פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 473)

דעתי קצת שונה... לפי מה שהבנתי כתבת:

"אבל גם דתיים לאומים יודעים להנות! וגם דוסים למי שחושב שהם כל היום רק לומדים תורה..."

נראה מדברייך כאילו ללמוד תורה זה סבל ומונע הנאות אחרות בחיים- אז זהו שלא, התורה היא החיים וההנאה

יש מי שיגיד שכן ויש מי שיחלוק...

אני חושבת שאין דבר כזה "החיים הכי טובים" למגזר מסוים.

גם נוצרי או מוסלמי להבדיל יכולים להגיד שהחיים שלהם הכייי טובים.

אני בטוחה, בטוחה, שגם חרדים, ברסלברים, חבדניקים וכולי חיים חיים טובים ועובדים את הקב"ה בדרכם הקדושה.. לא רק אנחנו הדתיים הלאומיים חיים את החיים הטובים.. ממש לא

לכל אחד יש את עבודת ה' שלו והדרכים שלו, 

זה לא אומר שחרדים או כל מגזר אחר לא נהנה מהחיים..

והחיים? לא חושבת שהם רק הנאה- חיים זה משמעות, זה שליחות, זה עליות ומורדות

ולא רק לכייף כל היום...

קיצור אפשר לדון על זה המוןןןן אבל השתדלתי לקצר ולטמצת את דעותיי

 

שדרך קיום המצוות ודרך ארץ אלה דברים נפרדים... יש את החרדים שהם מייצגים את התורה כביכול, ויש את החילונים שהם מייצגים כביכול את ה"חול" ואת חיי ה'דרך ארץ' וכביכול ה'דתי לאומי' זה הלחמה שלשני העולמות האלה...
אני חושב שזו מחשבה מוטעית... יענו, הציבור הוא לא הלחמה שלחרדי וחילוני, אלא חרדי וחילוני הם אלה שלקחו כל אחד דבר אחד מהדתי לאומי והעצים אותו בקיצוניות אצלו ונטש את השאר...
האידיאל ומה שהיה לאורך רוב ההיסטוריה היהודית - "חול" וקודש חד הם... אי אפשר לעבוד את הבורא בשלימות בצורה אמיתית כאשר לוקחים רק פן אחד...
הבעיה היא, שהאידיאל הזה הוא מתבטא אצל הדת"ל הרבה פעמים רק בתחום המחשבתי ולמעשה הוא עושה בדיוק הפוך... הוא מחנך לשניהם אבל בנפרד... הוא לא מציג את הקשר אלא מציג שני עולמות שונים והרבה פעמים הנער המתחנך בציבור הזה נקרע בין שני העולמות האלה מפני שהוא באמת חושב שהם עולמות שונים... לכן גם אפשר לראות הרבה דתל"שים, או הרבה מתחרדים... (אפשר למצוא סטטיסטיקות על הכמויות... זה מלחיץ...)
לכן, אני לא חושב שנכון שכתבת "כי מצד אחד יש לך משמעות לחיים בקיום המצוות ולימוד תורה וכו' ומטרה שאתה מנסה לחתור אליה.. ומצד שני אתה גם יודע ויכול להיות להנות מהחיים.." אלא, מה שצריך להיות - אדם מקיים מצוות ולומד תורה = אדם נהנה מהחיים... וכן להיפך... אדם נהנה מהחיים = אדם מקיים מצוות ולומד תורה...

אני לא בטוח שהבנתי אותך כראוי,אם רמזת או לא,שהציבור החרדי התמקד בעולם התורה,והזניח את הדרך ארץ.
על כן אני רוצה להגיד שיש בזה גדר של הוצאת שם רע על ציבור שלם של גדולי תורה,ומחזיקים בתורת משה,אם זאת הייתה כוונתך אני מוחה בכל תוקף!
גם להגיד שהחילונים לקחו את הדרך ארץ בתור אידיאל,לא חושב שזה מה שקרה בפועל,ושהם יותר טובים בדרך ארץ מאשר ציבורים אחרים

כשאני כותב 'דרך ארץ', אני לא מתכוון לערכים חברתיים... אלא, הכוונה היא העיסוק ב"חול" (אני בכוונה שם בגרשיים, כיוון שאני לא חושב שה"חול" עליו אני מדבר הוא חול...)
ההסתכלות הזו היא עובדה, לא סתם הגיגי לב על הציבור החרדי... נתון - הציבור החרדי (כציבור) מונע עצמו מחדשנות, מונע עצמו מלימודי "חול"...
מאמר רבן גמליאל במשנה באבות "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" מדבר על השילוב בין בית המדרש לבין המלאכה והחיים הנמצאים חוצה לה...
מכאן גם מובן מה שאני אומר על הציבור החילוני, הם עוסקים רק בחיי המלאכה ולימודי ה"חול"...
מכל מקום, איני בא לדבר על הציבורים האחרים אלא על הדת"ל, לפיכך הייתי מוכרח ליתן השוואה לחרדי ולחילוני...

