אם זרקתי באגב משפט כמו סוג של החזרה על משפט שאני נפגעתי ממנו.
אבל מה שקרה זה שהוא ראו עליו שהוא ממש נפגש. אבל לא הרגיש שפגע בי.(החזרתי לו על מה שאמר ופגע בי)
עצות איך לדעתכם מפייסים?
(סתומרת שאני יודעת שהייתי יכולה להגיד תמשפט קצת אחרת -לאחר מעשה- אבל זה היה כי אמרתי את זה ישר מכעס אחרי הפגיעה..)
מקווה שקצת בארור משו..אשמח לעצות.. אבל יעילות לו תוכחות למינהם. את הנעשה אין להשיב. (לפחות במקרה הזה ספציפי)
אפשרויות
פשוט תגשי אליה ותדברי אתה בגילוי לב
או במכתב
מצטערת לא חשבתי הרבה המשפט יצא לי חמור ממה שתכננתי
לא היו לי כוונות רעות רק נפגעתי אז לכן הגבתי בחזרה
תענוו פליזז אני חיברתי. זה חשוב!!פיצוחיתא. בכמה סקרים פה באתר נתקלתם לאחרונה?
ב. כמה מתוכם עשיתם?
ג. כמה אהבתם את הסקרים?
ד. האם לדעתכם זה חיובי?
ה. אם העלתם. יש מצב שתעלו תתוצאות?
ו. האם הסקרים נראים לך מיותרים? (כן\לא)
ז. מ1-10 כמה זה נראה לכם הטרלה וחפירה פה? (בפורומים בכללי) (10-הטרלה גבוהה 1=שום הטרלה)
תודה מראש!!
העיקר הנשמה... בתכל'ס, הבחירה היא שלנו אם לענות.. אם ישלי זמן ומשעמם לי... אז למה לא?
א"י לעמ'י
לדוג כל הנפשים בשואה אומרים הי"ד ונרצחו על קידוש ה'. כי נרצחו על היותם יהודים.
אני אוהבת הרבה סגנונות שירים ולכן אני יכולה לעזור בשמחה
השאלה היא מה אומר המשפט מובילים בדרך תורה ועבודה'?
א"י לעמ'יהוא מונפץ רצח... תמצאי איזה שיר ותחרטטי קישור לנושא... אם את צריכה עזרה-מוזמנת...
יש לי חברה, שעד לאחרונה הייתה ה-חברה הכי טובה שלי בערך... קרה מקרה, שאשמח לא לפרט כי כל פעם שאני מדברת על זה אני מתחילה להתעצב בערך אז... קיצור, כן היא היתה בכנות אחת מחברותיי הקרובות ואז בערך רבנו והיתה סוג של אי הבנה ועוד התנהגות שלה שקצת הכעיסה אותי ומאז אנחנו פשוט... אנחנו מנסות להתייחס רגיל אחת לשנייה אבל, אני מרגישה ריקנות גדולה מאד כל פעם שאני איתה כי אנחנו מסתובבות במעגלים אחת סביב השניה כי אנחנו מפחדות להתקרב לנושא הרגיש הזה. מצד אחד, אני רוצה לדבר איתה על זה, בדרך כלל אני בן אדם ישיר ואם משהו מפריע לי אני בדרך כלל מדברת עליו עם המישהי שקשורה לדבר הזה... אבל עכשיו אני מפחדת לדבר איתה כדי לא להרחיק אותה יותר ממה שזה עכשיו... אז, מה אתם חושבים? להתעלם וכביכול לפתוח דף חדש איתה? למרות שיכול להיות שנזכור את זה תמיד וזה יכול להתפוצץ כל שניה בערך? או לפתוח את הנושא הזה ויכול להיות שאאבד את החברות איתה לתמיד? החברות הזאת ממש חשובה לי! ואני ממש לא רוצה לאבד את החברות איתה, רק המחשבה על לאבד את זה גורם לי לכאב... בבקשה תעזרו
אז תקשיבי.גם לי הייתה חברה ממש טובה תמיד היינו ביחד,צחקנו,דיברנו,הייתי מספרת לה דברים אישיים (רק לה).היינו חברות ממש ממש ממש טובות!
