פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 287)

לא משנה למה

מבחינה אסתטית היה מפריע לי מאוד

אבל לא נראלי יש אנשים בלי אוזן.. גם כאלה שנולדו בלי. 

עושים ניתוח פלסטי ועושים אוזן חדשה...

אבל בגלל שזה כן דבר שונה וחריג, אז כן, זה היה מפריע לי. אני שונאת להיות שונה.

האוזנים הן אולי האיבר החשוב ביותר עבורי.

אבל הן בעיקר אודיופיליות.

ההגדרה המילונית אומרת:
אדם שנלהב לגבי שיחזור צליל בנאמנות גבוהה למקור.

את ההגדרה הטובה ביותר מצאתי באתר הזה!
היא הניתנת אוטומטית לאנשים המקדישים את מלוא זמנם לנושא: "חבר שאין לו חיים" 
 

[גם את זה לא ממש הבנתי]

שלכמה שניות לא שמעתי מאוזן אחת.

ממש נבהלתי והתחלתי לעשות קליקים עם האצבעות ליד כל אוזן עד ששמעתי בשתיהן באותה הרמה.

אז כן, זה היה מפריע לי, ממילא השמיעה שלי לא כ"כ טובה, ואוזן אחת פחות זה ממש מפחיד.

וואי בהצלחה לאחיך רפוא"ש

ואני צריך לפרוק...

פורום נסיונות פעילים

הפורום ישמר לך ותוכל להגיע אליו בקלות. לא צריך לחפש..

אחרי חצות מותר

בעיקרון עדיף להמנע ממקרא בלילה.

אבל יש הרבה מקופ להקל.

בפרט לחולה, מי שמעוניין יעיין ביביע אומר ח"י סי' נ"ה.

ביום פתוח שער הרחמים פתוח וזה זמן לבקש רחמים ולומר תהילים

ובלילה שער הדינים פתוח.

(אחרי חצות כבר אפשר להגיד.)

נ.ב. אני באמצע לחפש איפה זה כתוב.

דווקא מכיר שמי שלומד בלילה יש עליו חוט של חסד

ובין השאר תהלים

(כלומר תורה שבכתב בלי פירושים)

 

אבל שמעצי שאם בכל מקרה לא עושים משהו אחר בזמן הזה אז זה עדיף

לכן צריך להתפלל שהם יהיו שליליליות

רק מציינת שאם זה מישהו לא בסיכון אז לא נשקפת סכנה לחייו ולכן עדיף להתפלל לבריאות שלימה ולר רפואה שלימה (לא לפתוח פה וכו')

תרתי משמע

אבל דיברתי בעיקר על אח שלו 

ואני לא צריך  להיכנס לבידוד

🙄

יש מבין

תפנו לבלחים של נסיופ....
יאלההה תשגעו אותם!!!

מדהים ביופיו

נוגע מאוד ונכון...
תודה על זה

נוקב, כתוב ממש יפה!

בהתחלה קצת נופלים ואולי לא מצליחים אבל בסוף תלמדי

שום דבר לא דפוק, שום דבר לא שרוט... זה פשוט כנראה לא התחום שלך. אם את רוצה לעבור את זה בטוב- צריך דבר אחד- לא לוותר לעצמך להיות בשמחה. למתוח את השפתיים בחיוך בכל הזדמנות אפשרית, גם כשנדמה שרע... אז מה אם לא תצליחי? זה לא צריך להשפיע על הרגש. אולי צריך לתכנן מסלול מחדש לגבי מה עושים בחיים, אולי צריך מורה פרטית.. אבל לדעתי ברגע שתטפלי ברגשות השליילים גם המח יתחיל לעבוד ולתת תפוקה שלא חשבת שהוא מסוגל...

בהצלחה ממש. מזדהה.

