פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 588)

בס"ד

אם זה ביישוב אז את יכולה פשוט לפרסם בשם המשפחה שלך ולא בשמך.

נגיד "מכירת עוגות ועוגיות בבית לוי"
ולא "שקד מוכרת עוגות ועוגיות".

תבקשי מהם למכור במקומך תמורת קצת מהסכום

יש לי חברות בנות 13 בערך והן מוכרות מידי פעם פיצות וקונים מהם אולי כדאי יותר לפרסם

בהצלחה

אם את עוברת בבתים תפרסמי שעברת שתי קורסים ואת מקצועית..
נגיד- הי אני בת שלוש עשרה, עברתי שתי קורסים מקצועיים של קונדיטוריה.. מעוניינים לקנות??
חח או משו בסגנון.. (: בהצלחה כפרה!!

סביר מאוד שיש כאלה שלא קונים מהסיבה הפשוטה שאין לך תעודת כשרות ....

לא לשקר, אם שואלים אז לענות אבל ממש לא לכתוב בגדול אני בת 13.. אולי תתחילי עם מחירים זולים במיוחד ואז כשכבר יהיו לקוחות מרוצים תעלי לאט את המחיר.

לשלוח מישהו יותר מבוגר ממך למכור.

 

(חוצמיזה שאני לא הייתי קונה שום דבר שמוכרים לי ברחוב מפוביות אישיות....)

 

 

ואת צכה לבוא יפה כדי לעשות רושם טוב..
וגם לפי דעתי תקני קופסאות יפות כאלה לעוגיות ושם תשימי, ושהעוגיות יראו אסטטיות

אולי הדרך שבה את משווקת תמוצרים שלך
ניסית לעסור בביתם?

אבל אני מכירה כמה בנות שעכשיו שמה...

דרך אגב הוא היה מדהיםם

יש את החוברת שעולם קטן הוציאו שנה שעברה (תודה שהזכרת לי)

מהגוש. נקרא על הניסים ניראלי.. בעיני חשוב קודם להעריך את הטוב והיופי שהיה ורק אז להסתכל על החורבן (וככה מבינים עוד יותר את גודל האסון)

(בעל הניסים חצי מסיפורים וגזמים\ ממוצאים..)

כמעט כל מה שמציעים לך(לסנן בלי להגזים)
לא להתעצל לעבוד ולחפש

או לחשוב על דרכים יצירתיות כמו קייטנות (לא ממש רלוונטי), חוגים וכו'

052-3653028 נא לא לשגע את הרב בשאלות מציקות.

אגב, לא בטוח שתוך יום הוא יענה לך, לפעמים הוא לא עונה בכלל.

(אני שברתי את השיא, תוך 5 דק' בלבד הוא ענה לי )

הוא התקשר אלי תוך 5 דקות..חחח

משהו כמו דקה שתיים

לענות על זה גם אני שואלת את עצמי את זה...

למה זה שיש מדינה מפריע להתאבל בתשעה באב?

המרחק בין הקמת המדינה ומה שזה כולל, לגאולה השלימה- הוא ככ גדול

כל הצרות, הייסורים, הסבל שעם ישראל עוברים לא הפסיקו בהקמת המדינה

ורק בגאולה השלימה הם ייפסקו..

כשמתאבלים צריך להתאבל, לא להתנחם.

כל השנה אנחנו חיים את החיים שלנו בלי לחשוב כמעט בכלל על צער השכינה, על הגלות, על החוסר, על ככ הרבה חוסר שאנחנו אפילו לא יודעים כמה

וחכמים קבעו לנו את שלושת השבועות האלה, את תשעת הימים, ואת התעניות כדי שבימים האלה נתאבל, נבכה על החורבנות שהיו, על ההרוגים, על המחלות, נלמד על מה שיש לנו לעשות, נצטער על מה שאנחנו מפסידים,

ומתוך זה לייחל למשיח ולצפות לגאולה

שנזכה בעזרת ה' בקרוב

חחח אתה רשום נער גבעות מצוי..ומה שאתה אומר שפ נכון מאוד אבל זה מצחיק כי זה לא ההשקפה של נערי גבעות אבל אשריך

 

הנערי גבעות הם אוכלוסיה מאוד מגוונת

התקשורת החליטה להשחיר אותם כמי שחפצים ברעתה של מדינת ישראל

לצערינו אנשים מאמינים ללשון הרע

בגלל לשון הרע חרב בית מקדשינו 

ישלי אח גיבעוניסט...

