קיצער אנשים אז ככה
הצבתי לעצמי יעד(כן אני מודעת לזה שהוא שאפתני משו... מקווה להספיק)
לנגן בראש חודש אדר ב' בירושלים במתחם התחנה.
בגלל שאני ממש לא מכירה מספיק שירים שאנשים אוהבים וכו'
והשירים שלי הם דיי כאלה שאנשים לא יכירו אם אני לא אשיר(ואני לא אשיר)(לדוג' אני כלום בלעדיך והשיר ואיך שלא ומחילה)
אשמח שתכתבו לי פה\מסרים\ש"א איזה שירים אתם אוהבים.. עידן רייכל לא נחשב כי הוא מסובך מדיי
סתם סתם מה שבאלכם. וזה ממש חשוב לי לדעת
זהו גוד יום פיפל
אםכי זה השלב שבו אני אמורה להתבכיין שאסור לי לשיר וזה חלום שלי וכו'.
אבל אין לי ברירה ככ
ובסוף הברזתי מלימודים כי חזרתי מאוחר ועייפה
היוםםם בעזרת השם
טוב שמעו אני יכולה להקדים בילי סוף אבל זה דחווף
טוב אז שמעו ליפני חצי שעה בערך ההיתי בסניף ויישר קפצו עלי שהם יתקשרו אלי עכשיו מימתי חברות שלי מיתקשרות אלי!? אני באתי והם ביקשו מימני סיר כי הבית שלי קרוב עכשיו וואלה לא רציתי כי הם ידעו שאין מי שתביא סיר ואף אחת לא הגדילה ראש להביא
בכל מיקרה אמרתי להם שליפני רגע ההיתי בבית ואין לי כוח לחזור אבל זה לא הסיבה דבר ראשון הפכתי להיות סוג של מחסן מ שאין מבקשים מימני ובכיף אבל שהם צריכות אותי הם יודעות לבקש אבל כשהם לא צריכות אז כלום.
(אתמול במסע סמתי שירים שאני אוהבת עכיו יש לי חברה שכל הזמן יורדת על שיש לי שירים מוקרצים ביגלל שהשירים שלי זה לא השמים נעולים ותיקפצו זה נחשב שיר מוקרץ וכל עד ליפני שבחרתי תשיר היא עושה לי פרצוף ואומרת אין לי כוח לשירים המוקרצים שלך
אז אתמול סמתי תשיר אבא של אמיר דדון והיא אמרה שזה שיר מוקרץ ומי שאחראית על הבוקסא כיבה את השיר אז אמרתי טוב לא צריך והלכתי.)
ונחזור להיום ......
כשהגעתי ואמרתי להם שאין לי כוח ולמה הם לא דאגו לסיר אז ילדה אחת היתעצבנה על ואמרהמ לי למה אני מחוברת לוווצאפ והתעצבנה עלי בקטע מפחידדד.
טוב שמעו זה לא הכל זה ממש מסובך להסביר חיים לפחות לי אין לי את זה בכתיבה....
מה אתם אומרים ואיך ההיתם מגיבים?
את לא חיבת להביא להם שום דבר
את יכולה לדבר איתם בעדינות ובכבוד ובגובה עינים
מקווה שיעזור
פשוט יש קריסהההה של הכל
אולי מישו מישי יודעים מתי זה
עובד הדבר המוזר הזה??
דרך אגב...עבר הרבה זמן מאז שהייתי כאן
זוכרים אותי נכוןןן ??!!
חבר'ה לא להיבהל אם אתם מתעוררים בהמלך הלילה מקול שופר אדיר...
נראלי היתה קרוסה רק בשביל שאני אגיד לך שלום 
חחחח ממש ככה
סטלניתת. שניםם
כמה זמן לוקח להכיר מישהו/י ממש ממש טוב?
ישתבח שמו אנחנו סניף קטן במקום חמוד בארץ עם מדריכה אחת מהעיר ושתי מדריכות חוץ. אין לנו לא מבנה ולא קומונריות ולכן גם החניכות וגם המדריכות לא ממש יכולות בשבת לבוא לפעולה.
קיצעררר יש למישהו רעיון מתי אפשר לעשות מפקד וזה פעם בשבוע? שנה שעברה התחלנו בקיץ ועשינו שישי סניפי אחרי הלימודים אבלעכשיו חורף ושבת נכנסת מוקדם אז החוצניקיות לא יוכלו לבוא..
מה עושים??? 
( ומה דעתכם על חמישי סניפי ואז פעולת אמצע שבוע בשלישי? כמה זה מוזר ולא נוח? כי חשבנו גם על זה)
בטעות עשיתי לטלפון שלי סיסמה ועכשיו למרות שאני מקישה את הסיסמה הנכונה זה לא פותח לי אותו (מדובר בנוקיה..)
מישו יודע איך פותחים? זה ממש דחוף יש לי אלף ואחת דברים לארגן ואני לא יכולה לארגן אותם בלי הטלפון...
והיא לא נראה לי הצליחה לפתור את זה אז לקחה לתיקון
אני פה דברו!וואלה מזה אשמח שתגידו לי מה תחשבו על האדם הבא:
נערה שמסתובבת ברחוב וכן, היא שמה שירים.
לא בקול(כי עד כמה נוקיה יכול לשים בקול) אבל כע שמה שירים.
וסתם
חברה שלי טוענת שאני חולת נפש
וזה ממש ממש כואב לי. ברמות על.
כי אני מוחצנת יותר ברחוב (דיבור בקול, התנהגות משוחררת)
והיא לא.
חושבים שזה באמת חולה נפש?
אני לא מכירה אותך...
אבל לא נראלי
לא חולת נפש במובן הפסיכוטי חס ושלום.
