פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 201)

לא ללכת קיצוני על ההתחלה.
להתקדם לאט לאט...
לחשוב על תדירות הגיונית שאפשר לעמוד בה
פעם בשבוע, פעמיים...
ככה עד שמגיעים להתמדה ממש
וגם כשקשה, לא להתייאש.
לשים את המטרה מול העיניים!

אבל ברצינות רגעע, בעד? נגד? צעירים מידי? הפקרות?

כי בגיל הזה צריך ללמוד, לעשות בגרויות, ולא ללכת להקים גבעה. למרות שזה מאוד חשוב וטוב!

אבל יש כאלה בנים למשל בני 19 20 שרוצים באמת לעשות טוב, אז הם מקימים גבעות ואז הם גרים שם יחד עם המשפחות שלהם שעם השנים ניהיה להם..

אני רוצה ללכת לישב גבעות לא מענין אותי כלום

חייבת לעשות משהו

יש אנדרנלין לא מנוצל

בת כמה את? 

כשתיהיה בת 18 תיצאי עם חבר שלך להקים גבעה, תקימו משפחה ווואו איזה מצווה עשית.. מקימה ממש את ארץ ישראל!

אבל עכשיו, למה לך? חבל. בן דוד שלי שהוא היום בן 23 והתחתן לא מיזמן, היה בן 14 כשעזב לגבעות. לא למד לא כלום! 

עבד, היה בצבא עזבי את זה שחברה שלו (שממש באו להתחתן) עזבה אותו בגיל 20 בגלל שההורים שלה לא אהבו שהוא לא למד והיה רק עובד בבניה... אין לו בגרות  ועכשיו אני לא יודעת בידיוק מה עושה.. יש לו עבודות בבניה וזה..

סתם חבל. לכי, תלמדי, ובגיל יותר מאוחר לכי תקימי גבעה עם בעלך. (בנים עוד איכשהו מסתדרים אחרי זה אבל בנות, מה יש להם חוץ מללמוד עכשיו ולפרנס אחרי זה את הבית)

 

אבל זה איזהי פנטזיה שנימצאת לי בראש שממש מתחשק לי לעשות אותה

כמו הרבה חלומות...

אבל עכשיו כשאני במיא לא לומדת כלום א זה בא אלי הבה יותר חזק...

המשמעות את הדבר

תלוי באיזה גיל, תלוי במיקום, ותלוי בגישה לחיילים

את מתכוונת (וכל מי שענה) למאחזים שגרים בהם 3 בחורים?

או לישובים בני 10+ שנים עם 30+ משפחות שעדיין לא הוסדרו?

ליותר גבעות מאחזים ובלי משפחות.. כאלה, לא ''ישובים"

אם זה משפחות או אנשים רצינים אז זה באמת טוב ומועיל.

הבעיה היא שבדרך כלל לנוער זה לא בא מהמקום הכי טוב והמתוקן בנפש. אבל סך הכול אפשר להגיע למקומות הרבה יותר גרועים ככה שגבעות זה יחסית טוב...

אני נגד בעיקר בגלל הגישה לצבא(יודעת שלא כולם אבל הרוב..)

זה חלק.. לדעתי זה נורא תלוי בנאדן

כשחוקת המדינה סותרת את חוקת התורה - כולנו יודעים אחרי מי הולכים.

אני לא מכיר מקום בא"י שחוקת התורה מסכימה שיהא איסור ליישבו ביהודים.

 

נשאר נידון אחר, אם זה חכם בגיל הנעורים, ובכן - זו כבר שאלה אינדבדואלית. יש שזה מתאים להם, ויש שלא. יש שזה מזיק להם, ויש שזה מועיל להם. יש גבעות עם לימודים, ויש גבעות בלי לימודים. וכו' וכו'

וואו אשרייך!

 

חחח

אפשר אולי יעני ים של גוש כטיף, כחול וזה.. 

ואז תעשי איזה ריקוד עם איזה שיר של גוש כטיף

תביאי חולצות של גוש כטיף

תראי סירטונים של גוש כטיף(או שזה טקס שלא אמור להיות בו דיכאון)

ולמזכרת עשי איזה צופר או משהו..

עזבי אין לי את זה

 

 

מאתגר...

לא ממש..

 

צריך לכתוב שיר או לעשות ריקוד על משהו שקשור לים?