ויש כל מיני תנועות עם כל מיני השקפות

יש את נחלה, דרך החיים, יצהרניקים וכו'

 

נצחת

תראה.
המציאות עכשיו בלי המקדש היא מציאות שהיא לא שלמה, יש פה חוסר, מן חור כזה. אבל בדורנו אנחנו לא מרגישים את זה. מישהו מאיתנו יודע באמת מה זה המציאות של מקדש? לא.
זה משהו שאנחנו בתור העם הנבחר, בניו של הקב"ה, הכי צריכים לרצות מקדש..
אנחנו עם שטבעו לשאוף לשלמות וקדושה.
לדעתי הקמת המדינה והמצב שלנו כיום זה התקדמות אדירה! מה אנשים מדורות קודמים היו עושים בכדי להגיע לאן שאנחנו נמצאים כיום?! זו מציאות שבעיניהם נראית חלום, השאיפה שלהם!
אז כן, התקדמנו כמה צעדים בדרך לגאולה.. הרבה אפילו! אבל יש לנו עוד כמה לעשות..
הר הבית לא ממש בידנו כרגע, ובית המקדש לא ממש עומד בתפארתו..
אנחנו צריכים לייחל למשיח! לגאולה השלמה!
זה הטבע שלנו, של העם שלנו.. לשאוף לשלמות וקדושה! אנחנו מתקדמים לאט לאט..
עוד לא הגענו לזה, אבל אנחנו נגיע!
אז בינתיים שמחים על מה שיש, שזה חצי דרך, אבל מתאבלים על מה שאין, ומה שאין זה המקדש! זה השיא! זה הקדושה והשלמות!
אז נראלי לייחל למשיח זה לרצות גאולה שלמה, לא?
לדעתי זה ככה

אבל אני לוקח את זה עוד שלב
אם יהיו לי חיים קשים זה כנראה יפגע בעוד אנשים שאני לא רוצה שייפגעו
ולכן במקום "לאחל" לעצמי חיים קשים אני מנסה להתמקד בטוב, לראות את העולם חיובי
לוקח זמן לתרגל את זה אבל לאט לאט זה כבר הופך לשיגרה של הכרת טובה

אבל תמיד בשלב מסוים משהי שם כדי לנפץ לי את " האשליה " בפרצוף .. ובשלב מסוים אתה מפחק כבר לנסות 😕

הוא הולך בערך ככה:
עדיף לאדם לשתות מכוס זכוכית יום אחד ותשבר מאשר שתישאר בארון כל החיים

אני מבין למה זה יכול להיות מפחיד אבל אל תשכחי שגם את הפחד אפשר לראות באור חיובי (רצון להיות מציאותי למשל)

(מישהי זו אותה אחת או כמה?)

במקום זה תתפללי לקב"ה שיעזור לך להעריך את הטוב שנותן. ח"ו לרצות חיים קשים.

http://www.shalomlaam.co.il/

אבל אני לא המנהל פה

קרה לנו גם במאה שערים... אבל מתוך שלושה ששאלנו רק אחד התעלם (זה היה עצוב בעיקר בגלל שהיינו בטוחים שהוא לא שמע אותנו והמשכנו ליסוע אחרי עד שקלטנו שזה די בכוונה ) וכל השאר ממש ניסו לעזור

 

אבל אני בטוחה שיש סיפורים הפוכים גם.

הרעיון הוא לא מי ומה היו הפוגעים,

אלא האחדות הפגומה שיש

גם לי היה משהו כזה ,חרדים הגעיו לבית הגנסת שלנו (שהוא רובו אשכנזי דתי לאומי והתפילה הולכת לפי אשכנז והלחן גם.) עכשיו שמעתי את החרדים שהם צחקו על בית הכנסת ,שממש נעלבתי כאילו תחקו עליי, גם אמרו משהו על דתיים לאומיים וזה ממש לא יפה!! כל אדם עובד את ה' לפי יכולתו וכולנו בסוף יהןדים שעובדים את ה' " כל ישראל ערבים זה לזה.." לא?!

