וייייי*חזרזיר*
נפטר היום מישהו מהבית אבות של סבתא שלי ,
הוא היה בן 88 אבל חיי כאילו הוא בן 20 וזה לא שהוא היה בריא הוא ישן עם חמצן אבל לא ראו את זה עליו בכלל הוא היה שמח ורגיש..וממש חיי פשוטו כמשמעו.!
הייתם צריכים לראות איך שתי החברים הכי קרובים שלו בבית אבות אירגנו להרבה מהבית אבות מוניות ופתאום בא עוד אחד וצריך עוד מונית באים עוד ארבעה וצריך עוד מונית..
פשוט מדהים..
אוייש...ברוך דיין האמת...כנרית על הגג=)
ברוך דיין האמתמשקפופריתאחרונה
ממעמקי בורותcalvin
לאלו שביקשו ממני שאני אכתוב להם שיר על פולארד..בשמחה
הנה לכם תעשו בזה מה שבאלכםתמיד שמח לעזור!
ממעמקי בורות.
בתוך בור ענק, עטוף בחשכת הפחד.
אתה יושב שם, מחשבות וזיכרונות חגים סביב ביחד.
אלו שלהם דאגת, מפנים גבם והולכים.
אדישים לבכי, שוכחים לך את אהבת האחים.
עפר מתפורר על ראשך, והאור כבר כבה.
חיצים פוצעים בגבך המפורק ואתה עוד מלא אהבה.
נופל בלי סוף וגאוותך החזקה נשברה.
מנהרה מתמשכת כשחשבת שהיא כבר נגמרה.
ממעמקי בורות אתה קורא אלינו
מושיט ידיים ותופס, ותחינתך מגיעה אל אוזנינו.
בכייך בכאב קורע בנימי נפשי הפועמת.
ימים ולילות למענך, המלחמה את הבריחה מתקנת.
וחיוכים שנשלחים אליך מחבקים אותך בתקווה.
ואתה שב לזרוח לאט, קובר הייאוש, וקמה לה אהבה.
בתוך בור ענק, שוב עוטפת לה חשיכה.
אתה יושב ובמכתבים אהבה ותמיכה.
שוכח את בריאותך המעורערת, מעלה חיוך קטן.
הדף שאוחז בידך, בדמעת אושר ניכתם.
אנחנו שם בשבילך, בוכים, מתחננים באורה.
לאט לאט אובד, מתפוגג לו הייאוש הנורא.
מביטים בך מבעד לסורגים שמתמוססים למולנו.
מנהרה ובסופה אור, ואור אלוקי מעלינו.
ממעמקי בורות אתה קורא אלינו
מושיט ידיים ותופס, ותחינתך מגיעה אל אוזנינו.
בכייך בכאב קורע בנימי נפשי הפועמת.
ימים ולילות למענך, המלחמה את הבריחה מתקנת.
וחיוכים שנשלחים אליך מחבקים אותך בתקווה.
ואתה שב לזרוח לאט, קובר הייאוש, וקמה לה אהבה.
חולמים את היום שבו תשוב ושובל של אור זוהר אחריך.
נשמח את אחוות האחים, ובת קול לוחשת מילים מרגיעות מעליך.
..calvin
למרות שאני לא מפה...מרים*
אם אתם מרשים ליי לכתוב פה.....יש פה אנשיםמהמטה למען פולארד? אם כן אז אשמח לדעת מי אתם?
מקפיצה...זה חשוב לי..מרים*
מקפיצהמרים*
להגיב במסרש..כי אני לא פה..מרים*
מטריף ממש כישרוןג'ודי
מרגש אהבתי
תודהcalvin
..calvin
..calvin
ואווו! מהמממםם! חזק....addi
יפה מאוד!!ארי צלוב
תודהcalvin
מהמם! המשך ככה להביא לנו שירים יפים וכשרוניים..כפרעלייך!!=)אחרונה
תודה רבה!
שאלונת..דולצ'ה
קראתי פה הרבה הודעות ואני די חדשהה פה אז בבקשה..
הפורום הזה מארגן מפגשים?
כל כמה זמן?
מי מגיע?מי אחראי?ואם זה בכלל קיים..
אני ישמח אם תענו לי...
אני גם נורא ישמח אם יסבירו לי מה הולך בפורום הזה..
כי הכל פה קצת הזויי...
תנקס אהובים!
תשובונת....משקפופרית
כן,יש מפגשים דיי מתי שרוצים אבל בזמן הקרוב לא נראלי שיהיה כי היו הרבה מפגשים בקיץ ובסוכות ולאנשים קצת נמאס,אז יקח זמן .
מי מארגן? מי שמתנדב. אותם מתנדבים גם דיי קובעים מה יהיה אבל כל הזמן יש הצבעות ושאלות פה על העניין.
מי מגיע? מי שרוצה! תמיד יש אנשים חדשים וממש כיף להכיר אותם.
מה הולך פה? זה פורום של בני נוער ומדברים בו על כל מיני נושאים של בני נוער.
הנושאים מגוונים ולכן זה קצת נראה הזוי.
מתרגלים 
.
תודה נשמה!דולצ'ה
ועוד שאלה קטנה..
איך כותבים מהשם של כולם??
נראה לי הסיסמא היא 123456789הסטלן הקטן
כן- זאת הסיסמה.הרהור
מזאת אומרת? מזה השם של כולם?נוי=]
למה צריך סיסמה? אני גם חדשה פה..נוי=]
השם של כולם! -זה ניק<(=א.ש=)אחרונה
שכל אחד שרוצה לכתוב משהו שלא ידעו מי הוא יכול להשתמש בו...
"אני למעלה עכשו הפסקתי ליפול... "|מזמם|אנונימי (פותח)
בס"ד
מבינים??
בערך 3-4 חודשים אני מרגישה למעלה..
אחרי הירידה הגדולה, הדיכאון, הבכי, החרטה, הגיע ה-גל שהקפיץ אותי למעלה
בסדר.
בהתחלה, זה ריגש אותי כ"כ.
התקרבתי כ"כ לקב"ה!
ו..וואלה.. עכשו- שחיקה!
החיים שלי פתאום נורמאליים.. אין שום דבר שמוריד אותי, אז אין שום דבר שמקרב אותי..
שובפעם התפילות שלי לא נראות כמו פעם...
שובפעם.. משעמם.
כי החיים רגילים!!!
אני מתגעגעת לימים האלו, שהכל היה סוער...
נכון, אני זוכרת את הנפילות..אבל נזכרת בגעגוע לקפיצות!
להתקרבות שלי!
אני מנסה ליצור לעצמי ניסיונות.. מנסה שיהייה אקשן, רק בשביל שתהייה לי אפשרות ליפול, ואז - להתקרב.
אז מה? מה אתם אומרים?
מחשבה נורמאלית? לגיטימית??
תודה למי שקרא.. ואשמח אם תגיבו!
אני.
יש לךי שאלה אליך:הדרולה!!
בימים האלה, של השיגרה, את לא חוטאת??
בכלל לא? סורי, אבל- לא נשמע לי הגיוני.
אז- לא לנסות לפול, כי , אל דאגה , יש לנו הרבה, הרבה מה לשפר.
ואז..כמובן , תרגישי , מה זה להתקרב..
ב"הצלוחחה!
יש לי קטע טיפה ארוך, במיוחד במיוחד בשבילך!הדריכני
אחד הקטעים שקראתי כמה וכמה פעמים בחיים שלי. וכל תקופה מחדש אני מרגישה צורך לקרוא את זה שוב.. (אני משכתבת את זה, אז זה לא מילה במילה מועתק..)
ימי האהבה וימי השנאה והיאוש
כל יהודי מכיר היטב זמני העליה וזמני הירידה המתחלפים תדיר. בזמן העליה - הצלחה, כוונה בתפילה, יחסים טובים לחברים, קירבת אלוקים אמיתית. ובזמן הירידה - כבדות בתפילה, ריחוק מחברים, ו-- השלימי את החסר כראות עינייך
כל אדם שעושה מעשה כלשהוא, בהתחלה ירגיש את ההנאה במעשה ולאחר זמן פתאום תכנס בו התאווה. בתחילה ירגיש אהבה ואח"כ תכנס בו השנאה, אח"כ שוב, תסור השנאה ותכנס האהבה וכן הלאה.. תמיד - יסור אחד ויבוא שני.
אם ההנאה תהייה גדולה, תעמוד האהבה ימים רבים והשנאה ימים מועטים.
אבל אם אין הנאה גדולה, אז תעמוד האהבה ימים מועטים והשנאה ימים רבים.
ואם יתחדשו לאדם חידושים טובים בעבודתו אז תוסיף האהבה ותגדל.
אחרי שהבנו את מהלך האהבה והשנאה---
צריך לדעת (!) שהאהבה והשנאה נלחמים בינהם, פעם מתגבר זה ופעם מתגבר זה.
ולכן אין מה לחשוש מזה שנתחיל לעשות מעשה טוב ויגיעו פתאום ימי השנאה.. כי צריך לדעת - שבתחילה האהבה קיימת, ואח"כ נחלשת. ושוב מתחזקת כנשר וככה הלאה..
ואם תחלש האהבה ותגבר השנאה אל יהיה נואש בעבודה רק ידע כי לקץ ימים תתחלף..
ולכן צריך לדעת שכאשר מתחילים ימי השנאה להכנס לפעולה - אסור להניח כל המעשה, ולא לומר - אפסיק עכשיו וכשיגיעו ימי האהבה אשוב למעשי הטובים ולעבודתי.
כי אם יניח הכל - יאבד מידו, ואם יחזיק ממנו במקצתו - לא יאבד.
אני אנסה להיות תכליתית. את הקטע הזה לא המצאתי! הכל מובא בספר עלי שור..
ואני חושבת שזה קטע כל כך כל כך חשוב ומיוחד!!
כמה דברים יוצאים ממנו:
1. קודם כל - עיצה ענקית! איך גורמים לימי האהבה להמשך הרבה זמן?
למצוא חידוש בעבודה! לגרום לעצמך למשהו מעניין ומיוחד שלא היה קודם. זה מוסיף טעם וחשק שלא היה קודם!
2. צריך לדעת שכל התנודות האלה בין ימי האהבה וימי השנאה זה מצב טיבעי והעיקר עיקרים - אסור להתייאש!
3. חס וחלילה לא לעזוב כל המעשה אף פעם!! "כי אם יניח הכל - יאבד ממנו" אלא להקל לעצמך מעט, אבל "יחזיק ממנו במקצתו" בכל מחיר!! וככה לא תפסידי את מה שכבר הרווחת.
אני ממש ממש מקווה שעזרתי בצורה כלשהיא.
אם את רוצה באישי - בכייף ממש!!
יהודי אף פעם לא עומד או שהוא בעליה או שהוא בירידה!טליה
ולא אני המצאתי את זה כמדומני שהיה זה הבעש"ט שאמר את הרעיון הנפלא הזה..
אני אדבר איתך חופשי אם לא אכפת לך..
את מרגישה אם עצמך סבבא.. כאילו צדיקה כזאת ענקית. אין ניסיונות אין נפילות
ממש אידיאליה רוחנית. מה אני אגיד לך הלוואי עלי.. אבל מה זה נראה לי ממש
עצת היצר אבל תפור שזה מחשבות היצר!
