פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 248)

נראה לי שמומי.

האנטיגוניסט זה המחלה.

 

למה? אתה רוצה לעשות סרט על זה?

אני מברר כי אני מתלבט בין האמא למומי...

מה אתה כבר יכו לכתוב על האמא...

אתה מכיר ההגדרה של סיפור קצר?

יש גיבור, והוא רוצה_____ אבל הוא לא יכול כי_______ אז הוא עשה______ ובסוף קרה_______

האמא רוצה שלמומי יהיה טוב, המכשול זה המחלה, היא דיברה עם השוטר ובסוף הוא היה שוטר...

הרצון של מומי לא מוביל אותו לשום מעשה... הכל זה מעשה של האמא...

בנוסף להתמודדות שיש לה בן שהיא עומדת לאבד...

לא הבנתי מה אתה צריךך

הגיוני שמומי היא הגיבור אבל הוא עדיו ילד שזה יכיול להחשב גם גיבור אבל לפי דעתי כמו שכתבת גם האמא יכולה לחשב הגיבור אבל לא בדיוק ממליצה לך יותר להנחיך את הרגשות שלה לא כמו שוולדר עשה מבין?!

אממ, אני לא ממש התשעממתי כי תפעלתי בית תוך כדי..
אבלל, את יכולה להחליט שאת לוקחת על עצמך משהו שיעסיק אותך ותתמידי בו.
את יכולה לדוגמא להחליט ללמוד תנ"ך, שפה חדשה, אם את אוהבת אומנות אז להחליט שאת עושה איזה יצירה מטורפת (תבקשי שיקנו לך חומרים), ללמוד לשרוג, לתפור, לבדוק מה שלום החברות שקצת שכחת בחופש, אם בידוד ביתי אז לעזור יותר בבית, ללמוד לנגן על כלי נגינה, להמשיך?

אז אין לי מושג מה זה אומר... אבל אם משעמם לך מוזמנת להתכתב איתי

מתלבטת אם להמשיך גם היום.... @אנא עבדא דקב"ה

לי פשוט לא היה מה לעשות... חוץ מלישון... להתפלל... וללמוד קצת...

כמו להבדיל להכנס לתרדמת לשבועיים ואחרי זה לצאת ולגלות עולם חדש...

תנסי אולי להשתפר במקצוע שאת לא כ"כ טובה בו(בכל זאת עוד שבועיים חוזרים ללמוד😩) או שמתצאי לך תחביב חדש...

תנך זה רעיון 

יש קורסים של משרד התעסוקה

להודות לו על מה שיש ולבקש על העתיד, ללמוד, להתחזק ,לשמוע שירים שמחים ולרקוד, לדבר עם חברים וכו.

ללמוד. לאו דווקא קודש.

פשוט לצבור ידע.

גם בקודש וגם בחול.

בקודש זה גם בניה עצמית ועליה.

חסר מה ללמוד? הלוואי שהיה לנו מליון שעות ביממה....

 

למצוא כל מיני פריטים לא קשורים וליצור מהם תמונה..

 

להתכתב בשיחה אישית עם הפיצלו"ש..

רק הילדים קצת שיגעו אותי.

לא חסר דברים.

 

תפתחי תחביבים, 

תקראי

תציירי

תלמדי

תשתעממי (מותר מידי פעם)

תתקדמי במקצועות שאת פחות טובה בהם

תלמדי דברים חדשים

דברי עם חברות

תעשי כושר

 

אני עדיין לא הייתי בבידוד אז לא יודעת איך מרגיש..

פשוט דמייני את עצמך בחדר לבד שבועיים ( לפעמים פחות) 

כרגע ב"ה עבר שבוע ונשאר שבוע וחצי...

אז הייתי המון במטבח אבל גם בחדר יש מה לעשות אני למדתי המון אנגלית ודווקה היה נחמד זה ממש מספק.. וגם לעשות כושר 

 

לקרוא מלא (יש כל מיני ספריות דיגיטליות אם חסר לך ספרים..)
אםם יש סדרה כזאת ביוטיוב "דברים שלמדתי היום" שנותנת כזה ידע כללי נחמד ממש, על אותו משקל אפשר גם וויקיפדיה (יש להם גם כל מיני דברים יומיים כזה של ידע כללי בתחומים שמעניינים אותך..)
לעשות יצירות מגניבות (יש מלאא רעיונות באינטרנט.. לדוג "5minute recipes"
לעצב מחדש את החדר (גם יש מלא רעיונות באינטרנט..)
להוריד משחקי חשיבה כאלה שמפתחים את המח
ללמוד משהו מעסיק (לסרוג, לרקום, לפתור קוביה הונגרית...)
לשמוע הרצאות, שיחות, קורסים וכו' באונליין על דברים שמעניינים אותך (יש בted דברים מהממים)
להתקדם בחומר לימודי (לנסות לעלות הקבצה אפילו..)
לימוד יומי של קודש כזה שיאמר קצת את היום

ובכללי מומלץ לנסות כמה שיותר לבנות איזה סדר יום כזה שקצת ישמור על איפוס...
בהצלחה נשמה!!!!!

ספריות דיגיטליות? איזה? איפה?

קדימה קישורים!