משהו כמו: נערה שמתמודדת עם איזה ניסיון שקשור למדיה/תרבות/סביבה משפיעה לרעה והיא מצליחה לצמוח מזה ולעמוד חזקה..?

כחול- מסמל את גלי הים, הנסיונות והעמידה מולם בגאון

קריטריונים לצבירת נקודות:

1. שיר/ מחזמר/ מחול שקשור לנושא

לפי הרעיון שנתתי, הבנתי או לא?
🙊

אולי אח''כ אחשוב על משהו..

חוצפנים

;)

@ניק כמעט בלי ראש

על הקישור , תייגתי כל מיני ניקים שעלו לי לראש רק כדי שיראו את ההודעה...

 

אז פשוט תכנסו לפורום בלי תיוג שלכם

יש לי קשר ממש טוב עם ההורים, לא יודע אם להגדיר את זה כ"חברי" אבל לא רשמי

כל השאר אין לי מושג

עם אמא שלי יש לי קשר ממש טוב, די חברי.. עם אבא שלי יש לי קשר יחסית יותר רישמי (כאילו, פחות זורם לי לספר לו מה איתי וזה.. אני ממש מעריצה אותו אבל הקשר פחות זורם כזה)

הייתי רוצה שהקשר שלי עם אבא שלי יהיה יותר קרוב..

כתבתי גם שם, אבל יש לי עכשיו זמן שאני צריכה להעביר, ואין לי ממש מה לעשות

 

אז היום אמא שלי ואני רבנו ):

וכמו ילדה בוגרת, אמרתי לה שאני לא רוצה להיות חברה שלה ושלא תפנה אליי כל השבוע.

נשבר ברגע שהיא הציע לי לסוע לארץ דרוזיה ביום שישי.

 

עכשיו כמו שכתבתי פה על הקשר שלנומאחלת לעצמי להיות אמא בדיוק כמוה - אולפניסטיות

 

ואני לא רוצה שזה ישתנה, אבל כן יש לפעמים קצת באגים לדוגמה,

דיברנו על נושא שטבעי שנדבר עליו, אבל כן יש קו אדום- "עד אליי ואל אבא, כשתחתני." והיא הרגישה כנראה ממש חופשיה, ופלטה איזה משהו

עכשיו אני מכירה אותה מספיק טוב, בשביל לדעת שאם היא הייתה חושבת על זה טיפה, היא לא הייתה אומרת.

 

באותו רגע חייכתי והמשכתי האלה, כי אם הייתי נתקעת ואומרת "אמא זה לא מעניין אותי" זה היה הופך מוזר.

 

 

ואיך לחזק?

בנוסף לכל הדברים שאמרלד כתבה - נוער וגיל ההתבגרות

פה כתבתי הכל על אמא

 

על אבא,

טוב אבא שלי הוא חברה שלי גם.

לא מזמן הוא שלח לי כזה קטע שכותבים בו על סוגי אבות (נראלי אשר בןאבו עשה אותו) והיה אחד- פשוט הוא.

 

כמה שורות משם-

אבא שלך הרבה יותר מאבא- הוא אמא

מבשל, מכבס, בודק עם המחנכת איך ההתקדמות הרגשית שלך לעומת שנה שעברה וגם עושה לק ג'ל ברגליים. למה? כי הוא רוצה להיות מעורב. 

 

והוא חמוד, אני אוהבת אותו. הוא לא מהאבות האלו שצריך לחשוב פעמיים לפני שנותנים להם נשיקה. או מתכרבלים איתם במיטה.

 

וזהו, סליחה. בלי נדר פעם אחורנה שאני חופרת עליהם ככה. נמאס גם לי

אני חושבת שהקשר עם ההורים קשור לכיבוד הורים, זה ברור.
הבסיס בכל קשר בחיים זה כבוד לאחר, קל וחומר בקשר בין הורים לילדים.
אז כמובן שילד שמתחצף להורים שלו-אז מעבר לזה שבטוח הקשר לא חברי וכיף, יש כאן פגם במצוות כיבוד הורים.
אבל אם יש ילד שמכבד את ההורים שלו, ונותן להם את היחס הראוי, אבל הקשר לא חברי במיוחד(שיתופים, שחנשים וכו) אז הוא כמובן מקיים את מצוות כיבוד הורים, וזה לא שהוא מקיים את המצווה באופן חלקי.

