פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1904)

הלוואי חיים כאלו.

כזה דבר
אולי יש רגעים כאלה אני למשל תמיד חושב אל זה במיתה

זה ממש עניין.
לטבול במעיין ולטייל בטבע עם גיטרה.
חלילית אצל החבר האחר וביחד עוברים ממעיינות.
גבעה יומשלם עוד לא הגעתי למדרגה.
מדבר ועוד איך מדבר.

אוי...
אני הייתי במצב הזה...
אמנם לא היתסתובבתי בעמצא הלילה בחוץ אבל...
ממש נהייתי אחרת, היתחלתי לא לשמור כשרות לא לשמור שבת ודברים כאלה
והיה לי קטע שממש רציתי להיתאבד אבל למזלי בדיוק כשבאתי לקפוץ חברה באה והצילה אותי. ממש היה לי מלאך ששומר עלי..
אגב זה אמתי...
לא יודעת מה להגיד לך... ב"ה יצאתי מזה
מקווה שגם אח שלך!

בעהי"ת יהיה טוב!!!

מקווה שזה לא אישי מידי ואם כן-תעני המסבר אישי..
איך החברה עזרה לך?? יש לי גם חברות כאלה ואני ממש מתה לעזור להם ואני לא יודעת מה הם הכי צרכיכות מה הכי חסר להם.. אשמח שתתרמי לי מנסיוך...

יוטוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

היא סיפרה לי על החיים שלה, שגם לא משהו...
היא סיםרה לי מה היא עשתה כשהיה לה ממש קשה.
היא כתבה בדף את כל הדברים שקשה לה בחיים, בעיות שלה קיצצ צרות..
ואז היא שרפה אותם... היא אמרה שזה עזר לה, ככה היא שרפה באש את כל התחושות... את הכל...
עבר כמה זמן מאז שהחליטה להישתפר והינה ב"ה הצליחה...
היא אמרה לי לזסות את זה,
ניסיתי, לא עזר מי יודע מה אבל היה שווה
אבל הבנתי למה אני שונאת את עצמי, את החיים, את הקב"ה בקיצר הצלחתי להשלים על בעיותי והתחלתי ב"ה להיתחזק...
וחוצ מזה שהמדריכה שלי עזרה לי, תמכה בי לאורך כל הדרך וענתה לשאלותי וזה ממש עזר...

מקווה שעזרתי במשו...
יומעולה!

מקווה שיעזור...

יוווו
אולי זה אני?!
סתם...
אויש זה היה תקופה ממש *****(צנזורה...)

ב"ה ית' בר"ה

ערב טוב
אני יכתוב ב"ה

א' כל הכבוד על הרצון לעזור לך שלך

כדי א' לדבר אם ההורים שלך שיומרו לך שלך דברים טובים

נקודות טובות

ב' כדי שאבא שלך א' יכנס לאתר אזמרה שם יש שעורים שיספרו לו איך לדבר
אם אח שלך(גם איתך) ולחזק אותו ,(בדברים טובים) ואיך לצאת מזה

ב' כדי שידבר אם הרב שלום ארוש (הוא מבין בזה )

025812210 שיבקש לדבר אם הרב דחוף

והכי חשוב זה ליתפלל לה' ית' לישועות

אח שלך נראה לי סובל מדיכאון, אין לי שמץ למה-, אולי מהערכה עצמית נמוכה, חוסר הצלחה בלימודים, ויכול להיות עוד המון אפשרויות......
פשוט תראי לו שאת אוהבת אותו!!! מאד!!! ואם הוא צועק עלייך, כמה שזה קשה, אל תתעצבני, פשוט תכתבי לו פתק שאת יודעת שקשה לו ואת מבינה, אבל זה לא נעים לך ושאת אוהבת אותו מאד!! (אפשר גם להוסיף שוקולד=))
אפילו אם נראה לך שזה נורא לא מתאים לאח שלך, לדעתי כל אחד אוהב שאוהבים אותו!, וגם אם הוא לא מראה, -תדעי שעשית לו את היום- אולי את השבוע!!!
בהצלחה נשמה!!!

זה נשמע עצוב והדבר הכי קשה שמרגישים את הריחוק וחוסר יכולת להגיע אליו ממש. אולי האח יסכים ללכת לטיפול משפחתי-זה פחות מאיים מפסיכולוג וכל המשפחה ביחד מנסים לפתור את הבעיות. זה העיסוק שלי ואני ממש ממליצה לפני שהמצב יחמיר. ועוד דבר. אני אוסיף למה ש(כבר לא) נמאס לה כתבה. תראו לו הרבה אהבה-אפשר לכתוב לו פתקים מה כולם מעריכים אצלו-אבל דברים אמיתיים, לא סתם דברים באוויר. זה באמת יכול לעזור. וגם להציע להורים לעשות כן, ולא לגרש אותו מהבית בשום אופן. צריכים להראות לו שהוא חלק חשוה במשפחה

אז אולי משו עבר עליו? אולי קרה לו משו בישיבה, ברחוב, והוא לא מעז לספר? כי זה נראה תמוה, וגם התפרצויות כאלה קורות כי יש לחצים גדולים בפנים, והוא מרגיש שכל העולם נגדו - אז מה יש לו להפסיד?
יכול להיות שכדאי גם לברר בכיוון כזה.
ועוד משו קטן, אני באמת לא מקצועית ולא מבינה בזה כלום, אבל נראה לי חיבוק גדול של אבא שלך בחדר במקום לנעול אותו שם יעזור הרבה יותר..

וואו.. ואני מזה מבינה אותך..
תחזיקי מעמד! כי יהיה לזה סוף. זו רק תקופה. זה לא ישאר ככה לנצח.

ב) צ'מעו.. זה לא שההורים שלי בכלל לא מפרגנים ואוהבים ותומכים!!!!
ממש ממש לא!! וכשאמרתי שאבא שלי נועל את אח שלי, זה אחרי שהוא מדבר איתו (הרבה) ואני די בטוחה שגם מחבק אותו... הקטע הוא שיש לאח שלי כמה מצבים מוזרים.. או שהוא משתגע, או שהוא נהיה אדיש.. ובדר"כ שההורים שלי רוצים לדבר איתו, הוא אדיש.. הוא לא מוסר להם כלום.. הוא עונה בקצרה.. וההורים שלי ממש מנסים להבין אותו, אבל הוא כאילו עושה דווקא ולא מוציא מילה...=||

קיבלת???