אםם יש את "הספריה הדיגיטלית הישראלית" (ממליצה ממש!), יש את "מכון מופת".. האמת שזה תלוי איפה את גרה כי יש מקומות שהספריה שלהם גם עשתה משהו דיגיטלי.. שווה לבדוק;)
פשוט תחפשי בגוגל ספריה דיגיטלית יש כל מיני, ויש גם אפליקציות אז שווה גם לחפש בגוגל פליי.. אם את מסתבכת תכתבי לי בפרטי בהצלוחח

ואני בן....

כגון, אנגלית ותכנות

אבא שלי אמר המון לא יודעים את זה ואומרים לו ''מים אחרונים חובה''

בסעודת ראש חודש

איזה מצווה שאם כיוון בה לא יצא ידי חובה?

את המצוה לא מקיימים ברגע השכחה, אלא ברגע שנזכרים ומחליטים לא לקחת..

 

אבל אינדבר, זה חידוד נאה.

@נשמה כללית 

עצם המצווה היא מה שנשאר בטעות אז לא לוקחים אז אי אפשר להשאיר בטעות לכן אי אפשר לכוון בזה

המצווה היא לא מה שנשאר. אלא ה"לא תשוב לקחתו".ולכן אמנם לא משאירים בכוונה.

אך מכוונים כשלא חוזרים..

נקווה שזממם לא יצלח בידם, ושיצליחו לשמור על טהרתה ויהדותה של העיר.. שתהפך לעיר ואם בישראל, עם המוני המוני משפחות יהודיות יקרות..

 

וכמובן זו הזדמנות להצדיע לכל הניקים שגרים שם! ופועלים שם! ובפרט לניקים שפועלים במיוחד להוסיף עוד משפחות וכח יהודי לעיר.

 

שכרכם כפול מן השמים!

"חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבה לדורות הבאים"
"... יסוד כיסא ה' בעולם..."
" וּמֵרִשְׁמֵי מַחְשְׁבוֹתַי / שֶׁיִּתְקַבְּצוּ לַעֲדָרִים, יִלָּקְחוּ אוֹתִיּוֹתַי / וְהָיוּ לְמַאֲמָרִים. וְהַמַּאֲמָרִים בַּחוֹבֶרֶת / יִהְיוּ לִסְפָרִים, וְהַסְּפָרִים בְּכָל קֶרֶת / יִהְיוּ נִפְזָרִים... וּמְלָכִים יִתְהַדָּרוּ / בְּמַטְוֵה הַתּוֹלַעַת, וְהַמַּעְיָנוֹת יִתְגַּבָּרוּ / וְתִרְבֶּה הַדַּעַת... לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'! " (צפיה)

אהרן רזאל שר עובדיה חממה - "הנאום" - חדשות מוסיקה

 

ממדבר מתנה -

 

שלהבת הנשמה - נסיונות פעילים

יואוו קשטהה בעיקרון אני מציעה לך לתמוך בא לא בקטע של כן לכי תיפגשי עם בנים תעשי מה שבא לך וזה אלא תתעניייני אל תעזבי אותה זה גם נראה שהיא באמת חשובה לך  אז אם יוצא לכן לפתוח תנושא תנסי להסביר לה מה שאת באמת חושבת..... וזה רק בקטע של צניעות ובנים או עוד דברים??

 

לא היינו(החברות) מטיפות בה מוסר, היינו אומרות לה שזה לא טוב אבל היינו מדברות איתה ומנסות לשכנע אותה ובסוף היא הבינה בעצמה שזה לא טוב וברוך ה' עכשיו היא ממש ממש מתחזקת!
תני לזמן לעשות את שלו היא בסוף תבין שזה לא טוב...

כי תכלס להורים שלה לא ממש איכפת, לשאר החברות לא איכפת (הן הולכות איתה)

 

התכונתי ל @עובדת ה בשמחהה

טובב 

 

בלי קשר לניסיונות קירוב.
ובמסגרת החברות- תנסי גם לספק כמה שיותר 'ארדן וחיים'...
עצם החברות תראה לה שאת פה, איתה. ובסוף על הדרך אולי היא כן תתחבר למה שיש לדוסיות להציע לה...

ברוך הבא!!!

זה קשה סתם להתרחק

ואני באמת מצטערת בשבילה אם אני משעממת מידי, כי ברור שהשבט הרבה יותר מעניין

בניגוד אל  אותן בנות, אני פה כדי לבנות איתה חברות אמיתית, לא בשביל לספק אקשן שתסם כנראה לא קיים אצלי

זה לא שאין לי מה להציע, אחרי הכל היה לנו כיף כשהיא באה לישון אצלי, בטיולים..אבל עכשיו פתאם אני משעממת, כי ה"מתחרה" שלי תמיד יהיה הרבה יותר מצחיק, מרגש והכל

אבל חברה סתם, זה יהיה מוזר לשתינו

כנראה שדברים משתנים, אולי זה בלתי נמנע

מה שלא לא נכון כרע,

הייתי צריכה לכתוב "אותם חבר'ה"

לזאת הייתה כוונתי

אנשים מבינים בסוף שהם טעו. לא תמיד הזמן עושה את שלו.
חשוב להישאר בקשר וחברות כדי לחזק, לתמוך ולהשפיע לכיוונים טובים, אבל חובה לשים לב כי אין השפעה הפוכה לרעה, מהחברה אלייך. אם יש השפעה עלייך וזה מונע ממך להתעלות בעבודת ה', צריך להתרחק. השפעה כמעט תמיד קיימת, צריך לשים לב אליה ולנסות להמשיך את החברות בלי השפעה רעה.

