פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1532)

-מה השם שלכם? אילה

-למה קראו לכם ככה? על שם סבתא רבה שלי,וההורים אהבו ת'שם..

-אתם אוהבים ת'שם? לאאאאאאאאאאאאא...שונאת אותו..! אבל רגילה אליו..

השם שלי: עינת

למה קראו לי ככה: לוידעתתת ההורים שלי מאוד אהבו אותו

אתם אוהבים ת'שם: לא מאוד... כאילו אינלי שומדבר נגדו ואני ממש לא שונאת אותו.... אבל סתם אני לא אוהבת אותו מאודד

מה השם שלכם?יאיר

למה קוראים לכם כך?אני נולדתי אחרי תישעה באב (הבנתם ?!)וגם כי ההורים שי אהבו את השם

אתם אוהבים תשם?כן סבבה זורם איתו ביחד

בס"ד

אריאל

למה? כי...לסבא שלי ז"ל קראו אריה, וגם בגלל שהם אהבו ת'שם...

אוהבת?מאוד!!!פעם שנאתי אותו ורציתי להחליף, היום אני ממש ממש אוהבת אותו=]=]

(וכל אלה שיגידו לי עכשיו:אריאל?!מה את בן?!מה את צרפתיה?! לא!אני לא בן!אני לא צרפתיה!!!ואם למישהו יש בעיות עם השם המקסים שלי שיסבול בשקט, זה לא מעניין אותי בעליל!!!=]=])

-מה השם שלכם? גילה

-למה קראו לכם ככה? לפי מיטב ידיעתי, ניראלי ההורים אהבו והרב בחר מתוך כמה שמות..

-אתם אוהבים ת'שם? נחמד.. לא יותר מידי אבל פ'סדר!

מה השם שלכם? דביר

למה קראו לכם ככה? מפני ש "דביר" זה קודש הקודשים (דביר קודשיך...)

אתם אוהבים ת'שם? ברור....

-מה השם שלכם? חסויה! אני לא אומרת..

-למה קראו לכם ככה? מ9000 סיבות מוזרות....

ביניהם שם אחד: ע"ש בת דודה של אמא שלי, שם שני ע"ש סבא שלי, וביחד בגלל עוד סבה מוקרצת....

אל תשאלו אותי עם הם אהבו שאני לא יספר לכם סיפורים על השמות אצלינו... (נורמלים פחות או יותר אל תדאגו..)

-אתם אוהבים ת'שם? ת'שם הראשון (הלא שימושי) ס22ה.....השני (השימושי) לאאא!!! 

למה נדמה לי שהיה על זה שרשור בעבר הלא רחוק כבר??? אני יחפש...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t105631#1008837

שם: ......

למה קראו לי ככה: ע"ש סבתא רבה שלי (עיברתו את השם שלה ולקחו משו קרוב....) ואבא שלי אהבת את השם הזה.....

אוהבתותו: לאאאא בכיף הייתי מחליפה!!!!

אנשים תעשו טובה לילדים שלכם ותנו להם שמות נורמאלים לא חייבים להיות מקוריים מידי!!!

שם לא נפוץ, סתם יציאה של ההורים שלי, זה קורה להרבה הורים בילד הראשון..

אני לא אוהבת אותו אבל לא מפריע לי...

לא אוהבת את השם שלי..נפוץ מידי..

מה השם שלכם? (חסוי...)

-למה קראו לכם ככה? אמא הציעה, ואבא קישר לאריאל שרון, שהיה גיבור בעיניו, ועכשיו גם בעיני.

-אתם אוהבים ת'שם? כפרעעעעליו!!!

אריאל שרון? גיבור??? אנחנו מדברים על זה שעשה את ההיתנתקות.

אז מה שעשה את ההתנתקות הוא גיבור בעניך???

גיבור?????????????????????????.

חוצמזה גם גיבורים עושים טעויות

-מה השם שלכם?   מיטל

-למה קראו לכם ככה?   על שם סבתא רבא שלי שגרה בגרמניה ורקאו לה "מוטי" (ו' שורוק) וזה עברות...

-אתם אוהבים ת'שם? כן =)

חיים

ע"ש סבא שלי...

אני אוהב ת'שם...

חסוי..
אבא שלי אהב, וגם היה קשור לתקופה שנולדתי...

אני דוקא אוהבת אותו... רק שהוא נפוץ בצורה מטורפת!!
 