היי
גם אני חדשה..
וגם אני שמחה להכיר...
אה,ואני עונה לשם שהם...

גמאני חדשה!!!
(לא מכירה פה אפאחד!!!!

יומעולה

|משועממת|

בס"ד

"שמקיייייי" חח סופסוףף!!!

יו נדלקתי על השם שמק\י זה לא פייר!!!!!!!!!

למה דווקא לך תקעו ת'שם הזה??=((((((((((( חח סתם..

הקיצור תהנו לכם!!XDDDDDDDDD

תהנו!!

זה לקשיים בקשב וריכוז בכלל..
נראה לי שאין צורך, אני טועה?

ואיך זה משפיע?

עושים את הבני אדם ההיפר לכאלה מעט יותר מתונים עם פחות קפיצים...

לא לכולם זה מתאים אלא באמת להפרעות ברמה מסוימת..

זה לא מרגיע רגשית..
מהכינוי שלך אני מסיקה שאולי, יש סיכוי, שאת רוצה בשביל זה...

מדוכאת-
אני מדוכאים בדר"כ הם דיי פאסייבים ולא מלאי אנרגיה שריטלין יכול להרגיע..

יכול להיות שאני טועה..
יכול להיות שלא!!

זו תרופה שמשפיעה על מערכת העצבים. שמשפיעה על המערכת הנוירולוגית, המוחית שתעבוד כמו שצריך. יותר נכון - היא כאילו מחברת קצר שיש במוח.
זה לא אומר שמי שלוקח את זההוא טמבל, הפוך, בד"כ הם אנשים חכמים יותר, אבל זו תופעה נויירולוגית.

ואיך זה משפיע? תלוי כמה לוקחים ואיזה סוג בדיוק את לוקחת.

אין לך מה לקחת את זה, אז גם חבל על השאלות, לא?
אל תקחי אם את לא צריכה. זה סמים לכל דבר. ומי שלא תריך מרגיש רע מאוד עם זה. התופעות של מי שלא צריך - לא נעימות. תחסכי מעצמך את זה.

מה?
חשבתי זה סמים סמים...
כאילו כמו גראס מריחואנה...

שאת זה את יכולה להסיג אצלי בכיף...(אני רק על הרואיין)
חחח סתם.. למה ניראה לך????
אל תעשי את זה!!!!
פליז!!!בשבלי!!!!!

אני חשבתי שאולי מבקשים ממך לקחת ריטלין מטעם בית הספר. זה יכול לעזור להתרכז בלימודים. זה בעיקר הסיבה שלוקחים את זה. זה בוודאי לא לדכאון, אלא, שוב כדי לעזור להתרכז יותר בשיעורים. יש דעות לכאן ולכאן אם כדאי לקחת את זה

זה לא אמור ל-ה-ר-ג-י-ע? כאילו, זה המטרה של רטלין לא?

אחרי שאת לוקחת את זה את פשוט לא צריכה/רוצה לזוז כ"כ הרבה כמו קודם.
מבחינת תופעות הלוואי זה משפיע אצל כל אחד בצורה אחרת.

זה תלוי באדם עצמו. על כל אחד זה משפיעאחרת - ובמידה מסויימת יכול לגם לא להשפיע רע..
יכול להיות בחילות, יכול לא לעושת כלום, בד"כ זה מעורר. והעיקר- ובגלל זה התעצבנו על זה פה - זה מרגיש כאילו יש לך איזה בלוק על הראש..
אבל זה מזה תלוי ואישי..
והרבה פעמים גם זה לא עושה שום דבר..

היא מטפלת בהם דרך מוח אחד וצמחי מרפא ויש לה תוצאות בשטח- לפי מה שאני יודעת כל הילדים שטופלו אצלה והיו צריכים ריטלין אחרי תקופה מסוימת(תלוי בחומרת המצב) לא נזקקו לריטלין...

(פנים אל פנים) טוב ממוש??

הוא מ-מ-ש ארוך אבל שווה לקרוא!!! אני אומרת לכם, זה באמת אחד ה-דברים ששוה כל רגע!!




יש לי בעיה והאמת שהיא די גדולה...
לפני שבוע,העברתי פעילות לחניכות שלי והיה ממש סבבה.
כאילו בהתחלה באמת פחדתי לקחת אותם וחברה שלי,שלא מפסיקה לחפור, חופשי הריצה לי תסריטי אימה על כל מיני שאלות שהם ישאלו אותי ולא יהיה לי מה
לענות להן.
אני מצידי ניסיתי להסביר לה שאיזה שאלות כבר יכולות לשאול נערות בכיתה
ח´, אבל היא התעקשה ואמרה שאני סתם חיה בסרט ואז, כשזה יגיע ולא יהיה לי
מה לענות, הן ישרפו אותי למשך כל השנה.
הקיצר, איך שאני מסיימת את הפעילות ונמצאת כבר עם רגל וחצי בחוץ, מדמיינת
את הפנים המבואסות שלה אחרי שאני אומרת לה שהייתה פעולה באמת חבל"ז,היא
הגיעה לי.
בבום!!!
מהבת הכי לא צפויה.
ת´מבין? כל הפעולה היא שותקת לי,לועסת מסטיק וממסמסת,ואז,בסוף, אחרי
שהסכמתי עם הקב"ה בלב שלי, שאני גדולה או מה, היא פשוט הביאה
לי אותה.
ישר לפנים.
זה התחיל מאיזה הודעה שהוא כנראה שלח לה, היא חייכה.
החברה שלה חייכה.
ואז לאט לאט כמו שריפה כולן צחקקו וכל השבט עסוק במה
´ירון כתב לך, תראי לי נו...´
והיא...בשמיים.
לועסת את הרגע עד הסוף.
הרגשתי כל כך חסרת אונים.
כי אני יודעת שזה אסור וזה לא טוב, אבל פשוט לא היה לי מה לומר לה...או
איך לומר את זה...
וכמו שכתבתי, כשחשבתי שגם ככה הכול נהרס לי, פתאום שמעתי אותה שואלת אותי בהתרסה:
´אפשר לשאול אותך משהו?´
הלב שלי בישר רעות, כמו שמרגישים כמה שניות של שקט לפני הסערה
אני כזה, חצי מתה:
´בטח, מה שבא לך, בשביל זה אני כאן...´
´בשביל זה אני כאן?´ ה´! כמה מטומטת אני יכולה להיות!
אני בכלל לא אמורה להיות כאן,
אני אמורה להיות עכשיו בבית שלי,עטופה בשכפ"צ שאמור להגן עליי
מבנות מעצבנות שלועסות מסטיק וחושבות שאני הרב שלהן ושיש לי בכלל מה לענות.
´יש משהו רע בזה שיהיה לי חבר...?´
ברור! מה זאת אומרת...זה אסור, כולם יודעים שזה אסור!
כאילו אני יודעת שזה אסור...
אני חושבת...
ואז, כשניסיתי להתחיל לענות לה, פתאום הכול התבלבל לי בראש...
´מה זאת אומרת, אם יש בזה משהו רע...מה את רוצה שהלב שלך ייפגע?´
היא הסתכלה עליי במבט נפגע:
´למה שייפגע?´
´אני יודעת שהוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו...אז?´
ובינתיים, כל הזמן הזה, כל העיניים של החניכות שלי נעוצות בי, מחכות
לראות מה אני אענה לה.
´יודעת מה, נדבר על זה אחר כך?...´ ניסיתי והרגשתי איך גוש גדול גדול
מתחיל לחנוק לי את הגרון ומתנחל לי על הלב, שגם ככה לפי הנשימות שלי
תפקד יום כן ויום לא, והיום זה נראה היום של הלא...
זו הייתה חוויה די משפילה...ומאז אני די מבואסת כי בתכל´ס לא הבאתי לה תשובה.
לא הבאתי להם תשובה.
ויודע מה?
אולי לא הבאתי להם תשובה כי אני בעצמי לא יודעת באמת למה לא טוב חבר
לפני החתונה...
האמת שחשבתי כבר לעזוב את ההדרכה בגלל זה, אבל אני לא רוצה, כי אני באמת אוהבת אותן ואני חושבת שיש לי מה לתת להן.
אוף! איך אני יכולה להוכיח לה שחבר רק יהרוס אותה?
למה הכול אמור ללכת כל כך קשה?
מה עונים לה בכלל?
ואולי באמת עדיף שאני אפרוש...נראה לי שאיכזבתי כמה מהן, בטח את עצמי...