מקווה שתקראי למרות שארוך קצת.

 

(הודעה לציבור: כללתי בדבריי את התובנות שקיבלתי ממגיבים אחרים כאן, וניסיתי לייצר עקרונות וסדר, אז תהא הודעה זו כנתינת קרדיט לכולם, ולא אחזור ואכתוב בכל פעם "וכמו שאמר פלוני -שבאמת.. וכו'")

 

 

דבר ראשון, מזדהה ומבין את המקום שלך, זה כואב, ומפריע, ואפילו מתסכל.... ולא יודעים מה לעשות... אבל תכל'ס, טוב שאכפת לך ממנה, שמפריע לך הירידה שלה... שאכפת לך מהחברות איתה.

דבר שני, עוד לפני ה"החזרה בתשובה"... את תהיי חברה שלה, נטו כדי להיות חברה שלה, בחברות אמת. בשביל הקשר עצמו ביניכן, לא בשביל לחנך אותה..

כמובן, שבזה אני מתכוון שלא תתרחקי ממנה, אלא תתני לה את הקשר איתך, וזה לא רלוונטי למה שאמרת שאיתם כיף לה יותר, כי אכן בשלב הזה אנו לא מדברים על לגרור אותה לחברות כדי שזה יהיה אפקטיבי, אלא להיות איתה, עם מה שהיא רוצה, רוצה אותך? זרמי. מתרחקת? אל תלחצי.

פשוט תהיי חברה שלה ברמה של חברות, רגילה, קלאסית, חברות לשם חברות, ברמה שנעימה לשתי הצדדים. בלי לשפוט על מה שהיא עוברת ובלי להתרחק ממנה בשל כך. שהיא תראה שאת אוהבת אותה באמת, איך שהיא, וחפצה בחברות איתה, באמת.

(ובששש... זה גם יועיל לשלב הבא.... כשכן תרצי להשפיע.. אם זה יהיה על בסיס שהיא יודעת שהקשר אינו למטרות מסיון.. אלא אמיתי ואוהד אותה איך שהיא, וכדבר נפרד את גם תנסי לשוחח איתה)

דבר שלישי א', אחרי שהפנמנו היטב שקודם כל את חברה כנה, לשם החברות. ניתן להתקדם לשלב הבא, הרי כיוון שאכפת לך ואת אוהבת אותה - מפריע לך שהיא מידרדרת, ואת מחפשת איך להועיל.

אז באמת ראשית נצטרך להדק היטב את הקשר, ויש לזה שתי תועלות, האחת, כי פרקטית, ככל שהיא תהיה איתך, היא פחות תהיה עם אחרים. והשניה - מהותית, אם הקשר ביניכם יהיה עמוק יותר, חזק יותר, אהוב יותר וכנה יותר - ממילא יש יותר סיכוי שהיא תושפע ממך.

איך תהדקי את הקשר אם כמו שאת אומרת - ההם יותר מושכים אותה? את יכולה להציע לה ללכת יחד לשופינגים, לצאת לטיולים.. לשוחח שיחות בנושאים שמעניינים אותה.. ללכת יחד לבילויים, ועוד, תתני לה את ההנאה המרובה מהשהיה איתך...

כתבת "בניגוד לאותם חבר'ה, אני פה בשביל לבנות חברות אמיתי, לא סתם אקשן שאין לי", אז נכון, אם אקשן פירושו הוללות והתפרעות, כנראה שאין לך, וטוב שכך, אבל זה לאוו דוורא זה! אקשן יכול להיות טיול מהנה, מסלול מאתגר, וכו'..

ונכון, תמיד ההוללות תקרוץ יותר, השאלה כמה יותר, השאלה אם בצד הטוב יהיה תוכן בר התמודדות, אם כן, אז אמנם בהתחלה ההוללות קורצת, אבל לאט לאט קולטים שהיא הבל, ואילו בשמחה וחברות אמיתית, יש את הכיף האמיתי והפנימי..

דבר שלישי ב', אחרי שהקשר הוא טוב וחזק, וכנה ואמיתי וקרוב. תוכלי אכן לשוחח איתה מידי פעם, בזמנים מתאימים, שימי לב, לא להטיף, לא לבא ממקום מתנשא ומחנך, אלא של שותפות, של אכפתיות, של שיח..תוכלי לשדר לה את זה בכל מיני אופנים, בכל מיני סיטואציות.. להוביל אותה להתבונן אם הצורה שהיא בוחרת להגיע אליה היא צורה יעילה או לא, אם זה דרך נכונה או לא, אם היא תשמח בה בעוד כמה שנים או לא, ואפילו אפילו (ששש....) אם היא מרגישה כעת שזה יותר טוב לה....

שום דבר לא יקרה בפוקסף כך טבע העולם, בהתחלה היא מתלהבת, יהיה ברור לה שבטח, הרבה יותר טוב לה ככה... אבל לאט לאט זה יחלחל, לאט לאט תפוג לה ההתלהבות מהחבר'ה ההם, היא תראה כמה זה חיצוני ורדוד, וכמה לעומת זאת הקשר איתך הוא אמיתי עמוק ופנימי. היא תשים לב להבדלים האלו, לחוסר הטעם שבחיי הוללות...

