צהריים טובים!
רציתי לשאול את השאלה המרכזית,
ולא ידעתי איך בדיוק לומר את זה,
אז ניגש ישר ולעניין
ונגיד דוגרי ואמיתי.
אם מישהו\ מישהי מכירה מישהי מתאימה,מאד מאד אשמח...
תודה רבה!
צהריים טובים!
רציתי לשאול את השאלה המרכזית,
ולא ידעתי איך בדיוק לומר את זה,
אז ניגש ישר ולעניין
ונגיד דוגרי ואמיתי.
אם מישהו\ מישהי מכירה מישהי מתאימה,מאד מאד אשמח...
תודה רבה!
תרגיעי מה את מתנפלת ככה?
נמאס כבר שכל אחד עונה איך שבא לו תתחילו לענות כמו בני אדם!
זה בטוח לא מועיל אם מתנפלים ככה על בנאדם!
יומעולה לכוווולם(סליחה על הבוטות)...

בס"ד
האם מישהו כאן יכול לספר לי על הרב אבינר?
קראתי את הדברים הבאים:
בית דין ירושלים מטעם הגרי"ש אלישיב אוסר על הרב אבינר לפסוק בכל נושא שהוא ואוסר על כלי התקשורת לפרסם את פסקיו.
הרה"ג יוסף פנה לבית הדין בראשות הרה"ג דב לוין - נכדו של ר' אריה לוין זצ"ל. בית דין זה הוא בית הדין שאליו מפנה הגרי"ש אלישיב (ראה פסקי דין ירושלים ח"ז עמוד קסז), לפסק שפסק בית הדין מצורפים הנימוקים, ובהם כתוב שהגרי"ש אלישיב אמר לרה"ג לוין שראוי להזדקק לתביעה זו ולאסור על כלי התקשורת הדתיים הנשמעים לדעת תורה מלהשמיע את פסקיו של אבינר.
האם הם נכונים?
מה לך ולהם בררתי לגבי העניין של מה הסיכונים בלהוציא שם רע על ת"ח וזה לא נעים אבל אם אתה מתעקש שלח מסר"ש ואני יענה...
בס'ד
מכתב תגובה........



ההודעה היא כתובה בלשון זכר אבל מיועדת גם לבנות!!!! ועוד סליחה אחת מצטער על האורך של המכתב!!!!
חבר'ה באמת אבל באמת הגזמתם נכון זה פרום של גיל ההתבגרות ובגיל ההתבגרות יש הרבה בעיות אבל לא כל בן אדם צריך לפרט לנו כמה החיים שלו הכי קשיים והכי מסובכים!!!! אני מתלבט עדין אם לכתוב את זה כאן בפורום או לא אבל אני אכתוב כדי תבינו!!! יש פה חבר'ה עם כל מיני בעיות כמו יצרי מין(סליחה על המילה) ועל כמה שבא להם להתאבד!! כן זה קורא כמעט לכל אחד בחיים, אז מה אז הוא יכתוב את זה???? כן גם לי זה קרה ולא פעם אחת!!!! אוקי אז אני נולדתי עם מום בלב עברתי 2 ניתוחי לב פתוח ואולי ה-3 בדרך! אבא שלי נפטר מסרטן לפני 4 חודשים וסבתא שלי(אמא של אבא) נפטרה חצי שנה לפי כן גם מסרטן!!!! אז אני לא כותב את זה כדי שתרחמו עלי בכלל לא כי אני לא צריך את זה כי ב"ה ה' יש לי חברים ומשפחה תומכת!!! אני כותב את זה כדי שתבינו שלא כל בן אדם שמרגיש רגע של זוועה והוא רוצה להתאבד אז הוא צריך לכתוב כאן!!!! מה שכן צריך לראות איך אפשר לעזור לכל אחד!! ובזה אני יכול לתת לכם כמה פטרונות שעוזרים לכל דבר!!! וכמובן בדוקים ומנוסים!!! ואלו הם: לכו תתבודדו ותדברו עם אבא(שבשמים) על הכל פשוט תשפכו לפניו הכל. תדעו הוא מחכה לזה שתעשו את זה!! ולכם זה רק יעזור. אפשר גם ללכת לכותל או לקברות צדיקים שם יכול להיות יהיה יותר טוב!!! ואבא תמיד שומע וגם הרבה עוזר! עוד דבר אני בטוח שלרובכם אם לא לכולכם יש משפחה וחברים טובים, אז תדברו איתם עדיף שתמצאו לכם חבר אחד שקל לכם לדבר איתו ודברו איתו על כל מה שמציק לכם ותעזרו בו איך לפתור את בעיתכם!!!! אני עושה את זה וברוך ה' אני מאושר!!!
