פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 501)

אני צריכה לחשוב על זה קצת ואם אני אצליח לגבש את המחשבות למילים אני אכתוב לך באישי בלי נדר.

בינתיים- את אלופה!

ממש אותו דבר
אם את רוצה אפשר בפרטי
תשתדלי להראות לה שאת לא אשמה ותגידי לה שהיא צריכה להתחיל לקחת אחריות

וואי אני ממש מבינה אותך, זה נשמע מאוד קשה... באמת.

רק אל תשכחי שהיא אחותך. והיא בשר מבשרך, וגם אם קשה לך איתה תדעי שבלב אתם באמת באמת הכי קשורות אחת לשניה... אתם אותה נשמה!!

ומי יודע בסוף אתם תיהיו חברות טובות ממש!! ויהיה לכם קשר טוב. כבר שמעתי על הרבה מקרים כאלה......

הפורום, כמה פעילים יהיו בו וכו'...

שאלות לדיון שנראים לי קשורים למגזר הזה. הגדרה- כל מי שרואה את עצמו בתוך ההגדרה הנ"ל

אבא, תרחם עלינו!!!!!!

אנחנו נענשים וזה קורה על ידם. באותה מידה כל עם אחר יכל להרוג בנו רח''ל ובזה הדור הם נבחרו

במחיצתם

שבכלל אסור לנו מלכתחילה לומר על זה שהם חייבים. זה לא הם שחייבים אלא אנחנו, והם צדיקים שמכפרים על כולנו. 

בכלל כל הקטע של להתחיל לחשוב למה דווקא הם לא קביל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(וסתם בלי קשר לכאן,

יש עניין שאחרי מעשה כופר. רש''י על תהלים ע''ט ''בשר חסידך''  - והלא רשעים היו אלא משקבלו פורענותם הרי הם חסידים וכן הוא אומר (דברים כה) ונקלה אחיך כיון שלקה אחיך הוא כן מפורש באגדה)

הרב מסביר שהכח של הצדיקים נובע מהכלל. ממילא הם מכפרים על הכלל במיתתם

לחשוב על משפחה שנותרה בלי הורה, ושפשוט כל החיים שלהם ישתנו!! ולפי הקצת ששמעתי, האנשים האלה היו פשוט צדיקים!! מנסה לחשוב עלזה, ובאמת אולי להם עכשיו יותר טוב, למעלה בגן עדן.. אבל למשפחה שלהם למטה? למה זה מגיע להם?? שלא נדע..

אפשר לעבוד:

 

*בספריה

*גנים ומעונות ובתי ספר

*ביביסטר קבועה

*שטיפה ונקיון כללי.....

 

וכו' וכו'...

 

בהצלחה ממוש!!!

איך עושים את זה , הולכים לחנות/ מקום עבודה ושואלים "אתן צריכים עובדים?", ככה? זה לא מוזר?

את יכולה בעצמך לעשות קייטנה...

(כמובן שרק עם את מתחברת ואוהבת

תקחי איתך חברה ותעשו ביחד... ככה תרוויחו...

 

המשך ב"הצלחוש!!!

ב"ה זה שמח לראות שכמעט כולם כאן לא מדברעם עם בנים באישי ומזהירים את זה מהם...אשריכם!

בגן עדן מקדם.

אני שוקל לעזוב. יש שם אנשים מטומטמים בצורה הזויה.

עדים-

@just dance
@מבסוטטט

אם כן, הייתי ממליצה לך להתרחק מהן.

לא לגמרי, אבל קצת לרופף את הקשר.. ולמצוא לך חברה עיקרית חדשה.

אם הם חברות נוספות כאלה, אפשר אולי להמשיך בקשר הנוכחי.

רק לשים לב ולחשוב איך אפשר לא להגרר..

ומה אפשר לעשות כדי שלא ישפיעו עליך

והן החברות שלי במקום שאני גרה ??
אנחנו לא הרבה , יש פחות מעשר בגיל שלי.
אם אנתק קשרים אני אהיה כל הזמן לבד...