----
והנה התשובה...
-----

מה שלומך?
קודם כל תירגעי.
גם הרב קוק לא נהיה הרב קוק אחרי פעילות אחת.
אחרי הכול, למרות החולצה הלבנה והיותך חלק פעיל מצוות ההדרכה, את עדיין איך שלא נהפוך את זה,נערה בראשית דרכה.
ובגלל זה לא בדיוק הבנתי ,ממה נבהלת?
למה מה נראה לך,שאם תלכי לקומונרית שלך ותשאלי אותה את השאלה הזו,או האם היא רק מאמינה שיש ריבונו של עולם או שהיא גם יודעת שהוא קיים, והיא לא תדע, מה זה אומר? שלכן היא לא צריכה להיות קומונרית?
מה הקשר? זה לא מתחיל בכלל!
אז עכשיו השאלה הזו נגמרה מבחינתך במחלקת טרואמה, בפעם הבאה כבר יהיה טיפה יותר טוב, ואי"ה אני חותם לך שבסוף שנה, אם רק באמת תתעמקי קצת בנושא,תביאי כבר לכל החניכות ה´מאוהבות´ שלך בראש. עניין של זמן. בדוק!
אז נתחיל מהסוף:
האם את צריכה לעזוב את ההדרכה?
ברור שלא!
למה?
כי תכל´ס המסר העיקרי שמדריך או מדריכה אמורים להעביר לחניכים שלהם מורכב
מהרבה גורמים שלא קשורים בכלל לעצם הפעולה:
את יכולה להעביר להם פעולות מפוצצות על כל הנושאים שבעולם אבל אם בשורה
התחתונה חניכה אחת תפסה אותך מחובקת עם איזה בוי פרנד, כל התדמית שלך
התרסקה...
וגם הפוך:
את יכולה לצאת די מהוססת משאלות כאלו, אבל אם את משדרת להם שצניעות ויופי
פנימי הם מעל לכול...קנית אותם. לא בדיבורים שלך אלא במעשים,שהם שווים
ומחלחלים הרבה יותר מכל מה שלא תגידי להם!
הם מסתכלות עלייך,בוחנות אותך, צופות בך.
באיזה שהוא מובן, נהפכת לכלי קיבול שאמור להעביר להם מסר ומהרגע שלבשת את
החולצה של המדריכה, זה כבר לא את הפרטית שמברכת בכוונה ולא משתחנש"ת עם
כל צוות ההדרכה, אלא זו המדריכה שלהם, והם...ירצו או לא, כבר יספגו את זה
לבד.
ולעצם השאלה,מה עונים בכלל לחניכה מאוהבת שקראה יותר מידי ספרים
בילדותה, על סוסים לבנים ונסיכים עם כיפה קטנה וגשר בשיניים.
בואי נחלק את זה לכמה נקודות כדי שיהיה לך יותר קל לזכור, נכון לעכשיו נסתפק בשבע:
1.
אנחנו לא הולכים לחפור על מלאכים ושמיים,אלא הולכים להוכיח תכל´ס שבת
שרוצה להנות ולעשות כמה שיותר ´פאן´ בעולם הזה, כאן ועכשיו,זה האינטרס
האישי והמובהק שלה להיפרד וכמה שיותר מהר מהסם הזה שנקרא, בוי פרנד!
מה, אתה משווה חבר לסמים? ואיך אתה יכול בכלל?
כן, אני משווה חברות לסמים ואני יכול כי הייתי בסרט הזה ואף אחד לא יספר
לי מה מי כמה ואיך...
2.
את חייבת לפורר לה את מה שאת רוצה להגיד לה לביסים קטנים!
לכן אם לא תמחישי לה את הדברים בצורה מוחשית וחיה, היא פשוט לא תקשיב לך.
לשמוע היא תשמע, אבל להקשיב היא לא!
למה?
כי אנחנו לא יכולים לבוא בטענה שכלית לדבר שקשור ללב.
הלב שלנו ברוב הפעמים נשאר כיתה גם אם בשכל הבנו מצויין.
לכן כל כך חשוב לדבר אליה במושגים שלה.
3.
את לא אמורה לצפות שגם אם תוכיחי לה שחור על גבי לבן שהחבר שלה הולך לקבור אותה (כי זה ייקח לה יותר מידי זמן לאסוף את החתיכות של הלב שלה
במקרה וזה לא ייגמר בחתונה, מה שקורה בדרך כלל) והיא אותו (מרוב הפגמים שהיא מחטיאה אותו, וגם אם הם יצליחו לשמור נגיעה, והם לא! אנחנו יודעים שהפגמים של עולם המחשבה הרבה יותר חמורים מעולם העשייה מעצם היותו עולם גבוה יותר) אז את לא אמורה לצפות שאחרי השיחה היא תרים את הפון שלה, תבכה ותגיד לו:
´ירוני, זה ניגמר...´. אין מצב!
למה? כי גם רכבת שדוהרת ב160 קמ"ש לא עוצרת בשניה.
המטרה שלך היא לבקוע בה בקיעים.
לאט לאט. להשאיר אותה עם סימני שאלה.
אחר כך, אי"ה באמצעות הרבה תפילות יהי´ה אפשר לראות הלאה...
4.
בוא נקרא לילד בשמו!
למילים יש כוח, וכל עוד תדברי איתה במושגים שהיא רוצה להשתמש בהם, כמו
´אהבה´ ´אוהבים´ ´אהבנו´ ו´חפרנו...´ יהיה לך הרבה יותר קשה להעביר את
המסר.
אם כך ובהתאם לזאת קודם כל את מסתכלת לחניכה שלך בעיניים (ולא במבט מהוסס לשמיים. ´שיר המעלות, אשא עיני אל ההרים...´ מועיל תמיד, אבל עכשיו כדאי שתתרכזי יותר בחניכה שלך) ומבקשת ממנה שהיא תלחץ לרגע על OFF ולמרות שזה ממש קשה, תצא רגע מהסרט שהיא נמצאת בו.
יצאה? יופי. עכשיו את אומרת לה:
´לפני שנתחיל בואי לפחות נסכים על שני דברים:
הראשון: שאנחנו לא הולכות לטחון ת´מוח אחת לשנייה
והשני: אנחנו לא הולכות לחוש...קפיש?´
היא כמובן, לא תדע מה את רוצה מהחיים שלה ותסתכל עלייך במבט של:
´אין לי מושג לאן את חותרת...´
ואז תמשיכי ותגידי לה:
´שהרבה יותר מתאים לקרוא לקשר שלה ושל והחבר שלה, ´משחק אינטרסים זול ומגעיל´...(אם הדגשה על ה´מגעיל´ -זה תמיד עובד..).מאשר ´אהבה´ כי אם זה מה שהיא חושבת שהולך ביניהם אז כנראה שאין לה מושג מזה אהבה בכלל! כמה שניות להתאוששות, ואז מגיע שלב המחאה:
´למה את חושבת שאנחנו לא אוהבים?´ היא תשאל אותך
´אין לך מושג כמה שהוא אוהב אותי! ואני בכלל כל היום חושבת עליו.
הוא לא מפסיק לומר לי כמה שאני מיוחדת. אני הנסיכה שלו, ככה הוא לוחש לי
ורק אתמול הוא קנה לי טבעת כזו,תראי איזה יפה...שאם רק היית יודעת כמה
שהיא עלתה היית מבינה כמה שאנחנו באמת אוהבים...
חוצמזה לא היינו כל היום ביחד אם זו לא הייתה באמת אהבה!´
´ווט דו יו סיי?´
תעני לה, אז מה את אומרת דרלינג, את באמת אוהבת אותו?
היא תסתכל עלייך ותענה לך במבטא צפונבוני כבד:
´ברור...´ איזה שאלה מפגרת היא תחשוב...התמימה, לא יודעת מאיפה זה הולך לנחות עליה.