ככה הוא מרדים אותך נומי נומי מאמי. את חזקה את בנסיקה ודאיה.. והנה מתחילה
ההדרדרות את מחפשת את הגבול את הנפילה כדי לעלות מי אמר לך שתצליחי לעלות?!
מי אמר לך שתצאי ללא פגע מהנפילה הזאת ממהתאונה מההתרסקות?!
תעשי לי ולכל עם ישראל טובה 'רק' בשביל לקרב את הגאולה תשארי כמו שאת ואל תחפשי
ניסיונות שאולי לא תקומי ממנו...
בהצלחה...
^^...somewhere
אני ממש מסכימה עם עתליה..
זה היצר שהרע שבא התחפושת של הטוב..
הוא מלטף לך את האוגו..הוא אומר לך שאת בסדר...ואחרי כל זה הוא עם כל הטוב הוא יורד אותך ללמטה בבום..
עוד משו קטן- גאווה זה לא רק דבר חיצוני..זה גם דבר פנימי..
[אני לא אומרת עלייך..אני אומרת מנסיון שעבר עליי...חשוב לשים לב לזה...!]
ויודעת מה?יש מצב שמה שרשום זה בכלל לא קשור למצב שלך..
יש עוד כיוון...את עלית..את כבר במדרגה יותר גבוהה ממקודם..
[אינסוף למדרגות האלה..משמע שאת לא הכי למעלה..תמיד יש אפיה לעלות..]
תמשיכי לעלות...
אל תחפשי איפה לרדת...תחפשי איפה לעלות...
בהצלחה לך..[ולכולנו]
[ואם לגלות לך בסוד..לפני הנפילה יש את העלייה...-אם על זה את רוצה פירוט..את יכולה למצוא אותי באישי..]
אז לא כדאי לך לטרוח לרדת..לרדת זה קל..תטרחי לעלות ואז הירידה תגיע בעצמה..
מקווה שעזרתי קצת..
אבל.. זה קשה.אנונימי (פותח)
כי כשהייתה ירידה, אני הכרתי את מה שאני צריכה לשאוף אליו, ולכן היה לי יותר קל להתגעגע למצב הזה...
עכשו, אני יענו [נכון, אני לא מתגאת ח"ו!! אני יודעת את המקום שלי,ובטוחה שיש עוד המון מה לשפר בי] במין מקום כזה- של.. מישור נקרא לזה. לא ירידה, לא עלייה.
כשבירידה הרבה יותר קל לעלות כי אתה יודע לאיפה להגיע
עכשו אני לא ארגיש את העלייה גם אם אני יעשה את כל המצוות פיקס.. כי.. אין משו חסר שאני מכירה אותו ואז שואפת אליו!
מקווה שהובנתי!
בכ"מ, נתתם לי חומר למחשבה..
תודה רבה!
הבנתי אני חושבת..(זה חשוב!!)נוי=]
תקשיבי עתליה התכוונה לכך שיש אמירה שאומרת שכשבנאדם לא בעלייה משמע הוא בירידה..
כמו המשפט : "אם אדם היום מה שהוא אתמול למה לו המחר?!..." כל יום עלינו לנסות להתקדם,להשתנות ולקחת על עצמינו עוד ועוד דברים בהדרגה...ואם אנו לא עושים זאת לא השתננו ואם לא עלית זו סוג של ירידה בפני עצמה.
אני חושבת שאת לא צריכה לחפש אתגרים או נפילות כדי לעלות..אני חושבת שהניסיון הקשה ביותר הוא להשאר בגובה אליו הגעת להישאר בפיסגה!!... נכון שלמטה קל לראות לאן צריך להגיע כי כבר הגעת למעלה ואת מכירה ת'מקום הזה..אבל תחשבי על זה עכשיו,כשאת כבר למעלה את צריכה להסתכל גבוה משם..גבוה יותר ויותר..
לא להסתפק במה שהגעת אלא לחפש גבהים חדשים ומטרות חדשות..זו לא חוכמה לחזור אחורה ולהתקדם את אותה הדרך..
הניסיון האמיתי שלך הוא ההתמודדות היומיומית..כמו בדיאטה בהתחלה מורדים במהירות רואים ת'שינוי ומרגישים טוב...אך באיזשהו שלב הרבה יותר קשה להוריד והכל נהיה איטי יותר..וקשה לשמור על המשקל שהגעת אליו ולא להעלות חזרה...
אל תוותרי לעצמך ואל תחפשי לחזור אחורה...תמצאי אתגרים יומיומיים..
לכולנו יש תקופות של "הארה רוחנית" ואז מין נפילה רוחנית וחוזר חשק וכוונה בעשיית המצוות..
אבל אסור לנו לוותר לעצמינו...את מחפשת אתגרים?! תחפשי אתגרים שיעצימו אותך..דברים שלא ניסית לפניי...
ניסית כבר לקחת על עצמך שעה ביום ללא לשון הרע?!
ניסית לראות למי בכיתה שלך קשה ואת היום לא שמת לב בכלל?!
יש כ"כ הרבה ניסיונות ומצוות שאנו מפספסים...מחפשת אתגרים?! תתחילי לרדוף אחריהם..
בהצלחה!! מקווה שהצלחתי לעזור!!
שמחה לשמוע=] בכיףף!!נוי=]אחרונה
היי חברים!!אביב
סתם שיתוף קליל, כי אני משועשעת מעצמי ביותר, וכיף לי והחיים שלי יפים (סתם, ה2 האחרונים לא קשורים... 
)
אז ככה, החלפתי מס' (לצורך העניין, 0558787878) ושלחתי מייל למשפחה המורחבת מצד אמא לעדכן אותם. ישלנו קבוצה של המשפחה בג'ימייל בגלל שעשינו בסוף שנ"ש יומולדת 60 לסבא וסבתא שלי מאותו צד..
קיצור, שלחתי ת'אימייל ודודי הגאון והיהיר (לא באמת.. ) ענה לי כך (-אני לומדת בבהר"ן, למי שלא יודע, וזה בגדרה... )
"אביב אחייניתי היקרה,
רושמני, שחוויותיך באולפן הנשים אשר בגדרה נועמות לך וכי את רווה נחת משאר בנות כיתתך.
שמחה זו הינה שמחת זקנתי, אני ודודתך ממש יצאנו מגדרנו בקבלת מכתבך זה.
מס' הטלגרף שצירפת הינו מספר נאה ומתקבל, אך ביושבנו משך שעות סביב שולחן העץ העגול וכוסות התה עשויות החימר והמהבילות ריח קינמון תאילנדי - חקרנו חזור וסבוב את סודו של מספרך זה ומדוע סופו הינו 612 בלבד ומהי המצווה ה- 613 היוצאת לחוץ והיא כבת בלי יעל - בקופסת השימורים נטולת החוט. ללא ספק שגם בשאלה זו יגל לבנו במתיקות תשובתך שתגיענו בשהחיינו וקיימנו.
אביב יקרה שלנו:
עת כתוב ועת לשחוק,
עט טוב זו עת למחוק.
באהבה,
***, ואשתי ***"
כמובן, כל מילה פה הומריסטית להחריד.
אז עניתי לו כך (ולפני שתקראו, שתדעו מס' דברים לא מידי חשובים: א. אני יענו גאון (-לא באמת.. ), ואני לומדת בתוכנית של בראילן שלומדים בו מתמטיקה מהר יותר וגומרים 5 יחידות בכיתה י'. אבל זה לא כזה מדהים כמו שזה נשמע, שזה יגרום לכם להחזיק ממני יותר מידי.. ;) ב. אני אחת הידועה ככופרת, אבל אל תקחו ברצינות את מה שכתבתי שם.. ג. אני לא ממש מחוצ'קנת... ד. אני אנטי ללכת עם הזרם.. ה. אני לומדת עכשיו על סדרות, ימח שמם לנצח.. ו. אוזניו של דודי אינן שעירות כלל וכלל ז. משפחתי היא משפחת גאונים מוטרפת, בסוף סעודת שבת פותרים חידות... ח. אני כותבת - שירים, סיפורים וכו' וכו'.. עכשיו אל תבהלו ותקראו את הכל... ):
"חח... בואנה אתה לא תפסיק להפציץ... כפרה עליך, באמת התגעגעתי לאימיילים שלך. חבל שסבא וסבתא לא מגיעים כל יום לגיל 60... ;)
קיצור, אינלי יומרות להתחרות איתך בכתיבה ואענה לך בפשטות שזהו רמז לכך שדוסים שואפים להתקדם כל הזמן ולעולם הם לא יגיעו לשלמות
(-פסדר, גם אני לא... P;) וכמובן מפמפמים את זה באוזני יום יום, ערב ערב, כל שעה ושעה. וכיוון שאני מתבגרת מחוצ'קנת למדי רצוני הוא להיבלע היטב בהמון הדוסי הנזכר לעיל ולהתאים עצמי לסביבתי כפי שאמר פלוני אלמוני הדגול מכל אדם: "ברומא נהג כצבר" (-שימו לב, יש כאן חרוז נסתר ביותר) ודרשו על דבריו שרצה לאמור לנו הנחותים שעלינו למצוא את כבודנו ואז ללכת ולהשתלב עם ההמון הפחות ולשמור עליו (-הכבוד האבוד) שזהו בעצם סוד האיזון הנצחי. וכאן במקרה ספציפי זה האיזון הוא מס' בעל חוקיות נסתרת (0558787878,מגניב שאני זוכרת) וידוע שאני גאון כזו ולומדת כעת על סדרות ולכן העובדה שיש כאן מעיין חוקיות מיוחדת, משהו נסתר (-כ"כ נסתר שעוד לא עליתי עליו וכנראה לא אעלה עליו לעולם) באה לבטא את הייחודיות שלי וגם לעזור לי בשרבוט תשובה מחורטטת שבאה מפיו של אלוהים הישר לאוזניך השעירות.
לאב יו, או לפחות משתדלת
בחוסר כבוד עמוק ביותר
וברגשות תוססים,
אחייניתך היקרה שכישרונה היחיד בא לידי ביטוי עלוב ביותר במכתב זה."
איך אני?
אמא שלי נשפכה מצחוק, זה היה ממש כיף..
קיצר, סתם לשתף אתכם בברברת שלי..
כי זה משעשע אותי ביותר...
מתגעגעת, שנים לא הייתי פה!!.... *:
שבוע נהדר חברים וחברות יקרים ויקרות,
בהצלחה לכולכם!!
אביב
מצחיקול'ה =)להלה!
אופסס!! כנסו לכאן לנפי ההודעה הראשונהאביב
שכחתי לציין את נושא הדיון העיקרי - הסוף של המס' שלי הוא 612...
עכשיו תקראו שוב..
משעשעתהרהור
חח.. באמת לא הבנתי ..=)שיראל:)
הלוואי אלי מס' טל' כזה קל...=(אבודה!
עלי*אבודה!אחרונה
ה' לא מתערב שצריךאורי החמודה
למה הקב''ה נתן לי להיות הקורבן למה?.
אני צריכה לספוג את זה כל יום מחדש,כל יום ביומו.
למה זה מגיע לי?.
למה דוווקא הייתי צריכה להסתכסך עם שתי בנות.
למה?-הם ממשיכות להחרים אותי.
ולסכסך אותי עם חברות שלי.