ואז יום אחד היא פשוט נפרדה ממני!זה לא היא רצתה להיפרד זה פשוט סחף של בנות שקינאו בי ועשו עלי...
מאותו יום היא התחילה להיות איתם והיא התחילה ממש להעליב אותי מול כל הכיתה
זה היה תקופה פשוט נוראה!!!!!!!!
לאט לאט זה ניגמר אבל החברות שלה איתי ממש לא הייתה ברמה שהיינו מקודם-כבר לא סמכתי עליה יותר.
בקיצור אחרי שכל התקופה הזאת ניגמרה אני לא ממש מדברת איתה..זה רק כזה "בוקר טוב","שלום" וכו
אז זה מה שאני חושבת..לשמור קצת מרחק-כי זה יכול לבוא עוד פעם בבום לא לקת סיכון...
בהצלחה חיימשלי
לדעת על מה מדובר קשה לומר בצורה החלטית
אבל יותר נראה לי שאם תפתחי את זה איתה בשיא הכנות, זה יהיה הכי טוב. אם יש לה קצת בגרות נפשית, והיא תראה שאת אמיתית וכנה, תוכלו ביחד לרפא את כל הפצעים שבקשר ביניכן. לא חושב שזה ירחיק אותה יותר.
וחבל להישאר במצב כמו עכשיו, זה באמת לא נעים ולא קל, ובמידה מסויימת אפילו יותר קשה מאשר אם לא היה עכשיו שום קשר ביניכן לגמרי.
מקווה שעזרתי
ואם תרצי עוד עזרה אפשר בשמחה כאן או באישי
אני חושבת שאת צריכה לדבר איתה.. (אם את רוצה להיות חברה שלה אז אל תסתירי ממנה כלום..)
אנשים אוהבים שאומרים להם את האמת!! (גם אם היא קשה).
היא בסוף תבין..
אבל את צריכה להגיד לה את מה שמפריע ומציק לך...
אחרת אין טעם לחברות הזאת
באמת שהייתי בטוחה שרק לי יש את הסיפור הזה...זה מה שקרה לי מילה במילהההה!!!!!!!
בדיוק אתמול ישבתי עם עצמי חמש דקות (זה דבר שבעיקרון לא קורה לי כמעט אף פעם כי תמיד אני חושבת על החברה הזאת ואני נהיית עצובה בטירוף מזה..) ואז באמת הבנתי שאני חייה עכשיו בריקנות. (כמובן שנהייתי בדיכאון;)) כי אני לא נותנת לעצמי להפתח לבנות אחרות..אני די מצפה שהכל יסתדר... ואני מונעת מעצמי להתמלא מחדש בהרגשה הטובה שהרגשתי כשהייתי חברה שלה...
בעקרון לנו זה די התחיל בסוף שנה שעברה.. ובאמת שלשנינו אין מושג למה נפרדנו..כל החופש חשבתי על זה.. כשהתחילה שנה התעלמנו אחת מהשנייה וזה הגיע למצב שנמנעתי מלהיכנס לחדר שלה כדי לא לפגוש אותה..ולא היינו מדברות, אפילו שלום סתמי לא אמרנו..ובאמת שאין לי מושג איך זה קרה לי פתאום! זה הייתה לי תקופה כ"כ מאושרת שהרגשתי שיש לי סוג של משענת... די בתחילת שנה היא סוג של "תפסה" אותי לשיחה ודיברנו...בכינו מלא כי פשוט הכל יצא ממנו..אחרי השיחה חשבתי שיהיה יותר טוב ושנחזור להיות חברות-אבל לא, הכל המשיך ברמה השטחית ביותר. וזה הכניס אותי לעצבות ואני באמת לא אותה אחת שהייתי שנה שעברה..בעיקרון אני ממש רוצה לדבר איתה שוב ולהבין.. אבל אני גם מפחדת שאני יאבד אותה לגמרי...אבל מצד שני אני לא נותנת לעצמי להפתח ולהתחבר יותר לבנות אחרות...
