פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 416)

אחלה דבר במחיר הגיוני

בואי ותראי

המצב חסה אמר שהוא עושה צילום.

 

זה בסדר. פעם העברתי סוג של סדנאונת בפסיפס בהתראה של היום למחר.

יש כתיבה עם טלאור, ויצירה עם דוכי ומןזיקה גם עם ניקית נראלי שאני לא מכיר

בס"ד

 

הילדים של היום עוד הולכים ככה נכון? |זקן|

טורקיז, לא כחול!

בס"ד

 

חושב שעדיין יקבלו אותי?

לא

בס"ד

 

|חש מקוננת|

|בוכה|

|מתחנן לרחמים|

|עוד אלמנטים של צער|

יום יבוא ותכירו אותייי

ואפשר לענות על זה מכמה זוויות שונות.

 

לעניות דעתי, הדרך הפשוטה היא להסביר שהקב"ה בעיקר הכניס אותך למצב שאליו הגעת. כלומר שהדגש הוא יותר עליך מאשר על מי שעשה לך. ה' שם אותך במקום שאין לך האמצעם להתגונן. במקום של חולשה וכדו'. גם ישראל בזמן החורבן למשל- ה' לקח מהם את הכח להתגונן והגדיל את כוחו של האויב. אבל האופן שבו האויב ישתמש בכח שלו- זה כבר תלוי בו.

 

וגם דוד המלך, ביושבו על כסא מלכותו אם היה בא מישהו ומקלל אותו הוא היה מוצא להורג כי הוא מורד במלכות. אבל בשעה שדוד יוצא לגלות, אז הוא אומר- ה' הוא זה שלקח ממני את המלכות, בני היוצא ממעי מבקש את נפשי- ה' הוא זה שעושה פה את המהלך הזה, ושמעי הוא רק פרט במהלך הזה.

גם הרבה פעמים אומרים ששיטה למניעת כעס ושנאה היא להבין שכל הדברים שאנשים עושים לך, זה ה' גרם להם לעשות את זה. נגיד אישתך צועקת עליך, זה לא היא, זה ה' אמר לה לצעוק עליך. אבל זה לא מסתדר עם הבחירה החופשית שיש לאדם...

לעניות דעתי, הטעות שגורמת לכעס היא המחשבה שהוא זה שעושה אותי מסכן או חלש, שהוא זה שלא מסכים להבין אותי, שהוא זה שלא מוכן להשלים איתי וכו'. והאמת היא- שה' הוא זה שלא נתן לי את הכח, וה' הוא זה שעשה אות לא מובן, וה' מקשה על אנשים להשלים איתי. ובעצם מה שקיבלתי- זה מה שהיה ראוי שאני אקבל מצד המדרגה שלי. אם הם היו מתעלים על עצמם ובוחרים נכון, אז הפגיעה היתה מגיעה אלי ממקום אחר.

(ואפילו אם היא לא היתה מגיעה- זה בזכותם ולא בזכותי. כלומר מצד המקום שלי- כן הייתי צריך לקבל פגיעה, אבל פשוט כביכול אין שליח זמין... וזה בעצם הנקודה העיקרית, להבין שמצד האמת זה באמת המדרגה שלי והמקום שבו ה' שם אותי כרגע, ולכן זה לא באמת משנה מי השליח, ואפילו לא משנה אם בכלל יש שליח. במובן מסוים- אם לא היה שליח זה היה אפילו יותר גרוע- כי לא הייתי מקבל את המסר/הניסיון שכרגע אני צריך לעמוד בו.)

 

ככה אני מבין את זה. מוזמנת להקשות או להביא ראיות/מקורות שזה לא כך... אשמח לשמוע.

ולכן אם מישהו פגע בי, זה ה' הוא זה שרצה שאני הפגע. אבל עדיין לאדם שפגע הייתה כוונה לפגוע בי, כי יש לו בחירה חופשית, אז למה שאני לא הכעס עליו?

ובצורה יותר עמוקה- הבעיה האמיתית שלך היא אצלך ולא אצלו.

הפגיעה שבאה ממנו היא בסה"כ סימפטום של הבעיה האמיתית שנמצאת אצלך.

 

 

אם אדם היה עצלן ולא עבד ולכן אין לו כסף, ועכשיו הוא בא ומבקש ממישהו אחר שיעזור (כמו במשל של הצרצר (?) והנמלה), והשני לא מסכים לעזור לו, אז אולי זה לא נחמד מצידו- אבל הבעיה האמיתית היא של זה שלא עבד, ולא של זה שלא עוזר לו.

