פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 615)

כל בני זוג רבים,אין מושלם.מי שלא רב זה מקרה נדיר,וישרבו כאלו.
ישלהם הרבה דברים על הראש,בטוח שלא כמונו
ישלהם בית לפרנס,עבודה,מיסים,משכנתא.
אולי בזוגיות עצמה לא מסתדרים,חוסר תקשורת,חוסר אהבה,חוסר תשומת לב,משהו בינהם.
אבל תלוי באילו מינונים.
אם כל יום,כל היום,אזי יש משהו לא בסדר וצריך לטפל.

יש אנשים חמים שמתווכחים בסערה ואוהבים בסערה..
יש כאלה הפוכים.
העיקר שיהיו פרופורציות בין הויכוחים לחיים האוהבים והפשוטים
(לטובת השלום כמובן..)
וחשוב לדעת להתווכח מתוך כבוד לשני ולהבין שאלו רק דעות שחלוקות

תנסי למצוא דברים שיעזרו לך להבין את משמעות החיים, משמעות קידוש ה' בחיים, למה את קיימת בעולם, החשיבות הענקית של עצם קיומך.

אפשר למצוא את זה דרך כל מיני אנשים, סיפורים, שיחות, ספרי קודש..

אני ממש אשתדל למצוא לך קטעים וכו' על משמעות החיים, תגידי לי גם בפרטי אם את רוצה, אני אחפש.

 

פשוט תשני טוב, לא משהו רציני. ואם זה ממשיך תוסיפי עוד חצי שעה לשינה.  בהצלחה

לא משהו ששינה תסדר

אז אולי באמת כדאי לך לקרוא מאמרים על חשיבות החיים שלך. וגם אם אין לך כוח לקרוא, אז תשמרי עליהם עד שתביני שהם נורא חשובים. וחוץ מזה, אם את שומרת על בריאות, אז מן הסתם החיים שלך חשובים לך... בהצלחה!!!!! 

תסתכלי על הצדדים הטובים. את חיה בריאה ושלמה את בפורום מה יכול להיות רע כל כך

אז אל תרגישי כל כך מוזרה..
מן חוסר פחד מהמוות..
אולי כדאי לנצל את זה, תכלס נחמד לחיות בלי פחד

האדם הישר צריך להאמין בחייו.

ממליץ על הספר "יש לך כנפי רוח"

 

זה תקופות.
לפעמים יש הרגשה כזאת לכל לבןאדם.
לא הכל מושלם.
לא צרייך שכל הזמן יהיה לך כייף,לא תמיד זה ככה.
את צריכה להתפלל לה' שאת רוצה להנות,לשמוח.
גם.אם זה ניראה שמישהו אחר הוא מאושר והוא שמח,אולי הוא באמת ככה,אבל אי אפשר לדעת באמת.
לכן,גם.אם זה לא אמת עדיין לקחת אתזה וללמוד ממנו איך להיות מאושר.
גם אם יש מצבים שוואלה,אני לבד בעולם,לא כלכך רע,אבל אני לא כלכך מאושרת,אז במצבים כאלה אמי פשוט חושבת שזה יעבור לי.
אם אני סתם ישקע בעצבות מהזה יעזור?
יש הרבה דברים בחיים שטובים ופחות טובים.
תלוי כל אחד לאן הוא לוקח את זה.
והכי חשוב לקחת הכל בשמחה.
כי גם אם יש עצב,עוד מעט יבוא השמחה.בע"ה.

ה' איתך! איזו הרגשה כייפית להרגיש שיש מישהו למעלה שדואג לך ואוהב אותך.
זה נותן לך בטחון לא להתייאש,ולהסתכל על כל הדברים הטובים שהוא עושה בשבילך.
מבריאות עד כל דבר קטן או גדול אחר.
שמסתכלים על הדברים הטובים שוחכים את הרע ,זה מתגמד,כי יש יותר טוב מאשר רע,
צריך למצוא את הטוב בחיים,הוא נמצא,הוא רוצה שתגלי אותו.

תחפשי משהו שיעניין אותך, שיגרום לך ל"חיות" בשבילו.. סוג של תחביב

בעיקרון אפשר בכל גיל (תלוי במה ולפעמים באישור הורה)
ואת יכולה בהמון מקומות לא דווקא בעמותות (למשל ספריה)

דברי פרטי

(אצלם זה לא שקיות, אלו שקים) תעזרי לו...

בסוף אפילו תקבלי סוכריה כנראה. במקרה הכי טוב תקבלי שוקולד

וגם עוד כמה חבר'ה. עכשיו זאת התקופה שזה הכי נחוץ.. וזה שזה לא ארגון מסודר לא אומר שזה פחות עוזר...

כי בכל מקום יש עמותות וארגונים אחרים וכו

 

אבל אין מה לעשות לכל דבר יהיו שני צדדים

(מלבד כמה רגעים) לא מתכנן לצפות. אם זה היה חומר כתוב, הייתי כנראה מנסה לעבור במהירות, ולענות על מה שיש לי עליו תשובות, ואולי גם לבדוק מה שאני יכול לבדוק בקלות.

אם יש משהו חשוב שאתה יכול להוציא מהסרט ולכתוב כאן, אתה מוזמן לכתוב.

ככלל ידוע לי על שימוש בציטוטים מסולפים מדברי הרצל [למשל, המשפט על "האנטישמים הישרים"] וצריך זהירות מלהסתמך על כל מה שנאמר.