הייתי נחמדה אליהם,עשיתי מה שיכולתי ולא ניסיתי לפגוע באף אחד-ואני צריכה לראות אותם יום ביומו מדברות עם חברות שלי וממשיכות ללכלך עלי מאחורי הגב ולהקניט אותי.
ואני צריכה להיסגר ביבית נמאס לי להיפגע הלב שלי נפגע מספיק מכולם.
שלא התקבלתי להדרכה,שאני לא מקובלת בחברה,שבנות בשכונה של
י בקושי אומרות לי שלום באוטובוס ואני צריכה שוב לשבת בצד ולהתנחם ב-mp3 ואני מחכה לסיים את היום בבה''ס.
מחכה לצאת מהמקום הזה ולשמוע עוד הקנטות לגבי המקום שאני גרה.
ולהמשיך את היום כאילו כלום לא קרה,לחיות את המציאות המרה הזאת.
ולהתכחש ולכתוב סיפורים ושרים,ולחיות באשליה שהינה הכול נגמר.
והייתי דווקא צריכה להתאהב במשהו שאולי הסיכוי שהוא לא מרגיש כמוני ואולי בכלל אני אתאכזב ממנו וכל הפחדים האלו להיפגע.
אין לי כבר את הכוחות נפש האלו להתמודד יום ביומו.
ושפיכת הדם הזאת כל ה-7 שנים האחרונות ואין עוד מנוח,ואני מתפללת שה' יתערב לטובתי אבל אני ממשיכה לסבול.
מה בסה''כ עשיתי הייתי נחמדה אל הילדה הזאת סה''כ שהיא הגיעה לכיתה ועכשיו היא לא מדברת איתי.[
עלי לסבול כל החיים שלי להסתכסך עם חברות.
הגעתי למסקנה שכנראה אני לא זקוקה לחברות עכשיו שאולי הכי טוב זה להיות לבד,אני בטוחה שאני לא אפגע בבקשה תעזרו לי,כואב לי הלב.
ושה' בבקשה יתעורר ויעזור לי שיתערב לטובתי פעם אחת בחיים שלי.
תעצמי עיניים. את עכשיו בקורס טיס אמיתי.אח..
תקחי את זה כאילו זה נכתב ממש אלייך. קחי מה שמתאים - ללב שלך. עמוק בפנים.
עוד לא עברתי קורס טייס וגם ת'אמת שלא בקרוב, אבל שמעתי כמה דברים על המושג ששמו 'טיסה'.
עוד לא עברתי קורס טייס וגם ת'אמת שלא בקרוב, אבל שמעתי כמה דברים על המושג ששמו 'טיסה'.
אז הנה לך סקירה קצרה:
טיסה רגילה = טיסה שבה הטייס רואה את השטח בו הוא טס, והוא מכוון את עצמו ע"פ הראייה.
אבל מה קורה כאשר יש חושך? כאשר יש ערפל? הרי הוא לא יכול לראות לאן הוא טס.
הוא יראה אורות של בתים ויחשוב שאלו הכוכבים. בוא ברגע, הוא ירצה להרים גובה, אבל בום. הוא יתרסק באדמה.
לכן, ישנה מערכת במטוס שנקראת 'טיסת מכשירים'. מה זה? אז ככה, זו מערכת שבה הטייס צריך שלא
להסתמך על הראייה שלו, אלא - על מיכשור המטוס בלבד. וככה הוא מנווט את עצמו ע"פ המכשירים.
להסתמך על הראייה שלו, אלא - על מיכשור המטוס בלבד. וככה הוא מנווט את עצמו ע"פ המכשירים.
אחת הבעיות הגדולות בטיסה שכזו היא שלפעמים, האדם בטוח שהוא רואה את מה שהוא חושב, אבל המכשיר מראה לו אחרת. הטייס רואה שלמטה ממנו זה שמיים, אבל המכשיר מראה שזה ים. לא! אבל הוא בטוח שזה שמיים. הנה, זה בצבע השמיים. ככה לא נראה ים. אין, זה חייב להיות שמיים! אבל לא! המכשיר מראה אחרת.
תראי לעצמך שאת נכנסת לסיטואציה כזו. וואו. מה את היית עושה. את בטוחה שאת צודקת, אבל מצד שני - מה?!
המכשירים יטעו?! אבל רגע, אני אטעה?! מה אני חסרת שכל?! ככה נראים בדיוק השמיים! אבל המכשירים מראים אחרת. ואז עולה המחשבה - רגע? מי אמר שהמכשירים לא טועים?! אולי לא תכנתו אותם טוב?! ובל נשכח, שמדובר פה במצב כזה: או שהוא מתרסק. או שהוא חי. אחד מהשניים, בלי שום אפשרות אחרת. על כן, הטייסים עוברים כל מיני דברים שבהם מלמדים אותם - לסמוך על המכשירים. נקודה. בלי שום ספק. בלי שום 'אולי'. ככה לעשות.
המכשירים יטעו?! אבל רגע, אני אטעה?! מה אני חסרת שכל?! ככה נראים בדיוק השמיים! אבל המכשירים מראים אחרת. ואז עולה המחשבה - רגע? מי אמר שהמכשירים לא טועים?! אולי לא תכנתו אותם טוב?! ובל נשכח, שמדובר פה במצב כזה: או שהוא מתרסק. או שהוא חי. אחד מהשניים, בלי שום אפשרות אחרת. על כן, הטייסים עוברים כל מיני דברים שבהם מלמדים אותם - לסמוך על המכשירים. נקודה. בלי שום ספק. בלי שום 'אולי'. ככה לעשות.
אנחנו - אני, את, הוא והיא - טייסים. במקום שנקרא 'החיים'. "על אמת" כמו שאומרים.
רוב הפעמים קורה שאנחנו מסתכלים ורואים לאן אנחנו טסים. אנחנו, ממש, במו ידינו מכוונים את המטוס של החיים.
הנה: כאן יש קושי - נעבור אותו מימין. לפעמים גם אנחנו מחליטים לעשות 'לופ' בחיים, כי שם לא טוב להיות. שם יש הרבה רוע. לפעמים אנחנו מחליטים לנחות קצת בשביל למלא דלק, הרי צריך לנוח לפעמים שיהיה כוח. אוו, זה מובן. לפעמים קצת כואב ומידי פעם גם הרבה מאוד כואב, אבל מובן. הגיוני לגמרי. כאן לשבור ימינה, כאן שמאלה ועוברים. ממשיכים את החיים. אבל --- לפעמים קורה שהכל חושך. שלא רואים את האור שתמיד אמרו לנו שהוא נמצא בקצה המנהרה. אין! רואים אפור. החיים לא טובים. זה לא הגיוני. איך זה קורה?! משהו כאן לא נורמלי. לפעמים אנחנו מצליחים להגיע עד למקום שבו כבר אין תקוה. די! מי שזה אתה שנמצא שם למעלה, לא אכפת לנו מי אתה, אבל שחרר אותנו. די! באמת! כמה אפשר לסבול. כמה?! עוד תביא לנו מכות?! תגיד אתה שם למעלה, משעמם לך?! מה נראה לך שאנחנו?! שקי חבטה?! ועוד אח"כ תגיד שאנחנו העם הנבחר. די! תשחרר אותנו. תפסיק. אנחנו לא מסוגלים. חושך. ערפל. לא רואים כלום. מספיק עם הכאב!
שם, דוקא שם הגיע הזמן שנדליק את 'טיסת המכשירים' של החיים שלנו. אבל עד הסוף. באמת. בלי שום פקפוק. כי אנחנו יודעים ובטוחים שהמכשיר הזה לפני שעולה על המטוס עובר מאות בדיקות שבטוח מאה אחוז שהוא תקין. אין מצב שהוא מקולקל. זה לא בן אדם שיכול לשנות החלטות, זה מכשיר, שעובד ע"פ פקודות 'יבשות'. לכן, הוא צודק. המכשיר. הולכים אחריו. קשה להאמין שהמכשיר צודק. זה מאוד קשה. איך יכול להיות?! מה?! הרי השמיים למעלה! למה הוא מראה אותם למטה?! הרי שם זה הדרך למקום הישר, למקום הצדק, לאן הוא לוקח אותנו?! בדיוק כמו במטוס, בשביל שלא נתרסק, צריך להאמין במכשיר. כי זו התקוה היחידה שלנו שלא נתרסק. אחרת, אנחנו קבורים באדמה. ומשם, מאוד קשה לצאת, אם בכלל. וזה לא שזה 'לוקש' המכשיר הזה, זה אמת. לגמרי. הגיוני גם. מאוד. אלא, שהמחשבות שלנו לפעמים צפות ורוצות לצוף מעל פני המים. שם, בדיוק במקום הזה, צריך להרים ידיים ולומר: לא יודע. אמנם אני רואה ההפך, אבל...לא. אני טועה. יש חושך. ובחושך - סומכים על המכשירים בעיניים עצומות. כי זו הדרך היחידה להנצל. בחיים שלנו, לפעמים אנחנו חייבים לעבור ל'טיסת מכשירים'. לא הכל אנחנו מבינים. אנחנו מוגבלים, זו עובדה. התשובה 'לא יודעת' - לפעמים זו היא התשובה הנכונה. רק משום שמאחוריה, עומד מי שמתכנן את המערכת. ועליו את סומכת. אז את יודעת בהחלט. לא מבינה כל דבר בדיוק כמו שהטייס לא מבין איך המכשיר מראה שהשמיים זה למטה, הרי זה למעלה! אבל כן. כמו שהטייס יודע שהוא חייב להאמין למכשיר, כך גם אנחנו, חייבים להאמין. אצלינו, זה עוד הרבה יותר עוצמתי. כי זה לא להאמין למכשיר שיש סיכוי אחד למליון או לא יודע כמה שהוא טועה, אלא - זה להאמין לבורא העולם. רגע, שוב, 'בורא העולם'. שגם עכשיו, הוא רואה אתנו. שבכל שנייה, הוא איתנו. הוא שומר עליו. הוא אוהב אותנו. לעצום את העיניים ולומר 'אבאל'ה, תקשיב לי רגע. אני באמת לא מבינה מה עשית כאן. בראייה שלי - זה אפילו נראה עוול מה שעשית. אי צדק! אבל... אני סומכת עליך בעיניים עצומות. מאמינה בך שאתה רק מטיב לנו וזה לטובתינו. מאמינה לעולם' - זה, הרבה יותר עוצמתי מהמכשיר שם במטוס. זה במאת האחוזים בלי שום פקפוק, אמיתי. רק לנו נשאר העבודה הזו, לזכור תמיד, כל הזמן שיהיה נגד עינינו: גם אם נראה הכל לא צודק, לא אמיתי, לא נכון - אנחנו מאמינים. עוצמים את העיינים ואומרים: 'אבאל'ה, אנחנו איתך. לעולמים'.
נעצום עיניים, כולנו, ונאמר - 'הנסתרות לה' אלוהינו'. באמת. 'יש דברים נסתרים, לא נבין. לא נדע'. נעצום את העיניים ונאמין באמונה שלימה. שם, ורק שם, זה יהיה המקום הכי אמיתי ובטוח בשבילינו. באמת.
שנזכה. רק לבשורות טובות. באמת.
אמן.
אמן.
---
תעצרי רגע. אל תאשימי את ה'. תתחילי לפרק כל מעשה שקרה, למחשבה.