ותגיד,למה אתה חושב שחרדים לא חיים את החיים של חול?
אני נמצא הרבה גם בבני ברק,וגם מכיר חרדים.
לרוב הציבור（ואני לא מדבר מהמצאה אלא ידיעה）יש גם סמרטפונים,הם יוצאים לנופשים,וגם אוכלים במסעדות.
אז מה הם שונים ממנו בדרך ארץ?

אני יצגתי את האידיאולוגיה שלציבור החרדי כפי שאני מכיר אותה... יכול להיות שבצורה מעשית זה שונה... (אני נוהג לסתובב לא מעט בשכונות החרדיות בירושלם, אז אני גם רואה שזה לא שונה מדי בצורה מעשית...)
אבל שוב, העניין שלי הוא לא להגדיר את החרדי אלא להראות את ההתמודדות שלדת"ל עם שני עולמות כביכול...

מבחינת האידיאולוגיה,יחס למדינה אנחנו שונים.
אבל גם בציבור שלהם מכירים את עולם החול,ועל זה דיברתי

זה הגישה שהתורה שלנו היא תורת חיים! אנחנו לא מתנזרים ומתרחקים מהפיתוח והקידמה. מהחול. מהחיים החוליים. אנחנו מקדשים אותם-זאת המעלה! ההבנה שהתפקיד שלנו הוא לקדש את החול.להכניס קדושה ורוח לכל דבר שאני עושה. אוכלת בקדושה. ישנה בקדושה. נהינת עם חברות בקדושה. וכן-גם נמצאת בפלאפון בקדושה...תורת חיים- התורה שלנו נמצאת והיא רלוונטית לכל רגע בחיים שלנו!!

אתה בעצם אומר, אנחנו גויים מצד אחד, לא מחוייבים יותר מדי לה' אז יש מקומות ורגעים שאנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו ו"לעזוב" את ה' ועבודתו בצד ואפילו יותר גוע,להיות נבלים ברשות התורה.

ויש רגעים גם אם ביחס יותר גדול שאנחנו משועבדים לה' יש לנו סוג של משמעות פשטנית ולא כ"כ מפותחת או מובנת של יחס לה'(שאולי לא כ"כ אכפת לנו מאיפה הוא נובע ואחנו פשוט הולכים אחרי המסורת (ובעצם אחרי כולם)).

 

דתי אמיתי, ללא הקשר ללאומיות או לא, לא מפריד בין הדברים. "ההנאות",כמו שקראת להם, הן לא יותר מחיזוק קטנטן,רגעי וכמעט וחסר משמעות אם לא לחלוטין כדי שיהיה לנו כח לעבוד את ה', ללא רגעים של הפסקה והתחזקות הגוף אין לנשמה מקום ודרך (וגם אפשרות) להתעלות-לכן בעצם ההפסקות הקטנות האלה(שחייבות להיות קטנות ולא להעסיק את הדעת או להוות שאיפה מסויימת) הן חלק מעבודת ה' ועבודת הנשמה.

זה קיים גם אצל חרדים,אם כוונתך הייתה להוציא אותם מן הכלל. אולי התפיסה שלהם פחות מוטעת.

התורה היא תורת חיים. זה לא תורה שקיימת רק בביהמד.
*אבל*, זה לא אומר שאדם שהוא אברך, אז מחוץ לביהמד הוא לא חיי את התורה. הוא חיי אותה. והכל טוב. וגם חרדים נהנים מהחיים. הסוג בגד שאתה חובש לא הופך אותך לפחות נהנה בחיים.
וגם.. כמובן לא להינות יותר מידי.. כי זה רק החיים האלה. פה. זמניים. צריך להיות עסוק בתורה. וכו וכו.

כתבתי בתמצית דברים. מקווה שמובן

אבל אי אפשר להגיד שלא,בציבור החרדי עולם הבית מדרש נוכח יותר,אני כמובן מדבר בהכללה,יש לציבור שלנו עוד לאן להשתפר…

ומצד שני לא כי זה גם הכי קשה לחרדי כמעט ואין נסיונות ולחילוני לכאורה מותר הכל והדתי צריך לעמוד באתגר של לשלב ושל מה קורה במידה ועקרונות מתנגשים

קראתי בשבת משהו של הרב יהושוע שפירא...והוא מסביר שמה שתוקע אותנו בעבודת ה' זה ההפרש בין הרצוי למצוי...זאת אומרת-אני רוצה להתפלל בדבקות בלי מפרעים בלי רק ה' יתברך אבל במציאות אני חושב על דברים אחרים בתפילה

זה גורם לי להוריד ציפיות לשאוף פחות גבוה...העינין הוא לדעת שהמצוי לא בא ממך אלא מה' ושאתה צריך להתמודד איתו וזה עבודת ה' ..אם יש מפריע באמצע התפילה אז זה היתמודדות שלך...אז תשאפו גבוה בחיים ותדעו שאתם צריכים להגיע לרצוי והמצוי כבר ה' דואג לו ותקבלו את זה בשמחה

 

התבוננות- חשבון נפש: מה המידות החלשות שלי? מתי הן מתעוררות? איך אדם מתוקן אמור להתנהל? איך אני מתנהל? איך לצמצם את הפער? וכו'. אדם צריך להבין מה עובר עליו 

 

התבודדות- אי  אפשר באמת להתנקות מאיזה מידה מגונה בלי עזרה.