אם בלעדיהם תהיי בודדה אז לא כדאי להתרחק.

אלא אם כן יש לך דרך לשנות את החברה העיקרית..

אם אין דרך, או אם את רוצה להשאר עם הקשר איתם(שיש בזה משהו חיובי ובריא בעייני)

אז אפשר להפוך את עצמך מעמדת מושפעת לעמדת משפיעה..

אשתדל לענות מחר או משהו..

צירפתי בינתיים קישור שאולי יכול לעזור:

התחזקות - נוער וגיל ההתבגרות

 

צריכה עזרה לפני שאני מגיעה לאולפנא... - טרמ"חים

תהיי בטוחה בדרך שלך.

את דוסית.

הם פחות.

אז מה?

זה לא אומר שהם לא נשמות טובות, הם פחות דוסיות.

אבל-

את דוסית. ובגלל זה יש דברים שלא עושים\אומרים לידך.

אם הם אומרות משהו לא מתאים- תקשיבו, דברו על מ שבא לכם, אבל לא ליידי.

אל תתביישי במה שאת, אל תפחדי ללכת עם הדרך שלך עד הסוף.

זה קשה, אני יודעת.

אז בהצלחה

מבולבלת ברמות ומיואשת.. אשמח שתעזרו - נוער וגיל ההתבגרות

יש מצב שבגלל שאני אהיה השונה אצלן , הן סוג של מנגו אותי , כי כאילו כל פעם שאני שם אני הורסת להן את הקטע.
כמו כשאני אומרת להן שהן אומרות לשון הרע - הן ממש מהתעצבנות עלי.
או שמשהו מסויים לא צנוע , הן מהתעצבנות...

כרטיס אישי עדכני ומסרים

את אמת? לא הרבה.

כמובן שאנחנו צריכים (לא רק לשאוף אלא) להחזיר בכל כוחנו את עמ"י בתשובה אליו ית' אבל...לכולנו זה קשה.

למי שקשה במיוחד...אחד מהמפסידים או ליתר הדיוק-המפסיד השלישי שמונה הרמח"ל למידת הזהירות,המידה הבסיסית ביותר שעל כל יהודי לרכוש במהרבה, הינו החברה הרעה.

אם יהודי/ה רואה כי החברה שאיתו,הסובבת אותו מבחוץ ומבפנים היא מקולקלת ובמילים אחרות-רעה(ר"ל) עליו להתרחק מעליה. פה נגמר העניין ההשקפתי.

 

הצעה שלי שהיא לא כל כך פרקטית וכן גם תיאורתית מאוד אבל שווה נסיון:

נסי ליצור ניתוק ופרוד בינכן-לא לתמיד,רק לבדוק את החברות (במובן מסויים). אם את רואה שהקשר בינכן הוא קשר נפש-תסבירי למה את ניסית לבדוק את החברות(אל תגידי את זה ככה אלא יותר בסגנון של) ולמה ניסית ליצור ניתוק מסויים-ובעצם לחשוף פניהן את האמת-את לא יכולה להיות איתן ובחברתן שהן הולכות ומדרדרות ולוקחות אותך איתן.

אם ישנה הבנה והתאמצות להתקדמות מצידן והבעת רצון-תפסי שליטה ותובילי את הדרך בעדינות-את יודעת את הדרך ואיך.

אם לא- תמשיכי לשמור מרחק ולאט לאט נסי לרכוש סביבה אמיתית יותר ונכונה יותר לעבודתו ית'.

יישר כוח עצום על הרצון!!

כי הן לא ממש יבינו , הן יחשבו שעובר עלי משו .
יחשבו שנעלבת מהן , ועוד יותר יתרחקו ממני .
ואם ישאלו ואני אגיד להן הן יסתכלו עלי כאילו מה עובר עלי , וכאילו אני לא יכולה להגיד להם מה להיות , ואם לא נעים לי בחברתן שאני לא אהיה איתן , כי אני לא רוצה כאילו להיות עם בנות כאלה...

