד יקח אותו בחזרה.

לאף אחד לא מגיע למות. גם לא באופן תאורטי. חוץ מלרוצחים, אולי.. (וזה לא באופן תאורטי..)

אם הקב"ה ברא דרכים – יצר, פיתויים, ירידות, נפילות – הוא יודע מה הוא עושה, תאמיני לי. הוא לא ברא סתם.

כל דבר – זה דרך.

גם אם היא לא נראית מי יודע מה ממבט של מבחוץ – היא דרך.

ואנחנו לא יכולים להגיד אם היא טובה או לא כי אנחנו לא יודעים כלום. כ-ל-ו-ם.

אז אחותי,

אני לא חושבת שמישו כאן יוכל להגיד לך מה לבחור – כי שוב—את מול עצמך. לבד.

וכל דרך היא דרך, ומכל דרך אפשר להתחבר לקב"ה..

(למרות שיהיה לי קצת מוזר לראות מישו רוקד באיזה בר עם בנות, ויום אח"כ מתפל בדבקות אבל, נו.. מי יודעJ)

ושוב – אם אמרת שהדרך ש האלכובול והסיגריות והבנים לא טובה – למה מלכתחילה לבחור אותה וללכת בה?..

אז אחותי, בהצלחה ענקית. באמת.

ושתדעי – שהכל זה חלק מגיל ההתבגרות ה---- הזה.. אותי זה מרגיע משום מה

(ואם את צ'כה משו – באישי תמיד.)

עכשיו בטח אנשים לא יקראו.. |מבואס מעצמו|

ארוך אבל מלא בתוכן.. כל הכבוד!

ו.. פותחת השרשור המתוקה

את אומרת שברצון אין אמצע.. 

אממ... זה נכון.

חלקית..

זה נכון שהרצון הכללי שלך אמור להיות אחד ויחיד, מטרה שלשמה את חיה ואותה את רוצה, אבל בתוך המטרה הנעלה הזאת (אם בחרה בכזאת, כן? ), בתוך הרצון והשאיפה שלך בחיים, יכול להיות מקרים שפתאום תחשבי לעצמך - "הי! רגע, למה אני דווקא פה, למה לא שם?".

אם נגיד מישהו בחר לעצמו חיים "חופשיים", עושה מה שהוא רוצה - מסיבות אלכוהול וכו', יכול להיות שמידי פעם עולה לו מין מחשבה בראש "הי! למה אני פה? יש אלוקים? אין אלוקים? מה עם החיים שאח"כ?" וכו' וזה אומר שהרצון הכללי שלו הוא מוחלט, אבל לפעמים הוא מופרע ע"י מחשבות חיצוניות, ואז יכול להיות שהוא יתן לעצמו תשובות וימשיך עם הדרך שלו ויכול להיות שהוא ישתנה, נכון?

כנ"ל בעבודת ה' - בוחרים בדרך המיוחדת הזאת, ומידי פעם יכול להיות שעולה לאנשים מחשבה כזאת של "הי! מה אני עושה כאן? למה לא לחגוג קצת יותר?" וכו' ואז כנ"ל, או שהוא מיישב את השאלות או שהוא ח"ו פורק עול...

אז כן - את אמורה לבחור לעצמך דרך כללית, שאיפה אחת, מטרה בודדה שלמענה את חיה ולמענה תעשי הכל, ויכול להיות שמידי פעם הרצון הזה יתערר לך ותצטרכי להתמודד איתו..

ואיזה דרך תבחרי לעצמך? - זה כבר את תקבעי..

ופשוט תחשבי על זה, תחשבי על איך את רוצה לראות את עצמך עוד כמה שנים, תחשבי על איך שתרצי לראות את הילדים שלך, תחשבי על כל המטרה של החיים פה, ועל כמה טוב שיש פה או שם...

אני לא חושבת שיש פה עניין של שטיפת שכל, צריך פה שכל ישר ופשוט, להסביר על הכייף והאושר שבעבודת ה' ולהבין.. להבין את הזכות הענקית שטמונה שם, להבין שזה פשוט הפסד לעשות אחרת.. ואני מוכנה ממש בשמחה להסביר ולפרט לא סתם לחנטרש.. אם יש לך כוח.. 

"אני לא חושבת שה' לא אוהב אותי.

אני פשוט חושבת שאהבה זה יפה מאוד.אבל אהבה זה לא כל מה שהייתי רוצה שיהיה ביננו."

מה עוד היית רוצה בינכם?

ה' נותן הכל לכל מי שרק רוצה ומבקש..

ו"בדרך שאדם רוצה לילך שם מוליכים אותו"

בדוק ומנוסה!

אם את רוצה עוד הסבר או משו - אני ממש בשמחה ובכייפשלי...

בהצלחה רבה נשמה!! 

תכל'ס.. לכי על זה.. לא רוצה קשר איתו.

עזבי נו לא בשבילך.. כנראה לא מתאים לך.

איך אומרים? יש אנשים שלא מתאים להם... אולי גם לא מתאים לי אז אני מצטרפת אלייך.!

סבבה?

לא לא לא!!!! אני שוב חושבת על זה, למה? למה לי לומר דברים כאלה? למה לחשוב את זה בכלל?

אבל.. אני צבועה.

איך ד' לא אוהב צבועים עדיף לי פשוט למכור הכל ולחזור לנתניה! אופס.. אילן מהפיג'מות דחף לי איזה משפט מוכר לפה

נסלח לו.!

אבל את חייבת להבין אצל ד' זה לא ככה.. הוא מכיר ת'בפנוכו של האדם.

הוא הרי יצר אותך לא?!

אז.. הוא יודע מה את חושבת, מה את מרגישה, מה את חשה, מה את רוצה, מי את באמת ולמה.!

והוא גם סולח.. ויודע שבך טמון פוטנציאל ענק של טוב טוב ועוד טוב.. וחיים שונים ממה שתארת שם.

זהו.. הטיימינג שלך ממש עכשיו.. זמן הבחירה! השעון מתקתק והזמן של המלחמה האמיתית החל...

כן כן.. נעים להכיר הגיל המשמעותי ביותר בחייך.

הגיל הזה שמתבגרים בו! שהבחירה בו היא משמעותית לחיים, לא שבמשך הזמן אין התמודדויות.

אבל תכל'ס? עכשיו זה ה-התמודדויות.