 

על כל אחד מהפרטים האלו כתבו עשרות ספרים ויש מה להאריך בהם עד אין קץ. בהצלחה.

בהצלחה שיהיה לך

במה

"אף אחד לא חייב לי כלום אבל אני חייב לכולם"
המשפט הזה לא נכון אבל הוא עוזר ממש בהיות יותרנאים וסבלני לסביבה שלך

האדם צריך לשלוט על מידותיו ולא לתת למידות לשלוט עליו.

רבי יוסף בעל העגלה?

העגלון מטה את הסוס ומנהיגו כרצונו.
ובועט בו להחזירו לדרך הישר כשסוטה מהמסלול

לזה התכוונתי

גם הרבי התעסק בזה והזכיר את זה באחת ההתוועדויות(כמדומני)

העיקר זה להתמיד בדרך בה בחרת ולא לחזור להתחלה כל פעם ולבחור בדרך אחרת(כי אז לעולם לא תגיע ליעד).

 

יש בחסידות (תלמדי הבש"ט) עשרות דרכים ויש ספרי מוסר ועבודת המידות מהרבה ראשונים ואחרונים (חובת הלבבות- לב טוב, אורחות צדיקים, מסילת ישרים, תומר דבורה, הרב  קוק ועוד..)

 

'תורה מביאה לידי זהירות' (בריתא של ר' פנחס בן יאיר)

לא תדע איך מצליחים בלי עמל תורה בזה כולם מסכימים.

 

אז תבחר את הדרך הראויה והרצויה ותתמיד בה ותתאמץ בה.

 

חוץ מזה עצה טובה מכול הראשונים והאחרונים "הרחק משכן רע" והמעט מחברת האנשים.

(התבודדות, התבוננות, יציאה מן היישוב, התנתקות התרבות המערב).

לשמוע שיעורים בנושא\ללמוד (מומלץ בראשונים דווקא - רבנו בחיי, ראשית חכמה, רמב''ן, שערי תשובה וספר היראה, ספר חסידים, ועוד כהנה וכהנה ספרים. לפעמים קצת מתבלבלים מרוב ספרי מוסר של אחרונים {גם חסידות}, אז צריך לחזור קצת למשהו בסיסי יותר.)

והראנו בבניינו

בנה ביתך כבתחילה

ולירושלים עירך

ותבנהו מהרה

והביאותים אל הר קדשי,ושמחתים בבית תפילתי,עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי,כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.

זה מדבר על הגויים ששמרו מצוות בזמן שאנחנו לא.
סליחה על הניצלוש.

המקור של הפסוק הוא בישעיה פרק נו.
אני אשמח אם תסתכל/תסתכלי ותראה את ההקשר

אין לי תנ"ך זמין כרגע.
אבל אני די משוכנעת.
חפש באינטרנט!

כֹּה אָמַר יְהוָה, שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה: כִּי-קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא, וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת. ב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה-זֹּאת, וּבֶן-אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ--שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע. {ס} ג וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר, הַנִּלְוָה אֶל-יְהוָה לֵאמֹר, הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה, מֵעַל עַמּוֹ; וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס, הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. {פ}
ד כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ, בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי; וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי. ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. {ס} ו וּבְנֵי הַנֵּכָר, הַנִּלְוִים עַל-יְהוָה לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים. ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל: עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו, לְנִקְבָּצָיו

זה הפרק,הוא מדבר לעם ישראל,והביאותים זה פסוק ז

הוא מדבר על הגויים.
תחשבי גם על הפסוק עצמו.

והביאותים אל הר קדשי", ושם ילמדו תורה ואמונה, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, "ושמחתים בבית תפלתי" הוא נגד עבודה, כי "עולותיהם וזבחיהם יהיו לרצון על מזבחי", שלא יביאו אותם על חטא רק נדבה, ובזה יראו כי איני מבדילם מישראל רק ביתי יהיה "בית תפלה לכל העמים":

זה המלבים על הפסוק

תקרא את כל הספר ותבין.

זה רק סו פרקים או משהו.