לאט, ברוגע. עם הרבה מאוד, אמונה.אני לא מאשימה אבל קשה ליאורי החמודה
אני מתפללת אליו אני מאמינה בו,אבל למה הוא עדיין לא נותן לי מנוח למה הוא בוחן אותי כל דקה.
למה הוא לא מראה לבנות האלו להפסיק להציק לי להפסיק לפגוע בי למה?.
אני צריכה לחכות לצאת מהבית,למה אני צריכה להתאפק לא להתעצבן.
...הרהור
שולחת עידוד!!
זה גיל מתק-זה יעבור!!!!שירונת 2
ו.... אל תאשימי את אלוקים תפללי!!!! הגיון לא??שירונת 2
נמאס לי כבר מהחיים האלהאורי החמודה
אני רוצה לעוף מהשכונה הזאת
את יודעת מה תפס אותי?somewhere
אמרת שאת מתפללת אליו...מאמינה בו...
כל הכבוד אשרייך...
אבל מתוקה...את יודעת מה פיספת?
את לא מאמינה שזה ממנו!
[אם לא תקני אותי...אני לא באה ממקום של שפיטה]
פה יש לך נסיון-להאמין שהכל לטובה..!
ולסביבה שלך יש גם נסיון- לא לעמוד על דם רעיך..!
אבל אל תדאגי לסביבה שלך...את העונש שלהם הם יקבלו..
אבל עם עצמך..אל תסכימי לעצמך להכינס לעצב והיאוש..תמשיכי..להיאבק...זה המלחמה היום יומית שלנו..
אפ אחד לא הבטיח לך חיים קליים ומאושרים..
יש רבים כמוך...וכמוני כמוך וכמו הבא שתראי...
לפעמיים זה רק הרגשה שלך...לפעמיים לא..אבל תאמיני שהכלל לטובה..1
בהצלחה..!
מתי זה יקרה?אורי החמודה
היום בכיתי על כל הסידור זלגו כבר הדמעות וביקשתי ממנו כ''כ הרבה פעמים
אני מנסה למצוא את המקום שלי,ואני לא מוצאת אותו הוא סמוי מן העין.
נמאס לי להיות הברווזון המכוער.
כי את... כי את.... מיוחדת!דניאלה .ד.
תתאפקי אבל כשצריך לענות אז תעני- בחכמה~!
באופן שידעו שקיימת פה נפש כמוהן שרוצה לחיות.. להיות אהובה להיות בין החבר'ה להביע ת'צמה וכ'.
התפקיד שלנו הוא להתגבר ולמצוא פתרון שידעו שאת לא איזה טייעטל'ה שאפשר להתעלל בה.
נשמתך שבתוכך ידעה שלגוף הזה שלך היא עומדת לרדת, לפני שנולדת.
היא ידעה ת'ניסיונות שאת הולכת לעבור והסכימה בכל זאת לרדת כי גם ידעה שתוכלי לעמוד בהם.
הקב"ה לא בוחן רק אותך בעולם. אבל עם הניסיון זה כמו את מול כל העולם.
כל עוד את המנצחת אז אין כמוך! The winner is...Or
גמאני עומדת בניסיונות רבים לא כמו שלך אבל גם ניסיונות שקשים לי!
אבל בורא עולם אוהב אותך אוהב אותי ולכן אני יודעת שבע"ה אצליח לעבור ת'ניסיון ולהתגבר ולהיות אדם חזק יותר.
ב"הצלחה
תתעודדי נשמה!מרב14
שו..יש לי כמה עצות.
הדרכה- זה משהו שממש עוזר וממלא, ונותן ביטחון עצמי. אז מה, לא קיבלו אותך בסניף שלך? יש עוד סניפים בארץ! חפשי איזה סניף קטן שצריך מדריכים ו.. לכי על זה!
ודבר שני- החברות. חפשי ת'חברות שלך... בכל מקום! בכללל הכיתה שלך- אין עוד אף אחת, אף אחת שאיתך?
שחושבת שהבנות האלה, במרומי החברה- מגעילות?? אז מה אם הבת הזאת היא לא הכי "אין"? לכי אליה דברי איתה!
תאמיני לי מרב ניסיתי הכולאורי החמודה
ואתם כולכם מקסימים ממש עוזרים לי ברגעים הקשים כמעט רציתי לברוח היום מבה''ס,אבל ביקשתי פתק מאימא לשחרר אותי ממש ככה ומהרב ואף אחד לא שאל כלום.
וממש נמאס לי מהבדידות הזאת
ואין לי כוח לכיתה הזאת ובכלל לקום כל בוקר ולראות שאני בלתי נראית נמאס לי כבר!
ח.. אתה מקסים!אורי החמודה
תודה על הכול אני באמת אובדת עצות
באמת- שאני רוצה - עכשיו! להיות חברה שלך!מרב14
אני קורא ופשוט כואב לי-משה ר-
לא להאמין כמה רוע יש לאנשים לפעמים, אני רוצה לשלוח חיזוק ושתדעי שיש מי שרואה הכל וכל מי שעושה רע לא ינקה.. והייתי רוצה אולי לתת עצה קטנה... דברי על זה עם משהו/י אבא אמא מורַה אחים... כל אחד שיכול לעזור והרבה ישמחו לעזור העיקר לא להפנים ולא להתמודד לבד עם הבעיות זה רק מכניס למרה שחורה
תאמיני לי השבוע כבר דיברתי על זהאורי החמודהאחרונה
ואני לא חושבת שזה יעזור אימא שלי טוענת:''חבל שלא ידעתי קודם הייתי שולחת אותך כבר לבה''ס אקסטרני ולא לדתי''.
אממ.. (מרגישה כופרת..)נדנדה כתומה.
טוב, קודמכל- לא להרוג אותי. ולא להיות בשוק, ולא לשאול- ' מה את?! עלייך לא היינו מאמינים..' וקשעע לא..
חשבתי לעצמי אתמול(מתי שנכנסה שבת..) מה יקרה בתכל'ס אם אני יחלל שבת? פעם 1.. בחדר, לבד.. ידליק/יכבה ת'אור למשל.. מה יקרה? מה זה יעשה לי? (חוצמנקיפות מצפון לכל החיים..) תצא בתקול ותצעק עלי?<צ> אפחדלא ידע!! אז בתכלס, למה לא? יש סיבות אמיתיות? או רק "הקב"ה אמר אז עושים"? דברים כאלה לא עוזרים לי.. אני רוצה תשובה אמיתית.. בנתיים נראלי הסיבות היחידות שבגללן אני לא עושה את זה הם- אם אנשים ידעו- מה הם יגידו, וזה שחינכו אותי שאסור, אז אנ י ירגיש גועל נפש אם אני יעשה את זה.. ולא רק זה.. כלמיני דברים קטנים, שאם אני יעשה או לא- מישו באממת ישים לב? למי יהיה אכפת? רק כי לא בא לי שירכלו עלי אנלא עושה דברים כאלה.. אבל כלפי חוץ אני עדיין דוסית בטירוף, אבל בפנים אין כלום, כלום!!!! נאדה.. וזה ג'יפה להרגיש ככה- לא תלויה באפחד, לא להאמין בשומדבר.. אבל במה אני יאמין?! בדברים שאני לא מבינה ולא יודעת למה? לאידעת.. אני קצת מרגישה כאילו זה כמו איזה ע"ז (לא לרצוח אותי!!) גם את זה אני לא מבינה תהיגיון> לתת אוכל לאיזה פסל ולחשוב שהוא יעשה לי הכי טוב בעולם, זה כמעט כמו לדבר לאיזה משו לא ברור, שלא בטוח שהוא קיים בכלל... אוף, עכשיו אני מרגישה כמו איזו כופרת מצויה.. די, נמאס לי לחשוב.. נמאס לי לא להאמין בכלום.. נמאס לי להאמין במשו לא ברור.. הכל מסובך לי!!! (אוקעע, אני ימתן אתזה קצת- אני מאמינה שיש שם משו שברא אותי, שברא את כל מה שקיים פע, אבל אני לא מאמינה שאכפת לו ממני עכשיו.. ארר.. זה יצא לי יותר מסובך מקודם..) למה אני קיימת בכלל?! למה מישו צריך אותי????=/=/
טוב, חפרתי, חזרתי חמישים פעם על כל דבר, ולא הגעתי לשומדבר ברור(אולי כי אין שומדבר ברור?!) אז אם מישהו הבין משהו מפע, ומרגיש שהוא יכול לעזור לי באיזושהי צורה- אני ממש ישמח, פע או באישי.. ומי שרוצה רק לתקוף אותי- עדיף שלא יגיב כלום בכלל..
שלא תחשבי שאם תחללי שבת אז.. תשרפי אלא...שירונת 2
יש סיבות אמיתיות למה לא שווה לך לחלל שבת תאמיני לי שזה מטופש לנסות ועוד יותר מזה לקוות לזה...למרות שיש מליונים בעולם את צריכה לדעת שבשבילך כן בשבילך נברא העולם ולאלוקים בהחלט אכפת ממל וממה שאת עושה.. גם מחילול שבת מטופש שיכול להוביל ל... אלוקים ישמור שלא נדבר-חברה שלי הגיע מניסיון לחלל שבת לסמים וכמעט לכלא (כתור קטינה!!!) אז לאלוקים בהחלט אכפת ממך אם חס וחלילה את תחללי שבת את לא תמותי מזה אבל האמונה שלך תשרף לאט לאט... ותהייי בטוחה שאת ל א דוסית בטירוף אם את חושבת על זה אלא כופרת בטרוף חבל עלייך!!! תנסי לדבר אם הקב"ה הוא שומע ואני לא מדברת דווקא בתפילה אלא תבקשי סתם על כל דבר בפה (זה עוזר-זה מה שכל הסבתות המרוקאיות עושות) וזה פועל להם.. הקב"ה שומע אותך!!!!! תנסי לדבר איתו הוא שומע!!!! בהצלחה!!!
לא קראתי את הכל,talr123
אבל- כן. לא מחללים שבת כי הקב"ה אמר. אין שום סיבה אחרת. סורי...
וואו-->אספרנזה
אחותי, רק שתדעי שאני ממש ממש מזדהה איתך
ושתדעי, שלא יעזור אם אני אחפור לך פה ימים ושנים ואכתוב לך מגילות, זה לא באמת יעזור לך. מניסיון.
זה יחזק קצת, כן. ייתן פוש לשרוד ולהמשיך, כן.
אבל מה שבאמת משנה פה - זה את.
את כתבת שאם תחללי שבת - זה לא יעשה לך כלום חוץ מייסורי מצפון. וואלה - זה מה שהכי חשוב, וזה טוב -- ייסורי מצפון.
מה?! תגידי, השתגעת, החלקת, משו?! מה נסגר?! ייסורי מצפון? טוב?! איך?!
כן כן, זה נשמע מופרח ולא הגיוני.
גמני חשבתי ככה בהתחלה.
אבל אז ישבתי וחשבתי עמוק עמוק. בפנים. לבד.
ויודעת לאיזה מסקנה הגעתי? שזה דבר אדיר. כמו סימן משמיים.
חשבת על זה פעם ככה?
אם יש לך ייסורי מצפון - תכלס, מה זה אומר? זה אומר שאת עושה דברים שעושים לך רע. רוע טהור. שהורס. הורס את הכל.
