פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 28)

אסביר: מדובר בכתיבת עבודה אחת בלבד(!)  הכוללת את המקצועות היסטוריה, ספרות, אזרחות, תנ"ך ותושב"ע (בחמ"ד). כיום מחוייבים לכתוב עבודה בכל אחד מהמקצועות הנ"ל, אז במבט כללי העומס יורד (עבודה אחת גדולה במקום 4-5 קטנות ו-7 שאלוני בגרות).

אין קשר בין הרפורמה הזו לאנגלית. (השינוי באנגלית היה אמור להתחיל לפני שנה, אבל הוא נדחה עקב הקורונה)

רק באנגלית יש את D שזה כמה עבודות בספרות ויש עוד כמה הערכות חלופיות קטנות ממש בכמה מקצועות בשנים קודמות (בכיתה י' בעיקר). זאת אמנם עבודה אחת, אבל היא פרויקט מתמשך, תובעני ולא קל לדעתי (ככה זה נשמע. זה מתקשר אצלי ל"קטע שלא נלמד" בבגרות בתנ"ך, שלמרות שהוא עם חומר פתוח הוא ארוך, מתיש ולא קל יותר משאר הבגרות). ומה עם המקצועות מתמטיקה, אנגלית, מדעים, לשון וספורט?

וזה לא נראה לי כ"כ קריטי אם הורדת המילוניות קשורה לרפורמה או שלא.

תבורך הקורונה. הינה, יוצאים ממנה גם דברים טובים ב"ה.

תלוי במורה, אבל אצלנו ההערכות החלופיות היו מושקעות, ולא מה בכך..

לגבי השאר: מתמטיקה ואנגלית יישארו. כנ"ל מגמות ולשון. ספורט- פנימי, כמו עכשיו..

גם אצלנו העבודה בספרות (סליחה סליחה פתאום אני נזכרת שהיא הייתה באזרחות בכלל!) הייתה מושקעת מאוד כי היא הייתה חיצונית (המורה הייתה צריכה לשלוח כמה עבודות כמדגם מייצג למשרד החינוך). אני מנסה לחשוב שבשנים הבאות התלמידים יצטרכו לעשות עבודה כזאת לא רק באזרחות אלא גם בהיסטוריה, תנ"ך, ספרות ותושב"ע... זה כנראה הולך להיות פרויקט רציני מאוד, לא קל ומלחיץ. אני מקווה שהוא לא יהיה בקבוצות כי אז זה יהפוך את זה לסיוטי הרבה יותר.

ואם ההמונים אומרים ככה- כנראה שיש סיבה..

זה באמת מוריד יח"ל, אבל זה פשוט נשמע לי לא כיף ומלחיץ... אולי אני סתם מוזרה שמעדיפה מבחנים

בנוסף לזה שיש חלוקת עבודה וגם העתקות.. [לא באותה כיתה, אבל בין חברים מבתי ספר שונים למשל] פלוס ליווי/עזרה מהמורים

יש לי עכשיו כמויות של בגרויות.

סתם, אבל תכל'ס, זה מטומטם לגמרי.

הרי אם הבגרות נעשית קלה יותר- משמע שהיא משקפת פחות.. לכן תנאי הקבלה עשויים להפוך לקשוחים יותר. ימים יגידו..

שבה זה רק התלמיד [ואוצר המילים שלו]..

השינוי הזה בעצם הופך את שני השאלונים האחרים לכאלו של אוצר מילים בנוסף להבנת הנקרא (מי שלא מבין אנגלית בסיסית לא יוכל להצליח בזה, גם עם מילונית) ויישום.

אתם לא תלמדו כמעט כלום ככה, מה זה?

אתם יודעים כמה הסטוריה ולשון וספרות ואזרחות טחנו?

והרבה הרבה מעל זה-

איך תגרמו לאנשים ללמוד תנך אם אין בגרות????

(נכתב בידי בוגרת שמינית)

לדעתי אם העבודה הייתי אישית זה היה אפקטיבי יותר.

ואני מקווה שהעבודה מקיפה את כל החומר שטחנו, הוא חשוב.

לא מכיר..

ולהתקשר אליהם פשוט

כמו יד ושם

כמו בית העדות בניר גלים

כמו שם עולם

קטגוריה:ישראל: מוזיאונים להנצחת השואה – ויקיפדיה

כפי שכבר כתבתי בעבר, אני די אובססיבי לנושא..