אממה, לא נכון רק "לסמן וי" על קיום מצוות כיבוד הורים.
ונכון-לתת יחס מכבד ולהסב להורים נחת זה ממש קשה ולא פשוט, ובאמת שאפו למי שמצליח!
אבל הקשר החברי והפתוח בין ההורים לילדים כל כך חשוב, אתם אפילו לא מבינים כמה.
יש אווירה יותר קלילה בניכם(וגם בבית), יותר שיחות בין המשפחה, יותר זרימה, יש יותר הרגשה שמישהו נמצא שם תמיד בשבילך, יש יותר שיתוף בקשיים ואתגרים וכמובן שיש תמיד עם מי להתייעץ בלי להרגיש בושה או קושי לפנות אליהם(אנשים עם ניסיון חיים שאכפתיים כלפיכם).

חברים לרוב באים והולכים.
משפחה לא בוחרים- הם לכל החיים!
אז בואו נשקיע בעיקר בליצור קשר עם המשפחה-הורים, אחים ואחיות(כמובן כמובן שגם בחברים, זה לא פחות חשוב! רק צריך לשים לב שלא כל המאמצים לקשר מופנים כלפי החברים ולא כלפי המשפחה).

תאמינו לי שאני יודעת כמה זה קשה ליצור קשר עם הורים.
אני הייתי מהאלה שלא משתפים כלום את ההורים, הייתי משתפת רק חברות.
הקורונה גרמה לי יחסית יותר להיפתח להורים שלי, ואני באמת משתדלת לשתף אותם בחלק מהדברים שעוברים עלי(בעיקר בנושאים חשובים)(במיוחד בתקופה האחרונה עם כל השירות וכו), וזה באמת כל כך חשוב!
אני צריכה תמיד להזכיר לעצמי את זה.

מצד אחד לא חברי מדי בגלל שזה גורם לזה שיהיו התפוצצויות ומריבות (סתם כדרך אגב אפעם לא התווכחתי עם ההורים שלי או רבתי איתם....) ומצד שני לא רשמי מדי כדי שנרגיש בנח לבקש דברים ולשתף.... בכללי יש לי קשר טוב עם ההורים שלי....

יש קטעים כאלה שאני בחיים לא יבקש מההורים שלי משו כי זה פדיחות וכאלה (נשמע מוזר אבל כן....)

אני חושבת שהקשר קשור מאד לכיבוד הורים קשר חברי הוא קשר מועד לפיצוצים (כמה פעמים הצלחתם לא לריב עם חברים שלכם....) וקשר רשמי הוא בקושי קשר.... מה שכן גם הכיבוד הורים עצמו יוצר קשר.... (אין לי כח לפרט

ושחכתי להוסיף שאבא שלי ממש מביך. ברמה שאני הולכת איתו ברחוב והוא מתחיל לשיר... חחח זה נשמע טיפלה מתחיק אבל זה מביך רצחח כנל לגביי חברות שנוסעות איתנו ואבא שלי דופק דברים מביכים כולל שירים..
אבא, תתבגר!!!🙃😅

נראהלי שבאיזה שהו מקום רב האבות מביכים, לא?

פשוט בדר''כ כשאני נוסעת עם חברות ואבא של אחת מהן מסיע אותנו- הרבה פעמים הם עושים פדיחות(להתחיל לספר בדיחות לא מוצלחות, לשיר וכו') 

אני חושבת שלמדתי לזרום... (ברוך ה'!!).. 

צודקת;)

אבא שלי שיהיה בריא יעשה את עצמו כאילו הוא לא יודע עיברית 

וילך ברחוב וישאל אנשים כאילו הוא אמריקאי שלא יודע כלום מישראל

מצד אחד זה קורעעע יאוו 

אבל מיצד שני זה פדיחות איומות

הוא פעם הלך ברחוב וראה את המנהלת שלי והתחיל לשאול אותה שאלות כאילו הוא לא יודע מי היא וכמו אמריאקי

אחר שהוא חזר הבייתה והוא סיפר לי אני לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלמות מבושה

 

סיפורו של אבא פדחן...

אז האמת שהקשר שלנו גרוע ברמותת כאילו כמעט לא מתקשרים.. חוץ מדברים תכניים כאילו.. אין כזה דבר שחנש בין הורים לילדים או משו כזה.. ואני שיא המתבאסת מזה... ☹🙃

וואי מבאס! הם פתוחים להקשיב? 