זה נבואות של ישעיה וגם הוכחות.
זה נגיד שסוף הפסוק כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים,אבל הפסוק מדבר על עם ישראל.
חוץ מזה שהםותח ביקש שירים עך המקדש

רק ציינתי עובדה.
ובאמת חמדת אותו? אני כאילו אם אני אביא לך ציטוט תאמר לי אם הוא שם או לא?

למדתי לבגרות

רפרוף.

לא סיימתי את כל ישעיה

20 30 שעות לימוד מעמיקות וסיימנו.
משמר כפןל

אם זה מה שהכי חשוב לי בלימוד,ומיותר לציין שיש דברים יותר חשובים לי

זה ספר ממש בסיסי.
אני חושבת שכולם צריכים ללמוד אך בתנך לפחות פעם אחת.

גם ללמוד את כל שולחן ערוך זה חשוב,וגדול תלמוד המביא לידי מעשה-לכן אני מתמקד קודם בהלכה…

הרי כתוב בתחילת הפסוק הקודם "ובני הנכר..."  איך אתה מבין את זה? וזה גם מה שהמלבים אומר הוא כותב "...איני מבדילם מישראל" אם הם היו חלק מישראל הוא היה כותב: "...איני מבדילם משאר ישראל " מה דעתך @-אני בעצמי- ?

שומר שבת

ובעצם כל עם ישראל (רש"י)

סריסים 

נוכרים הנלווים לעם ישראל 

והפסוק המדובר מדברים על הנכרים תראה מה כתבתי למעלה יותר כהוכחה.

אחלה שיר לריקוד.

כיפי

קליל

קצבי

 

ומעורר את הרצון לגאולה

 

 

-טיפ- בעיני זה ממש יפה לעשות פעולה על השיר ולדבר על המשמעות שלו והקשר לנושא של חודא

ואז להתחיל ללמוד את הריקוד..

 

בהצלחה

אם קיבלת ניסיון גדול מאוד, עלייך לשמוח שיש לך מספיק כוח לעמוד בניסיון...
קשה זה התמודדות, בהתמודדות אפשר להכנע ואפשר לצלוח את ההתמודדות. השמחה לאחר שעוברים את ההתמודדות היא עצומה. לכן כשקשה, צריך להתאמץ טוב טוב ולא לוותר, כי זה משתלם...

אם זה מעודד.. אפילו אח שלי הקטן עקף אותי..

חייבים להתחיל ללמעד כל כך מוקדם. יש מחא לחץ חברתי על זה אבל אם את לא רוצה עכשיו ולא מעוניינת את ממש לא צריכה להתחיל. יש לך את כל החיים לפנייך

אוקיי כי הבנתי מדברייך ההפך..
אז קחי כזה שעה ביום ופשןט תתחילי ללמוד כל פעם קצת. אל תכנסי לשאלות ישר על ההתחלה כי זה באמת מלחיץ

א. הכי לא סבבה בעולם שלא אמרת לי את זה  (בשביל מה יש חברות?!)

ב. מוזמנת כפרה הערב אני יעזור לך אני פנויה מ7 וחצי 

ג. תני למעיין תמפתח לחדר שתנעל אותך ותפתח רק אחרי 4 שעות שרק תלמדי 

 

שלחי לי הודעה שאת באה אני ירד להעלות אותך 

באתר עברתי

החו ר עף

יום אחד וסיימת

כנסי לזהה

אפשר לחמוד שם את התאוריה-אם את עושה 2 נושאים ביום,נגמר בשבוע.

ואז יש שם מבחנים-את עושה מבחנים עד שאת מצליחה 2/3 מבחנים ברצף שעשית 2 טעויות.
אפשר פחות אבל חבל להסתכן שאם לא תעברי,זה ממש מבאס

פשוט תחליטי שאת ערב אחד לומדת. אחרת תמרחי עם זה חודשים (כמוני)... פשוט להחליט שזהו

ממש כיף!
תקתקי עם התאוריה...

אתר עברתי מצוין!
קוראים את החומר על כל נושא, מתרגלים את השאלות של הנושא. ורק אחרי שעוברים את *כל* הנושאים מתחילים לתרגל את המבחנים המלאים עד שעוברים ב2 טעויות גג

זה האופן שאני ממליצה לגבי הלימוד עצמו.
טיפים בכללי איך לתקתק ולא להמרח-

●לקבוע דד ליין שבו את ניגשת●! לשכנע את עצמך למה לא כדאי לעבור אותו. (אפשר גם התערבות עם חברה )

ללמוד בזמן קבוע ביום נושא או 2 . או לפי זמן מוקצב.

אה,ולדעתי ממש לא כדאי ללמוד רק מהשאלות כי בסופו של דבר זה לא שאלון טריוויה אלא תיאוריה לנהיגה וכדאי לדעת את החומר כמן שצריך.