אז תאמיני לי אחותי, שאני בדיוק כמוך. דוסה מבחוץ - אבל בפנים - נאדה. לפעמים פשוט באלי לזרוק ת'חצאית הארוכה, ללבוש משבאלי, להיות עם בנים, לעשן, ללכת לאיזה פאב בת"א ולדפוק ראש.
פשוט לשים פס גדול על כולם ולעשות מה שבא לי ולא מה שאחרים רוצים או מצפים שאעשה.
מזדהה, אה?
כן גמני.
אז איך? איך הצלחת לצאת מזה ולא לעשות מה שבראש שלך?
אז קודם כל - אני יודעת שזה הגיל. חרא גיל, כן. אבל זה הוא -גיל ההתבגרות. לא סתם קוראים לו ככה. בדוגרי מתבגרים. ובעקבות זה בא כל הבולשיט הענק הזה.
אז אני יודעת שזה רק עניין של זמן.
וכשנסתכל אחורה - אנחנו פשוט נודה לקב"ה שהוא לא נתן לנו ללכת. כ"כ נשמח שלא עשינו שטויות.
תאמיני לי.
אז כן, זאת לא שיטה מעולה, מודה, אבל היא נותנת כח לשרוד.
ועוד משו חשוב - מה שמרתי לך - הייסורי מצפון. אם עמוק בפנים, צועקים לי, מתחננים שאני לא אשה שטויות, מה זה אומר? זה אומר שזה באמת שטויות!!
לא צודקת?
אז ת'אמת אני אומרת לך אחותי, ת'אמת, שלא. עדיין לא יצאתי מזה לגמרי. אבל אני מחזיקה מעמד.
קשה. וקשה מאוד. כואב. נושכים שפתיים. חזק חזק.
אבל כשמתגברים על זה --
וואו.
איזה סיפוק.
אדיר. עצום.
לדעת שלא נפלתי ליידים הזוהרות והמבריקות של היצר הרע?!
אין משו יותר גדול מזה.
באמת.
אז בשביל לשרוד ת'גיל הזה - אני מציעה לך לדבר עם חברה קרובה.
את לא יודעת כמה זה עוזר לי. פשוט לבוא לחברה טובה שמבינה אותך - ולשפוך אצלה - וואי איזה כיף 
ואת יכולה לבוא באישי בכיף ובשמחה כי יש לי עוד המון מה להגיד לך.
אז אממ - בהצלחה! וישר כוח אם הצלחת לקרוא עד לפה כי חפרתי ת'חיים
מתוקה!להבת-כוח
קודם כל אני רוצה ממש להרגיע אותך ולומר לך שזה שלב שבערך כולם עוברים!
ולכן עלייך הייתי מאמינה ועל כל אדם אחר, כי זה הגיוני וטבעי לשאול ולהקשות.
שמעתי פעם אמירה "מורידים כיפה כדי לשאול שאלות, שואלים הכל, אבל בשביל לקבל את התשובות חייבים להחזיר את הכיפה". את רצינית, ולכן את שואלת. את רצינית ולכן את מחזירה את החצאית ומחפשת תשובות ופתוחה לקבל תשובות.
תשמחי שזכית להישבר קצת כי זה יעזור לך להיבנות אח''כ בצורה שלימה הרבה יותר.
תשאלי את עצמך, בגלל שאני מרגישה כלום עכשיו אני רוצה לחגוג? או שאני רוצה להיבנות, אני רוצה להאמין! חשוב לי להאמין.
אמונה זה משהו שטבוע בנו מהרגע שבו אנחנו נולדים, יש לנו חלק אלוקה ממעל שכל הזמן שואף למעלה, שכל הזמן רוצה להתקרב. רק מה? לא תמיד אנחנו מרגישים אותו, מה לעשות לא תמיד הרגש פועל מאה אחוז.
יכול להיות שיעזור לך להבין שעבודת ה' לא תלויה ברגש, כדי להיות מחוברת לקב''ה את לא חייבת כל הזמן להיות בשיא של התרגשות, אולי זה ירגיע אותך קצת. כי יש הרבה אנשים שחושבים שהם חייבים כל הזמן להיות בהיי מטורף וברגע שהם לא זה אומר שהם נהיו אדישים, מנותקים, ושלא אכפת להם. וזה לא נכון!!
זה כמו שלא תמיד אנחנו מרגישים שאנחנו שיא האוהבים את ההורים שלנו, לפעמים אנחנו אפילו רבים איתם ואז בכלל אהבה נראה רחוק מאוד. אבל האהבה נמצאת שם בפנים.
מה שתיארת בדברים שכתבת זה בעצם שלב שבו את עוברת מאמונה של ילדים, של "לעשות כי חינכו אותי". לשלב של אמונה בוגרת שבנויה בהתאם לנפש שלך. אז ברוכה הבאה לך! זה שלב נפלא! הפירות כ''כ נהדרים. אבל כן, השלב עצמו הוא לא פשוט. אבל אם לא תפחדי אני חושבת שזה יוכל לעזור. אל תפחדי להטיח שאלות, אל תפחדי ממחשבות כופרות, אל תפחדי ממה יגידו עלייך, תפחדי רק מהקב''ה- אמרת בעצמך שאת מאמינה שיש מישהו שברא אותך. מעולה! אז מישהו ברא אותך, מה הלאה? במה עוד את מאמינה?
השאלות שלך הן תהומיות וחשובות מאוד! ויש להן תשובות. ולא, לא רק תשובות בנאליות כמו "זה יפה להתלבש צנוע" "שבת זה יום מנוחה נפלא". יש תשובות עמוקות, יש את ספר החנוך שנותן הסבר לכל מצווה, יש את חברים מקשיבים שמשתדלים לענות על טעם המצווה, על החיבור שלנו למצווה, על למה המצווה יפה וכמה השגחה יש בה. אבל כן, אין מה לעשות וצריך לזכור שהסיבה הראשונה היא שהקב''ה ציווה, וזאת הסיבה הראשונית שבגללה שומרים מצוות. אבל זה כ''כ לא נגמר רק שם.
אני ממליצה לשבת ולכתוב את כל השאלות הספציפיות שלך- כדי שיוכלו גם לתת לך תשובות ספציפיות.
אבל לא להיתקע רק בסימפטום של הבעיה, בקושי קטן לקיים מצווה מסויימת. אלא לכתוב גם שאלות תהומיות, למה אני פה? למה הוא ברא אותי? מה התפקיד שלי? מה אני עושה עם החיים שלי?.
השאלות האלה נובעות ממקום שרוצה לשנות ופשוט לא מבין כיצד ולמה, את רוצה לעבוד אבל רוצה גם לדעת כיצד לעשות זאת בדיוק בהתאם לעצמך.
זה שיש לך שאלות או שאת כבר לא מאמינה בדיוק כמו בעבר זה לא אומר שהכל נגמר. ואני מכריזה לך עכשיו שאת לא תאמיני כמו שהאמנת בעבר, ואת לא תרגישי כמו שהרגשת בעבר. זה לא יחזור!!! מפחיד קצת לא? אז אני אגיד לך מה כן מעודד, את תרגישי ותאמיני ותאהבי כ''כ הרבה יותר אחרי השלב הזה! מה שהיה היה, וזה התאים לנפש שלך אז, אבל עכשיו גדלת, התבגרת, את צריכה משהו חדש. אל תפחדי!
לפי מה שהבנתי את מרגישה שבזה שאת ממשיכה לעשות את המצוות אבל לא מאמינה בכלום את בעצמם סוג של עובדת ע''ז, יד אחד בפה ויד אחד בלב? אם כן, אז שתדעי לך שאשרייך שלמרות שאת מרגישה מנותקת את עדיין מקיימת, זה לא ברור מאליו. ותזכרי שאחרי המעשים נמשכים הלבבות, וגם אם זה יקח קצת זמן עד שממש תתחברי, זה יקרה! זה כבר לא יהיה לעשות ולעשות בלי להבין.
לגבי הפסל, אני מסכימה איתך שאין היגיון בפסלים, איך אפשר לעבוד למשהו שאתה יצרת? אבל גם הגויים מרגישים ומבינים שחייב להיות בורא לעולם, והם מוצאים את הבורא הזה בכל דבר. בימינו אפשר להגיד שהיצר הזה מניע אותנו לעבוד את עצמנו. יש בורא לעולם, כל העולם מאמין בזה וכל אחד מצא לו אלוקים. לנו יש הוכחות שהקב''ה קדם להכל, אנחנו העם הנבחר, וואי זה פשוט זכות להיות יהודי !
יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל אני אפסיק לחפור עכשיו, את מוזמנת בשמחה רבה לשיחה אישית!
ב''הצלחה רבה! וזכרי, לא להתפחד כלל- אל תכניסי את עצמך למצב של פחד.
אכן עושים כי ה' אמר אבל..עדיאל
למה ה' אמר? משעמם לו? הוא רוצה להציק לנו? ודאי שלא!
הרי לו לא חסר כלום "וכלא כמיה כלא " אלא מסביר הרמח"ל שה' ברא את העולם כדי להטיב לאחרים שעד שנברא העולם לא היה למי להטיב.
וכך הוא נתן לנו תורה ומצוות "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"
האם איכפת לו מה אנחנו עושים? בודאי הרי כל עצם הבריאה נועדה כדי שנזכה במעשינו לטוב..
תקשיבי- נשמה-קלאופטרה
בס"ד לק"י
את לא תעשי את זה- לא בגלל העונש.. בגלל שאת אוהבת ממש את אבא שלך- (שבשמיים)
והוא לא מרשה- אז את לא תעשי. את אוהבת אותו הכי בעולם.. ואם לו.. ואם את מעוצבנת עליו..
אז תדברי איתו.. תגידי לו את זה.. תישרו ת'קו.. את צ'כה את הקשר הזה..
את רוצה לדעת במה להאמין? אל מי לסמוך כשצריך? את מי לאהוב? למי לדבר? לו. תמיייייייייייייייייייייייייייד!
♥♥♥ - כולנו!!!! (אם זה לא מספיק תדברי איתי באישי..)
וולקאם טו דה קלאב...הסטלן הקטן
חתיכת כופרת...אוסנת
את עומדת להתחיל עכשיו מסע.
את המסע של חייך.
במסע הזה את מתחילה לברר מי את, במה את מאמינה, מה האופי שלך.
המסע הזה לא נגמר בגיל 18, כמו שהרבה אנשים חושבים.
הוא ממשיך וממשיך... עד 120.
מסע אל עצמי.
הדברים שצריך לקחת למסלול:
הרבה סבלנות,
רוגע,
התמדה (ללכת עד הסוף),
הורים או דמות בוגרת אחרת שאפשר לקבל ממנה תמיכה כשרוצים.
במהלך המסע תאספי עוד תכונות, וכשתמצאי אותם בתוכך - כבר תדעי שאת זקוקה להם.
זהירות:
לא להתייאש כשקשה.
הקב"ה לא מבטיח לך רק גן של ורדים במסע הזה, יהיו גם עליות חדות.
זכרי כי רק אחרי מאמץ - מגיע אושר אמיתי.
אל תוותרי לעצמך!
לידיעתך:
יש תשובה לכל השאלות (חוץ מלאחת, אבל לא שאלת אותה).
המלצת השף: תחנה ראשונה - ספר כוזרי, מאמר ראשון.
בהצלחה רבה!