אז למרות שאין לי זמן להאריך שוב.

אבל לא חושב שהמשפט הזה נכון, אפשר להסתכל בשרשור שפתחתי בנושא לא מזמן..

''(לא מתכוונת לחשוב על השואה כי זה קשה מידי ולא ממש הגיוני להתעמק בזוועות כל הזמן)''

לא כל יום וכל היום, אבל אצלי בחיים לדוגמא [ושוב, אני אולי אובססיבי יותר מהרגיל, אבל עדיין אני חושב שזה צריך להיות קרוב לזה] הנושא הזה הוא די 'חי' ובזכרון שלי פעמים רבות מאד, והרבה מהזמן.

לדעתי צריך להיות מודעים למה שקרה אבל לא צריך להתעסק בזה כל הזמן או חלק מכובד ממנו...

זה כמו שיש מחבלים אבל לא צריך כל הזמן לחשוב על זה ולפחד.. צריך להיות מודעים לזה.

[צריך לדעת שהיה שואה. לדעת באמת. לדעת מה קרה שם. לדעת מה היה הרצון של אותם רשעים.]

אבל לא צריך כל שנייה וחצי לבכות שחלק מהעם שלנו מת..

אבל נראלי שכן

תודה רבה....

בשמחה....

את האמת, שחלק כתבתי בזמן שחיכיתי בתור בסופרמרקט....😅

דברים אחרים מאשר על הקניות (ביחס לבנות)

אה, זה לא מפריע לי הדברים האלו, ב"ה....

כבר יצא לי פעם אחת בנסיעה לשים דף על הרגליים ולכתוב קטע כתיבה ארוך....

ועשיתי גם בנסיעה לאילת פעם אחת תשחץ.....

קיצור, ב"ה יש לי ראש גם בנסיעות, אפילו לפעמים יוצא שאני לומד יותר בריכוז בנסיעות, כי זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות ואין לי הסחות דעת.... (ברור שאני יכול סתם לשמוע שירים, אבל אם אני פותח ספר אין לי תירוצים להתעסק בכל מיני דברים אחרים.....)

כל הכבוד

תודה...

תודה רבה...

בשמחה.

תודה רבה....

בשמחה.

הוספה קטנה:

בסוף רואים את העניין הזה בקריאת התורה שאנחנו קוראים כל שבוע בשני, חמישי ושבת במנחה. זו תקנת עזרא וזה נלמד מהפסוק: "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים", שמכאן שלא יעברו שלושה ימים על יהודי בלי שישמע קריאה בתורה....רואים את העניין שהטבע של עם ישראל הוא טבע קדוש, ואחרי שעם ישראל היה בלי מים, בלי הטבע, המים ששתה היו מים שהומתקו ע"י נס, מים א-לוקיים

 כי כל הטבע שלנו הוא טבע א-לוקי, ואחרי שיש את השבירה של הטבע של המצרי שהביא לקלקולים, אפשר לבנות טבע חדש, טבע שבסיסו הוא בא-לוקות. (הרב זצ"ל במאמרי הראי"ה מסביר ש: "לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם" זה העניין, שישר כשנולדנו בתור אומה נולדנו כאומה א-לוקית, לא הייתה לנו הקמה של אומה בגלל סיבות טבעיות ואז על גבי זה הקב"ה נתן לנו את התורה, אלא כשהוקמנו ישר הפכנו להיות א-לוקיים, לכן הזהות הלאומית שלנו מתאחדת עם הזהות הא-לוקית, הארץ שלנו, שהיא לכאורה סממן של עם רגיל, סממן של חול, היא ארץ הקודש. השפה שלנו, השפה העברית, היא שפת הקודש....).

אני שמח ששינית מילה אחת, והבנת שמה שבטוח, 'לשון הקודש' זה לא..

אבל היה מומלץ כדי למנוע בלבול, שתקרא לזה 'שפה קדושה'.. כדי שיהיה ברור למה אתה מתכוון.

ועל זה שאתה קורא לזה 'שפה קדושה'. . אולי נתווכח בפעם אחרת..

ל'שפה' במקום מה שהשתמשת בעבר 'לשון'?

לא משהו מהותי...(סתם עכשיו דיברתי על ההגדרה הלאומית יותר, ורציתי להדגיש שאפילו שפה, שזה מרכיב זהות בסיסי של עם, הוא בעצמו קודש. לשון זה מילה שפחות מתאימה לבטא את הרעיון הזה, ופחות מדגישה את זה, זה הכל.....).