הכוונה, אם תגידי להם שבא לך קשר יותר קרוב? הם יזרמו?

 

נראהלי שכשמשתפים אז הקשר יותר טוב.. 

הכוונה לשתף מרצונך על דברים שקרו לך.. 

להתחיל מבקטנה להגיד דברים כבדרך אגב כמו ''יש היום מלא שיעורים בית, מבאס ולחוץ לי בזמן'' או ''היה היום באסה'' ולקוות שיזרום

בכל אופן- ב''הצלחה!!

האמת שכן.. אגב, את/ה בת?😅

כן, אני בת

כן יש מצב, אנסה תודה!!

מעולה מעולה אבל אני חושב שזה צריך לבוא מהצד של ההורים מהצד של הילד קשה לו לזרום ככה נראלי

ואני באמת מעריכה אותך - כבר יותר משבועיים שאתה שולח כל יום סיפור!!!

יותר בכיוון של 2-3 בשבוע...

 

אבל תודה, בכל מקרה...

על מנת להגיע לדרגה כזאת בענווה!

שניזכה..

א. עמונה
ב.הרב מן-ההר?
ג.תנו-שנו-חזרו רבנינו?

תנו רבנן - שנו חכמים.

כמאן - כמו מי/כמי.

תנו זה שנו, לא מלשון חזרה אלא מלשון שינון.

ו"רבנן" זה בעיקרון "חכמים" בלי ה"נו"..

 

כמובן שברורה ומצודקת הדרך שהגעת לפיתרון שלך. אבל הנ"ל הוא המדוייק.

 

לתשומת ליבך גם: @גארפילד

שינון זה לא מלשון חזרה (שנית)?🤔

זה אותו שורש, אבל זה מתחלק בסוף לשתי משמעויות שונות. המשמעות בביטוי הנ"ל היא של לימוד. כי לימוד נעשה ע"י שינון.

בג"ץ:

ישוב שבג"ץ פינה שדומה בשמו ל"עצמונה"? עמונה

 

רבנות:

איזה רב הוציא ספר תורה מהעיר העתיקה כשהיא נכבשה ע"י הירדנים ימ"ש? 

 

גמרא:

מה הפירוש של: "תנו רבנן"? שנו חכמים

                        "כמאן"? כמי (כמו מי)

רוצה שהיא תחזור הביתה להחליף?

(שחברות ירדו עלייך/יתרחקו ממך כי את מעירה להן) אז כן...

 

אם היא לא תשנה אל תעירי

 

בכל מקרה אני חושבת שכדאי להגיב בצורה סמויה- נגיד "בואי אני מסכימה ללוות אותך" ולא "זה לא משנה שלא הולכים לסניף עדיין צריך ללבוש חצאית" שזה יותר להעיר כזה

פשוט לשתוק כאילו את לא צריכה להגיד להן מה לעשות זה מאוד ברור (נראלי שאפילו להן) שמה שהן עושות זה אסור וזה החלטה שלהן מה לעשות , ברור שאם מגיעים לסניף אז זה דבר שונה אבל אם זה סתם בניכן החברות לא נראלי שאת צריכה להגיד משהו

נכון..הן עם חיבה אחרת..אבל הן יכולות להיות אחלה של בנות..אני למשל בעיר חילונית בשכונה לא משו..אבל עדיין אני חברה של בנות לא הכי הכי..ויותר ממה שאת מספרת..פשוט צריך לדעת איך לא נגריים...אני עם נוקיה ואיתי הון יודעות של אידברו על סרטים וכאלו...ואם נגיד ידליקו שירים בטיול לא משו..אז אני אחייך וזה..אני לא אשיר את השירים..אבל אני גם לא אשב בצד ואהיה סנובית וזה וזה..

וואי וואי.. 

לא יודעת מה כדאי לעשות אבל מה שנראהלי ההיתי עושה(ועשיתי במקרים די דומים..) זה להגיד משהו כמו: ''אם זה חשוב לך אני מוכנה לבוא איתך''.. (ותשתדלי שללא יישמע סנובי כמו:'' זה איכפת לך בכלל?! ואז היא תרגיש לחץ חברתי לענות לא...) 

