פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 478)

אני חושבת צריך רק ת.ז וכסף..

 

בטוח איפושהו באינטרנט כתוב.. אולי תחפשי כדי להיות בטוחה

בהצלחה!

אבל כתוב שם רק רבנות ובמקומות האחרים לא כתוב

אני יודעת על הצהרה בבית דין.

תביאי את ת"ז וכסף.

למיטב זכרוני לא צריך את הצו עצמו.

@פוסעת

אבל באזור הבנים כמעט ולא היו אנשים

חוץ מהסוף שהסתבכתי חבל על הזמן עם הדוכן וזה... חחח אבל גם על זה ב"ה!!!!

היו המון ב"ה!

בזכות נשים צדקניות וכו'...

תקשיבי חייבים להזיז ענינים.. נדברה... 

 

דברי גם עם נטע...

אבל תכלס צריך קודם שנדבר איתך שתינו ביחד... מקווה שיש לנו זמן ביום ראשון

כרגיל? גם באולפנות. מה הקשר?

 

לא פחות ממנה.

הייתי בסניף מעורב לגמרי.. עד שפרשתי

ו.. הייתי עם 2 מדשיות

חופרות מציקות לא מתחשבות משפילות צועקות מאשימות... מה לא??

אני לא אספר סיפורים...

 

אממ.. אז יצא מצב כזה שאמרנו שאנחנו צריכים להכין פעולות ביחד וזה אפעם לא יצא

ובגלל שהן חברות ממש טובות - הן קבעו בינן לבין עצמן, הכינו פעולה, ואז מאשימות אותי למה אני לא שואל - "יאללה מכינים פעולה?". הם לא קראו לי..

 

קיצר.. עם הזמן נוצר מצב ש(בהמלצת אמא) לא לתהייחס לזה בכלל, שהן יכינו ויצעקו עלי

מהסיבה הפשוטה - שאני האחראי משמעת בפעולות

 

זרמתי עם חניכים - צחקתי והייתי איתם ממש בסדר - דיברתי איתם בגובה העינים ולא בתור מדריך.. בתור חבר.

ואז כשהיה צריך אני קצת סמכותי (וכמובן עם הסמכות הזאת מוסיף שטויות, שירגישו נעים)..

 

אז יצא מצב שהן מכינות פעולה - אני דואג שהיא תצא לפועל.. ולא יהרסו להם הכל. והיו שבתות שלא הייתי.. ו..לא היה משו... ממש לא.

 

ועם הזמן חניכים צחקו עלי שאני לא עושה כלום - רק מגיע לפעולות, וכמובן שהם אהבו אותי יותר

עם כמה שהמדשיות קיטרו - לטענות שלהן לא היה ביסוס.. כי.. בלעדי כלום לא קרה

 

כמובן שאני לא מספר הכל.. ואולי אני יוצא פה מגעיל (למרות שהן יצאו מגעילות ממש.. טוב.. אולי גם אני הצקתי קצת..) אבל זה היה המצב

 

לכל אחד יש את החלק שלו.. וכל אחד צריך להשתפר

 

הן מדברות אל החניכים (רוב הזמן) בתור מדריכות, מעליהם. אני שונא אתזה.

השנה החליפו לי מורה.. עם כמה שהחדש הוא גאון.... הוא מדבר אלי בתור - תלמיד. ואני משתגע מזה

לא סומכים עלי. לא נותנים לי זה כי אני בן 16 ולא עם זקן.. 

הקודם.. וואו. תענוג. מדבר איתי עם הכיתה מקשיב לי כמו חבר ואז פועל בתור מורה.

מלמד כמו רב, אחראי כמו רמ, אוהב כמו מחנך.

 

זה לפחות בשבילי..

 

אבל יכול להיות שאת והמדשית שלך משלימות אחת את השניה.. לאיודע... אולי את הנוקשה והיא הרכה, אולי את האחראית והיא הבלאגניסטית. ואולי להפך.. לאיודע

 

בהצלחההה!!!!!

אם תצליח לכוון את עצמך לכיוון טוב ושיגדירו אותך ככה זה מעולה!
"מספיק" שתהיה הילד שמגיע קבוע לשיעור בין מנחה לערבית או האחד שתמיד אפשר לפנות אליו, וזה יהיה לך מנוף אדיר בשביל להתקדם
גם מבחינת ביטחון עצמי וגם לחץ חברתי חיובי
בהצלחה!