ואת...תמשיכי:
´לא לא, כנראה שלא הבנת אותי...לא נורא, קורה. אני אסביר שוב:
את באמת, אבל באמת אוהבת אותו?´
היא תחשוב שהתחרפנת...בכל זאת סניף עני, אין כסף למזגנים והחום מתחיל לעבוד...
´נו מה, אמרתי לך, ברור שאני אוהבת אותו! מה יש לך?´
אחד.
שתיים.
שלוש. אש!
´ואם החבר החמוד שלך, עם העיניים הכחולות שכל כך כיף לך לראות אותו...
אם הוא יחטוף ניוון שרירים, ולא יוכל לעשות כלום,ויהיה סיעודי לחלוטין וכבר
בגיל 17 את תצטרכי כל היום לדאוג לו, ולהאכיל אותו, ולהלביש אותו, כמו
ילד קטן, רק שהוא לא הולך להיות חמוד כמו ילד קטן...ולשבת לידו ...והוא?
לא יגיד לך אפילו תודה רבה...לא כי הוא לא רוצה.
הוא פשוט לא יכול!
ואת....נערה צעירה, כל כך תרצי שמישהו יהיה איתך
וישמור עלייך.
ויאהב אותך...
אבל...בעיה!
הוא פשוט לא יכול... למה?
כי הוא סיעודי לגמרי!
מה אז, פשושה? גם אז תרצי להתחתן איתו?
או שפתאום דודי, החבר של ירון (החבר הנוכחי שלה), ייראה לך לאור הנסיבות
הקיימות הרבה יותר מושך ואטרקטיבי, כי להבדיל מירון שהדבר הכי גדול שהוא
יוכל לעשות יהיה לסובב את הראש...דודי למשל יוכל בתור בעלך,
להקשיב לך.
ולהגיד לך כמה שאת מיוחדת...
מה אז, עדיין תעדיפי את ירון?´
כמה שניות של שקט.בזמן הזה את יכולה להכין בסבבה שלך חליטת צמחים טיבטית
ולהנות מהעולם היפה שלנו...
היא תתבלבל קצת.
חיוך קטן של מבוכה. וקול קטן שיצא לה בצורה לא ברורה יגיד:
´אממ...אממ....לא יודעת...´
שזה אומר מדריכה יקרה, שהרגע קיבלת להנחתה! ואנחנו, לא אוהבים לפספס הנחתות.
ואז את אומרת לה, בקול:
´אבל חשבתי שאת באמת אוהבת אותו?´
וכאן אנחנו מגיעים למשפט המאוד מאוד חמוד שתבקשי ממנה לענות עליו:
´תגידי האני, דייג אוהב דגים?´
והיא תגיד לך...לא...
´ואת, אוהבת את חבר שלך?´
´כן...´מהוסס...
´שזה בעצם אומר שהיית הולכת אחריו באש ובמיים ווט אבר?´
נענוע ראש.
´אבל חשבתי שלפני שניה היססת, מתי ששאלתי אותך מה היית עושה אם הוא היה
חוטף ניוון שרירים קשה?´
וזה הזמן להזכיר לה שהרגע היא הפירה את ההסכם שסיכמתם בהתחלה:
בלי לטחון ת´מוח ובלי לחוש...
הלאה. ממשיכים.
5.
´והחבר שלך?...זה שלא מפסיק להגיד לך כמה שאת מיוחדת, ויפה, והכי נסיכה
שבעולם...קוקי...מוקי...בוקי....
´מה איתו? את חושבת שהוא אוהב אותך?´
היא, נפגעת, תענה לך:
´כן....´ חלש כזה.
הבנתי, תעני לה.
´ואם חס וחלילה, טפו טפו שומר פתאים ה´,תקרה לך תאונה ומשאית תעבור על
הפנים היפות שלך, ואז הפרצוף שלך יראה כמו אמא של מרואן ברגותי לפני
שהיא טבעה באמבטיה של פודרה, מה אז?
נראה לך שגם אז הוא כל כך יאהב
אותך?
כי אם את הולכת לענות לי שכן, אז את לא יוצאת עם חבר, אלא עם קדוש!
והקדוש האחרון שהיכרנו טען בכלל שהוא מושיע ולאמא שלו קראו מריה,ומכל
הבולשיט שהוא כתב בברית החדשה על הלחי השניה ושאר האהבות,
הוא בסוף סיים צלוב בתור פסיכי עם קבלות...
6. ומה נראה לך הבויפרנד שלך חושב כשהוא אומר לך:
´אני אוהב אותך?´
נכון, לא כל הבנים ככה, אבל מאין ספור שיחות עם בנים בגילאים האלו, יוצא
שהמקום האחרון שבת מאוהבת רוצה להיכנס אליו הוא המוח של החבר שלה, אלא אם ממש דחוף לך להקיא...´
ואם את רוצה את יכולה להפנות אותה למייל שלי שם אני אסביר לה איך בשלב מסוים הפסקתי כבר לספור את מס´ הנערים שאמרו לי שאין להם בעיה לצאת עם כמה בנות ביחד או את אלו שתוך כדי כך שהם מספרים לי כמה כלים הם, כי הצעצוע שלהם,אופס, החברה שלהם ממש דלוקה עליהם ואין להם בעיה באותה נשימה להריץ דחקות ולעלות על שולחן הניתוחים כמעט כל דבר שזז...סליחה שזזה...
7. ומי אמר לך שבכלל תתחתני איתו?
שזה אומר שאם לא התחתנת איתו, הלכו לך כוחות נפש ואין ספור בועות של אהבה על בחור שאת בכלל שכחת איך קראו לאמא שלו...
לא שווה להתאפק?
קרה לך פעם שהיית ממש רעבה, אבל ממש ממש רעבה?
ואז הגעת כזה למטבח והנה, לא יאומן!
עוגה עצבנית מתבשלת לה בפנים. והריח שלה?
למות...
ואת, עוד דקה הולכת למות מרעב, אבל את יודעת שאם את הולכת להוציא את
העוגה באמצע...לא רק שלא תהיי שבעה אלא שתחטפי גם קלקול קיבה...
מה תעשי?
תאכלי אותה?
לא נראה לי...
יצא לך פעם לראות איזה שמלה חדשה שממש רצית לקנות?
משהו מטורף שראית ב Rnuar או בCastro , אבל שמלה כזו שאת יודעת שאין, את פשוט חייבת לקנות אותה. רק מה, השמלה הזו, עולה 300 שקל ולך נכון לעכשיו, באסה, יש רק 50... אבל אם תחכי עוד שבועיים,תשיגי את שאר הסכום.. בינתיים, בדרך, את הולכת דרך שוק ´רמלה-לוד´ ורואה שם מציאות וסיילים, חצאיות ב30 שקל...ואת, בא לך לקנות כזה משהו חדש...מה תעשי?
תקני את החצאית של ה30 או שתתאפקי ותחכי לחצאית בה´ הידיעה?
למה אז זה לא יהיה קשה לך? כי לא רק שאת מבינה שהרבה יותר תהני מזה, את גם מרגישה את זה, חיה את זה!
וזה פחות או יותר כל ההבדל.
עד כאן 7 הנקודות בקצרה...נראה לי שאם תעברי עליהם בצורה קצת יותר מעמיקה
וקודם, לפני שאת יוצאת איתם החוצה תוודאי שאת בעצמך מסכימה איתם, יהיה לך
באופן טבעי הרבה הרבה יותר קל...
והכי חשוב, תדעי שהצלת את החניכה שלך והבאת לה כלים, בשביל להציל את הנשמה שלה,או יותר נכון את הלב שלה,מלהיקבר בגיל כל כך צעיר.
ושוב, את ממש לא צריכה להילחץ או לקבל רפיון ידיים, כי ככה, ורק ככה אנשים גודלים!