את לא צריכה הדרכה מפורטת מה לומר, תאמרי את מה שאת רואה, שוב, בעדינות, ובצורה של שיח, אבל אם את רואה ונוכחת כמה הקשר שלה איתם הוא על בסיס רדוד - תוכלי להפנות את תשומת ליבה לזה... היא עצמה הרי לא שמה לב לזה, זה המציאות, אבל כשתציגי בפניה את הדברים  - הם יחלחלו, לאט לאט היא תשים לב.. "וואלה, הרי מתרחש כאן דברים מתאימים למה שהיא אמרה" 

דבר רביעי, תזכרי שהעיקרון מאחורי שני החלקים של הדבר השלישי, הוא ש-א. זה לא בא בשניה, תמיד ההוללות תראה בתחילה קורצת יותר, תמיד ההתעסקות הקלילה ומוחררת עם בנים תראה בהתחלה ככיף וחשרור לעומת הסוסיות החונקת, ו-ב. ש-אבל בע"ה אלו דברים שלאט לאט קולטים אותם, מגלים את האמת.. את שם כדי לדחוף קצת בעדינות את ה"לאט לאט" הזה, לעזור לה לשים לב.. לעודד אותה.. וכדי לבנות את האלטרנטיבה, את הניגוד, להוות המודל למקום הטוב והנכון שכדאי להיות בו.

ואז, אם בע"ה תנהגי בחכמה ושיקול דעת, מירב הסיכויים שהיא תחזור למסלול תוך זמןמה, אם כי אין הבטחה וערבות, בסוף יש בחירה לאדם, והוא יכול לבחור ברע, כדאי להקדים ולטעת את החשש הזה בלב, למען לא נקבל מפח נפש רב מידי בשעה שנתבדה. אבל סבירות וכו' אכן ישנה. גם אם זה נראה בהתחלה שלא זז, שלא עוזר, לא להתייאש... להמשיך ולשוחח ולדבר ולשתף, ממקום חברי אמיתי וכנה, ולא ממקום מטיף ומרחיק... זה בד"כ אמור להביא תוצאות.

דבר חמישי, תמיד תמיד, יד על הדופק, אם היא לא מחלישה אותך. אם זיהית שעל ידי הקשר נהיית לך איזו חולשה - אז כל הסעיפים מ"דבר שני" עד "דבר רביעי" כולל, הכל הכל הכל תזרקי לפח האשפה. אסור לך לסכן את הרוחניות שלך. וכן, יש לחברה רעה פוטנציאל גדול, כמו שלחברה טובה יש פוטנציאל גדול כפי שהרי ניכר מכל הודעתי.. אז לזכור, זה גם הפוך, חברות יכולות לקלקל ולהחליש לצערינו, ולא צריך שאספר שהיו דברים מעולם.

אז לא להקל ראש, אם היא מחלישה אותך, אז את מוותרת על הרעיון של החברות האמיתית והכנה איך שהיא. את מוותרת על השאיפה לחזק אותה.. את בוחרת ב"חייך קודמים"!!

 

 

קראת הכל? הועיל? נכון בעינייך? משהו לא ברור? מוזמנת להגיב.

בטח שקראתי הכל. הועיל בשבילי ממש, ליישב דברים בראש..

אני מקווה שאני אהיה מספיק חזקה בשביל לא להיות מושפעת מהרוח,

אתה יודע? אני כותבת את זה ומרגיש לי כמו לשקר על עצמי

הרי הסיכוי שאני ישהה בחברת מישי שכ"כ להוטה על בנים, כל כך חמה על הנושא הזה, 

באמת אני ראיתי אותה מדברת עם עוד משהי מהשבט בקבוצה, וזה כל מה שמעניין אותה, והיא מדברת כלכך לא יפה, באמת. נורא. ולשאר הבנות, היא כבר לא מתייחסת אותו דבר. ("הדוסיות") כיאלו יש לה מין עליונות כזו על הבנות שלא מדברות עם בנים.

אז כן, אולי היא תבין שזאת טעות ההתנהגות המגעילה הזאת, וההתלהבות על בנים וכל הדיבורים הדוחים האלו (מנסגר? אתן בנות דתיות? איך אתן מרשות לעצמכן..אופ)

אז כן, אולי זה יהיה צבוע להתרחק ממנה כשהיא לא בשיא שלה

אבל אם יש משהו שלמדתי, זה שזה לא בושה לשים את עצמי כשצריך במרכז. כן, אני חשובה לעצמי, חשוב לי להיות שלמה עם הדרך שלי, חשוב לי להיות בסביבת בנות שגורמות לי להרגיש ש ל מ ה, ולא איזה דוסית מוזרה שהחיים שלה משעממים וחסרי ריגוש.

תודה רבה, אבל האוירה שלה בוודאות פחות עדיפה עלי, בלשון המועטה.

אני מניחה לה לנפשה. כי אולי אמור להיות לי איכפת ממנה, אבל גם אמור להיות לי איכפת מעצמי.

ואני לא מוכנה לסמוך על עצמי בקטע הזה. "להיות עם יד על הדופק", זה כנראה לא בשבילי.