עדיף להתרחק מהם בכול מקרה...אם אין דרך להשיב אותם-לכן אמרו "שמאל דוחה וימין מקרבת",לפעמים צריך לדעת להרחיק.

אם היית יודעת איזה נחת רוח את עושה לה' יתברך רק בכך שאת רוצה לעבוד אותו ולא להגרר לתרבות רעה. רק הרצון הזה עושה אורות גבוהים.

אם את בקשר טוב עם המחנכת שלך אולי כדי לשתף אותה בהרגשה שלך ולדבר איתה מה אפשר לעשות (אם זה מפדח אותך את יכול הלבקש שלא ידעו שאת קשורה לזה)

את צריכה לחפש עוד חברה אחת לפחות שמרגישה כמוך, שהתרבות הזאת לא לנו, עמ"י קדוש מידי כדי שהוא יהיה שקוע בחטא. וביחד תעבדו את ה', ולאט לאט גם יצטרפו אלכם השאר עבודת ה' זה דבר מדבק

 

 את לא מבינה איך שימחת אותי בשרשור הזה, חזקי ואמצי צדיקה! 

צדיקההה שהקב"ה ישמור עלייך!

לדעתי את יכולה לשוחח איתן

אני לא מתכוונת שכזה תיפגשי אותן ופתאום תגידי להן שזה לא מתאים וכו..ממש לא

את יכולה לקחת אותן לאיזה מקום שקט עם נוף מקום פתוח שהנפש מדבר.. מקום שאפשר להרגיש את הלב

(נגיד הישובים יש המון מקומום,בים,בפארק יפה,את כבר בטח יודעת)..בשעת ערב כזאת..שהרוח מקררת אותך מעט

ולדבר איתן מלב אל לב! תשפכי ה-כ-ל!!! על השינוי הזה ששובר לך את הלב ואך את מתגעגעת לפעם

ושאת לא ממש מוצאת את עצמך בינהן אבל פשוט אי אפשר לעזוב כי זה קשר בדם..את יכולה להשחיל מילים

שיכולות לקרב אותן בחזרה..אם את יכולה לבכות אז תיבכי..זה יגע להן בנשמה! אולי בזכות השיחה הזאת

יכול להיפתח אצליהן משהו וישנה אותן ויחזיר אותן למוטב!

תספרי להן הכלל את התחושות והגעגועים והרצונות והכל!

תבקשי מהן שאולי נעשה דרך חזרה להקב"ה ושישתנו קצת כי זה שובר אותך מה שהיא רואה!

קיצר אני מקווה שהבנת את הרעיון! אז עם זה עזר אל תישכחי לכתוב לי

עד אז אני יכולה ליהות חברה שלך דרך המחשב!

אוהבת אותך! אל תישתני לעולם! בהצלחהההה 

בס"ד

 

 

אין ספק שמדובר בסיטואציה לא פשוטה.

אני מבין שאת גם מרגישה שאין לך מה לנסות לדבר איתן על זה.

אז פשוט תפילה עליהן שיזכו לחזור בתשובה, תפילה קבועה כל יום... תהיי בטוחה שזה יעזור.

 

אני לא יודע אם זה נכון לך, את בעצמך צריכה לחשוב מה הדבר הנכון לך, אבל לפעמים, עם כל הקושי שבדבר נכון פשוט להמעיט/ לנתק מגע. למצוא חברות חדשות כי פשוט אין ברירה אחרת. כמו שכותב הרמב"ם על החשיבות הכ"כ גדולה של להיות בחברה טובה, עד כמה זה כ"כ כ"כ משפיע.