אם טעית בדרך, מוזמנת למסר"ש לי.
אממ..נדנדה כתומה.
שירונת- איך אני אמורה לדעת את זה? כי אמרת לי, אז עכשיו זה בטוח?? ולא.. אני לא מקווה לזה, שלא תביני אותי ככה.. אני פשוט רוצה לדעת למה לא, כדי שאני לא ינסה למה כן.. ואני מרגישה מטופשת לדבר למשו שאנלא יודעת אם הוא קיים בכלל...
אחת מתולתלת- אווץ'.. קלעת בדיוק.. אני אשמח לדבר באישי...
להבת-כוח- אני ידבר איתך באישי בהזדמנות.
עדיאל- נראלי שלא הבנתי.. תוכל להסביר שוב?
קלאופטרה- לא נראלי כ"כ... כי למשל להורים שלי- אני לא ממש עושה מה שהם אומרים.. אז מה זה אומר?? ואנלא יודעת ליישר קו, עם אנשים ואם דברים אחרים..(לא ידעתי איך להגדיר את זה..)
אוסנת- תודה.. אני חושבת שקצת אולי כיוונת אותי..
וואו! איזה אומץ!כיבשוש
דבר ראשון ישר כוח על האומץ לדבר על זה.
דבר שני תמיד יש שאלות בחיים, אם תעצרי לבדוק כל אחת לעולם לא תגיעי לסוף. זרמי עם זה עכשיו ומתי שהוא יהיה לך תשובה.
שכוייח עצום! אל תתייאשי!
אז ככה (וקרדיט לשיעור מחשבת.י.):אביה...
בתכלס, לפי איך שאת מציגה את זה. אין בעיה.
ואני לא הולכת להכנס להיבטים הלכתיים כי זה לא מה שבאתי לומר.
התשובה שלי שונה:
יש כלל כזה ש"כל ישראל ערבים זה לזה".
והרמב"ם אומר שכאשר אדם חושב על עבירה - הוא בטוח ש"מה זה כבר משנה, המון אנשים עושים את זה ולא קרה להם כלום" \ "ביג דיל - אני עושה עבירה, עוד 50 שנה כשאני אגיע לעולם הבא אז יתחשבנו איתי" \ וכולי....
אבל זה לא נכון!
אדם צריך לחשוב שכל עבירה קטנה שלו - משנה את כל העולם ומשפיעה על כל האנשים!!
אם תעשי היום עבירה - מחר לא ירד גשם!
אם תעשי היום עבירה - מחר יהרגו עוד אנשים בתאונות דרכים!
צריך לחשוב טוב טוב לפני שעושים דברים מסויימים, כי זה עלול להשפיע גם על האחרים.
בכל מקרה, הלוואי שתגיעי להחלטות הטובות ביותר.
יונעים
הערכים שלך הם לא ערכים של התורה.צחקן
כיבשוש- כל כך לא מסכימה איתך!מרב14
מתוקה- תעצרי עכשיו! תבדקי הכל! התשובות לא יגיעו מעצמן! את צריכה לחפש אותן!
[שלא תהיי לי פה כמו מישי שהיתה פה לא מזמן, שבשירות לאומי רק התחילה לשאול שאלות.. !]
יש אלוהים, הוא ברא אותך, ונתן לך תורה. את לא מאמינה לזה? יש לזה הוכחות! [אם את רוצה אותן, את מוזמנת בשמחה לאישי..]
וכל מה שכתוב בתורה הזאת הוא אמיתי! והוא קרה! היתה יציאת מצריים, כל הניסים שהיו במדבר וכו' וכו'.. הכל קרה!
[מוכח!!!!] וכל הניסים האלו שקרו שם.. זה אומר שאכפת לו!! שאכפת לו מהעם שלו, ומכל אחד בעם שלו!
נכון, עכשיו אין ניסים, מה אנחנו יודעים על הדרכים שלו?? אבל ברור שאכפת לו ממנו, ממך.
וכשאת מחללת שבת- זה עצוב לו.. כי הוא באמת רואה אותך- את הילדה שלו עושה מה שהוא ביקש לא לעשות!
[נכון, לא תצא אש מהשמיים ותשרוף אותך, כי בתקופה שלנו זה לא עובד ככה, יש לו כנרא דרכים אחרות!]
וגם- יכול להיות שיש סיבה אמיתית למה אסןר לחלל שבת.. ואנחנו פשוט לא מבינים אותה!
מקווה שהייתי מובנת...
ואם יש שאלות- מוזמנת לאישי בשמחה!
לא הבנת אותיכיבשוש
ברור שישי תשובה לכל דבר והיא צריכה לחקור ולהבין, אבל הבעיה שלה היא של אמונה ואי אפשר להסביר שאלות באמונה גם עם אלף הוכחות והסברים, צריך פשוט להאמין בלי שאלות, ועל זה אמרתי שההבנה "מה יש למעלה" או "מה זה הדבר הזה שמדברים אליו, ועושים בשבילו מצוות" תבוא בהמשך
את פה כי יש לך פקיד!!מעפר אני באה
אולי את לא יודעת מהו, אולי את עוד לא קיימת אותו אבל את לא נימצאת פה סתם!!! אין כזה דבר!!
והקב"ה אוהב אותך!!! אוהב מאוד!! את הבת שלו!!
אז קבלי נשיקה ותתחזקי!!!
בהצלחה נשמה!
רגע.. מה הקשר לערכים האלה ול-לא לשמור שבת?תותית
רגע.. זה חתימה? |מחייך| אופס.. (כי ראיתי אתזה בעודתותית
תגובה שלך..)
רגע... את חושבת שאלוקים לא קיים????שירונת 2
ו.... לא ידעתי שזה פורום של כופרים!!!!
זה לא פורום של כופרים, זה פורום של גיל ההתבגרות..אספרנזה
מה זה אומר?!
זה אומר שלאנשים בגיל שלנו יש קצת שאלות על העולם על אלוקים ודברים מהסגנון הזה, ועל כל מה שהולך בעולם הזה בכלל..
וחוץ מזה - מה זה קשור לזה שהיא חושבת שאלוקים לא קיים?
אני יכולה להאמין שיש אלוקים ולהיות חילוניה - זה לא סוטר בכלל.
והעובדה שהרבה אנשים חושבים ככה.
אז בבקשה - אל תשתיקו אותנו, טוב?
זה לא נחמד כשאתה פורק משו וכולם קופצים עליך ככה..
תודה
ואם יצאתי קצת אגרסיבית - סליחה כי זה לא היה בכוונה.
סתם יש לי מצב רוח כזה בזמן האחרון..
את לא כופרת.דוסית גאה!
לכל אדם צצות שאלות באמונה באיזשהוא שלב.
החכמה היא לשאול אותן ולקבל תשובות מספקות.
זה היההאספרנזה
קפץ-- מה שכתבתי היה לשירונת 2 - סתם להבהרה, כן?(:אספרנזה
מצטערת אבל את באמתג'ודי
כופרת לא קראתי עד הסוף אבל מותק יש גבול
וגם במחשבה ובמעשה
בהצלחה
ובמה תשובה כזאת עוזרת?!מיטל
כי "אני מאמין באלוקים בקל אחד שבמרומיםדניאלה .ד.
ללא פשרות ללא תנאים אתה אדון האדונים..."
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t334678#4134837
כי את כרגע במצב שצריך לחפש ממנו לשאול להתעניין לברר היטב היטב אבל לזכור שיש חלק באמונה שהוא ההגדרה של אמונה בעצם.
לא לראות דבר מסוים בעיניים ולהאמין באותו דבר זה אמונה אמיתית.
לא שומרים שבת כדי שלא יהיה נקיפות מצפון ולא שומאים שבת כי אנחנו רובוטים שעושים בלי הלב דברים.
לכן זה הזמן לחפש בדרך זהירה וטובה- ביסוס!
ב"הצלחה רבה. (אם את צריכה משהו אז בשמחה באישי)
הציללווווו!! ג'ודי ועוד כמה...מרב14
אם היא כופרת- אז- ה' ישמור!!! מה אני???
[לא, אני לא מאמינה באמת למה שכתבתי בשרשור הזה.. ]
אולי לא פירשתי את זה טוב... אבל היא הגיבה לי..שירונת 2אחרונה
ואני אצטט:"איך אני אמורה לדעת את זה? כי אמרת לי, אז עכשיו זה בטוח?? ולא.. אני לא מקווה לזה, שלא תביני אותי ככה.. אני פשוט רוצה לדעת למה לא, כדי שאני לא ינסה למה כן.. ואני מרגישה מטופשת לדבר למשו שאנלא יודעת אם הוא קיים בכלל..." אז.... זה כן נשמע כפירה או חוסר הבנה.... תחליטו לבד!!!
אנשושים ובעיקר אנשות כנסו רגע! ניגונים
טוב אז תודה לכל מי שניכנס למרות שאני חושבת שהבנים שניכנסו יצאו תוך שתי שניות..
טוב אז בננות, אני וחברה שלי היינו צריכות באיזשו מסגרת להמציא ריקוד,
אז המצאנו ריקוד ג'אז, הבעיה היא שאין לנו שיר.
אז למי שיש שיר שהיא יודעת שהוא טוב ומתאים לג'אז ולקצב של ג'אז (שהוא די מהיר)
אז אשמח אם היא תגיד לי עליו כי אנחנו די נואשות..
תודה! ויומטוב!
^כדאי לך לנסות בפורום "בנות רוקדות"...*sapir*
למה הריקוד? איזה סוג שיר את רוצה?רחליOסאחרונה
שלום אני חדשה!להלה!
מה שלומכם?
תגידו, שאלה לי אליכם הרוב פה דוסים או דתיים רגילים ?
ברוכה הבאה!א*ן ע!ד מל2ד!
שאלה לי אלייך למה דתיים רגילים הם לא דוסים?
אני חושבת....~הסגרונית~...
ש'דוסים' פשוט יותר מדקדקים או מחמירים מהדתיים הרגילים...
קודם כלב.ש.
ברוכה הבאה והתמכרות נעימה.
וחוץ מזה אני ממש לא יודע מה את מגדירה דוסים..
כילו יש פה קצת גיוון כזה..
בכולופן המפגשי פורום נעשים בנפרד אם זה עונה לך..
ב.ש. שכחת משו...עץ על מים
למפגשים באים בדר"כ רוב בנות...ו2-5 בנים.....
וכמובן יש תאלה שאיך הגדירו אותי... אני לא נגד מפגשים אני נגד זה שאני ישתתף בהם לא לשכוח...
התמכרות מהנה..
ובאמת יש פע שילוב מנצחחח!!
ברוכה הבאה...תהני...כנרית על הגג=)
הרוב (כולם...) יהודים....זה מספיק!
חחח אנחנו מקווים שכולם יהודים =)מיטל
^^ תהני!!מעפר אני באה
איי.. איזה שאלות...תל-אביבית
אבל בשבילך אני אענה לך- רוח הפורום היא די דוסית.
כלומר- אם יש נגיד שאלה כזאת כמו "האם לשמור נגיעה מחבר שלי" או "מה אתם אומרים על חברות בגיל צעיר" או משהו כזה- הרוב המוחלט יגידו שלא..
אבל זההכ מובן לא אומר.. יש גם הרבה "דתיים רגילים"..... שגם הם יגידו אותו דבר אז... זה די מסובך..