אני חושבת שפעלת נכון. את דברת אתה ישירות, נתת לה חומר למחשבה. היא עשתה את שיעורי הבית לבד. היא הגיעה למסקנה לבד וכנראה שהיא גם ילדה שחושבת על דברים. זה גם דורש אומץ מצידה להפרד ממנו. יכול להיות שהיא אפילו חשה מה שאת הרגשת מקודם, אך את העלית את תשומת הלב לזה. כל הכבוד לך שלקחת סיכון. בכל מקרה, אם היא לא היתה רוצה להקשיב לך היא היתה מתעלמת.

תראי, הצעד הזה הוא צעד מאוד כואב זה נכון אבל תזכרי שאם לא את הדפוק ההוא היה ממשיך לנצל אותה. ואיך היית מרגישה אז?

לדעתי פעלת נכון אבל זה מוזר שהצלת לשכנע מישהי במשהו שאת לא ממש האמנת בו

אבל שהיא סיפרה לי שהיא הולכת להפרד ממנו ושיהיה לה מ-מ-ש קשה לעשות את זה, הבנתי שהיא ב-א-מ-ת הולכת להפרד ממנו, וב-א-מ-ת יהיה לה קשה, והיא תבכה הרבה, ושאני גרמתי לה להפרד ממנו...
אבל אולי אתם צודקים...אולי באמת הסבל שיהיה לה אח"כ שהוא אולי היה זורק אותה או משו כזה, הרבה יותר כואב מלהפרד ממנו עכשיו...

