פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 498)

כא-ל
לא-מ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיג-קיח
קכב-קל


 

בעז''ה ישר כח!

כא-ל
לא-מ
עא-פ
קא-קיב
קכב-קל
 

היא כתבה..

כותבים רק מתי שלוקחים בשם משתמש אחר)

כא-ל
לא-מ
עא-פ
קמא-קנ ויהי רצון


4 אחרונים!!
אשרי כל המגיבים כאן

שבת שלום!

מה זה בשבילך ההפרדה או הרחקה מהבנים?
למה את חושבת שאת צריכה להיות שונה באישיותך בזמן דיבור או שהות או כל דבר שקורה איתם?
מה זה צניעות בעינייך? מתי היא טובה?
מה זה בושה? מתי היא נצרכת?

ולסיום
את בסדר עם הבלבלות!

תבררי קצת
והכל יהיה טוב

השאלות למחשבה..

 

אני ביררתי עם עצמי את התשובות שלי לשאלות האלו, וזה שאלות שכדאי וחשוב לשאול..

אבל נדמה לי שלא הבנתי איך זה יעזור לי. אשמח שתסבירי

 

ושוב תודה!

מה השורש של ההתנהגויות או המחשבות שסיפרת

אם יש להרבה אנשים בעיה כלשהי זה לא הופך אותה לנורמלית...

*ונחמת שוטים 

רק שאני מתפוצצת מצחוק:-/
ואני לא יכולה להפסיק...

בהצלחה נשמה!

גם שזה החינוך שקיבלת.(ההפרדה כאילו, שזה התוצאה שלה...)

את נורמטיבית.(בעיני. נראה לי שכל בת דוסית שחיה במציאות נפרדת נתקלת בזה)

יש בנות שזה יותר גרוע....(אני למשל. אני נהיית מוחצנת אם זה מפגש ארוך, כמו שאכלים סעודה אצל משפחה של חברים,ואז אני תמיד קמה לעזור, ואם עולה עניין פוליטי מתערבת וכו', או שאם אני רואה ברחוב בן דוס, אני מסמיקה ולא מסתכלת. וזה קורה לבד.)

ואני חיה במציאות של מפגש עם גברים זרים.(הבעל של אמא שלי והבן שלו.) וזה קשה. מאוד. וחיים עם זה. ככה העולם שלנו.

אם יש למישהו עצה או תובנה יותר טובים מזה אני מצטרפת לבקשה...

ולא חינכו אותי לחברה נפרדת

 

 

ממש הואת את הרגשות שלי על כתב..

קיצור.

מה שנראה לי- שיש לך שני דברים:

בושה מגברים

ופחד מגברים

 

שזה קצת אותו דבר

בושה מגברים היא דבר טוב- במידה.

זה טוב לא להרגיש בנוח להסתכל לדוד שלך בעיניים.

גם ה"מין השני" דורש ממנו יחס אחר. ז"א- לגברים מדברים אחרת בד"כ.

וממש רואים את זה כשהולכים לפעולה נגיד רק של בנות, או מעורבת. ההתנהגות שונה.

קיצור, בבושה יש גם דברים טובים מאוד. ואני לא חושבת שאמורים להתנהג לבנים כמו לבנות.

הבושה הזאת היא גם הרבה בגלל שאין כללים עד איפה בדיוק מותר לדבר. מה מותר ומה אסור. וצריך להיות כזה עם יד על הדופק..

פחד הוא בעייתי. הוא בגלל שאיבדנו אמון בסיסי בבני אדם, באשמת האלו שראויים שיאבד לנו האמון בהם.

אבל לא כולם מפחידים.

 

מה עושים עם הפחד הזה?

וואלה אין לי מושג.

אני שואלת את עצמי בדיוק אותה שאלה(:

אולי בבת מלך יעזרו לך עם זה

 

מפחדת מגברים..

ממש לא.. 

לא יודעת כרגע איך להגדיר את מה שאני חשה.. אולי באמת זה סתם כי אני דוסית.

עולם שכזה..

 

ואיך באמת מגיעים לבת מלך??

תפני במסר למנהלות של בת מלך- נחל וקול דממה.

כ"כ כואב שזה המצב

וזה ממש יפה! נשמח ממש כל שבוע

👍👍
אהבתי תרעיון עלי והמשיכי עלי והצליחי😁 ישכויאח
(לומשנה שקראתי כבר את כל הספר אבל אחלה ספר! תמשיכי)

תודה!