אני בריאה נפשית והכל בסדר.
סליחה שגרמתי לזה להשמע כך.
זה שיאה פגע בי פשוט
פעמים שמה שירים ושמה כאלו אני מדברת בפלאפון...
ואף אחד לא רואה ושם לב שזה שירים..
חברה שלי שמה והלכה ואף אחד לא שמע.. זה היה נראה שהיא מדברת בפלאפון
זה נראה לי יותר טוב מלנגן ברחוב
איזה כיף שראיתי אותך אתמולל
חח אני עוד אנגן, ואני אזמין אותך ואת כל באי הפורום
שריינו(-:
ראש חודש אדר ב', אם ירצה ה' במתחם התחנה בירושלים.
פרטים נוספים בהמשך
אני לא חולת נפש(-;
הכל טוב איתי ב"ה.
אז כאילו, אני לא אוהבת להיות עם אוזניות כי אז אני מתנתקת מהעולם ואני גם ממש אוהבת שירים
אז כאילו ביחד...
בילייאני פה דברו!וחבר שלי כזה אחי תנמיך וכזה לחוץ רצח אנלא יודע ממה
אז בעיניי חולת נפש את לא...
כבר הרבה זמן שהשאלה הזאת מטרידה אותי.... לפעמים אני מרגישה בנושא הזה גם ממש סטירה, עד כמה צריך לעבוד את השם מאהבה, כלומר נגיד להתפלל כדי לחזק את הקשר ביננו וכו ועד כמה צריך מיראה, כלומר כי ככה, השם אמר וזהו, וגם כאילו מבחינת שכר ועונש..
מה אתם חושבים? מה אתם יודעים בנושא?
כמו כולם .. נראלי..
שיש שתי דרגות וחייב את שתיהםם וכול פעם מה שיותר מתאים לך באותה תקופה בחיים שלך
נראה לי כמעט תמיד הייתי נוטה לצד של האהבה וזה לא נכון...
🤣ממש שימח אותי לראות אותה, הלוואי שלכולנו יהיו התלבטויות כאלו...
התשובה היא כפי שבוודאי כבר ניחשת היא גם וגם ברצוא ושוב כי אי אפשר רק אהבה וכמובן שעם היראה קשה מאוד ולכל אחד יש את הדרך המיוחדת שלו לשלב ולאזן ביניהם והדרך היחידה להגיע לאיזון והשילוב הנכון בלי סטיות היא- חיפוש.
לחפש ולבקש עוד פעם ועוד פעם אפילו שמידי פעם קולטים שמה שעשינו לפני היה לא מדויק בכלל, אין זו סיבה להפסיק לחפש אלא אדרבה! לחפש יותר חזק כיוון שהנה! התקדמנו! קלטנו שלא היינו בסדר...
אין שום ייאוש בעולם כלל וגם אם נראה שאין שום איזון ויום הולך ויום לא, הגאולה תגיע, ובקרוב מאוד ובלבד שלא נתייאש ולא נרים ידיים.
מרוב שהנושא עמוק ורחב לדעתי אם את רצינית, כדאי לך לקחת את מאמר ה' בליקוטי מוהר"ן קמא ("בחצוצרות") וללמוד אותו היטב במשך תקופה עם פירושיו בליקוטי הלכות ותפילתו בליקוטי תפילות.
כל הישועות
וגם לא בגלל שכר ועונש.
מיראה זה כי אנחנו מכירים את ה', ויודעים עד כמה הוא גדול, ושאין כמוהו בשמים ובארץ, ושכל מה שיש בעולם תלוי בו, ושהוא נצחי ומושלם, ואנחנו בשר ודם - כענן פורח. ולכן אנחנו מתבטלים אליו. מתבטלים באמת, מרצון, ובלב שלם ושמח.
וזה לא בדיוק כמו מאהבה, כי כשמדברים על אהבה, אז יש מקום לאישיות שלי, ולהבנה שלי, ולחיבור שלי. אז אמנם גם יראה צריכה לבא מלב שלם ומתוך הכרה בריאה- אבל ממקום של ביטול, אני לא השיקול כאן, זה לא אני שבמרכז- אני מבוטל לה'. מה שהוא אומר- אני עושה.
זה נכון שיש גם צד של יראה של שכר ועונש שצריך לזכור. וזה נכון שגם כשלא מחוברים רגשית צריך להמשיך לעבוד. אבל הדברים האלה הם רק המנגנון הנמוך שאמור להחזיק אותנו כשאנחנו בחושך.
🤣היי
לאחרונה אני שומעת מלא מעט חברות שלי שהן ממש לא רוצות להתחתן מוקדם, לדעתן עדיף להינות מהחיים ואז להתחתן כשאתה מבוסס..
אז מעניין לשמוע באיזה גיל תרצו להתחתן ולמה?
כל היום חושבת על חתונה ועל בעלי 
אבל לא באלי לפני גיל עשרים להתחתן
היא לא מתי להתחתן אלא מתי להתחיל להיפגש. כי אף ףעם אי אפשר לדעת מתי תמצאי את החתן שלך. אבל השתדלוץ ורצון שזה יקרה זה בלהתחיל להיפגש. אז לדעתי נכון יותר לשאול: מתי היית רוצה להתחיל להיפגש?
אני, ברגע הראשון שאהיה מוכנה, נפשית, בגרותית וכו' מכל הבחינות ואגמור בגרויות.
למה? כי זה מתנה משמיים להיות נשואים ולהקים ביית, ואני לא חושבת שזה נכון לוותר על מתנה רק כי "אין כסף" או כי קשה. אם לא מוכנים זה משהו אחד, אבל ברגע שמוכנים...