יש לך שכל ילדונת.. את יודעת??
שכוייח. באמת!

כל הכבוד לך ואל תצטערי על זה

כלומר - מסכים עם המסקנות, לא מסכים עם הסיבות.

לא הייתי כותב ישר שהוא מנצל אותה. ייתכן מאוד שכן אבל יכול להיות גם שהוא בעצמו נקלע לקשר והוא בסיטואציה דומה לשלה.


לא להכליל כל כך מהר

בס"ד

שהתרחקת מהחברה הטובה שלך, ושאת נמצאת בחברה של דתיים שמתנהגים שונה ממה שהם ומתביישים בזה שהם דתיים ליד כאלה שהם "פחות" דתיים.
ואת בבאסה כי 2 הדברים האלה גורמים לך להרגיש שונה ולבד?
אז דבר ראשון- החברה. אני יודעת שזה נשמע כמו הסיפורים האלה של ילדים קטנים, אבל למה שלא תשלימי איתה? וברור שזה לא קל.. ואני חושבת שיש כזה דבר חברות אמיתית. להיות חבר אמיתי זה לענ"ד לא אומר שלא רבים אף פעם. גם זוגות נשואים רבים לפעמים, ומשלימים, אז מה? (לא שזה המצב האידיאלי, אבל זה בסדר.)
האלה עם ה"פוזות"- את לא צריכה להרגיש לבד ושונה בגלל זה. זה בכלל לא בעיה אצלך. ועדיף שתהיי שונה מהם בקטע הזה. לכל אחד יש קטעים שבו הוא לא מתחבר לחברה שאיתו. זה לא הופך אותו ללבד. אולי רק באותו רגע.

גם אם היא תשלים עם החברה שלה ברוב המקרים לא חוזרים להיות חברות כמו שהיו, אין מה לעשות זה טבע האדם! תנסי למצוא חברה אחרת שתמלא את החסר...
למרות זאת אני חושבת שאתן כן צריכות להשלים כדי לא השאיר כעס בלב...
מצטערת שאני ככה מאכזבת אבל ראיתי(אחרות) והייתי(בעצמי) במקרים כאלו וככה אני רואה את הדברים.
רק דבר אחרון תמיד תאמיני שיש גם אנשים טובים בעולם ויש גם חברות טובות באמת בע"ה גם תמצאי אותה בסוף!=) (אני יודעת שזה קשה לחשוב במצב שלך על זה אבל תתאמצי...)
המון בהצלחה ואל תשכחי אין יאוש בעולם כלל!!

זה לא שאנחנו לא מדברות או משו.. סתם התרחקנו (מאודד..) אני עדיין כועסת עלייה... ויש לי עוד חברה כזאת אבל אני עדיין מרגישה שהחברה השניה חסרה לי.... אבל ב"ה אני מרגישה שכבר פחות אכפת לי... ואני גם מבינה שהחברות שלנו לא תחזור להיות כמו פעם.. אין סיכוי...

החברות שלכן אולי לא תחזור להיות מה שהיא הייתה פעם- היא תהיה יותר טובה!
אין אנשים שלא רבים, יש אנשים שיודעים לבקש סליחה ולסלוח.

1) למה שלא תנסי לדבר עם החברה שלך על כך?
2)למה את חושבת שכבר לא תחזרו להיות כמו פעם?

לדבר איתה... -זה לא ברור?? תגידי לה יפה למה היא פגעה בך...
אממ... נכון שזה קצת קשה וזה, אבל אח"כ הכל יראה לך הרבה יותר פשוט...
ב"הצלחה!!

שאנחנו מתנהגות כאילו לא קרה כלום...
אז בעצם אין לי על מה לדבר איתה... וזה גם קרה לפני חודש בערך... למה לי לפתוח את זה עכשיו?!

והחברות שלנו בחיים לא תהיה יותר טובה ממה שהיא הייתה פעם, זה הדבר הכי רחוק שייש...

מתחיל להימאס לי מכול הפוזות והשטויות של החברות שלי...
נגיד ביום חמישי בערב יצאנו כול השבט ועוד בנות שהם לא כול כך קשורות לשבט. וכול החברות הממש טובות שלי היו עם מכנסיים(גינ'ס או אלאדין..) או עם חצאיות מעל הברך... לא בגלל שהם באמת ככה אלא בגלל שזה מה שהחברה מכתיבה להם.. וזה סתם מתסכל להיות בחברה כזאת... אני מרגישה לא קשורה...
וגם עם יש לי חברות שהם יותר דתיות ולא הולכות לא צנוע אז הם כול היום עסוקות במה הבנים חושבים עליהם...ומשתנות כזה לייד בנים.. ומאחורי הגב הם כול הזמן מדברות על חברות ממש טובות שלהם...
בקיצור לאן שאני לא הולכת הכול צבוע ומלא פוזות..

עכשיו יש לך את האפשרות לשנות את זה, או לא.
המצב פה זה בדיוק אותו דבר.
בנים, בנות, גם החברים הכי טובים שלי. וגם לי זה קורה.
תסתכלי על עצמך טובטוב ותראי שגם לך זה קורה, שאת פתאום התחלת לשמוע שירים מסויימים בגלל החברה.
אבל הדרך לפתור דבר כזה היא להאמין שמה שאת עושה נכון .>ראי אמונה ר' הקדוש<
אח"כ את פונה לחברה הכי קרובה אלייך שאת חושבת שתבין, החברה ש"רק" התחילה להידרדר וללכת עם חצית שרק טיפה מעל הברך.
ול ה את אומרת מה מפריע לך. את יודעת שכל מה שהיא עושה זה פוזות, עם היא מעט משכילה היא תגיד שגם היא חשבה על זה...ותאמיני לי שהרבה בנות בשבט שלך חושבות כמוך פשוט הן לא מסוגלות לשנות את החברה או לפחות לא מ א מ י נ ו ת שהן מסוגלות. >אגב, הדברים האלה נכונים גם לבנים..הכל<
מקווה שעזרתי.

קראתי את זה כחבר'ה ולא חָברה.
או ואט אבר.
טוב,
למי שנתקל בבעיות בחבר'ה...
><"

חפשי אותה!!