מצד שני, צריך להיות מודעים, שלא כל האנשים בתנועה הציונית היו צדיקים גמורים, ויש גם דברים לא נעימים בהיסטוריה שלה.

ואגב מעניין אותי מי עשה את הסרט הזה הרב אמניון יצחק? 

האם זה מקטין מערך הדבר העצום שהוא עשה?
כולנו יודעים שהוא בא ממשפחה מתבוללת ומבחינתו היהדות היא לאום ולא דת.
כולנו יודעים שהוא הציע את אוגנדה במקום ארץ ישראל.
כולנו יודעים שהוא חשב שמה שיציל את היהודים זה להתנצר.
אז מה? נכון הוא אולי לא צדיק הדור ולא איזה מלך המשיח אבל הוא יהודי שראה את העם שלו קורס תחת האנטישמיות והחליט לנסות לשנות את המצב, שזה אולי יותר מכל מה ששאר יהודי בגולה עשו..
אז נכון הוא לא עשה זאת ממניעים דתיים, אבל לכן אפשר לזלז בו? להתייחס אליו כאילו היותו כופר זה הדבר היחיד שעשה בחייו? 
אני אישית מאוד מעריכה את הרצל. ממש לא מסכימה איתו ועם המניעים שלו אבל מאוד מעריכה את היכולת שלו לקום ולפעול ולשנות את העולם למען עם ישראל. שזה קצת יותר ממה שכולנו עושים כאן..

גם הרב קוק אמר במספד שלו על הרצל..
(אני לא יודע את זה בדיוק)
משהו בערך כמו שלהרצל ולציונות יש ניצוצות של משיח בן יוסף

למדנו על זה בהסטוריה ובמחשבת....

תכלס מה הרצל עשה בשביל עם ישראל שהיה יותר ממה שעשה פה חלוץ ממוצע?
-באמת שואלת לא כדי לעצבן או משו חס ושלום...-

ואת כל זה-במימדים עצומים, והשקיע בזה את חייו.

הוא היה המנוע של החלוצים וזה שפתח להם את הדלתות.

זה נראה כאילו עשו ממנו יותר ממה שהיה באמת..
הוא דיבר הרבה מה שבטוח.. אז אם הדיבורים עזרו מגיע לו צל"ש
הקטע הוא שמעשים הועילו יותר

המנוע להכל זה דיבורים ולימוד.. אם מה שאמרת נכון, הרבה יותר חשוב לעשות מצוות מתורה ותורה היא רק איזה הכשר מצווה... תראי אצל כמה אנשים בארץ ובעולם התקשורת היא מעצבת דעת הקהל המרכזית - הרבה יותר ממעשים אחרים.

 

בלי הדיבורים, לא היה כלום..

ובטח שהוא גם רצה לעשות מעשים.. אולי זה קצת פחות יצא לפועל.. גם אאל"ט הוא נפטר בגיל 44

עבודה עצמית ענקית! אבל אם זה חשוב מצליחים

 

ואני לא חושבת שרק כשיש צרות אנחנו נזכרים להתאחד, העם שלנו תמיד מאוחד, פשוט בתקופה שקטה יחסית זה מתבטא בדברים הקטנים** ולכן יותר קל לראות את החלקים הקרועים יותר בעם. אבל כשיש מצב שהעם נפגע כולו, אז האחדות שלנו מתבטאת הרבה יותר חזק ולכן הקרע מתאחה עוד קצת. אבל כדאי לשים לב לדברים הקטנים ולהבין עד כמה העם שלנו מאוחד ומדהים!

 

 

 

 

 

 

 

**(לדוג'- היום היה לי טרמפ בנגב עם כמה אנשים מתנועת הנוער העובד והלומד, חילונים ממש, האידולוגיות שלהם שונות כ"כ מאיתנו, אבל דיברתי איתם מלא, וזה היה ממש יפה וכיף לדבר איתם, ובסופו של דבר ממש הרגשתי שכמה שהם שונים ממני פשוט אחים!)

השאלה היא על ההזדהות
עד כמה אנחנו מזדהים עם המצב של האחר
וזה מתחזק כשיש צרות

אבל לאהוב את אבנר גבריהו ראש שוברים שתיקה שמרגלים כדי לגלות איך צה"ל מגלה מנהרות אל בתי הילדים בכרם שלום? זו עברה גמורה!

 לאהוב את האבא שלו גבריהו ראש תג ממאיר שקופץ בכל הזדמנות לטפח שינאה כלפינו? זו עברה גמורה!

לאהוב את עזרא נאווי שביחד עם הבעל שלו, מחבל מאיזה ארגון טרור, פועל במסגרת האויב נגדנו? זו עברה גמורה!

לאהוב את יריב אופנהיימר? גדעון לוי?

 

אל תרמה את עצמך כאילו כל אלה ורבים שכמותם רק טועים. הם לא טועים, הם רשעים במודע , הם שונאי ישראל במודע.

 

אני לא מתאמצת ולא חושבת עלזה אני פשוט רואה בנאדם בריאה של הקב"ה של אבשלי בריאה מדהימה עם כוחות ועוצמות ושאולי לפעמים יש לה דעות שונות משלי אבל זה לא הופך אותה לשווה יותר ממני... היא אותה בת של אבשלי איך אפשר שלא לאהוב אותה..??
******
את יכולה לנסות אולי ללמד זכות אולי זה יעזור

יש דברים שלדעתו הכי חשובים, שעליהם הוא שם דגש. והשונות הזו מאפילה על הדברים המשותפים לכולנו שהם בין היתר צרות (במיוחד שהן נוגעות לנו בנקודה רגישה ואז בכלל קל יותר להתאחד).