וסתם לכל החבר'ה בנים בנום שרוצות חבר/חברה עזבו שזה בכלל אסור לפי 99% מהרבנים!!(תתקנו אותי אם זה לא 100%) זה לא טוב ולא בריא לשני הצדדים!!!! זה גורם אחר כך להרבה אי נעמיות בעתיד!!! עזבו את זה תתבגרו תגדלו ואז תרצו תכירו מישהו/הי ותתחתנו איתו/ה!!!
אז צדיקים שיהיה לכם חיים מאושרים תהנו מהם הכל לפי רוח התורה וההלכה!! ואם עדין מישהו נתקל בבעיה קשה שאין עליה פתרון מוזמן לפנות אלינו כאן בפורום או אם אתם רוצים אליי במסר אישי!!
אחים אהובים, אשתי היקרה,
מה קורה?
אגב, כששאלתי מה דעתכם, לא התכוונתי מבחינה ספרותית. זה פחות מעניין אותי. השאלה היא מבחינת האמת. האם זה שייך? האם זה נכון?
למישהו יש הצעות מעשיות, איך לבדוק אם אני מתאים, איך לעשות את זה נכון (וגם שדוכים...)
שמחה והתעלות, יושר ואמת! 

מכתב לך, עצמי, חיי ופשוט במילה אחת טבעית: אשתי.
רעייתי, איך את מרגישה? מה זורם בהליכי חייך? מה עם האמת, החיים והטבע?
היכן המקוריות הכל כך גדולה שיש בנו, שכל כך כיספנו לה?
האם הגעגועים, השמחה הגדולה, וכל שאר החיים הטובים זורמים בליבך?
תקשיבי, רציתי להתייעץ איתך, לחשוב ביחד,לברר ולהציע.
חשבתי שאולי כדאי לעבור לשלב הבא של החיים. להתקדם לעבר חיים הרבה יותר גדולים. להתחבר באהבה גדולה. להתחיל להקים את ביתנו. דווקא בגיל הזה. בילדות, שבה עוד לא נשחק הטבע שלנו, בה עדיין אנחנו פתוחים אל האחר, אל השוני. ובמיוחד עכשיו שצריך להיפתח לעצמנו, לברר באמת על כל החיים שלנו להתפתח ולהתעלות.
ברצוני, לחיות חיים טבעיים-מקוריים, מלאי אמת, שנותנים סיפוק אמיתי לנשמה הישראלית. ומתוך כך בשמחה גדולה, לשיר ולזמר, לתופף על טרבוקות וג'מבות לנגן בגיטרה, לזעוק בחליל ולצאת בריקוד.
שכל החיים האלו יהיו מלאי אהבה, אהבה שלנו זה עם זו, עם הילדים שבעזרת ה' יהיו לנו, אהבה לכל פרט ופרט בבריאה, לקבל כל כח חיים שנמצא.
נגור בטבע מלא הקדושה של ארץ ישראל, (אולי זה ישפיע לנו להיות טבעיים במחשבתינו, שלא יהיה זיוף באמת שלנו, שתיהיה טבעית כמו שהיא...) נבנה איזה בור ליד הבית, נמצא איזה מעיין, נוכל לשבת עליו ולהתבונן...
לילדים שלנו ניתן חירות מלאה, הקשבה, לתת לכל דרישה ותביעה שלהם מקום ופעולה.
נתפלל את התפילות של ר' נחמן, נלמד 'שמונה קבצים' של הרב קוק, ונרקוד עד כלות הכח.
נחבק יהודים שנמצא,
נאכיל גדיים קטנים שנגדֶל מבקבוק...
אני לא סגור על עצמי, אבל אני חושב שיכול להיות נפלא.
יש לי עוד המון מה לומר... המון מחשבות מתרוצצות בליבי... אבל זה לא ייגמר.
אוהב מאוד מאוד,
בעלך, את עדיין לא מכירה אותי, אני לא מכיר אותך,ואני רק בן 16...
מכתב זה נכתב מתוך כנות ליבי (ככה נראה לי). מה אתם אומרים? מה דעתכם?
מכתב לך, עצמי, חיי ופשוט במילה אחת טבעית: אשתי.
רעייתי, איך את מרגישה? מה זורם בהליכי חייך? מה עם האמת, החיים והטבע?
היכן המקוריות הכל כך גדולה שיש בנו, שכל כך כיספנו לה?
האם הגעגועים, השמחה הגדולה, וכל שאר החיים הטובים זורמים בליבך?
