היי, קוראים לי חן. רציתי להגיד משהו לכם ולכל עמ"י, למרות שאני חדשה בפורום ואתם בטח לא כ"כ שמים עלי...
משהו קטן לכל האנשים ה'מושלמים' המצליחים וכו'...
תשמעו, אולי לא חשבתם על זה אף פעם, ואולי כן, אבל דחקתם את המחשבה הזאת לפינה...
תגידו, חשבתם אולי פעם, מה זה ליהיות לא מוצלח? חשבתם מה זה ליהיות בעל מוגבלויות?? חשבתם פעם על טעם האכזבה של אלה הנחותים , שלא תמיד מצליחים?!
על אנשים טובים ואוהבים, שמנסים פעם אחר פעם, ולא תמיד מרוצים?
מה אתם חושבים, שעצם היותכם מצליחים כולם מרוצים מכם, אתם מקובלים וזוהרים, עושה אתכם למושלמים??
לא. יש הרבה יותר מזה. מה יש? יש חום, אהבה, ידידות, נאמנות, עידוד, הארת פנים,...
ואתם, אלה ה'מושלמים', חשבתם פעם על אלה שבשוליים, שסתכלים עליכם בעיניים כלות, לאחר שכרגיל אתם 100?!
100 בלימודים, 100 במראה, 100 ברמה, 100 בהכל.
חשבתם עליהם?? חשבתם על אלה שמשתוקקים לזכות בחברתכם, ליהיות כמוכם?!
שתדעו, לפעמים הם יותר טובים מכם (בלי לפגוע.)
הם אלה שיודעים להסתפק, אך לא להתייאש. להאמין, לצפות, לשמוח על כל עלייה, גם אם הייתה מפרכת וקשה. אלה שמנסים להגיע לעוד, להצליח יותר, לא לוותר!!
אלה שיודעים לאהוב.
למה אתם חושבים שאתם כאלה מושלמים? בגלל ההצלחות, שמגיעות ללא כל מאמץ וכשלונות??
תנסו רגע לחשוב על האנשים שהולכים לישון באכזבה מהיום שעבר.
הולכים לישון עם דמעות של צער.
צער של כישלון.
אך בכל זאת, יש להם תקווה בלב. איזושהי קרן אור. תקווה ליום הבא.
לפעמים תקוותיהם נכזבות, והם מחפשים יד שתושט אליהם ותסייע להם לצאת מהחושך בו הם שרויים.
היד הזו, היד שהם מחפשים, היא היד שלכם.
קצת תשומת לב.
חיוך קטן מצדכם.
ברכת "בוקר טוב" חמה.
הם אלה שיאירו את יומם האפרורי.
חיוך קטן שיעשה הכל.
מצטערת אם פגעתי, אבל זה הכל מהלב, בשביל אה שלא יכולים או מעיזים להגיד כלום.
תודה שהקדשתם זמן וקראתם.
אשמח לדעת שהפנמתם.