יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קיט-קכא
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון
שכוייח ושבת שלום לכולם
תהילים בנוג"ה!
נצח
רוצה מעבר
לא-מ
עא-פ
פא-צ
צא-ק
העיקר הנשמה...חזק ואמץ!!!!
שבת שלום
(כן, זה אותה חברה מהשרשור הקודם שכתבתי...)![]()
אני ישמח שכל אחד יכתוב ספר ביהדות שהוא למד ועשה לו טוב והוא ממליץ לאחרים ללמוד
תודה רבה!!
על עניינים באמונה, ארץ ישראל ומוסר.
אמונות של הרב ישראל הס - כנ''ל.
מסילת ישרים לרמח''ל - על בניין המידות.
-דע מה שתשיב לעצמך- מדהים באמת!! ספר שמדבר על אמונה, עמ"י, גאולה וכו...
-משפטי הרב קוק בעריכה של אסף פאסי, ספר מדהים!! מפרש משפטים ואמירות מתורתו של הראי"ה, וגם עיצוב מקסים , חווית קריאה מדהימה!
משה רבנו כתב מחלוקת לגבי שמונה הפסוקחם האחרונים
אבל באמת הספר בעצתך תנחני ספר מדהים
ספר מדהים. כתוב בצורה מעניינת מאוד. מומלץ!!
אני כותבת את זה אחרי שניסינו כל דבר ואחרי שסבלנו הרבה. כן חודש זה הרבה!!!!!
ב"ה אני לומדת בכיתה ממש טובה. רמה לימודית גבוהה. גיבוש- אן יותר מגובשות ממנו!
שכבה מגובשת בטרוף ואחרי שנה עם המורות הכי פצצות בארץ לא היה יכול להיות יותר טוב מזה!1!
אבל מה- כיתה ח' שנה חדשה, והופה גם מורה חדשה.
בהתחלה אמרנו- וואלה מורה מבוגרת, תכל'ס יותר טוב מסתאם צעירה- ככה היא תדע איך להכניס אותנו לאלולפנות, יש לה הרבה ניסיון וכו''...
אבל מה? היא בלתי נסבלת!!!!!!!
יש לה הרבה ידע והיא מלמדת דברים לעמומק שזה ממש כיף, וממד שני היא לא כ"כ יודעת ללמד ( היא היא מורה במדרשות ולא בחטיבות...)
היא צועקת עלינו מלא- ולא מפסיקה לגעת בנו... ופשוט לא כיף לנו איתה...
- עד כאן פריקה-
עכשו אני צכה עזרה!!!
המחנחת שלי חדשה, בארך בת 40 ומשו כזה לא בסדר איתה ואיתנו...
היא מצד אחד מחבקת, מנשקת, קוראת לנו:נשמה ממי כפרה אהובה מקסימה וכו' וכו'.
אבל מצד שני- היא פשוט בלתי נסבלת.
היא הרבה פעמים צועקת עלינו ישר איך שהיא רואה אותנו, בלי לברר, לשאול, סתם ישר צעקות.
היא צועקת על בנוץת ספציפיוט במשך 10 דק רצוף מול כל הכיתה.
היא אומרת לנו שהרכזת והמנהלת הם הבוסיות שלה, אבל שבהם מבקשות שנצא מהשיעור שלה לעשות משו- אז היא לא מסכימה..
היא נוגעת בנו בצורה ממש לא נעימה.
וכשהיא עושה משו לא בסדר והמנהלת מעירה לה, אז היא צועקת עלינו כאילו שאנחנו אשמות.
והיא מוציאה בנות באמצע התפילה לכל מיני דברים, אפילו בשביל שיביאו לה דברים אישים מהאוטו ( שמחוץ לביהס).
היא איבדה לנו את ההצרות בריאות והאשימה את המזכירה..
כל פשלה שלה היא מאשימה אנשים אחרים!
ושני הדברים שבכי נוראיים:
1. היא מפרידה בין שתי הכיתות ממש, לא נותנת לנו לדבר איתם בחופשיות, מפרידה בהפסקות, בארוחת בוקר כיתתית ששתי הכיתות עשו היא לא הסכימה להם להיכנס אלינו!
2. אן לנו שום אמון בה!!!!!! היא כל יום מעבירה מקומות מחדש ואומרת לא' שזה בגלל ס' ול ס' שזה בגלל א'! דבר שפשוט לא נותן לנו להאמין ולבטוח בה. כל פעם שמישי יוצאת מהכיתה היא מתחילה לרכל עליה!
(ואם אני אדבר ברמה האישית- אז היא כל היום צועקת עלי בלי סיבה!!!!!!!!!!!! מרכלת עלי, שוברת לי תאמון בה ובבנות אחרות, עובדת עלינו, נוגעת בי בצורה לא נעימה) דברים פשוט נוראים!