 

@משתדלת להיות קודם כל את ממש לא מטומטמת. זה שאת בפיגור בחומר או שקשה לך להבין מקצוע מסוים ממש לא הופך אותך לטיפשה. אל תתביישי לבקש עזרה. אפילו מחברות. תעשי לעצמך יומיומיים בשבוע שבהם את משקיעה שעתיים לחיזוק והכי חשוב- אל תפסיקי להאמין בעצמך! בהצלחה

אני סתם מרגישה יותר דפוקה כשאני מנסה ולא מבינה כלום

יש מורה פרטית ויש חברות שמנסות לעזור, פשוט כלום לא נכנס למוח הזה

ואיך אפשר לחייך באילוץ שאני בבאסה רצינית שיש סיכוי ואני לא אעבור את הבגרות במתמטיקה?

הקטע הוא- אל תתני למצב להשפיע על הרגש. תהיי מעליו. זה קשה. אבל לא לוותר. לעשות פרצופים לעצמך זה הדבר שהכי עזר לי לפחות. לעשות שטויות. ואם לא תעברי- מה יקרה? הרווחת התמודדות יפה וטובה ובעתיד תדעי לשמוח גם כשיהיו התמודדיות יותר  קשות..

חוץ מזה שההתמודדות לא תעזור לי להצליח להבין יותר

 

אוף זה לא פייר שיש אנשים טיפשים

זה לא טוב להיות נעולה על  ''כלום לא נכנס למוח הזה''

 פשוט תאמיני בעצמך! שאת יכולה לעבור את הבגרות הזאת! ושאם לא, אז שילך לעזאזל! זה לא סוף העולם!!העיקר שאת לא תרגישי דפוקה,או מטומטמת.. כי זה הורס בוודאות..

ותהיי בטוחה שהאמונה בעצמך תוביל להצלחה. זה מוכח

אני מבינה אותך בטירוף אבל.. איך אומרים?אסור להתייאש!

אל תוותרי לעצמך! זה כל העניין.. שגם שזה נראה בלתי אפשרי וסיוט אחד גדול עדיין לנסות..

 

בטח את אומרת עכשיו כזה :להם קל לדבר..נכון?

בכל מצב- אז החיים שלך יהיו טובים! שמחים! מאושרים! 

חוץ מזה שההתמודדות הזאת בטח תעזור לך עוד כמה שנים להבין את הבת שלך כשיהיה לה משבר כזה או אחר.

לגבי ה"לא פייר" נא לדבר עם האחראי. הקו החם 24/7 ובעיקר בשבת אפשר לדבר איתו. יש לו הרבה שמות- ה', אלוקים, אבא, מלך... מה שמתאים לך.

מקווה שאני עוזר...\בהצלחה

לכל אחד יש משהו שהוא טוב בו יכול להיות שהתחום שלך הוא הומאני

זה מסובך 

אולי תלך אל המורה כשהתלמידים עובדים או משהו , ותגיד לו בשקט באמצע השיעור 

או שאחרי השיעור והוא יכנס ויגיד את הטעות , המורים לא מטעים בכוונה 

 

ולא יעזור להגיע במהלך השיעור, עדיין יצעקו אלי.

ומטעה

צריך לעמוד על העקרונות!

מה שעושים זה נותנים למורה להבין ורק רומזים בצורה חכמה

ואז היא חושבת שהיא עלתה על זה לבד...

ואם אי אפשר אז עושים כאילו לא מבינים למה היא התכוונה במקום של הטעות ואז היא רואה שהיא טעתה

לפעמים כשאני יודעת שמורות יתעצבנו לא משנה מה אני יאמר אני אומרת את מה שרציתי לחברה לידי

כי אני מבינה שרוצים שכל הכיתה תדע ותבין אבל על חשבון מה זה?

אז מי שיושבות לידי יודעות ואין מה לעשות

אולי תנסה לכתוב להם שם שלדעתך מדובר בטעות, ולמה.

למורים נורא נורא חשוב הכבוד שלהם...

 

וזה נכון לגבי הכבוד...

והכבוד שלהם לא כזה חשוב להם כמו הידע של התלמידים.. אז אם משהו מתקן אותם בדרך ארץ, לא יקרה לו שום דבר.. וישמחו דווקא..