וזה קשה לאהוב כל אחד באמת, אבל אני משתדלת לראות בכל אחד את הנקודות הטובות ולדעת שאנחנו שנינו בני אדם ואי אפשר לדעת באמת מי יותר טוב. ולזכור שהשונות כן טובה לפעמים..

מלבד העובדה שתמיד אנחנו בצרות (סתם!!), גם כשאין צרות אנחנו מאוחדים. דברי עם חילוני/חרדי, תבקשי עזרה, תמיד יעזרו. כולם עזרים, רק שבצרות אנחנו ממש (אבל 190%) מאוחדים!! 

ואיך אפשר לאהוב?! שלא כמו שאר האומות שאין בינם לבין עצמם שום קשר, אנחנו קשורים באמת אחד לשני!! אנחנו באמת אחים!! וכמו שאם אחיך ח"ו היה חילוני תמיד היית אוהב/ת אותו!!! בעז"ה שנחיה כאחים!! כולנו אחים!!! 

ראי פירוש הרמבן על הפסוק.

זה לדעת לאהוב את עצמנו ולהאמין בחיינו. 

 

אני פשוט לא הולכת. וזה ממש ממש ממש קשה לי!!
גם אני באותו גיל וזה אותה התמודדוץ קשה, בסוף יש לך הרגשה שאתה נשאר לבד.....
אני לא ממש יודעת מה להגיד לך אבל אני תמיד חושבת על עוד 20 שנים קדימה: איך הבית יראה? באיזה רמה דתית אני אהיה? ובעלי? האם אני ארצה שהוא ידבר חופשי עם בנות? האם אני יעדיף שבעברו הוא לא הסתובב עם בנות או שזה לא יפריע לי?
תנסה אולי למצוא חברים שהם כמוך, שהם לא נכנעים לכל דבר.
שוב, אני לא יודעת כלום.. אני באותה בעיה וגם אני אשמח לעצות..

וגם- אתה לא הולך מאידיאל שצריך לשמור מרחק או שאתה לא הולך כי אתה מתפדח ולא מתחבר?

 

עצה שלי בכללי- אל תלך.

משום שההורים שלי לא אוהבים את הקטע הזה שבנים מסתובבים עם בנות ועוד בגיל הזה.

ואני לא הולך גם מאידיאל שצריך לשמור מרחק ואולי גם אני אתפדח ולא אתחבר, אני לא יודע, משום שבחיים לא ניסיתי...

שאתה לא הכי בטוח בעצמך כי אף פעם לא ניסית את זה... אז דבר ראשון- אני לא חושבת שכדי להיות בטוח בעמדותיך אתה חייב להתנסות ממש בעצמך... אתה יכול לשמוע מה בערך האווירה שם ופשוט תחליט לבד אם זו אווירה שמתאימה לצורת החיים שלך (בתור נער שומר מצוות)... 

 

כדי להיות יותר שלם עם עצמך אתה יכול לדבר עם ההורים שלך  ואם אתה מרגיש לא נעים או שזה לא יזרום וכו' אני בטוחה שיש פה מלא חבר'ה בפורום שישמחו להסביר לך...

(לי באופן אישי אין הרבה ידע וניסיון בנושא... אז סליחה)

 

בהצלחה צדיק!

דבר ראשון, ניסית לדבר איתם? להסביר להם וכו..
דבר שני , אם חשוב לך הקטע של לישמור דיסטנס מבנות ולא קשרים וכל זה עדיף שלא תלך, תישאר בבית או עם חברים אחרים ויהיה לך בראש שאתה תותח.
ואם לא ווואלה כע באלך להיות עם בנות פשןט תזרום..

בשביל הרמה הדתית שלה ושמירת הרוחניות והקדושה, אל תלך לשם בשום אופן. תנסה להתחבר עם חברים שלא מתיידדים עם בנות או לחלופין להתחבר עם אותם החברים אך לא בשעה שהם עם הבנות.

 

 

אתה רוצה קשר עם בנות או לא?

ההורים כאן זה לא נראה לי שיקול.. אתה צריך לקבוע את הרמה הדתית שלך ולא ההורים. במיוחד אם ההורים יגרמו לך להתרחק.

לגביך אם יש לך אפשרות לחברים אחרים תעבור לקבוצה אחרת.
אם זה החברים שלך אז תלך ופשוט אל תדבר עם הבנות.
ראיתי אנשים שהיו במקומות כאלה ולבנות היה ברור שהם לא מדברות איתו.

כל אחד צריך לשאוף לקיים את כל ההלכה,כי נצטווינו על כולה פשוט מאד.

לכן אפשר לדבר על התקדמות הדרגתית מהמקום שהאדם נמצא,אבל אין מושג כזה של "קביעת רמה דתית" כיאלו ולאדם יש רשות לבחור את המצוות שהוא מקיים,אני מניח שאתה לא מתכוון לזה באופן מפורש,אבל זה משתמע בעקיפין משימוש במושג הזה.

 

ב.לדעתי העצה הזו לא ישימה,אפשר להגדיר מראש שאתה לא עושה x y z ,אבל תחת לחץ חברתי,ותחת חוסר נעימות,ותחת משיכה טבעית שיש בנים לבנות הגבולות מתפוגגים במהירות רבה,ולכן ישנם דברים שאדם צריך להחליט לא להכנס אליהם מלכתחילה.

