פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1545)

למה אנחנו רק בשלב ביניים?

למה עוד אי אפשר להתקדם ולעלות?

...

איך יתכן שאנחנו במקום של לרצות את ההר - אבל העם שלנו לא?

האמנם? אנחנו מייחלים לזה, והם אפילו לא מבינים למה אנחנו מבללים את המוח בגלל ארץ ישראל?

ובכלל, ממש לא הגיוני שאנחנו עצמנו עוד כל כך לא מבינים את משמעותו של בית המקדש... שזה נראה לנו כל כך פשוט - סה"כ בניין יפה פלוס קורבנות! (וגאולה, שכינה, קדושה)

ממש מצער שאנחנו לא זוכים להתעלות ולהבין שזה הרבה יותר מזה.

ועד כמה אנחנו רחוקים. כיחידים וכעם.

"כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא".

קשה, קשה.

מאז הפיגוע של טלי ויצחק הי"ד, אני ממש רוצה להגיע לשם...

ראש השנה -  בבית  בלי תפילות  ארוחה אחת מסודרת וגם זה לא  שעות של שיעמום ובשעות האלה  לממש רציתי לשחק וליצפות עם אחים שלי במחשב אבל אסור !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היה אסור לי להיכנס לחדר שלהם היה אסור לי להיות עם אחים שלי  ודברים לא צנועים ולא לעינין קפצו לי לראש וכלך היום בננים ו ... דיי!!!

ברוכה הבאה לשלב הבא בחיים שלך.

עד עכשיו היית ילדה. קבלת כל דבר בהבנה מאוד פשוטה, תמימה - ונמוכה.

אבא אמר שיש אלוקים, אז הוא צודק.

אמא סיפרה לך שהמלך בשדה? ממש הרגשת את זה...

אבל הנה, גדלת. והסיפורים הפשוטים האלה כבר לא מתיישבים לך על הלב.

מי אמר שיש אלוקים??

ולמה אני לא מרגישה את ריבונו של עולם?!?!

זה לא יצר הרע!

זה הנפש שלך, הנפש שלך שרוצה לגדול. רוצה להבין. לחוש את הדברים בעוצמה גדולה יותר ולהתקדם בעבודת ה'.

כך אנו בנויים - מתוך הנפילות, יש התקדמות.

מתוך השאלות הגדולות וחיבוטי הנפש - יש זינוקים אדירים והתעלות משמחת.

אל תתני לעצמך להשאר ילדה. תגדלי!

תשאלי, תבררי, תחקרי. אל תדחיקי את מה שמתחולל בתוכך...

עוד יגיע יום שתשמחי בזה, תודי לה' על שנתן לך את ההזדמנות לאבד קצת מהתמימות.

לו יהי, והדרך באמת תהיה בטוחה ושמחה ככל האפשר.

קורה לכולנו והכי הכי בר"ה.

כי יש מישהו שפועל בזמן הזה שעות נוספות!

גיל ההתבגרות? מה אהה?!

גמאני בדיוק כמוך! בגיל הזה.. גמלי קשה ולכן אני מראה לך איך אני מתמודדת עם כל הקושי הזה!!!

(אשמח גם באישי..)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t129609#1235148 פוףף והוא נעלם!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t325802#4053355

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t326797#4059501

מה שקורה לך הוא טבעי לגמרי! השאלה איך מתמודדים עם זה...

האמת היא שאני כ"כ מרגישה כמוך, אבל כבר התייאשתי מזה.

תכל'ס, מה אפשר לעשות? לא נראה לי שלפנות למחנכת יעזור, כי כמו שהבנתי המורות בעצמן לא מזיזות לחברות שלך..

אם יש לך אומץ, אולי תפני לבנות האלה ותדברי איתם, למרות שזה הרגשה ממש מגעילה לעשות את זה, כאילו את המורה שלהן.. אבל אם יש סיכוי שזה יעזור אולי בכל זאת שווה לנסות..

בכולופן, אני במצב מאד דומה והחלטתי שאני לא יכולה לשנות אף אחד, רק את עצמי, אז אני ינסה להיות הכי בסדר והכי טוב שאפשר, ולנסות לחיות עם זה.