ממנו, המורים שלך חייבים לעבוד על עצמם! בכל מקרה אין לי רעיון איך לעזור לך אבל בהצלחה!

או לשאול שאלה שתגרום לו לשים לב. (אם זה טעות שנפלה לו בשגגה ולא מחוסר ידע)

 

למשל - "לא הבנתי איך הגעת מא' לב', אתה יכול להסביר?" ואם הוא עונה בלי לשים לב, אז לשאול- "אבל הרי ככה וככה..."

קיצור, לא חייבים להגיד לו במפורש שהוא טועה כדי שהוא יבין את זה.

 

או להגיד- "אני זוכר ערך שפעם למדתי משהו כזה וכזה, אז זה לא נכון מה שהבנתי אז?", ושוב אם הוא לא מרגיש בטעות מאיזושהי סיבה, אפשר להמשיך- "אבל זה קצת מוזר כי זה היה אמין". ואז אגב, אפילו אם הוא יתעקש, כבר זה נכנס לאנשים בראש לפחות ברמה מסוימת.

 

ובכל מקרה, יש טעויות שהן לא כל כך נוראיות, ולא על כל טעות צריך להעיר. ולא חייבים לריב עם המורים על כל דבר. היה לי מבחן שמורה הוריד לי על זה שכתבתי תשובה נכונה, בנושא שהוא לא הבין בו, ניסיתי להתווכח איתו, אבל זה לא עזר אז ויתרתי וזהו... (שמו אותו להיות מורה של מקצוע שזר לו, ובמקרה אבא שלי מומחה בתחום...)

אם כבר, השאלה הנכונה היא- מה לא נעשה..🙄 כי יתבטלו הרבה דברים מין הסתם..

שתתפטר ומהר.
אני מבינה ממש. כמעט כל מילה.חוץ מהפרעות קשב.
אני מוצפת בגרויות(הרבה יותר ממך. יותר מכפול שאלונים) , ללא כח ושנאה עצומה ועמוקה ללימודים בכלל ומתמטיקה בפרט.
א-ב-ל, אני חושבת שאת צריכה לברר לעצמך למה את לומדת. בשביל מה. לא סיבה שכולם אמרו כי ככה.
אם באמת תביני את המטרה שאת מנסה להגיע אליה- זה יתן מוטיבציה.

חוץ מזה שיש לך סיכוי. אני לא יכולה לשמוע את המשפט הזה. שמעתי אותו יותר מדיי פעמים וזה לא עשה לי טוב מעולם.

אבל זה נוגד את הרצון הפנימי שלי

שהוא קצת מנותק מהמציאות (נראלי) אבל הוא מבטא רצון טוב

אני גם מוצפת בבגרויות עד למעל הראש,וגם לי אפסו הכוחות...
מה שכן אני ממש חושבת שכדאי לתת פוש אחרון כי עוד שניה סוף שנה,ותוכלי גם להיעזר בכל מיני אתרים באינטרנט בנוגע למתמטיקה. מכירה אתר בשם גול?אחלה דבר,מלמדים ממש מהיסוד!! יש גם שיעורים פרטיים ברשת שהם חינם!
שולחת לך כוחות!שתדעי שאת ממש ממש לא היחידה שמרגישה ככה!

כי זה סיוט ברמות על ללמוד ככה

מניסיון כואב

נגיד למצוא משהו שכיף עכשיו, מטרה עכשווית, ולא משהו רחוק כי זה קשה רצח לחיות רק בשביל מטרה רחוקה.

כאילו פעם אמרו לנו שהחיים זה כמו נהיגת שטח, עין לרחוק ועין לקרוב,

כאילו חוץ מהמטרה אידיאלית ענקית, צריך גם להסתכל על המטרות הקטנות שבדרך המכשולים וכאלה..

ולהנות גם מהם..

זה אידיאל מהמם בעיקרון, רק לא סגורה על איך ממשים אותו...

בהצלחה נשמה

 

יומיומיות

 

אבל הם לא חלק מאותה מטרה, לכן אין קשר בין אותן מטרות קטנות לעצם המאמץ הזה שעולה לי פעם אחר פעם בכישלון

 

ו@נועה גבריאל

תודה על מה שכתבת, אני משתמשת כבר בכל אותם עזרים אלה שבחינם וגם אלו שלא

כולל נסיעה למרחק לשיעורים פרטיים וויתור על דברים אחרים כמו יציאות וכאלה

אולי באופן מזערי

כנראה המקסימום שיש לי לעשות זה לקוות למעט מוטיבציה 🙄

בעצם זה כל מה שהיה לי מההתחלה

הייתי ב3 יחידות ועדיין היה לי קשה

אבל לא השקעתי בתכלס, וכיום אני שמחה על זה.. הציון הנמוך לא הוריד לי בכלום בחיים, ב"ה

אני משקיעה, עד כמה שאני יכולה

זה לא עוזר, במיוחד לא אחרי עצם הקושי שלי לשבת ללמוד 

 

אבל תודה

דבר ראשון, מאחל המון הצלחה, אבל אני מאמין שאת זה כבר אמרו לך הרבה.

 

מכל מקום, אולי יש לי כמה טיפים שיוכלו לפחות להוריד את הלחץ. דבר ראשון, אם את בשביעית אז את יכולה לעשות כמה בגרויות שנה הבאה. את הקלות אפשר לעשות בחורף, שם בכל מקרה יש פחות לחץ; לדוגמא עברית, או ספרות, או מחשבת, או כל בגרות שיש לך בשביעית והיא לא קשה מצד עצמה אלא פשוט מוסיפה עוד לחץ, שקיים בגלל הבגרויות הקשות (שאני משער שזה אנגלית, מתמטיקה, ואולי מגמה ריאלית כלשהי). כך שכעת יהיה לך יותר זמן לנשום בין בגרות לבגרות.

 

דבר שני; אם יש מישהו קרוב במשפחה או בחברה שגם אומר לך שאין לך סיכוי, פשוט תיגשי אליו ותסבירי לו עד כמה זה פוגע בך. ומניסיון, זה ה ד ב ר  שהכי פוגע מכל דבר אחר. אפשר להיות גאון ולהיכשל בגלל כאלה דברים, או לא כל כך מוכשר, ולהצליח אם יש מישהו שמעודד אותך בצורה טובה. הרבה פעמים אנשים לא מבינים שזה פוגע. הם חושבים שאת לא משקיעה מספיק, או שפשוט המקצוע או החומר הזה לא מתאים לך. אז למה שלא תרדי מהחומר הזה?   -אז לא. את יודעת מה את עושה, ויש לך יכולות, ואת זה צריך להסביר לאותם אנשים טובים שרוצים לייעץ לך עצות כאלה.

 

שלישית: תקחי יום אחד בשבוע, שיהיה שלך. תעשי בו מה שאת אוהבת. מכיון שאת בעומס ואין לך זמן פנוי, אני משער שהכי טוב זה יום שבת. את כתבת שאת הכי אוהבת ללמוד תורה. אז הנה; יש לך יממה שלמה, שכל כולה רק שלך. אל  ת ח ש ב י

על הלימודים. במשך השבת הבגרות צריכה לעוף מהראש ותשימי אותם במגירה כלשהי במוח, את ספרי הלימוד תשימי בארון או תכסי אותם, כדי לא לראות אותם, וזהו. מה שאת לומדת זה רק תורה, שאת אוהבת, או כל דבר אחר שאת אוהבת לעשות. אני כותב את זה מניסיון שמאוד עזר לי לעבור את התקופות האלה. 

 

מקווה שיעזור.

 

נ.ב. בכל מקרה, אל תוותרי על הרמה הלימודית או על סף הציונים שאת רוצה. זה יכול לעזור מאוד במהלך החיים. וגם בלי קשר לכך - את עומדת כעת לפני אתגר שאם תעמדי בו בהצלחה, זה יהיה בשבילך מקפצה לכל החיים, כשתעמדי במצבי לחץ או אתגרים.

זה כיוון שלא חשבתי עליו, ואולי זה באמת מה שאעשה

גם ככה יש מקצועות שההקלות בהן לא משמעותיות במיוחד .

 

היא לא אמרה את זה מרוע לב אותה מורה, אני יודעת

היא כנראה לא חשבה שאני משקיעה מספיק, היא פשוט לא יודעת שכבר נתתי את המקסימום מעצמי

נראלי היא ניסתה דרך שונה להמריץ אותי, זה לא עבד בגלל שאין לי דרכים נוספות להשקיע בכל אופן, השתמשתי בכולן.

גם אחי אומר לי שלא אצליח, באופן כמעט קבוע, הוא גאון, בטח קל לו לדבר, אל אני לא הטיפוס שילך להסביר לו שזה חסר רגישות, ככה שזו מלחמה אבודה

אני אהיה בסדר.

 

ותודה, זה טיפ מדהים

אני לומדת כבר בעיקרון כמעט כל בוקר, משתדלת להתנתק מהמחשבות והדאגות כמה שניתן

אולי אני צריכה לעשות את זה יותר

 

 

אני נשואה ברוך ה'
בעלי לומד
יש לי בגרות ואין לי תואר (זה בהחלט מוסיף, התואר, לפרנסה, אבל אפשר להסתדר גם בלעדיו..... יש לי שכנה שעשתה תואר ששכב 20 שנה במגירה
ומתפרנסת יפה ממשפחתון שיש לה...
ככה שנראלי שזה לא דבר שאי אפשר להשלים במהלך החיים)
ואני מרגישה שאת אומרת דברים נכונים מאד.
יש לך אישיות נהדרת שמשתקפת מהכתיבה שלך.
ומה שבחיים חשוב זה המידות הטובות.
פרנסה זה מאת ה'.

והשם איתך! תמיד תמיד!

מול הטירוף של ההצלחה הגשמית שמבוססת על נתונים חיצוניים בלבד שהחברה שקועה בזה היום צריך פתרון מטורף. (זו הצעה. קחי מה שטוב לך). אמונה ברמה כל כך חזקה שכל הטירוף של העולם לא ישפיע עלי. בטחון. לנסות לעשות השתדלות... אבל אם לא עשית ישר לקום ולהיות רק בשמחה כי המקום שבו את נמצאת- זה בדיוק בדיוק בדיוק המקום בו ה' רצה שתהיי ומשם אפשר להתחיל להתקדם.

אמונה- לדבר עם ה'. להרגיש אותו נוכח, להיות במודעות שהוא נמצא בכל שלב הכי קטן בחיים שלי עד לרמות הכי פשוטות. לבקש ממנו גם על למצא את הסנדלים שלי. 

אני לא בטוח שזה יוביל אותך לבגרות מלאה אבל זה יוביל אותך למקום טוב.

מקווה שעזרתי. בהצלחה

פשוט זה נראה לי דפוק להתחתן לפני סיום התיכון כי זה ממש דופק לך את החיים ואני ספציפית לא יתחתן עד גיל 22

ממש לא מחייב לפני סיום תיכון,ממש ממש לא...

עושה להם טוב ויש כאלה שפחות תלוי בבנאדם ואני אישית בעד...(אבל זה ממש לא מתאים לכולם)

לרצות להתחתן בגיל צעיר זה נשמע נחמד והכל, אבל הבחורה לא תמיד יודעת מה זה אומר

היא חולמת על הכול וורוד ומושלם.. השבוע חברה של מישי שאני מכירה התארסה.. והיא בשביעית

אני לא מבינה את זה! יש לך את כל החיים לפנייך.. למה לקחת את כול זה על הכתף שלך?

היא לא מבינה שהיא דופקת לעצמה את החיים??!!

לא לכולם! אבל יש ..... (אני לא מהם אם חשבתם) (-:

ות צבא אז שניהם בקושי בבית