בתור אדם שמברר מי ד' ואיך כדאי לי לחיות..

עדיף לחיות עם מעט קושי בהחלטות, עם מעט בלבול בהתחלה מאשר לאבד ת'חיים ברגע ולדעת שאני לא עשיתי כלום.

הלך הכל לחינם! אין יותר, זהו, ע-ב-ר!

כל עוד אני פה, יש מה לעשות.. יש מה להשפתר, וזה אומר לי כמה ד' אוהב אותי ורוצה אותי למרות הצביעות/ הטעויות או איך שלא תקראי לזה.

באהבה והערכה...

החלטה כזו יכולה להיות משחררת, אם עדיף למות אז למה לא לתת סיכוי לחיים?

אם עברת את המשוכה של לוותר על הכל אז את יכולה להתקדם לאן שאת רוצה ולא להתחשב בכלום, מוות זה חידלון אז מה כבר יכול לעמוד מולך עכשיו?

את חופשיה, תבררי עם עצמך מי את ותזרמי עם זה יום אחרי יום (זה לוקח זמן)

על מקרה שונה (אך עם עקרון של צביעות מסויימת שמהדהת במידת מה גם כן) אמר אליהו הנביא "עד מתי תפסחו על שתי הסעיפים".

לא ניתן מצד אחד לרצות לקיים את מצות ה' בלבב שלם ולהאמין שהתורה היא תורת אמת ומהצד השני לעשות דברים המנוגדים לכך ,ולא רק שזה מעשה צבוע ועקום מבחינה עקרונית אלא הוא גם נותן לאדם תחושה של אי וודאות ובלבול מוחלט,וזה בדיוק מה שאת מרגישה לפי דברייך.


את מציעה דבר פשוט ומתקבל על הדעת ,אם ישנם שני דרכים שסותרים זה את זה צריך לבחור באחד מהם. אך אם נסתכל מקרוב ,את תראי שאין זה אמת. את הרי יודעת שתורת ישראל היא אמת ושה' הוא האלוקים ,אין פה באמת בחירה מבין השניים ,עומדים פה התאוות והיצרים שלנו כבני אדם מול האמת,אינך יכולה להעלים את האמת ולהגיד שאת בוחרת בדרך השניה משום שאת יודעת שזו האמת !, והדרך השניה אלא אינה אלא שקר וחוסר טעם... וכיהודיה זה ירדוף אותך(ואת צריכה לשמוח על מציאות כזאת ,שאם לא תבחרי בדרך הנכונה,יציק לך משהו שינטב אותה לחזור אליה ולשקול ללכת בדרך הנכונה שוב) כל זמן שתלכי בדרך השקר. ולכן אין פה בחירה של אמת אלא בחירה אם ללכת בדרך עקומה שלא מתאימה לך,לא תספק שום דבר מצרייך ושתגרום לך להרגשה רעה שלא בחרת בדרך האמת . מול בחירה דרך האמת ,סלילת דרכך כבת ישראל ומימוש החיים.

כל אדם בעלם שכל ידע איזהו דרך לבחור,וגם את יודעת איזו דרך את רוצה לבחור אחרת לא היית באה לפורום שכולו גולשים שומרי תורה ומצות.

אל תקטרגי על עצמך יותר מדי ברור שאת מחפשת דחיפה אך בליבך טוב ,ברור שאת דווקא רוצה להתנער מהצביעות וללכת בדרך האמת,את רוצה לקיים תורה ומצות ורוצה הכוונה,אני מקווה שקיבלת אותה כאן.

בהצלחה רבה !.

יודע מה? מסכימה איתך שלזרוק את התורה זה לא פיתרון.

כי אין מציאות כזאת,לזרוק אותה.

זה ירדוף אותי בלילה וביום..

ובכלל,

קשה להנות ממסיבות בפאב אחרי שנהנת מריקודים באיזה הילולא/ חתונה יהודית.

ולכן,

אם ללכת ולהיות חילונית- זאת לא אפשרות,

ולהיות קשורה לתורה- אני לא רוצה. אז זאת גם לא אפשרות.

אז לא נשארו אופציות בעולם.

אז יוצא, שתאורטית,עדיף עדיף עדיף למות.

למה לעזאזל אתם לא מוכנים להודות בזה?!

^סליחה.לא התכוונתי לצעוק.

תודה למי שהגיב. קראתי הכל. חשבתי על זה.

למות אינה פיתרון ואינה אופציה,זו בריחה שאין בה שום תועלת .....

מה גם שלפי היהדות הדבר אסור באופן מוחלט.

חח..וואי-איזה פאדיחות.

קראתי את מה שכתבתי, וניסחתי את זה ממש הזוי..

אני לא ילדה כזאת מוזרה כמו שזה נשמע אולי.

אקיצר...לא משנה..פאדיחות.

כדי שאם תרצי תוכלי לחזור.....

זה מראה שהרצון שלך כולו שם!!!!!!!!!!!

זה שיש יצר.........

לכל אחד יש יצר!!!!!!!!!!!!

"פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפיתחו של אולם"

הכוונה היא שצריך כשהכי קשה לשמור על הגחלת ועל הרצון שכביכול קטן ואז ממילא ה' פותח פתח גדול ומראה שלמרות שזה היה נראה קטן זה באמת עצום כי זה היה התפקיד באותו זמן...

תמשיכי להשאיר לפחות את הפתח הזה ואל תוותרי עליו בחיים וממילא תיראי איך ה' ישפיע עלייך שפע עצום בגשמיות וברוחניות ואח"כ לא תביני איך היו לך ספיקות בכלל....

למה לי?

אם זו העדפה שלך אז.. כמה חבל.

'חיים רק פעם 1'

ב"הצלחה!!

ולכן שייל בך מה שנאמר על קרח " קרח שחכם היה מה ראה לחטא זה " לענ"ד יש במשפט הזה המון אמת ( כוונתי אמת שאפילו אני הקטן רואה ) בהצלחה בחיים ( מוזמנת לאישי למרות שזה לא יעשה לי טוב )

בנוסף הדברים שלי לא ברורים מספיק ואני מודע לזה בכל אופן אם תתעמקי תגלי איזה משהו....

בכמה תנאים,אם הם תחת ההגדרה "גר תושב" שהם בעצם תחת שלטון יהודי וזה כמובן אומר גם חובות למדינה,ולקיימם 7 מצוות בני נוח.