אני לא אומרת שהגישה שלי היא נכונה.

פשוט כבר אין לי כח להתעצבן על זה, נמאס לי שזה הורס לי את השיעורים.

אסור להתחספס מזה ושזה כבר לא יראה לך חוצפה, אבל לא יעזור להתעצבן..

וואי, בהצלחה, נשמה!!

ואם יהיו לך עוד תובנות בנושא אשמח אם תשתפי..

שיש את המפריעניות - כבר הייתי בכמה כיתות גרועות,אבל לוידעת,הפעם זה היה שונה.

אולי אני התבגרתי, אולי הפעם הן הגזימו, אולי זה בגלל ששנה שעברה לא היה לנו את זהואולי יש לי יותר מידי ציפיות משישיסטיות.. 

המחנכת שיש לי היא בנאדם טוב ואכפתי והיא כן רוצה שנדבר איתה אבל אני לא יודעת מה להגיד לה.

 לפנות לבנות-לא בא בחשבון כי הן לא ישמו עלי בכלל (רובן לא ממש חברות שלי ואין ביננו אהבה גדולה) וזה פשוט מאוד יפגע בי מבחינה חברתית ואני לא רוצה כי עכשיו אני באמצע תהליך ושינוי שאני לא אפרט אותו כאן אבל זה דורש ממני כוחות וזה תהליך שמאוד קשור לחברה אז...

כל הרעש וההפרעות ממש מפריעים למהלך השיעור ככה שאי אפשר ללמוד ובהכרח זה הורס את השיעורים

אני ממש מרגישה שיהיה לי קשה לבוא ולהתייחס אליהן כבוגרות,כשהן קצת (לא נעים להגיד) - לא!

אווווווווווווווף!! 

פשוט מעצבן שככה שישיסטיות מתנהגות!

צריכה חיזוקים ועצות

טוב אז בתור אחת שנמצאת בכיתה המקבילה שלך- אני יכולה להגיד שהמצב באמת לא משו... נכון, שיעור ספורט היה זוועה.. ומסכנה המורה...

והשכבה שלנו  באמת לא יותר מידי בוגרת וזה לא ממש יעזור לדבר עם בנות...

אבל אחרי שנה שעברה שלמדנו כמו חננות- לבנות נמאס.. הן רוצות להתפרק קצת... אני לא אומרת שזה בסדר לעשות את זה ונראה לי שזה בא ממקום שבנות פשוט לא קולטות כמה המורות משקיעות בשבילנו לא מעריכות אותם... 

אף אחת לא ניסתה לעשות דווקא למורה... (עוד לא הספיקו לשנוא אותה ממש..)פשוט כל אחת הוסיפה ת'ערה החשובה שלה ובנות לא ממש שמו לב שהמורה מחכה... והיו במצב רוח יותר מידי טוב...

צודקת, זה היה מוגזם אבל גם המורה מרחה יותר מידי ת'קריאת שמות  במקום ישר להתחיל ולא למרוח אותנו....(והפתרון שיש לה לזה נראה לי הזוי ביותר... היא הולכת ללמד אותנו מעכשיו "ספורט עיוני".. אל תשאלו אותי מה זה...  היא אמרה שיושבים בכיתה ולומדים כמו כל שיעור רגיל עם בחנים...)

לדעתי תנסי לדבר עם המחנכת שלכם... יש לה השפעה על בנות...

אני יכולה לנסות לדבר עם שלי אבל זה לא ממש יעזור כי בנות לא ממש שמות עליה וגם בשיעורים שלה מפריעים....

אולי ננסה לדבר עם בנות....

קיצר שכבה מתוסבכת..  אבל אנחנו תותחיות עם השלטים!!!!

תודה על העידוד!

יש אנשים שלא מהשכבה שלי () ויכולים לעזור לי??

|נעלב..|

סתם... למשיהו יש עצות מה לעשות עם השכבה שלנו?