או לשאול: זה חשוב לך? אם כן תציעי לבוא איתה ואם לא תגידי משו כמו: סבבה מה שבאלך(את לא אמורה לחנך אותה.. )

בככולפן- ב''הצלחה ענקית!!

טוב לך בשבט ואת לא נגררת אז אין סיבה לעזוב אותו..

לגבי הילדה עם המכנסיים- אם להגיד זה בקטע של לי זה מפריע- אז עדיף לשתוק... (אם הן באמת חברות לך והן ידעו שזה מפריע לך אני בטוחה שהן ישתדלו לכבד)

כאילו בתחלס- חברות לא אוהבות שחברות מחנכות אןתן...

בתחלס- מה זה משנה לך שהיא הולכת עם מכנסיים?

 

נגיד לי יש חברה שהיא לא שיא הדוסית (הולכת עם מכנסיים וכו) אז נגיד לידי היא מכבדת ומשתדלת ממש לא לקלל..

יצאתי איתה לסיבוב בשבת -(ואני יחסית דוסית) ואז היא פגשה חברות שלה וכאילו אני הייתי הדוסית היחידה - וקלטתי שזה פשוט לא נעים לי.. כזה רק שתינו אחת על אחת - אין לי בעיה אבל כשהן יותר- זה מוציא אותי נגררת ....

 

 

טוב נראה לי שרשמתי גם דברים לא ממש קשורים... סוריי.. המוח שלי מפוזר...

אה וחיימשלי! בהצלחהה!

זו החלטה של חברה שלך.. ואני לא רואה פה מקום שתעירי לה על זה..
היא החליטה ואם תעירי לה זה לא שהיא פתאום תחזור בתשובה ותפסיק ללכת לנצח עם מכנסים..
קיצר פעלת נכון. גם אם הפריע לך זו החלטה שלה בלבד..
(אלא אם כן אסור אצלכם בסניף לבוא עם מכנסיים.. ואז זה כבר לא קשור אליך זה קשור לסניף.. ועדיין לא הייתי מעירה) מניסיון..

וואלה זה החלטה שלה, קולטים שזה לא הכי חשוב לה, ולא הכי איכפת לה שהיא בלי חצאית...

אין מה לעשות...

בואי תיראי את חברות שלי, מכנסיים זה עוד כלום וניראה לך שאני מעירה להם? לא.

הם מודעות לזה שזה לא צנוע אבל הם בחורות לא להתלבש צנוע.

תאמיני לי אם זה באמת היה חשוב לה לא להסתובב בלי חצאית ברחוב אז היא לא הייתה שוכחת.

חחחח תכל'ס

לגלף בעץ.

 

תחביב נורא נחמד ומעביר את הזמן

 

(כן, מסתומא תיפצע הרבה אם תחליט לעשות את זה)

למצוא את המקום והשקט בתוך הראש, לא לברוח לצד! להשקיט את הראש במרכז.

אומגה 3 וויטמינים.

ברזל, ויטמין ,A,B,C

אני מקבל את זה בשמחה, אבל אני לא נהנה מזה.

ויש עוד הרבה שיטות טיפול אפשר לנסות CBT

אימפולסיביות היא הנטייה לפעול בפזיזות, באופן מיידי לאור גירוי מסויים, בדרך כלל ללא תכנון מראש או חשיבה, ובהיעדר יכולת לשלוט באותה תגובה, גם אם היא אינה הרצויה על האדם המגיב.

אבל פסדר😘

אבל יש עוד חלקים בהפרעת קשב.

פשוט מעלה לי בחילה כל מה שהתקשורת עושה ומוציאה מאנשים
לא - יכולה - לקרוא - דברים - כאלה!!!
זה משהו שממש מעציב אותי ואני לא אוהבת להיות עצובה.. דיי!!! כאילו מה לא הספיק??!! את מרגישה פשוט איך כל מה שיש שם זה פשוט שקר - אחד - ענק!!
תמיד התקשורת לא הייתה מאה, אבל מתחילת הקורונה הם פשוט עברו כל גבול!! ונמאס נמאס נמאס!! נמאס מכל השנאת חינם הזאת!! חינםם פשוט חינםםםם
מה הם מרוויחים מכל השנאה הזאת?? כסף?? זה מה שמעניין אותם? עוד סקופ אחד שיגרוף כך וכך צפיות/לייקים....?
יש דברים כל כל הרבה יותר חשובים מזה!!