בהצלחה לכולנו

לקבל.
אבל אם הוא עוזב את המסגרת,זה כמו שהוא יעהפוך להיות חילןני（חלילה לא השוויתי,רק הכוונה שהוא עוזב את המסגרת ）
וקשה ועצוב לנו עם כל אחד שעוזב את המסגרת

(לפחות האידיאולוגיה...)
יענו, הציבור הוא לא הלחמה שלחרדי וחילוני, אלא חרדי וחילוני הם אלה שלקחו כל אחד דבר אחד מהדתי לאומי והעצים אותו בקיצוניות אצלו ונטש את השאר...

לא היה לי הרבה מבחר מה להגיב...
אתה הגבת לי שמה שכתבתי הוא בלוף, אך לא כתבת מפני מה אתה חושב שזה בלוף... כך שלא היתה אפשרות לפתח דיון...

אבל אני מניח שאני יודע למה אתה חושב שזה בלוף... זה יכול להיות משתי סיבות... או שמה שאני מציג כאידיאולוגיה שלציבור הדת"ל זה לא נכון, טעות (ולכן זה בלוף) או שאמנם האידיאולוגיה היא נכונה, אבל לא נכון לייצג את האידיאולוגיה הזו אלא הציבור כציבור טועה ועליו לנטות יותר, נגיד, לצד החרדי....

זה ברור שלא.

דורות של יהודים במדינות המזרח והמערב קיימו אורח חיים חרדי נטו, אומנם היו להם גם כמה השקפות ומחשבות על הארץ, ציונות , אהבת עמ"י וכו' אבל אורח החיים שנוהל- לא היה דת"ל ולא יחס יותר חשיבות ללימוד האידיאלים ולאידיאלים עצמם יותר מהדרך לקיים אותם ובביצוע ממש.

שהאידיאלים של עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל לא יכלו להתקיים בפולין,הונגריה ומרוקו.
אם תעיין בגמרא-שרבי עקיבא תמך בבר כוכבא אפילו שהיה לא צדיק-מכיוון שהוא הבין ששלטון וכח יהודי בארץ,אפילו שהמולכים לא צדיקים,זה דבר גדול נכבד וקדוש-והוא התממשות חזון הנביאים

המצב שאתה מתאר, הוא במקסימום בדורות האחרונים בארצות אשכנז...
ואז הם נקראו חרדים והם עצמם הודו שזו דרך חיים זמנית כהתגוננות מפני ההשכלה שהתפתחה באירופה... עד אז האידיאל העיקרי היה איזון בין חיי החול לקודש ולא היתה התבדלות קיצונית...
זה בארצות אשכנז, בארצות המזרחים המצב היה עד העלייה לארץ... אם יש לך סבא\סבתא שעלו מארצות המזרח, בקש מהם שיתארו לך את חיי היומיום ותראה עד כמה היה השילוב בין בית המדרש למלאכה ועד כמה היה קשר עם הגויים והשלטונות...
כל זה בעניין הפרקטי במציאות...
מעבר לזה, אם תסתכל בכתבי חכמינו עד בערך סוף תקופת הראשונים, תוכל לראות עד כמה העצימו את האידיאל שלשילוב קודש וחול במשמעות שאחד הם...

המהפך התחיל אחרי השואה - שהחזו'א אמר שחייבים לשקם את עולם התורה ולכן כולם הולכים לישיבות .

הבעיה שעדיין לא קם הגדול דור שיגיד שב'ה שיקמנו את עולם התורה ועכשיו אפשר לחזור לשלב תורה ועבודה...

צריך לראות מקור היסטורי או אצל חכמי הדור שלאותה תקופה...
אבל העיקרון נשאר אותו עקרון וזה העיקר... האידיאל החרדי אף פעם לא היה וכשהוא נוצר הוא נוצר כהוראת שעה...

זה לא בעיה...
א. כבר קמו הרב ריינס, הרב קוק וממשיכי דרכיהם...
ב. נתת ל"גזירה" (לא היה לי שם יותר טוב...) הזו רמה שלמשקל הלכתי כמעט... זו לא גזירה הלכתית ואדם יכול לבחור את השקפתו ודעותיו...
גם אם נזרום על טענה שאכן יש לתן ל"גזירה" הזו רמה שלמשקל הלכתי כמעט, אז במקסימום היא רק על יהודי אשכנז שקיבלו את ה'"גזירה", כל שאר עם ישראל צריך להקשיב לחכמיו ולא להיות חרדי...
ג. 'הוראת שעה' היא לזמן מסויים ולתנאי מסויים, לא צריך סמכות רבנית גדולה כדי לבטלה אלא היא עוברת ובטלה מעצמה... אותה הסמכות הרבנית שאסרה, היא שהתירה כעת... בהחלט אפשר לומר שהזמן עבר ויש ציבור יהודי מספיק חזק ויציב...
ד. גם אם משום מה כל הסעיפים הקודמים לא מספיקים, הרי שיש הסכמה שהאידיאל החרדי הוא לא האידיאל האמיתי אלא אידיאל הדת"ל...