אבל תראו שנ"ש היינו ממש חננות וזה מזה לא כיף... אז למישהו יש רעיון איך משתיקים ת'כיתה ולומדים נורמלי- אבל שעדיין יהיה כיף???

תודה!

לדעתי הדבר הנכון לעשות זה לא לתת לזה מקום. נקודה.

להסתכל בזלזול כשהן מתנהגות כמו ילדות בכיתה ה', ולהביע את דעתכן בכיתה...

בס"ד

טוב מטובבב

אני לא הולכת לעשות מזה סיפור אבל בהחלט רצוי מה שאני הולכת לעשות ביום ראשון בעז"ה זה ללכת למורה ולבקש סליחה  זה בהחלט נחוץ(היא לא תזמין אותי יותר לבייבי סיטרים אצלה...)

חחחח סתם אבל דוגרי תשנו על זה עד יום ראשון;)

שבנות מתחצפות פשוט בלי גבול- לא שמות על המורה בגרוש- וזה פשוט מראה עד כמה הן לא בוגרות... אבל מה שצריך לעשות זה שכשהן עושות את זה להסתכל עליהן בזילזול או אפילו להגיד להן משהו- כי ת'כלס- הן עושות את זה הרבה פעמים בשביל צומי מהחברות- ואם הן לא נותנות להן את זה- אז....

שבנות מסתכלות עליהן ככה ואומרות להן שהן תינוקות אבל זה לא עוזר.

זה בנות שהיו המצחיקות של הכיתה (חלק...) וכנראה שהן חושבות שזה עדיין מצחיק...

אני בהחלט הולכת להתנצל בפני המורה,לא רציתי לעשות את זה מייד באותו רגע כי לא הייתי בטוחה שהיא תרצה לשמוע.

כנראה שניאלץ להתמודד עם זה ואם זה ימשיך,נפנה למורה. בעיקר בקשר למגמה-זה אומר חודשיים לא ללמוד!! 

וסתם שאלה-יש למישהו עוד עצות??

קשה שמישי אחת תשנה קבוצה גדולה של בנות...בסוף הם יתבגרו בעצמם... השאלה כמה זמן זה יקח

לבנתיים תעשי תהשתדלות שלך...

אינמלעשות... וזה מאוד מוכר...

ואז המורה הנורמלית חוזרת..

שזה לא הרבה שיעורים.. יש מלא חגים באמצע...

ומתוך השני שיעורים שהיו- אחד היה סבבה והשני לא.. נראלי שנצליח לשרוד את זה..

הולכים לארץ....

ולא למה שאת הולכת...

אהמ אהמ...

מעיפות מטוסים בשיעור! חחח....

הבעיה היא שזה קורה הרבה...

נכון שזה לא כולם, וזה רק בנות מסוימות- אבל הם עברו ת'גבול...

בס"ד

כמובן שבלי להגיד שמות, רק לספר על האווריה שנוצרת בכיתה בעקבות כמה בנות, ולבקש עצות מה לעשות עם המצב הזה.

אם זה לא עובד תנסי את לדבר איתם, בשישית מי שמשתיקה בנות בשיעור לא תצא 'חננה', בסוף שנה,כשהבגריות יגיעו, כולם יודו לה על זה.

אל תפחדי מהחברה, תפחדי מהקב"ה.  

בהצלחה! ושכוייח ענק!

כן אלך לדבר עם המורה אני פשוט צריכה לחשוב איך להגיד לה את זה.

סליחה מהמורה אבל למה ללכת ולהלשין על בנות? 

זה בקטע של- מה לעשות? קשה לי עם המצב הקיים,מה אני עושה עם זה?? .

זאת לא תהייה הלשנה..!

הבנות המופרעות שמות עליה והן יקשיבו לה אם היא תדבר איתן?..

אם גם בה הן מזלזלות לא הבנתי מה הטעם.

בשיעור שלה יש דממה.זאתי מורה מוכרת שלימדה אותנו כבר כמה שנים.

הזלזלול הוא כלפיי מורות מקצועיות ובכל המקרים מדובר על מורות חדשות (או בכלל או רק אצלינו).