גם אני קראתי את רובו

זה נשמע שגם את😁

יש לי עוד כמה כאלה חמודים מתישהו אולי אני אוסיף\אשנה

אפילו מדיי לדעת כמה

היא תספר לכם..
@just dance

הרמב''ם כותב במפורש על הפסוק הזה. למה להידחק לדברים שאינם מציאותיים?? בזמן המשיח עולם כמנהגו נוהג. כל חוקי הטבע יישארו אותו דבר, אנחנו לא מצפים לניסים גנדיוזיים שינצחו את כל אויבינו בנקישת אצבע

"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות".
מן הסתם יש שחולקים

אחרי שהמשיח יתגלה יהיו שני זמנים:

הראשון זה עולם כמנהגו נוהג- הכל ממשיך כרגיל, עם הבדל קטן אבל גדול. לא יהיה רע בעולם! כולם יחיו בשלום!

והזמן השני- זהו הזמן בו יהיו ניסים גדולים: כמו תחיית המתים, וכדומה.

זה העתקדבק מחב"דפדיה:

 

כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו האמונה בימות המשיח היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם ימות המשיח הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של המשיח ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך הטבע או בדרך נסית.

הרמב"ם סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו:

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד."

 

אולם הרבי מבאר כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים שעיקרם הוא תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "עולם כמנהגו נוהג".

הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "זכו", תגיע מיד התקופה השניה.

לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של "זכו" - ואז יזכו לתקופה השניה.

עולם כמנהגו נוהג".   הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "זכו", תגיע מיד התקופה השניה. לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של "זכו" - ואז יזכו לתקופה השניה.

(המקור של החלוקה זה מהרמב"ם, והרבי מליובאוויטש מרחיב.)

 

יש שתי מצבים שהמשיח מגיע. 

1. של "זכו"- המשיח מגיע בצורה ניסית ועל טבעית.

2. של "לא זכו"- המשיח מגיע עני ועל חמור. והכל קורה בתהליך איטי ומתמשך ובלי ניסים מיוחדים.

 

אבל.. יש נבואות על ניסים בביאת המשיח כמו תחיית המתים- שתיהיה, אז איך מסתדר?

 

כאן הרבי מליובאוויטש מסביר שאם ח"ו בנ"י לא זכו, אז ביאת המשיח מתחלקת ל-2 קבוצות:

1. "עולם כמנהגו נוהג"

2. תקופה עם ניסים גלויים. 

 

אגב... בהמשך הרבי כותב שזה יכול להיות ביחד שתי התקופות האלה! שני המצבים יתאחדו!

שזה שאנחנו רואים תהליך איטי של גאולה, לא סותר שפתאום באמצע המשיח יגיע בפתאומיות ויעשה ניסים, ויווצר מצב של "זכו"

 

ציפייה לגאולה ניסית עלולה לגרום למשברים

אחת משתיהן.
וכשאנחנו יודעים שיש 2 מצבים, זה עוזר שלא יהיה ח"ו משברים.

אתה כתבת?

כתבת ממש יפה ממש כישרון נשמח אם תעלה עוד שירים כאלו לפורום

לא יודע אם זה הובן כ"כ אבל התובנה היא שעיקר החורבן הגיע כי היתה שינאת חינם-פרוש הדבר שינאת חינם שלא ליכדו כוחות כדי להלחם ברומאים, ומזה נבע העניין הרוחני אך אם במלחמה היו מתאחדים היו מנצחים ומכאן לזמננו.....

איך מגיעים לשם?

יישר כוח!

איזה נוסטלגיות..שנים שכבר לא הייתי

נחמד לפגוש אנשים כאלה מדי פעם

התנדבות במציאות.
זה דבר נחמד, כי זה נותן רובד נוסף לפורום- פוגשים את מי שמאחורי הניקים, אבל זה גם התנדבות אז יש לזה איזושהי משמעות, זה לא סתם לשבת ולהתבטל.

שנה שעברה זה היה בשערי צדק..

@יאירוש

@עמירם

@ייבנה המקדש!!

@א"י השלמהה

@בוערת

@אנונמי

@חופש גדול

@אריאל בנשמה

@הכל זה לטובה

@אהבת עולם!

@אהבת ישראל!!

@א"י הקדושה

@טום בוי

@אי לעם ישראל

@סר מהחינוך

@יעלוש מחבד

@נער מתבגרר

@קשה זה טוב

@פיצית!!!

@רק שמחה!

@אוהב אותך ה

@תורה מעל הכל!

@הכל מאת ה'

@פשוט להיות

@just dance

@נער גבעות מצוי

@מבסוטטט

@משתדלת יותר

@שים לב לנשמה

אם יקבעו תאריך אני אראה אם אוכל..

בע"ה נקבעו התאריכים של ההתנדבות!!

התנדבות הבנים תתקיים בתאריך..... |תופים|

יום חמישי, כ"ה אב!!

