פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 322)

השקרים האלה

שמשגעים אותי

למה כל העולם הזה חייב לשקר

למה?

אין לכם מספיק דברים להתגאות בהם

שאתם משקרים

למה?

למה אתם מדחיקים את האמת הצידה

את מתביישים בה

מתביישים בהורים,בחברים,במשפחה,

למה?

מה יקרה לך עם תספר את האמת?

מה?

יהיה לך פחות חברים מי צריך אותם? 

מי שאתם מתביישים לספר לו את האמת הוא לא חבר באמת

אתם מעדיפים חברי שקר על חברי אמת

באיזה קטע?

כי אתם רוצים להיות ב"חברה"

מה עוד תעשו בשביל ה"החברה"

אתם משקרים מבטלים את עצמכם ומה לא?

אתם בסוף עוד תמותו בשביל ה"חברה".

חושך אור

אין לי לאן לחזור

הם סגרו לי את הדלת בפרצוף

בלי שום בושה

אם חיוך שמח לאיד

זה כבר נהיה מפחיד

רציתי כל כך לפרוץ את כל המחיצות

לתת מקום לאהבות

אז פרצתי הכל

והעיפו אותי לתמיד

ולא השאירו לי מקום שאליו אני יוכל לחזור

ניסתי לעצור ולחזור אבל אך אחד לא היה שם בשביל לעזור

לא נתנו לי הזדמנות שניה

אז ישבתי לבד בחניה 

ובהיתי באפלה

שרק התגברה 

וחכיתי שם עד שהזריחה עלתה

חיפשתי את הדרך חזרה

איך היא נעלמה.

מה עושים עם זה שחשבת שיש לך חבר טוב ואז באיזה טיול כשכולם ישנו ביחד(על שקשי"ם) שמעת שהוא מרכל עליך דברים קשים ואחרי זה הוא ממשיך לדבר איתך רגיל? אני כבר ממש מבולבל..

 

בעיקר בנים לקראת שירות
ומי שיכול להעביר לחברים מיו"ש


עבודת חקר במדעי המדינה

תזכו למצוות

יש פה אתר שעוזר יחסית לדעת על כל ישיבה מה הסגנון שלה! זה עוזר להתמקד

 

 

מפת עזר חדשה למיפוי מכליל של ישיבות עבור בוגרי שמינית - נאמני תורה ועבודה

 

בהצלחה לכם!

 הכל שקוף

אני רואה אותך באמת

בלי כל המסיכות

וההסתרות 

רואה את הבעיות שבך

שאת כל הזמן מסתירה 

קלטי כבר באמת

אין דבר כזה שלמות

כל אחד שואף לזה 

ועושה את הכל בשביל זה

אבל אף בן אדם לא הגיע לזה

ובאמת אני מבקש

תפסיקי להסתיר את הבעיות והחסרונות

תתמודדי איתם 

כמו כולם 

את באמת נשמה טובה

אבל..את צריכה להבין

אף אחד לא באמת מכיר אותך

חוץ ממני

אני באמת רוצה את טובתך

את גורמת לי כמעט לבכות

 את לא מרשה לי להוציא את חייבת להראות לכולם

שאת לא בוכה

שאת מושלמת,קשוחה,

בבקשה שחררי אותי ואת הרגשות שלך

שלא מפסיקים להתלונן עליך.

אוהב הלב שלך.

הוא מלהטט מול כולם ,גורם להתמכר אליו
הקסם האפל שבו גורם לכולם ללכת שבי אחריו, כסומא ,אל תוך עולמות חשוכים ומשונים
הזיו שבו משלהב את ההמונים
גורם לעירפול חושים
שלא נותן להבחין בארס, בהרס שבו, במזוכיזם
שפעם בו בעוצמה, במכונת המוות העצמי המשומנת שבו
באימפולסיביות שלוחת הרסן
והלב,ממשיך בקסמיו ,מפיל חללים חללים
בדרך לאין חזור

יום אחד הוא הגיע
האביר על הסוס הלבן
הפרח שמפציע פתאום באמצע אדמה חסרת חיים
היית נאמנה ומלאת אהבה
ראית בו את השביל שמוביל אותך אל האושר
אל המקום בו תמיד חשקת
והוא אכזב
סובב אותך על האצבע
כחיית טרף המשתעשעת בקרבנותיה
ניצל את האמון שלך בו כדי להרוס במחי יד
כל חלקה טובה שנבנתה בעמל רב בלב שלך
פגע בך בסדיסטיות חולנית, רצח את האני שלך
והטביע אותו יחד עם הפרחים והפרפרים מלאי רוח הנעורים
צפה בכאב שלך על החלום שנשחק עד תום ועבר מן העולם
והתעלם בשתיקה חזקה מכל
ויום אחד הוא הלך, נמאס לו להשתעשע בך
הלך להרוס לבבות הומים וצעירים כמוך
כמו שהיית עד שהופיע הוא
האביר על הסוס הלבן.