 

ובעצם בעצם גם כשמישהו פוגע בך, אז מה שבאמת קורה זה שהוא בסה"כ מגלה חולשה שהיתה בך, הוא לא זה שיוצר את החולשה הזאת. ובמובן מסוים, זה אפילו טוב בשבילך כי הניסיון הזה שאתה עומד בו עכשיו, ההתמודדות הנכונה שלך עם העובדה שיש לך חולשה, בענוה ובשמחה, ובחשיבה נכונה איך לעשות מה שאתה יכול- זה מקפצה להתקדמות, שבלי שהיו פוגעים בך- לא היתה לך והיית נשא באותה מדרגה שהיית בה.

עיין/י רמב"ם ספר המדע הלכות תשובה פרק ה' הלכה ה' 

(כדאי גם ראב"ד שם)

כל הפרק עוסק בבחירה וההלכה הזאת בשאלה שלך

לא בחתימה.

רמת אדם רגיל - הטבע נוהג איך שנוהג ומשפיע על האדם איך שמשפיע... ייתכן שיארעו אותו מקרים הנראים לנו רע וייתכן שיארעו לו מקרים הנראים לנו טוב. כך מאלץ הטבע.
לאדם הזה הבחירה החופשית מתאפיינת בצורה שבה הוא מתייחס למקרה שאירע לו. הוא יכול לבחור להתייחס למקרה מסויים ברוגז או בשמחה וכל יחס אחר אפשרי. כאן מתבטאת אצלו הבחירה החופשית.

אדם יכול גם באמצעות בחירותיו על הרמה הראשונה להגיע לרמה אחרת גבוהה הימנה.
אם יעבוד האדם את בוראו כראוי ויתקדם במעלות העבודה אותו (דבר המתאפיין גם בצורת ההתייחסות שלו למקרים שאירעוהו (=עבודת המידות)), אזי יזכה להשגחה מאיתו יתברך (בהתאם לרמתו). ההשגחה שלבורא על האדם ע"י תופעות במציאות ביחס אליו.
ככה, שסוף דבר לאדם יש בחירה גם אילו מקרים במציאות יארעוהו.

ועוד  רגע תאונה, זה שאתה רואה לאיפה התנהגותו מובילה זה שולל  את הבחירה של הנהג להאט?

לאדם יש בחירה חופשית להתנהג בצורה טובה או ההפך, זה לא שולל את ההשחה פרטית האלוקית  שיש לכל  אחד  ואחת.

 

לדוגמא:אם צריך שיהיה צער כלשהו זה יכול להגיע על  ידי מישהו שיצער אותך או על ידי שתצער את עצמך, אם מי שציער אותך עשה את הבחירה לא נכונה וציער את הזולת  זה לא שולל את התוכנית האלוקית שזה צריך להגיע איכשהו

כי הם לא בעלי משמעות לחיי המעשה וספק אם ניתן להבין אותם, לכן גם אם לא יענו לך תדעי שזה בסדר גמור.

לעניות דעתי לאדם ניתנת אפשרות לעשות טוב או רע, הקב"ה גורם לכך שמי שעושה רע יעשה זאת למי שאמור לקבל את הרעה, ובמידה ומישהו רוצה להזיק למי שלא צריך זה לא יצלח (כמו שעידו ניצל מירבעם)

לאדם יש אפשרות לבחור בין טוב לרע..
במשקפיים הקטנים שלנו, זה באמת מרגיש זכות בחירה.. דוד המלך, נגזר עליו בשמים לקבל את הקללה הזו, ומי שקילל אותו, בורא עולם שם אותו בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון, עם המילים הנכונות כדי לקלל.. זה מרגיש קצת כמו זכות בחירה, אבל חשוב לזכור שבורא עולם הוא זה ששם בפנינו את האופציות, ומכוון אותנו לאן ללכת.. ועל זה נאמר "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום.. "
לפעמים יש בתוכנו מליוני מחשבות מה לעשות ואיך לעשות, אבל בסוף ישלנו בורא שמחליט בשבילנו..
אשרינו שזכינו! מקווה שהבנת..

קצר וקולע

זה עזר לי קצת להבין את התשובה (:

יש על זה הרבה תשובות. אני מכיר רק את תשובת מו"ר הרב אבינר.

א. זה סתירה באמת - מהבחינה האנושית.

ב. המצד האלהי - אין סתירה. אבל מבחינתנו זו סתירה. ומה רע שיש סתירה? יש הרבה דברים בחיים שנראים לנו כסתירה. 

זה אומר שיש כאן שאלה שאין לנו הכלים לפתור, או שיש כאן באמת שני דברים שלא מסוגלים להתיישב ביחד?