עליתי על אוטובוס חרדי, ישבתי ליד חרדי, והוא התחיל לדבר איתי על הא ודא. לאחר כמה זמן, פתחתי רמב"ם יומי, שהייתי צריך להשלים  והוא ביקש ממני לשתף אותו, שיתפתי, והוא החכים אותי, יישר כוחו .

 

עליתי על טרמפ של חרדי, והוא ביקש ממני ד"ת (זה ממש ממש חילול ה', כי לא היה לי מה לומר ) בסוף הוא התייאש ואמר מעצמו, וגם פה החכמתי. אגב, סיפור כזה קרה לי גם עם דת"ל.

 

טיילנו מחוף אל חוף, ובדרך מהיום הראשון עד בוקר היום השלישי הלכנו די צמוד עם חרדים בגילאי 16-20, איזה 4 בערך. הם היו גברברים בטירוף!! חוץ מזה שהם נשרפו ברמות על, מזעזע. הגענו בסוף לנקודה של יוה"ע... הם רק צחקו, הם לא ראו בזה פסול, הם קראו לו יום העצמות .

 

בקיצור, סיפורים רעים אפשר לשמוע לרוב, מכל הצדדים.

סיפורים טובים א"א לשמוע כבר, אם תשימו לב, זה קורה ממש מלא, פשוט כבר לא שמים לב. אילו היינו כותבים את כל הפעמים שעשו לנו טובה, היו נבלים מקלדותינו. אגב, עוד לא סיפרתי על החילונים, שאתה נדהם כמה חום ושמחה יש להם בעזרה...

ובאישיות שלו , כמו שיש חרדים שטובים לא פחות מחילונים בעיניין המוסר ...
יפה ממש לשמוע את החיבור בין החרדים לדתיים ..

איזה סברא יש להיות בעד

הגיונית אני מתכוון...ואל תתחיל להתווכח איתי האם זה צודק והאם לפנות את עמונה...

בכל פעם שרוצים לפנות יישוב ערבי שיושב על שטח יהודי, נותנים פיצוי ליהודי, וכך יש לנהוג במקרה זה.

אם יש בעל ערבי שהשטח הוא שלו בוודאות, לתת פיצוי, לא פינוי!

כי מה הערבי יעשה עם השטח? כלום!

אין פואנטה להעתיק ישוב אפשר לבנות במקום ההוא ישוב חדש ולהשאיר את עמונה במקום

אני באמת חושב שכל הקטע הזה עם עמונה זה קטע מגעיל. אבל אין מה לעשות! אתה יכול לצעוק לבכות להפגין להרביץ, ולעשות הרבה דברים. אבל אנחנו מדינה דמוקרטית! והמדינה הזאת שעוזרת לך לפעמים, כן, גם לפעמים לא נעים אבל יש אנשים שהחליטו לפנות את עמונה. וזה החלטה.
שלא תבין אותי לא נכון- אני נגד מוחלט פינוי עמונה, אבל בשונה מהרבה אנשים אני אומר מציאות...
מכאן נתנו לך בונוס ואמרו לך בא נעתיק את כמונה למקום 'פשרה'...

אבל עדיין לא צריך שיפנו את עמונה

למה לא מפנים את תל אביב?אז למה כן מקומות אחרים?

אז צריך שלא יפנו את עמונה ובמקום שהם רוצים להעתיק יבנו ישוב חדש

אני ממש בעד שעמונה תישאר- שלא תבינו לא נכון!!

רק שאנחנו חיים במדינה שככה זה המצב!

הם צריכים את תל אביב, אבל את עמונה הם לא צריכים.

ולא רק שלא צריכים- גם מפנים כי זה מציק להם! (למה?- ככה! אולי בגלל שאנחנו כל כך מצליחים? ראי את הסרטון של עזרי טובי חפשי ביוטיוב)

 

מצרף קישור של עזרי טובי: אני לא יוסיף

 

עם כל הכבוד לדמוקרטיה ולזה שקיבלו החלטה , אנחנו לא חייבים לקבל אותה. איזה מין "דמוקרטיה" זו אם רוב העם מתנגד? אם הציונות הדתית לא היתה מפסיקה לדבר על זה שאסור שזה יקרה , אם היו יוצאים לרחובות ועושים קצת רעש ובלגן ומעלים את זה על סדר היום (רוב החילונים לא מודעים לכך בכלל) אולי היה לנו קצת יותר השפעה. 