שם: חסוי

למה קוראים לי ככה: לא משנה...מסובך...

אוהב/לא אוהב:  אוהב מאוד

שם: תמר...

למה קוראים לי ככה? על שם סבתא רבה שלי...(סתם משהו בנאלי...)

אוהבת? קשה לענות...זה אני...=]

שם: שרה....

למה?: ככה... חח.. על שם סבתא רבה שלי...

מסתדר איתו?: בערך... כאילו, היה לי את הקטה, זה בעצם לא השם "שלי" כי אני כאילו רק מחליפה את סבתא רבה שלי... אבל עכשיו אני כזה די בסדר איתו. הרבה בגלל חוסר ברירה... לא לאהוב את השם לא ישנה לי אותו.. זה רק יגרום לי לא להסתדר איתו יותר ויותר...

שם: תמר (צריך גם שם שני?! )

למה קוראים לי ככה: אבא ואמא אהבו את השם, ורצו שם מהתנ"ך.

אוהבת? מאוד! רק שיש יותר מידי... יותר מידי

מוריה^^=]=]=]=]=]=]=]=]=]

סתם ההורים שלי אהבו....

אני לא אוהבת אותו אני מתה עליו אם לא היו קוראים לי ככה הייתי קוראת ככה לבת שלי על בטוח....=]

בס"ד.

שם -- נעה

למה ---- על שם בנות צלפחד, וכי ההורים שלי אהבו ...

אוהבתותו --- אחלה שםם !!! :]]

אורה.

נולדתי בחנוכה - חג האורים.

פסדר. התרגלתי... לא הייתי קוראת ככה לילדה שלי...

לא משנה איך קוראים לי..

אמא שלי אוהבת...

ממ/ש סבבה.. ת'אמת אפפעם לא יותר מידי התעמקתי בו

חג שמייח!

קורעעתת... הוספתי ת'צמי בדיוק מקודם...

איל!לי (23:00):הייי...

קרועה.

למרות שגם אני עשיתי את זה...

זה שתמיד יש לפחות חבר אחד מחובר.....

קורעות..

..

לי ואני אהיה בריאה (...) אז אני אבוא .

אמא שלי לא רוצה שאני אלך לבית חולים!! (היא לא רוצה שזה ישפיע עלי..)

אוף!!!!!!!!!!! למה?!?!?! למה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

ובמקביל, יוצא מבצע קטן וחסר חשיבות. ושמו: שכנע את האמא!

אם מבצע זה יוכתר בהצלחה, אני אוכל לבוא!

תאחלו לי בהצלחה! המבצע מתחיל

מ-ע-כ-ש-י-ו!!

שאני יוכל סופסוף לפגוש את חוה....אהממ...

C המהר... חחחח...

אז.. אין כרגע עוד פרטים. צריך להשיג את המס' (בעז"ה מחר כבר יהיה לי אותו...) ולדבר איתם. בעז"ה בלנ"ד אני יפרסם פרטים סופ"ש.

כל הכבוד צדיקים! ממש שימחת אותי עם התגובות...

קבלו בהבנה....

אולי נארגן מיניבוס...

הלוואי!

בכל מקרה-אני חייבת לסיים עד.. (ועכשיו נבדוק מי באמת הקשיבה לי כשסיפרתי מתי האוטובוס היחיד מי-ם לבית שלי... )  . 

19:15..

תעשה לעצמך מס'ג כמה דקות

 ואח"כ לך לישון ותשכב על הבטן בלי כרית.

זה ממש מעביר את הכאב עד הבוקר..

והכי חשוב תשתדל כמה שפחות להתכופף.

רפואה שלימה.

תשכב כמה דקות על הגב, על הרצפה.
זה ממש ממש עוזר!

רפואה שלמה.

שקשורה,זה לא כאילו שאני מנצל"שת... .

מה עושים אם כל הצוואר-כתפיים תפוסים לי לגמרי (ברמה שכואב לי להסתכל למטה!) ???

כל כמה חודשים אני הולכת למישי שתשחרר לי אבל זה כואבבב!!

אני יודעת שזה מכל מיני סיבות אבל בכ"ז,יש עצות?

הפורום מזדקן..... אני בעד לפתוח פורום "זקנים וגיל התשישות"

את/ה אוהב סקרים?

תלוי של מי!!

ותלוי איזה.....

על שלך (מרוב שעמום כנראה) עניתי.....

יאללה... נזרום..