והתנדבות הבנות תתקיים בתאריך.... |תופים| |תזמורת|

יום שלישי, כ"ג אב!!
אנא שריינו את התאריך ותשמרו מקום בחופש לאירוע מרגש זה⁦⁩⁦⁦⁩

נתראה

בס"ד

ממש החזרת עטרה ליושנה

בע"ה שזה יהיה פתח למפעל התנדבות מתמשך

וגם @נפש חיה.

נשמח ממש שתבואו!!

בסייעתא דשמייא
בינתיים קבלי חיבוק ענקי ממני
את יכולה גם לכתוב את כל המשפטים שכתבו פה בשירשור של משפטים יפים... יש שם מלא ממש יפים ומחזקים!

לכתוב דברים מחזקים, נגיד כל מיני משפטים של אמונה בה' שאת מכירה, כל מיני תובנות, ואם את טובה בדברים האלה של הכתיבה אז זה יהיה ממש טוב אם לכתוב מין שיר כזה,

לפני כמה זמן מישהי העלתה אני לא זוכרת מי, הודעה עם דברים ממש מחזקים למי שבמשבר וזה היה לי ממש טוב לקרוא את זה..

 

אגב פרסמו פה פעם על מישהי ששולחת חיזוקון יומי, מומלץ ממש ממש!! 058-458-6666.

1. אני לא רגיל רק בגלל שאף אחד לא חושב שאני רגיל- פלא
2. הרגל את עצמך לחשוב אך ורק מחשבות חיוביות; הן תחוללנה בך נפלאות. - רבי נחמן מברסלב
3. האושר לא במרחקים ולא מעבר לים כי אם בתוך ליבו של האדם פנימה- הרמבם
4. "מקורו של האושר האמיתי הוא בתוכנו, ואין ביכולתם של בני אדם לאמלל לחלוטין אדם המבקש להיות מאושר."– ז'אן ז'אק רוסו
5. אל תטעה בין שברון-לב לבין עצבות ודיכאון. דיכאון הוא כעס, תלונה נגד האל משום שלא נתן לך את מבוקשך. אך כשלבך שבור, דומה אתה לילד קטן הבוכה משום שאביו נמצא רחוק ממנו - רבי נחמן מברסלב
6. עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו ולישב דעתו ולחשוב - רבי נחמן מברסלב
7. הרגל את עצמך לזמר ניגון. זה ייתן לך חיים חדשים וימלא אותך בשמחה- רבי נחמן מברסלב
8. אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן.- רבי נחמן מברסלב
9. תבטיח לי שתזכור תמיד שאתה יותר חזק, יותר אמיץ, ויותר חכם- ממה שאתה חושב" (פו הדוב)
10. "כיצד להתייחס לקושי ולספק? הקשיים והספקות בדרך אינם תקלות במהלך חייך, אלא מדרגות ומבחנים המקרבים אל האמת" (ליקוטי מוהר"ן)
11. כוון אותי שאהיה כלי לשליחותך. סלול תחתי שבילים זרועים בהצלחה. תן לי אומץ רק לדעת את כוחי. להאמין בעוצמתי, להאמין בשליחותי. לדעת - יש לפיד בוער בנשמתי. (אודי דווידי)
12. בפנים בפנים עמוק, שם כולנו גיבורים. הבעיה היא שאנחנו לפעמים שוכחים שזה ככה. (הרב קוק)
13. הקב"ה לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.

אם את רוצה עוד תכתבי לי באישי, יש לי עוד הרבה משפטים ואם את רוצה אני יכולה לכתוב לך גם איזה קטע...

אל תגיד לה' כמה גדולות הצרות שלך, תגיד לצרות שלך כמה גדול ה'

 

חיה את יומך כאילו זהו יומך האחרון, אך תכנן את תוכניותיך כאילו תחיה לעולמי עד.

יש איזה קטע ממש יפה, על אדם שחולם שהוא רואה את רצף החיים שלו כעקבות בחול על שפת ים, ולכל אורך הדרך יש 2 זוגות של עקבות רגלים- שלו ושל הקבה. ואז הוא רואה שדווקא בתקופת הקושי שהיתה לו, יש רק זוג עקבות אחד. והוא שואל את ה' למה דווקא כשהוא היה צריך אותו הוא עזב ונתן לו ללכת לבד? וה' כאילו עונה שהעקבות שהוא רואה בתקופות האלו, הם העקבות של הקב"ה שלקח אותו על הכתפיים.. [אם למישהו יש את זה נגיש הוא מוזמן לשלוח, אם לא אחפש את המקור בהזדמנות..]

 

לילה אחד אדם חלם חלום

הוא חלם שהוא הולך לאורך החוף

עם אלוהים

על פני השמים חלפו במהירות

סצינות מחייו.