או אם את מרגישה שממש אין לך כרגע את היכולת לעשות את זה לחשוב טוב איך את לא נפגעת מהחברות איתן... ואפשר יחד תוך כדי או כאשר את מרגישה שאת מוכנה לכך, לבנות קשרים חדשים עם חברות שיותר מתאימות לך, אפשר למצוא חברות כאלה ע"י שיעור תורה קבוע, תיכון וכו'...

 

בהצלחה וכל הכבוד

 

עכשיו הן גם רוצות ללכת לשחק במגרש עם הבנים ביישוב.
איזה מעצבנות!!!!
הן גם מתחילות לקלל על כלום!!!
😭😭😭

או עם דמות שבקשר איתן ויש לה השפעה

חיפשתי אותו ולא הצלחתי למצוא

בסייעתא דשמייא
אם את יודעת אז אוכל לעזור לך...
וכתבתי שם שניים:
-אם אתה מאיר פנים סימן שאתה חי.
-בסייעתא דשמייא נעשה ונצליח.

בהצלחה!

יש לו מקום בכל מקום.

(לסוגים כאלה של משפטים הכוונה? יש לי המון..)

בעיתה- אחישנה. - נוער וגיל ההתבגרות

אליו התכוונתם?

כן. זה קשה.
אבל אם את בת 13, זה אומר שהיא בת 10.
וכן. זה גיל קטן.
אבל בגיל כזה נדאג לאחרים. כן. ובמיוחד לאחים.
תנסי לעשות אתזה מתוך שמחה(:

דא- עוד שניה 14(עדיין אין במה להתגאות, אבל נזרום)

ככה זה בחיים  אנחנו מקבלים הרבה אבל צריכים גם לתת לכן תשתדלי לעשות זאת בשמחה מתוך ידיעה שאת עושה בזה מצווה גדולה של כיבוד הורים ואולי תנסי להסביר לאמא שלך יותר בעדינות למה שהתכוונת שהיא מעצבנת אותך...

תרפה, תחפש דברים שנותנים לך כח

למשל אחרי ששמעתי על הפיגוע במוצש לקח לי כמה שעות להתאפס על עצמי והרגשתי בדיוק ככה לפעמים זה קורה

וזה כבר משפיע על התפקוד שלי 

של דיכאון עוצמתי ומיאש 

אני חושבת שזה פשוט משהו שצריך למצוא כוחות ולנסות להתגבר עליו ולא לתת לו להתגבר עליך
נסה לדבר עם מישהו על זה, להתפלל (תמיד עוזר) לעשות דברים שאתה אוהב ושנותנים לך כוח להיות אם אנשים, מוזיקה, תחביבים אל תחשוב על זה בכלל! לאט לאט תתגבר על זה

אני נהיה יותר מדוכא 

אפשר לחשוב על הגורם, לצאת להתבודדות, לכתוב (לפעמים זה משחרר וגם מגלה לנו דברים שהיו נסתרים עד עכשיו), לדבר עם מישהו (חבר, הורה, מורה, כל מישהו אחר). להתפלל.
לי ממש עוזר לכתוב. ולהתפלל לה' שיוציא את זה ממני.
בהצלחה!!

ואני חושבת שזה קורה לכולנו.

שים לב- אתה אוהב את העצב הזה? אתה רוצה באמת לצאת מזה?

או שאולי אולי, עמוק בפנים, אתה מרגיש ש..קצת טוב לך בעצב הזה?

 

חוץ מזה, אני חושבת שיש שני סוגים של עצב.

יש עצב כזה שכדי לצאת ממנו צריך לשקוע בו, לחוות, להרגיש אותו עד הסוף.. להבין מה קורה לי, מה בדיוק אני מרגיש. ואז לנסות לפתור.

ויש עצב כזה שכל נסיון להבין אותו יהיה התבחבשות מיותרת שלא תעזור לשום דבר. עצב כזה שאין עניין לנסות לגלות מה הגורם לו, כי הנסיון הזה יהיה הנכחה של העצב.