בשביל מה אני צריכה להכניס את עצמי לתוך זה..אם אני יודעת שההרגשה שלי בפנים תיהיה פשוט רעה.

גם אם אני לא אדרדר מבחוץ, לא אקצר שום חצית ולא אדבר עם אף בן, אני איהיה בבאסה.

למה? אני לא יכולה להסביר, משהו מהניסיון שלי בחברת בנות שהן "פחות" אומר לי לא.

 

(סליחה אם אני נשמעת נסערת או תוקפנית)

בסוף בסוף - הכל תלוי בך ובלב שלך!

אם את מרגישה שזה לא בשבילך, שלא מתאים לנפש שלך.

אז כמוש אמרתי  תעזבי! בלי ייסורי מצפון!

את לא צריכה, ואסור לך, להקריב את עצמך על המזבח שלה.

מה נשאר לך? תתייחסי יפה כמובן. לא "לבעוט"..

ולהתפלל.

ואם יום אחד היא תקלוט את השטות שהיא עושה, ותחליט לחזור ולעלות חזרה - תושיטי לה שתי ידיים באהבה.

 

עצוב, ה' יעזור.

תמשיכי את חייך ועלייתך את, אולי ה' יתן בליבה לראות את ההפרש בין חייכן המרוממים שלך ושל כל ה"דוסיות" לבין חיי האומללות שבהוללותה, והיא תחזור... זה יכול לקרות, כפי שציינו כאן.. כשנגמרת ההתלהבות הראשונית.. האורות של ה"שחרור" כביכול.. מתחילים לפעמים לראות את החוסר הגדול...

 

ושוב - אם היא באה מידי פעם, אל תדחי אותה, תזרמי, תהיי נעימה.. תשתדלי שהיא תראה שטוב לכן ואתן שמחות.. ואם תהיה נכונות מצידה - אז גם קצת לדבר על זה... להסביר.. מלב אל לב, לא בשפיטה.

כן ברור,

זה אולי היה נשמע שאני הולכת לזרוק אותה מכל המדרגות או לבוא ולהגיד לה-"שמעי החברות שלנו הפכה ללא רלוונטית בשבילי, ביי"

אז..ממש לא..אני הכי לא מסוגלת לדברים כאלו ואין לי שמץ של רצון לדחות אותה אם היא תגש.

אבל אפשר לומר שאני לא אלחם על החברות שלנו, כי זה פשוט לא הדדי.

מה שכן חשוב לי ואני צכה לזכור ולעבוד עלזה- לא לכעוס עליה או לשפוט אותה,כי אין לי זכות בכלל

 

תודה רבה על כל העזרה!

שיהיה רק טוב בס"ד.

 

טוב התחלתי לכתוב והכל נמחק לי🤦‍♀️,אז אני אנסה שוב.

כעיקרון אני לא יודעת אם יהיה לי משהו חכם להגיד,אבל אשתף שגם לי קורה משהו דומה.
יש איזה אחת שהיינו בעבר חברות ממש טובות,מהילדות, ולפני איזה 3 שנים היא עברה כיתה, ובגלל שכל אחת גם התחברה לבנות אחרות והיה לי כיוון שונה אז פשוט הקשר הלך ודעך.
אז התרחקנו,ללא סיבה כ"כ,אם אני אראה אותה אז אנחנו נשב ונדבר ויש מצב זה יזרום לשיחת נפש,אבל לרוב זה יותר להגיד שלום בהתלהבות ובזה זה נגמר.

בזמן האחרון שמתי לב שהיא ממש התדרדרה.
היא אף פעם לא הייתה דוסית ממש(כל אחד וההגדרות שלו),פשוט בחורה טובה מבית טוב.
היא התחילה לעבוד לפני שנה ככה, ושם הכירה בחורים 'נחמדים', התחילה להתקשקש איתם, להתכתב ולהתחיל לצאת איתם לבילויים. היא סחפה אחריה עוד חברה(יתכן ויותר) ופשוט התחילו לבלות איתם,לצאת למסעדות וכו.
עכשיו,חלקם חילונים,לא אתפלא אם יתברר לי שהיא לא שומרת נגיעה.
היא התחילה להתלבש הרבה פחות צנוע, להתחבר לבנות לא הכי טובות וכן הלאה.
השבוע בדיוק התברר לי שהיא קבעה ניתוח אף,והייתי בהלם,ממש אבל.
זה ממש בולט לעין למי שהכיר אותה לפני,ברמה שסבא שלי בא ושאל אותי מה עובר עליה(הוא ראש האולפנה,כן זה לא הכי נעים במצבים כאלה,אבל אני שומרת נאמנות לחברות שלי והן יודעות את זה).
בקיצור המצב שלה קצת בטטה בעניין הזה,גם עוד מישהי שהן חברות טובות התחילה להתדרדר אבל ממש.
בקיצור,בכל זה באתי להגיד לך שפשוט אני גם לא יודעת מה לעשות,זה לראות אותן ופשוט הלב נשרף מבפנים.
הן כבר בנות 18,בחורות שכל אחת הולכת לכיוון אחר שנה הבאה,ומי יודע מתי אפגוש אותן(הן היו חברות שלי בעבר,חברות סבבה כזה אבל עכשיו פחות,לא רק שלי אלא נוצר ריחוק בניהם להרבה בנות איכותיות).
תכלס,כל בת יש לה את הבחירה מה לעשות בחיים,זה נטו בחירה שלה.
יש מצב בעתיד אתפוס אותה לשיחת עומק ומי יודע לאן זה יתגלגל,הלוואי🙏

אממה,אני חושבת שכמו במקרה של חברה שלי(לכל הידוע לי) זה מתבסס על נוחות,פחות חשיבה ובירור מהן ההלכות והאם צריך ללכת על פיהן.