 

נכון זה קשה,ואני גם מבין את הכותב מנסיון אישי בעבר,אבל צריך לנסות למצוא אלטרנטיבות..

 

אם  אתה לא בקטע של בנות, פשוט אל תדבר איתן וכו'.

אני לא חושב שאפשר להגיד לבן אדם לחיות ביישוב ולהיות לבד כל הזמן בלי חברים.
צריך להיות חזק ולהגדיר קו אדום שאותו לא עוברים. ועדיין אפשר לצאת עם החברים

לאט-לאט הם מתרחקים

ואגב אני מכיר אנשים שעזבו את החברים שלהם ויצא מזה רק דברים רעים

ויצאו מזה דברים רעים
אז מה?

אז קודם כל אתה בעצמך אמרת בלי התייעצות שלנו שאתה לא הולך למקום כזה,כי ככה אתה מרגיש.
אז היינה אתה יודע מה טוב בשבילך.
אכתוב שיש הרבה דברים שאני מצטערת עליהן,ויש כאלה שלא.
ממה שאני חוויתי אקח את הדוגמא של בני עקיבא(מעורב) אני הייתי בחברה מעורבת אבל ממש ממש קצת שהייתי בתחילת החטיבה,והפסקתי מנסיבות שאכתוב.
אחרי תקופה של כמה שנים הצטערתי,כי זו חוויה,וכיף
להדריך,להכיר אנשים,להשפיע ועוד ועוד תרומות לעם ישראל.
אבל גם חשבתי וחלק מהעצות קיבלתי פה בפורום ש.. אין מה להצטער,קודם כל יש את ההלכה,ועלייה לא מוותרים.
דבר שני אם בהרגשה שלי שמשהו לא בסדר ולא נח לי להיות בחברה מעורב,אז זה סימן לי שפה זה לא מקומי.
מלבד ההלכות של..להתרחק מהנשים מאוד מאוד..(בזה תעיין בקישור למעטה)

אני לא מצטערת שאני לא מכירה בנים/ידידים.
אני אפילו מודה לה',כי זה מה שאני רוצה!
אך בעלי היה מרגיש שאני הייתי עם בנים אחרים?
או ההפך,איך אני הייתי מרגישה ?
ויש יצר הרע,בקשרים כאלו,למה שאני לא יהיה נקייה מדברים כאלו של נגיעות,ואיסורים,וצחוקים.

אין בעיה לצחוק להיום זורם,אבל בחברת בנים נפרד ובנות נפרד.
כל הזמן אני חושבת איךבעלי ישמח שהוא ידע שלא היייתי בחברה מעורבת ובעירוב.
איך אפשר שבן לא יחשוב על בנות שהוא מכיר?
הוא לא מלאך
איך אפשר שיכירו בנים בנות...ואז זה מגיעה לחברויות ואז...מה עם שמירת נגיעה?! זה לא פשוט בכלל.

לא אמרתי לך חד משמעית מה לעשות,זה מנקודת מבט שלי,ואיך אני חווה
תעיין בשרשור הזה,בזמנך

מה המצב האידאלי בסניף? - נוער וגיל ההתבגרות

ופה יש עוד קישור.

'עזוב, יש לו בחורה בראש'... - נוער וגיל ההתבגרות

בהצלחה

בהתחלה הבנתי שאתה לא רוצה להתערבב בנים ובנות (שעל זה מגיע לך כל הכבוד)
אח"כ הבנתי שזה יותר מכיוון ההורים
ובסוף הבנתי שאתה כן רוצה להתחבר עם הבנות

 

החברה שלנו היו נפגשים ממש המון, ובאמת הם הפכו לחבורה כזאת של בנים בנות והאווירה לדעתי לא הייתה מתאימה...

אז לא נהפכתי להיות חלק מזה, לא הגעתי באופן שוטף, אבל מידי פעם כן יצאתי אם היה אירוע מיוחד- לדוגמה יומולדת של חברה שהזמינו את כולם, גם לעל האש מידי פעם הייתי הולכת קצת ומקסימום הולכת אם נמאס לי, אבל באופן השוטף לא הייתי חלק מהם.

 

לא ללכת לכל אירוע מזדמן לכיף.

בסוף בסוף, אתה זה שתצטרך לקבוע את הגבולות.
ברור לך שאסור לחיות בחברה מעורבת, וברור לך שאתה לא לחיות לחיות בלי חבר'ה.

תנסה לחתור למקום של מפגש עם חברים בלי בנות.
אתה יכול לקפוץ לחברים לבית, לטייל איתם גם בלי שידחפו בנות בכל מקום
בסוף בסוף לא משנה  מה שתעשה ההורים שלך צריכים לכבד את ההחלטה שלך,
כי הם אלו שבחרו את המציאות המורכבת הזו - חינוך תורני מאוד מצד אחד ומצד שני לגור במקום שלא מתנהל ככה..
אבל אל תדאג, מכל מורכבות צומחים בסוף ואם באמת תצליח גם לשמור על קשר וגם לחיות לא בחברה מעורבת מדי, אתה זה שתצמח מזה הכי הרבה!
בהצלחה

למה אתה לא מאגן דברים בלי הבנות.
דבר עם החברים שלך ותגיד להם את המצב ותבקש שיתחשבו.