אמרלדתולעת ספריםםבת סודתולעת ספריםםכשזה יבוא זה יבוא. עד אז, אין לי מושג..
על כל פנים, לא לפני 20 [עד אז צריך עדיין להשקיע בבניין האישיות וכו'..]
ו..לא, אני לא ממש בל"ח.
ואם השאלה הייתה נשאלת לפני שנתיים היית מקבלת את אותה התשובה, ואני משער שגם שנה הבאה התשובה תהיה "שנה הבאה".
נראה לי ככה 22 אגיד חלאס ופשוט אעשה את זה.
הסדר או לומדים שנה שנתיים בישיבה, זה אומר שמתחילים לצאת רק בגיל 26, אתה מאמין למה שאתה כותב?
לא בלחית, ומתי שאני ארגיש מוכנה לחתונה, לבנתיים נראלי שרק אחרי שאני אתחיל ללמוד מקצוע ואחרי שירות לאומי אז בערך ב20 פלוס...
נראלי גיל מעולה
ואם אין לי ממש ברירה אז אני מניחה ש-22, אחרי שאני כבר עובדת ומרוויחה, זה הרע במיעוטו
לא התכוונתי להיות בקשר ללא נישואים כדת משה וישראל (גילוי נאות, אני חרדית חסידית)
אלא מה? בתנאים של החיים שלי ושל העולם שלי קצת קשה לי לרצות עשות את הצעד הזה, כי בטבלת ה"למה לי להתחתן" בעמודת ה"נגד" יש לי יותר מדי שורות לעומת עמודת ה"בעד" ..
ובכל זאת, אני אצטרך להתחתן מתישהו, וככל הנראה אני לא אוכל לדחות את זה מעבר לגיל 22 .הידד.
חברות שלך טוענות פה שני דברים, 1. צריך קודם להנות מהחיים ואז להתחתן. 2. צריך קודם להיות מבוסס ואז להתחתן.
עם הטענה הראשונה אני באופן אישי לא מתחברת כי אני מרגישה שהמהות שלי זה לגדל ילדים ולחנך אותם, לכן החיים שלי עוד לא יתחילו באמת עד שאני אקים את ביתי בעזרת השם... יש בנות שמעדיפות קודם לעשות שירות או לטייל בעולם ולהנות וכו ואם הם יתחתנו לפני הם לא יהיו מספיק שלמות עם עצמם וזה בסדר בעיניי כאילו זה גם כבר מתחבר לטענה השניה של חברות שלך שאיתה אני מסכימה, שצריך להיות מבוסס, אבל השאלה היא מאיזה בחינה, מבחינה נפשית ורוחנית בוודאי, אבל אני לא חושבת נגיד שמבחינה לימודית למשל לסיים תואר או בגרויות זה משנה כל כך.. כמובן שצריך אבל לא לחיות באשליות...
ועד אז אין צורך להיות חברה שלהם בכח אם הם מתנהגים בצורה שפוגעת בך.
)אם באמת רוצים שיפסיקו כדאי להתייחס בקרירות
הם יתחילו להיות פרובוקטורים
את יכולה לדבר עם הגדול שיפסיק, אולי כשהוא יפסיק ואפילו יגער בהם הם יקבלו דוגמא ממנו ויפסיקו.
זה הכי אסטרטגי, ללכת על הכי גדול, בדר"כ הוא יסחוף אחריו את הקטנים בלי מאמץ.
בכל אופן, מכיוון שבני דודים יכולים להתחתן, יש איסור נגיעה לכל דבר ועניין ביניכם ותבהירי להם את זה.
תגידי להם שיתבגרו ויפסיקו להציק לך כי זה לא נעים לך, וגם אחרי שקורה איזה משהו, לא לצעוק עליהם או להתעצבן או משהו כזה, למרות שזה הכי לגיטימי, פשוט זה לא יעיל, אלא לנהוג באיפוק ובגרות ולהגיד בקול בוגר וסמכותי שיפסיקו להציק לך. ולהגיד להם שזה אנושיות בסיסית להתנהג לאדם בכבוד ולא באופן מרושע ומעצבן שמעיק עליהם. תאמרי להם שתשמחי לדבר איתם ולא רק לסבול מהם הצקות, ותפתחי איתם דיונים על דברים ביהדות וכאלו, אם תצליחי בזה זה גם חשוב מאוד ומבורך מאוד וגם הגיוני מאוד שפתאום הם יתפסו ממך כ"רבנית"... ויפסיקו פתאום להתנהג אלייך ככה, אלא דווקא יקבלו ממך דברים ויאמצו ממך דפוסי התנהגות טובים בעז"ה...
בדר"כ עדיף לעשות את זה עם בנות-דודות (או במקרה שלי בני-דודים), אבל אפשר גם, במיוחד אם האפשרות האחרת היא מה שתיארת.
ותסתכלי על זה כאל שליחות שלך, שלא סתם את ירדת למשפחה הזאת, את ירדת כדי לנסות להחזיר אותם בתשובה ולהשפיע עליהם, וכמובן, לא בהתנשאות וביוהרה, אלא בהכי טבעי ואמיתי שבעולם, ודברי אמת ניכרים, ברגע שהם יראו שזה אמיתי וטבעי הם ימשכו לזה כמו אל מגנט וישתו בצמא את דברייך, זה חלק מהתפקיד שלך.