במקרה הזה מה שיעזור זה להיות עסוקים.

לעזוב בצד את העצב ולהחליט עם עצמי: עכשיו אני שמח!

ולעשות דברים שמשמחים, בעיקר דברים שאי אפשר לחשוב בהם- ללכת לקנות משהו שישמח אותי, לרקוד אם זה עושה לי טוב, לנגן, לשיר, לצייר תוך כדי פטפוט עם חבר..

 

בנוסף, כדאי לגלות- מה העצב נותן לך? למה התת מודע משדר לך צורך להיות עצוב? מה אתה משיג על ידי העצבות?

 

בהצלחה, מקווה שעזרתי.

 

מצרפת כמה דברים שאולי יעזרו:

 

 

זה רק אני או גם אתם? - נוער וגיל ההתבגרות

אז למה יש לנו נטייה להכאיב לעצמנו ? (נפשית) - נוער וגיל ההתבגרות

 

 

שימחה.

זה מה שהיא מרגישה.

לא שימחה שמחה,

אלא שימחה פשוטה.

או שזה העדר רגש?

היא כבר לא בטוחה.

היא רוצה להיות עצובה, כועסת או מאוכזבת-

רק לא שמחה.

כי כשהיא שמחה

היא מפחדת-

שמא היא מדחיקה.

 

וממליצה ללמוד את הספר בצל ידיך. מדבר על זה בדיוק.

 

בהצלחה!

ולאט לאט אני מבין שככה אני-אני אחד כזה שמדוכא מהחיים. אני נחשב כזה גם ע"פ החברה הקרובה ולכן אני גם מיואש כי ניסיתי כבר כמה פעמים להחליט שמעכשיו אין מצב שאני נכנס לדיכאון וזה החזיק מעמד הכי הרבה יום-יומיים וגם זה בקושי והרבה בעזרת ציניות ועכשיו אני כבר לא יודע מה לעשות ולכן שאלתי כאן      

לכאורה זה אמור להיות פשוט ולא צריך ציווי.

אבל זה לא.

להיות בשמחה זו בחירה של כל בוקר להגיד לעצמי היום אני שמח!

וכל רגע מחדש, להכריח את עצמי לשמח אותי. ולשים לב שזה לא חיוכים וזיופים- אלא הנשמה ששמחה.

זה קשה ברמות, זה להכריח את עצמי ולהתעלם מהיצר הרע שכ"כ לא רוצה שאני אשמח..

וכל הזמן הקולות האלה ששומעים מבפנים של אולי הפעם אני צריך לבדוק מה זה? לגלות מה באמת יש לי?

ואולי הפעם דווקא להתעלם, לא לחשוב על מה שאני מרגיש, ולהכריח את עצמי להרגיש משהו אחר?

ובאמת אי אפשר לדעת, יש פעמים שזה מה שצריך לעשות ויש פעמים שזה אחרת, ואי אפשר לדעת באמת מה אתה צריך לעשות, כי אין בזה כללים, זה הרגשות. ואתה היחיד שתדע בסף מה לעשות עם עצמך!

ועזוב את מה שהחברה חושבת עליך ואפילו את מה שאתה חושב על עצמך.

אדם מונח איפה שמחשבותיו מונחות.

וואו יש על זה קטע יפה ב"בצל ידיך". אני אשלח לך באישי.

 

ולסיום, תדע שסביר להניח שכל מה שיגידו לך פה לא יהיה בדיוק התשובה שתדבר אליך.

הכל יכול לעורר את התשובה, אבל בסוף את התשובה הנכונה לך רק אתה תגלה.

רק אתה.

בהצלחה רבה!

 

@שנזכה לשמוח ו- @הכל מאת ה' מעניין אותי אם יש לכן משהו להגיד על השרשור הזה...

אשרייך! חיזקת מסכימה איתך..