כן!! אני מתה על סקריםם.... חחח...

להיות עם קמץ..יעני אייל!לי-כמו אילה...

היתי בטוחה אילולי עם קמץ בגלל זה אני קוראת לך  לולית..

    לומשנה, את זה תמיד את

יענו, בן דוד של אלמלא..

קרועה..

זה אילולי עם קמץ מתחת ל-א.

סתם אבל אני לא יודע ניקוד בעליל...

אבל נראלי שקמץ זה עושה צליל כמו שיש במילה אבא. וזה נראה ככה: (האדום...)

וחיריק זה כמו במילה שיר:

וכן ממה שאני זוכרת מהגיל הקטן (מדי) שלמדתי לקרוא בו (משו חריג) אז יש מצב שמשקפופרית צודקת!!

תבקשו עזרה ממי שעשה אי פעם בחייו בגרות בלשון אולי הוא קצת ידע משו...אני לא הכתובת....

צודק...

אני ממש לא יודעת ניקוד,פשוט נעזרת בחברי הטוב ד"ר גוגל

את יודעת, רוב השירים לא מצליחים לגעת בי. כי יש בהם משו צבועכל השפה המתיפיפת שלהם.

אבל הקטע הזה, את יודעות, הוא הצליח להכניס אותי להלם.

תמשיכי לכתוב.

זה אמיתי?

לא, זה לא אמיתי למזלי..

תודה על המחמאות, זה כיף.

ניגונים, אני שמחה כי אני רוצה שזה יביא לאנשים שקוראים את זה איזשהוא הלם.

תודה. 

אגב, אני מקווה להמשיך ולפתח את זה, אני לא רוצה שזה יישאר סתם עוד קטע. או שכן?? לוידעת, מה אתם אומרים?

ועצוב לי.
יותר מידי.

זה יפה  אבל עצוב חשבתי שזה כבר אמיתי

אני לא מסוגלת לקרוא..

תביני לבד למה אם תראי את המשפט ששמעתי מצדיקה אחותך: "תתפנקי קצת על מקש האנטר.."..

ולכן זה עושה לי כאבי ראש אחרי זה....סוריי..

שיראל ואיילה, צודקות, הנה:

אני בכלל לא דמיינתי שזה יקרה. איך יכולתי??

כשקמתי בבוקר באותו יום לא שיערתי כמה שהכל הולך להשתנות.

לכן, כנראה, רבתי איתה. מריבה כ"כ טיפשית.

וככה נפרדתי ממנה באותו בוקר, בטריקת דלת, והיא צעקה לי, "נועה!" ואני לא הסתובבתי אליה והמשכתי והלכתי לאולפנא בלי לומר שלום,

ואחרי זה צעקתי שלום אחרי מיטה מתגלגלת שבה שכבה דמות מסויימת שכבר לא הייתה אמא שלי, היא הייתה סתם גוף שלא יכול להבין ולסלוח,

וגם לא מסוגל לשוב וללטף את לחיי בהבנה ולמחות  דמעה מוזרה ולומר שלא נורא, היה ועבר,

והגוף הזה היה חסר משמעות בלי אמא שלי, שפשוט עזבה אותו כי הוא בגד בה, ולא הצליח להחזיק אותה בתוכו, אולי כי הוא היה עסוק מידי בלנסות לשקם את עצמו, למרות שממילא לא היה לו סיכוי.

אחרי שצעקתי שלום ישבנו שבעה, והדבר הזה, ממושג רחוק של ספרים שקשור בהורים זקנים שנעלמו פתאום, הפך למציאות שחורה סמיכה.

והבית פתאום התמלא בהמון אנשים שקטים מידי וחשבתי שאם אמא הייתה פה היא הייתה צוחקת מהשקט ואחר כך מרצינה ואומרת שזה לא טבעי, ואסור שיהיה כזה רעש קטן מכ"כ הרבה אנשים גדולים, וישר ניגשה להעיר את הרעש כי היא רצתה שהכל מסביבה יהיה טבעי לגמרי, ככה היא אמרה וככה היא שידרה, וכשכל האנשים דיברו על אמא ואמרו "כמה שהיא הייתה מיוחדת" וסיפרו כל מיני דברים אף אחד מהם לא הזכיר את זה וזה גרם לי לתהות כמה ממנה הם הכירו, וזה אחד הדברים הבודדים שאני זוכרת שחשבתי עליו כי רוב הזמן המחשבות עברו מאוד מאוד מהר או מאוד מאוד לאט, לפעמים יותר מידי מהר ולפעמים יותר מידי לאט, אבל זה לא באמת היה משנה כי כך או כך הן הצטרפו לגוש שהיה כמעט לבן מרוב צבעים.