הייתי בשיעור של הרב אבינר והוא מנה שם עוד כמה ענייני אמונה שאין ביכולתנו לפתור.

א'- זה לא סתירה באמת, אלא משהו שלנו כבני אדם אין גישה לתשובה עליו.

ב'- איך אנחנו יודעים שאין לנו הכלים לפתור? יש נבואה כזו? הוכחה לוגית לזה שזה בלתי אפשרי? או שסתם עד היום לא הצלחנו אז אנחנו מעדיפים להתייאש ולחנך אנשים שיעזבו את השאלה הזאת?

 

חוסר הידע שלנו לפתור (בכללי) שאלות אמוניות מסויימות הוא לא חדש, זה כבר מוזכר בספרים קדמונים, אני מאמין.

אין באמת פיתרון לשאלה הזו, תנסה למצוא, לא תצליח. יש סתירה לוגית כאן, אז אם אין לנו דברי חכמים על פתרונו ובמיוחד שהדרכתם לעיתים הפוכה - לא לשאול, אז פנינו לגישה של לא לשאול.

לי עוזר להסתכל על זה בצורה הזו:
א. תארי לעצמך כיתה עם מורה שמלמדת אותן כבר כמה שנים ומכירה מאוד טוב את התלמידות והאופי של כל אחת מהן. יום אחד היא נתנה להן משימה לכתוב עבודה, עם אפשרות לבחור בין כמה נושאים.
עכשיו, מרוב שהיא מכירה את התלמידות כל כך טוב, עוד לפני שהן הודיעו לה איזה נושאים כל אחת בחרה, היא רשמה לעצמה ליד כל שם איזה נושא לדעתה התלמידה תבחר. כשהתלמידות הגישו לה את העבודות היא ראתה שהיא צדקה לגבי כל אחת מהן.
אז מה, זה שהיא כבר החליטה מה כל אחת תבחר מנע מהן את הבחירה? ממש לא. הן בחרו כל אחת לבד, היא פשוט ידעה מראש כבר מה הן תבחרנה.
ב. ולגבי דברים שליליים שקורים על ידי אנשים אחרים, כמובן שהכל מגיע מה' אבל ה' לא מכריח אף אחד לעשות משהו רע. נניח שה' החליט שיעליבו את פלוני היום. אבל הוא לא החליט שאלמוני יעשה את זה. לאלמוני יש זכות בחירה אם להעליב את פלוני או לא, הוא לא חייב להיות השליח שדרכו יקרה הדבר השלילי. אבל נניח שאלמוני לא יתגבר וכן יחליט לעשות את זה, זה לא סותר את זה שה' ידע כבר לפני זה שאלמוני יעשה את זה, כמו שהסברתי בנקודה א'.

כל מיני בחירות שאדם בוחר בחיים, לדוגמא בחירת אישה, איך ה' בדיוק משפיע על זה, אם הוא נתן לאדם בחירה חופשית לבחור כרצונו?
ואני לא מדברת על הידיעה של ה', אני מדברת על האמונה שכל מה שקורה לנו בחיים זה מה'.

האם ידיעת ה' היא רק ידיעה "חיצונית" שלא משפיעה על הבחירה שלנו, או שהידיעה של ה' היא גם הגורם למה שקורה אחר כך.
אני הסברתי לפי הדעה הראשונה. לפי הדעה השניה באמת יותר קשה להסביר, אבל יש תשובות ארוכות בספרים.

ידי הקבה בשביל בעצם לתקן אותך

@תכלית הכוסף עונה על כולם.

פחות באמצעים...

(צ)

עדיף בכלל לא להיות ליד וויברעס,ככה לא.תעמוד בפני ניסיון..

לבוא לפסיפס? - נסיונות פעילים

נכון @ל@להיות בשמחה!!!?

של הרב ווינברג..הוא ממש מובן ומתואר בשפה ברורה וקלה.יש את מודעות יהודית של הרב נדב כהן שהוא מוושלםם,יש את "מתחילים תניא",שזה גם מסביר טוב

ובכללי ניראלי לכל חסידות דרך משלה וספר משלה..

של חבד

קוראיםלו קונטרס עינינה שלהחסידות

ספר חשוב ויפה

 

ספר בשם "חסידות - הלכה למעשה".

הוא ביקש משהו שמדבר על הדרך החסידית...

מספר נחמד ,וקליל

 

קליל, אבל נשמע מתאים לבקשה

ספרים שמציגים דרך ונקודות בעבודת ה' או ספרים שמסבירים את הדרך החסידית?