דבר ראשון אתה צריך לשמוח שזה מפריע לך, ואתה מבין שזה לא מתאים! עד כמה שאני מכירה הרוב היו הולכים עם הזרם (במיוחד כשזה תכל'ס כיף) וזה שאתה עוצר וחושב זה מדהים, אשרייך

ברור שהפעילויות המעורבות הללו לא ראוייות ולא שייכות בכלל- הן מצד עצמן והן מצד הבעיות שהן עלולות להוליד- שמירת העיניים, נגיעה, חברויות מיותרות בגיל מוקדם- למה לך בכלל להיכנס לדברים האלה? גם אם תגיד לעצמך שלא תיסחף וכו'-אני יכולה להעיד שזה קשה עד בלתי אפשרי (ואני בת 20+, במקום אישי ו רוחני יותר מבוסס ונמצאת בחברה המעורבת בעל כורחי-עבודה, לימודים) בטח בגיל ובמקום בחיים שעדיין לא יציב.

אז מה לעשות? אולי למצוא חברים כמוך שמבינים את חשיבות ההפרדה ביו בנים לבנות, לנסות ליזום דברים שיתאימו לכם כבנים והבנות לא יהיו קשורות לזה, אני באופן אישי הייתי גם לומדת על הנושא הזה כדי להתחזק בו יותר ולהורים הייתי מסבירה את הרגשות שלי בנושא ומבקשת מהם לכבד (קצת להתעלם מהדעות של ההורים זה לא נורא, במיוחד שהן לא ממש מתאימות להשקפה שלך)

בקיצור, אל תלך, תשמור על עצמך- למענך ולמען הבית שתקים בעז''ה

בראש ובראשונה כי זה מנוגד להלכה. המצב בו בני נוער מכייפים ביחד בנים בנות הוא לא רק מועד לפורענות אלא אסור כשלעצמו. 

אני מבין שממש חסר לך, אני מציע למצוא חברה בישיבה התיכונית. זה מה שאני עשיתי. החיים שלי פשוט היו בישיבה ולא בישוב. זה לא פשוט אבל זו בחירה גדולה ואני מקווה שתברר מספיק ותחליט נכון.

 

לגבי זה שההורים מאוכזבים, אתה חייב להסביר להם מה סולם הערכים שלך ומה הבחירות שלך. זו החלטה שלך ואין סיבה שהם יהיו מאוכזבים ממנה.

 

תשמור את המפגש שלך עם בנות המין השני לדבר המקודש ביותר- חתונה. אל תתבזבז בדרך. 

המפגש עם אישה הוא עוצמתי וקדוש ויש לאדם כוחות עצומים בתחומים האלה שמצפים לצאת לפועל, אבל הצורה הנכונה והקדושה לעשות את זה ע"י חתונה. לא על ידי קשרים מזוייפים ולא משמעותיים שמבלבלים את האדם. 

בסניף לרוב מגיעים לקלות ראש וצחוקים ודברים שאתה לא רוצה להיות חלק מהם. 

 

אני חושב שההרחקה מבנות תעשה לך רק טוב בגיל הזה. זה ייתן לך את היכולת לצמוח בצורה ישרה ונקיה. 

מה שהמלצת זה בדיוק המצב, שאני ממש מחובר לחברים בישיבה התיכונית אבל הבעיה היא שכשאני לא נמצא בישיבה אז אין לי חברים להיות איתם, אחרי צהריים מילא, אני אסתדר, אבל מה נגיד עם חופשות? חופשת פסח? חופש גדול? וגם אחרי שאני אסיים שמינית אני אמשיך עם החברים בישוב ולא בישיבה התיכונית.

לא יכול לדעת מי יהיו החברים שלך בהמשך החיים,כל הזמן זה משתנה.
אתה זה שמחליט ויוצר קשרים עם החברים שאתה רוצה,חברי היישוב\הישיבה התיכונית.
אפשר שיהיו לך חברים בעיקר מהישוב ואפשר שיהיו חברים מהישיבה התיכונית,תלוי בעצמך.

בטוח יש ביישוב שלך חברים,תנוער נוער נפרדת,למה שלא תתחבר איתם?

החברות שלי,יש כאלה שהן לא הולכות מעורב,שזה מיעוט,אז אני איתן יוצאות.
אבל אין מה לעשות יש עקרונות חשובים,גם כשזה בה על חשבון הנאה רגעית,אז קצת באסה,אבל מה לעשות כל עוד טוב לי עם ההחלטה שלי הכל בסדר.
אני מאמינה בהחלטה? אני חושבת קדימה מה יקרה בעקבות ההחלטה,מה זה יתרום לי בהמשך? אולי עדיף לי לחכות עד שאסיים ביתספר ואז יהיו לי את החברות שיתאימו לי,את המסגרת שמאמינה במה שאני מאמינה.אז הכל טוב.
יש לך כח עצום לחזק אותם!
אתן דוגמא:
המורה שלי אמרה למורה שיש בנות שהן בקושי לומדות והן לא נותנות מעצמ ןאז מה עושים איתם?!
אז המורה ענתה שאל תדאגי תיקחי את הבנות שכן לומדות,תחזקי אותם תעלו.למעלה,ואלה שלמעטה יבואן כבר אחריכן,וילמדו.

גם אתה תקח כמה חברים מהישיבה /מהיישוב
ושייהיה לך חברים גם מהיישיבה וגם מהיישוב.
שייהיה לך תמיד מגוון של הזדמנויות להיפגש איתם
והם החברים שלך יבואו אחרייך/אחרייכם.
בהצלחה

ונכון, זה קושי אבל ברגע שאתה מבין את החשיבות ומתבונן לטווח ארוך -אתה כל כך תשמח בזה!