ובכל מקרה , בגירוש צריך להילחם עד השנייה האחרונה!  לא להיות 'מציאותיים' ולוותר.

להילחם בזה כמה שאפשר (כמובן אני מתכוון להפגנות וכו' , לא חלילה אלימות כלפי יהודים).

 

 

ודרך אגב , על ארץ ישראל לא 'מתפשרים' , ה' נתן לנו הבטחה ש"כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו" , וכך יהיה. 

 

בעזרת ה' לא יפנו את עמונה.

אם אין אלטרנטיבה אחרת.

נגד- אם אפשר להסדיר ולהשאיר.

אבל חס וחלילה בכל זאת יפנו אז עדיף מקום אחר משום מקום.

עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.

קצת בכמות והרבה באיכות הכי טוב

זהב אחד, או שני כסף וכו'. 

כאילו, זה כבר אמריקאי מדי שאנחנו זוכים בכל התחרויות, זה אומר שנכנסנו עמוק מדי לספורט.

ספורט זה טוב ואחלה, ואפילו כיף לראות ישראלים זוכים, אבל שלא יהפוך למודל.

האמריקאים חיים מגיל 0 לאולימפיאדה, זו לא דרכנו. 

אצל האמריקאים נגיד לא מתלהבים אפילו מזהב.

אצלנו ירדן זכתה אתמול בארד וכל המדינה חוגגת איתה.

 

אני עוד לא מעכל..

יששששששששששששש!!!!!!!!

קצת בכמות והרבה באיכות.

 

אנשים!!! זו לא הכמות זו האיכות!

כיוון שאין כמות בוודאי

וממתי מדליית ארד הפכה לאיכותית כ"כ?

 

בקשר לפירגון אין על עם ישראל

בקשר להתרגשות אני מעדיף להתרגש מדברים  אחרים...

אם שתיהם ארד

ואז להבין שזה לא המטרה האמיתית שלנו בעולם ולהתרכז בדברים שבאמת חשובים.

מעשית זה רק יביא לאכזבה...

 

אבל מה אני יודע...

פתאום ביבי יקום בבוקר ויגיד לעצמו "בואו נהפוך את העולם למקום טוב יותר ונפסיק עם האולימפידה ואז סוף סוף נוכל לדלג יחד בין קשתות בענן ודובוני אכפת לי, יד ביד עם הערבים ישר לבית המקדש!!!"

שזה תיאורתי מה שכתבת, לפי דעתך ב"עולם מתוקן" לא יהיה אולימפיאדה? או שישראל לא תשלח נציגים?

כי כשמכבי לוקחת אירופה או ישראלי זוכה במדליה - זו חגיגה אמתית וטובה.

האמת, אני צריך להשתדל ב" אל תביאני לא לידי נסיון, ולא לידי ביזיון", אם יש משהו, שאני לא סגור עליו, מה הטוב ביותר בו, ה', אל תביא עליי את זה.

אם מה שחסר לך זה רק לדעת מה חסר לנו בזה, שפר עלייך מזלך.

בתמצית: בביהמ"ק, העולם יותר מואר, ממש, הכל ברור. יותר מחוברים לה', מרגישים אותו יותר. וממילא יותר קל לעבוד את ה'. בביהמ"ק כל עמ"י מתאחד, זה המקום היחיד שהוא הבלעדי לכל עמ"י ואין עוררין. בזמן בית המקדש, שערי תפילה פתוחים, ומשחרב ביהמ"ק, אומרת הגמ', מפרידה חומת ברזל בין ישראל לבין אביהם שבשמיים, חוץ משערי דמעה, שהם לא ננעלו. 

בביהמ"ק הבנוי, מה חסר לנו?! כל הצרות, נובעות מחורבנו, אז כשהוא יהיה קיים, כל המח', הפירודים, פוליטיקה, רצח, גניבה יהיו נדירים, מאוד. 

כשביהמ"ק קיים, בנ"א מתנהג יותר טוב, "סתם" כי השכינה שורה בישראל בצורה הרבה יותר מוחשית.

עם ביהמ"ק יבוא נביא. ומה חסר לנו חוץ מנביא?! את יודעת בדיוק מה ה' רוצה ממך!

כל השאלות כאן בפורומים, מה ה' רוצה ממני, איך יוצאים מזה ומזה, שואלים את הנביא, הנביא הוא גאון עצום, גם בלי נבואה הוא יכול לעזור, ועם רוח הקודש עוד יותר.

על כל זה כתבתי "תמצית". אבל האמת, שאני בעצמי, חוץ מזה, לא יודע כמה טוב צפון לנו. מתי החושך ייגמר?!

אני שומעת שירים ב3 השבועות..

אבל ב9 הימים אני ממש ממש משתדלת כמה שפחות(קשה לי ככ בלי)

ואני שומעת שירים שקטים..

לא משו עכשיו ששיאאה הישמח אותיי לרקוד עכשיו

אני שומעת שירים בלועזית עכשיו(שלושת השבועות) אני לא יודעת אם להגדיר אותם כשקטים

אבל הם לא מקפיצים אותי לשמיים ואני לא רוקדת עם זה..אולי קצת מזיזה את הראש כזה

זה בסדר אתם חושבים?תודה לאולפנסטית שענתהה מתה עלייך וב'''הצלחה לנו בעזקת ד'

מכאן נובע שאני מנגנת ושומעת איה שירים שמתחשק לי עד מחר בערב...

יש להם שירים מדהימים בדרך כלל, מקפיצים...

ותמייד יש להם בגדים יפיים

שירים שקטים, שירים על החורבן.

בתשעת הימים אולי רק על החורבן...

בעיקרון רק וואקלי..

אבל לפעמים יש הקלות קצת..

 

ואני מנגנת כי זה ללמידה אז מותר..

זאת ההלכה..

אנחנו גם לא באמת מבינים מה יש שם , וגם אנחנו לא רוצים להיפרד מהאנשים שחשובים לנו...

כדי לקבל עולם הבא טוב יותר צריך לעשות את העוה"ז שלך לטוב יותר..
אין אוכל חינם.
וגם בגלל שלפעמים אנשים מפחדים מדברים חדשים, דברים לא מוכרים.. והם מעדיפים להיות איך שהם עכשיו, במקום הנוח והבטוח..
לכל זמן ועת, לא צריך לחשוב איפה יותר טוב, צריך לחשוב - איפה שאני נמצא, איך אני יכול לעשות את הכי טוב

בעולם הזה יש דבר נפלא שאין לנו בעולם הבא - בחירה. אנחנו יכולים לשנות את העולם ולהשפיע על המציאות, מה שבלתי אפשרי לחלוטין בעולם הבא. אנחנו לא יכולים לדעת מה יש בעולם הנשמות, רק להשתמש בדימויים (כמו של הרמב"ם, לדוגמה). אבל מה שאנחנו יכולים לדעת, שהעולם הבא הוא השתקפות של מעשי האדם בעולם הזה. הוא עולם נצחי, כי אין בו שום שינוי והתקדמות. את שומעת? אין בו שום שינוי והתקדמות!!! זה לא מזעזע??? זה עולם שבו אדם נשאר במדרגה שהוא השיג ונהנה ממנה. אבל אנחנו רוצים להתקדם בעולם הזה עוד ועוד, כל עוד אנחנו יכולים!

"במדרגה שהוא השיג *בעולם הזה*"
אין לי אפשרות לערוך...

מה זה עוזר בכלל לשנות את העולם אם אנחנו לא נהנים בזה וזה לא המטרה והתועלת האמיתית שבעניין?

אם לא נהנים מזה, זו עבודה בפני עצמה. אותי אישית דווקא מזעזע לחשוב הפוך, ממש לא הייתי נהנה אם לא הייתי צריך לעשות כלום.
והעולם הזה הוא אכן המטרה והתועלת האמיתית, כמו שכתב מישהו מתחתי. ומה התפקיד של עולם הנשמות? או, זו שאלה קשה. לא למדתי מספיק על הנושא, אבל ממה שהבנתי בינתיים (זה גם בערך כתוב ברמב"ם איפשהו), הוא סוג של תוצאה מתחייבת מהמדרגה של האדם בעולם הזה, כלומר - אי אפשר מצד הטוב האלוקי שלא יהיה אותו. אל תבקשו ממני להסביר, כי אני לא אדע ויהיה פאדיחות. תחזרו עוד כמה זמן...

כי מטרת החיים זה בעוה"ז, שלא כמו שאר הדתות שהוא העוה"ב, ואז שאלתך קשה.

שאלה יותר גדולה-אם יש עולם הבא אז למה צריך לחזור לפה בתחיית המתים???

 

תשובה-העולם הזה הוא פרוזדור,הכוונה מקום שאתה עובר דרכו.מסדרון.

בעולם הזה אתה עובד את ה' ומקבל שכר(אם נסביר את זה בצורה המופשטת ביותר שהיא לא כ"כ נכונה) ואז אתה מגיע לעולם הבא ומקבל אותו.

בתחיית המתים האנשים שעלו השמיימה חוזרים לפה לקיים עוד מצוות ולשפר את עצמם עוד קצת-מה שלא אפשרי בעולם הבא ולכן יש חפץ בתחיית המתים וחוזרים בה רק הצדיקים.

אתה יודע איזו תחושה של החמצה תהומית יש למעלה על שניית בזבוז?!

איך אפשר לחשוב על לקצר את החיים?!

אם לא תתאמץ קצת

שהעולם הפוטנציאלי שהולך ובא, זה הזמן של המקום שהולך ובא, ולא מקום אחר, העולם הזה הוא רמז על החומריות הזמנית וכל מה שלא קדוש ונצחי. (רמב"ם, הרמח"ל והרב קוק)  

 

א אַל יֹאמַר אָדָם הֲרֵינִי עוֹשֶׂה מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּחָכְמָתָהּ כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶפְרשׁ מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה מֵהֶן כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִן הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּרֵת מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶת ה' עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁהָעוֹבֵד עַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא עוֹבֵד מִיִּרְאָה וְאֵינָהּ מַעֲלַת הַנְּבִיאִים וְלֹא מַעֲלַת הַחֲכָמִים. וְאֵין עוֹבְדִים ה' עַל דֶּרֶךְ זֶה אֶלָּא עַמֵּי הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָן לַעֲבֹד מִיִּרְאָה עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה:

 

ב הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹת הַחָכְמָה לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם וְלֹא מִפְּנֵי יִרְאַת הָרָעָה וְלֹא כְּדֵי לִירַשׁ הַטּוֹבָה אֶלָּא עוֹשֶׂה הָאֱמֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֱמֶת וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבוֹא בִּגְלָלָהּ. וּמַעֲלָה זוֹ הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְאֵין כָּל חָכָם זוֹכֶה לָהּ. וְהִיא מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ לְפִי שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא מֵאַהֲבָה. וְהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁצִּוָּנוּ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי משֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו-ה) 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ'. וּבִזְמַן שֶׁיֶּאֱהֹב אָדָם אֶת ה' אַהֲבָה הָרְאוּיָה מִיָּד יַעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְוֹת מֵאַהֲבָה:

 

ג וְכֵיצַד הִיא הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה. הוּא שֶׁיֹּאהַב אֶת ה' אַהֲבָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה עַזָּה מְאֹד עַד שֶׁתְּהֵא נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּאַהֲבַת ה' וְנִמְצָא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד כְּאִלּוּ חוֹלֶה חֳלִי הָאַהֲבָה שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה מֵאַהֲבַת אוֹתָהּ אִשָּׁה וְהוּא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד בֵּין בְּשִׁבְתּוֹ בֵּין בְּקוּמוֹ בֵּין בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. יֶתֶר מִזֶּה תִּהְיֶה אַהֲבַת ה' בְּלֵב אוֹהֲבָיו שׁוֹגִים בָּהּ תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ. וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר דֶּרֶךְ מָשָׁל (שיר השירים ב-ה) 'כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי'. וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה:

צריך קודם לתקן ולהתעלות בעוה"ז.

הוא אומר שזו מעלת עמי הארץ ונשים והילדים.

ומה שכתבתי לא התכוונתי שזו התכלית, סתם כתבתי, תכל'ס. למי יש כוח לפרט?

זה באמת יעלה אותך לגבהים וירגיש לך הרבה יותר טוב.

אבל,

 

את באמת חושבת שבסוף תתחתנו?
הסיכוי הוא בערך אפס,
ואם לא תתחתנו רק תחשבי על הפרידה, תחשבי איזה כואב זה יהיה לך ולו,
אחרי המון זמן שאתם בקשר, פתאום בום!

תנסי להיכנס למצב הזה ולהבין כמה כואב זה.

את חושבת שזה פייר לגרום לו את זה?

את תרגישי טוב עם עצמך כשזה יקרה?

 

חוצמזה יש את הקטע שעדיף לך לשמור את כל הרגשות וההתלהבות לבעלך לעתיד
ולא "לבזבז" אותם על מישהו שיבוא וילך.

אהבה ראשונה, לא היית רוצה לשמור את זה לבעלך?

 

איך היית מרגישה אם בעלך יגיד לך שהוא כל השנים חיכה רק לך ולא הייתה לו שום חברה,
גם כשהוא ממש רצה?

ואיך היית מרגישה אם היית יודעת שהוא כבר "השתפשף"?

 

חוצמזה, מסכן החבר שלך הזה,
הרי עכשיו סתם תסבכי אותו עם כל מיני הלכות ועניינים, (והסיכוי שתשמרו נגיעה הוא גם מאוד נמוך...)
תביני שהחבר שלך לא נמשך רק לרגש(...). זה פייר לעשות לו ככה?

 

ושאלה אחרונה, אם הבן או הבת שלך בגילאי 15 16 היו מגיעים אלייך ואומרים לך,
"אמא, יש לי חבר",
מה את היית עושה? ולמה?

שהיא ביקשה סיבות בעד? זה לא נראה ככה..

הבן אדם רשם תשובה די חכמה, וזה מה שאתה רושם לזה את מתייחס?


כאילו מה ניסגר?

למה אתה כזה שלילי?

סוריי אבל סתם לא הבנתי ת'קטע

חכמה. שאני מסכים איתה. אבל- מכירה שהמורים אומרים "תשובה נכונה לשאלה אחרת"? אותו דבר פה.

למרות שעכשיו ראיתי שזה גם יחזק אותה. אז לא משנה.

וברוך ה' שאני לא מורה,

ובוודאי שהתגובה הזאת תחזק אותה אלה מה השאלה?! כל מי שקורא את התגובה מחכים ממנה ומתחזק ממנה.

גם אני התחזקתי ממנה,

חוצמזה שאם זה לא היה מחזק אותה אז מקסימום היא הייתה רושמת את זה ולא אתה.

זה לגמרי בסדר מה שהוא כתב, ומה שהיא כתבה!!!

בדיוק חשבתי לסיים ת'דיון הזה.   

ונראלי ש@בינתיים. הוא בן.

זה מאוד צודק שצריך לעודד בנ"א ללכת בדרך שלו!

אבל אם היא רוצה להעמיד אותה על טעותה? זה לא חייב להיות תוקף...

מסכים עם כל מילה.

להיות אנטי כל הזמן ולהקשיב לה' ולתורה וגם שאנחנו רוצים חבר\ה אז לא מעניין אותנו מה אתם אומרים כי זה מה שאנחנו רוצים ואנחנו לא שמים על אף אחד!!! 

אתה לא חייב להאמין בזה אבל כן לכבד.

אני גם נגד חברה בגיל כזה

 

ואתה צריך להכיר את עצמך ממש טוב כדי לדעת מה הדברים הטובים בשבילך
ומתי הזמן הכי טוב שהם יגיעו

כן, כולכן, דייקא!

אני יודע, היא רצתה דעות בעד. אבל זאת משום שהיא ואתן לא מבינות.

היחס בין בן לבת הוא דבר רגיש ומורכב שאי אפשר לשים אותו בגיל מוקדם מדי.

בנות לרוב, לא מבינות זאת, הם רוצות מישהו לשתף איתו את חייהם לפרוק עליו קשיים לצלוח איתו את ההתמודדויות בחייהן. הן לא מבינות, אולי לעולם לא תבנּה. זה מורכב ועדין.

הרגש דוחף אבל השכל צריך למתן, לחכות. צריך הרבה יישוב הדעת משני הצדדים לזה.

לפעמים בנות לא יודעות ומבינות.

בס"ד

ונכון, חבר בהחלט יכול להרים לגבהים.
השאלה היא אם זה באמת רצון ה'? האם ה' רוצה שתגיעי לגבהים האלו בדרך הזאת?

ברור שהקב"ה רוצה שתגיעי לגבהים, אבל הוא מביא לך לבחור בין הדרך הקלה, הנעימה, הכיפית שזה בעזרת החבר לבין הדרך הקשה. והקב"ה רוצה שזה יגיע מתוך עמל ולא ממקום שבו הנפילה יותר קלה. הקב"ה רוצה שזה יבוא מתוך מקום של טהרה וקדושה ולא הפוך.

זהוי, אגב, גם עצת היצר הרע.
ניפול פה על מנת להגיע למקומות גבוהים יותר, אבל זאת לא האמת. והאמת היא שצריך ללכת בדרך התורה והמצוות כפי שההלכה מצווה, וכך נגיע לגבהים האלו כפי שהקב"ה רוצה ולא כפי שיצר הרע שלנו רוצה.

בקיצור -
התוצאה לא מקדשת את האמצעים. וזה לא הדרך שהקב"ה רוצה בה. וכדאי גם להגיד את האמת, חבר לא באמת מרים את האדם, אלא ההפך.

לחדד את המשלל - את נוסעת באופניים ולפנייך עלייה תלולה. את רואה פיצול בדרך שפונה למטה, ואת מחליטה לרדת כדי שיהיה לך בוסט להקל עלייך העלייה.

כשאת בדרך למטה את מגלה שהכביש נגמר לפני העלייה, התרסקות בתהום.

והמבין/ה י/תבין

עקרונית, אין בזה בעיה הלכתית יבשה.

אבל זה מוביל למצבים שממש גבוליים מבחינה הלכתית, בלי לדבר על זה שכמעט בטוח יכשלו בנגיעה.

מצד שני, אם הרגש הזה כבר קיים, הרבה פעמים עדיף לתת לו מקום, ולא לחנוק אותו,

כי זה יכול לגרור לאנטי ודיכאון וכדו'.

מצד שלישי, אי אפשר לדעת אם זה באמת יעלה, או שזו רק תחושה מזויפת.

כל מקרה לגופו.

אם את מתלבטת ברצינות, נראה לי הכי פשוט לשאול בחברים מקשיבים, הם הכי טובים ומנוסים בנושאים כאלה.

זה באמת באמת מאוד מושך חבר \ חברה, אבל הבעייה בזה באמת כמו שכבר כתבו שעכשיו אנחנו בגיל שמתחילים באמת את החיים ובעוד לא הרבה שנים כל אחד מאיתנו יקים בית, וצריך שכשאתה\ את תתחתנו הראש יהיה נקי לגמרי, ושלא יהיה לך בראש בחור\ בחורה אחרת...

ובדרך כלל בקשרים של חברויות כאלה לא מתחתנים בסוף, ומה שנשאר מכל זה - זה רק טעם של געגוע וכאב...

עדיף לחכות עוד כמה שנים, ואז יהיה לך "חבר"\ "חברה" אמיתיים לחיים- בעל\ אישה...

התורה מחזקת את הטוב שבאדם ולפעמים היא נלחמת בו.

כשהיא נלחמת באדם, זה לא נעים, אבל בסוף - היא הצודקת.

 

לכן כשלומדים תורה צריך ענווה, לקבל גם מה שלא נעים ולא מובן.

אם התורה הייתה אומרת כל מה שנעים ומובן - לא היינו צריכים אותה...

 

בדבר אחד את צודקת: זה מאוד נעים ונחמד להיות ביחד, לשתף

ולהיות קרוב למישהו. התורה לא נגד, אבל היא אומרת: יש דרך.

וחבר זאת לא הדרך.

 

מה שאנחנו חושבים שיכול לקחת אותנו לגבהים לפעמים מקבע

אותנו באותו מקום או יותר גרוע. כמו טייס שטס מעל האוקיינוס,

מקבל 'ורטיגו', מתבלבל בין המים לשמים, וכשהוא נוחת נראה לו

שהוא ממריא. במצב כזה הוא חייב להסתמך על המכשירים למרות

שהוא בטוח להיפך...

 

בהצלחה, מה שלא תעשי.

מקום---

שמה זה יותר מסובך...

זה מי שנשר מחצי הגמר, ואז יש בית ניחומים שהמנצח הוא מקבל ארד...