זה ממש בתמצות לגבי גויים בכללי.

אבל אם הם מתנהגים כמו שמתנהגים הערבים ימ"ש בוודאי שמצווה גדולה להלחם בהם..!זו מלחמת מצווה..!

לא השקעתי לחפש דיעה הלכתית, זה בתמצות ממש..

יש את הדין "הבא להורגך השכם להורגו"...

וגוי שמתנגד לעובדה שא"י שייכת לעמ"י ע"פ תורת ישראל והוא גר פה צריך לגרש אותו מהארץ.

1)יש גויים שיכולים לגור פה בתור גרים תושבים-כבודדים-דהיינו כל אחד לעצמו,חיים בינינו ולא בשלטון משלהם,בימינו אין האפשרות לקבל גרים תושבים,מכיון שדין זה נוהג רק כאשר היובל נוהג.

2)יש דין של שבעת העמים,שלהם יהושוע שלח קריאה לשלום לפני כניסתו לארץ,וכל מי שלא נענה או שברח מהארץ,היה צריך להרוג.

3)יש דין של עם אחר שיושב בתוכנו-ואז אם הם מקבלים עליהם את שלטונינו ושבע מצוות בני נח,צריך להשאירם בחיים ולא לפגוע בהם,ואם לא-אנחנו עושים מצור סביבם משלושה צדדים-כדי שמי שירצה יוכל לברוח,ואז להכנס ולהשמיד את מי שנשאר.

בימינו המצב יותר מסובך מכמה סיבות:א)הערבים לא קיבלו עדיין הבהרה ברורה לכך  שאם לא שלום ולא בריחה-אז מלחמה.ב)יש תערובת של אנשים שרוצים שלום עם אלו שלא,למרות שאת זה ייתכן לפתור באמצעות השארת צד אחד משוחרר.

והערבים אינם עמלקדין עמלק-היה לעם אחד בלבד מסיבות מסוימות מאוד.

יש לזה שני צדדים (האמת היא שהגיוני שייש יותר משנים)-

יש (מה שנקרא) גר תושב- גויים הגרים בארץ, שומרים את מצוות בני נח, מקבלים עליהם את שלטון ישראל (לגמרי) ומבינים שהארץ הזאת היא בעצם הארץ שלנו ולא שלהם.

מצד שני- יש מצווה לכבוש את הארץ מהעמים היושבים בה, מלחמת מצווה של כיבוש הארץ ("והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם...והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה.")  כי אם לא נקיים את מצווה זו ולא נכבוש את הארץ מעמים היושבים בה-" ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעניכם ולצנינים בצידכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה".

--------------------

זה פחות או יותר על רגל אחת, מקווה שלא חפרתי יותר מידי והסברתי את עצמי מספיק טוב....
 

"גר תושב"

לגויים מותר לגור בישראל... למרות הכל הם בני אדם (חוץ ממי שלא )

עכשיו גם גר תושב זה כולל כמה דברים.... זה בתנאים כלשהם.. שאחד מהם זה קיום 7 מצוות בני נוח... 

גויים שונאי ישראל שגם מראים את שנאתם במובהק כגון ערבים שעושים מהומות נגד היהודים וכו'.... להם אין היתר להשתכן בישראל ומותר וצריך להלחם בהם....

(יכולהיות שחזרתי על תשובות אין לי שמץ מה כתבו התעצלתי לקרוא..)

זאת הדעה ההלכתית המתומצתת... כמו כל דבר יש לזה פירוט וזה מאד תלוי במקרה...

ואני חושבת שצריך להרוג את הערבים כי הם עמלקים! ויש ציווי בתורה שצריך להרוג את עמלק!

בס"ד

יש להם מגילת יוחסין..

למעשה, הערבים הם הגוי היחיד שאפשר לסמוך על זה שהוא לא עמלק, כי רק בני ישמעאל ובני קטורה הקפידו על מילה, ועליהם לא אומרים ש'עלה סנחריב ובלבל את כל האומות'. (מי שרוצה יעיין ברכות כח. ורמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"ח.)

כי אז היה כבר צריך ממזמן להרוג את כל הנוצרים שחים פה כי הם עובדי ע"ז גמורה...

הערבים לעומת זאת לא. כי חלקם יכולים לקבל על עצמם שבע מצוות בני נוח ואז הם בחינת גר תושב...

אבל אני ממש לא חושב  שהרמב"ם לדוגמא ישמח אם נהרוג כל נוצרי ובודהיסטי במדינתנו ובכך נעורר את זעם העולם.

שיכול להביא לידי השמדה בעולם היהודי...

וגם לעם שלם אסור לחיות בארץ ישראל עם עם ישראל, נראלי..

אני כל יום אמרתי עליו תהילים וכתבתי על הלוח בכיתה אומיגד איזה עצוב!!!!

שחלה בשפעת החזירים.

ואכן זה ממש עצוב.

שהייתי אצלו בבית חולים זה היה נראה  שהוא בעולומות אחרים כבר

ותמיד יש תקופות טובות.

את לא רוטצה החתן?

ללדת?

לחיות ולהועיל לחברה?

קורה לכל אחד.. מוזמנת בכף באישי..!

קבלי עידוד  !! התקופות הקשות עוברות ואז מגיעות תקופות מדהימות !! [מנסיון..שווה לחכות להם]

"בסוף הדרך עוד תהיה מאושר" למה להרוס חיים שלמים ביגלל חודש ?! גם עם עכשיו לא טוב ..

ובואי לאישי ישלי הרבה מה לספר לך =]]

|קורץ לטובי|

ואני מחכה לך.

|קורץ לניגונים|

וגם לי יש מה להגיד ..

אאממ אאממ.

אני שיא המבינה אותך אבל ת-מ-י-ד תחפשי כל מיני דברים ששווה לחיות בגללם-זה נותן כח

 ותזכרי שעדיין צריכים אותך בעולם כי בגלל זה את פה ובגלל זה נולדת

 וכל הזמן תזכירי לעצמך את הדברים הטובים שיש בך...

                מקווה שעזרתי...

"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע ובחרת בחיים".

זה שכמה שיהיה לי יותר כואב וקשה, זה יעשה אותי אח"כ לבנאדם יותר טוב, יותר שלם עם עצמו, יותר בוגר, יותר... לא יודעת איך להגדיר את זה, זה פשוט יעשה אותך בנאדם יותר.