אם למישו יש רעיון,עצה או לוידעת מה...אשמח לעזרה!!!
סורי שתקעתי גם את הסיפור שלי (שהוא בעצם אותו סיפור..) פשוט זה נושא שממש בוער לי כבר הרבה זמן ולא הוצאתי אותו בכלל
ועכשיו זה פשוט זרם ממני..
(אפשר גם באישי, אבל אני לא יהיה עם המחשב עד יום ראשון..)
אנו מחפשים לשנה הבאה ישיבה תיכונית תורנית שמנחילה אהבת תורה יחד עם השקעה בתעודת בגרות. ישיבה שבה גם תלמידים שאינם מצטיינים בלימודים ושאינם יכולים לשבת שעות רבות ללמוד גמרא יוכלו למצוא בה את מקומם. וחשוב לנו מקום לא המוני עם הכלה ואהבה לתלמידים ועם חברה תורנית איכותית... ואם יש שם גם עליית הנוער אז כמובן עדיף. נשמח לקבל כמה שיותר מידע בנושא.
יש דבר כזה ישיבה תורנית איכותית שמנחילה אהבת תורה ויראת שמיים ותעודת בגרות אפילו מינימלית ושמגיעים אליה נערים טובים ואיכותיים???
תודה רבה מראש לכל מי שיעזור
נער גבעות מצויברובם הבגרות לא משהו. כלומר די מינימלית
נווה
בני צבי
שומריה
חרשה
שבי חברון לצעירים
תורת עציון
דגל ירושלים
ישל"צ
למי שרוצה ללמוד
יש שם גם לימודי חול? תעודת בגרות רגילה או שזו ישיבה קטנה?
וואי באמת שזה אחלה ישיבה! אח שלי לומד שם והוא ממש אוהב אותה. זה ישיבה תיכונית אבל תורנית ממש! הצד התורני ממש טוב, רוב היום לומדים לימודי קודש...וגם בכללי האווירה היא כזאת...הצוות ממש שם בשביל כל אחד שצריך. ויש מגוון של ילדים.. פעילויות ושיעורים ברמה וכו'... אני לא כזה מבינה בזה אבל לפי מה שאני מכירה ושמעתי מאח שלי שווה לבדוק
שלכם... אני יותר מכירה את הישיבה מהצד החברתי והפנימי מאשר הלימודים...
בעיקרון יש להם בגרויות סבבה. רמה לימודית סבבה. ולומדים לימודי קודש- אבל לא בלחץ,
ז"א שגם מי שלא יכול לשבת ללמוד כל היום מציח- ובגדול.
ויש שמה חברה מגוונים (תורניים וגם קצת שרוטים
) דתיים, דוסים, חסידים וכו'
כל אחד יכול למצוא שמה את הפינה שלו, את היחודיות שלו, את השקט שלו, תחברים שלו. כאילו יש שמה אווירה נורא חמה, חברה טובים, מגובשים, שיחות נפש וכו'...
והרמים שמה חלק צעירים חלק קצת פחות- אבל פשט מדהימים!! ויש דגש על כל תלמיד, ושמים לב אליו, ואם יש בעיה אז מדברים, באים לקראתו וכו'...
* הכל נכתב מנקודת מבט שלי והכרות שלי עם הישיבה...
בבני נצרים.
ישיבה חקלאית, אבל יושבים ולומדים תורה.
אני לא יודעת הרבה (בכל אופן אני בת)
אבל אני יודעת שזו ישיבה טובה ושיש מגוון בתלמידים.
אם רוצים לשאול שאלות
קודש נשמע מתאים...