ושוב, לנסות לשנות את השיח, אפשר לקבוע חבורה וללמוד משהו, כל דבר, מהלכה לאמונה לפרשת שבוע, מה שליבך וליבם חפץ. ולגבי נגיד ההודעות, אז במקום שכל ההתכתבות שלכם תכלול את השיח הזה את יכולה לשלוח להם באופן קבע דברי תורה וכאלה ב-sms, זה יכול להיות הלכות שמירת הלשון, או כל דבר אחר. ואפילו, אם את חושבת שזה מתאים, כדאי להתייעץ עם רב, גם אם כן זה מורכב ולא כל דבר צריך לשלוח, לשלוח להם בדיוק על הנושא הזה של צניעות. בעיקרון זה קצת בעייתי שתדברי איתם על זה, גם אם זה דרך ה-sms, אבל אם זה דברים כלליים שיכולים לחזק אותם, אם את חושבת, ובדיוק יסבירו להם על החשיבות של זה וכך יגרום להם להפסיק להציק לך ולגעת בך כי הם יבינו לפחות את החשיבות של זה ואולי אפילו יאמצו בעצמם דברים, זה אפשרי, רק כדאי להתייעץ עם אבא שלך מה הוא אומר לגבי הרעיון האחרון, אם את רוצה ליישם אותו וחושבת שהוא מתאים.
אשרייך...!!
בהצלחה רבה...!!
נ.ב. תנסי להיות מנהיגה וליצור אווירה שונה בבית שתסחוף אחרייך את הילדים הקטנים לכיוון טוב ולא אחריהם. זה חשוב מאוד, הגילאים הקטנים הם הכי קריטיים אחרי זה להמשך החיים. ושוב, האסטרטגיה ללכת הכי גדול הכי טובה, אם היא עובדת- מה טוב, ואם לא, אפשר לנסות להשפיע על מי שאפשר מהקטנים שילך אחרייך ולא אחריו. (אז זה הרבה יותר קשה כי תהיה סוג של תחרות עליהם, ואז תצטרכי להיות הרבה יותר חזקה וסוחפת ממנו, מה שלא בטוח יקרה, ואילו אם הוא יהיה איתך זה יהיה הרבה יותר קל...).
ואפשר עם הקטנים להביא כל מיני רביעיות של הלכה וכאלו, אם את מכירה, או כל מיני משחקי קופסה שמלמדים דברים, ועוד כל מיני רעיונות, את יודעת. לנסות לקחת אותם לתהילים עם הפתעות, אני מניח שיש איפה שהם גרים. בקיצור, מלא רעיונות, סומך עלייך...אשרייך...!! בהצלחה מרובה...!
!!תות"ח!אשרייך...
!
שמחתי לעזור...!
ישיבה עם עם שעות לימוד נורמאליות (תפילה לא מתחילה עד 7 והלימודים לא נגמרים ב6)
הרבה חברה אולי גם חוגים או דברים בסגנון שהם לא לימודים
פנימיות טובות יעני איפה שישנים
שאם אני ירצה להיות מדריך ישחררו אותי
לא בדרום או בצפון הרחוק
זה אולי ישמע קצת מוזר אבל לשמור על קשר עם העולם החיצון יעני שיש גישה למחשבים וכו (או שאני חי בסטיגמות)
אח שלי לומד שם, ומי שלא מתכוון להקדיש כל שניה מהחיים שלו ללימודים, זה לא מתאים לו...
היחס בין כמות החול לקודש הוא 50:50
לא עושה יותר ממגמה אחת. בכל ישיבה תיכונית יש אולי 10% שעושים יותר.
יאווווו לך לנחל'ס
(נחלת ישראל)
למדתי באולפנה שם וקיצור תבדוק את זה..
יצא לי גם לדבר עם כאלה משם ונשמע שסבבה
קיצער בהצלחה
זה ישיבה קטנה... נראלי
ישלצ?
יש גם ישיבה תיכונית, אבל היא לא מתאימה למי שרוצה ללמוד בעיקר חול...
רוב הישיבות התיכוניות מתחילות בערך ב7 וחצי ומסיימות ב8 (מצפה יריחו, מכון לב, ישל"צ, בני צבי, נחלת ישראל, דגל ירושלים, הזורעים ועוד...)
וכן ברוב הישיבות עד 12 וחצי לומדים לימודי קודש ואז בצהריים זה כבר שונה בין ישיבה לישיבה וכן יש שוני אם יש סדר ערב או לא ואם כן האם הוא חובה או לא.
אני חושב שישל"צ זו ישיבה עם חופש
היי
מי שלא יודע אני חדשה😅
יש לי שאלה..
מה אתם חושבים על חבר בגיל מוקדם כמו 14,16.. ובכללי דיבורים עם בנים
אני וחברות עשינו על זה דיון בחג ורציתי לשמוע עוד כל מיני דעות
כמובן עם לשמור נגיעה
ולי אין שומדבר חדש להגיד על שמירת נגיעה, הכל התורה כבר חזרה והבהירה.
כמובן שעל קושי יש לי הרבה מה להוסיף, אבל על הליגיטימיות כבר נראלי שברור לך.
אם את מתכוונת להתדיין על הנושא מהפן של הניסיון והקושי שבו- אשמח להרחיב.
אשמח שתרחיבי
כי מי אמר שתצליח? אבל זה יכול להיות אפשרי.
וברור שזה לא רצון ה' בכל מקרה. אבל זה אפשרי )
ואוו חרשתי על הנושא הזה, אם את רוצה בפרטי בשמחה רבה!
אין דרך שגם יהיה לך חבר וגם לא יקרה כלום..
בהתחשב בכך שתכל'ס אסור לו להסתכל על היופי שלך..
ובלי לדבר בכלל על ריבוי שיחה עם האישה..
אם היה מדובר למטרות חתונה בטווח הקצר, אז סבבה לגמרי.
אבל זה לא המצב שאת מתארת..
שמעי..
יש משיכה חזקה מאד בין שני הצדדים..