גם אם ברגעים הקשים לא אכפת לך מכלום... יש על זה שיר מהמם-

                 "אין פסגה שלא שווה את התהום,

                  אין ים שלא שווה את הגלים

                 בשביל הטוב צריך קודם לסבול

                 אבל כשאני עצוב אני שוכח מהכל!!"

ויש עוד דבר- אמונה. כשבנאדם מאמין יש לו במה להאחז תמיד, יש לו לאיפה לחזור, הוא לא תלוי תלוש באמצע שומקום ומנסה לשרוד.. מוזמנת לאישי!!

 בהצלחה...

וואייי שאני יסספר לך על הצרות שלי??
על הלילות שאני עובר??
אבל מה לעשות,אפעם לא אמרתי באלי למות,למדתי שעם כל דבר בחיים צריך להתמודד ולנסות....
באלי למות זה פשוט לברוח מבעיות!!!

אמנם הגבתי את התגובה הזאת לאדם אחר, אבל לדעתי יש פה כמה נקודות למחשבה שאם את רוצה אשמח שתקראי, אם לא, אז לא, וזה גם בסדר גמור.

אני לא חושבת שיש איזשהי נוסחת פלא איך למצוא טעם בחיים. אבל יש כמה דברים שיכולים לעזור. והראשון שבהם זה לא לפחד שקשה. זה טבע האדם שיהיו לו זמנים קשים!

 זה בסדר להיות לפעמים קצת בבאסה, ואפילו לפעמים להיות הרבה בבאסה (ואל תגידו שאמרתי את זה )

לדעתי את צריכה להבין קודם כל, וזה ידרוש ממך לשבת ולחשוב קצת, לענות על שאלות ובעיקר בעיקר להיפגש עם עצמך.

-מה גורם לכאב שלי? באמת לחשוב עם עצמך על הדברים הכי גרועים, הכי נוראיים ולא להתבייש, כן, רע לי! רע לי כי...!!!

-למה הדברים האלה כ''כ קשים לי? מה בהם גורמים לי להרגיש שאני ממש לא מסוגלת להמשיך? 

- למה אני מעדיף את המוות על פני החיים? את החידלון מפני ההמשכיות? 

-מה אני מרגיש שחסר לי? (פיזית ונפשית) הרי לכל אדם יש צרכים, איזה צרכים את מרגישה שממש לא נענים להם. 

צריך לזכור, שכדי להעביר את הכאב צריך להיפגש איתו. והמפגש הזה הוא קשה, הוא ממש להסתכל לכאב בפנים. במפגש צריך לתת מקום לכאב, אבל לא מתוך שקיעה והפסק אלא מתוך התחברות לכאב על מנת לצמוח. מתוך הסתכלות של חיפוש פיתרון. 

למרות הקשיים שלי אני מאמין בקב''ה ובטוב שהקב''ה מנסה לתת לי, צריך לנסות לראות מה את למדה מהקשיים. (כן, מדברים על הקב''ה כי הקב''ה קשור לכל רבד ורבד בחיים שלנו. לא בצורה מעיקה אלא בצורה אמיתית וחיה, הוא נמצא בהכל. וכדי לצאת מהדיכאון, צריך גם להעזר בו!). 

אני זוכרת שפעם אחת היה לי מאוד קשה וממש אני זוכרת שדיברתי עם הקב''ה ושאלתי אותו למה, לא הבנתי! לא היה לי כוח להתמודד יותר. 

בוקר אחרי זה- למרות שהבעיה לא נעלמה, בכלל לא. יכולתי פתאום לראות באיזה מקום טוב יחסית אני כן נמצאת. יכולתי ממש לראות באיזה מקום הייתי אם לא הייתה לי נוכחות ה' בחיים. 

התפילה משנה את צורת ההסתכלות שלי, את המקום בו אני נמצאת, מעבירה אותי למקום שבו אני כן יכולה להתמודד דווקא. על פי הרמב''ן יש מצווה להתפלל לקב''ה כשיש צרה. כל פעם שיש צרה, תפילה. הקב''ה תעזור לי! תפילה שמגיעה מתוך שברון לב, מתוך הסתכלות על המציאות ואמונה שהיא יכולה להיות יותר טובה, מתוך כאב למה היא לא טובה- זאת תפילה נפלאה! תמיד חשבתי הפוך, שזה לא טוב להתפלל לקב''ה מתוך צורך וכאב. אבל התפילה שנובעת מתוך כאב היא עוצמתית. אני לא אומרת שבגלל זה הקב''ה נתן לנו צרות. כי אני לא יכולה לעשות חשבונות שמים. אבל אני אומרת שאם כבר יש מציאות של מיצר- להתפלל.
"מן המצר קראתיה ענני במרחב יה"- איך זה יכול להיות שאם התפללנו במצר פתאום הקב'ה עונה לנו במרחב? כי ע''י התפילה נכנסים למרחב, ושם הקב''ה עונה לנו. התפילה מעלה אותנו ומקדמת אותנו. 

בנוסף, ההבנה שיש משהו מעלי היא טובה. נכון יש לי צרות! צרות קשות וכואבות! אבל הקב''ה מעלי, יש משהו שהוא גדול מעבר לצרות והקושי העכשוי, משהו שאומר לי להמשיך ולהתקיים, להמשיך ולנצל את הכוחות הנפלאים שיש לי. 

נפריד בין הקושי והחיסרון שלי לבין האדם הטוב שאני! 

ננסה להבליט את הדברים הטובים שיש בי, למרות הקשיים ולמרות המכאובים אני בן אדם עם כוחות. במה אני טוב? במה אני יכולה להשפיע? במה אני יכולה לשנות? למי אני יכולה לעזור? במה אני יכולה לקדם? במה הנוכחות שלי בעולם היא ייחודית ואין אחרת ממני- יש לזה תשובה! יש חשיבות לכל אדם ואדם שנמצא פה. כל אדם הוא אוצר. מה מיוחד בי? אתה מיוחד! רק תחפש במה. 

נמתיק את הקושי, נדבר ונבין מה אני צריכה לעשות כדי לשמח את עצמי, כדי להתחבר לכוחות העצומים שיש לי. 