ספרים שמציגים דרך בעבודת ה'- תניא, נתיבות שלום א, תקנת השבים, יושר דברי אמת, חובת התלמידים, ליקוטי מוהר''ן, משיבת נפש, בית אהרן וכו'

ספרים על החסידות- עניינה של תורת החסידות (ר' יואל קאהן), חסידות הלכה למעשה (הרב אהרל'ה אראל), מבוא לתורת החסידות (הרב הלל צייטלין), ויכוחא רבא (תלמיד הצמח צדק) וכו'

אבל מה שאני רואה בהרבה ספרי חסידות זה שהם נותנים רעיונות מאוד יפים אבל שאני מרגיש לא קשור

ספר מאוד יפה ועם הדרכות מעשיות.

נ.ב אם אתה לא מתחבר אתה לא חייב ללמוד חסידות...

וזה העניין שאני מתחבר לדרך

עם מאמרים של חוקרים ורבנים על גדולי החסידות.
עושה ממש סדר- מומלץ! ואז אחר כך אפשר ללמוד את הספרים שהספר מדבר עליהם ויותר להבין מאיפה הם באו

 

אם תשאל אותי, הקשר בין החסידות של הבעל שם טוב והמגיד ותלמידיו למה שאנחנו היום... לא גדול במיוחד, ולכן השאלה היא בעיקר מה אתה מחפש, את הבעש"ט או את הקיגל של היום (סליחה על הבוטות)

היום ברוב החצרות "העבויידה" הוא בעיקר "התקשרות" לרב'ה, לצדיק... אין כ"כ הרבה חסידויות עם דרך של עבויידה של ממש, (ישנם גם שכן, אבל הרוב לא)

ולענ"ד אם אתה רוצה באמת לטעום ולראות את השורש, זה רק מסיפורי חסידים. אני ממליץ במיוחד על הספר אור ישראל של הרב יצחק גינזבורג, הוא לוקח מסיפורי הבעש"ט ומבאר מהם נקודות ודרכים בעבודת ה' החסידית. 

הנקודה היא שלא כל ספר חסידות בנוי בצורה כמו תניא, או אפילו נתיבות שלום ח"א שכתוב לך מסודר כך וכך, וממראה עבויידה ברורה (סלונים ספציפית היה גם כמה ספרים יור עתיקים שמסבירים על עבוידה ברוח החסידות, ואם משהו יצליח להשיג לי את הספר "עבודת פנים" של סלונים אהיה מוכן לשלם לו עליו ממון רב מאוד מאוד)

ישנם הרבה דרכים שונות בחסידות, ואין כ"כ דרך ברורה ומסודרת לכולם. ובתוך הספרים האלה הפשוטים שנראיים שעשויים מוורט ועוד וורט מתחבר עולם שלם, הרבה פעמים ישנם ספרי חסידות על פרשת שבוע "הקלאסיים" שהמחבר בונה אותם בצורה שיטתית בהתקדמות בעבודת הבורא, נכון זה יותר קשה, הוא לא כותב לך "יסוד ושורש העבודה"... וכולי, אבל פרושה שם הדרך החסידית הזאת בעבודת ה' בדיוק כמו בספר אחר שמסודר יותר. (לאפרושי מספרים שליקטו וורטים) 

אני אכן מחפש את דרך הבעש"ט

 

לגבי האחרון יש לך המלצות?

שאמר לחסידיו 

משל לבני עיירה שהיו כל בני העיירה נעורים בלילה ובבית הכנסת היו שופכים ליבם כמים לפני ה' בתיקון חצות במרירות גדולה בדמעות שליש. ולאחר התיקון חצות בני העיירה תיקנו להם מנהג להפיג מעט העצבות והמרירות על ידי שתיית מעט יי"ש וריקודים.

לאחר כמה דורות, ביטלו המנהג לקימת חצות בדמעות ותחנונים, ונשאר רק המנהג לשתות יי"ש ולרקוד בשכרות עד עלות השחר...

והנמשל מובן ליודעי חן...

 

לגבי המלצה, אני באמת לא יודע, מה שאני עושה זה פשוט תופס כל פעם ספר חסידות אחר ולומד אותו עד שאני גומר את הספר ועובר לאחר... כל ספר כמעט הוא שיטה בפני עצמו, לפעמים אפילו באותה חסידות זה שונה לגמרי, ולכן זה תלוי למה אתה מתחבר... כמו גם שיש הרבה ספרי חסידות שהייתי שמח מאוד ללמוד אותם בעצמי אבל או שהם קשים מידי או שאני עצלן מידי..

את מה שאם אינני טועה הקוצקר אמר לגבי הנקודה הנעלמה.

