פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1880)

נושאים שמעניינים ושלא כול אחד פה יספר על ההיתאבדויות והתיסכולים שלו כי זה מתסכל את כולנו אז באמת הפורום הוא....די פ'סדר אבל לא להיתדרדר.......תומר..

די. אני רוצה לחזור ליסודי.

הם מפציצים עד שזה מפחיד,

וזה רק תחילת השנה..

ואז הם אומרים לנו לא להילחץ, כי יש לנו ר-ק כך וכך ללמוד...

לא, אני בכלל לא נלחצת, סתם הזכרתם לי בגרויות,

ונתתם לי משימות שקשות מדי בשבילי, אחרי שלא למדתי כלום 8 שנים...

אמא'לה!!!!

אנחנו טחונים בלימודים!

|לחוץ|

מישהו מוכן להרגיע?...

אני שביעיסטית!!! אמא'לה!!!!

 ובבי"ס שלנו שאלנו אותנו אם אנחנו רוצות לעשות השנה במהלך הלימודים קורס פסיכומטרי מטעם הבי"ס ואז יספסדו לנו אותו..אבל אני לא יודעת אם לגשת או לא כי לפני שנתיים גם עשו ככה והסטטיסטיקה הראתה שמתוך 30בנות שניגשו רק 8 עברו את ה500 שזה בקושי עובר..

אז אני לא יודעת אם לעשות או לא כי אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה ללמוד אחרי השירות..

אני ישמח אם יעזרו לי בזה!!

שב"ש

די נמאס לי..

גדול עלי לחיות.. גדול עלי להתמודד.. אין בי כבר כוח לניסיונות שלו,

של ה'... זה לא גדול עלי- זה ענק עלי..

אני שבורה כולי.. אין בי כוח להמשיך הלאה..

אין בי כוח.

הלוואי שאני אזכה להבין את הראש שלכם יום אחד...
אז ככה, בלי להתחיל להשתפך ולהסביר כמה שהכל מסובך ולספר סיפורים על איך בעצם הכל התחיל, אלא ישר ולעניין, ואם הסיפור עצמו (מעבר לשורה התחתונה, כל הרקע..) עקרוני אז אולי בהמשך...

הבחור כמעט בן 18, גדול ממני בקצת פחות משנתיים (אני- 16).
מדברים, המון.
כמעט כל לילה.
אני ממש לא הטיפוס של טלפון, אבל ממש לא, ואיכשהו השיחות תמיד אורכות בין שעתיים לשלוש וחצי-ארבע.
מהנתונים היבשים האלה, פלוס ראש של בן, מה אתם חושבים שהוא חושב על הקשר הזה?
[בהערת סוגריים: בואו נגיד שזה קשר די מוזר, לא רומנטי בכלל (אני גם לא הטיפוס), אני לא מאוהבת בו ולא כלום, אבל אין לי מושג מה הוא חושב על זה.]

או שתענו על השאלה הזו: בתור בן, דוס (אם זה עקרוני), אם היה לך קשר כזה- מה היה היחס הרגשי שלך אליו (לקשר)?

תודה לכם!!

כשאני חושבת איך אחרי שאני ימותיגידו עלי..

אמה אני טובת לב,נבונה וברוכת כישרון..

ואולי אפילו יכתבו עלי ספר זיכרון..

ומי שעשה לי נורא יצטער..

ומי שאוהב אותי יבכה עוד יותר..

ואז אני חושבת..

אם הם אומרים כולם כאל ה דברים טובים..עלי

אז למה הם לא אומרים לי זאת כל עוד אני חיייי??

*תחשבו עלזה...

מאחת שמעוצבנן על כול העולם..

אני לא מאמינה שזה קורה ליי!!! ב-ג-ר-ו-י-ו-ת-!!

עוד מעט יש לנו מבחן על כל יהושוע...ועבודה להגשה באותו יום...והוסיפו לנו לבגרויות השנה עוד 2!!!

בעע:[[ חפרו לנו שעותת על הבגרויותת!!! ופשוט אינלי כחח!!! אני לויודעת איך אני יעבור את זהה...:[[

תגידו...

-עם מי אתם ביחס יותר טוב? אבא /אמא?

-עד כמה היחס טוב? באמת הייתם מסוגלים לספר הכל.?..

-הייתי רוצה להמליץ על לספר הכל כי זה יעזור ממש..אבל זה קשה..!!.-לפני בערך שנה היה לי מקרה של הטרדה מינית...לקח לי בערך שבוע-שבועיים לספר לאמא שלי... זה לא היה טוב..! הייתי צריכה לספר לה עוד בהתחלה.. אבל זה היה קשה...אני לא זוכרת איך סיפרתי לה את זה... אני רק זוכרת כמה בכיתי אח"כ.. [סיפרתי לה את זה בטלפון..אני בפנמיה..] אני אישית, לא הכי מחוברת לאמא שלי...איך לספר לה דברים שהיא חייבת לדעת?.. -אני לא מצליחה לעשות את זה... אשמח אם תוכלו לתת עצות...

חודש טוב ושבוע טוב לכולם..!! והמון בהצלחה בלימודים!!

הבעיה היא ככה:

יש לי חברה שאיך לומר? אוהבת "לספר" סיפורים..

חלק אמת וחלק שקר (הוכח) והיא בעצמה נראלי כבר לא יודעת מה אמת ומה שקר..

אפילו היה פעם אחת שהיא סיפרה לי משו (הזוי אבל יכול להיות מציאותי) ופסדר.. קיבלתי.. אחרי חודש היא מספרת לי את אותו סיפור רק עם משפט קטן בהתחלה שמשנה הכל.. והמשפט הוא: "פעם חלמתי חלום מוזר..."

אז אתם מבינים? נראלי הבחורה לא מבחינה בין חלום למציאות...

ועכשיו היה עוד מקרה שהיא לא יודעת לבנות (כדי שלא יחשפו פרטים זה מה שאמרתי..) ואני יודעת שהיא לא יודעת לבנות ולפני כמה שבועות היא ניסתה לבנות בבניה שלי וממש לא הלך לה.. ופתאום היא מספרת לי שהיא בנתה בנין ואפילו מכרה אותו למישו ושאלתי אותה מתי זה היה ומסתבר שזה היה בערך בזמן שהיא לא הצליחה לבנות את הבניה שלי...

(אתם יודעים שזה לא בניה.. זה פועל אחר..)

קיצר.. זאת הוכחה לכך שהיא באמת באמת משקרת ואני לא יודעת מה לעשות!

זה כבר נמאס!!

מה אתם אומרים??