ננסה למצוא דרכים להפיג את הכאב, כל כאב שיש לנו וכל צרה שיש לנו יש לה מטרה. בדיעבד היא יכולה לקדם אותנו. ברור שהיינו מעדיפים חיים ללא צרות. או שמא? משל למה הדבר דומה? לאב שנתן סטירה לבנו ונתן לו רטייה ותרופה כדי לרפא אותה ואמר לו שכל זמן שהוא משאיר את הרטייה הוא יהיה בסדר. אבל רגע? למה הוא נתן לבן בכלל סטירה? לא עדיף שלא יתן סטירה?. יש שתי דרכים להסתכל על הרטייה- כמשהו שמרפא ותו לאו, או כתבלין, כמשהו שמקדם ונותן טעם לחיים. (מס' קידושין)

ת'כלס, זה לא מספק. באמת קשה להבין למה הקב''ה נותן לנו כאב. ויש תשובות, כי זה התפקיד שלנו, כדי להוכיח לנו כמה יש לנו מסוגלות. אבל האמת היא, שתשובה כללית לי אישית קשה לתת. אני יכולה לראות לפעמים איך קושי מסויים הוליד דברים מבורכים. ויש לי אמונה שהקב''ה עושה טוב, ושההתמודדות היא בריאה. זה קשה, אבל אפשר להאמין. צריך לזכור שיש לנו כוחות עצומים ויש לנו יכולת להתמודד. הקב''ה לא מנסה רשעים הוא מנסה צדיקים. 

נתפלל, נתחבר, ננצל את הקושי שלצערנו נמצא ונתחבר לעצמנו, לקב''ה, לחברה, לא ניכנס ליאוש ושבירה. נצמח. יש לנו את היכולת לעשות כן. 

כדאי לפנות לעזרה מקצועית, הורים, חברה טובה שיש ביכולתה לעזור, בפורום זה לא מספיק. אם קשה, מדברים, לא לשמור בלב! זה כואב פי עשר.

והכי חשוב! להיות פתוחים לשינוי תפיסה, להיות פתוחים לראות את הטוב. לפעמים מרוב שעסוקים בבעיה לא שמים לב שהפתרון חולף ועובר על יד פנינו.

אני אשמח לדבר באישי, ובכל מקרה, שיהיה ב''הצלחה רבה רבה!! 

בעז''ה שהקב''ה ישלח לך שפע של כוחות כדי להתמודד ולהבין את עצמך ולהתקדם הלאה.

אי אפשר לורמ שרוצים למות וככה להתחמק מהבעיות!!!

אי אפשר להתחמק מהבעיות צריך לדעת להתמודד איתם!!!

כמו שאומרים-אלה החיים ואיתם נתמודד!!

מקווה שעזרתי!!=]

בס"ד

עזרו לך או לכתוב גם? (את חיה, נכון?)

לא הספקתי לקרוא תתגובות כ"כ..

אח"כ אקרא בעזרת ה' בלי נדר...

תודה לכולכם..

מקווה שיהיה טוב..

בס"ד

אם אחרי שתקראי תתגובות לא שוכנעת תכתבי.... (ונמקי למה בבקשה...)

והם חושבים שאפשר לכתוב ושזה יעזור, כאילו שהמילים יעברו בשכל ופתאום תרגיש טוב, ושאם הם יגידו "יהיה טוב" או איך ולמה זה ישנה. ו"הרגע זה יעבור נשמה", ובלה בלה. וזה לא משנה מה יגידו ואיך יגידו ולמה יגידו ומי יכתוב ובשביל מי הוא התכוון בסוף זה רק אתה והכאב, נשארים חלולים ביחד, חבוקים, עצובים, אם עדיין נשארו רגשות. וכל ה"אני" הקטן שרוצה ולא רוצה, שחי ומת, שיודע ולא יודע, והוא קטן ומפוחד, רועד ונעלם, ורק אתה יכול לקחת אותו, עם כמה נשימות, נשיפות שאיפות, להתחיל להחיות אותו מבפנים.

אולי מה שיעזור זה חיבוק, אולי.

|חיבוק וירטואלי, כזה שממלא את המסך|

עולם

7 שנים לא רצה לחיות לא היית יכולה לדבר איתו. הוא בטוח רצה משהו

ולמרות שזה לא נראה לך- יש לך את הכוחות להגיע למקום אחר!

ועוד משהו- את לא יודעת כמה אנשים חיים, מחייכים ומאמינים בטוב רק כי את שם. את לא יודעת כמה את תורמת להם ולעולם בעצם קיומך...

לכל אחד יש את התקופות שבהן הוא ממש לא מסוגל יותר לחיות.

אבל זה יכול להגיע לגורמים שאת לא רוצה לדעת...

הפסיקי לחשוב על כך מיד! זה רק מגביר את התחושה הזאתי...

תעשי שיהיה לך כיף 

ועיצה שבאמת תעזור! תקראי תהילים! כ''כ עוזר שאי אפשר להאמין!!!!!!!!!

וואו. olam70 זה גאוני. את/ה יודע/ת,זאת האמת האמיתית.

מי שרוצה למות, איבד כל רצון אחר.

מי שנשאר חי,לא איבד את כל הרצונות.

וואו. אמת.

את/ה צודק/ת בטירוף.

כולנו היינו בדיכון, פקפקנו בהכל וחשבנו איך לעזזל נצליח להשיג קצת פרוזאק..

אבל חלאס. צריך להבין שזה פינוק להיות עצוב ומדופרס ולבכות לאמא. אין זמן לזה

ולפעמים את שוכבת במיטה וסתם אין טעם ולא בא לך לראות אף אחד ואת חושבת שאף אחד לא אוהב אותך וכלום לא מסתדר ובא לך להעלם. אז חכי שניה ותחשבי מאיפה זה בא. מה השורש? ושם הפתרון

כל דרך אחרת זה אשכרה לפנק את עצמך ברחמים עצמיים. קצת מודעות עצמית ותביני שהכל מסביב זה תפאורה... יש בורא עולם ויש לך תכלית וזה מה יש!

זה לא יעזור שאני אגיד לך עכשיו כמה החיים יפים, כי קשה לך.

את תיווכחי בכך בעצמך אם תעזרי במישהו.

עדיף מישהו שמבין בעניין אבל גם חברה גדולה יכולה לעזור.