אני סבורה שגם ככה חברה שלך-היא עושה את זה כי זה נוח לה,לא באלה הגבלות,באלה להסתובב עם בנים,באלה ריגושים.

אז בתכלס,את בתור חברה צריכה לתת לה את ההרגשה שאת מקבלת אותה *כמו שהיא*,בלי לשנות בה מהומה.
וכשהיא תראה שאת לא באה מרצון שלשנות אותה ומחשיבה שהיא לא מספיק טובה,אז היא תהיה יותר במקום של לקבל ממך.
תראי לה שאת אוהבת אותה, תנסי אפילו להגיע איתה לשיחות עמוקות על החיים, על כל עניין של הקב"ה,של התורה,תנסי לברר מאיזה מקום זה מגיע אצלה.
אני כמעט בטוחה שזה ממקום של התנערות,אז תנסי להסביר לה לפי הידע שלך, למה את חושבת שכן צריך לשמור על צניעות,ולמה לא כדאי לה להסתובב עם בנים בגיל הזה,ולמה זה יכול להזיק לה וכו וכו,תתני לה טעמים פרקטים בעיקר, כי מן הסתם היא לא במקום של לקבל טענה כמו 'הקב"ה הוא בורא העולם, ולכן כל מה שהוא מצווה חייב לקיים',כי זה פשוט לא ילך בשום צורה.
תבואי מחושבת ומדוייקת ותנסי להכיל אותה ולתת לה מן הידע שלך,לנסות לקרב אותה בדרך של אהבה,זה מה שהיא מחפשת,ולא מכפייה ו'כי ככה אמרו'.

עוד נקודה-כתבת שהיא מסתובבת עם בנים מהשבט והולכת לא בצניעות וכו.
אני מאמינה שבחורה שמשנה באופן דרסתי את הלבוש שלה לפחות צנוע, זה כי היא לא שלמה עם עצמה,היא חושבת שהיא יותר יפה עם בגדים לא צנועים.
וזה לא נכון, וכאן התפקיד שלך-לגרום לה להפנים את זה,בדרך של לפרגן לה על כל בגד צנוע שהיא תלבש, אבל בהגזמה,לא פעם ב..,ממש תשתדלי לשים לב ולפרגן לה על כמה שהבגדים הצנועים יפים לה, וכמה שהיא ממש יפה וכו וכו.
וכשהיא תלבש בגדים פחות צנועים תוכלי לזרוק לה משו כמו 'לא ממקום דתי או משו,אבל החצאית ההיא ישבה עליך יותר יפה, ממש מתאימה למבנה גוף שלך,לעניות דעתי'.

גם הקטע שהיא מסתובבת עם בנים זה כי היא מחפשת להיות נאהבת,היא מחפשת ריגושים ואהבה. והכי קל לחפש את זה איפה שנוח,איפה שכ"כ רוצים לחפש את זה בגיל ההתבגרות,אצל בני המין השני. אז גם כאן התפקיד שלך הוא לאהוב אותה,לפרגן לה אפילו יותר מאותם בנים,להראות לה שהיא מושלמת כמו שהיא,ושהיא לא צריכה לרצות אף אחד בלבוש שלה וללבוש פחות צנוע כי זה רק מוזיל אותה.

המפתח הוא פשוט-אהבה.
כשהיא באמת תרגיש אהובה היא לא תחפש את זה בדרכים לא כשרות,כי היא תיהיה שלמה עם עצמה!
אני חושבת שאם תיישמי את מה שכתבתי תראי שינוי,אפילו במעט,וזה כבר משו. הנושאים האלה הם מאוד מאוד עדינים וצריך לפעול בשיקול דעת. הייתי ממליצה לך אפילו להתייעץ עם מישהי שאת מחזיקה מהדעות שלה ולראות מה היא אומרת.

ממש בהצלחה!!
ובאמת שאפו על הרצון לעזור לחברה שלך,באמת לא מובן מאליו.אין על בנות ישראל הקדושות,אין!

❤❤❤

ואני בתור ילדה שטותניקית שאני כבר פחות דוסה ממה שהייתי.. היו לי חברות שחשבו שזה מה שיעזור וסורי זה אחד הדברים המרחיקים..אם את רוצה להשאר חברה שלה אז תני לה לחיות את החיים

מומלץ ללמוד איתה מעט מוסר,אולי יש רבנית שיכולה לחזק אותה,כמובן את תמיד תתפללי עליה,ואשריך שאכפת לך מהנשמה שלה.

לא הכל בשליטתנו, והרבה פעמים מה שנותר זה להשאיר לשני מקום בלב. לא הכל באחריותו, ולפעמים דווקא הרצון להכתיב למישהו התנהגות יכול להרוס (בעיקר אם הוא במגמת ירידה בהורים/מורים וכו ). רק לאהוב, המון לאהוב. זה מה שלי ברור.
בהצלחה רבה, כואב איתך. (אגב לי יש את זה עם חניכים לשעבר וזה אכן כואב..)

בקטע לא טוב.. פשוט תמשיכי להיות חברה טובה שלה ותראי לה שאת עדיין חברה שלה למרות שהיא שונה ממך..

כשמישהי מתנהגת ככה, בעיקר בתחום ובגיל הזה זה אומר שהיא צריכה תמיכה.
לא מעט פעמים מקבלים תשומת לב שללית או חיובית מהצורה בה מתנהגים בין אם זה בצורה טובה או לא.
יש המון מתבגרים שתופסים אותם בזמן ומעניקים להם תמיכה וסיוע והתענינות וכך הם נמשכים למקור האהבה והתמיכה שהם מקבלים.
אם מקור האהבה שלה יהיה מחבורה של בנים, היא תימך לזה באופן אמוציונאלי מבלי יכולת לחשוב על זה. אבל אם ההורים שלה או מישהי חכמה ישימו לב לכך ויתעניינו בה בצורה כפית, תומכת ואוהבת ולא לוחצת. היא תימשך לאופן ממנו היא קיבלה את מה שהיתה צריכה

ואין לך סיבה להיכנס ללחץ. אלו חששות שיש לכולם.

בכולופן, ישיבה גבוהה או קטנה?

אני עכשיו עולה לישיבה גבוהה. אני זוכר את החששות שהיו לי לפני ש"א, ובמבט לאחור הבנתי שלא היה לי מה לדאוג.

כי אחרי הכל, לכל השיעור שנכנס יש חששות, ובדר"כ הם אותו הדבר- איזה חדר אני אהיה, עם מי אני אלמד, איך אני אסתדר וכו'- זה דבר לגיטמי, אך כשתתחיל בעז"ה את הישיבה תראה שזה חולף מהר מאוד. אני מניח שגם לא יפלו עליכם ישר עם סוגיות כבדות, אלא יתחילו אתכם בנחת, כי הרי אתה לא הראשון שמרגיש את זה.

ולגבי זה שלא למדת גמרא רציני- הכל טוב, אחי. אני מכיר הרבה בחורים שלפני הישיבה הקטנה לא פתחו גמרא יותר מידי, והיום הם ב"ה ממש מצליחים בישיבה. אני זוכר את עצמי, לפני הישיבה הקטנה, שהגעתי מישיבה תיכונית שלמדו בה 10 דפי גמרא בשנה. לאט לאט התרגלתי לסדרים ולסגנון, והתרגלתי.

והכי חשוב- אל תלחיץ את עצמך! תרגיע! כמו שאמרתי מקודם- אתה לא היחידי שמרגיש ככה, וזה לגיטימי, וברגע שתיכנס לישיבה גם תראה את זה סביבך ומהר מאוד תתרגל.

מאחל לך בהצלחה רבה ושבת שלום!

בעז"ה אתה תגיע ותמצא חדר וגם חברותא ואם לא תמצא בכוחות עצמך הר"מ/המדריך יעזרו לך.

לגבי הגמ'- אל תדאג רבים מהעולים לכיתה ט' לא למדו לפני זה גמרא באופן רציני ותוך כמה שבועות הם לומדים את זה, בשביל זה יש לך ר"מ.

בהצלחה.

 

 

אגב, גם להילחץ קצת זה לא נורא.

ותזכור שאתה לא החדש היחיד... כולם חדשים ועוברים אותו דבר ולא צריך להיות בלחץ מזה

בהצלחה רבה רבה!!

ב"ה הכול יסתדר וזה טבעי להילחץ.. ב"ה גם אני הייתי מזה לחוצה שהלכתי לאולפנה

לא ידעתי כלום, אבל ב"ה הכול היה טוב.. ממש בהצלחה!!

 

אם אתה צריך עזרה מוזמן לפנות אליי נלמד אותך כמה דברים איך להסתדר בפנימה וכו 😎😋

כי אצלינו יש במחירים של בין 5ומשהו ל7

מה השם של החנות?

תודה רבה!!!

לא נראלי שאסע 3 שעות באוטובוסים בשביל עט

אבל כשאגיע לצפת אנצל את ההזדמנות...

מה כולם פה כאילו כזה דוסים שאפילו לא יודעים על מי אני מדבר? 😐😐

נראלי...
לא מכירה בדיוק את כל המילים...

הוא אומר שם: "לא מאיימים על יונה עם יין"

כאילו מה?

מהההההההההההההה?

🕊🕊🕊🕊🕊

מה זה אומר

אם זה שיר של עומר אדם יש סיכוי גדול שאין משמעות מיוחדת למילים...

רק על ידי חיפוש מעמיק, תוכלי למצוא את המקום האמיתי שלך מתוך בחירה נכונה.

אין תשובה טובה,
אין תשובה מספקת,
לפחוץ למי שחותר תמיד ובכל מחיר אל האמת.

את מתוסכלת - סתם! אין שום משמעות לתסכול שלך!

השאלה האמיתית היא מה את עושה עם זה.
כי להתחפר בזה לא יעזור לך כמעט בשום צורה.

קיצור, מה שנשאר זה להרים את הראש ולהמשיך הלאה,
פשוט כי אין ברירה אחרת

למה חייבים לעבור את זה?