 

ואחרי השמינית? יש ישיבה/מכינה, צבא...זה גם מסגרות משמעותיות שמצמיחות מעגלים חברתיים

 

ושוב, זה לא שאתה חייב להתנתק מכולם באופן גורף- רק מפעילויות מעורבות- מאמינה שתמצא מספיק כאלה

ואחרי שמינית אני מניח שתלך לישיבה כמו רובנו ואז תרכוש חברים חדשים. אתה יכול גם לראות אם יש קבוצה קטנה בישוב של חברים שלך שמעדיפים נפרד ואתם יכולים לעשות דברים ביחד.

הי..; )
הייתי בדיוק באותה נקודה לפני שנתיים וחצי כשהתחלתי ב"ה להתחזק, גדלתי בנוער מעורב מלכתחילה ולהורים שלי אין שום בעיה עם העניין.. )והם אפילו דוחפים אותי להצטרף..(
אני חושבת שאתה צריך לעשות קודם כל בירור מעמיק מאוד עם עצמך, למה אני לא רוצה? ואם זה מנק' של דת או לא.
והקטע המוביל צריך להיות אתה.. ולא ההורים.
ואם זה מנק' מבט של דת אז עם כל הקושי בעז"ה מצליחים להתמודד. זה קשה, ואתה תהיה לבד המון. אני לא אשקר לך.. ויש שעות של שיעמום למות... תמצא לך תכמה חברים הקרובים שלך שמבינים שאתה לא בקטע של בנות ושל חברה מעורבת ותחזק איתם תקשר. הם עוד יכבדו את זה מאוד בהמשך בעז"ה..
אם כל העניין זה משאני לא מסתדר אם בנות וכו' זה ממש ממש שונה.. ואם תוציא את עצמך רק בשביל שההורים שלך לא יתאכזבו ממך-גם אתה לא תעמוד בזה הרבה זמן, וגם יהיה לך הרבה הרבה יותר קשה.. אם זה ככה אני חושבת שאתה צריך לפתוח תעניין הזה עם ההורים אם זה אפשרי ובאמת לבדוק את זה איתם, כדי שזה לא יפגע בקשר. לפעמים אם עושים תדברים האלה באופן פתוח למרות האכזבה שאתה עושה את זה הם יהיו הרבה פחות מאוכזבים מאשר שתעזה את זה ולא תספר להם...
בהצלחה..
ומקוה שעזרתי

לגבי לתהחבר עם בנות אז אתה לא צריך לדאוג כי בת ישר מתחברת אל הבנים ז"א שפשוט אתה לא צריך לנסות שיחבבו אותך תיהיה מי שאתה וזה פשוט יזרום והבנות יזרמו ויכירו אותך...וגם ישלך שם את חברים שלך אז לגמרי אין לך מה לדאוג
לגבי אידיאל .. - אם זה אידיאל אז פשוט אל תלך ובמקום לשבת בבית תיהיה פעיל ותארגן קבוצה של חברים שלא רוצים עם הבנות ותעשו יחד אתם פעילויות וכל מיני דברים כיפיםם..

ולא להישאר להתבאס בבית

אתה נשמע מעורפל...

בקיצור ,אתה צריך חברים צדיקים שתוכל להיות איתם. תוכל גם לנצל את הזמן ללמוד תורה , ותרוויח כפול

כל הטיעונים שלכם שלא להיות עם בנות\בנים הם טיעונים של דוסים חמודים (גם אני כזה) נסו לתת טיעונים כאילו אתם עם חבר שלכם שבא לפתןח את הנרגילה ולהזמין את כל החברות..

את הסיבות יש ללמוד לפני כן,בשעת התרחשות צריך לאזור אומץ כדי לקום ולעזוב,ואם מלכתחילה מתנהלים כך בדר"כ אז צריך להשתדל למצוא אלטרנטיבות מראש ולא להסתובב עם מי שלא מתנהל כראוי,כאמור זה לא קל,אבל צריך להבין שהמחיר יקר מדי..

וללכת. מה מסובך? אפשר למצוא תירוצים אם צריך

שהוא צריך. את החיים העצומים שהוא יכול להביא. את התהומות הריקניים וחסרי המשמעות שהוא יכול להביא

את צריכה לבנות את האמונה שלך מהבסיס, מחדש. כי כנראה משהו פגום בבסיס אם האמונה נופלת על כל אסון

 

 

אנחנו מקבלים את "התזכורות", כלומר באופן חד ומיידי, בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות החוזרים בתשובה.

בנוסף,"אנחנו"(לא החילונים) מודעים לזה ועובדים על עצמנו.

טעות ובגדול!!
המצב הרוחני מתשנה לטובה ועוד איך משתנה.. ! כנראה אולי קצת קשה לך לראות את זה מהצד שלך.. אבל אם תצליחי להתסכל על התמונה הכוללת תוכלי לראות שהמצב ועוד איך משתנה..

אנשים ..