תזכרי שזו תקופה חולפת שאחריה תגיע פריחה והתחדשות.

בהצלחה לך!!

אם בא לך לשתף את מוזמנת

ב"ה

"ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"  < ישעיה, ס, כא>

 את חזקה. חודש לחיות בתחושות האלו זה לא הולך ברגל.

בקהלת גם העניין הזה מוזכר. הסיפוק שיש לנו מדברים גם הצלחות, עצם הסיפוק עצמו הוא מתנת האלוקים.

המלצה ללמוד: מסכת אבות פרק ד' כ"ב.

מקווה שאמרתי את המתאים...

בס"ד

באמת תתחזקי.

לא יודעת כמה זה ידבר אלייך אליי זה ממש מדבר.

הרב קוק אומר שבמקומות הנמוכים מוצאים את המרגליות, הדברים הטובים שלנו וכגודל הנפילה והרע כך גודל הטוב והטוהר. כמובן שזה במילים ובארציות שלי אבל זה העיקרון לפי מה שהבנתי.

באופן כללי, כדאי לך לקרוא ולקנות את החוברת "משיב הרוח" של הרב קוק כשמו כן הוא.

חייבת ללכת...

תתחזקי! אני אוהבת אותך!!

ערכים .. אני לא הייתי לוקחת את זה בתור תורה למשה מסיני ..

ב1- לעומר.. =]]]]...  שופך!!..

אני בעצמי לא יודעת איך ראיתי את זה..

זה קפץ לי לעיניים..

נשפכתי מצחוק כשראיתי את זה...

זה סתם נגרר כבר ללה"ר וכו'...

אומרים לו יפה: לא מתאים ובלה בלה בלה ונגמר הסיפור!!!!

השאלה אם את בכלל מעוניינת ואת השאלה הזאת את צריכה לשאול את עצמך!

חוצמיזה גיל 12!!!! תחשבי על זה!!!

princess-לא תנמיד שמסבירים הם מבינים!!!  בנים ובנות לא משדרים על אותו הגל!!!   בנים לא תמיד מבינים!!!

השם של כולם- אני לא במצב לייעץ אבל אני כיולה עלשות לך "שעת סיפור" עם מה שעבר עלי ואת כבר תסיקי את מה שאת רוצה

מה סתם להיפגש?

בשביל הקטע?בשביל להגיד שיש לך "חבר"?

אם זה לא למטרת חתונה-(ותאמיני לי שזה לא מגיל 12)אז אסור סתם לשחק עם הבן..

                                ב"הצלחה בהמשך

                                        מירב

בס"ד

בנים לא מבינים רק אם הם מאוד מתאמצים לא להבין.

למתי את צכה את זה??

דבריתי באישי...

תפתח כל ספר על השואה - בערך כל סיפור על השואה הוא סיפור של מסירות נפש.........

וחוץ מזה מן הראוי שבנושאים כאלו לפחות  ישקיעו קצת עבודה ולא לחפש קיצורי דרך למיניהם

ה שלי וכדומה-אבל באמת-כל סיפור שיש בשואה הוא גבורה בפני עצמו!..

בהצלחה!..

אם את רוצה - דברי איתי באישי..

ופשוט ממש צחקתי וואו ממש תודה רבה..

 מה שכן, חייבים לפעמים לצעוק ולהאשים (נושאים לאומיים וכד', ביקורות) אבל לזלזל ממש לא בא במקום, כי באופן כללי, (בלי הפרטים שמושחתים)  ראשי הממשלות והשרים באמת עושים עבודת קודש- אתם יודעים, לא כזה פשוט לנהל מדינה...

[בכלל לא מוריד את הרמה...]

אריאל, כל מילה בסלע!!
 

בעיני זו פשוט בושה שבלי לשים לב אנחנו הולכים אחרי הפרובוקציות של התקשורת השמאלנית - שמנסה להוריד את ערכן הממשלה והכנסת בעיני העם!! זה פשוט נורא ואיום שהאנשים שתכל'ס, פשוט א-כ-פ-ת להם ממנו, מקבלים יחס כ"כ מזעזע!!

שתדעו לכם, זו בדיחה שמעציבה אותי, באמת, כל פעם מחדש..

וברור שהממשלה לא מושלמת, לא קרובה אפילו, לצערינו.. =/ אבל אנחנו צריכים להתחיל להוקיר ולהעריך את האנשים שנותנים לנו כ"כ הרבה...

קצת הכרת הטוב בר'ה, ולפתוח ת'עיניים לחפש את הטוב..

אתם מוזמנים להגיב בבגרות

ולא בהתלהמות מטופשת וילדותית.. ;)

זה לא פשוט להיות ראש ממשלה!!!

אז נכון שלפעמים הם עושים דברים שאנחנו לא מסכימים איתם, אבל יש גבול.

לא כל דבר שמישהו מהממשלה עושה הוא לא טוב!!!

ובטח שהבנאדם עצמו לא צריך מבחינתנו להיות "מחוק" רק בגלל שהוא בממשלה.

הגיע הזמן לקחת את הדברים בפרופורציות...

א. אנחנו הולכים אחרי הפרובוקציות של התקשורת השמאלנית שמנסה להוריד את ערכן של הממשלה והכנסת בעיני העם? אנחנו?

הצחקתני.

ב. לאנשים בממשלה ובפרט לראשיה באמת 'א-כ-פ-ת ממנו',כדברייך? את בטוחה? כי לפחות כמה מהם (ומצטערת לומר,אבל אולמרט - שעליו אני שמעתי את הבדיחה הזאת - בהחלט נכלל בתחום אלו שלא הייתי מייחסת להם בקלות את הצהרתך הנחרצת.) לא ממש ראויים לתואר הזה.

ג. ואותי הבדיחה הזאת משעשעת כל פעם מחדש,במיוחד בגלל ההגדרות שאומר רה"מ בתחילתה

ד. אני מוקירה את זה שיש לנו ממשלה בכללי,וגם הרבה אנשים פרטיים ממנה,אבל לא ממש מבינה למי את מתכוונת בדברייך - "האנשים שנותנים לנו כ"כ הרבה".

ה. אריאל - "לא כ"כ פשוט לנהל ממשלה".מתקשר גם לסעיף הקודם שכתבתי לאביב.סליחה על ההשוואה,אבל זה קצת מזכיר לי את פאדג' מהארי פוטר - כ"כ התאהב במשרת השר,שלא יכל להתמודד ולקבל זעזועים בכהונתו כשר.אני חושבת ש"ראשיה,שריה ויועציה" של הממשלה קצת בממשלה כי הם אוהבים את השררה שבתפקיד,ולא באמת מתוך רצון להטיב לנו כ"כ.

ו. ולסיכום - אני לא חושבת שתמיד רע כ"כ לזלזל.במיוחד במקרים כגון דה.

אשמח לתגובות ולהתלהטות חוזרת

א.הכוונה היא שאנחנו מעתיקים את הרעיון,מסיבות שונות.

ב.מדברים כאן על ביבי והוא לפחות יותר טוב מהקודמים-מה שמוכיח על ניסיון להיות טוב(ואגב-אם קראת עולם קטן את יכולה לראות שגם שם הודו השבוע שאין לנו עדיין רעיונות כ"כ טובים מבחינה מעשית).

ג.|לא מבין||מתעלם|.

ד."האנשים שנותנים לנו כ"כ הרבהביבי ואלו שיותר טובים ממנו(כן,יש כאלה).

ה.זה לא פחות (ואולי יותר)-לשפוט אנשים בעין סובייקטיבית.

ו.לזלזל-לה"ר,ליצנות ובמקרה דנן גם כפיות טוב וגם בעיה טכניתאם רה"מ יראה את זה וישנא אותנו עוד יותר.

-קודם, לא יודע אם זו פרובוקציה שמאלנית, כל הפלגים בעם אוהבים לשנוא את הממשלה, אם תקום מפלגה שתחרוט על דגלה לשנוא את הממשלה אני מניח שהיא תזכה ברוב מוחלט של המנדטים (ואז תרכיב בעצמה את הממשלה...פרדוקס...) גם השמאל, גם הימין, החרדים, והערבים- נדמה לי כולם חוץ מ"עלה ירוק"- שותפים בעניין. מספיק שהממשלה לא דואגת לאינטרס אחד של הפלג שאתה שייך לו, ובום. עילה מטורפת לשניאת-עדי-עד.

אני ממש לא שונא, מתנגד, צועק, אבל ממש ממש לא שונא. 

-כן, לרובם אכפת מאיתנו, אם לא הם לא היו נשארים בתפקיד. יש מושחתים, יש תאווי-בצע, העיניים שלי לא מכוסות בסרט. אבל להכליל את זה על כל הממשלה? לא מתאים לך.. לא כל בעלי התפקידים הם "אולמרטים" שמחפשים את הכבוד והתהילה. קחי לדוגמה את ביבי וברק: יוצאי סיירת מטכ"ל, לא מעט פעמים סיכנו את חייהם במבצעים, עם ותק גדול בממשלה- אם רק היו מחפשים את הכסף הקל, הם מזמן היו יוצאים לאזרחות.

האנשים שאני מכיר, לא סתם מקריבים את חייהם שלהם, את הקשר עם המשפחה, עוד כסף שיכלו להשיג, בשביל עבודה שהיא לא שליחות. 

יש לי חבר שהוא בן של שר, דיברתי איתו פעם על העניין, והוא כמעט ולא רואה את אבא שלו, אבא שלו חי נונ-סטופ את התרומה, את העבודה של ניהול המדינה. והוא רק שר, תארי לך ראש-ממשלה. 

הנק' שלי היא שגם אם אנחנו לא מסכימים איתם, ואנחנו לא, רובם של האנשים האלה נותנים המון בשבילנו ומשקיעים בנו, לירוק להם בפנים זה הדבר הכי לא נחמד שאנחנו יכולים לעשות.

הם מביאים את החומרים, אבל צריך שמישהו יבוא לקחת אותם משם ויחזיר את הדברים המוכנים.

הטלפון שלהם- 03-9333494

הו, יום עיון נפלא ויקר..

מקווה שככה באמת קוראים להם ,תבררו עליהם קצת.
זו עמותה כזאת שמעסיקה אצלה המון אנשים עם פיגור וכאלה ולכן כדי להשלים את המכסה שהם צירכים לעשות הם צריכים גם מלא מתנדבים וכאלה. זה נראלי לארוז שקיות ממתקים.

איש מדהים!

היה רכז הדרכה ארצי בבני-עקיבא עד לפני 4-5 שנים...

כיום הוא נמצא בתל-אביב פעיל ומקים גרעין "רוח אביב" ברמת אביב...

מדהים! מדהים!

שבת אולפנא בלתי נשכחת עם הרב ערן יונגר!

בהצלחה!

והיה מדהים!!!!!נהנתי מכל רגע!!!

היה לנו גם שיחה עם שרית סמואל(נראלי שקוראים לה ככה)היה נכה פיזית והיא מספרת ת'סיפור שלה...גם ממש יפה!!!

היה לנו שיחה עם ליצן רפואי אחד-מצטערת לא זוכרת איך קוראים לו-אז זה חשוב לך אני יכולה לברר...היה מאוד מוצלח!!!!!

השבוע ביום ראשון היתה לנו שיחה עם שרה אילן..(מצלצל לך השם??!..) אשה מושתלת לב שילדה תאומות..וואי זאת היתה שיחה מדהימה ממש ממש!!!ממש מוצלח!!!!ומאוד מוממלץ!!! (אני לא יודעת אם את בכלל מחפשת שיחה בכוון הזה..)

אם את רוצה אולי שיחה יותר קשה אבל גם מרוממת וגם אין לי מושג אם היא מתאימה למה שאת מחפשת... היתה לנו שיחה עם ההורים של רועי אהרון רוט הי"ד שנרצח בישיבת מרכז הרב... היה מאוד יפה אבל גם קשה..אגב השיחה בנשא תפילה...

אז בהצלחה ותהני!!!

אני אישית מאוד מתחברת לשיחות כאלה והם ברוב הפעמים גם על חסד...

ואם לא -היתה לנו פעם שיחה באולפנה עם מישו שרצה לתרום את הכבד-שיחה מהממת!!! וכולה עוסקת בחסד...אבל לא זוכרת מיזה...

לא זוכרת איך קוראים לו... הוא מבית אל... חח.. מרצה במקצועו... (זוכרת הכל חוץ מהשם... חח... יניב משו'? אולי.. "המקרר"...) אבל הוא לא מתאים לכל קבוצה של בנות.... חח.. "קצת" ציני.... חחח...

יש ליצן רפואי מעלי (שוב- לא זוכרת ת'שם... משו' עמנואל? יש מצב.. חח.. ככה זה כשיש שיחה כל יום ראשון... יותר מידי שמות..) השיחה שלו היתה באמת יפה...

אמממ... לא עולים לי עכשיו עוד...

משקפופרית- דברי איתי...

עם הזה שרצה לתרום כבד..

היה ממש נחמד אבל כולם קצת נגעלו....

תודה רבה!

כבר פעמיים...

ב"ה

האמת הוא מההארטיס...

הוא מדבר על ההתמודדות שלו עם סמיים ואיך הוא הצליח לחזור לעצמו בסופו של דבר,

שיחה שווה מאווד שמחזירה לך את הביטחון העצמי בטרוף ואת הרצון להמשיך.

לא זוכר את השם שלו אבל אני יכול לברר...

ואיי.. זה היה פשוט טואוובב!!

קוראים לו.. יואב עמיר..

והוא פשוט טובב!!

והיה לנו גם תהוא עם הכבד(פעמיים..)

והשיחה עם הליצן רפואי השני, שקוראים לו משו' עמנואל..

מלא בדיחות שחורות קורעות..

היה ממש מצחיק אבל גם למדתי ממנו הרבה...

בהצלחה!(:

אני מכיר אותו שנים...

ויניב קבדל יכול להיות נחמד...

ויש עוד אחד עדיאל בר שלום הוא ממש תותח...

אני יכולה לעזור להגיע לליצן הרפואי יואב אמיר... הוא נחשב תותח!!! (לא יודעת בקשר למחיר...)

הפלא' שלו - 0545371107...

חודש אדר שמח!!

סתם כי באל י לדבר ( אבל ברצינות השרשור הזה חפר לי ת'נשמה!!!)

לא יקרים(אם בחלל יקחו כסף) הקימה (סבתא) את מפעל בית איזי שפירא לאנשים בעלי מוגבלויות ברעננה אישת חסד משהו מטורררף (אין על סבתא) סבא שלי הביא את השיאצו לישראל(תיפול במים) מטפל באנשים במים

וגם אתם יכולים לבוא ליום בבית איזי שפירא ולעשות סכיות ממתקים לפורים שאותם ימקרו וההכנסות קודש למקום לטובת האנשים! עוד פרטים+טלאפון במייל שלי:

uriah.turkel@gmail.com

שמחתי לעזור

ניתן להשיג את ברוריה רבינוביץ, אמא של דסי רבינוביץ?

תודה ממש!!!

דבר/י איתי באישי..

יאללה אנשים זכויות יוצרים .. רוצים תשמעו לבד ! אל תחטיאו אחרים ..

"קול באישה ערווה.."
גם לדעת המקילים - זה שלא מכירים את האישה ולא ראו בחיים את האישה[זה גם די הגיוני]

מי שמביא התרים מאוד מאולצים אהה... אפשר רק אם זה לא ממש אוןליין...

למה?!

טיפה לשמור על עצמנו - רע?

תחשוב על זה ;)

כי אבא שלי הוא ממש דוס והוא שומע לפעמים נשים ששרות!! ( כי הוא לא רואה אותם!!)

ההחמרות הן המאולצות..

לראות אישה שרה זה איסור כפשוטו, אבל אישה שאתה לא יודע איך היא נראית- זו החמרה.

וישנן הרבה דעות בעניין.

כגון:אסור לשמוע נשים שרות וההיתר לא רק שאינו מאולץ-אלא לא נכון.

יש אומרים שאסור בכל מקרה, יש אומרים שמותר אם זה דרך הרדיו וכו' אפי' בשידור חי, יש אומרים שמותר רק הקלטה, ובכל מקרה זה תלוי אם אתה מכיר אותה, אם היא פנויה או לא , אם היא מתה וכו'.

(אבל אבל אבל, מה מטרת השרשור? )

לא כל פקידה צריכה להראות לכולם את מה שיש לה.

כשאני אהיה מנהל הייטק אני יבוא איך שבא לי לעבודה!

ככה אנשים יהיו יותר אנטים וישנאו אותנו ואת היהדות

יותר הגיוני ומכובד שאנשים יבואו לעבודה לבושים, בלי קשר לדת.

בס"ד

צניעות- לא צניעות, כל אחד מול הקב"ה.

יש דרך להגיע לעבודה, לא קשור לשום דת.

בס"ד

אני חושבת שאולי יכול לצאת חוק לצאת בלבוש מכובד (כלומר...) , אבל אחיד?!?

ממש ממש לא.

כשאני מגיעה למשרד ממשלתי ורואה שם את המזכירה שלבושה כאילו היא הולכת לעמוד בראש חוצות, זה ממש גורם לי לזלזול במשרד ועוד יותר- אני מרגישה שמזלזלים בי.

תסבירו לי, איפה הכבוד שלנו לשלטון? להגיע לכנסת במכנסיים קצרים וכפכפי ים?

בעיני זו פשוט זילות איך שאנשים מגיעים לכנסת ולמקומות עבודה רשמיים...

המנהל יכול לקוע לעובדים שלו איך לבוא, אבל לעשות את זה כחוק?   !!

למרות שזה יכול להיות נחמד, לא חושב שזה נכון...

כן , לימודים זה חשוב !! ובעז"ה יילך לך טוב ..

בהצלחה ענקית !

לימודים זה לא דבר חשוב! סתם דבר מתסכל שצריך בזה מזל! אם הורי היו מרשים הייתי נשארת בבית כבר מזמן!

לימודים מפתחים את המוח( במיוחד גאומטריה ואלגברה!!)

אל תדפוק לעצמך את החיים!

לימודים זה אולי דבר קשה ומעצבן, אבל בסוף זה רק לטובתך.

אתה תגדל, תרצה להתחתן ולעשות משהו עם החיים שלך - ואז אתה מוצא את עצמך בלי השכלה, בלי מקצוע, 

ואפילו אלה שלא יוצאים לעבוד צריכים השכלה.

חופש זה אחלה של דבר - אבל במידה ומתי שצריך (ראה ערך "חופש גדול")

אנחנו בני אדם - ואנחנו חייבים מסגרת. אחרת אנחנו פשוט נשתגע.