ממלא את החיים ברמה שאינלך מושג

עם ההתבגרות הפיזית באה התבגרות נפשית.

א. דבר עם הר''מ שלך בישיבה. הוא יותר זמין מהפורומים כאן. והוא בד''כ מבין מה עובר עליך (מניסיון).

ב. חבר טוב. הכי חשוב.

ג. לא לפחד לחשוב ולפתוח ספרים, חפש את המקום שלך, שאתה מרגיש בו טוב. (אני למשל מצאתי את מקומי בספרי הרב אבינר בגילך.)

ועכשיו אני בת 14 עוד מעט 15 בעזרת ה'..
ואני די מצאתי את ההגדרה לעצמי אז
וגם משהו לעשות שטוב לי ושאני אוהבת ושבונה אותי..
תכלס אני עדיין מחפשת ושואלת, פחות מהתקופה ההיא..

בהצלחה ממ! אל תפחד לחקור, ללמוד, לחפש, לשאול זה ממש חשוב!!

מה אני הייתי מוכן לתת למצוא  את עצמי בעולם עם מישורים ברורים יותר?

אולי את כל ממוני. ואת כל כאבי הראש בלילות.

מאחורי כל מהפכה ושינוי עמד משוגע לדבר.."

כשיש עוול שנעשה בעולם תשמע בעקבותיו זעקה, אני שמעתי כבר עשרות.

לא כיף להכשל בחיים, לא כיף כשזה קורה בפעם השנייה, השלישית, או החמישית. לא כיף כשזה משפיע לך על איכות החיים. ובכלל לא כיף שזה אפילו לא באשמתך.

אלפי נהגים צעירים מדי חודש מוצאים את עצמם נכנסים לאותה הספירלה ממנה קיוו לחמוק. כן, הם נכשלו בטסט הראשון.

ולא, זה לא כי הם לא היו מוכנים, הרי המורה שלהם החליט להגיש אותם (בדר"כ לא לפני שלושים ומשהו שיעורים, מספר הגבוה מהמינימום הדרוש (28)). ולא כי הם עשו בהכרח טעות פאטלית, או כזו שמוכיחה שהם לא מסוגלים לנהוג בדרכים. לפעמים מספיק" אלי ברקס" אחד, או "מוטי - לא - באת - לי - טוב - בעין" שיחרצו את גורלך בתנועת יד, או לחיצת רגל.

טוב, בסדר, יש אנשים שניגשים לעיתים עם פערים בנהיגה, (בנות. סתם, זה יכול להיות כל אחד..). אבל המסלול בדרך ללמידה נכונה לא יהיה רצוף בכוונות טובות. בין טסט לטסט אתה תחכה. ותמתין. ותעשה טורקי קטן. ואולי שניים. כי "הטסטר לא עובד אצלך". ואין מה לעשות, יש בעייה עם הטסטים.

אז בין המתנה להמתנה יהיה לך זמן לדוג, לגדל כלב, זקן, או עציץ מריחואנה. ובעיקר, לשכוח, ולפחד, ולהלחץ, כי אם תכשל, הטורקי יככב.. וזמן רענון על הרכב עולה כמו המשכורת יומית שלך, או החודשית. והכי גרוע - חוסר הוודאות. על מי אפול? באיזה יום? שעה, תאריך, להתחנף? ללקק? או אולי לשחק ת'קשוח.

מלימוד נהיגה עברנו לפוליטיקה קטנה של תחמנות, סחטנות, ושחיתות של המערכת. תלמיד לתלמיד זאב, מורה למורה זאב, עם כזו להקה מפחיד לצאת לכביש..

אז, באמשלכם, אם קראתם עד לכאן, וגם אם דילגתם לפאנצ'.

אם כל אחד ידאג לכסא הנהג שלו (שלא לומר לישבנו..) לא נגיע רחוק בלי טרמפים.

קחו את זה כאילו נכשלתם עכשיו בטסט הראשון, תזכרו שניה מה הייתה ההרגשה, בעוול, ותחתמו.

(ברגע שיהיו מספיק חתימות - עפים קדימה. כי גם לי מותר לנהוג.)

לי אישית היה קשה , שאתה נופל לפעמים בחדר עם אנשים שיש להם סריטות , ואתה צריך לאכול אותם איכשהוא , ולא תמיד מסתדר עם כולם .. לדעתי הכנה טובה לזוגיות ושלום בית..
ריבים על חם/קר להפעיל מזגן , לא להפעיל..
חבר חדר שחוזר מאוחר ומעיר את החברים בטעות.. ועוד ועוד לא חסר..
אבל בגדול חיי פנימייה ממש כיפים , חברים , צחוקים , ישיבות , שחנש"ים , כרגע שאני לא בישיבה ממש ממש חסר לי

א. לי אישית אין משהו מיוחד שקשה בפנימיה, לי זה דווקא ממש נחמד הקירוב לחברים והגיבוש והביחד.

 

ב. יכול להיות שיהיה קשה לך במשהו, אבל זה ממש משתנה בין אחד לשני.. זה יכול להיות- הריחוק מההורים, תחושה שאתה כלוא, שנקי מדי, שמלוכלך מדי, ואפילו יכול להיות שהדבר שהכי יפריע לך זה העובי של המזרון, או הצבע של הוילון במקלחת (אני ממש לא צוחק בקשר לזה)...

 

בקיצור זה משתנה מאודדדד בין כל אדם.

 

שיהיה לך יום טוב אח שלי!! 

א. לי אישית אין משהו מיוחד שקשה בפנימיה, לי זה דווקא ממש נחמד הקירוב לחברים והגיבוש והביחד.

 

ב. יכול להיות שיהיה קשה לך במשהו, אבל זה ממש משתנה בין אחד לשני.. זה יכול להיות- הריחוק מההורים, תחושה שאתה כלוא, שנקי מדי, שמלוכלך מדי, ואפילו יכול להיות שהדבר שהכי יפריע לך זה העובי של המזרון, או הצבע של הוילון במקלחת (אני ממש לא צוחק בקשר לזה)...

 

בקיצור זה משתנה מאודדדד בין כל אדם.

 

שיהיה לך יום טוב אח שלי!! 

 

בטעות שמתי את זה מקודם במקום הלא נכון... 

סופו שלדבר לך יש את העדפות שלך, צורת החיים שאתה רגיל אליה וכו' וכל שינוי יכול להיות קצת לא נוח בהתחלה... לאדם אחר יש את צורת החיים שלו שהיה רגיל אליה ולו יפריעו דברים אחרים בהתאם... זה יכול להיות גודל החדר, מיקום המיטה, שעת כיבוי אורות ועוד...
דבר שגם יכול לעשות הלם ראשוני זה אוכלוסיית החדר בו תהיה... אפשר ליפול על חדר שיש בו אנשים עם רמת אסטטיות מסויימת, או שההתנהגות שלהם קצת לא נוחה, ההשקפה שלהם קצת שונה משלך...

בסופו שלדבר, אדם לומד לחיות עם כל אלה ולהכיל... זה בונה את האדם וזה בונוס ענק לחיים...

אני השנה בחמישית וקשה לימאוד לישון מחוץ לבית לאורך זמן אני מתגעגע מאוד הביתה אני יוצא באמצע שבוע וחוזר בבוקר ועדיין קשה לי יש למישהוא רעיון מה יכול לעזור לי

קודם כל זה טבעי שזה ככה בהתחלה, אצל הרבה בחורים שמתחילים פנימיה, ולכולם זה עובר מתישהוא אחרי חודש חודשיים. תתעודד

אולי זה גם בגלל שאין לך מספיק הרגשה של "בבית" בישיבה? אולי לא נוח לך עם החברים בחדר?

מוזמן לאישי אם אתה רוצה

יש הרבה שחוזרים הביתה בתדירות מסויימת יש כאלה שפעם בשבוע יש כאלה פעמיים בשבוע תדבר על זה עם הרמ או המדריך והם יעזרו לך .

תתחיל בתדירות גבוהה להשתחרר ולאט לאט תנמיך... ממש בהצלחה!!!

ועכשיו ברצינות... בהתחלה קשה בפנימיה המרחק מהבית, בהמשך זה הריבים המטופשים עם החברים, בסופו של דבר זה הדבר הכי כיף שיש!!

זה קשה להרגיש מנותק מהעולם, זה כאילו השבוע הזה מתקבץ ליום אחד ארוך ומעייף.. זה קשה.. צריך לדעת איך לאכול את זה... ו

וגם, אם אתה רוצה להדריך, ולהתנדב וכל הדברים האלה, אני לא ממליצה על פנימיה.. מניסיון, זה ממש קשה לשלב את הכל ביחד.....

אני חושב שפנימיה זה הבחירה הטובה ביותר בגלל הקשר החברותי שאתה לומד לאט לאט איך מתחשבים באחר איך נעשים אנשים אכפתיים יותר לחברה גם אם זה קצת קשה בהתחלה (אתה תעבור את זה מדובר בסך הכול חצי שנה לכול היותר) מה הדבר הכי קשה? תשובה: שעות השינה! (אבל אתה תתרגל אני בטוח- כמוני) אל תעשה את הטעות לוותר על הפנימיה!!!!!! אולי קצת תיתבעס בהתחלה אבל זאת תהיה בחירה שתעזור לך בחיים המון!- מניסיון!

אמרו לי שהיום כבר אין מקוריים. רק מחודשים. ומחודשים אפשר גם לקנות באינטרנט ב 80 ₪.

@רק שמחה!

יש באתר הזה גם חדשים, לא רק מחודשים. יותר יקר כמובן...

טלפון סלולרי Nokia C2-01 מחודש המרכז לנוקיה | טלפונים סלולרים | תקשורת סלולרית | טליה-קום | עולם שלם של תקשורת | מוצרי תקשורת סלולרי וציוד משרדי | טלפון סלולרי Nokia C2-01 מתצוגה

לך יש מחודש? איך הוא?
רק שמחה! שה' יפנק אותך!

וכולם אמרו שזה נקרא שהוא החזיק יחסית טוב... שנה ככה...אבל הוא היה נדפק לי מלאאא!-ככה זה מחודש...זול ודפוק...תקנה בסטוקים

בינתיים הוא בסדר גמור.

לפעמים הוא עושה טיפה בעיות, אבל לא משהו נורא...

זה נותן לי הרבה ערך לחיים, וסיפוק על זה שאני עושה את מה שאני צריך לעשות.

 

אני לא יודע כ"כ למה התכוונת כשאמרת להפסיד, אם תפרט יותר אולי אוכל לעזור לך...

אבל אני מתכנן לשבת כנראה כל החיים וללמוד (באמת!! אפילו בגרות אני מאוד מתלבט אם לעשות...), ואני לא כ"כ רואה את זה כהפסד... זה תלוי בהסתכלות שלך.

 

לסיכום- אני לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך, אבל באופן כללי מה שאתה קורא לו הפסד זה תלוי בהסתכלות שלך על מהי רמת המעורבות של התורה בחייך. וזה נושא ארוך שאין לי כח וזמן לכתוב עליו עכשיו.

 

יום טוב אח שלי!! 

אבל יכול להיות שדווקא לעשות בגרות יעזור לך להישאר יותר שנים בישיבה

 

אבל לפעמים כאשר אדם יודע שכאשר הוא ירצה לצאת החוצה יהיה לו פרנסה הוא יכול ללמוד יותר שנים ויותר בשקט נפשי כי אין לו את הדאגה הזו לעומת זאת מי שאין לו בגרות גם כשהוא יושב ולומד יש לו דאגות על הפרנסה מה יקרה אם...

עם כל הכבוד למה שאמרת, זה נשמע ממש שטותי!

להיפך! אדם שיודע שהוא יכול לצאת- לכאורה לא יסתפק במלגה של כולל.

 

אבל בכל מקרה- אם ארצה להשלים את הבגרויות מתי שהוא- אני יכול ועוד איך, לא כ"כ חסר לי שכל... 

 

בכל מקרה- שכוייח...

רציתי רק לדעת האם אתה באמת מבין מה גודל האחריות  וגודלה של המשימה שלקחתה? ולא חס וחלילה להחליש אותך אני רוצה אלא רק להבין אך בחרתה כבר בדרך כזואת? 

א. אני יודע טוב מאוד את גודל המשימה שלקחתי.

 

ב. זה ב"ה החינוך שקיבלתי בבית ובעיקר בישיבה (שבה רוב היוצאים הולכים לדרך כזאת..)

אני חושב שהתורה היא הערך המרכזי של חיינו.
הלימוד שלי חשוב מאוד מאוד,אבל ללכת בדרך בתורה יותר חשוב מללמוד-כמובן שחייבים ללמןד,ואי אפשר לקיים בלי ללמוד.
ךא חושב שטוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף זה טעות,מסכים עפ כך אות.
אבל זה לא אומר שאני כל היום אלמד,אני גם גוף ומה שצריך בשבילהגוף אעש

אתה מסכים שלימוד תורה זה דבר שאדם בונה על ידו את עצמו בלי קשר ללדעת מה לעשות? את מסכים שי חובה על כל בן יהודי לבת ללמוד כמה שהוא יכל ויש גם מושג של " ביטול תורה" ?

כן כי אם לא אז כבר מזמן לא הייתי איפה שאני היום...

 

זה בעצם חלק עיקרי בעבודת ה' שהיא עיקר...
וידוע שכל דבר שאדם עושה בעולם הזה צריך להעשות בשביל המטרה לעבוד את ה'...
דברים שאני לא עושה בשביל המטרה הזו הם בדרך כלל דברים שבאים מן התאוות, עד כמה הם מושכים אותי ומסיטים אותי מהעיקר...
זה גם הרבה תלוי באהבת ה'... ככל שאוהב את ה' יותר, כך ארצה לתרחק מן התאוות...
מה אני מוכן להפסיד? בינתיים מה שאני עדיין נכנע לתאוות שלי עכשיו... אני רוצה להפסיד? בוודאות שלא...

בתור מגמת חיים האם אתה רואה את התורה כבסיס של חייך ושהכל כפוף לה? גם אם לא תהיה רב- בבית שלך ידעו שהדבר החשוב ביותר הוא תורה? 

ככה צריך להיות...
אני מצליח? לא תמיד...

שאמרתה שאתה לא רוצה להפסיד? 

שצריך להיות מוקדש לעבודת הבורא תמורת התאוות החומריות...

כי גם טכנית שום דבר לא מפסידים - משלבים.

האם אתה תהיה מוכן לחיות יותר בצימצום כלכלי, ולחיות על מלגות או הכנסה מועטת( בלי להכנס לנושא של "גדול הנהנה מיגיע כפיו) ובמקום זה לשוות ולעמול בתורה

שיעורים בתשלום

הרבה אברכים "פתאום" מגלים שהם לא יכולים לסגור את השבוע, קל וחומר את החודש והולכים לעבוד.

אז אני אשאל אותך - מה עדיף?
לעבוד בעבודה ראויה שמכניסה כסף (או להיות יזם, עצמאי), ולשלב לימוד תורה לשמה ללא הפסקה מתי שהוא.

ללמוד, לגלות שאתה לא יכול ללמוד כל הזמן, ללכת לעבוד בשלוש עבודות פיזיות וללא פנאי ללמוד..

זה בדרך כלל המרחב תימרון שלך..
אמר רבי יוסי כל האומר אין לי אלא תורה גם תורה אין לו

 משהו שמפסידים ממנו ולא מרוויחים... דווקא לימוד תורה אמור לתת הכי הרבה בכל המישורים- פשוט לפעמים צריך לעשות סדר עדיפויות כדי לא להפסיד זמן ואיכות של לימוד

 

ואם זה הופך להיות חלק מהותי בחיים אז אפשר להצליח וגם להתקדם בלימוד

חוץ מדבר אחד שאני יודע שהתורה אומרת לא להפסיד אותו עבור לימוד תורה והוא החי חשוב ועצם שמירה וקיום של השבר הזה זה קיום התורה...

אוייש.. ד' יעזור.

תגיד להם כפשוטו,איך שאתה מרגיש.
אם זה נראה לך שלא שייך,זה עוד יותר טוב.ככה הם ירגישו כמה מוזר לשלוח את הבן שלהם לשם,ויאפשרו לך בעז"ה לעבור

אמרתי שבסדר לי שם ואני לא יודע איך הם יגיבו אפשר לעבור באמצע שנה?

ברור,אפשר לעבור תמיד

איפה אתה לומד?

בפרטי,אבל בכללי אפשר לעבור באמצע שנה

ההורים שלי יגידו לי שביל לא כולם ככה טלפני שעברתי הם שאלו אותי מלא פעמים אם אני בטוח רוצה לעבור ואמרתי כן אבל לא ידעתי שרוב אלה שבמחזור שלי מקללים

רוצה לבדוק.
יראו שאתה רציני
ייתייחסו .


בהצלחה!

שאלו אותי איך שם אמרתי שבסדר אני לא יודע איך לומר להם שאני רוצה לעבור אני מפחד שהם הכיסוי עלי בגלל שהם שאלו אותי אם אני רוצה לעבור ואמרתי כן אז אני חייב עזרה

אם אני יעבור עכשיו אני יפסיד חומר הלימודים

בבקשה בשבת הזו דבר עם אבא.
תאמר לו שמקללים אותך ולא נעים לך שם. מה שאתה מרגיש.



ובסוף תאמר שאתה לא מוכן להישאר שם.



או- שיחה חריפה עם הילדים
או - שבגלל שאולי מאלול זה ככה- לעבור
ולהיות מוכן עם רעיונות לישיבות.

אני לא יודע איך גשת לספר לו הוא הכעס גם כי רק עכשיו עברתי וגם כי לא בדקתי טוב וגם בגלל שזה מסובך לעבור באמצע שנת הלימודים ישיבה

את ההורים- גם הם לא ירצו שתשמע קללות כל הזמן

הייתי גאה בבן שלי אם היה מבקש לעבור ישיבה בגלל קללות!! זו גדלות בעיני ובגרות! כל הכבוד!
זה לא מסובך לעבור ישיבה. הרבה חברה' עושים זאת!!
ממליצה לבדוק מראש 2 ישיבות שנראות לך מתאימות, להיות בהן יומיים-שלושה, לראות מבפנים איך הן, ואז, יחד עם ההורים לקבל החלטה.
אני מאמינה שאם תדבר עם הורים בכנות מלב אל לב- הם יעריכו זאת וירצו לעזור לך. הורים רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב!!
בהצלחה רבה!!!

בסופו של דבר כשההורים מבינים שלא שייך ולא מתאים הם מסכימים איתך ויתמכו, אולי יהיה קצת קשה כי הם ידאגו מבחינה לימודית אבל תכלס? זה לא משנה כלום מבחינה לימודית... אתה תסתדר וגם הרבה יותר חשוב שבנאדם יגדל טוב מאשר שיקבל ציונים טובים, חוץ מזה אם תלמד במקום שלא טוב לך בו אז גם לא תהיה טוב מבחינה לימודית וזה בדוק ומנוסה...

אתה בגיל שמחפש אמת ולכן ממש כדאי שתשנה למקום טוב ואיכותי.

 

אחכ מתרגלים, מתחספסים והקללות ושאר הדברים הלא טובים יפסיקו להפריע לך.

 

תבקש מהקדוש ברוך הוא עזרה , ואל תחשוש מהשלמת חומר וכו כי במקום איכותי יותר לומדים יותר טוב.

 

 

בהצלחה רבה!!

תגיד להם שאתה צריך לדבר איתם..
ופשוט דברו..

לא נראה לי שיהיה התנגדות שלהם. לא?

לגבי מעבר באמצע שנה זה לא כ"כ בעיה חבר שלי עבר ואני עצמי בתהליכי מעבר.

לגבי להגיד להורים אני לא מאוד יכול לייעץ.

לא יכול להיות שכל פיפס שלא מסתדר לך אתה חייב לעבור רק התחיל השנה!!

תהיה חזק אל תשבר תסתכל חיובי

עם זה היה ככה לא היה צבא ומדינה כל אחד רוצה משהו אחר תשליים עם המציאות..ותתקן אותה!

תסביר להם בנועם..
בלי לחץ מה קורה ולאן אתה רוצה לעבור וכו ..
באוירה טובה הם יבינו אותך בעזה

בחמישית זה לא כזה סיפור להפסיד קצת חומר. אם זה היה בכיתה יא יב אז אולי זה היה משהו אחר

ממליץ לך לטפל בזה עכשיו ולא לחכות עד סוף שנה, תגיד להורים שלא נעים לך שם ולא כיף לך שם  

זה לוקח הרבה זמן או שזה לוקח שבוע שבועיים גג??

הוא יוכל לעזור לך גם לשקול את זה, גם לראות כמה זה בא מראיה נכונה של המציאות, וגם לדבר עם ההורים..

 

ואם לדבר עם הר"מ נראה לך אפשרות פחות טובה, אולי תנסה לדבר עם המדריך, גם זו אפשרות.