וד"א-נראלי שהיא יודעת על זה מהמורות עצמן.אם אני אדבר איתה זה יהיה מתוך רצון שהיא תעזור לי להתמוד עם זה.

ומניסיון של שנה שעברה..

זו ההתרגשות של החזרה ללימודים..

בנות לא נפגשו חודשיים ולכן הן נסערות, מתרגשות ומחליפות חוויות מהחופשה..

לדעתי זה יעבור להן (אצלינו זה קרה אחרי 3 שבועות..)..

בהצלחה ושנה"ל טובה ומצמיחה!!
 

בתור אחת שמנסה להיפטר מהדימוי המטריד של חננה, די מפתיעה העובדה שבחרת בכינוי משקפופרית...

בכיתה ד' ומאז נשארתי ממנו כי פשוט לא מצאתי משו אחר שהתאים לי ושאין למשיהו אחר...

חוצמזה-אני לא רואה את הקשר בין משקפופרית לחננה. יש שוני גדול בין השניים! משקפופרית מתאר מראה וחננה-אישיות

יש להם כיתה גדולה וכל הזמן יש רעש והוא לא יכול ללמוד. הוא גם חדש בישיבה וכל היתר ממשיכים מכיתה ח.

כל התגובות כאן מבנות - האם לבנים יש רעיונות איך מתמודדים ?

ועדיין לא ממש לומדים...

ת'אמת שאין כ"כ מה לעשות.. בסוף כולם יתבגרו

זה באמת היה נוראי.

זאת השעה הכי ורמלית שיש לכיתה שלנו ביום חמישי- וביטלו אותה בגלל חבורת בנות מעצבנות.

אני קצת מרגישה כמוך וקצת לא, באמת היה יחס מחפיר למורה, אבל את נשמעת כאילו נפגעת בשמה.

לא לחזור לאולפנה? תנסי להיות בשיעור מחנכת שלנו, זה נראה בערך ככה.

אני בכיף אשמח להחליף איתך כיתה- ואת יודעת את זה....

תנחשי...

באיזשהו שלב מחזרתי בגדים אבל לא נורא P=

בכלל לא היה משעמם!!

חבל שניגמר

אבל סה"כ היה נחמד

הלוואי שהיה עוד..!! אח..היה מעולה..

וגם לא כזה התפוצצתי מאוכל,כי כתוב שלא טוב לאכול הרבה מדי בר"ה כדי לא להגיע לקלות ראש..

כל הכבוד על הכח!

ממש עמוק וחזק!

מאוד מעודד ואני גם נורא מזדהה!

שנה טובה ונשמע רק בשורות טובות!

~חזקו ואמצו אחים יקרים אני גאה בכולכם~

שנה טובה ומתוקה!!!

את מדהימה

תודה, ריגשת אותי..

איזו אהבה יש לעמ"י, תזכרי את המסר הזה- תמיד נתמוך ונאהב,

ולא יעזור לפחדנים עם רובים, אותנו א"א לשבור!!!!!!!!

הטלפונים של אנשים שרוצים לתרום לא מפסיקים להגיע ....

העוגות מהיישובים מסביב והמכתבים המעודדים  זורמים אלינו.!

אם חשבנו שאנחנו לא יכולים להכיל את כל הרע צדקנו...

אבל אנחנו עוד יותר לא יכולים להכיל את כל הטוב כי זה לא נקלט כמה טוב יש.....אף בנאדם בעולם לא מסוגל לקלוט את זה !!

עמ"י אתם גדולים!!!!

חיזקתם!!!!

הגיעו אלינו מרמת מגשימים שבגולן (!) 20 (!) ארגזים עם תפוחים מהמשק...

והעוגות לא מפסיקות להגיע..

ויש לנו דבש לכל השנה בערך...

ועשו לנו סבסוד למסע סוכות של בנ"ע.. 80 ש"ח לחניך!!

וואיי ב"ה!!!!!!! אין על העם הזהה!!! פשוט אין!!!

יישר כח!

חיבוקים וחיזוקים

כל הכבוד לעמ"י!!