אני זוכרת שבמשך השבעה ראיתי המון דברים בצורה ברורה, כאילו שהעין שלי היא עינית של מצלמה שמסוגלת להתמקד ולהתמקד עד לפרטים הקטנים מאוד, אבל כשהיא מתמקדת במשהו כל מה שמסביבו נהיה מטושטש, ולא הצלחתי לשלוט על העין, היא התמקדה במה שהיא רצתה ולא הצלחתי להסתכל על הדברים הנכונים. וערב אחד ראיתי את אמא בזמן שהיא ניקתה את המדפים מהאבק שהצטבר עליהם, ותמיד רגע אחרי שהסמרטוט עבר על המדף המדף התמלא שוב בגרגרים קטנים קטנים של אבק שגם אותם ראיתי מאוד ברור ואחרי זה ראיתי את התקרה של החדר שלי ואת הכוכבים הזוהרים בחושך שאמא הדביקה עליה פעם והם לא זהרו כי היה אור, ולא ראיתי אותם כל כך ברור, והראייה שלי הייתה מטושטשת והבנתי שחלמתי וגם שיש לי דמעות בעיניים ולמרות שזה נראה לי טיפשי אני הפכתי מדומעת לבוכה, ואבא הופיע וחיבק אותי ונוכחותו, משום מה, העיקה.

ה"שבעה" היה קצת ארוך, וגם קצת קצר, אני לא בטוחה, ובאחד הערבים אחותי אורה לחשה לי בסוד שהחיוך של דודה חנה הוא בכלל לא אמיתי, שהיא בכלל עצובה וכולם רואים את זה, אז למה היא מחייכת אלינו כל הזמן? וגם יש לה המון דמעות בעיניים. ואחותי הקטנה הוסיפה ללחוש באוזני ואמרה לי שהיא לא מבינה את זה, ושאמא אף פעם לא עשתה "כאילו", היא בכתה אם היא רצתה ובכלל היא לא רצתה לבכות כמעט אף פעם, אבל דודה חנה כל הזמן כן. ולא רק דודה חנה, כולם מדברים הרבה ואחרי זה גם הם מחייכים קצת ויש להם דמעות, ולפעמים הם לא מחייכים ורק יושבים עם דמעות וזה מוזר, ואיך זה שכולם בוכים כל הזמן, ואפילו את, נועה, בכית. ואחותי אורה הוסיפה ושאלה בלחישה, למה אנשים בוכים? אני בוכה כשאני עצובה, למה כולם עצובים? ואף פעם לא ראיתי הרבה כל כך אנשים עצובים. והיא שתקה קצת ופתאום אמרה: אבל אני בכלל רק רוצה שאמא תחזור כבר ותגיד לכולם לא להיות עצובים כמו שהיא אמרה לי לא להיות עצובה כשנפלה לי הסוכרייה מהגן והיא גם קנתה לי חדשה, ולמה היא לא באה כבר?? ולא ידעתי מה לענות לה אז פשוט חיבקתי אותה ואמרתי לה, אמא לא יכולה לבוא ולומר להם את זה, אמא יותר לא תבוא, ואחותי כעסה ואמרה לי שגם כשאמא נסעה בגלל העבודה שלה להמון זמן היא חזרה בסוף וגם הביאה מתנות לכולנו, ואחותי הלכה ממני פתאום וקפצה אגרופים ואני ישבתי וחשבתי על זה שאמא "נפלה" גם היא אבל אותה אי אפשר לקנות מחדש, או סתם לקנות משהו במקומה.

בסדר??

ותמים.

כי מי יודע....

אני ממש מזדהה...לא אישית בלע"ה, אבל ברעיון.

וכל מילה מיותרת.

באמת!!

וממש תודה על הפרגון!..

מאד!!

ומרגש..

עושה מין אווצ' כזה בלב..

אני זאתי שיודעת מה זה לאבד אמא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ואני יודעת איך זה מרגיש!!!!!!!!

ובהלוויה של אמא שלך אתה לא מרגיש שהגןף הזה הוא סתם גות ולא אמא שלך!!!!!!