למי לא פנינו- למנהלת, ליועצת, לרכזת אולפנית- מורה של הכיתה השניה, להורים, לכל גוף בביה"ס ( אולי הרב יעזור?)
ושום דבר לא השתנה!!! פשוט כלום! וכבר נמאס לנו! נמאס! נמאס!
מה אפשר לעשות.??![]()
ממש אודה למי שיוכל לעזור. וסליחה שזה לא כ"כ ברור..
גם לי היתה מורה שפשוט שנאתי!!!
קופקליפטוסאני חושבת צריך רק ת.ז וכסף..
בטוח איפושהו באינטרנט כתוב.. אולי תחפשי כדי להיות בטוחה
בהצלחה!
אני יודעת על הצהרה בבית דין.
תביאי את ת"ז וכסף.
למיטב זכרוני לא צריך את הצו עצמו.
אבל באזור הבנים כמעט ולא היו אנשים
חוץ מהסוף שהסתבכתי חבל על הזמן עם הדוכן וזה... חחח אבל גם על זה ב"ה!!!!
היו המון ב"ה!
בזכות נשים צדקניות וכו'...![]()
אהבת עולם!תקשיבי חייבים להזיז ענינים.. נדברה... ![]()
דברי גם עם נטע...
אבל תכלס צריך קודם שנדבר איתך שתינו ביחד... מקווה שיש לנו זמן ביום ראשון
כרגיל? גם באולפנות. מה הקשר?
הייתי בסניף מעורב לגמרי.. עד שפרשתי 
ו.. הייתי עם 2 מדשיות
חופרות מציקות לא מתחשבות משפילות צועקות מאשימות... מה לא??
אני לא אספר סיפורים...
אממ.. אז יצא מצב כזה שאמרנו שאנחנו צריכים להכין פעולות ביחד וזה אפעם לא יצא
ובגלל שהן חברות ממש טובות - הן קבעו בינן לבין עצמן, הכינו פעולה, ואז מאשימות אותי למה אני לא שואל - "יאללה מכינים פעולה?". הם לא קראו לי..
קיצר.. עם הזמן נוצר מצב ש(בהמלצת אמא) לא לתהייחס לזה בכלל, שהן יכינו ויצעקו עלי
מהסיבה הפשוטה - שאני האחראי משמעת בפעולות
זרמתי עם חניכים - צחקתי והייתי איתם ממש בסדר - דיברתי איתם בגובה העינים ולא בתור מדריך.. בתור חבר.
ואז כשהיה צריך אני קצת סמכותי (וכמובן עם הסמכות הזאת מוסיף שטויות, שירגישו נעים)..
אז יצא מצב שהן מכינות פעולה - אני דואג שהיא תצא לפועל.. ולא יהרסו להם הכל. והיו שבתות שלא הייתי.. ו..לא היה משו... ממש לא.
ועם הזמן חניכים צחקו עלי שאני לא עושה כלום - רק מגיע לפעולות, וכמובן שהם אהבו אותי יותר
עם כמה שהמדשיות קיטרו - לטענות שלהן לא היה ביסוס.. כי.. בלעדי כלום לא קרה
כמובן שאני לא מספר הכל.. ואולי אני יוצא פה מגעיל (למרות שהן יצאו מגעילות ממש.. טוב.. אולי גם אני הצקתי קצת..) אבל זה היה המצב
לכל אחד יש את החלק שלו.. וכל אחד צריך להשתפר
הן מדברות אל החניכים (רוב הזמן) בתור מדריכות, מעליהם. אני שונא אתזה.
השנה החליפו לי מורה.. עם כמה שהחדש הוא גאון.... הוא מדבר אלי בתור - תלמיד. ואני משתגע מזה
לא סומכים עלי. לא נותנים לי זה כי אני בן 16 ולא עם זקן..
הקודם.. וואו. תענוג. מדבר איתי עם הכיתה מקשיב לי כמו חבר ואז פועל בתור מורה.
מלמד כמו רב, אחראי כמו רמ, אוהב כמו מחנך.
זה לפחות בשבילי..
אבל יכול להיות שאת והמדשית שלך משלימות אחת את השניה.. לאיודע... אולי את הנוקשה והיא הרכה, אולי את האחראית והיא הבלאגניסטית. ואולי להפך.. לאיודע
בהצלחההה!!!!!

ממלא את החיים ברמה שאינלך מושג
עם ההתבגרות הפיזית באה התבגרות נפשית.
א. דבר עם הר''מ שלך בישיבה. הוא יותר זמין מהפורומים כאן. והוא בד''כ מבין מה עובר עליך (מניסיון).
ב. חבר טוב. הכי חשוב.
ג. לא לפחד לחשוב ולפתוח ספרים, חפש את המקום שלך, שאתה מרגיש בו טוב. (אני למשל מצאתי את מקומי בספרי הרב אבינר בגילך.)
מה אני הייתי מוכן לתת למצוא את עצמי בעולם עם מישורים ברורים יותר?
אולי את כל ממוני. ואת כל כאבי הראש בלילות.
שלום, אני חדש פה.
אני לומד בישיבה קטנה (רק של לימודי קודש, למי שלא יודע מה זה) כיתה ט'.
קיצר, איבדתי שנה שעברה ספרון תהילים וילד מצא ואז אחותו, שהיא בגילי, נסעה לצפון לטיול ונפגשנו והיא הביאה לי את התהילים ומאז יש לי את המספר שלה ואני שולח לה הודעות, וזה לא טוב להיות בגיל כזה בקשר עם בת, וברוב טיפשותי הצעתי לה שאולי בעיתו ובזמנו נתחתן...
עצות...
א"י שלנו לעדאחרונהחברה שלי צריכה לכתוב חיבור ב15 עמודים על הרמוניה ועשיית שלום.
איך אתה יכול לעזור לעשות שלום?
איך אפשר להימנע מקונפליקט מלכתחילה?
מתי עלינו להתערב בקושי של מישהו?
אם למישהו יש מקורות זה ממש ממש יעזור! זה די דחוף!
היא חיפשה בהמון מקומות ולא ממש מצאה.
מה הדבר הכי קשה בישיבה עם פניימיה ?
תודה רבה!
א. לי אישית אין משהו מיוחד שקשה בפנימיה, לי זה דווקא ממש נחמד הקירוב לחברים והגיבוש והביחד.
ב. יכול להיות שיהיה קשה לך במשהו, אבל זה ממש משתנה בין אחד לשני.. זה יכול להיות- הריחוק מההורים, תחושה שאתה כלוא, שנקי מדי, שמלוכלך מדי, ואפילו יכול להיות שהדבר שהכי יפריע לך זה העובי של המזרון, או הצבע של הוילון במקלחת (אני ממש לא צוחק בקשר לזה)...
בקיצור זה משתנה מאודדדד בין כל אדם.
שיהיה לך יום טוב אח שלי!! ![]()
א. לי אישית אין משהו מיוחד שקשה בפנימיה, לי זה דווקא ממש נחמד הקירוב לחברים והגיבוש והביחד.
ב. יכול להיות שיהיה קשה לך במשהו, אבל זה ממש משתנה בין אחד לשני.. זה יכול להיות- הריחוק מההורים, תחושה שאתה כלוא, שנקי מדי, שמלוכלך מדי, ואפילו יכול להיות שהדבר שהכי יפריע לך זה העובי של המזרון, או הצבע של הוילון במקלחת (אני ממש לא צוחק בקשר לזה)...
בקיצור זה משתנה מאודדדד בין כל אדם.
שיהיה לך יום טוב אח שלי!! ![]()
בטעות שמתי את זה מקודם במקום הלא נכון... ![]()
אני השנה בחמישית וקשה לימאוד לישון מחוץ לבית לאורך זמן אני מתגעגע מאוד הביתה אני יוצא באמצע שבוע וחוזר בבוקר ועדיין קשה לי יש למישהוא רעיון מה יכול לעזור לי
קודם כל זה טבעי שזה ככה בהתחלה, אצל הרבה בחורים שמתחילים פנימיה, ולכולם זה עובר מתישהוא אחרי חודש חודשיים. תתעודד
אולי זה גם בגלל שאין לך מספיק הרגשה של "בבית" בישיבה? אולי לא נוח לך עם החברים בחדר?
מוזמן לאישי אם אתה רוצה
יש הרבה שחוזרים הביתה בתדירות מסויימת יש כאלה שפעם בשבוע יש כאלה פעמיים בשבוע תדבר על זה עם הרמ או המדריך והם יעזרו לך .
תתחיל בתדירות גבוהה להשתחרר ולאט לאט תנמיך... ממש בהצלחה!!!
פשוט יהודיייזה קשה להרגיש מנותק מהעולם, זה כאילו השבוע הזה מתקבץ ליום אחד ארוך ומעייף.. זה קשה.. צריך לדעת איך לאכול את זה... ו
וגם, אם אתה רוצה להדריך, ולהתנדב וכל הדברים האלה, אני לא ממליצה על פנימיה.. מניסיון, זה ממש קשה לשלב את הכל ביחד.....
אני חושב שפנימיה זה הבחירה הטובה ביותר בגלל הקשר החברותי שאתה לומד לאט לאט איך מתחשבים באחר איך נעשים אנשים אכפתיים יותר לחברה גם אם זה קצת קשה בהתחלה (אתה תעבור את זה מדובר בסך הכול חצי שנה לכול היותר) מה הדבר הכי קשה? תשובה: שעות השינה! (אבל אתה תתרגל אני בטוח- כמוני) אל תעשה את הטעות לוותר על הפנימיה!!!!!! אולי קצת תיתבעס בהתחלה אבל זאת תהיה בחירה שתעזור לך בחיים המון!- מניסיון!
אמרו לי שהיום כבר אין מקוריים. רק מחודשים. ומחודשים אפשר גם לקנות באינטרנט ב 80 ₪.
יש באתר הזה גם חדשים, לא רק מחודשים. יותר יקר כמובן...
וכולם אמרו שזה נקרא שהוא החזיק יחסית טוב... שנה ככה...אבל הוא היה נדפק לי מלאאא!-ככה זה מחודש...זול ודפוק...תקנה בסטוקים![]()
בינתיים הוא בסדר גמור.
לפעמים הוא עושה טיפה בעיות, אבל לא משהו נורא...
רציתי לשאול לכמה חברי מהפורום הנ"ל לימוד תורה זה דבר משמעותי בשבילו בחיים, ומה הוא מוכן להפסיד בשביל זה?
זה נותן לי הרבה ערך לחיים, וסיפוק על זה שאני עושה את מה שאני צריך לעשות.
אני לא יודע כ"כ למה התכוונת כשאמרת להפסיד, אם תפרט יותר אולי אוכל לעזור לך...
אבל אני מתכנן לשבת כנראה כל החיים וללמוד (באמת!! אפילו בגרות אני מאוד מתלבט אם לעשות...), ואני לא כ"כ רואה את זה כהפסד... זה תלוי בהסתכלות שלך.
לסיכום- אני לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך, אבל באופן כללי מה שאתה קורא לו הפסד זה תלוי בהסתכלות שלך על מהי רמת המעורבות של התורה בחייך. וזה נושא ארוך שאין לי כח וזמן לכתוב עליו עכשיו.
יום טוב אח שלי!! ![]()
אבל יכול להיות שדווקא לעשות בגרות יעזור לך להישאר יותר שנים בישיבה
אבל לפעמים כאשר אדם יודע שכאשר הוא ירצה לצאת החוצה יהיה לו פרנסה הוא יכול ללמוד יותר שנים ויותר בשקט נפשי כי אין לו את הדאגה הזו לעומת זאת מי שאין לו בגרות גם כשהוא יושב ולומד יש לו דאגות על הפרנסה מה יקרה אם...
עם כל הכבוד למה שאמרת, זה נשמע ממש שטותי!
להיפך! אדם שיודע שהוא יכול לצאת- לכאורה לא יסתפק במלגה של כולל.
אבל בכל מקרה- אם ארצה להשלים את הבגרויות מתי שהוא- אני יכול ועוד איך, לא כ"כ חסר לי שכל... ![]()
בכל מקרה- שכוייח...
רציתי רק לדעת האם אתה באמת מבין מה גודל האחריות וגודלה של המשימה שלקחתה? ולא חס וחלילה להחליש אותך אני רוצה אלא רק להבין אך בחרתה כבר בדרך כזואת?
א. אני יודע טוב מאוד את גודל המשימה שלקחתי.
ב. זה ב"ה החינוך שקיבלתי בבית ובעיקר בישיבה (שבה רוב היוצאים הולכים לדרך כזאת..)
אתה מסכים שלימוד תורה זה דבר שאדם בונה על ידו את עצמו בלי קשר ללדעת מה לעשות? את מסכים שי חובה על כל בן יהודי לבת ללמוד כמה שהוא יכל ויש גם מושג של " ביטול תורה" ?
כן כי אם לא אז כבר מזמן לא הייתי איפה שאני היום...
בתור מגמת חיים האם אתה רואה את התורה כבסיס של חייך ושהכל כפוף לה? גם אם לא תהיה רב- בבית שלך ידעו שהדבר החשוב ביותר הוא תורה?
שאמרתה שאתה לא רוצה להפסיד?
האם אתה תהיה מוכן לחיות יותר בצימצום כלכלי, ולחיות על מלגות או הכנסה מועטת( בלי להכנס לנושא של "גדול הנהנה מיגיע כפיו) ובמקום זה לשוות ולעמול בתורה
שיעורים בתשלום
משהו שמפסידים ממנו ולא מרוויחים... דווקא לימוד תורה אמור לתת הכי הרבה בכל המישורים- פשוט לפעמים צריך לעשות סדר עדיפויות כדי לא להפסיד זמן ואיכות של לימוד
ואם זה הופך להיות חלק מהותי בחיים אז אפשר להצליח וגם להתקדם בלימוד
אוייש.. ד' יעזור.