אבל הציבור החרדי לא מסכים... ולכן הוא ממשיך באותו אורח חיים...

חבל שזה כך

עיין בו.. ואולי זה משהו יותר מורכב..

תודה ושבת שלום!

א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קלא-קמ


@כמעט בלי ראש...

מהרב שלי,שבגלל שזה לא מספיק דוסי,אז לא לשלוח לתנועת נוער-ולגזור שלילד לא יהיו חברים זה לא כלכך טוב.
אולי לנסות להסביר להורים שאפילו לא.תבוא לסניף,אבל שתדבר ותקבע כל הזמן…
ואני חושב שההורים צריכים לחשוב טוב מאוד מה רצון ה' ןהציפייה מילדה בכיתה ד',אולי שכן תלך,ובדברים שלא דוסיים שלא תבוא

אבל כן כדאי ללכת ולנסות לדבר איתם שלא בנוכחות הילדה, ואם הם לא ישוכנעו תבקשי מהם ללהתיעץ עם רב היישוב, אם תראי להם שאת מונעת אך ורק מטובת הילדה, יכול להיות שהם יקשיבו יותר.

כל הכבוד לך, ובהצלחה

אל תתקרבו לרעל הזה אני מתחננת... של פוזאיסטים משועממים שמחפשים ריגושים-לא מגניב בעליל!!!

מה הקשר לערסים

נרגילה זה טעים

וכיף

בלי קשר לפוזאיסטים שמחפשים ריגושים

אני מכיר מספיק כאלה

שהם לא ערסים

ולא מחפשים את הפוזה

ריגושים...

אז גם פיצה וקולה...

ובריכה וסתם לראות סרט

ואתה מבין בדיוק כמוני למה...

מעניין אותי מה תאמרי

את זה ממקום טוב ולא מאשים חלילה...
עישון.. חוצמזה שזה מסוכן זה שקר והבל הבלים כפשוטו.. למה? מבחינה טכנית.. בכל מוצרי העישון ישנו חומרים שמייצר תחושת אושר. רוגע וכיף. זאת תחושת דמה! זה חומר שמופרש מהמוח ומייצר את התחושות האלה.. זה לא באמת כיף לך.. אתה לא באמת מאושר-אין לך ממה להיות מאושר.. ורוגע..הוא יחלוף מהר.. אז מה העניין בזה?! אין עניין. סתם להשתיק דברים אמיתיים שקיימים בך...
אז לסכן את הבריאות ולבזבז את הזמן על מה???!! שבו. תנגנו בגיטרה. דברו. תעשו קומזיץ. אנא עארף... איך זה שיש הרבה נערים שמצליחים לעשות אחלה אוירה גם בלי הגועל המיותר הזה?? סימן שזה אפשרי! בואו נצדיע ללא מעשנים.. חחח סתם😁😁

בחומרי העישון יש חומר הנקרא ניקוטין והוא לא גורם לתחושת אושר או משהו בסגנון, הוא גורם להתמכרות ולצריכה מוגברת של עוד מין החומר הזה....
אך ברוב מקרה העישון, במיוחד בנרגילה, מופרש הורמון אקסוטיצין שגורם לרוגע ושלווה ומופג לאחר כמה זמן...
לדעתי, יש נערים שמעשנים נרגילה לא כי הם ערסים שמחפשים ריגושים ופוזה אלא כי זה כיף להם...בדיוק כמו שהם משחקים כדורגל...

יצא לי באינסטינקט

 

אז ככה , 

בן אדם שמעשן הוא לא בהכרח בן אדם רע ומדורדר... חלילה.

אני אישית חושבת שלעשן זה נזק גופני עצום, חבל, חבל להגיע לגיל 60 ולחלות במחלות ל"ע...

מלבד שזה לא בריא,

זה נטו לברוח מהמציאות שלך!!!

לעשן זה כביכול כדי להרגע וכדומה, זה עוזר "להתמודד עם מצבים"

אבל זה שגוי, במקום להתמודד עם הבעיות בחיים בכוחות עצמך, אתה נותן לאיזו סיגריה מסכנה "להשכיח" ממך את הכאב ראש, וחושב שזה יפתור את הכל, שיש בעיות בחיים וכעסים צריך להתמודד בכוחות עצמנו.

לא אומרת שזו הסיבה היחידה לעישון, אבל זו הסיבה העיקרית...

יש כאלו שמעשנים סתם בשביל הכיף.. בואו נראה איזה כיף יהיה בביה"ח ל"ע..

ויש כאלו שסתם בגלל לחץ חברתי ועוד סיבות שונות ומשונות

חלילה, לא רוצה לשפוט אף אחד! זוהי דעתי האישית בלבד

ואני לא מתכוונת לפגוע.....