ויש לי עוד הרבה מה לומר אבל כבר התיצבנתי מספיק ולא באלי עוד.

מה יש לך להתעצבן? מזה שהיא תמימה ולא יודעת מה זה לאבד אמא? או מזה שאת כבר לא כ"כ תמימה ויודעת מה זה לאבד אמא?

יפה.. עצוב כזה..

אפשר לומר לך משהו??

קודם כל, תנחומי, אני מעריצה אותך שאת מתמודדת עם דבר כ"כ קשה..

מה שאני רוצה לומר, זה שאני מספרת פה על אובדן, וכל אדם חווה את האובדן אחרת מהאנשים שסביבו, נכון?? כמו שיש לנו דעות שונות, גם הדברים שקורים לנו משפיעים עלינו בצורה שונה...

מבינה??

וחוץ מזה, אם יורשה לי, אני לא באתי לספר כאן את סיפורם של היתומים!! יש כאן סיפור של מישהי (לא אמיתית אמנם..) שהיא, מובן, שונה ממך. וחוץ מזה, אני חושבת שזה היופי בספרות, שאני יכולה לכתוב דבר שייראה מופרך לאחד אבל אחר יזדהה איתו.. או שאף אחד לא יזדהה, וגם זה בסדר!!

זה כמו שמישהו יספר, למשל, על התפילה שלו ביו"כ, ואיך הוא הרגיש מרומם כשראה את כל האנשים וחשב על המשמעות של היום הזה וכו'..

זה ייראה לך הגיוני אם מישהו יקפוץ ויגיד, סליחה, הייתי איתך באותו בי"כ, ראיתי את אותם המראות, הייתי באותם השיעורים שבהם היית, איך אתה מעז לכתוב ככה על התפילה?? תסלח לי, אבל אני לא הרגשתי ככה.

הופה, זה נראה לך הגיוני??

לא, זה לא הגיוני. ואולי הייתי צריכה להבהיר מראש שאני לא באה להכליל כאן או משהו, למרות שזה נראה לי מובן מאליו..

מקווה שהבהרתי את עצמי, ואם למישהו יש שאלות, הארות או הארות, בכיף..

שתזכי לראות בבניין בית מקדשינו!

עד 120!! המון הצלחה,ואושר!!

שתזכה\י לאושר ועושר. והמון שמחה.

י'מבריזן, אתה ברשימה השחורה!! תזהר!!

בס"ד

שתקשיב לאבא ואמא שתקבל הרבה מתנות ושיהיה לך אופניים

ותודה לכולם..

בס"ד

כנסי לגן ילדים ביומולדת ותשאלי את זה, נראלי כולם יפרצו בבכי

כולנו מזדהים איתך..

אני בכולופן אין לי רשות לתת לך כאפות אני לא צדיקה בעניין....

אפ'חד לא יודע???

דרך הרחבה כרגיל.....

את יכולה לבוא לבקר

בעצם, אנחנו בדיוק עכשיו יוצאים מהבית...
אז תבואי עוד שעה וחצי, שעתייים

אבל לא נתנו לנו להיכנס.....חבל!

בס"ד

איזה צ'ופרים מצאת? מה בחרת בסוף?

שאחרי כל ההשקעות וזה עוד בסוף מתלוננים..

ובאמת - מה בסוף?..

אל דאגה, שכרך בצידו מונח

ויישר כוח על כל הטירחה והכל...

ואו אחד ה-דברים המעצבנים (ואומר את זה בתור בן)

חחח ואו כמה פעמים הייתי במצבים כאלו,

כאילו מה?!

אתה נותן תנשמה בשביל מישהו, לא מספיק משהו או פשוט שזה אי הבנה מצד הבחור הדשני,

וזהו נהפך העולם...הוא צועק עליך כאילו לא עשית כלום..

תגיד תודה ושתוק....

צודקת ב-100 אחוז,

פשוט תסבירי לו יפה ואני מאמין שהוא יבין...אלא אם כן התחרפנת עליו כבר..אז זה לא יעזור =] חח

ולכל השואלים- לא בחרתי!!!!, השארתי לו להתמודד עם זה לבד

אבל מה הוא עשה?, הלך לישון... הוא ממש בנה עלי שאני אעשה לו הכל והוא מגיע הביתה והולך לישון. חצוף!!!

בסוף הוא עשה בבוקר לפני שהוא יצא ואין לי מושג מה הוא עשה ישנתי