ככל שיש יותר קרבה אז המשיכה היא יותר חזקה
פעם עליתי על טרמפ עם בחורות מהעולם החילוני והם שאלו אותי ותחברות שלי איך זה לשמור נגיעה ושזה בטח ממש קשה
אז אמרתי להם שזה לא קשה לנו כי אינלנו ממי לשמור
אם היה לנו בנים בכיתה או בשבט אז זה באמת יכול להיות מאד קשה
וכשזה חבר (או אפילו 'ידיד קרוב'.. חח ביטוי מגוחך בעיניי אבל נו שוין) אז מאד מאד קרובים אחד לשני
והמנהלת שלי תמיד אומרת שאם לוקחים שני מגנטים ומקרבים אותם מאד מאד אחד לשני אז אין, הם נצמדים מעצמם..
ככה זה בעולם
וחוצמיזה אני חייבת להגיד לך שההלכה זה הדבר הכי מתוק בעולם ואנחנו לא מספיק מכירים אותה
את יודעת שהלכתית גבר לא יכול לשאול אישה מה שלומה..? את רוצה חבר שלא יתעניין בשלומך? לי זה נראה מבאס
ואת יודעת שגבר צריך לשמור עיניים מבחורה לא צנועה? ואני לא יודעת אם את צנועה או לא. (מספיק פתח צוואר לא מספיק סגור, זה עברה בשבילו.. וגם בשבילך שאת לא מספיק צנועה..)
אבל יודעת מה,
גם אם את יכולה להעיד על עצמך שברוך ה את זוכה להיות בת ישראל קדושה וצנועה לגמרי (ומותר לו לראות אותך)
אז אם כשהוא רואה אותך הוא נהנה מזה, אז זה אסור. אפילו שאת צנועה..
ובדרך כלל בחור נהנה מלהסתכל על חברה שלו גם אם היא צנועה..
ואז נגיד אתם מחליטים שאתם חברים אבל הוא ישמור ממך עיניים, זה מתסכל להיפגש עם בנאדם וגם לא לגעת בו וגם שהוא לא מסתכל עלייך.. תנסי פעם לדבר עם חברה ולומר לה לבהות ברצפה.. זה לא נחמד.. אפילו אם את יודעת שזה לא מכוונה רעה..
ושמעי, גם אם מצליחים לשמור נגיעה, אז זה מאד קשה.. וחבל סתם להכנס לקושי הזה. זה משבשב תמח
ותקשיבי.. ברגע שיש לך חבר, הראש שלך מעופף ואת כבר לא איתנו..
את עדיין תמשיכי לחשוב על חברות ועל מבחנים ועל הסניף..
ויודעת מה?
אני יגלה לך סוד
אפילו על ה' את יכולה לחשוב, ואולי אפילו תעשו ביחד חברותות ותתחזקו ביחד.. אבל אין אין זה לא אותו דבר.
כי הרבה מהכוחות שלך את תשקיעי בקשר הזה ואת כל הכוחות האלה היית יכולה להשקיע במקום זה בעבודת ה' שלך..
זה בזבוז כח.
ופה מגיעה השאלה, מה? אז מי שהוא נשוי הוא בעצם עובד את ה פחות? כי הוא משקיע הרבה כח בזוגיות ואת הכח הזה הוא יכול להשקיע בעבודת ה' במקום...?! אז זהו זה שלא. כי על זוג נאמר 'שכינה ביניהם'. זוגוית של בעל ואישה היא משולשת. היא עם ה' ביחד. אבל זוגיות שבין חבר וחברה אין בה שכינה.. והכוחות שמושקעים בקשר מבזבזים מהכוחות שאפשר להשקיע
יעניין אותך הרבה מאד מה הוא יחשוב על כל צעד ומילה שתגידי, ולא תאפשרי לעצמך לחיות בחופשי ובזורם.. למרות שלא תשימי לב לזה אולי. אבל זה ככה
פתאום כשיהיה לך בערב משעמם, יהיה לך בא להפגש איתו הרבה יותר ממה שיהיה לך בא להפגש עם חברות.. ובאסה. ממש.
עכשיו זה הזמן להשקיע בחברות.. כשתתחתני זה מאוחר מידי.. את תכנסי למעגל של בעל וילדים וזה מורכב יותר
ואם זה חבר לחתונה, אז תדעי שבדכ בסוף לא באמת מתחתנים. וסתם באסה על זה שחיית באשליה עד רגע הפרידה.
ואם כן מתחתנים אז בדרך כלל זה עם מלא חספוסים. כי או שנגיד בניתם את עצמך ביחד בשביל הבית הזה, ובעצם בנית את עצמך לפי מי הוא והוא בנה את עצמו לפי מי שאת וזה ממש לא טוב.
צריך שכל אחד ייבנה בעצמו ויעבור ת'גיל הזה לבד, ואז כשהוא יהיה גדול וירצה להתחתן אז הוא יחפש מישו שמתאים לו. לא הפוך. לא מחפשים מישו כשקטנים ואז גדלים לפי מי שהוא..
כשבנאדם חי לא את מי שהוא זה עושה לו מליוני סיבוכים.. קטנים וגדולים. באמת..
ואם זה לא חבר לחתונה, אז בשביל מה? תבדקי מה החוסר שאותו את רוצה למלא, ותנסי למלא אותו בדרך אחרת.
אם את מחפשת אהבה למשל, אז זה לא בושה.. זה טבעי וביננו כולם מחפשים אהבה.
תמצאי איך למלא את זה. אם את מחפשת הקשבה אז גם. כנל..
וברור שגם יש רצון של היצר הרע. שאותו לא כדאי למלא.. היצר הרע גם לו יש רצונות..
בדרך כלל הוא תופס טרמפ על רצונות טובים כמו נגיד רצון להרגיש אהבה ואז מנסה בכח הרצון הטוב להכשיל אותך, אבל לפעמים הוא גם סתם רוצה נטו רוע, בלי רצון טוב. אז אם את נתקלת ברצון שהוא רק לא טוב אז אותו אל תמלאי. איתו תתמודדי. זה יכול להיות קשה, ואפילו מאד. אבל ה' רוצה שנלחם בשבילו וגם את רוצה שיהיה לך טוב ואת לא רוצה לספק את הרצונות הלא טובים שלך, אז כדאי לך להלחם בהם.
אם לא את היחידה שמפסידה.
ובעצם, לא היחידה...
יהודי, כל פעולה קטנה שהוא עושה משפיעה על כל העולם..
אז יכולה להשפיע על הגאולה של כל עם ישראל בלי לדעת..
כל התגברות פיצית שלך, תכווני שתהיה לקירוב הגאולה..
מקווה מאד שקראת כי וואלה השקעתי חח יאלה יום שמייח ובהצלחה בהכל
מוזמנת להגיב ולסתור אותי חופשי.. או סתם להתייעץ עוד
כי אז כבר רגילים למשיכה מגיל צעיר יותר?
כמו שאני לא יודעת מה המשיכה בחברה מעורבת- פשוט בגלל שלא גדלתי שם
אבל מה שאתה מנסה לצייר זה מאד לא נכון, אולי אין עוצמות של משיכה כמו בחברה שמורה (אני לא בטוחה בכך בכלל, רק זורמת עם הרעיון שהעלית) אבל היא עדיין קיימת כי אנחנו אנשים, ואולי זה שמתרגלים למשיכה זה הדבר העצוב, אני לא רוצה להתרגל למשיכה לגבר שהוא לא בעלי, אני חושבת שלהישמר מחברה מעורבת זה יותר שקול כי אז פרקטית פשוט פחות קל לחטוא, ברגע שאמא יודעת שאתה מסתובב עם בנות וזה לגיטימי בעיניה מה ימנע ממך להיות בזוגיות מטופשת? אם אתה גדל מגיל צעיר על הרעיון שחברה מעורבת זה דבר אסור ולא נכון בכלל אז גם אם אתה חוטא אתה יודע שאתה טועה וזה לא לגיטימי, יש לך פחות לגיטימציה מהסביבה.
אנשים תמיד יפלו ויחטאו.
המשחק הוא הלגיטימציה לחטא בין במישרין ובין בעקיפין.
כשאתה מראה לילד הורמונאלי שזה בסדר להסתובב עם בחורה, זה לא פייר, זה הבאה לידי ניסיון.
דבר ראשון, ממש לא נכון.
לצערינו אפשר לראות כמה אנשים שאינם שומרים נגיעה בתנועות הנוער המעורבות והחברה המעורבת.
לא שחלילה בא ללמד אותם לכף חובה, זה מאוד הגיוני, לא שהגיוני לחטוא, אבל זה מאוד הגיוני שבן אדם שחי בחברה מעורבת לא יצליח לשמור נגיעה, ואילו בחברה נפרדת יצליח.
אני אישית חי בחברה נפרדת מגיל קטן, ואני יכול להגיד לך שאף פעם לא היה לי נסיון בשמירת נגיעה, אפילו לא נסיון קל.
למה? כי אני פשוט לא נפגש עם זה, וזה באופן טבעי אני מבין שזה אסור ולא טוב.
עכשיו, בחברה נפרדת לא מנסים לצייר ציורים שלא במציאות, ולא חיים בסרט. בדיוק ההיפך. מי שחי בחברה מעורבת הוא משלה את עצמו שהכל בסדר וככה זה טבעי, אך התורה מלמדת אותנו שמצב כזה יכול להביא לידי קלות ראש ושחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערווה, כמו שכתוב, ואפשר להיווכח במציאות, כמו שאמרתי.
עכשיו, גם אם יש שמירת נגיעה, שזה לא המציאות כ"כ לצערי, אבל גם אם יש שמירת נגיעה, זה לא פותר את כל הבעיות.
יש הרבה דברים שיכולים לבוא לאדם, דברים רעים, שאינם קשורים לשמירת נגיעה או לא.
ובכלל, זו פריצות ואסור לו לאדם להכניס את עצמו למקום סכנה שלא לצורך, וגם אם עמד בנסיון, נקרא פושע.
גם בבית המקדש, בהתחלה הגיעו למצב לא טוב של קלות ראש, אז עשו מחיצה, ואחרי זה, כשגם זה לא עזר כי עזרת נשים הייתה למטה מאחורי עזרת הגברים עשו עזרת נשים מוגבהת, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש.
וכל המפגשים והסביבה זה דבר עם הוואי חברתי שקשה להגיד שהוא ענייני ובלי צחוק וכו'...ואם זה כך, המצב בעייתי, שהרי אפילו רק דיבור בין בנים לבנות צריך שיהיה לצורך, וגם אז אסור להרבות בשיחה.
ושלא נדבר על בעיות ייחוד שנוצרות, שזה איסורים הלכתיים מוחלטים שאסור אפילו לרב גדול לעבור עליהם, כי "אין אפוטרופוס לעריות".
נכון, שהרבה פעמים מכיוון שהאדם כבר התרגל למצב הנורא הזה, הוא לא יבין מה הבעיה. אך זה לא אומר שזה טוב. ההיפך, מי שלא מבין מה הבעיה זה מכיוון שהוא במצב יותר ירוד, כמו עובד בזבל שכבר לא מריח ריח מסריח ולא מבין מה הבעיה בו, דווקא הטהרה והשמירה על הצניעות הרבה פעמים באה עם ההבנה מה בעייתי.