כמה שאלות נוספות-להלה!
א) מה זה מסר אישי ומה זה שיחה אישית?
ב) איך מצרפים חברים? איך אני יכולה לשנות את החתימה שלי כמו שכולם עושים כל מיני משפטים כאלה...
ג) איך אני מצטרפת לפורומים סגורים? לדוגמא ראיתי שאנשים מבקשים להיכנס לפורום של שירים...
איך אני יכולה לדעת את כל הפורומים שיש? איך אני יכולה להצטרף?
כמה תשובות נוספות-הסטלן הקטן
א)מסר"ש כמו הודעת דואר שיחה אישית-צ'אט
ב)צירוף חברים-בכרטיס אישי שלהם צרף חבר.שינוי פרטים-בכרטיס אישי שלך.
ג)שולחת/מפרסמת בקשה למנהלים.
ד)יש רשימות-תחפשי. ולהצטרף-כמו בג'
וחוץ מזה...הסטלן הקטן
ברוכה הבאה והתמכרות נעימה...
ברוכה הבאה!!אביב
וכמו שבירכו קודמי את ברכתנו המסורתית לחברים חדשים -
התמכרות נעימה!!
(היא באמת תהיה נעימה. אין על הפורום המתוק הזה, כפרה עלינו..)
תודה רבה לכולם !להלה!אחרונה
אני מקווה שאני אתמכר חזק! אבל זהירות אח"כ יהיה קשה להיגמל! 
לכל השואלים והשואלות היקרים/ת (אם יש) הצטרפתי לפורום כשראיתי חברה נכנסת לפורומים ערוץ שבע - סקרנות קטנה.. ונכנסתי אבל חבל =( היא לא רשומה היא סתם קוראת את ההודעות ...
היא סיפרה לי קצת על האנשים החביבים שיש כאן - קבלו את זה כמחמאה!
אוף!אנונימי (פותח)
כאילו מה? נמאס לי כבר מי האדיוט שהמציא ת'גיל המפגר הזה!
הוא משנה לי את כול החיים בלי רשותי!!!! זהו!,אני עושה שטיות שבחיים לא חשבתי שאני יעשה!
בנות אומרות לי:"דיי אין מצב שעלייך הגיל הזה משפיע!" תמיד אני צריכה להיות הזאת החזקה שעוזרת לכולם שלה אין בעיות בכלל! קמנימאט! יאללה! נמאס לי! מי אמר שלי אין בעיות???!!!!!
ואני כמובן לא יכולה לאכזב אפאחת כי הם בונות עלי שאני יהיה בשבילם שרגעים הקשים של הגיל המפגר הזה!
ומה איתי???? מי יהיה שמה בשבילי???
הגעתי למצב כ"כ נואש שאני פונה למחשב בבקשה לעידוד!!! לאחד בלי לב ובלי רגשות!
נ-מ-א-ס לי!
הגיל הזה משגע לכולם ת'שכל ואפחד לא מעמיד ואתו על מקומו! אפאחד אל יכול לתבוע אותו או משו כזה! יאאלה שיעוף לי כבר מהחיים הוא רק הורס לי אותם הם היו כ"כ מושלמים עד לפני שהוא(הגיל הזה..) הגיע ונכנס בלי רשות ובלי הסכמה לחיים שלי!!!!
נ-מ-א-ס ל-י!!!
Iסוף פריקהI
וואי נשמה!!! קחי נשיקה:]זה יעבור מתישהו..כמה עצות:נועוש=]]!!
בס"ד
- תנסי למצוא בעצמך דברים טובים ואז לזכור אותם גם בייאוש
- תחפשי את הדרך שלך לפריקה : ציור, כתיבה, נגינה, משחק , ריצה וכ'ו..אצלי זה כתיבה לדוג' וזה מאוד מאוד עוזר לי!
ב"הצלחה=)
אי אי אי..אספרנזה
נו כן. ידוע. ומזדהה.
נו, תכלס - לא סתם קוראים לו "גיל ההתבגרות", צודקת?
זה תהליך. קשה וארוך - אבל תהליך.
אז קודם כל - קבלי חיבוק חזק! ותדעי שאנחנו איתך ומזדהים כ"כ!
דבר שני - אל תעשי מה שאחרים רוצים שתעשי.
אז מה אם חברות שלך בונות עלייך? אז מה אם הן חושבות שאת צריכה להיות הילדה החזקה מבינהן?!
so what?!
קיבינמט עם כולם! תעשי מה שאת רוצה!
רוצה להיות בדיכי? אז יאללה --> לכי על זה!
(אגב- לא ממליצה כן?
)
שימי פס אחד גדול, עבה וארוך על כולם.
ומי שזה מפריע לו - שילך לעשות תרגילים בתמטיקה של 5 יחידות!!
לא צודקת?
בטח שצודקת. תמיד
|חש מעצמו|
נו, אז איך את שורדת ת'חרא גיל הזה את שואלת?
רק מעצם הידיעה שזה הגיל -- אני שורדת.
כאילו - אני יודעת שאח"כ זה יעבור לי כל הבולשיט הזה.
ככה אני מחזיקה שפתיים, וממשיכה הלאה..
נשמע מטופש? כן אולי באמת..
ועוד טיפ קטן לדרך -- אם יש לך חברה טובה ממש כזאת -- לכי לפרוק אצלה. כ"כ עוזר!..
(אגב - מוזמנת בשמחה גם אלי)
אז שוב -- חיבוק חזק חזק.
ובהצלחה!
אחלה גיל =)מיטל
מותר לך להשתנות. את צריכה להשתנות. אם לא תשתני זה יהיה מוזר =/
וואי כ"כ מזדהה!!~n אני~
אבל לי זה לא דווקא בדברים שקשורים לגיל,
למשל חברות שלי רבות עם ההורים שלהם אז הם אומרות לי,
וכשאני רבה ואומרת להם הם אומרות לי "אין מצב שאת רבת עם ההורים שלך.."
מה אני לא בן אדם?!?!?!?!
וזה רק דוגמא יש עוד הרבה דברים אחרים..
נשמה- עברנו את פרעה נעבור גם את זה....כנרית על הגג=)אחרונה
תנסי בכל זאת כמה שיותר מהגיל הזה...=]
נגמר?מי אני???
נגמרו הדמעות...
הם לא יוצאות...
הכל חנוק...עצור....שלא יפרוץ תסגר...
הכאב לופת כל מ"מ עד לצניחה גמורה....
עצוב לי....
אוי נשמהה~מאמי~
בהצלחה ענקית במה שזה לא יהיה!!! אוהבבתותך
עצוב אבל גם אני במצב רוח הזהאורי החמודה
בימים האחרונים
אויי....חיבוק כפרה!!!!!כנרית על הגג=)אחרונה
אם נגמר....אז אולי....:
הגיע עכשיו הזמן-
ל-ח-י-י-ך-!-!-!-!-!-!-!
אני חייב לספר לכם סיפור מדהים ששמעתי לא מזמןכיבשוש
בכיתת ילדים אחת איפשהו בארץ, המורה שאל את התלמידים: "אם הייתם מוצאים משהו הייתם רוצים שיהיה סימן, או לא?"
התלמידים הצדיקים כמובן ענו שהם רוצים שיהיה סימן.
ואז המורה שאל: "למה אתם רוצים שיהיה סימן"
התלמידים ענו מיד: "כדי שיהיה לנו מצות השבת אבידה!"
חוץ מילד אחד שאמר: "כדי שאני יוכל לדעת למי להחזיר את זה"...
ספור מדהים!
אהבתי =)מיטל
אהבתי מאוד!שאקל
לא הבנתיסקארבן
גם אני לא הבנתי...לוקסוס
רוב הילדים רצו לעזור לעצמםמיטל
בכך שתהיה להם עוד מצווה..
אבל הילד האחר רצה לעזור למי שאיבד ולא לעצמו
הסבר:כיבשוש
התלמידים אמרו שהם רוצים שיהיה סימן על המציאה כי הם חשבו שהכי טוב זה שנוכל לעשות את המצוה של השבת אבידה, כלומר שיהיו להם עוד מצווה בשמים. והילד אמר שהוא רוצה להחזיר את האבידה כדי שיוכל לעזור למאבד
צדיקים עמ"י!!מעפר אני באה
יפה!! לייק!!תותית
ילדים טהורים.דוסית גאה!
איזה ילד מקסים!!אביב
האחד שאמר - בשביל להחזיר לאיש שאיבד, פשוט נהדר ומתוק!! זה מראה עד כמה הוא חונך נכון ועד כמה הוא חושב נכון במוח הצעיר שלו....
יפה!הסנה-בועראחרונה
יש כזה קטע של הר' קרליבך, שהוא כותב אאל"ט שאפשר לא לרצוח כי זה כתוב בתורה. אבל זה משהו מעוות, משהו מקולקל! אתה צריך לא לרצות לרצוח כדי לא לגזול נפשות, כי זה משהו מוסרי שטבוע בצלם אלוקים שבך, לא רק כי ככה זה כתוב.
אני כבר רוצה למות ממנהאנונימי (פותח)
אני לא יכולה יותר עם האמא הזאת!!! כל היום היא מקללת, פשוטו כמישמעו מקללת. אבל קללות חזקות כן לא סתם!!!
תסבירו לי איך זה הגיוני שאת האדם שהייתי אמורה הכי לרצות בקרבתו, אני הכי רוצה להיתרחק ממנו?!?!!??! אני כותבת לה מכתבי שינאה אוקי!??!?! היא נוראית!!!!!!!!!!!!!! תאמינו לי! נוראית!!!!!!!!!!!!!! (אני לא אגיד מה היא אמרה לי עכשיו שהייתי כבר חייבת לפרוק בפורום..)
היא בדיוק הדוגמא איך לא להיתנהג!! אני פשוט אהיה אמא טובה כי לי יש מושג איך לא להיתנהג לילדים שלי!!
ובבית שלי, בחיים אני לא יקלל אותם. למרות שזה כבר איזה 16 שנה ככה, זה עדיין כל פעם פוגע מחדש.
ואחר כך מתפלאים למה אני רוצה פנמייה!!!!!!!!!!!! לספר לך למה? כדי לא להיות קרובה אלייך.
שונאת אותך כמו שלא שנאתי אף פעם!!! ואם אני אומרת את זה-יש לזה משמעות, כי אני נגד לשנוא.
טפו, אישה רעה!!!!!!!!!!!! זה מה שאת אישה רעה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דייי....חיבוק ע-נ-ק נשמה!!!!!!3>כנרית על הגג=)
שתלך לפסיכולוג או שתדבר עם מישהוג'ודיאחרונה
ושכחת שהיא הביאה אותך לעולם תתחשבי גם בעובדה הזאת אולי קשה לה
מקווה שהבנת וזה עזר או משהו
בהצלחה
חוסר טקט נוראי!!!אנונימי (פותח)
למה?
למה היא הייתה חייבת להגיד את זה בקול?
זאת לא הפעם הראשונה שלה.
ההורים שלה אף פעם לא למדו אותה על טקט?
היא חושבת שהיא יודעת הכל.
חוסר טקט.
אבל למה זה לא נגמר????
ה'------------ תעזור לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מה עוד היא תגיד עלי?
אין בה טיפת אכפתיות? רגישות? כלום?
למה אני צריכה לסבול?