אני לומד שם, וממש ממליץ.
יש גם לימודים תורניים ברמה, וגם אפשר לעשות בגרות טובה.
יש גם כל מיני מסלולים לאנשים שיותר קשה להם/רוצים יותר קודש.
יש גם יחס לכל אחד, ראש ישיבה ורמי"ם טובים.
אני גם ממש ממליצה, הרמי"ם מעולים ממש!!!!!
ישיבת תורת עציון היא ישיבה תורנית תיכונית במרכז שפירא אני לומד במחזור א' ואני שנה הבאה שמיניסט מוזמן לבוא לראות ולשמוע באתר שלנו ישיבת תורת עציון- בית ולדבר עם יואל כהן שהמספר שלו מופיע באתר בהצלחה!
שמנהיגה הרוחני של הישיבה הוא הרב חיים דרוקמן שליטא
מצפה רמון אולי גם קצת אבל זה תורני יותר
פרטים באישי בשמחה
א"י לעמ'יאחרונההאם אנחנו מקיימים מצוות באמת כי ככה ה' ציווה? זה מה שאמור להיות?
אם אדם עושה מצוות כי הוא חושב על השכר שיקבל בעולם הבא, זה לא נכון??
האם כשאנחנו עושים למשל, חסד עם מישהו, אנחנו עושים את זה כי ככה? פשוט ככה? כי זו המצווה? או בשביל שיחשבו עלינו שאנחנו טובים וצדיקים ואוהבים לעזור??
אז מה החשיבות של השכר בעולם הבא? בשביל זה אנחנו עושים מצוות? כדי שיהיה לנו טוב שם?
סליחה על הבלאגן... ומי שיש לו תשובה, אני אשמחח ...תודה
שאני אישית עושה מעשה טוב זה הרבבה פעמים לא בגלל שזה רצון השם אבל גם לא בגלל שאני יקבל שכר אלה בגלל שאני חושבת שזה מה שצריך לעשות, בגלל שאכפת לי, בגלל שבסה"כ אני אדם טוב
"במקור שלי אני טוב גמור "
בס"ד
כמובן כפי ידיעתי המועטה:
ישנן שתי דרגות בעניין זה:
איש אשר עושה מצוות על מנת לקבל שכר בעולם הבא, וצדיק אשר עושה מצווה כדי להידבק בקב"ה בלבד , כמו שאמר האדמו"ר הזקן : "איני חפץ במאומה; איני רוצה בגן עדן שלך, איני רוצה בעולם הבא שלך - כי אם אותך בלבד".
וכידוע עניין המצוות כולו הידבקות בה' וזיכוך הנשמה על ידי קליפות העולם הזה והנפש הבהמית שבאדם. (כשם שבאכילת מאכלים כשרים (שאכילה היא צורך הגוף הגשמי) לפי מצוות דאורייתא ודרבנן שהם רצון ה' ית' , אנו מעלים את הנפש הבהמית למעלה קדושה), ובזיכוך זה אנו מכינים את הנשמה לחיי העולם הבא.
והאדם שעושה מצווה על מנת לקבל שכר בעולם הבא אין זה אומר שהוא אנוכי ! אלא הוא עדיין מדבק בה' ועושה מצוותיו מאהבתו אליו והשכר הוא אך ורק פרס עבורו!