פשוט גאה להיות חלק מהעם הזה!

אוהבתותך ומתגעגעת!!!

אבל זה מזמין נפילות בקלות רבה(~מניסיון)...וסתם סוחט רגשית...והכי חשוב,זה נדיר מאוד למצוא זוגות שהין ביחד מגיל כזה ובסוף התחתנו..אז בשביל מה?????

רד מזה חבל מנסיון(מה אני חש..) חבל חבל חבל רק מזיק!

בס"ד

ולא כי יכול להיות בנאדם שזה כן מתאים (לדעתי) אלא כי התשובה משתנה....

אם רוצה סיבות יכול לפנות בפרטי או שתפנה אותו שאני ידבר איתו

א. להתייעץ לפני עם רב/מחנך.

ב. אם הולך טוב, מתחתנים מיד ולא מחכים.

ג. משתפים הורים בכל התהליך.

אם הוא לא מוכן לנ"ל - זה לא אמיתי.

אני לא הייתי ממליצה על זה מכמה סיבות, ואם צריך פירוט והרחבה - בשמחה:

א. האישיות לא מגובשת מספיק, ולכן יכולה להווצר תלות או מחיקת אישיות.

ב. אין עצמאות כלכלית.

ג. לא מתחתנים מתוך בריחה מהתמודדות עם היצר/הצורך הפנימי.

ד. לא מבינים באמת את המשמעות של חתונה. לא מבורר מספיק. ואז הנישואים ילדותיים ולא בוגרים ורציניים.

ה. הרגשה של החמצה.

ו. אדם לא מספיק מכיר את עצמו - איך הוא יכיר אחרים?

ז. ועוד ועוד...

כמובן, כל האמור לעיל הוא בקווים כלליים מאוד.

יש יוצאי דופן - וכדי לבדוק מי בדיוק - כדאי להשמע לכללים שציינתי בתחילה.

אז תגיד לו אחלה..לך תכיר

הוא כאילו רוצה שתשדך לו?

אם זה היה צריך להיות ככה אז כבר מזמן הייתי מוצאת לי איזה חתן..

אני לא חושבת שזה יחזיק בתור קשר אמיתי כי תמיד בזמן הזה בגיל שלנו מחפשים דברים חדשים, ריגושים חדשים.

איןמחויבות ובקלות אפשר 'לבגוד' בחברה.

תכל'ס זה מכניס לניסיון ענק.. זה משגע, רוצים אבל לא יכולים להמשיך ת'קשר באופן של מגע.

ולמה? למה לתת לעצמינו ת'הרגשה שזה לידינו אבל אי אפשר.

זו הרגשת החמצה וזו אחת הסיבות שמהן נופלים בזה.

יש עוד דבר זה מביא להרביית שיחה וזה עלול להביא לאיסור יחוד ונגיעה.

אז תענה לי מה עדיף? מה נדרש באמת..??

תגיד לו את זה.! שיהיה המון ב"הצלחה ולילה טוב..

אני מכירה בת שהתחתנה בגיל 16..אחות של חברה שלי..והיא היום בת 19 וחצי אמא לשניים

אבל כדאי לו מאוד שימתין כמה שנים.

ברור שהוא יחשוב שזה הולך טוב, אבל...

מי אמר שהוא יודע מה טוב?

גם ילד בגן מסתדר טוב עם חברה שלו..

הוא צריך לבחון את זה בצורה הנכונה, ולא סתם לראות ש"הולך טוב"...

מניסיון .....זה נשמע לנו כמו קלישאה וזה הגיל הזה...שרוצים לדעת ולנסות הכל...

     אבל אם הוא דוס ..שיקח בחשבון שאינמצב שהם יצליחו לשמור עד החתונה.....

                            בדרך כלל זה קשה להסביר לחברים ולשכנע

                                         אז בהצלחה

לפחות הוא יודע שהוא ניסה לעזור לחבר..

והשאר זה הבחירה של החבר בלבד.

ב"הצלחה לכולנו.

לא לנסות בגלל שהוא לא יקבל את זה.