ויש לי עוד המוןןןן מה להגיד על זה אבל נעצור פה

צריכה לקום תנועה של "לא צורכים תקשורת"
פשוט מפסיקים להיות קשורים לתקשורת.
לאט לאט זה יחלחל עד שלא יהיה לקוחות. ומוצר בלי לקוחות לא מחזיק..
אחרי שזה יקרה, תיהיה תקשורת מאוזנת שהציבור צורך אותה במינון נמוך.

תמיד יש חדשים,

ולא היה לי כוח לחפש את זה ולהקפיץ.

זה ממש מכניס לאווירה של חנוכה ומכין אותנו לחג..

וכל הכבוד למנהלים של פורום הבדיחות של החבר'ה! (בעיקר לתורין) 

לפעמים החברות הקרובות לא כ"כ מבינות את הסיטואציה שבו את נימצאת אז הם מגיבות  בצורה כזו

אבל אל תאבדי את הביטחון והאמון בבני האדם

הם פשוט לא תמיד מבינים

א. ממש מצדד במה ש@Love the world , אנחנו נשמח לשמוע ולעזור

ב. בקשר לחברה - אני די מבין אותך, אבל תחשבי על זה , אנשים לא תמיד מבינים על מה מדברים איתם, כמה זה חשוב, ולפעמים הם פשוט מרפרפים על זה. זה בא מחוסר הבנה, אל תשפטי אותם 

ג. לכן אני מציע לך -

1. לשתף את ההורים זה תמיד טוב , הם יבינו, יעזרו, ויקשיבו . אבל לפעמים זה לא נוח אז - 

2. כשאת משתפת מישהו במשהו חשוב - אל תגידי את זה בצורה של "דרך אגב", תבואי, תגידי : "יש לי משהו ממש חשוב לספר"

וכדו'

 

מקווה שעזרתי

 

מאוד מאוד קשהה 

וואי וואי חיימשלייי לחשוב מה את עוברת..

אז דבר ראשון חיבוק ענק (ונשיקה)

זה מאוד מאוד קשה. ואני לא מתיימרת להבין מה עובר עלייך אבל זה נשמע קשה מאוד.

אז דבר ראשון יש כאלה שעוזר להם לכתוב.. (אני בזמן האחרון התחלתי קצת.. זה עושה סדר בראש ולפעמים מצליח לבטא את הכאב שלך..) 

ודבר שני מאוד מאוד מעריכה את זה שניסית! אז עכשיו זה כואב.. אבל אני ממש מקוה שיחזור לך האמון בבני אדם...

ותנסי לא לשפוט את חברה שלך... תחלס היא לא מבינה מהחיים שלה... פעם אחת חזרתי מבייביסיטר גמורה ואמרתי לאמא שלי שהיה כל כך סיוט (כשיצאתי מהבייביסיטר התחלתי לבכות) וקבלתי על שעה סיוטיתת 25 ש"ח אז היא ענתה לי- "מה ? זה די הרבה.." וזה ממש פוצץ אותי אבל תחלס היא לא ממש הבינה ..( ממש לא משווה בין מה שקרה לך למה שקרה לי...)

אין לי כל כך מה עוד לייעץ לך כי אני לרוב ילדה שיש כשמכירים אותי- יודעים עלי הכל... 

 

אז חיימשלי בהצלחה ענקיתתת! אם את צריכה משהו אז אני כאן...

ממש אהבתי

זה משפט של צ'ילי דיוויס

 

(לא שאני יודעת מי זה...

ותודה שזיכית אותי להביא גאולה לעולם שכחתי לכתוב את זה משום מה, ועכשיו הזכרת לי)

אגב, למה כתבת "לכאורה: בסידור קידושין"?

לא כתוב שם שזה סידור קידושין, אז אני לא יכול לקבוע.

מצד שני, אם הוא עומד שם, כשהסאדיגער'ר מברך ברכה, ככל הנראה זה בגלל שהוא מסדר קידושין.

ובפרט - שכמעט בטוח שמדובר בחופת תלמיד - הרב אבי"ק שרייבר, רבו של כפר דרום תובב"א. ואם ככה מסתבר שהוא סידר קידושין.

אבל כאמור, אלו השערות שלי מניתוח התמונה, ולא דברים ודאיים, לכן כתבתי "לכאורה".

יישר כח!!