בעיקרון השאלה שלך היא על טעמי המצוות, מוכרות לי שתי גישות מרכזיות למה אנחנו מקיימים מצוות, האסכולה הראשונה, הפשוטה יותר, אומרת שהמצוות באו ל'חנך' את האדם ולהשפיע על המוסריות, המחויבות והמוסריות של האדם, כאמור, גישה זו הינה המקובלת בקרב ספרי טעמי המצוות כשהביטוי העיקרי לה נמצא במורה הנבוכים של הרמב"ם:
"כוונת כלל התורה שני דברים, והם תיקון הנפש, ותיקון הגוף ... תיקון הנפש הוא שינתנו להמון דעות אמתיות כפי יכולתם ... ותיקון הגוף יהיה כתיקון עניני מחיתם קצתם עם קצתם..."(מורה נבוכים חלק ג פרק כ"ז)
גישה שניה בטעמי המצוות הינה מחודשת יותר, לפיה, קיום מצווה או עבירה משפיע על משהו אחר בעולם. הש"ך (עשו ויקיפדיה, הוא יהודי מאוד מאוד חשוב) כותב:
"וכן התינוק בעצמו כו' - כלומר אף על פי דקטן האוכל דברים האסורים מדרבנן אין אביו מצווה להפרישו וכמו שנתבאר בא"ח סי' שמ"ג היינו מדינא אבל מ"מ יפרישו מפני שמזיק לו בזקנותו שמטמטם הלב וגורם לו טבע רע"
הש"ך מדבר על נתינת מאכלות אסורים לקטן ואומרים שלא נותנים לו לאכול טרפות למרות שלכאורה ניתן לתת לו שכן הוא לא נמצא בגדרי החיוב, הסיבה שלא נותנים לו היא שזה מטמטם את הלב וגורם לו טבע רע. גם אם לא נקבל את כל דבריו של הש"ך לפיה לכל מעשה עבירה (ומצווה) יש השפעה מיידית במציאות עדיין נוכל להסכים עם העיקרון לפיו יש השפעה כללית בחינת 'חוק טבע'. כלומר, ההבנה היא שלמצוות יש השפעה מופשטת כלשהיא גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק את ההשפעות, טיבן וגדרן, גישה זו מצינו במספר מקומות, נפש החיים כותב:
"ברא הוא יתברך את האדם והשליטו על רבי רבוון כוחות ועולמות אין מספר, ומסרם בידו ... כי במעשיו הטובים ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כוח בכמה כוחות ועולמות עליונים הקדושים ומוסיף בהם קדושה ואור...ובהיפוך חס וחלילה, על ידי מעשיו או דבריו ומחשבותיו אשר לא טובים, הוא מהרס רחמנא ליצלן כמה כוחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור..."(נפש החיים)
מעין גישה זו מצינו גם בדברי הכוזרי במשל התרופות המפורסם:
"אמר החבר: כן הוא! כי הדברים המכינים לקבלת הרשמים האלוהיים ההם אינם בתחום ידיעת האדם, ואי אפשר לו לאדם לשער כמותם ואיכותם – לכל זה יש צורך בידיעה אלוהית...ומי שהשתדל לתקן הדברים לקבל הענין ההוא במחקר וסברות והקשות ממה שימצא בספרי החוזים - הוא הממרה, כי הוא מקריב הקרבנות ומקטיר הקטורות מהקשה וסברא, ואיננו יודע אמתת מה שראוי, וכמה, ואיך, ובאיזה מקום, ובאיזה עת ומי מבני אדם, ואיך ראוי להתעסק בענין ההוא... והיה ככסיל, אשר נכנס באוצר רופא מפורסם, כי רפואותיו מועילות והרופא איננו בו, ובני אדם היו מכוונים אל האוצר ההוא לבקש התועלת, והכסיל ההוא היה נותן להם מן הכלים ההם והוא לא היה מכיר הרפואות, ולא כמה ראוי להשקות מכל רפואה לכל איש ואיש, והמית ברפואות ההם אשר היו מועילות להם...אבל המועיל בעצמו הוא הענין האלהי, והמזיק בעצמו הוא העדרו..."(כוזרי מאמר ראשון סימן עט)
החבר משווה את עשיית המצוות לתרופה ואת האדם המחטט בבית המרקחת לכסיל, הדרך היחידה למצוא תרופה שתתאים לו היא לשאול את הרופא, הקב"ה. רק הוא יודע את התרכיב המדויק שיציל את האדם שצריך את התרופה ועל כן יש לשמוע אל הרופא ולקחת את כל התרופות שהוא אומר במינון המדויק והמצוות פועלות עצמאית גם ללא תוספת חיצונית כלשהיא של כוונת האדם.
כדוגמה להבנת הפער בין שתי הגישות נביא את מצוות הציצית, לגישה הראשונה לפיה הקב"ה רוצה את כוונתו של האדם והנכחתו אזי מטרת הציצית היא שאדם יעבוד על עצמו עד שיראה בציצית את הרקיע הדומה לכיסא הכבוד ושיהיה שגור בליבו הפסוק 'למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלהיכם'.
לעומת זאת, האסכולה השניה תגיד שהקב"ה רוצה ציצית עם תכלת, על מנת לעשות ציצית בצורה מלאה, ושיהיו שלושה חוטי לבן ואחד תכלת ושהחומר יהיה מארגמון קהה קוצים וזה התרכיב המדויק היוצר את התרופה המתאימה שהיא קשורה לרצון האלוהי וזה מטרת המצווה.
אלא שיש לשאול, לפי הגישה הראשונה הרוצה בעיקר כוונה של האדם, למה צריך את פרטי המצוות? חשיבות הפרטים בשיטת הרמב"ם מתבררת לאור דברי המדרש:
רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות. וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות(=לטהר בהם את ישראל) (מדרש רבה פרשת לך לך פרשה מ"ד)
המדרש מעלה תהיה פשוטה – וכי יש איזה שהוא עיקרון פנימי, ערכי לתעדף שחיטה מהצוואר או שחיטה מהעורף? (מהשאלה של המדרש נשמע שהוא חושב כמו הגישה הראשונה) המדרש אומר שכל הרעיון הזה הוא לצרף במצוות את עם ישראל.
אמירה זו ניתנת להבנה הן כהבנה פרטית והן כהבנה לאומית, ניתן להבין שהקב"ה רצה לקבוע חוקים, על ידי כך שישראל יקיימו אותם בתודעה של קיום רצון הקב"ה, הם יתקרבו לבורא. המטרה היא קיום המצוות לשמן כי ככה ה' ציווה, בלי שום כוונה אחרת.
אולם, ניתן להבין שמטרת המצוות הם על מנת שיהיה מקום לקב"ה בחייו של האדם ונוכחות גבוהה, דווקא בשל כך צריך לתת את החוקים כך. החוקיים אינם 'הגיוניים', מי שמקיים אותם מקבל שכר ומי שלא מקבל עונש. צירוף הבריות נעשה באמצעות הנכחת הקב"ה בחיי היום יום.
גם בגישת התרופות של ה'כוזרי' ניתן להבין שתי הבנות, האחת כללית והאחת פרטית. לפי התיאור של הש"ך המצוות משפיעות בצורה פרטית על האדם, שכן הוא ניזוק בגוף ובנפש, לעומת זאת על פי ההבנה בנפש החיים המצוות הם כלליות ומשפיעות על העולם כולו.
אשמח אם מישהו יתייג את @המתיקות שבשכחה ויגיד לה שמה שכתוב כן מתכתב אם מה שדיברנו עליו השבוע ואת @הולם במיוחד ולהגיד לה שאני מטריל גם פה..
מיצ'לדומה קצת לשאלה של באלה הידיים:
למה אדם צדיק נקרא צדיק,הרי הוא נהיה צדיק כי הוא עושה מצוות. לא?
אבל בשביל מה מקיימים מצוות? כדי לקבל שכר בעולם הבא.. אז תכלס זה בשביל עצמך..
ברור שיש כאלה שהם עושים למען הזולת בלבד. אבל לי תמיד אמרו שעושים מצוות לעולם הבא..
אז למה שיעריכו אותי אם אני מכבדת את ההורים שלי כדי לזכות בחיים ארוכים??
1.צדיק מלשון צדק. הצדיק בעצם מצדיק את בריאתו. (אגב בגלל זה חובת כל אדם להיות צדיק). כיוון שה' ברא אותו ומחייהו בכל רגע, אז הוא עושה כרצון ה', וכמובן לא חוטא לו (ואם חטא עושה תשובה).
2.עולם הבא זה לא איזה חיים ארוכים- בני אלמוות או משו כזה.
עולם הבא הוא המקום בו האדם מגיע לתכליתו בצורה שלימה, לדבקות בה' גמור מה שאי אפשר לאדם בעולם הזה. ומדרגת הדבקות (התכלית) הזו בעולם הבא נקבעת עפ"י השתדלותו של האדם במצוות ועבודת ה' בעולם הזה (שהרי בעולם הבא אין מצוות)
זה עולם שונה לגמרי שהוא כל כך שונה עד שההשגה שלנו בו מעטה מאוד, אם ישנה בכלל.
3.בעשיית מצוות יש מס' דרגות של כוונה. הנמוכה לשם העולם הזה, שלא יהיה לו רע בעולם הזה. עונשים וכדו' מעליה אך לא מעולה לגמרי בשביל העולם הבא, שיהיה לו מקום טוב בעולם הנצחי, מתוך הבנת ערכו הרוחני.
המעולה ביותר ההבנה שדבקות בה' היא החשובה ביותר, והמצוות דבקות בה' הם והעברות ההיפך. ולכן עושים מצוות. וכמובן דבקות זו לא נובעת כדי יהיה לי נעים, כי זה רצון ה'. שיא הדרגה השלישית היא בשביל הופעת ה' בעולם בצורה השלימה ביותר. שהופעת ה' מתחילה במצוות שלי... (מה שרשמתי עפ"י הרמח"ל)
הוא אומר שאי אפשר ללמד את כולם ישר שעובדים מאהבה, כי זה עלול להביא לבלבולים וטעויות, אלא 'יש לגלות להם סוד זה מעט מעט'. ודאי שצריך להעריך אותך כי כיבוד הורים בשביל עוה''ב הוא טוב - כשהוא דרך לעבודה הגבוהה יותר - ''לעשות את האמת משום שהיא אמת'', אבל להיתקע שם - זה רע.
מה שתמיד אמרו לך שעושים מצוות לעולם הבא מבוסס (במודע או לא במודע) על הרמב''ם דלעיל.
תהילים בנוג"ה!
! 
משתדלת יותרשבת שלום
רוצה מעברטיפה של אוראחרונהמרדכיבס"ד
אשריכם!פוסעתקופקליפטוסבא לי כזה גם לבנות כי זה מחרפןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן[
(כאלו בקטע של עצות מה עושים שנה הבא)
| סתם תוהה לעצמו|
טעות.
מחפש רעיון לקיר לשבט צור...
מישהו?
כי מי שלא צור - יצור! ורואים חייזרים וזה...
או כל הסניף יצור ורק אני מצור
מישו יכול\ה להסביר לי מזה חודש אירגון!? סליחה על בורתי אבל ריבונו של עולם אני לא יודעת מזה,ולמה יש אותו בכלל??
וואו לא ידעתי שזה כל כך כיף אני מאוד רוצה לההיות בתנועה כל שהיא אבל בעיר שלנו יש בנע והוא לא דוסי כמו שאמא שלי רוצה אבל לא נורא אני לא מרגישה שפיספסתי הרבה עובדה שאני ההיתי בסדר גם בלי הסניף
תודה רבההההה
לא כל ה..
שבט חדש, שם חדש , ריקוד ,צביעת קירות, לילה לבן , הופעות, מפקד אש
אלה שנבחר נושא מסוים לחודש שאותו רוצים להעביר לחניכים בצורה שווה ונחמדה וכל הדברים האלה הם רק אמצעי ודרך לעביר תמסר החשוב אבל ממש לא העיקר
אני מאלחת לכולם שיהיה לכם חודש כפי ונעים!
ב ה צ ל ח ה