אם הוא יקבל יש מה לדבר איתו ולנסות.

אבל אם לא אז עדיף לא לדבר דברים שאינם נשמעים.. ו-אגב יש לך שם יפה.

אבל אני רואה שהחבר הזה שאל את צעיר ורענן, זה סימן שהוא איפושהוא כן רוצה לקבל..

והוא לא יקשיב לו. רוב הסיכויים שאח"כ אם הוא יצטרך אוזן קשבת לבעיות או דילמות שיווצרו לו הוא יתפדח לבוא אליך. והוא לא יוכל לדבר עלזה עם משהו וחבל!

אז קח שבשבון שאולי עדיף לא לשכנע אם בטוח הוא לא יקבל...בהצלחה

שגם אם עכשיו החבר לא רוצה לשמוע אותי אז אני עדיין אהיה מוכן לשמוע אותו אם הוא יבוא בפעם אחרת ולתמוך ולעזור.(מקווה שהבנתי נכון.. כתבתי בלש' זכר כהקבלה למקרה)

אנשים בגיל שלנו (16-17) חושבים שהם בוגרים ומוכנים לחתונה!! כי הם לא!!!

באמת שלא, יש לי כמה חברות שמשום מה בטוחות שהן בוגרות ומוכנות לזה, אבל הן מ-זה לא... וזה ממש גרוע...

אני די חושב שיש מצב שהוא כן בוגר, בכל אופן הוא אדם בוגר(יותר מאחרים) בוגר לאו דווקא רציני כבד,

זורם והכל אבל לא תינוק וילדותית (אוךך! לא הצלחתי להסביר! הבנתם?)

אבל לחתונה קשה לדעת כמה בן-אדם מוכן!

שחושבים שהם מוכנין לחתונה בגיל 17! כאילו חתונה זה לא רק לאהוב אחד ת'שני לתת טבעת וזהו,זה הרבה יותר עמוק מזה..אינמבצ שילדון בן 17 מוכן לחתונה..!

זה טוב מאוד שהוא בוגר לגילו אבל לעניות דעתי בהקשר של חתונה צריך בגרות אך זה לא מספיק.

הבן אדם צריך להיות מלא מבפנים, לפתח את האישיות (שזה דבר שקורה רק עם הגיל!), להכיר את עצמך באמת, להכיר מה אתה רוצה, איזה משפחה,אישה , מה האידאלים שלך וכד'.

אני ממש לא בטוח שלנער בן 16\17 יש כבר את כל הדברים שכתבתי למעלה.

חתונה זה דבר מאוד מורכב וצריך עוד הרבה דברים מעבר לבגרות אישית.

בהצלחה רבה! שבוע טוב.

עם להעליב.

הוא סתם הולך אחרי תאוות הלב.

לדעתי הוא פשוט נותן לעצמו תירוצים.

בע"ה.

חפש "לב פנוי מן החכמה". שם שם.

אתה לא מכיר אותו , לא יודע איך הוא בתור בן - אדם , אדם ממש בוגר, והוא בן 16-17 (עוד כמה חודשים) היה ב"ה הרבה מאוד חתונות מבורכות - כן גם כאלה שאתה שמעת עליהם - על אנשים שהתחתנו בגיל 18-19.

השאלה פה האם זה טוב או לא! השאלה פה האם זה נדרש! האם זה אמיתי להתחתן צעיר, - גם מבחינת בגרות אישית, איזה תאוות אתה מכיר אותו בכלל שאתה מדבר, בחור טוב ברוך ה' (תאמין לי הרבה יותר ממך וממני - מחילה בלי לפגוע..)

אבל סתם בתור שיחה שדיברנו - כן ואנחנו מדברים - ולא אני לא אסביר לך\ם למה דווקא איתי... יש רצון להתחתן - השאלה פה האם זה אמיתי בגיל הזה ליצור קשר,

[כי למדתי לקח מהאשכול הטיפשי ההוא על ההפרדה] אבל לכל אחד יש . שיהיה הרבי מלובביץ. אז קל וחומר מישהו שאני מן הסתם מכיר אותו, כי אני מכיר את התיכון שלך.

כמה חתונות מוצלחות- היו. ספורות. הרבה טעויות- לצערינו יותר מידי.

שאווייה שוואייה פנאן פנאן

הניסוי שלך,תקלוט - אתה לא מכיר את כל מי שאני מכיר, קשה לך לקבל את זה, מה לעשות .

אתה עונה לעצמך, גם לגדול הדור יש יצ"ר - בגלל זה לא מתחתנים? לא! בגלל זה צריך לשאוף לקדושה, אתה לעולם לא תגיע למצב של 0 יצ"ר אז לא תתחתן? מה זה משנה גיל 18,24,45 ? - נכון, יש יותר יצר הרע,ונכון,שיותר ויותר גדלים - פחות קשה , אבל זה הסיבה שלא יתחתנו מוקדם?-תביא סיבה מספקת-בדרך הזאת לא תצליח להזיז אנשים מילימטר קדימה,לא רק לחשוב שאתה יודע הכל על כל מצב.

היה טעויות באותה מידה גם בגיליים גדולים יותר,

----סוף פריקה----

וואו דו'ץ הצלחת לעצבן אותי =/ זה חדש.

שאתה אמור לשלב עם זה את הבגרות האישית שלך, שזה יבוא ממקום של קדושה וזה יחזיק עם הבגרות.

אבל מוכן מוכן לקחת עול.. ולא סתם עול שזה אומר לטפל בבית עם אישה וילדים משכנתא חשמל מים קניות לחץ.. ועוד!

לעבוד וללמוד ולדעת ששלום בית לא מקבלים אחרי חתונה מיד ולא אחרי חודש וגם לא אחרי שנה אלא בונים את זה שנים.. עד שממש מסתדרים טוב ואוהבים חזקר אחד ת'שני (זה לא אומר שעד אז לא אוהבים אבל זה תהליך).

אז הוא מוכן לחתונה ואים הרבה כאלה שמוכנים בגיל כזה לחתונה.. אבל א\ם הוא מרגיש בלב שלם שכן אז שילך על זה.

כמובן לאחר עדכונים של משפחה וכ'.

שיהיה שבוע טוב לכולם.. מקווה שזה הובן!

רציתי לכתוב הודעה כזאת אבל הובה בובה השיגה אותי ב40 דקות..

שנה טובה!!! 

למרות שבטח רובכם יקראו את זה רק שנה הבאה...

"שנה באה ,שנה הלכה"  (מקווה שככה זה הולך...)

ואחיות שלי, והמדריכות שלי, ואמא שלי והחברות שלי...

אבל השנה לא כ"כ.. לא היה לנו זמן וחשק..=\

לא הבנתי כלום

לא משנה מי שלא מכיר אותי לא ידע מה אני רוצה ממנו נ.ב הבת של אמא ברוכה הבאה לפורום הקט והחביב שלנו

בס"ד

ונאמר:

(איך ניחשתם?!)

אמן!!!

ארץ ישראל לעם ישראל!! בלה בלה.

אנשים, זה כבר מגעיל.

והנה, אני יהיה יותר מגעילה אפילו-

היום אתם משרשרים פה ימ"ש על ערבים שפגעו במגבניקים,

אבל היו פה כבר שרשורים שנאמר בהם ימ"ש על מגבניקים עצמם.

למה היתה היציאה הזאת????

לא  תנצחו אותנו!!!!!!!

נה נה בננה .....

אנחנו יותר טובים !!!!

אנחנו חזקים גם אם תרצחו אותנו לא תנצחו אותנו!!!!!!!!

נה נה בננה ...!!!!

סתם שיהיה, שימותו...

ברור שלא, ר"ה זה יום הדין! איך אפשר בכלל לחשוב לעבוד ביום כזה??

אבל אם אין בעיה הלכתית בלעבוד עבודה כזאת בחג- אז מה הבעיה?

אין עניין להוסיף על עצמנו עוד ועוד איסורים בנוסף על מה שיש לנו ממילא. אם משהו מותר- אז אין בעיה לעשות אותו. ודאי שאם את מרגישה שלהחמיר בדבר הספציפי הזה ברגע הספציפי הזה יקרב אותך לה' אז את יכולה להחמיר, אבל באופן גורף? אם אדם שואל והוא מתלבט,אם הוא לא ירגיש רע עם זה- אז כן-שיעבוד.
מה שמותר- מותר!!

מי שעובד בראש השנה יהיה לו עבודה כול השנה

סתם עדיף שלא לעבוד!!

וגם אם כן נראה לי שעדיף שלא!!

זה יוצא איזה 1500 שקל ל4 ימים

אבל ויתרתי על זה בגלל כיבוד הורים

זה ראש השנהה!!!!

תעשי את זה בכוח כאילו תגידי לעצמך אני חייבת לעשות את זה ..גם אם אני לא מרגישה ראש השנה .....

אין מה לעשות...תיכנסי לזה לאט לאט.....

בס"ד

לכי תדברי איתה!תצאי אהבלה, סתומה, מטומטמת, מפגרת...לא יודעת מה! זה שווה את זה!תאמיני לי שעדיף לצאת אהבלה גמורה מאשר להמשיך עם ה"ריב הלא רשמי" הזה!

עדיף שעכשיו יהיה לך שם של אהבלה מאשר שזה ישאר המצב הזה, ועזבי אותך ר"ה ויום כיפור! בכלל! כל השנה! אני שונאת שנזכרים לפני ר"ה אבל אם כבר "עדיף עכשיו מלעולם לא"!

חבל!חבל!חבל!חבל!חבל מתוקה שישאר ככה!חבל עליך!חבל עלייך! חבל הקשר הזה!חבל על הכל!

את רואה שהיא לא מדברת איתך, היא לא באה אלייך כדי לדבר על זה? תפני עליה! תהיה קרציה! תחפרי לה עד שהיא תספר לך למה היא לא מדברת איתך ותשלימו!

לי לפני חודש רבתי עם חברה הכי הכי טובה שלי-חודשיים לא דיברנו!ולא דיברנו! ("תגידי לזאת וזאתי שתעביר לי ת'מלח")חודשיים!עם החברה הכי טובה שלי! וחשבתי לעצמי מה עשיתי שהיא לא מדברת איתי ולא מצאתי שום דבר! ושוב ושוב, אולי אז...אולי פה...ולא מצאתי! אז אמרתי לעצמי שאם היא רוצה לספר לי מה קרה שתבוא  אלי, מה אני פראירית?! בסוף זה היה משהו כזה דבילי וכל כך הצטערתי שלא פניתי אליה!

תחשבי על זה...קודם כל מה יכולתי לעשות שיכל לפגוע בה, ואז לכי לדבר איתה, גם אם את חושבת שלא עשית כלום...

ב"הצלחה!=]=]

לכי תדברי איתה!

אם את ממש מרגישה שלא בנוח,תבקשי ממישהי אחרת ש"תגשר" ביניכן.

אחרי זה תהיה לך הרגשה הרבה יותר טובה,מנסיון! .

א. היא ביישנית ( ואני לא כ"כ מתחברת לביישנים... אני אוהבת אנשים רעשנים!!)

ב. לא יודעת למה.

ג. היא גרה לידי אז בכלל אני מתפדחת שאני לא מדברת איתה!!

ד. אני יתחיל להגיד לה בוקר טוב אולי זה יעזור במשו...

אבל לי זה היה שונה: היא ל-א היתה ביישנית והיא לא גרה לידי...
ונראלי גם היא לא הבינה למה אנחנו לא מדברות! אז התחלנו כזה לאט לאט... בהתחלה סתם שתים שלוש מילים, ואחרי זה קצת יותר... אבל אפפעם לא דיברנו על הקטע הזה שהיתה תקופה שלא דיברנו...
אז תבחרי מה עדיף לך יותר, או להתחיל לדבר כאילו לא קרה כלום, או לבוא אליה, לדבר איתה על זה, לסדר תעניינים ו..זהוו..