אדם שיצליח לשלוט בכמות הסיגריות שהוא מעשן ביום (זה אפשרי..מניסיון) לא מסכן את הבריאות שלו כל כך..לכל אדם יש סיכוי למות ח"ו בתאונה/לקבל את המחלה/שאר דברים רעים. כך שהסיכוי של מעשן מדוד לקבל מחלה לא כל כך יותר גרוע משל לא מעשן ( במיוחד העישון הפסיבי שיש היום)

וכל אחת היא שש דקות מהחיים שלך.

בפועל הוכיחו שאפילו סיגריה בשבוע לא פוגעת😁
כמובן שאני עדיין נגד...

אבל בכלל בכלל בכלל לא בריא...
מאוד מאוד מזיק...

כי בכללי לעשן זה דוחה.
וזה פשוט מוריד לי מבן אדם שהוא מעשן/מנרגל.

לא יודעת עם יש לי סיבה טובה. זה פשוט באינסטינקט שלי.

זה תמיד אצל נערים בגיל שלנו .. ואז שהם טיפה גודלים הם מפסיקים .
זה בעיקר נובע מלחץ חברתי תמיד .
אם זה מסוכן? לא ככ כמו סיגריה .. אבל זה ממכר ואחכ חלילה אפשר לעבור לסיגריות ..
עדיף להימנע.
אבל אם אי אפשר בכלל אז עדיף פעם בשבוע ואז ככה לרדת מזה לגמרי ..

נרגילה זה פי שתיים נזק מסיגריה..

סיגריה פי 2 נזק מנרגילה ויש כאלה שאומרים שנרגילה פי 2 מסיגריה

מי שמעשן בעיקר נרגילה אומר שסיגריה מסוכן פי שתיים. ומי שמעשן סיגרייה אומר הפוך...

אני אישית לא מתקרבת אבל מי שזה עושה לו טוב שיהנה אבל מצד שני אני נרתעת מאנשים שמעשנים נרגילה או סיגריה או כל דבר כזה

האוירה! כןכן יכול להיות בחורי ישיבה שישבו עם נרגילה וידברו דברי תורה או סתם ככה ישיבה של קדושה וזה פחות יהיה בעיה
נכון, כשאומרים לך נרגילה אתה מדמיין ערסים ב3 בלילה בגינה של השכונה אבל לפעמים חבר'ה אפילו סתם יושבים בבית של מישהו ומדברים וזה ויש גם נרגילה אבל זה ממש לא ערסי

אבל זה ככיייייייייףףףףףףףף

 

הרעיון הוא שמדי פעם יהיה שרשור כזה ואנשים יזרמו...

הצלחתי וסיימתי חצי ממתמטיקה !!

כואה לי הראש בטרוףףף ובכל זאת הקשבתי בשיעור (קצתששש) והשתתפתי בכנס לי"א חשוון

חזרתי לפני שעה הביתה מהגיחה והיה מדהים ב"ה

למרות שכואב לי הראש בטרוווף הצלחתי שתי תרגילים במתמטיקה

העה לי ממש כיף היום.

היה לי יומדהים אתמול ובאו שוב מלא בנות ללימוד של הגרעין

יצאתי ממשבר ומיאוש רציני מהאולפנה והחיים....

קמתי היום מוקדםםם בזמןןן! היום התחיל אחרת...

 

היא התחתנה והבאתי ליובי יחס וצומי בקטע טוב כמובן והטרמפ המושלםםם הזה ומחר ברית ולא ילמדו הרבה אז לא יהיה לי קשה להשלים איזה טוב אתה אבאאא תודההה

אתמול חזרתי מטיול שנתי ויש לנו יום חופש!!!!!

חיזקתי את הקשר ביני לבין החברות והיה ממש כיף ומגבש!

שם הוא הראה לי את נפלאות הבריאה..

איזו ארץ יפהה יש לנו!!!!!!!!!!

 

@נגרינסקי

 

 

סתם בצחוק

בכיף

חופשי

במידה!

מעריכה מאוד על הרצון הטוב!

קצת הרב קוק :

 

-כל הגדרה של אלוהים מביאה לידי כפירה. ההגדרה של אלוהים היא מעין פסל רוחני. כל התכונות שאנחנו מייחסים לאלוהים הן נכונות, רק כאשר אנחנו זוכרים, שאלו הם רק ניצוצות שמתגלים מתוך האור העליון שאינו יכול להתגלות.

 

-צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.

 

-הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה.

הרב קרליבך:

"כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית." 

"בכל ניגון יש דמעה, אל תנגבו אותה, היא מתנה ממני אליכם".