מכולם היא בחרה דווקא אותי?
להעליב? לפגוע? בלי טיפת יסורי מצפון?
אין לה לב???
למה בני אדם חייבית להגיד את כ-ל מה שהם חושבים?
והיא- לא מתביישת?
תחפש דווקא כדי להרוס.
לפגוע.
להעליב.
נמאס לי משתיהן!
אנשים- בבקשה תשימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה!!!
תחשבו על כל מילה- פעמיים!
אחרת- אתם תהיו אלו שיצטרכו לצאת בתוצאות.
נ.ב: העדפתי להישאר חסויה , הניק זמני. -אני-
הייתי בהפגנה!!!מתנאל96
היה ממש טוב
כל הכבוד למי שהגיע
כמה היו?מיטל
הייתי והייתי עם דלט של נוג"ה על התיק...גולי =]
ואף אחד לא ראה..=[
היו הרבה אבל בעיקר בני נוער...addi
הייתם?משקפופרית
איזה באסה!
חיפשתי וחיפשתי אנשים מוכרים/עם סימן של נוג"ה? אבל לא מצאתי .
הייתי גם עם שלט של נוג"ה, ואפחד לא ראה...נדנדה כתומה.
רק חברות שלי צחקו עלי..
גמני הייתי - אבל התאכזבנואספרנזה
חבל, הם לא ארגנו את זה כמו שצריך. היו המון אנשים שלא ידעו על זה! הם ארגנו את זה על השניה האחרונה..
הרוב היו נוער - ולא היו הרבה.
אבל לונורא - לפחות התאמצנו וכל הכבוד למי שבא
זה בגלל שזה היה בבוקר,תותית
ואנשים לא יפסידו יום עבודה בגלל זה,
יענו השביתו ת'לימודים ביש"ע, זה לפחות מה שהסבירו לנו באולפנה,
אז ברור שהרוב יהיה נוער, הם מין הסתם חשבו עלזה מראש..
זה בגלל שזה לא היה אמור להיות המונימשקפופרית
זאת הייתה אמורה להיות מחאה שאומרת "יש לנו דעה,אל תשכחו אותה".
וגם זה היה רק של התיכונים והחט"ב ביו"ש.
אני גם הייתי וראיתי מישי עם שלט-נעה*
נוג"ה והמבין יבין.........
זה היה מצחיק.........
זאת הייתה חברה שלי...נראה לי...גולי =]
השלט היה משמינית בריסטול ירוק\ אפור כזה?
היי גמאני הייתי....מוריה ק
חח.. נעה.. מעניין את מי ראית..נדנדה כתומה.
הפגנה? מי מה מו?..<אריאל>
חזרתי אתמול משבו"ש ראשון, התנתקתי לגמרי מהעולם...
הפגנה?,שביתה?, לא הבנתי מה הלך כ"כ...("עזבו אותי!, אני רק אומר ד"ת")
בסוף זרמנו להפגנונת בעיר..
חח גם אני...התנתקתי לגמריאביה...
יוואאוו גמאני הייתי בהפגנה..~n אני~
אבל היה מה זה מבאס הגענו עם האוטובוס שלנו ב11:30
והיינו צריכים לצאת ב12:00..
אבל ממש נהנתי בזמן הקצר שהייתי שם!!
הייתי אמורה ללכת...אבל לא הלכתי בסוף...ד"ר אריק
בס"ד
יישר כוח עצום למי שבא!!!
אני הייתי..מרב14
ידעתי על זה רק בבוקר [שאנחנו נוסעות עם האולפנה]
אז לא הבאתי את המחזיק מפתחות שיש לי בבית.. חיפשתי אנשים עם סימני זיהוי של נוג"ה, אבל לא מצאתי.
חחח הייתי בתוך אוטובוס 30 דק'...שירונת 2אחרונה
מישו פה התחרפן!!!!!(?)טליה
אני מתחברת לערוץ 7 תחת הככינוי שלי עתליה אבל מה---
באישי ובפורום ראשי אני נכנסת בתור אליעזר300
ובעדכני בתור יום שיבעי
מישו יכול להסביר לי את התופעת המעניינת הזאת?
מזדהה ביותר, בתור הללושי..מרב14
אמרו במשוב שזה בעיה שקשורה לרימון ומשה מנסה לתקן אארי צלוב
*ומשה מנסה לתקן את זהארי צלוב
לשבריר שניה חשבתי שעוד מישו אצלנו ב-7טליה
והשאיר ת'חשבון שלו פתוח...(באסה שלא;)
גם לי זה היה אתמול...*מותק*
בתור רותוש ואחרי שניה בתור אודי'ה...
אבל עכשיו לבנתיים הכל בסדר...
שבת שלום!
את ם מחוברים מרימון?צחקן
גמלי זה קרה אתמול..~מאמי~
התחברתי מהניק שלי אבל בשיחה אישית הייתי בתור היום השביעי..
חח...עכשיו אני מבינה למה הסתבכתי..=]]]]..הדר*
הוא נכנס לי בתור אלעזר300 ולא הצלחתי לצאת ממנו..,
ואני כזה-- "חח..גיליתי עוד מישו מהמשפחה שנכנס לערוץ 7 ולא ידעתי עליו!!??...=]]]],"..מסתבר שלא...
אני כל פורום שאני עוברת אני משתמש אחר..שלבוקית
רק כשנכנסים מ-n2.. או 34567 וכו''..
חח.. קיימצר הייתי היום אצל כוולם כבר! (עד שעליתי עלזה..)
חח גם לי זה קרה ולא הבנתי שלמי השם הזהמוריה.מ
כן! גם לי זה היה!הרהור
גם לי זה קרה היום...-פשיטא-
מעניין מה זה...
רימוןשיראל:)
נכנס לי מאלעזר300 ומ-..... אבל נראה לי זה סודר...zehavawize
נירא'לי שהייתי כבר בכל הכינויים שיש!מאיר770
שלא נפתח כאן איזה סכרזופרניה או משו בסגנון..טליה
רחמנות על אלעזר300-Ayelet-
ראיתי מסרים שלו ... ות'רשימת חברים..
מזל שאצלי זה לא קורה אף פעם...okey
שלא יובן אחרת!! --Ayelet-
לא קראתי לו ת'מסרים!! הייתי יכולה לראות כי זה נתן לי גישה!
גמלי זה קרה.. ונכנסתי מרימון..~מתנחלת גאה~
אבל עכשיו זה הסתדר... ברוך ה'...
וואי מישו ביקר אצלי?! ניגונים
אוקיי. תודה אלעזר300
יחיו האנשים הישרים.
מסתבר שאין לנו רימון...קשקושה קטנה
טוב שאני מגלה את זה..
יואוו גמלי זה קרה!!מעפר אני באה
בעיה בגישה מהמשתמש למידע<אריאל>
יש מעין קישור מה"שם משתמש" ו"סיסמא" שאתם מכניסים למשתמש שלכם, עם כל הפרטים וכו'. לענ"ד, בקישור הבעיה.
בכל מקרה של תקלה במערכת של הפורום, עוד לפני שאתם צועקים את זה בפורום הפעיל שלנו, תפרטו את התקלה ב"inn משו"ב..." ואם זה דורש טיופול מיידי, ספרו למשה - ADMIN ישירות.
וואלה, עדיף לקבל ת'מידע מאוחר מאשר אפפעםטליה
sad!!!דוגריתת
!
אמא'לה!!!!!או ליתר דיוק טעטאאאאא )טליה
ווואו =( לא אמיתי נכון?!צעיר רענן
ברור שלא אמיתי, אלא מה?!אספרנזה
זה נ-ו-ר-א-י-!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!תל-אביבית
זה ממש ממש נוראי! באמת...מי אני???
וזה לא כזה לא מציאותי היו מקרים מעולם!! וקיימים......
אוי ! דיי.. לא מספיק הצמרמורות להיום ?!שיראל:)
למה יש 2 שרשורים כאלה?!ד"ר אריק
בטעות כנראה...עץ על מים
למה בכלל יש שירשורים כאלה אני עומד למות....אבייאחרונה
אוף. גיליתי דברים על עצמי..מיטל
דברים שהיו שם כל הזמן ולא הייתי מודעת אליהם ועכשיו זה מבאס אותי =/
זה כזה מעצבן!!
למה צריך להיות מודע לדברים!?!?!?!
אולי כדי לנסות לתקן אם צריך...כנרית על הגג=)
כרגע אני בשלב הקבלה וההבנה. =/מיטל
לדעת שיש בעיה זה חצי הדרך לפיתרוןמשהאחרונה
ואם תשאלי אותי, זה רק שליש, אבל גם זה הרבה.
ברגע שאת מודעת למה שקורה לך, זה אומר שאכפת לך וחשוב לך ולא שדברים עוברים כלאחר יד.
בין אם את מרוצה ממה שקורה לך, ובין אם לא (שזה המקרה) - חשוב לדעת את האמת ולא להסתתר מאחורי אשליות שווא.
לתקן זה קשה. אבל בשביל לתקן צריך לדעת מה. זה שלב מקדים.
ואם תתקשרי-סקארבן
זה יפתור את הכעסים והחשדות של אז?
יתקן משהו?
או סתם יעלה כאב. ?
הכאב זה משהו די מושך, אם מותר לציין, אבל מלכתחילה אולי לא כדאי להתחיל איתו, הוא חסר בושה..
(וואו. שנה. עברה שנה)
(חח לא, אני לא מכירה אותך, אבל סתם, שנה זה באמת הרבה, בטח שזה נגמר לו בצורה כזאת=\)
^^סקארבן
זה באמת שאלות, לא סוג של הטפת מוסר.
חלל....אנונימי (פותח)
קודם כל תודה רבה!!
דבר שני...
היום יש לי קשר איתה ב"ה..
דברתי איתה הרבה מאז חודשיים שבקושי הסתכלתי לה בפרצוף...השתדלתי לא להיות איתה במגע..לא להישאר איתה לבד באיזשהו מקום..
עד שבאיזשהו שלב זה הפסיק...(מסבה כלשהי) והיא אחד האנים היותר מוערצים אצלי!
חתיכת אישיות..
הבעיה היא שבכל השיחות שהיו לי איתה אפפם לא הזכרתי את היום הזה והיא מצידה לא הזכירה...
ואני מתלבטת עם עכשיו לומר? או לא לומר? לפתוח את זה? זה יהיה טוב???
נ.ב.
עם את רוצה לדעת מה הקשר שלה אלי אז אממ...... תכתבי כאן ואני יגיד לך בש"א ממשתמש כלשהו שלי....זה לא חברה! זה סוג אחר....הקיצר!
וממש תודה לכולם1!
אממ.. פירוט?torec
מבינה את המצב-סקארבןאחרונה
(עד כמה שניתן להבין, עצם העובדה שאני לא יודעת בדיוק לגמרי..)
בכל אופן, כשאת מדברת איתה נגיד, את מרגישה שזה מרחף באוויר, אותו היום?
או שהיא איכשהו הבליגה והמשיכה הלאה?
לך יש על מה להתנצל? אם כן- אולי כדאי כן לדבר כי אז זאת תהיה סגירת מעגל, "סוּלְחָה" שכזאת.
או שזה סתם יזכיר את העבר ויצור איזשהו נתק, שאולי לא יהיה חזק וברור, אבל יווצר ויהיה...?