 

בכל אופן איך מבדילים בין ספר שמקבץ וורטים לספר מקורי?

זה נראה מעניין אבל אין לי כוח לקרוא הכל

לכתוב באותו הזמן

אבל  כתבת אותם במעורפל ובצורה קצת מתנשאת כאילו כתבת את זה בעצבים על משהו שקרה

 

מעורפל- אולי, מתנשא- לא נראלי.

עצבים- לא.

מה הדעה שלך בענין, ממה שהבנתי זה באמת עצוב!

אגיד מה לא הבנתי, לא הבנתי מה הדעה שלו בעינין ולא הבנתי מה בתכלס הוא רוצה להגיד, אני חושבת שזה דבר לא טוב, למרות שיש בזה גם משהו טוב

@נחמיה17? כאילו מה רצית להגיד כאן.
אני ממש רוצה להבין

בת כמה את?

בשביל מה חשוב?

את כמובן לא חייבת (למרות שזה מוזר שזה לא מופיע לך בכ"א, בד"כ בחדשים זה מופיע שם)

מקסימום אני לא אבין. סתם.

למה שאני אכתוב את הגיל?

שהפורום דוקא עוזר לי לפעמים להביע את עצמי בצורה נקיה יותר.

כן, נכון. הפורום מאפשר לי לבחור איך לבטא את עצמי, ליצור לעצמי אישיות שאני בוחר אותה.

ואני ממש לא חי באשליות שזה מי שאני, וגם מאידך גיסא- אני לא מנסה ליצור משהו שהוא לא אני.

 

במובן מסוים בכל עולם חברתי אנחנו לובשים איזושהי מסכה שהיא לא בהכרח אנחנו.

השאלה היא אם אנחנו מרגישים שבחרנו כאן סוג של לבוש או סוג של תחפושת.

 

 

מה הבעיה? יש לך בעיה אם הפורום?

בגדול- תופסות, מלחמת מים עם רובים, דפי צביעה, שעת סיפור, חבילה עוברת..

זה הכיוון? עוד רעיונות?

אגב אם הם לא זורמים ולא רוצים אז בעיה שלהם..
אתה לא צריך לשכנע את מי שלא רוצה ליהנות..
הם אלה שמפסידים..

מבאס ממש ,
בהצלחה לך!

אשריך! אני תמיד אמרתי שיאלה אני אפסיק ושאני לא צכה לעשות את זה אבל תכלס אני אוהבת לעשות את זה ואני לא צכה את כולם, הם אלה שבסך הכל מפסידים.
תנסה להמשיך. תנסה להגיד למדריכים אולי הם יזרמו.
אשריך

תשקיע עד לרמה שאתה יכול בלי שזה יפגע בך אתה צריך לחשוב על עצמך ולא לתת לעצמך להיות כל הזמן מנוצל על ידי אחרים

אני מרגיש שאשכרה אני לבד
לכולם יש בראש שצורי יעשה הכל בכל מקרה
אז בשביל מה להיתאמץ?
אוףףףףףף😢😢

תקשיבי
אין לי בעיה לארגן הכל בכיף
בשמחה
באמת
אבל נוצר מצב כזה שלכולם זה ברור *שרק*
אני יעשה הכל והם אפילו לא נוקפים אצבע מרוב שפסדר.. אז צורי יעשה, אם לא נעשה עדיין יהיה

התנהגות גועלית לדעתי
לוידע

לוידת זה נראלי ככה.

אני ממש מבינה אותך! קרה לי הרבה, לא בהדרכה אבל בחברה, בסניף.

זה ממש קשה ומתסכל אבל זאת בחירה שלך (משפט מעצבן אני יודעת)

ושוב אני חושבת שכדאי לך לדבר איתם.

המון המון בהצלוחה! אשריך!

סתם, באלי כבר לעבור לאריאל ואז זה לא יהיה מעפילים(:

לא מאמינה שאז כל כך נפגעתי מהקומונרית והמדריכות ברמה של בכי (ואני בן אדם קריר שאפילו בצל לא מוריד לי דמעות) תמיד כשאני שומעת סיפור כזה אני מודה לקב''ה שלא שם אותי בהדרכה
אבל תיהיה חזק! תשפיע על השבט שלך כשהם יכנסו להדרכה הם ירצו להשפיע

הם יתחילו מעצמם לעשות.

מדהימה 

באמת שניקים פה מדהימים..

כ"כ כיף שאפשר לדבר פה על הכל,בלי שיקטלגו אותך..

תודה נשמותת(מכוון גם לבנים בכללי)

ליזר טאג רובי ליזר
פינטבול