בכל סצינה הוא שם לב

לשני זוגות

עקבות רגליים בחול.

זוג אחד שייך לו והזוג השני

לאלוהים

עם חלוף הסצינה האחרונה של חייו

הוא הסתכל אחורה לעקבות שבחול.

הוא שם לב שפעמים רבות

לאורך דרך חייו

היה רק זוג עקבות אחד, כמו כן הוא

שם לב שזה קרה בתקופות

השפופות

ביותר בחייו.

דבר זה הטרידו והוא שאל

את אלוהים

בנוגע לכך:

"אלוהים, אתה אמרת

שביום שאלך אחר חוקיך

אתה תלך עמדי לאורך כל

הדרך, והנה

שמתי לב שבתקופות הקשות

ביותר בחיי יש

רק זוג עקבות אחד. אינני

מבין מדוע כאשר

הצטרכתי אותך יותר מכל

עזבתני

ענה אלוהים: "בני

היקר עד מאוד, אני אוהב

אותך ולעולם לא אעזבך.

באותן תקופות שבהן כה רב היה סבלך

כשאתה רואה זוג אחד של עקבות

לא היו אלה עקבותייך

היו אלה עקבותיי שלי

כשנשאתי אותך על כפיי."

20170730120350.docx

ה' לא נותן לאדם ניסיון לפני שהוא נותן לא כוחות להתמודד איתו

אצל ה' תברך הכל אפשרי...

יש עניין שיתהפך הכל לטובה

יש שיר שכתבתי פם, אכתוב אותו בהמשך..




 

 

את בת, נכון?

 

תמיד יש מישהו שסובל יותר ממך וקשה לו יותר ממך

הוא בעצם חוסר נכונות להמשיך באותו מסלול באני עד כה.

וזה מצויין.

כי הדבר היחיד שזה אומר זה שכדאי לי לחפש מסלול חדש או לפחות רכיבים חדשים למסלול הקיים, כי אחרת רע וחסר לי.

כשזוכרים ומבינים את זה זה עושה סדר בראש. כי באמת אנחנו רוצים לחיות ולעשות טוב ושיהיה לנו משמעותי וזו הסיבה של חוסר הסיפוק בקיים עד כדי שעמום קשה וכו'. אז פשוט לחפש במה אני טוב, מה אני אוהב, איזה תכונות חזקות בי, מי האנשים שנח לי לידם, מה יש בהם, מה מזה אני יכול לפתח בעצמי, ועוד שאלות וסדנאות ודברים שיכולים לחזק את האור והטוב שבי.

אין רע גמור

הרע הוא כיסא לטוב

וכשהרע הוא כיסא לטוב,

אזי הכל טוב מוחלט

עומד על פי תהום פעורה

מתחתי אדמה לוהטת מאש עבירה

לפתע בוקע קולי השבור

מלב מבולבל מטושטש ומותש

אלוקים אני אוהב אותך אומר הקול

באמת אוהבך חוזר ולוחש, אהוב אתה מכל

 

חורק ונעצר בתדהמה

בתוכי מרקחה רעש ומהומה

מאין בקע, כיצד ולמי קרא?

איך יכלה לצאת כעת אותה הצהרה

 

מביט סביבי שקט שורר

צופה באברי המחייכים-השקט סורר

נבוך מחיוכם השמעו גם הם את מילי?

הצוחקים הם עלי?

או שמה חיוך אהבה שולחים הם אלי?

 

צחוק נשמע משכלי בוז עצוב יורד לגופי

לעג מזלזל נושא קולו ואומר

הן לא בוש אתה לשקר

שמור מילים יפות אלה לעת וזמן אחר

משפיל עניי ומוריד פני רוצה לשקוע

להעמיק ולצלול ואת אשר בי להוקיע

 

אך נתקע, נתקע ברגש

רואה את 'הקול' יוצא והולך לו חרש

קול אמיתי שמעת אומרים עקבותיו

קולך הטהור הוא מודיעים פעימותיו

 

רגשי קודש מתעוררים

אהבת א-ל משמיעים

אש יוקדת אש קודש

את שלהבת י-ה מעלים

מכריתים את הקוצים

ומשביתים את החוחים

נותנים לשושנה לפרוח

להפריח פרחיה ואת ריחה הטהור לשלח...

 

[נכתב מזמן ולא יצא לי לעבור על זה שוב, אז זה לא מושלם מבחינה תחבירית]

 

הביטו אל האופק
אל המקום בו מתחברים
 מים ושמים.
הביטו אל האופק 
ושאפו תמיד להגיע אליו,
אל מקום החיבור.

וכשתגיע אליו,
תגלו שבעצם נקודת
האופק התרחקה.