עכשיו, אני לא אומר עכשיו לפסול את כל תנועות הנוער המעורבות, יש סניפים מסויימים שכן שומרים על הדברים האלו, ולמרות שזה גבולי הלכתית (אם אכן לא עוברים על אף איסור) הרבה פעמים כדאי לפתוח כדי שלא יהיו דברים יותר חמורים, אך כל ההיתרים האלו אסור לשכוח שהם היתרים בגלל המצב הקיים, זה בדיעבד, ואף רב (חוץ מאחד, אבל זה כבר לא מפתיע עם כל שאר הדעות שלו, והוא לא משתווה לכל הדעות של גדולי ישראל, מה לעשות...) לא אומר שתנועות נוער מעורבות זה לכתחילה, ממש לא, ברור שעדיף שתהיה הפרדה ושמירה על צניעות.
הרב אליעזר מלמד לדוגמא (כן, @נשמה כללית, הוא אומר את זה...) אומר שבאירועים צריך ישיבה נפרדת, ורק אם מדובר במשפחות על כל שולחן, אך סתם ככה לא יושבים מעורב. זאת אומרת, אפשר לראות, שכל הרבנים, מן הקצה השמרני יותר עד הקצה הליברלי (חוץ מאחד ממש קיצוני ליברלי שאומר לא כך, אבל שוב, אין ממנו הוכחה מהי ההלכה ואי אפשר לסמוך על דעתו בעניין הזה, למרות הגדוּלה שלו בתורה וכו'...וכו'...) אומרים ככה.
מי שמתיר את החטא והופך אותו ללגיטימי זה הכי נורא שיש, וזה מקפיץ את רמת החומרה של החטא הרבה יותר. (זה שמעתי מפי הרב שרקי שליט"א בכבודו ובעצמו...). אתן גם דוגמא מדברי חז"ל לדבריי, כתוב שדור המבול נגזר דינו למבול על זה שכתבו כתובות לחיות. זה שעברו על איסורי עריות נוראיים זה נורא ומעוות, אך לא על זה נגזר דינם, אלא על זה שכתבו כתובות, שזה היה מאושר בחוק, וכן סדום, נגזר דינם להיחרב מכיוון שהם שמו בחוק את האיסורים, וזה שעברו עליהם לא נגזר דינם. אם בן אדם עובר על חטא זה נורא, אבל הרבה יותר נורא אם הוא נותן לזה לגיטימציה, גם אם עבר פחות עבירות. וכן ראשונים שנגלה עוונם, נגלה קיצם, אחרונים שלא נגלה עוונם לא נגלה קיצם. זאת אומרת, מכיוון שבבית המקדש השני הם חשבו שהם צדיקים ולא ידעו שחטאו, הגלות נמשכה כ"כ המון שנים, ואילו הראשונים שידעו שהיו חוטאים, למרות שזה שלוש עבירות החמורות שבתורה שצריך למסור עליהן את הנפש, הגלות שלהם הייתה שבעים שנה, הרבה הרבה פחות מהגלות של השניים. למה? כי הם הכירו בחטא, לעומת השניים שלא ידעו את המצב וחשבו שזה לכתחילה מה שהם עושים והם צדיקים.
וכמו שאומרים, חצי ממהלך התשובה זה קודם כל לדעת שחטאת. (מן הסתם זה מופיע איפשהו אבל לא יודע בוודאות אם זה מופיע ואם כן לא יודע איפה...).
בקיצור, אכמ"ל. ודו"ק.
אני אישית לא נפגשת כי חושבת שמוקדם אבל גם כדאי לשים לב שאם בכל זאת את רוצה, שזה לא יהיה במקום חברות. שזה לא ימלא לך את העולם, כי יש כל כך הרבה דברים לעשות בגיל הזה! כל כך הרבה דברים שיש לך לעשות חוץ מזה! כמובן כרגע... עוד כמה שנים בעז"ה תתחתני ויהיה לך את כל הזמן שבעולם
זה זמן של בניין האישיות העצמי ופיתוחו, לא זמן של של חתונה, שני חצאים משלימים אחד את השני, אך רבע ועוד רבע לא שווה שלם, זה זמן לבניין אישי פרטי וחבל להכניס אליו עוד מישהו צמוד.
וחבל על הלב השבור והזכרונות אחרי זה בחתונה, כ"כ הרבה זוגות עם לבבות שבורים יצאו מהדברים האלו, פשוט נורא...
יש מלא רבנים שמאריכים בעניין הזה, אפשר לראות באתר ישיבה, ולשמוע את הרב יוני לביא שמדברים על זה...
ממש כמו אחים.
לערבב בין המרחב הציבורי למרחב האישי זה לא מגדר הצניעות.
מה שמוצנע בתוך המשפחה, מותר. יצר העריות בתוך המשפחה הוחלש, יצר לשאר האנשים לא.
אי אפשר לערבב ולהשוות את שני הדברים.
זה טבעי ובריא שיש משיכה, אך לקחת אותה למקומות לא רצויים זה לא רצון ה'.
גם אם תלך לפסיכולוג שאיננו אדם דתי הוא יכול לומר לך שאי שמירת נגיעה בריאה וטבעית והכל טוב, זה לא אומר שזה רצון ה' מאיתנו.
יש כוחות שהקב"ה נתן לנו, ואנחנו צריכים לממש אותם בזמן הנכון, בדרך הנכונה, עם האישה הנכונה, ולא חלילה לחיות בחוסר צניעות.