 

"יש אנשים הישנים עד הבוקר, ויש אנשים המביאים את הבוקר"

 

רבי נחמן מברסלב:

    
-אין שום יאוש בעולם, כי אין שום דבור ולא שום צעקה נאבד אפילו צעקה משאול תחתיות אינה נאבדת לעולם. ואפילו כשהתאוות והמניעות מתגברין עליו ומתפשטין לפניו מאד עד שאינו יכול לצאת מהם, אף על פי כן גם אז כשהוא כוסף וחומד בכל עת לשם יתברך ואינו מניח את הרצון והכסופין לעולם כל זה יקר מאד בעיני השם יתברך.

 

-עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו ולישב דעתו ולחשוב.

 

-לבקר אחרים, ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים - זאת יכול כל אחד לעשות. אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה - לכך דרושים כשרון מיוחד והשקעת מאמץ.

 

 

 

 

ככה גם אני אהנה

פיקוח נפש!

והיא גם לא יודעת שאנחנו יודעות

ולנסות לחבר אותה אליכן

מי שנראה לך הכי מתאים.
יועצ/ת או מחנכת.

דברו איתה. תשאלו מה קורה, תנסו לחשוב למה התרחקתם ווואלה אולי שווה לא לאבד אותה וכדאי להתקרב. בכל מקרה תהיו שם בשבילה וספרו למישהו שאחראי עליה כי זה חשוב.לאנשים שקרובים אליך יש השפעה במידה שלא תיאמן, את לא תשערי עד כמה, מניסיון. תדברו איתה ותראו לה שאכפת לכן, לצד הבנה עם עצמכן שלא כדאי להפסיד אותה. אגב- רעיון יצירתי- אם תחליטו שהיא כן חלק מכן ואתן רוצות אותה-למה לא לקנות לה מתנה שווה לבת מצווה ושרשרת כמו שקניתן לארבעתכן? 

 

שלום לך יקרה,

אני מבינה שאת מאוד מודאגת בגלל חברתך ומנסה להבין מה עלייך לעשות במצב הזה... ושאולי העובדה שהיא חושבת על התאבדות אף מותירה אותך חסרת אונים, כי יתכן שמבחינתך בלתי אפשרי להתמודד עם זאת לבד... ונדמה שבעקבות זאת, את נותרת עם עול כבד על הכתפיים...

יקרה, קודם כל אני רוצה לחזק את העובדה שאת ערנית ושמת לב למצוקה החמורה של חברתך וגם יש לך רצון כנה ואמיתי לסייע לה. אין ספק שיש לכך חשיבות רבה להצלת חיים. תוכלי להיות שם לצד חברתך ולהקשיב לה מבלי לשפוט אותה. כמו כן, אינך צריכה לקחת את האחריות הגדולה הזו על עצמך- ואם את חוששת שתפגע בעצמה, עלייך לפנות למבוגר אחראי בסביבה- כמו הורה, מורה או יועצת, שיוכלו להיות שם עבורך...  בנוסף, רציתי להגיד לך שאני מתנדבת באתר סה"ר. אנחנו מפעילים צ'אט שהוא מקום בו תוכלי לדבר עם סייע או סייעת, להתייעץ איתנו יותר לעומק לגבי מה ניתן לעשות וגם לפרוק את הלחץ והדאגה שנראה שאת מרגישה בגלל החברה... בנוסף, תוכלי גם להפנות לצ'אט את חברתך. אני מצרפת לך גם קישור לצ'אט שלנו.  

מחכים לך...

שלך,

מתנדבת סה"ר.

 

סהר - סיוע והקשבה ברשת

תקרבו אותה, תתעניינו בשלומה ותתייחסו אליה יפה.

וכמו שהציעו- לספר ליועצת בית הספר.

מכל מקום, זו שאלה ששייכת יותר לפורום
www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f1

למצוא 3 בנות ולהתחבר אליהן הרבה,לקבוע איתן וכו.אני חושב שלא נכון לעזוב את הסניף-כי זה עוד מקום לא רשמי לפגוש חברים.
בכל מקרה בהצלחה

וזה נורא קשה בהתחלה
צריך זמן למצוא את המקום שלך...
זה לא קורה ביום במיוחד לא בכיתה כזו גדולה...
אני מציעה לך לנסות לדבר עם בת אחת/ כמה...
למצוא נושאין משותפים ופשוט לזרום...
בהצלחה😘😘

ואנחנו כבר שנה חמש שנים ביחד אז זה לא עניין של להתרגל...

 

צודקת... 

אני עם הכיתה הזאת חמש שנים ואני כבר ממש רגילה לבנות האלה אבל פשוט אני לא מסתדרת איתן (למרות שזאת כיתה ממש חמודה....)

אני פשוט מרגישה שלאף אחת באמת לא אכפת שאני בכיתה שלהם אני מנסה להתחבר למלא בנות מהכיתה שלי אבל אני מרגישה שפשוט אף אחת (חוץ מ-5 בנות) לא באמת רוצה להתחבר אליי