 

אם היו אומרים לך עכשיו שנותנים לך ניסיון..- לא משנה מה היה קורה, את היית יודעת שזה ניסיון אז האמונה לא היתה נשברת ולא כלום.. נכון?
אז תחשבי שכל אלה ניסיונות של הקב"ה עכשיו תורידי את הקטע של התחשבי כי אלה באמת ניסיונות הקב"ה לבדוק את האמונה שלנו..חוץ מזה אי אפשר לדעת את חשבונות ה' ..אולי יש אנשים שצריכים להיות בגן עדן קרוב קרוב הכי הכי אל אלוקים ובשביל להגיע למקום הזה הם צריכים ח"ו להרצח? שהרי כל מי שמת על קידוש ה' נמצא קרוב קרוב עם ה' .. הרוצחים האלה הם רק השליחים.. תסתכלי ותראי שכל אסון שקורה זה סוג של מתיחה קטנה אחורה למען תעופה חזקה יותר קדימה ממש כמו ברוגטקה.. תראי איך זה מאחד את עמ"י איך זה מחבר אותו איך זה מוציא ממנו כוחות שלא חלמנו שקיימים בנו.

זה איחד. עכשיו לגמריי ההפך.

איזה משהו מריבה או שריפה בדומא ואז מתפלגים

מבשרי אחזה אלוק
לפעמים אפשר להבין קצת יותר את הנהגת השם באמצעות התבוננות בנו.
תנסי להיכנס לראש של ילד קטן או תינוק. לרגע אמא הולכת להכין לו בקבוק והוא מתחיל לבכות... הוא לא יכול להשיג בדעתו שמה שנראה לו כהתרחקות הוא שלב נדרש בהשגת המטרה....
ככה לפעמים אנחנו... לא מבינים הכל נראה ההפך. אבל צריך להאמין שזה רק נראה לנו ההפך באמת הכל מונהג בהשגחה.

לתת מודע שלנו להבין שאנחנו נראה אותו, שאין צורך בכלל לפחד, וכו וכו.

זה קשה לעשות אתזה, אבל בסוף מצליחים ומתרגלים.

 

ו...

צריך לדעת להנות ממה שיש עכשיו, להנות ממי שאיתך, ומהטוב שנגרם לך.

מה אתה חושב לעצמך?

עוד לא היית בנסיופ עד עכשיו?

תסתובבי.
|אוזק|
את זה נברר מול השופט.

עבריין עם כיפה

תבדוק שעות באתר אפיקים/דן/אגד וכ'ו

זה כל החברות אוטובסים וכל הרכבות והכל!! כל התחבורה הציבורית - 

http://www.bus.co.il/otobusimmvc?

בס"ד

 

חברים, כולנו נפגשים שם, כדי שהעניינים יוכלו להתקדם אנחנו צריכים להיות שם בהמונינו!!

יש את עין מצוק
נחל ערוגות ונחל דוד
נחל עוג
עין כפירה
הר תבור
שילה
דרך עמיחי
זוייתן עליון
זוויתן תחתון
בריכת הקצינים באבני איתן
עין תות
נחל גוב ומעלה העקרבים
ירקונים
נחל המעיינות
הר כרמילה
נחל עורבים
יש עוד מלאא.. להמשיך?

קיקים 

נחל אלכסנדר

כינרת

יער הכרמל 

כלניות בכפר מימון תושיה

יםםםםםםםםםם

נחלים

 

 

ביום שלישי אמור להיות חםחםחםחםחם לכן עדיף משהו שלא בחוץ. יש מלא מוזיאונים טובים מאוד 

בתל אביב: מוזיאון הפלמ''ח, מוזיאון ארץ ישראל וכו'

בירושלים יש מלא ברובע היהודי, וגם מוזיאון מנחם בגין (מאוד מעניין) קיצור פשוט לחפש באתרים....

וגם ביום שני- מחר- כדאי ללכת לחברון! יש הופעה של זמרים.

ודרך אגב היום הייתי בנחל בוסתן שבכרמל- מקום מהמם!!!!! בערך שעתיים וחצי, מוווווצל ברמות, לא קשה, נוף עוצר נשימה, ממליצה לכולם!!!!!!

 

פסח כשר ושמח וכיפי!!

איפה שכתוב נוג"ה עם ציור של כוכב יש מתחת "כתוב למנהלים" 

עד לפני כמה שעות עוד זכרתי.....

ממש יפה!
תודה ששלחת

חג שמח, ושבת שלום

@גאש

תודה שהזכרת, אני מניחה שיותר עסוקים בהכנות לחג ושוחכים שהיום שבת קודש...

תמיד אפשר לפתוח..

מאיזו בחינה?

יודעת איך למנוע את זה

שאלו השנים הכי כייפיות,החברות של התיכון הן החברות שגדלו איתך והן אלו שנשארות איתך לכל החים..
וגם בתיכון לא יחזור שוב פעם.זו תקופה ואז היא נגמרת..לכן אני מנצלת אותה כמו שצריך.
אני לדוגמא הולכת לכל פעילות,סמינריון,כל דבר אחר !
כי אני יודעת שאלו חוויות שישארו איתי לכל החיים ולא יחזרו שוב..
פשוט צריך לקחת את התיכון בכייף,בצחוקים.בהשתוללויות הכל באוירה טובה . זו הילדוות והבגרות בייחד.את עוברת את תקופת הבגרות עם חברות,מ שלא כלכך מתפנה שיותא בוגרים.
גם מבחינת לימודים,איזה כייף זה ללמוד עם חברות,מבחיינתיי זה אוושר..
שאני יגמור תיכון עוד מעט,לא יהיה לי את זה.
לכן זו תקופה של מחשבה,גיבוש דעות,רק את ועצמך.
התקופה הכי כייפית. שמובילה לקראת השלב הבא בחיים.

נדיר.

אבל אני כבר בסוף.

אפשר להתמרמר על שנים מבוזבזות ואפשר לקחת את העיניינים לידיים.