מי שגדל בחברה נפרדת, דווקא יודע יותר לשמר את הכוחות שלו ולתת אותם במקומות הראויים והנכונים ולהיות צנוע ולא לחיות במצב שהכל פתוח.
דווקא האמת והכבוד האמיתי לאשה והמיוחדות של הקשר ניתנת כאשר יש הפרדה, כשיש הרחקה, ורק לצורך חתונה יש קירוב וחיבור, דווקא אז זה הופך ממשהו חיצוני וסתמי, ממשהו פחות משמעותי, למשהו בעל ערך מיוחד וטהור ואמיתי.
רגשות סוערים אינם בהכרח דבר רע, זה מראה על מצב טוב, ומי שחי בחברה נפרדת מגיל קטן למרות הרגשות הסוערים הוא יכול לשלוט בעצמו, וחבל שבגלל טענה של "אולי יהיה מצב לא טוב בעתיד" אז נתיר איסורים ונחיה בחוסר צניעות, אין כזה דבר.
והמפתח הוא רצון ה', אלו מילות המפתח. אינני חושב שאתה מאמין לעצמך שזה רצון ה', ואם כן אז תביא הוכחות מהתורה ומחז"ל איך רואים את זה, במקרה אני קצת מכיר מקורות בנושא הזה, אז כנראה שאני מכיר את המקורות ואינך צודק, אבל אתה מוזמן לנסות.
ותעיין בדבריי בהמשך....
ושוב, להגיד שזה לכתחילה כמו שאתה מנסה לטעון אין לזה אף שורש, ואין לזה יד ורגל בתורה הקדושה, אם אתה רוצה להגיד שבדיעבד במקרים ספציפיים ניתן לחיות בחברה מעורבת ובלי קשר יש לזה יתרונות, יכול לשמוע, אם כי גם על זה לא מסכים, כי אני לא רואה את זה בתור יתרון, ממש לא, אבל על זה אפשר להתווכח, אבל לכתחילה לא שערום אבותינו ואין לזה לא טעם ולא ריח של תורה ואין רוח ההלכה ורוח חכמים נוחה מהדברים הללו, ובצער ובכאב גדול הם פותחים סניפים של בנ"ע כדי למנוע דברים אחרים, אך כל זה בדיעבד.
הסיכוי של האדם לחטוא [אפילו במבט אחד, שחוק וקלות ראש או ריבוי שיחה] עולה דרסטית בחברה מעורבת.
נכון, המשיכה בחברה נפרדת גדולה יותר [מה שעלול לגרום לנפילה ברגע שבו יהיה בנוכחות בנות, דבר שצריך לפתור]- אבל אולי זה חלק מהקטע: שהמשיכה בין הגבר לאישה תישאר חזקה, מה שיוביל לחיזוק הקשר העתיד לבוא בינו לבינה..
תגובה מתומצתת, תודה.
וממש נכון, במיוחד הסוף.
לכל מי שענה
חיזקתם!!
תשאלי את עצמך מה את חושבת
מה את מרגישה
מאיפה השאלה הזו הגיעה בכלל?
מה את מנסה להשיג בקשר כזה?
מה חסר לך?
התשובות יכולות להפתיע אותך.
את יכולה למחוק את התמונה...?
זה פורום של דתיים ויש שם תמונה של נשים וכו'...
אשמח מאוד.
תודה.
וכדאי שתערכי מהר, כי אחרי כמה זמן אם יש תגובות זה לא נותן לערוך, ואז אם תרצי למחוק תצטרכי לדווח...
תודה רבה...
אם תוכלי לדווח, או לפנות במסרים לענבל או לאחד מהמנהלים.
תודה רבה...
תודהה
מתכוננת ללימוד- 
מתיישבת ללמוד- 
2 דקות אח"כ- 
3 דקות אח"כ- 
4 דקות אח"כ- 
5 דקות אח"כ- "למדתי מספיק, יש לי עוד דברים לעשות בחיים"
בסוף זה עניין של השקעה.. תלוי עד כמה באמת חשוב לך ללמוד..
ככה או ככה, בע"ה תוך כמה שנים זה ייגמר.. לא נורא.
[גילוי נאות: אני שמיניסט ב-5 יחידות. לא משקיען.]
אז לגבי השירשור הקודם שלי (זה סוג של פריקה ויעוץ זה מצב מסובך מקווה שאני יסביר טוב - נוער וגיל ההתבגרות) חשבתי על זה וגיליתי שוואלה הבעיה שלי מבחינה חברתית שאני לא יודעת לענו ובנות בגיל שלי מחפשות על מי לטפס ואני לא עונה כי אני לא יודעת לייבש בנות זה מאודדדדדדדדדדד מתסכל אותי כי לאחרונה אני מרגישה שזה לא הולך לי עם חברות.
ואז אמרתי שאני יחפש בנות חמודות ולא מישתפנות להיות איתם אבל אני חושבת שליברוח זה לא נכון אני צריכה להיתמודד עם בנות ועם אנשים ואני לא יודעת איך אשמחחחחח ממש לעזרה
חשבתי על זה איך אני רואה את עצמי בעתיד שלי ונילחצתי כי ראיתי את עצמי בתור אחת שישתלטו עליה וים יותר נפרט בתור הזאותי שתקים גיבעה וישוב ומי שהיא תישתלט על ותהפוך את זה למקום אר ומעצבן.
בקיצור אני לא יודעת איך להיתמודד עם חברות מתי ואיך לעקוץ לי אין אזה ביכללללללל ואני ממש ממש ממש ישמח לעזרה
תודההההההה
הלווי היה לי שהו שיכול להגיד לי מה לענות כל פעם שאני בסיטואציה לא נעימה.
בול
גמאני ככה