ושוב תביטו אל המקום
בו מתחברים מים ושמים
ושוב תשאפו להגיע אליו
כי זו מטרת האדם
להתקדם הלאה
ולשאת מבט אל האופק.


שנזכה רק להתקדם בעזרת ה' יתברך!!!

על ידי התפילה מתחברים לה' וממשיכים קדושה לכל היום.

גם לזמנים שנמצאים מחוץ לשטח הבית כנסת

אהבת ישראל- בנשמה....
בדרך כלל כשאנחנו שומרים/ רוצים לשמור על הרגל מסויים- הסיבה לכך היא שאנחנו מבינים שאותו הדבר פועל לטובתנו / אנחנו נהנים לעשות אותו. ייתכן שבאותו אופן יהיה היחס לתפילה. אנחנו יודעים שהתפילה – מלשון "צמיד פתיל"- כמו שני חוטים ששזורים ומפותלים-מחוברים ומלכודים יחד לחוט מקשר , כך אנחנו- קשורים ומחוברים בקשר בל יינתק עם אבינו מלכנו שאוהב ומרעיף עלינו טובות. בעצם, התפילה מקשרת אותנו להשם, וכמו פתילה –מאירה  ומחדדת את ההכרה שרק הוא ית' יכול לתת , הוא מהווה את המציאות בכל עת וזמן- ואין שום מציאות מבלעדיו כלל. אפשר להגיד גם, שהיא יוצרת בנו כלי על מנת לקבל את השפע שהשי"ת רוצה להשפיע לנו. זאת הזדמנות פז לאדם- להרגיש קרוב קרוב לה'- הוא זמין תמיד- בכל מקום וזמן- לא צריך זימון תור או לשלוח SMS...חסד חינם. כמה נפלא! כמובן שבעולם האדם פועל ויוצר באופן גשמי, אבל התפילה מאפשרת חיבור ותזכורת לצד הרוחני שבו. הנשמה- שהיא חלק אלוק ממעל- תמיד מתפללת. שואפת להתחבר ו "לטעום" את אותה התעלות רוחנית שמיימית- גם בעולם הזה.על ידי תפילה אדם יכול גם לפעול ולהשפיע ממש באמצעות המילים היוצאות מהלב!..

"למדני אלוקיי ברך והתפלל...."

N-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">כדי שנרצה לשמור על התפילה כמשהו נעים, שכיף לנו לעשות אותו- לא רק כחיוב מכורח מה שהורגלנו במסגרת היומיומית,  אלא מכח החלטה ובחירה עצמאית מודעת לחלוטין ומהנה-
כדאי להבין בכלל- מהי התפילה? למה צריך אותה? ולמה לשמור עליה גם בחופש?
את כל זה כדאי לברר, ללמוד על מנת להבין את חשיבותה וממילא לחדד אצלינו את ההכרה והרצון לדבוק בה גם בזמנים "ריקים"... ככה שהיא תהפוך למשהו כיף ולא "מעיק" שצריך לסיים איתו... וידוע שהעיקר בתפילה הוא הכוונה- ואיך נתכוון אם לא נדע על מה אנחנו מתפללים? לכן, כשנשים לב למילות התפילה- והיא תהיה נוכחת בנו-  אנחנו נוכל להרגיש קשורים ודבקים בהשם דרכה. ונהנה מקרבת ה' שנוצרת באמצעות הפנייה אליו...

מהרב שרקי שתפילה היא מלשון "פלילים".
זה על מימד הדין והרעדה בחוויית התפילה.

הרב עדין שטיינזלץ ב13 עלי השושנה נדמה לי

ספר החינוך

הרמבם בהלכות תפילה- ספר אהבה

השתפכות הנפש

של הרב דרוקמן

בנות-כ"ג אב.
בנים-כ"ה אב.

טוב, בנימה חגיגית זו... - נוער וגיל ההתבגרות


עדיין לא הודיעו שעות..
וניפגשים בתחנה מרכזית ירושלים ,זה הפרטים לבנתיים

א-י

יא-כ

כא-ל

לא-מ

מא-נ

נא-ס

סא-ע

עא-פ

פא-צ

צא-ק

קא-קיב

קיג-קיח

קיט-קכא

קכב-קל

קלא-קמ

קמא-קנ+ יה"ר

 

יא-כ

כא-ל

לא-מ

מא-נ

נא-ס

סא-ע

עא-פ

פא-צ

 

קא-קיב

קיג-קיח

 

קכב-קל

קלא-קמ

קמא-קנ+ יה"ר

 

יא-כ

כא-ל

לא-מ

מא-נ

 

נא-ס

סא-ע

עא-פ

פא-צ

 

 

קלא-קמ

קמא-קנ+ יה"ר

יא-כ

 

לא-מ

מא-נ

 

נא-ס

סא-ע

עא-פ

פא-צ

 

 

קלא-קמ

 

 

לא-מ

מא-נ

 

נא-ס

סא-ע

עא-פ

 

 

 

לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ

שיהיה ביום אחד

נא-ס
סא-ע
עא-פ

לכתבים של מגזין "שמיים" אם את רוצה לכתוב בעיתון

יהיה בחנוכה

הענות... בהצלחה!

מעביר שיעורים פרטיים מעלים, לא יודע אם גם לבנות. שאבדוק?

של אריאל.. אבל מיועד לכולם...
זה ממש טוב!
למדתי מזה המון! כדאי!

 

נשמע לי קצת חוסר הבנה.. אולי זה בית מדרש שלא ממש אוחז. אולי הוא התכוון שכל הדברים האלו הם תוצאה של החורבן...

 

אבל, שטויות!! שכוייח עצום על הרעיון הטוב, באמת מעורר במידה גדולה!!!

מי שכתב את הקטע הנ"ל לצערי לא יודע מה זה חורבן, לא יודע מה זה גאולה..

אנו בדורנו כבר רואים את הגאולה, זוהי ממש כפיות טובה,

יהי רצון שה' יפתח את עיניו לראות את כל הטוב, ולא רק להתמקד בנקודות הללו.

אני מסכים שהם באמת לא נעימות וכואבות לנו מאוד, והם באמת נקודות שצריכות תיקון, אבל להתמקד בהם ולומר "חורבן" זה כפיות טובה וגובל בכפירה בכל הטוב שה' נותן לנו...

את זה....

האם להסתכל מזווית שאומרת : "וואו! ה', כמה טוב יש לנו!"

או: "כמה רע לנו וחורבן יש..."

וכותב המאמר הנ"ל די מתמקד בכל הנקודות שהוא קורה להם משום מה - "חורבן"...

עכשיו זה בדיוק הזמן להתבונן בצרות של עם ישראל, להצטער ולתקן

קראתם קינות?! מה שכתוב שם זה מתאר חורבן!

חורבן בית המקדש זה חורבן!

שמעתם סיפורים מהשואה?! זה חורבן!

 

איך בדיוק אפשרי לקראו חורבן לדברים הללו שכותב המאמר מתאר?!

חורבן זה דבר הרבה יותר מזעזע! 
לא אמרתי להתעלם מהנקודות הללו, הם נקודות כואבות מאוד, אבל הם לא חורבן!

כותב המאמר מוזמן להסתכל החוצה, לראות שאנו דור של גאולה! 

כמובן שהם נקודות לא נעימות, אך המילה חורבן כלל לא במקום.

בדור של גאולה אין חורבן?!

אסונות פרטיים ולאומיים פוקדים אותנו חדשים לבקרים

חורבנות קטנים וחורבנות גדולים מהכול צריך להיגאל. יש בחינות מסוימות שאנחנו יותר בעומק הגלות מאז ומעולם 

 

אבל חורבן - זה מציאות גדולה ומורכבת ....

הנקודות הנ"ל אינם חורבן, הנקודות הנ"ל הם נקודות שצריכות תיקון, חיזוק, הם נקודות כואבות שצריכות טיפול.

הם אינם חורבן.

למה לא?

אם אנחנו מסכימים שצריך תיקון אז אנחנו לא ממש חולקים רק לא הבנתי מה הבעיה לקרוא לזה חורבן?

לך יש הגדרות מסוימות וככה גם לו. ההגדרות שלך מופיעות בש"ס ובפוסקים? אם לא אז גם ההגדרות שלו לגיטימיות. 

 

מילון: 

חורבן = הרס מוחלט.

הכותב לא הסתכל במילון. דרך אגב גם השואה היא לא חורבן עפ"י המילון כי לא כל עמ"י נחרב.

אבל לא נראה לי שיש משמעות לדיון הזה העיקר שלא מתעלמים מהבעיות הרבות מאד בתהליך הגאולה

 

ולמען האמת בדור הגאולה הזה בכלל לא ברור שהדברים מתקדמים למקום כ"כ חיובי. אבל אנחנו מאמינים.

הכיוון טוב ב"ה, עי' כל מדרשי חז"ל שמדברים על כך...

עם ישראל לא מתקדם לקראת תשובה, לקראת אהבת הארץ, לקראת אהבת ישראל הוא פשוט לא.

אף על פי שיש התקדמויות פרטיות ויוזמות וכו' אבל בעיניים גשמיות רוב עם ישראל לא מקיים תורה ומצוות וגם בתוך אלה שכן יש הרבה בעיות ובכלל באופן כללי יש הרבה בעיות. אבל כמו שאמרתי אנחנו מאמינים שהרי בסוף הקב"ה יהפוך הכול מה לא ככה?

באיזה מדרשי חז"ל מדובר?

סוטה מב עמ' ב':

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים"

אבל אם אני מבין את הארמית נכון אז כתוב כאן רק כמה הדור ההוא יהיה על הפרצוף, לא? 

" העולם חשוך בבסיסו.

כל נקודה של טוב היא שפע אלוקי הנמשך לבריאה,

התבונן בו ,התעכב עליו עוד ועוד , יקר אותו!"

                                         (רבנו)

@קופקליפטוס

אולי זה מעובד

איזו שיחה/ תורה?

איזה כפיות טובה יש פה כלפי הקב"ה?
להתכחש לזה שיש עדיין קצת שנאת חינם? שיש פיגועים? שיש עוד מלא דברים שקשים לנו..

אנחנו חיים בדור של גאולה, נכון.. יש מלא דברים טובים, באמת מלא.. אבל יש גם דברים שטעונים שיפור, צריך גם לשים אותם על השולחן. אי אפשר לחיות בהרגשה שהכל טוב מדי, ככה לא נתקדם. המצב מעולה, ויש לנו עוד לאן להתקדם..
עדיין יש לנו על מה לבכות בתשעה באב

חייבם לשים את הדברים הללו על השולחן ולטפל בהם, יש עוד מה להתקדם, אבל חשוב מאוד בדורנו לראות את הטוב.

רק מיאש ומזיק לרצון להיות דור של גאולה ודור טוב יותר זרקת לנו את המציאות ישר בפרצוף בלי לראות את הטוב שיש (ויש) בכל אחד מהדברים 

זו המציאות בלי הדברים הטובים שבה, כמו שכתבתי

 

 

כי כל אחד חושב אחרת ונלחם למען האידאלים שלו,ובצדק................................................................

יהיה יותר קל.


בינתיים זה מפורר אותנו
ממילא קל להרוס לנו.

הלוואי שנצליח.. בעז"ה.

עם תחליפים של סוכר חום ומחמאה
לחם חום
והכי חשוב כושררר

אומרים לי התעמלות התעמלות... מפנה לזה זמן ותכלס' נתקעת ...

אז מה צריך לעשות??? בחייתתתתתתתת

אירובי- פעילות שמגבירה את הדופק, עצימותת בינונית שאפשר להישאר בה 20-60 ד'

למשל הליכה, ריצה, שחייה, אופניים

 

אנאירובי- אימוני התנגדות וכוח המעלים את מסת השריר

יש מליוני סרטונים ביוטיוב, אני אוהבת למשל את הסרטונים של אירה דולפין

 

גמישות- מתיחות, מאריך את השריר

חשוב לפני ואחרי אימון

בנוסף חשוב חימום לפני אימון

 

מומלץ לשלב בין 3 סוגי הפעילות הגופנית כי כל אחד מהם עובד על משהו אחר

כדאי לבחור פעילות מהנה ואהובה ולגוון

 

מעבר לזה- כדאי לעלות במדרגות, ללכת ברגל, להיות פעילים כמה שיותר

מממש מממש מממש תודה!!!!!

להכין טחינה, חומוס, סלטים, לחם (מלא), חביתה, ירקות, פירות, גבינות... ב"ה לא חסר..

יש לי מתכון מעולה לעוגיות קוואקר טעימות בטירוף שיש בהן רק חומרים בריאים!
אפשר קרקרים של לחמית שזה יותר בריא...
וסלט ירקות- ממש משביע וזה טעים. אפשר להכניס לתוכו הפתעות מיוחדות- אגוזים, שקדים, חמוציות...
בהצלחה!

אפשר בבקשה את המתכון?

 

עריכה- ההודעה קפצה, התכוונתי להגיב לבוערת לא"י!!!

עוגיות קוואקר
מצרכים:
1 כוס שיבולת שועל
1 כף קמח תופח (אני מכינה עם קמח מלא)
3 כפות דבש
1/3 כוס שמן
3 כפות טחינה גולמית
1/4 כפית קינמון
2 כפות שומשום
3/4 כוס שקדים או/ואגוזים קצוצים
2 כפות קוקוס
1 ביצה
אופן ההכנה:
לחמם תנור על 180°
לערבב חומרים יבשים
להוסיף את החומרים הרטובים
לשים על נייר אפייה בכמות של כפית גדושה
לאפות עד שמשחים.
בתיאבון!!!

אם רוצים להרזות לא כדאי לנשנש בכלל!! אבל, אם כן לפעמים צריכים משהו לנשנש, אז אפשר לקחת חטיפי בריאות. יש את האלה שיש בהם 100 קלוריות, אני ממליצה מאוד... אבל לא לאכול מהם הרבה.

זה בהחלט קשה בלי לנשנש, אבל אפשרי.

שייק פירות ו/או ירקות

יוגורט עם גרנולה ופרי

פרי עם אגוזים/ שקדים

כמה מציות עם גבינה או אבוקדו

עוגיות ש.שועל

ירקות טריים

כדורי תמרים ואגוזים/ שקדים

גרגירי חומוס מבושלים ומתובלים

אדממה

3 כוסות פופקורן ללא מלח וללא חמאה

כוס דגני בוקר מלאים עם כוס חלב

פריכיות אורז

קרטיב דל קלוריות- יש קרטיבים עם 10 קל' לאחד!

גמבה ממולאת בגווקאמילי או גבינה

בייגלה דל שומן

פרוסות תפוח עם חמאת בוטנים טבעית

ביצה קשה

קוביית שוקולד מריר

תירס גמדי

טורטיה עם שעועית או עדשים וירק

יוגורט קפוא- מקפיאים עם מקל ארטיק

חלבה

חטיף אנרגיה

מסטיק או סוכריה ללא סוכר

ארטישוק

כוס שתיה חמה

 

תבדקי שאת שותה מספיק וש3 הארוחות העיקריות ביום מכילות את כל אבות המזון- פחמימות מורכבות+ חלבון+ ירקות.

 

אני אוכל בין  הארוחות...

גזרים

אל תתעסקי באוכל במידה רבה . תאכלי ביום שלוש ארוחות מזינות  ירקות כל הסוגים בשר ודגים  ,הרבה מים

 כל פעם שבא לך לחטוף משו מתוק תצאי לטיול לבחוץ. תסעי על אופניים בריכה. הגוף שלך זקוק למשו מעבר שזה הספורט נותן המון והחוויה הכיפית . תלכי לחוג מחול . או תדליקי מוזיקה ותרקדי. בערב תשתדלי לעשות הליכות ריצות או מתיכות.. תלכי לחוגים בעיסוקים שונים שאת אוהבת.. כמו ציור. תטיילי.. תדמייני תכתבי. ..תנסי!!

כל פעם שאת רעבה/מרגישה שאת צריכה משהו מתוק תשתי חצי כוס מים, רוב הזמן שאנחנו מרגישים רעב זה בכלל צמא...

 

נמאס לי.

לאחרונה אני רגישה שאין לי רצון. זהו. אני אסחב את הצום עוד שעתיים-שלוש-ארבע וזהו. נשבר לי מהצום. נשבר לי מהניסיונות הכושלים והבלתי מובנים להתחבר. אני מוותרת. נמאס. לפחות תסביר לי למה להתחבר. למה מללשון מדוע. אבל:אני לא עושה כרגע מאמצים להתחבר. רוצה, תאכיל אותי בכפית.

ואני יודעת שזה לא בסדר להתנות כאלה תנאים.

אבל זה אני כרגע.

אוף. נמאס.

אילו היה לי סמארטפון. או טאבלט. או מחשב נייד.

אז הייתי יכולה להיות עכשיו בפורום.

ואז אולי מישהו היה עוזר לי.

והייתי יכולה לשמוע שיחות בלי לפחד שאני אבכה באמצע.

כי לא היה אכפת לי לבכות, בחדר.

 

יש. אבא הסכים בטאבלט שלו.

אני כועסת. כ"כ כועסת.

למה היא לא הסכימה לי ללכת?

מה אכפת לה?

לא נעצרים.

אז מה הבעיה?

שזה לא משרת את האידאלים שלה?

היא חושבת שזה בגלל לחץ חברתי וכי אני רוצה להיות קולית.

אולי.

אבל זה גם מעבר לזה.

אני רוצה גם קודם כל לא להיות בבית.

וגם לעשות סיבוב שערים.

היא אפילו לא יןדעת כמה זה חשוב לי.

היא חושבת שזה משתווה לשבת אצל ברוך מרזל. פחח. אפילו לא מתקרב.

אני רוצה באמת להיות בירושלים.

אני צריכה להבהיר לה כממה זה חשוב לי.

 

אני לא באמת חושבת ככה, נכון?????

הגשמה של חלום היא בעצם גם לוויה שלו.

וזב עצוב, כי זה גורם לא לרצות להגשים את החלום כדי לא לקבור אותו.

ובגלל זה אני לא רוצה בית מקדש. כי בית מקדש מבחינתי פרושו קבירה של חלום.

להפסיק משהו שכבר התאהבתי בו- החתירה והכמיהה התמידית לביאת גואל.

 

הצפתי קצת..

וזה קצת עצוב.

זה נכון. זה כיף לחלום על משהו, לפנטז עליו, לחשוב כמה טוב יהיה לנו כשהוא יגיע. וכשהוא מגיע אנחנו מאבדים את כל המחשבות והתקוות.