שביעי של פסח ואז אני יתחרט על זה שלא קראתי את זה ליפני החג ואני יתבאס...

וואי, איזו באסה....

מחילה ששלחתי יחסית סמוך לחג....

בסדר, שתזכרי לשנה הבאה....

יש או (בוחק ), או : D (בלי רווח, כמובן...)....

תודהה

@תות''ח!

ולא עבד לי לתייג או ששחכתי איך עושים את זה

תודה....

יכול להיות שיש עם זה בעיה הלכתית של גזל

זה כאילו אמא שלי קנתה תסרט הזה כי בהתחלה זה הגיע אלינו איכשהו מחברה של אחותי ואמא שלי אמרה שזה גזל אז היא קנתה תסרטים לא בטוחה שיש לנו את זה אבל גם אם כן אז רק לבנות וזה גם גזל היא כתבתה את זה בסוף הסרט...

אבל כדי לך לבדוק כמה זה עולה...

אני חושבת שארגון וחלוקה מסודרת והגיונית של זמני הלימוד של החומר לפני המבחן מאוד עוזר להוריד מהלחץ. פעם כתבתי כאן אני שמיניסטית - נוער וגיל ההתבגרות פירוט מדויק למי שזה יעזור לו... כמו שכתבתי שם בהמשך, הפרטים המדויקים הם לא קדושים כמובן וכל אחד יכול להתאים אותם לעצמו. מניסיון - זה הכי יעיל שיש (ואפילו כיפי🙈).

ברצינות. את עיקר הלמידה שווה לעשות בחורף, ואז בקיץ נשאר לעשות קצת חזרות על החומר..

[גילוי נאות: אני שמיניסט. לא מרגיש שעמוס מדי, מבחינתי עד שבועות אני רק "סוגר פינות" (את הבגרויות שנותרו+עבודות אחרונות) וזהו..]

אני נגיד לא טרחתי בחורף וגם עכשיו אני ברוגע, לומדת למבחנים אבל בחיים לא אתאמץ מידי. והציונים טובים ב"ה.

שווה להזיז דברים לחורף [עבודות להגשה, למשל] כדי להפחית בעומס בקיץ. אבל כל אחד ומה שנוח לו.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=484422

נוער כותב (@noar_kotev) • Instagram photos and videos

 ממה שהבנתי, סוג של עלון לנוער שנכתב ע"י נוער וכנראה לא ממש פופולרי או פעיל כי אלו שתי התוצאות הרלוונטיות היחידות.

אבל עמוסה בלימודים בדיוק כמו בשנה שעברה.

אני בעד שמחת חיים לפני הכל!!

לימודים זה חשוב. שמחה, בריאות, יחסים בינאישיים זה הרבה הרבה יותר חשוב.

השיטה שלי היא כזו: לפני כל מבחן לחלק את החומר לחלקים בגודל סביר ולפזר את הלימוד של כל חלק בזמן סביר. כל חצי שעה הפסקה של 5 דקות ולא יותר מ4 שעות ביום (לא ברצף).

בזמן שבו לא לומדים לא חושבים על הלימודים! חיים! שמחים! נהנים! אפשר גם לצ'פר קצת את עצמנו אחרי יום שבו עמדנו בהספקים שקבענו לעצמנו.

בקשר למתמטיקה - אני בעד להתחיל 3 ימים לפני המבחן. לעשות 2 תרגילים מכל נושא (לא יותר מנושא אחד בכל פעם שמתיישבים ללמוד), ואח"כ לבדוק איזה נושא צריך דגש ואז לעשות 5 תרגילים מכל נושא כזה. הכלל של כל חצי שעה הפסקה + לא יותר מ4 שעות ביום עדיין תקף כמובן.

את באה למבחן לא מרגישה מוכנה? תנשמי! הכל טוב! מקסימום תקבלי 80 מה יקרה? את טובה ותותחית בלי קשר, אל תתני לזה להוריד אותך! תסמכי עליו, בע"ה עם הרבה תשומת לב בזמן המבחן, דיוק, ובמבחנים של זכירת חומר - קצת מניפולטיביות - את תצליחי!

בהצלחה

ואני בדיוק עושה הפסקה קצרה מלימוד לבגרות מחר.

בשביעית זה הכי מלחיץ כי לא יודעים איך זה עובד, אבל זה בסך הכל מבחן. מבחן מאוד חשוב, אבל רק מבחן. לא מצפים ממך לעשות משהו בלתי אפשרי ומיליוני תלמידים מצליחים לעשות את זה כל שנה.

הכי חשוב כמו ש @נעה ונדה אמרה זה לתכנן את הזמן, אבל אני לא חושבת שאפשר לומר לך חלוקה ספציפית כי כל אחד עובד אחרת ועם צרכים אחרים. העיקר לתכנן מראש חלוקה הגיונית שנותנת לך מספיק זמן לקלוט את החומר ולתרגל אותו, וגם לא הפסקות ארוכות מידי שקשה להתפקס מהן בחזרה.

חשוב גם לברר איך בדיוק בנויה הבגרות ותרגל את החומר בדרך הזאת. נגיד בלשון נותנים הרבה טבלאות של פועל בניין זמן וגוף, ובמבחן עצמו זה רק חלק ממש קטן ממה שצריך. אז כדאי לא לבזבז את הזמן בתרגול שלא עוזר לך, וגם זה עוזר נפשית לדעת מה בדיוק יהיה שם.

לגבי החלוקה הספציפית: את צודקת שכל אצל כל אחד זה עובד אחרת, אבל אני פגשתי יותר מידי אנשים שכשאתה אומר להם "תתכנן את הזמן שלך!" הם מבינים ורוצים, אבל אין להם מושג איך לעשות את זה. לכן הרגשתי צורך לרדת לפרטים שכמובן אין בהם שום דבר קדוש, שכל אחד יקח אותם ויתאים אותם לצרכים שלו, אבל עצם העזרה הראשונית אני חושבת שהיא עוזרת מאוד. לפחות לאנשים כאלו. אין לי מושג אם פותחת השרשור היא כזו, בכל אופן הדברים שלי לא מכוונים רק אליה ספציפית.

מי שמוכן למתכונת- הוא מוכן ב-95% לבגרות עצמה.. לכן שווה להשקיע מוקדם. אם צריך להשלים פערים- שווה לעשות את זה בימים שאין לכם בגרויות בהם. בהצלחה לכולנו!

יש לך בלבול עם ההגדרה של חג..

חַג - זכר

תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכד', באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד

במקרה של יום העצמאות זה חג לאומי... אין קשר ישיר לדת..

ו..אפשר לומר גם יום עצמאות וגם חג עצמאות

עזוב הגדרות מילוניות בעברית הבן-יהודית, חג זו מילה בעלת קונוטציה דתית בעגה העממית, ולדעתי זו גם משמעותה המקורית בלשון הקודש

https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/leshonenulaam1975YS.pdf

מספיק שתקרא רק את ההתחלה

בהתחלה קראו חג לתאריכים שבהם מקריבים קרבן חגיגה

ולפי ההגדרה הזו גם פורים לא נחשב חג..

אבל כיום קוראים חג לתאריכים שבהם חוגגים, ששמחים בהם, תאריכים שבהם קרו דברים טובים
כמו חג פורים שבו ניצלנו מהגזירה של המן או חג העצמאות שבו הוקמה מדינה ליהודים..

ו..אפשר גם לומר יום העצמאות 

אבל אם נקרא לו חג זה לא נחשב שטעינו..

[כמו שכתבת בכותרת זה משמעות המילה חג בלשון הקודש אבל לאו דווקא בכללי]

לדעתי יום העצמאות הוא לגמרי חג, אבל אני עדיין עומדת על כך ש"חג" זהו מושג דתי, בעיקר בגלל שלשון הקודש זוהי שפה דתית מעיקרה.

אני אצטט מתוך הקישור שהבאתי: "המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות - אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קדוש בכלל".

גם נוצרים אומרים חג המולד (להבדיל)...

וגם חג הרמאדן...

קיצור חג זה לא בהכרח משהו של דתיים...

חג זה גם תאריך מסוים... 

חוץ מיזה שיום העצמאות זה לא בהכרח של דתיים דווקא לצערנו יש הרבה חרדים שלא חוגגים את אז יום העצמאות...

ושים לב שאפילו במילה ''חוגגים'' יש את המילה חג כי לדוגמא ''חוגגים יומולדת זה משהו שיש פעם בשנה וזה תאריך...

קיצור חג זה לא מילה רק של דתיים

מקווה שמספיק ברור

חג המולד וחג הרמדאן אלו חגים דתיים, רק לא של הדת שלנו.

המסקנה שלך נכונה בכל מקרה.

לגבי יום הולדת- ראית מישהו שחוגג את "חג יום ההולדת"? לא נראה לי.. כדאי להפריד בין "חגיגה" (שמשמשת לכל דבר שהוא קצת יותר שמח מהשגרה..) לבין "חג" (שאכן יש לו קונוטציה דתית משהו).

חג המולד הוא חג דתי - של הדת הנוצרית.

חג הרמאדן הוא גם חג דתי - של הדת המוסלמית.

חג זה לא סתם תאריך, זהו תאריך מקודש מסיבה כלשהי.

יש הרבה חרדים שלא חוגגים את יום העצמאות - ולכן הם לא קוראים לו "חג", אם הם יקראו לו חג זה יהיה בזלזול, כי גם הם מבינים שלמילה חג יש משמעות דתית ולדעתם ליום העצמאות אין שום משמעות דתית.

יש קשר בין המושג "חג" לשורש ח.ג.ג וזה לא במקרה (ראי בקישור שהבאתי למעלה), אבל עדיין זה לא מוציא מהמושג חג את המשמעות הדתית שלו.

חילונים חוגגים גם פסח ושבועות וסוכות, אמנם בצורה חילונית, אבל עדיין זה זמן משפחתי וחגיגי.
משפחתיות זה ערך שחשוב לכולם.

כי אם זה היה פעם לכי תדעי עם כמה הרוגים זה היה נגמר...והיה את זה בכמויות הרבה יותר גדולות...

בכל זאת ברור שצריך להתפלל וזה נוראייי ברמות לא הגיוניות וחס וחלילה לא זלזתי בשושלה הרוגים שנרצחו!

''בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו''

תמיד שנאו וישנאו, פגעו ויפגעו בנו, אבל ההבדל הגדול הוא שהיום אנחנו ריבונים על עצמנו ולא תחת שלטון זר

מכירה את התחושה המבלבלת הזאת, אי אפשר לברוח ממנה.. אבל דווקא היא, ורק היא, יכולה לבנות ולבגר אותנו הכי טוב שאפשר. תמיד קורים דברים קשים, אין שום דבר מיוחד בתקופה הזאת ספציפית, אבל רק עכשיו בגיל ההתבגרות אנחנו לומדים להיחשף אליהם יותר, להפנים יותר, לתהות יותר על מה נכון ומה לא, מה עדיף ומה פחות, מה טוב ומה לא, ואיך מתמודדים עם כל זה..

שאלות כמו: מי אני? מה הדעות שלי? מה השאיפות שלי? הן שאלות שדורשות בירור מעמיק, יסודי ומקיף, שרק את בדרכך שלך יכולה לענות עליהן. תמיד אפשר, וגם מומלץ, לשאול אחרים לדעתם כדי לעזור בבניית תפיסת העולם האישית.

לכן אני אשמח להתייחס לנושאים שהעלית:

פטירת הרב קיינבסקי: עצוב. כואב. מבלבל. מכניס לפרופורציות ולמחשבה מחודשת על החיים ועל האמונות שלי (לגבי היחס לתלמידי חכמים והיחס הבין-מגזרי). היה כאן דיון מעניין לגבי זה לא מזמן.

פיגועים: מפחיד. פשוט מפחיד. במיוחד עכשיו, עם כל הפיגועים הנוראיים עם נשק חם בערים מרכזיות וההצפה המחודשת של הפיגועים הקודמים ביום הזיכרון. אני חושבת שמי שהצמיד בין יום הזיכרון ליום העצמאות הוא פשוט גאון. זאת ההסתכלות הנכונה לדעתי על המציאות הזאת: לכאוב על הנופלים, לא להתעלם מהקשיים (מדהים אותי כל פעם מחדש לשמוע על מיזמים מדהימים חדשים שמוקמים בעקבות פיגועים, וגם כאלה שלא בעקבות פיגועים), אבל לשים הכל בפרופורציות! אנחנו במרחק שנות אור מאיפה שהיינו לפני 80 שנה בזמן השואה, מעם של מוזלמנים ותתי-אדם הפכנו בחסדי השם לעם חזק בארצו שמפיץ את מלכות ה' בעולם. יש עוד מלא מה לתקן, אבל קודם כל - פרופורציות.