הרצון לברוח

לעבור כבר את היום

עוד יום

סתם יום

המחשבות שמסתובבות במוח

ולא נותנות מנוח

דדאאיייי!! תבינו..

תנסו להבין..

לא יקרה כלום מהמחשבת שלה!

מחשבות נורמטיביות של הגיל..

כן..

הגיל המקולל שנמאס כבר לקרוא לו בשמו

גיל ההתבגרות

בא לך לרצוח אותו

לקוות שיעבור מהר ובשלום

מחשבות, רצונות ותאוות

ואתם, ההורים שלה..

צריכים להבין

לא לתקוע סכין

לא לומר: "ילדה קטנה שלא מבינה"

או את המשפט הקבוע,

הידוע,

"שתגדלי תביני"

היא מבינה

יותר מידיי מבינה

מבינה גם מה שלא אמורה להבין

ולכן מצפה גם היא להבנה

בבקשה!

בקשה יחידה..

תבינו!

בשבילה!

1-איך מגיבים לשיחה אישית?

2-איך נכנסים לכרטיס אישי של מי שאתה איתו בשיחה אישית?

3-ואתם לא מפחדים שאנשים שמכירים אותכם יזהו שזה אתם בגלל דברים שאתם משתפים כאן?!

אנחנו לא באים בהצהרות או בהבטחות. אבל ממש מרגישים את המשיח באוויר, 

רואים את הגאולה מתרחשת).

-כל העם מתאחדים סביב הדאגה לאחר

-שומרים נגיעה

-שומרים שבת בפרהסיה; "אם ישמרו בני ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלים" (שבת קיח, ב)

-אף אחד לא יוצא מהארץ, להפך, יש קיבוץ גלויות- כולם טסים (תרתי משמע) לארץ.

-אנשים נמצאים בבידוד- התבודדות ויש להם זמן עם עצמם לעשות חשבון נפש ולחזור בתשובה.

-אנשים נמצאים בבידוד- התבודדות ויש להם זמן עם עצמם לעשות חשבון נפש ולחזור בתשובה.
ועוד ועוד...

 

עכשיו,
 זו בחירה שלנו אם לשים לב ולראות עין בעין בשוב ה' ציון , לרצות את הגאולה, לפעול למענה, לרצות בית מקדש, או קצת להתעלם ולחכות שהרגשה המרוממת הזאת תחלוף לה.

 

לא כדאי להחמיץ את הרגע, לפספס את ההזדמנות שנתנה לנו משמים (כמו שכבר קרה הרבה פעמים בהסטוריה...)
 

צריך רק לפקוח את העיניים

לראות בכל מגבלה של הקורונה את התקדמות הגאולה השלמה,
ובכל מהלך שקורה בעולם את השגחת ה' המכוונת בשבילנו.
הקב"ה רוצה לגאול אותנו, זה ברור.

אבל אולי אנחנו עדיין לא מספיק רוצים מכל הלב שלנו להגאל?

 

מתוך חוסר הוודאות שיש בתקופה הזאת בעקבות הקורונה, אנחנו מתחילים להבין קצת ששום דבר אינו בידיים שלנו.
רק בידיים של הקב"ה!  
ואם ה' יתברך רוצה, אז מי יכול בעדו??

 

ואו נתעורר כולנו לרצות מכל הלב גאולה, משיח, מקדש. נתרגש לקראת הדבר הגדול שעומד להופיע עלינו. ),
✅נלמד על עבודת המקדש ונדמיין אותה,
✅נחפש את התגשמות הנבואות בחיים שלנו,
✅נתפלל מעומק הלב על גאולה ברחמים,
✅נשתף את החברים והמשפחה שלנו בשמחה הגדולה שתבוא לעולם,
✅נעורר שיח ציבורי בנושא,
✅נאמין בביאת המשיח באמת.
 נחכה בקוצר רוח לזמן בו עם ישראל יוכל לממש את היעוד שלו בעולם בצורה הכי טובה.
נחכה לו בכל יום שיבוא.

אגב, אלו ⏫ מצוות צפייה לישועה ודרישת המקדש.

גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי הוא לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו, כמה שנאמר "אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה, כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו", רוצה לומר, כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה בני ישראל תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה.
(ספר הכוזרי, סוף מאמר חמישי)


בברכת "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".
 זה עומד לקרות. בע"ה ובהשתדלותנו!

להתראות בקרוב ממש בבית המקדש!!!
תנועת 'נוער המקדש'

 

 

 

 

אנחנו לא באים בהצהרות או בהבטחות. אבל ממש מרגישים את המשיח באוויר,
רואים את הגאולה מתרחשת

🔹כל העם מתאחדים סביב הדאגה לאחר.
🔹שומרים נגיעה.
🔹שומרים שבת בפרהסיה; "אם ישמרו בני ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלים" (שבת קיח, ב).
🔹אף אחד לא יוצא מהארץ, להפך, יש קיבוץ גלויות- כולם טסים (תרתי משמע) לארץ. 
🔹אנשים נמצאים בבידוד- התבודדות ויש להם זמן עם עצמם לעשות חשבון נפש ולחזור בתשובה.
🔹מתרגלים הלכות טומאה וטהרה (משתדלים לא להעביר טומאה מאחד לשני),

ועוד ועוד...
 
עכשיו,
 זו בחירה שלנו אם לשים לב ולראות עין בעין בשוב ה' ציון , לרצות את הגאולה, לפעול למענה, לרצות בית מקדש, או קצת להתעלם ולחכות שהרגשה המרוממת הזאת תחלוף לה.

לא כדאי להחמיץ את הרגע, לפספס את ההזדמנות שנתנה לנו משמים (כמו שכבר קרה הרבה פעמים בהסטוריה...)

צריך רק לפקוח את העיניים,
לראות בכל מגבלה של הקורונה את התקדמות הגאולה השלמה,
ובכל מהלך שקורה בעולם את השגחת ה' המכוונת בשבילנו.
הקב"ה רוצה לגאול אותנו, זה ברור.
 אבל אולי אנחנו עדיין לא מספיק רוצים מכל הלב שלנו להגאל?

מתוך חוסר הוודאות שיש בתקופה הזאת בעקבות הקורונה, אנחנו מתחילים להבין קצת ששום דבר אינו בידיים שלנו.
רק בידיים של הקב"ה!  
ואם ה' יתברך רוצה, אז מי יכול בעדו??

בואו נתעורר כולנו לרצות מכל הלב גאולה, משיח, מקדש. נתרגש לקראת הדבר הגדול שעומד להופיע עלינו. 
✅נלמד על עבודת המקדש ונדמיין אותה,
✅נחפש את התגשמות הנבואות בחיים שלנו,
✅נתפלל מעומק הלב על גאולה ברחמים,
✅נשתף את החברים והמשפחה שלנו בשמחה הגדולה שתבוא לעולם,
✅נעורר שיח ציבורי בנושא,
✅ נברך אחד את השני "להתראות מחר בבית המקדש",
✅נאמין בביאת המשיח באמת.
 נחכה בקוצר רוח לזמן בו עם ישראל יוכל לממש את היעוד שלו בעולם בצורה הכי טובה.
נחכה לו בכל יום שיבוא.

אגב, אלו ⏫ מצוות צפייה לישועה ודרישת המקדש.

גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי הוא לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו, כמה שנאמר "אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה, כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו", רוצה לומר, כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה בני ישראל תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה.
(ספר הכוזרי, סוף מאמר חמישי)


בברכת "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".
 זה עומד לקרות. בע"ה ובהשתדלותנו!

להתראות בקרוב ממש בבית המקדש!!!

תנועת 'נוער המקדש'

מרגישה בודדה

למרות שכל החברות תמיד סביבה

הכל כל כך אפור

לא נכנסת אפילו טיפה של אור

למרות ששמש בחוץ 

והמנורה בחדר דלוקה

עדיין  מרגישה כבויה

הוא כבר לא פה

הוא נפטר

הולך הלך למקום שאף אחד ממנו לא חזר, או הוחזר

גורלה אכזר

כל היום עצובה

למרות החיוך שלא מפסיק להתנוסס על הפנים

אין לה כבר כוח לגעגועים 

היא מחפשת את האנשים

שיוכלו אולי לדבר עם אלוקים

שיחזיר לה את אבא לחיים

אבל היא עדיין לא מצאה את אותם מלאכים.

הוא לא מנסה להבין

להבין שדאגתי

מעדיף לחשוב ששיקרתי

שהרסתי

עצוב

מאכזב

כואב

למה?

למה לחשוב ששיקרתי?

מה אוכל להשיג בשקר?

הרבה מאוד

אבל כנראה עוד לא הכרת

לא הכרת אותי

השקר לא מדבר אליי

אני לא מדברת מתוכו

ולחשוב שאני

דווקא אני

אכזבת

אכזבת בגדול

רוצה להמשיך

להוציא את מה שכואב

אך נגמרו המילים

כבר איןן לי מה לומר

מלבד המילה

אכזבת

מה דעתם על המקום ? 

המצב זה עם הקורונה גורם לי להיות כל הזמן על המחשבב וזה נוראיייייי 

אני חייבת עצות מה לעשות חוץ מלנקות לפסח (כי צריך) כי אני משתגעת מעצמייי

תודהה לכל העוזריםם

בנות ישראל!

בואו לנצל את השעות היקרות האלו בתורה, להתגדל ולהתחזק לקראת פסח הבעל"ט.

מומלץ בחום! 

https://harova.org/hebrew/shiurim/results.asp?x_file_cat1=55&x_file_subcat1=815

 

מצרפת מערכת שיעורים:

 

Gmail

אשמח אם למישהו יש את סדרת הסרטים סיפור סינדרלה- 3 סרטים
ובנוסף בן המלך והעני הסיפור המודרני.