תקשיבי, רציתי להתייעץ איתך, לחשוב ביחד,לברר ולהציע.
חשבתי שאולי כדאי לעבור לשלב הבא של החיים. להתקדם לעבר חיים הרבה יותר גדולים. להתחבר באהבה גדולה. להתחיל להקים את ביתנו. דווקא בגיל הזה. בילדות, שבה עוד לא נשחק הטבע שלנו, בה עדיין אנחנו פתוחים אל האחר, אל השוני. ובמיוחד עכשיו שצריך להיפתח לעצמנו, לברר באמת על כל החיים שלנו להתפתח ולהתעלות.
ברצוני, לחיות חיים טבעיים-מקוריים, מלאי אמת, שנותנים סיפוק אמיתי לנשמה הישראלית. ומתוך כך בשמחה גדולה, לשיר ולזמר, לתופף על טרבוקות וג'מבות לנגן בגיטרה, לזעוק בחליל ולצאת בריקוד.
שכל החיים האלו יהיו מלאי אהבה, אהבה שלנו זה עם זו, עם הילדים שבעזרת ה' יהיו לנו, אהבה לכל פרט ופרט בבריאה, לקבל כל כח חיים שנמצא.
נגור בטבע מלא הקדושה של ארץ ישראל, (אולי זה ישפיע לנו להיות טבעיים במחשבתינו, שלא יהיה זיוף באמת שלנו, שתיהיה טבעית כמו שהיא...) נבנה איזה בור ליד הבית, נמצא איזה מעיין, נוכל לשבת עליו ולהתבונן...
לילדים שלנו ניתן חירות מלאה, הקשבה, לתת לכל דרישה ותביעה שלהם מקום ופעולה.
נתפלל את התפילות של ר' נחמן, נלמד 'שמונה קבצים' של הרב קוק, ונרקוד עד כלות הכח.
נחבק יהודים שנמצא,
נאכיל גדיים קטנים שנגדֶל מבקבוק...
אני לא סגור על עצמי, אבל אני חושב שיכול להיות נפלא.
יש לי עוד המון מה לומר... המון מחשבות מתרוצצות בליבי... אבל זה לא ייגמר.
אוהב מאוד מאוד,
בעלך, את עדיין לא מכירה אותי, אני לא מכיר אותך,ואני רק בן 16...
מכתב זה נכתב מתוך כנות ליבי (ככה נראה לי). מה אתם אומרים? מה דעתכם?
בס"ד
יש פה מישהו שמכיר את הישיבה שבקרית מלאכי?
שישלח לי בבקשה מסר, או יותר פשוט, יכתוב פה תגובה..
תודה!
בבקשה מי שמכיר או מכיר מישהו שלומד שם שקרוב אליו, שיגיד לי!!בבקשה!!!
הגעתי למצב שאני מפחדת ללכת ברחוב...(!!!)
כל הזמן אנשים מסתכלים עליי....
וזה לא שאני מתלבשת לא צנוע או משו כזה.. אני ממש מקפידה על צניעות ועל הכל!!!..
לדוגמה- נסעתי פעם אחת באוטובוס פתאום אני קולטת איזה אחד מסתכל עלי -בוהה בי..., מסובב את הראש, אומר משהו לחבר שלו ובמשך כל הנסיעה בערך הם פשוט לא הפסיקו להסתכל עלי..
וקראו לי עוד מלא מקרים..כאלו ואחרים.. אני פשוט מפחדת!!!... מה לעשות????????.
מאמר יפה שראיתי באתר של חברים מקשיבים! אני שמה את זה כאן כחומר למחשבה בלבד, אז בבקשה לא להפגע! | |
העובדה המצערת היא, ששלווה ואושר הם מצבים טבעיים עבורנו אבל יש תקווה! לפניכם שש אסטרטגיות מוכחות להשגת ייאוש ואומללות | |
אנשים רבים מאמינים ברוב תמימותם שכל מה שהם צריכים לעשות זה לשוט בנחת בסירת חייהם והאומללות כבר תמצא אותם. אבל אין דבר רחוק יותר מן המציאות! העובדה המצערת היא ששלווה ואושר הם מצבים טבעיים לכולנו. רק תסתכלו על ילד משחק, על עצמכם בחופשה נחמדה או על כל אדם העסוק בפעילות יצירתית. כשהראש שלנו נקי מחשיבה מבולבלת ושלילית, תחושת שלווה וסיפוק עמוק מופיעה בדרך כלל. האם זה אומר שאין תקווה? בהחלט לא! האסטרטגיות המפורטות בהמשך, בדוקות ומנוסות, ישפרו בהחלט את סיכוייכם להשיג מסכנות, אומללות וייאוש. 1. היצמדות לזכויות זכותכם המלאה להרגיש שמגיע לכם. זכותכם מלידה לצפות לתשומת לב, נאמנות, הערכה והכנעה מכל הסובבים, באופן קבוע. חישבו על אי הצדק העמוק והברור לעין כל, שלמישהו אחר יש משהו שאתם רוצים. פשרנות, שיתוף פעולה, סבלנות ואחריות הם דברים שקשורים רק לאחרים. באופן כללי, זכרו תמיד שהחיים חייבים לכם, וששמו אתכם על הכוכב הזה כדי לקבל. 2. הכל אישי נגדכם אם רק תתבוננו סביב, תוכלו תמיד לגלות כוונות זדון. הדבר נכון במיוחד בקשר לבני משפחתכם. נניח שבן/בת הזוג שלכם מתעלמים מאחת ההעדפות שלכם. קפצו על ההזדמנות לראות את זה כהוכחה סופית שאתם לא חשובים להם, ושכנראה מעולם לא הייתם . אם הילדים שלכם מורחים את הזמן לפני השינה, הם בוודאי מתכוונים רק לעצבן אתכם, ואתם כנראה הורים עלובים. זה באמת פשוט מאוד. אל תתעלמו משום דבר, וצאו תמיד מתוך הנחה שהכל נעשה מתוך כוונה רעה. זכרו, אם לא תיקחו את הדברים באופן אישי, אף אחד לא יעשה את זה במקומכם. 3. התמקדו בבעיות קשה למצוא הגיון בבעיות אם לא מתמקדים בהן. לכן, חיוני לאתר את כל הבעיות שלכם ולחשוב עליהן תמיד. טפחו בעצמכם את הגישה שאינכם יכולים לעשות שום דבר עד שכל הבעיות הקודמות ייפתרו. זכרו גם שאין פיתרון בלי בעיה, אם רק מחפשים אותה היטב. היזהרו מלחשוב לאן נעלמות הבעיות כשלא חושבים עליהם, למרות שזה מפתה. 4. נפחו כל דבר לעתים קרובות אנשים גוזלים מעצמם את האומללות, כשהם שומרים על פרופורציות. זה גם מיותר וגם חסר תועלת לחלוטין. למה שמישהו ירצה לחשוב על עצמו כ"רק בנאדם" כשאפשר להשתמש ב"חסר תקנה" או "כישלון חרוץ"? ובאותו עניין, כשנזכרים בשגיאות העבר, למה להסתפק בחרטה עמוקה, כשרגשות אשמה משתקים נמצאים בהישג יד? ברור שנדרשת לשם כך מעט השקעה, אבל התוצאות יכולות להיות אדירות. רק תארו לעצמכם את הרווח שתשיגו, כשתגיעו בסופו של דבר לאמונה שהחשיבה השלילית שלכם משקפת בדיוק רב את המציאות. 5. צפו לקטסטרופות חשוב מאוד לזכור שדברים איומים ונוראים עלולים לקרות בכל רגע. בואו נתחיל עם הגוף. נפתח בתשומת לב יתרה לשינויים בתחושות הגוף, גם הקטנים ביותר. אחר כך, נניח לדמיון להשתולל. כל דבר שקשור לחיידק טורף או טפילי מעיים ענקיים יהיה בסדר. אנשים לפעמים מרגישים בסדר גמור. אבל אל דאגה! חשבו על מחלות שקשה לגלות אותן, אתם בוודאי נמצאים בסיכון גבוה ללקות באחת מהן. כמובן, אין שום סיבה להסתפק בענייני בריאות אישיים. טווח הקטסטרופות הפוטנציאליות רחב. לדוגמא, יש פצצות מזוודה, נפילת אסטרואידים, מיתון כלכלי, מגפות, דבורים קטלניות וכולי. פשוט השתמשו בדמיונכם כדי לעבד תחושה ריאליסטית של גורל אכזר קרב ובא. התענגו על תכנון הגאווה שתחושו על ערש דווי, מההכרה ששום דבר בחיים לא הצליח להפתיע אתכם. 6. "לא תודה" להכרת תודה. כל העבודה הקשה שהשקעתם באומללות תרד לטמיון, אם רק תתחילו להתעסק עם הכרת תודה. עם זאת, מדובר בנושא מאתגר מאוד, משום שהחיים מלאים הזדמנויות להכרת תודה. התחילו אם כן בהתייחסות לכל מה שקיבלתם בחיים כאל "נתון". אחר כך, מקדו את מחשבותיכם בדרכים הרבות שבהן החיים ממשיכים לאכזב אתכם. ברמה הגבוהה יותר, תוכלו אפילו ללמוד למצוא את הרע שבטוב. לדוגמא, אם תקבלו העלאה משמעותית במשכורת, תוכלו לחשוב מייד על ההשפעה שתהיה לזה על תשלום המיסים שלכם. סלקו הכרת תודה מחייכם והאומללות תהיה קרובה אליכם יותר מתמיד. מלה לסיום. יופייה של האומללות הוא בכך שככל שאתה משתף בה יותר את האחרים, ככה אתה מקבל ממנה יותר. אז חלקו אותה בנדיבות. אומללות אוהבת חברה. |
שאלה.. כמובן [:
אוקיי, נגיד מצאתי שידוך והוא מוצא חן בעינייך. יפה, מרשים, חכם, ווטאבר. עכשיו-איך יודעים שהוא "האחד" ? למה שאחד אחר לא יתאים לי אם יש הרבבבבה בנים דתיים בגילי בעולם, מי אמר שזה דווקא הוא[?]שאני צריכה לבזבז את החיים עם? זה קצת מוזר אבל..אם אהבתי אותו אני בטח לא יפסיק להיפגש, אבל בינתיים ידחה אחרים שיכולים להיות יותר מוצלחים? מוזר.
אולי בגלל זה יש לחילוניים חברים/ות כבר בגיל צעיר.. לראות מה הם מפספסים/מרוויחים.. ופה- אם יש שידוך והולך טוב אז הופ! מתארסים.


).
בזמן האחרון, ובכלל כל החיים יוצא לי לשמוע ה-מ-ו-ן על בנות שלא התחתנו...
אני יודעת שאני עוד "קטנה" וזה לא לגילי הדבר אבל זה מלחיץ!!!
אם גם אני (ח"ו ח"ו) לא יתחתן?????..
זה ממש מפחיד!!-אנלא מפסיקה לחשוב על זה..
לפעמים אני מנסה לדמיין את עצמי בעוד 10 שנים.. ואז מגיע הבעיה, יהיה מישו, לא יהיה , אני יתחתן מתישו בחיים שלי?..
שמע ישראל איזה פחד!!..
****לכל אלו שבזמן האחרון רשמו הודעות על זה ש- "כל אחד מספר פה על הצרות שלו והשטויות שלו" מצטערת עם זה מציק לכם, זה המקום שבאמת אני מרגישה שאני יכולה לכתוב ויעזרו לי פה...******
ואני מאחלת לכולם-בריאות, אושר, עושר, הצלחה בחיים, שמחה וכל מה שתרצו-שיתגשם..בעז"ה..!!
חיימאושרים!!
האם אתם חושבים שהורים צריכים לנג'ז לילדיהם בקשר לבגרויות-שהם ילמדו וכו', או לקום בבוקר למניין ודברים כאלה. עכשיו בתקופת הבגרויות, הורים נלחצים שהילדים לא לומדים מספיק או בכלל-מה על ההורים לעשות אם הם רואים שהילד כמעט ולא עושה כלום?
אני לא מצליחה בשום אופן לצאת מהדיכאון הזה!!!!!
אני רוצה כבר למות!!!!!!!!!! מאד מאד רוצה!!!! אבל אני פוחדת שאם זה לא יצליח יישלחו אותי לאישפוז מלא.... וגם אמרו לי שמי שמתאבד מגיע לגיהנום..... -זה נכון או שעבדו עלי????
הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים, התרופות, האשפוז יום החרא הזה וכל שאר הדברים רק מכניסים אותי יותר לדיכאון!!!!! והם לא נותנים לי לעזוב, כאילו, הם מחייבים אותי ואומרים שהחוק לצידם כי אני מתה למות!!!!!!!!! (מתה למות....- איזה משפט גאוני...)
אני מרגישה מגעיל לגבי עצמי ולגבי כל דבר אחר...
ואני מתנהגת לפעמים כמעט כמו חילונייה (לא מחכה בין בשר לחלב, מדליקה את האור בשבת, מקללת וכו'...) ואני מרגישה עם זה דפוק ממש!!!!!!!! אני מאמינה ב-ה' מאד!! לא יעזרו לי כל הספרים והרבנים, אני פשוט כועסת עליו ברמות מטורפות!!!!!!!! ותאמינו לי שיש לי למה ושאני לא עושה מפיל נמלה!!!...... אוף... הוא בטח כועס עלי כ"כ!!!!!!
נמאס לי!!!!!!!!!!!!! הצילו!!!!!! אני רוצה להירדם בלי להתעורר!!!!!!!!!!