ב"ה ית' בר"ה


תתפללי לה' ו

תדברי איתה תומרי לה מה את מרגישה וכו'

ותנסי ליתחבר איתה שוב

(כמובן שלא יהיה מזו שאת "עובדת שלה הוא משהוא כזה)
בהצלחה

נ נח נחמ נחמן מאומן

דבר ראשון - אשרייך. אשרייך שאת עשית את הצעד הגדול הזה, הקשה הזה, שלא כל אחד יכול לעשות. אני פשוט מתפעל.

דבר שני - אני מבין שזאת משפחה חילונית והיא לא מעודדת את החזרה בתשובה שלך. ואפילו שכעשיו ההורים שלך מתנגדים לכל העניין ומנסים להחליש אותך - את צריכה להיות חזקה (וזה קשה! אבל אם הצלחת עד עכשיו, אז בעזרת ה' ובתפילה את תצליחי להמשיך), ולהבין שדווקא מה שאת עושה זה יגרום הכי הרבה נחת רוח להורים שלך. אולי לא עכשיו, אולי רק בעוד כמה שנים. כמובן שבזה שאת הולכת בניגוד לרצונם למדרשיה אין בזה עבירה על כיבוד אב ואם. אדרבא! זה הכי כיבוד אב ואם! כי זה האושר הכי גדל שיש לאדם, לראות את ילדיו הולכים לפי התורה הקדושה. ונכון שעכשיו הם לא רואים את זה, ואפשר לגמרי להבין אותם. הם באים מזווית השקפה לא נכונה ומוטעית, והם אפילו חוששים לך. אבל הם עוד יראו את זה, עוד ישמחו ב"ה שיש להם בת כמוך.

מה הסיבה שאמא שלך לא רוצה שתלכי למדרשיה ארבע פעמים בשבוע?
תראי, זה שיקול כזה.
א'. אולי זה באמת דחוק ומכביד בשבילך. כרגע עזבי מה ההורים שלך חושבים על זה, אל תעשי שיקולים ע"פ ההורים שלך בכלל כרגע. תחשבי אם זה טוב בשבילך וזה לא יכביד עלייך. זה כל היום? או רק בערב? אם זה רק בערב, אז זה אולי לא מכביד (שוב, תשקלי זאת היטב כי אני לא מכיר אותך ויכול להיות שלך מתאים משהו אחר). תשקלי. אלו החלטות ש-ל-ך.
ב'. מה שאת מחליטה תאחזי בו בכל הכח ואל תרפי.
ג'. אולי היא צריכה הרבה עזרה בבית וזאת הסיבה?

תשקלי הכל, בלי חיפזון, תחשבי היטב, תתפללי, ובעז"ה ההחלטה תהיה טובה וישרה.

בעז"ה שתזכי להתחתן, את גם תצאי מרשות הורייך לרשות בעלך. זאת אומרת שאז בכלל לא תהיה לך בעיה בעניין הזה.

והערה אחרונה - אין יאוש בעולם כלל! זאת לא רק סיסמה. זאת דרך חיים, דרך חיים של היהדות! גם מהמצבים הכי קשים אפשר לצאת, ומכל הסיבוכים שיש (וככה זה בכל דבר, גם פרטי שלנו וגם כלל ישראלי) אפשר לצאת ולצאת ברכוש גדול. בעז"ה!

בהצלחה לך! וכל טוב ב"ה!

1. איפה את לומדת היום? תיכון כלשהו?
אולי ההורים דווקא רוצים שקודם תסיימי בגרות (מהלך שנראה לי נכון גם בתור אדם דתי). אם זה המצב - ייתכן והפיתרון הוא לשרוד בתיכון עד סוף השמינית.
זה לא כ"כ נורא לשרוד עוד שנה, כל אחר הצהריים שלך יהיה פנוי ללימודי קודש וגם הורייך יהיו מרוצים.
לעבור לאולפנא זה לא מהלך חכם. יקשה עלייך לדעתי להתאקלם בנוסף לשוני האדיר באופי. עדיף לשרוד עוד שנה.

2. להתחתן זה עניין לא כ"כ פשוט לחוזרים בתשובה. את צריכה קודם להתייצב כדתית ובכלל, לפתור את בעיותייך עם ההורים עוד קודם.
אל תבני על זה כ"כ מהר.

3. את צריכה "למיין" את נקודות החיכוך עם ההורים, ולהחליט מה את עושה איתן.
ייתכן ויש נקודות שאיתן לא שווה בכלל להתעסק ולוותר להורים, ובאחרות להכריז מלחמה.

אין לי מה להגיד לך חוץ מ- אל תתייאשי!!! הם התרגלו ועוד יהיה טוב!! -את בדרך הנכונה לדעתי...
(הם=ההורים)

בס"ד

גמלי משעמם רצחח

'שוחים' חיחיחיח

מה עושים פשוט שוחים פשוט שוחים פשוט שוחים....
האגר...יננחית ונחנחית...

קרועה....

איזה קרועה את יאו הגר תקשיבי שלחתי לה כזה מסר"ש שאני מצטערת שבגללי היא קיבלה את הכאפה .....וזה אז היא כזה זה פסדר מדי פעם אני צכה לקבל כמה כאפות טובות חיחיחיחיח קרועה טליע!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

טליעסס אמא שלךך נחנחית!!ואולי אני ננחית

טליעסס=>פלוציםםםםםםם חחחחחחחחחחחחחחח יווו אני נשפכתת!!

תודה על הרעיונות המצויניים
אין מילים פשוט ממש רעינות פצצההה

בס"ד

אמ... איזה רעיונות?

היא שאלה מה עושים את אמרת לה שוחים אז היא אמרה שזה רעיון ממש פצצה וכמובן שזה היה בצינוית גמורה!!!!!!!!!!!1

עכשיו כבר יש לי מה לעשות\
אבל פעם אני מקווה שיהיה לכם רעינות יותר פצצות
במקום לשחות.......

עכשיו כבר יש לי מה לעשות\
אבל פעם אני מקווה שיהיה לכם רעינות יותר פצצות
במקום לשחות.......

מאיפה את יודעת שפעם הבאה שהיא תשתעמם זה יהיה חופש אולי זה יהיה באול'!?!!?

בס"ד

אולי זה יהיה בחופש..

אבל תמיד בסוףף משתעממים בחופש ואז הולכים לים או לבריכה ואז שוחים או

לומדים לשחות

ואם היא תשתעמם באול' אז החברות שלה יעזרו לה למצוא רעיונות

דפקוה שכמותך!1

אגב, גם לבנות מותר ללמוד גמרא אז תצטרפי ל'דף היומי'.
או שפשוט תפתחי איזה שמירת הלשון...
ואם את ב א מ ת רוצה את יכולה ללמוד מתמטיקה.
[למרות שאני אישית מעדיף את הגיטרה]

יש מספיק פורומים לכל זה...

זה מזה לא המקום...

נו באמת...

רוני בת טובה.
ילדה בכיתה א', שגילו לה לוקמיה לפני כמה ימים.
ונשמח אם תוכלו להפיץ את השם בכל מקום שאפשר ולנצל את הימים ולהתפלל גם.

יישר כח!
בשורות טובות!

אשמח אם בדרך תתפללו לרפואת רחל בת אסנת
משו מהישוב שגילו לה סרטן לא מזמן....
תודה
שלא נדע מצרות...

אמממ...
אני חושבת שש, שש וחצי...

אין לי שמץ...
מה שאני יודעת זה שאני רעבההההה!

בס"ד


חיפה-18:05

תל-אביב-18:06

ירושליים-18:04

חחחח.... הפרש של כמה דקות..
מה זה?

אויש....
גם אני!!!!!!
ומשעמם לי מוות!
רק חבל שעכשיו אני צ'כה להעסיק את עצמי בלקפל כביסה
בעעעע

עם את בנאדם שלא מושפע מהחברה ונראלך שלא תתקלקלי אז תלכי ועם לדעתך את כן בנאדם שמושפע ונראה לך שתתקלקלי את אל תלכי זה תלוי אך ורק בך...

אאאממממ....
לא יודעת...
אף פעם לא היתנסתי בדב כזה שיקבע את עתידי...

בס"ד

מסוכן מדי לבן אדם להכניס את עצמו לדבר הזה, למה לה בכלל שיהיה לה את הניסיון הזה?
כל בן אדם יושפע באיזשהיא דרך לדעתי.
לא יודעת.

בכל אופן, בהצלחה..

תעשי קצת יותר חיפוש אחרי אולפנות שמתאימות לרצונות שלך.. בטוח יש!

את תראי- תתאמצי קצת יותר עכשיו אבל בעתיד את תשמחי שעשית את הצעד הזה..

אה.. ואל תלכי לאולפנה השניה.. את בטוח תושפעי.. מנסיון של חברה שלי..

אני גם למדתי עד שנה שעברה באולפנא עם רמה דתית גבוה.

זה קצת ארוך, אבל זה אמיתי.
השנה עברתי לאולפנא שהיא יותר "תיכון דתי" בגלל הרמה הלימודית. בערך שליש מהבנות הולכות עם מכנסיים, מתלבשות ממש לא צנוע, חלק באות ממשפחות חילוניות, והכו'.
אבל למרות שעברתי לבה"ס עם רמה דתית ממש נמוכה בכלל לא התקלקלתי, בידיוק הפוך, האמונה שלי עכשיו הרבה יותר חזקה ואני הרבה יותר דתיה.
אבל היו עוד כמה בנות שעברו לבה"ס הזה שכודם למדו באולפנא "דוסית". והבנות האלו די התקלקלו...וגם בכל מה שקשור לגוש קטיף הם נהיו קצת "שמאליות".
בקיצור הכל תלוי ברמה הדתית ובאמונה שלך. אני אישית חושבת שבגיל התיכון מה שיותר חשוב זה כל בנין המידות וכל מה שאתה מקבל בבה"ס הרבה יותר מהלימודים. כי זה דברים שאי אפשר להשלים אח"כ. והשנים של התיכון זה בערך מה שמשפיע לך על כל החיים..

היטבת להגדיר את העניין. שכוייח, ובהצלחה גם לך...

אני די בן אדם עם עקרונות אך אם אני מיואשת קל ליגרור אותו לרע... ובכלל אני מיתייאשת די מהר...
ואני לא יודעת כי ההורים שלי כל כך בנו שאני ילך לשם,(לא חס וחלילה בונים את עתידי אבל...) הם מצפים ממני כיוון שהם מאמינים שאני היתחזק בלימודים. ואני כל כך לא אוהבת לאכזב אותם...

עדין מחפשת...

אני מסכימה עם לוטמניה. עדיף שתשארי פה במקום שהרמה דתית גבוהה-אך אפשר לקחת מורים פרטיים לעזור לך בלימודים. אני יודעת שזה עולה כסף, אבל זה השקעה בעתיד שלך. ואולי יש בת שרות באולפנה שלך שתוכל לעזור בלי תשלום. בהצלחה

זה ממש לא מתאים לפורום הזה...

אביושש- אם את יכולה לכתוב ת'זה ב"בראש צעיר" או "צעיר בראש=)"...

1.פשוט תדבר עם ההורים שלך תגיד להם את מה שאתה חושב....
2.תדבר עם אח שלך תגיד לו שנראה לך שהוא מתחצף להורים וכו'....

אני מוסרת ד"ש ל:
שבט הרא"ה כבוווד יקיר
למשפחה המהממת שלי לכיתה ח' מחזור ח' התשס"ח!
וכמובן בפרטי:
להגר לשמק רותי עטרה(אפילו שהיא כועסת עלי...)
ליערה לטלי לשירה להלל לשירפ להדס למלי לתחיה להודיה לחוי לתאומות לעדיה לעינב
בקיצ...לכל שיבטי היקר!!!!!

אוהבתותכם
טליע!!!!

בס"ד

לא נראלי הגיוני שכולם פה..

תעשו משהוא מועיל כשמשעמם לכם...

ד"ש לשכבת ט' אולפנת גילה חמשושיותשס"ח!! אין עלינו!!

ד"ש לכל חברותי.. ובמיוחד לחברותי הגולשות בפורום..

ד"ש חם ל-אראר

ד"ש למושב שלי

ל"ש לשמפחה שלי

וזהו...

חבל להוריד את הרמה.
אם אתם רוצים תעשו את זה בברא"צ או בצבר"א.

ויש אחת כזותי...

זה היה מתוך שיעמום קצת חוש הומור אין לכם פה???

בס"ד

דברי איתם על דברים רציניים!!!

או שתעבירי את השירשור הזה לצבר"א