 

ושוב, *למה* זאת לא השאלה שאת רוצה לשאול

כשבסופו של דבר תגיעי לאותה נקודה.

אבל את יודעת מה? אולי אי אפשר אחרת
אולי כל אחד חייב לעבור את המסלול הזה כדי להבין, אז,

שיהיה בהצלחה

אני יודע שזה נשמע קלישאתי, אבל זה האמת, ככה כתוב ברמח"ל ועוד...

ה' לא צריך מלאכים, יש לו בשמים מספיק..

הוא רוצה אותנו, דווקא עם הנפילות שלנו, עם הדרך, עם המסע....

עם הכשלונות, עם המאבק, עם ההתבוססות...

זה הצורה בה הוא ברא את העולם... וזה הייעוד שלנו בו,

לצלוח את הדברים האלה, את הקשיים, להתאמץ, לסלול דרך במים אדירים..

"ישרו בערבה מסילה לא-להינו"

תדעי שכל קושי, כל כאב, כל מאבק, כשלון ועליה, זה חלק מהמסלול שנועד..

וה' יושב ופוקח עיניו ברחמים לראות - האם תצלחי את זה בשלום, האם תצטרכי עזרה..

וכשאת עוברת את זה, אין מאושר ממנו, כמה נחת לפני וכמה הוא מתגאה בך..

ולעתיד לבא - על כל פיפס של צער ועמל - כמה רב יהיה שכרך...

 

בהצלחה רבה!

כשמתמקדים בטוב, בכל דבר קטן, אז אין מה שיתסכל אותנו כי אנחנו רואים איזה טוב עצום קיים בעולם

ששאלות כמו אם אני יצליח לעבור בגרות או אם להשאר בלימודים או להתחיל לעבוד וכו וכו.. 

גורמים לי להיות מתובכלת כי זה שאלות שישנו לי את החיים..

עם ההתבגרות באים הורמונים שמשפיעים על מצב הרוח וגורמים לך לתסכול מהמצב הביש אליו נקלעת....
זה יעבור😁

'נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי מוותר מפסיד...'
טוב, הוא דיבר עם הסתכלות לטווח הרחוק, אני חושב שלך-לנו מותר להתבאס מהפסד בטווח הקצר..
אז כן, כדאי לדעת מידי פעם להלחם על זכויותיך...

אבל ברור שזה טוב שככה את! נדבר הכי נפלא שאפשר להיות! אני מעריץ אנשים שיודעים לזרום ולוותר. פשוט כיף להיות לידם!

בקיצר- כדאי לבדוק בכל מקרה לגופו כמה שווה לוותר, כמה תדפקי מזה וכמה תרוויחי... ולפי זה להחליט.
(גם כשמתעקשים על זכותך תמיד אפשר להישאר עם הנעימות... בתכל'ס זה לא חייב להיות סותר... )

פשוט שימי לב שלא מנצלים אותך..

כאילו אני יודעת לוותר שצריך אבל בחייפ לא הייתי נותנת למישהו לעקוף אותי סתם ככה הייתי מתעצבנת.

אבל אני לא חושבת שזה טווב להיות עדינה מידי זה נתפס אצלי כחסרות אופי.

[ כאילו לא אמרתי שאין לך אופי רק אמרתי שאם אני מוותרת מהר מידי זה נתפס אצלי חולשה]

זה לא מגיע בגלל חוסר בטחון עצמי.

אם את מסוגלת לעמוד על שלך אם את רוצה, אבל פשוט כמעט תמיד את לא רוצה- זה מצויין.

אבל אם גם כשאת מבינה שהדבר הנכון הוא לעמוד על שלך כי תפסידי או תפגעי, זה קשה לך מידי, או שאת ממציאה תירוצים למה בעצם לא לעמוד על זה- לדעתי כדאי לך לעבוד על הבטחון העצמי שלך.

זה עוזר באותו רגע את מתה מבושה ורוצה להעלם אבל אחרי זה את מוקת על זה

 

פתחתם לי כמה נקודות למחשבה..

 

 

למדתי מהחיים שכל שאלה מהסוג הזה התשובה שלה היא
פרופורציה.

את מוכשרת ברמת! זה כל-כך חזק נוגע!

כיף לקרוא משהו אופטימי ממך...
כתבת יפה ונוגע מאוד

הכתיבה האופטימית מחזקת ומרגשת...

מאחל לך שתמיד תחיי את זה!

אבל..

בייביסיטר כמעט לא... אני שונאת את זה...

אני בחיים לא הייתי עושה אתזה במקומך!!

גם בעד מיליונים לא אעשה,

שהגעת לרמה הזאת

שכר אדיר למי ששומר ועושה מה שהתורה וההלכה אומרת.

אבל בפועל זה קשה לעשות... לדעת שמקבלים שכר על כל דבר וזה... אני יודעת, אבל בתאכלס יש דברים שאני יחליק אני בטוחה

אני מייצג את כל העצלנים כאן בפורום...

את גבר? 

רחמתי עליו, |פורש ידיים לצדדים|

@מתולתלת בנשמה

bzruo 2 - נוער וגיל ההתבגרות

אתה רציני????? שחרר

שתה קולה וקח איזה משו מהבישולים של של שבת ותירגע