 

יש לך זמן פנוי אח"צ? תנצלי את אותן שעות ללימוד מקצוע/מגמה או כבר דבר אחר שמעניין אותך.

תתנדבי/תלמדי/תעבדי- תעשי כל דבר שמבחינתך יקדם אותך אל עבר מטרה מסוימת. (אם זה כסף או אקדמיה)

 

בהצלחה!

דבר ראשון, אם את עוד בתיכון (לא משנה איזה כיתה, גם אם את שמיניסטית) יש לך עוד לפחות 4 חודשים שבהם את יכולה לבלות עם חברות ולנצל את הזמן!
וגם את מרגישה ש"ביזבזת" את הזמן, יש עוד מלא מלא תקופות בחיים: שירות לאומי, לימודים גבוהים וכ'ו שלדעתי משם את מרוויחה יותר חברים לחיים וגם שם את יותר מפותחת ובוגרת

מה היית רוצה לעשות?
מה מרגיש לך שאת לא עושה?
ואל תשווי ת׳צמך לאחרים, לעולם. נסי לראות מה חסר לך במצב הנתון שלך, במה שאת עושה כרגע. לא מה היה קורה אם היית באול׳ אחרת, מסגרת אחרת וכו. נסי לראות מה הדברים שחשובים לך ואת רוצה לעשות ותעשי, תתחילי בקטן אבל תעשי. כל החיים תוכלי להתחרט על מה שלא.., אבל יותר חשוב לראות מה קורה עכשיו ולשפר.
בהצלחה יקרה!

יצא לי השבוע להגיד לכמה מורות שלי שאילולי הייתי בבית הספר הייתי יכולה לדעת יותר ואם לא היו בגרויות הייתי אוהבת יותר את החומר ומתעמקת יותר.
בכללי סיימתי עם אנגלית השנה והתחלתי ללמוד אנגלית (מעניין לסיים אנגלית בלי לדעת אנגלית).
יש איזו הרגשה כזו שאני מבזבזת זמן במקום ללמוד מה שאני רוצה ומה שחשוב לדעתי... מתסכל

באיזה קטע? אם את מדברת על הפן הלימודי אז ישמצב שאת צודקת.. אח"כ כשהולכים ללמוד באוניברסיטה או דברחם כאלה רואים שאפשר ללמוד חומר שלמדו אותו בתיכון בשנתיים, אפשר ללמוד בחודשיים..

אבל (וזה וואחד אבל), אני מדבר על עצמי, לא נראליי שאי פעם אני אהנה ככה כ"כ מבחינת החבר'ה.. כמה צחוקים, וכיף ובדיחות.. בתור שמיניסט .. אחד כזה שכבר רואה את הסוף מגיע, אני לא רוצה שהוא ייגמר..

אם אתם עדיין בתיכון ולא בזבזתם הכל זה הזמן לתקן תתחילו מעכשיו נשמותת(:

אני יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי אח"כ , ולכן עכשיו זה פשוט בזבוז זמן...

פשוט באיזשהו שלב כשבאמת נמאס עלי כל הענין אמרתי לעצמי שאני באמת יכולה לנצל את הזמן הזה במקום להמשיך להסחב עם החיים , לנצל את זה לעבודה פנימית עם עצמי ולהתקדמות בחיים האישיים שלי בלי קשר ללימודים .....

תשלחי הודעה בפרטי

קודם כל ,זה טבעי לפחד וזה בא לנו כרגש טבעי.

וזה בסדר. אבל אסור לקחת את הפחד במקום של זהו אני עכשיו מפחדת ואני אמשיך לפחד.

פיגוע זה כן,קצת דבר מפחיד ומלחיץ . אבל צריך להאמין שאם הק''בה עושה את זה,והוא חתם

את זה ביום כיפור,כניראה שזה הכי טוב בשבילנו!קשה לנו מאוד מאוד מאוד לראות את זה,אבל בסוף

אנחנו ניראה את זה.עכשיו זה קשה,אחרי זה יהיה קל יותר וטוב יותר בעז''ה.

אני אישית,לא מפחדת וזה לא בעניין של גיבורה, כי אם יבוא אלי חס וחלילה חס ושלום מישו אם סכין

אני בדוואי יפחד,אבל ברגיל אני לא ממש מפחדת. כי אני יודעת שהק''בה איתנו בכל מצב,והוא שומר עלינו,

והוא עושה את ההכי טוב בשבלנו והוא יודע מה הוא עושה.הוא מנהל את העולם .הוא יודע מה טוב בשבלינו, 

גם אם זה נראה שאנחנו יודעים את ההכי טווב.הק''בה היחיד שיודע מה הכי טוב בבשבילנו בואו נתן לו לנהל את העולם.  הק''בה איתנו תמיד ושומר עלינו,צריך להאמיןן באמונה שלימה בהבטחה האלוקית שד' נתן לנו את הארץ הזאת.והוא הבטיח שלא יקרה דבר רע לנו ואנחנו תמיד נשאר בארץ הזאת,גם אם מנסים לשבור אותנו.

אני אישית מאוד מאמינה בהבטחה הזאת.

לא צריך לפחד!! תאמיני שהק''בה  שהוא כאן שומר עלייך והוא עושה את ההכי טוב בשבילך גם אם זה ממש לא ניראה לעיינים שלנו.

מקווה שעזרתיי..לא לפחד! אווהבת אותךךך !!ואל תשכחי שגם הק''בה אוהב אותך כ''כ!!!!(: