פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1878)

אני רוצה לעשן

אני יודעת שזה לא טוב ולא בריא, אבל אני רוצה.

אני כבר במצב שאין לי מה להפסיד מכלום, והפעם אני לא רוצה לעשן כדי לעשות דווקא (אולי גם..) אלא פשוט

כי בא לי, כדי להיות קצת רעה.. לא יודעת למה.

ביום ראשון אני הולכת עם חברה שלי ליועצת של הביצפר שלי, חברה שלי אמרה שאני צריכה עזרה כי עכשיו גם התחילו

לי פלאשבקים (תמונות ממה שקרה פעם, שרצות לי בראש מהר.. כמו בסרטים..=) אבל אני ממש מפחדת, וגם פה אנלא

יודעת ממה בדיוק אני מפחדת.. מזה שאני חושפת ת'מה שיש לי בלב לעוד בנאדם? מזה שאני חושבת שלא יכולים לעזור

לי? מזה שאני ל-א רוצה להשתקם, אלא פשוט באלי לשקועעעעעעעעע?..

אני מניחה שגם על זה אין כ"כ מה להגיב אבל שוב, אני צ'כה לפרוק, והפורום הזה די עוזר לי |מתנצל|

אז שיהיו לכולם חיימאושרים.. ביי

היי!!

תגידו שמעתם במקרה על זה שכולם אוספים בקבוקים רייקים של הרבל אסנס?!

אפילו חברות שלי התחילו לאסוףף! יש שמועות על מבצע מטורף,

מישהו יודע במקרה פרטיםם??

אני לאידת מה לעשות..הציעו לי הדרכה בסניף שדרות ("סניף אגוז")שמי שלא יודע זה סניף ל"עולים" מאתיופיה..אבל בעיקרון אני אמורה להיכנס לשבט "יובל" (שלמי שלא יודע זה שבט לילדים עם פיגור נכויות ועוד..)אי מתלבטת איפה ללכת להדריך..

הסניף בשדרות-קרוב לאולפנה שלי,סניף מאוד חשוב,יש שם קומונרית פצצה אבל אני הולכת לבד,זה אומר להישאר שבתות,ולהתנתק לגמרי מהסניף והחברות בבית..

שבט יובל-זה בסניף,ליד הבית,זה גם מאוד חשוב,זה הדרכה רק בשבתות...אבל,אני לא כזה מתחברת לסניף בזמן האחרון ויש הרבה שרוצים להדריך וגם ככה אני הולכת להיות סביב הנושא הזה הרבה("קו לחיים")

קיצור קשה לי להחליט..אם למישו יש עצות-אני ישמח לקבל..וחוצמיזה אתם סתם יכולים לומר מה דעתכם..

שבוע מעולה..!

מכירים אתזה שאתם מתפללים--אבל לא מבינים מה באמת המשמעות של המילים??

אז אצלי זה ככה..לקח לי הרבה זמן לעבוד על עצמי בכלל להתפלל..ועכשיו זה...אני מרגישה שאני מתפללת סתם בלי לדעת את המשמעות,על מה נכתב,מה היחס שלי לזה..מה בכלל זה אומר..

וא אני מרגישה שאני מתפללת סתם,לחינם כי אני לא באמת מתחברת למילים..אוףף זה משגע אותי..!!!!

 מישו מכיר איזה ספר או מקום שיש בו פירושים של כל התפילה או משו כזה?אם כן--זה יעזור לי מאוד..

וגם אנשים סתם יבדקו איפשהו-לעצמם גם-איזשהו פירוש על קטע מהתפילה..זה גם יהיה נחמד..--סליחה על הבקשות אם הם מוגזמות בעיניכם..מקווה שהובנתי..

                המשך יומקסים..!!

אח שלי נהרג בתאונת דרכים לפני כמעט שנה.

נורא קשה לי עם זה.

אין לי כמעט חברות,אין לי עם מי לדבר,אני מרגישה שאני הולכת להתפוצץ.

אחי היה חברי הטוב ביותר.

המשפחה שלי תמיד היתה צינית,ואחי ואני ההינו היחידים שהתנגדנו לזה.

עכשיו נשארתי לבד,ויותר קשה לי כי אין עם מי לדבר.

אי מרגישה שאין מה לעשות. זהו כבר נמאס לי לנסות לדבר אם המפחה שלי. זה לא ילך. הם רק צוחקים עלי,ועליו,עם הבדיחות השחורות שלהם.

אני כבר שבוע על סף בכי. כל מריבה שיש לי עם המורה, כל הערה שנותנים אני מתחילה להוזיל דמעות.כאילו אין לי כוחות נפש בכלל. נגמרו לי.  כל בעיה קטנה שיש לי אני בג'אנטים. אף פעם לא היייתי ככה.אני לא מרגישה טוב כמה ימים ונראה לי שזה נפשי ולא גופני. קשה לי בחיים, הכל קשה לי שאני טיפוס לא מוצלח ולא הולך לי כלום לא עבודת ה' לא תפילה שום דבר לא מצליח לי וה' לא עוזר לי. אני בוכה אליו המון ולא מקשיב לי הכל קשה לי, ש-3 מהאחים שלי בפנימיה ואני נשארתי בבית ומתגעגעת. אינלי מושג מה איתי אני מותשת ולא מליחה להרדם. אני מסתובבת כמו סהרורית ומפחדת מעצמי. אני חושבת שאני נהיית חולה מרוב כאב לב. אני לא אוכלת כלום מפתחת לעצמי אנורקסיה או תת תזונה אין לי מושג מה ההבדל ויש לי סחרחורות ובחילות וכאבי ראש כל הזמן. אני עצבנית ולא מצליחה לשבת במקום  אחד. אני מתעוררת בלילות כל הזמןולא ישנה בשקט.                                                                                                                                          אני לא אכתוב שאני רוצה להתאבד אני רוצה לחיות אבל איך יוצאים מהחיים הקשים האלה שאני בונה לעצמי אין לי שום מושג.  אני לא מצפה ממכם להבין את מה שכתבתי אני בעצמי לא מבינה א תזה. הבעיות שלי נראות כאן שטחיות ברמות מטורפות אבל זה לא זה זה עמוק יותר זה רק תסמינים אין לי מושג מה הבעיות שלי ונמאס לי מעצמי. אתם לא תבינו מה הבעיה בעצמי כי אני לא מבינה גם רק תגידו לי איך לעזאזל ממקדים בעיה, איך אני אפתור תבעיות של עצמי?

אז ככה...

כל שנה נכנסות לסניף מדריכות חדשות שהיו חניכות...השנה הגיע תורנו להכנס...ואני ממש לא יודעת אם להכנס או לא...

מצד אחד- הדרכה זו חוויה (שבמסגרת הזאת) לא תחזור על עצמה...ואני גם ממש אוהבת להדריך, ולעבוד עם ילדים..

מצד שני- אני לא ממש אוהבת את הצוות...וגם זה יהיה מזזזה קשה עם הלימודים והלחץ...וכל שבוע לעשות פעולה אחרת...קשה...

יש רק מקומות ספורים ואנחנו שבט דיי גדול..אם לא אתקבל לשם אני יכולה גם ללכת לסניף אחר..אבל אני לא יודעת מה לעשות בעניין הדרכה בכלל...

אז בקיצור אנשים..אם תוכלו בבקשה לעזור לי להחליט, או לספר סיפורים אישיים של הדרכה או תכונות של מדריך זה ממש יעזור!

תודה!! =]

אה- ותנסו לא לשנות נושא...

אנשים יקריםםםםםםםםםם

אני כלכך מבולבל אני כלכל עצוב אני כלכל אבוד, אני שוקל התאבדות.

הורים שלי מגעילים (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) והאחיפ שלי מדעילים ממש (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) ואני הכי מגעיל מכולם (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!). אם אינ יתאבד זה יעזור לכולם, חוץ מהפסיוכלוגית, שהיא היחידה שתבוא להלוויה בכלל. ואולי גם היא לא תבכה, ואולי גם חבר שלי הכי טוב יורם, שרבתי איתו שילשום ואנחנו לא נדבר יותר בחיים, אני סופר כבר 36 שעות וזה משיך. החיים האלה הם עינוייייייייייייייייייייייייייייי