שמעתי הרצאה של מישהו שיש לו מגבלה,ולמרות כל זה הוא המשיך בחיים שלו הסתכל על הטוב ושמח.וזה גורם לו אושר כל יום.. וזה מדהים.
ואנשים כאלו באמת שמחים ומאושרים,ואנחנו שב"ה יש לנו דברים טובים שנשמח מהם (:

שנזכה בע"ה

ז"א, נכון שלכל עצב יש סיבה.

אבל הרבה פעמים הסיבה היא שיעמום\ חוסר עניין.

נכון תינוק קטן שמניחים בלול בלי כלום- יבכה.

למה? מה חסר לו? נוח לו!

חסר לו מה לעשות.

במידה מסויימת גם אנחנו תינוקות.

אנחנו צריכים עניין, חידושים.

מה גם שבאופן כללי בני אדם שוכחים את התחביבים שלהם.

אנשים מבוגרים(בהכללה כמובן) עובדים במקצוע שהם אוהבים, מתעסקים בתחביב בעצם.

הצורך הזה קיים גם אצלינו, רק שאנחנו יותר עסוקים בלימודים ובגלל זה פחות מתעסקים בדברים שאוהבים.

העצב הוא הרבה פעמים תזכורת בשבילנו לא לשכוח את עצמנו.

 

אוף לא הצלחתי להסביר את עצמי טוב..

אולי אני אנסה שוב אח"כ.

פורום נסיונות פעילים

ושום דבר פה לא טוב בשבילי

תודה על העזרה מרת פסיכולוגיה

100 רעיונות מה לעשות כשמשעמם בחופש הגדול - לב אבות

יצא לי הרבה פעמים לחשוב על זה (עדין עולות לי מחשבות), אבל המסקנה שהגעתי אליה זה שקשה ואתה מרגיש חסר אונים עוזר לי וגורם לי להתפרק לדבר עם הקב"ה, פשוט לדבר איתו להרים את העיניים לשמים (לא חובה ) ולהתחיל לדבר איתו ולשאול אותי למה, למה זה מגיע לי, למה זה קורה לי, אותי זה מעט משחרר. אומנם זה קשה ומעיק ומגביל לפעמים כלהמצוות אבל זה מגביל בצורה שונה, אומנם זה קשה לשמור שעות בין בשר לחלב, נגיעה והכל, אבל כמו שבחופש כל אחד שם לעצמו גבולות (כל אחד והגבולות שלו) כך גם התורה/ ההלכה עושה לנו את זה רק לכל החיים, אולי תנסה לעשות לעצמך רשימה עם כל הדברים הטובים (לדוגמא שבת- האם יש עוד יום כזה בשבוע שכל המשפחה יושבת ביחד בלי טלפונים והפרעות אחרות, נגיעה-כמה שזה קשה ולפעמים מעיק זה מקדש את כל הערך של חתונה ואהבה, צניעות- לא לטמא את הנפש וללכת אחרי הרגש ולא השכל.) אלה להיות מושכלים ולהבין מדוע ולמה, אולי תנסה לקרוא ספרי אמונה אם מעניין אותך, או לנסות לרשום מכתב עידוד לעצמך וכל פעם שמתעוררות לך שאלות לפתוח אותו (במכתב יכול להיות כתוב- שהכל לטובה, שמה שקורה עכשיו הוא בסוף יסתדר לטובה) או לרשום לה' מכתב ולשאול אותו למה, אותי כתיבה זה נורא משחרר.
בהצלחה!

אז דבר ראשון אשרייך.דבר שני,הבעיה היא ההיסתכלות...היהדות היא החיים איך אדם מתנהג איך אדם חיי ...וצריך תמיד לדעת ה' לא הגביל אלה חשב עלינו והוא מבין יותר טוב מאיתנו מה נכון ומה טוב,דבר שלישי אנחנו משרתים את המלך את מי שמחייה אותנו אנחנו צריכים לאהוב אותו ממש,אם אדם היה מציל לך את החיים הית אוהב אותו?אז תחשוב שהסיבה שאתה מוגבל בגלל התורה היא גם הסיבה שאתה חיי...מקווה שעזרתי

 

זה ממש לגיטימי שזה ככה.
לכל אחד יש לפעמים שאלות באמונה, לכל אחד אין את הכוחות האלה לעבוד את ה'.
אני חושבת, שאדם שמבין את העיניין ומאמין באמונה שלמה יותר קל לו לחיות עםזה.. ולעבוד את ה' באמת!
אתה צריך פשוט להינות מיזה, להאמין, לחיות אתזה.
הקב'ה גאה בך. וזה הכי לא בושה שזה ככה! לגיטימי ביותר.
בהצלחה

ותשחרר.

 

הכל יהיה אחרת.

 

 

תלחצי עליו ואז אפשר לערוך הכל

התמונה. איזה תמונה?

אבל לא משנה, תודה רבה על כל העזרה!

את יכולה לשנות את תאריך הלידה. תאריך הלידה הוא זה שקובע את הגיל

איזה צדיקים כולם פה

למחבלים מגיע למות, לא לכל הערבים. כל השאר הם בדיוק כמוני וכמוך רק עם דת אחרת. הם גם רוצים לחיות בשלום.


(לא מדברת על ערבים שנגד ישראל, ושעושים פיגועים...)

להם לא אכפת אם אנחנו מתים גם אם לא עשינו כלום ויש לנו רק דת שונה משלהם אז למה שלנו זה יזיז?

והוא אמר לי שאסור לשנוא את כל הערבים כי ה' ברא גם אותם..
יש עוד המשך אבל זה ארוך..
מי שמעניין אותו אפשר בפרטי.

אבל לא כזה עצוב שהם מתים.. גם חיות מתות..

בדיוק ככה התחילה השואה, שהגרמנים כבר חשבו על היהודים בתור חיות או לא בעלי זכות קיום.
מי אתם שתשפטו שלכל הערבים אין זכות קיום ושהם יכולים למות? אתם עדין לא אלוקים או מלאכים.

לא התכוונתי שתעשו עכשיו יום אבל על זה שערבי מת, אבל גם לא לשמוח על זה... הוא גם בן אדם ורוב הערבים הם בכלל בעד ישראל, לא כולם הולכים לעשות פיגוע טרור, ותתפלאי אבל יש ערבים שכן אכפת להם שיהודים מתים כי בסך הכל גם הם לא רוצים מלחמות ופיגועים

וגם אם אנחנו לא רוצים שכל פעם שיהיה פיגוע הערבים ישמחו אולי זה צריך להתחיל בנו?

(אולי זה היה איזה ערבי שהיה ממש בעד ישראל ותמך בנו, ועכשיו הוא מת... חשבתם על זה?)

הערבים הם לא חיות אבל מסביר הרב קוק (נראה לי זה הוא.. תקנו אותי אם אני טועה..) שההבדל בין יהודי לגוי הוא יותר גדול מההבדל בין גוי לחייה..

לא אמרתי בחיים שאין לערבים זכות קיום ושהם יכולים למות אבל אני לא אבכה מזה שערבי מת..

להשוות דיבורים של בודדים לתקופה הנאצית זה הדבר הכי לא לגיטימי

תתעורר מהחלום

בשואה הגרמנים שנאו את היהודים ואת כל מי שלא "מגזע הארי" בלי שום סיבה היהודים לא עשו להם כלום!! אבל עכשיו אני לפחות לא שונאת אותם סתם אני שונאת אותם כי הם רק מחכים לרגע שאני ימות זה ממש אבל ממש לא אותו הדבר

קורים בחודש אב..

בימים של חורבן של ביהמ"ק.

ימים של צער וחשבון נפש...

הדברים הקשים שקורים בזמן הזה מקבלים משמעות כפולה בחודש הזה!!