(ואני שואלת בתמימות)

אם יהיו לך עוד שאלות בכיף באישי

או לעשות גוגל

ותראי התחלה של שירשור בדיוק על זה...תנועת אור איתן.

 

זה לאו דווקא על זה. זה על כל המצב.. נועד פשוט כדי לעשות משהו, העם ולעם...

זה על הפיגועים וחיזוק העם... ואני מדברת על נושא אחר שהוא פחות גרנדיוזי ופחות מייחסים אליו חשיבות... העצורים!!

פשוט... תקראו שוב את מה שכתבתי, ואם לא מובן- העצורים של ארועי דומא..

מחר בשעה 11:00 תתקיים מחאה מחוץ לבית המשפט בפתח תקווה כולם מוזמנים.
כדי להתעדכן מוזמנים לעכוב אחרי הדף "כולנו עם עצורי ציון" בפייסבוק ו/או לפנות למספר של ארגון "שלום אסיריך": ‏‪0586782929‬‏ ניתן לפנות אליו גם בעניין תרומות להכנסת כסף לקנטינות של העצורים היהודים הלאומיים.

תהילים פרק כ

 

א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ--    וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז  עַתָּה יָדַעְתִּי--    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ--    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

זה עוזר מאוד שהבאת את המזמור תהילים..

יישר כוח!

בשורות טובות בעזרת ה'!

תסבירי לה בשיא האמיתיות... מה את חושבת.. אולי היא תבין.

ואולי גם היא לא מודעת למה שהיא עושה...

היא תתרחק אם אגיד לה את זה..

אני לא ידעת אם שווה לנסות,כי אם היא תיפגע היא לא תדבר איתי,ורב הסיכויים שהיא ממש תעלב

כי היא בנאדם כזה..

גם אם תסבירי לה הכי יפה שיש??? איזה כיתה את?

אם זה המצב אולי דווקא עדיף לך להתרחק ממנה קצת...

זה משהו שורה רק לאחרונה או כבר הרבה זמן?

אם זה קרה לאחרונה אז אולי עובר עליה משו... אולי תשחנשי איתה על זה ותנסי להבין מה היא עוברת ולתמוך בה.

אם זה כבר הרבה זמן כנראה שזה פשות ה"טיפוס" שלה.

קורה תמיד..

וכל הזמן עובר עליה משוו.הבעיה שהיא ממש לא פתוחה אלי..

תודה על העזרה

בס"ד

 

אני חושב שאת צריכה פשוט למצוא ולחזק קשר עם חברה טובה אחרת ולא לקחת ללב את העניין הזה כי אז ממילא לא ישנה לך אם היא הולכת אלייך או אל אחרות. אני לא חושב שהיא עושה את זה מרוע לב אלא פשוט החברות האחרות המקובלות כשהיא בחברתם גורם לה להרגיש טוב.(אמרת בעצמך שלא קל לה באופן כללי בחיים). ותביני היטב שזה שיש בנות יותר מקובלות לא אומר שאת פחות טובה מהן גם אם רוב הכיתה ירצו להיות בחברתן. את מיוחדת לפני ה' לא פחות מהמקובלות. אז שלא תרגישי נחותה.(וגם כנל = לא שהבנות המקובלות לא טובות אלא כל אדם מיוחד לפני ה' באופן ספציפי)

את יכולה לנסות למצוא משהו טוב/מעשה טוב שאת רוצה לעשות/עושה ולטפח אותו.אולי נקודה טובה שאת יודעת שאת יותר טובה בה מהן(נקודה טובה=מידה טובה/מעשים טובים וכו'). משהו ייחודי שהבנות המקובלות בעינייך, לא עושות. כמו למשל להתנדב לשמח ילדים חולים/אנשים חולים בבי"ח לעיתים קרובות(אם הן לא עושות זאת לדוגמא). וככה אם את מרגישה נחותה או משהו תזכרי בהתנדבות שאת עושה ובייחודיות שלך בעולם ולא תרגישי רע.

כל אדם מיוחד באשר הוא לפני ה'.
 

מוזמנת לעיין עוד בעניין הייחודיות של כל אדם בעולם - מה שאין חברו יכול לתת בעולם כאן :נותן לך תגובה שמקווה שתעודד.

 

בהצלחה

חושבת שיש סוג של אנשים שפחות אוהבים להיות כל הזמן עם חברה אחת.. כיף להם להיות עם כולם ולא להיות צמודים רק לאחד..
וזה לא מחייב שהיא חברה שלהם ממקום שהם מקובלות ויכולהיות גם שכן כי היא רוצה להפתח לכולן ולהרגיש בחברה..
תנסי להבין אבל שהיא כן רוצה בחברתך כי זה לא נשמע שהיא מתרחקת מימך פשוט לפעמים נמצאת עם עוד בנות ולא כל הזמן רק איתך..
זה הגיוני..
ואם זה מפריע לך הכי טוב שתנסי לדבר איתה על זה ולראות מאיזה מקום זה בא..
חושבת שחלק גדול מחברות זה לדבר. בחיים לא לרכל, דברים שמפריע פשוט לשתף אותה בהרגשות שלך בצורה נעימה. (היא גם תעריך את זה)
אמרת שהיא פגיעה- אז תנסי לומר לה שרצית לדבר איתה על משהו שמציק לך הרבה זמן ואת לא רוצה לפגוע בה פשוט להבין מאיזה מקום זה בא.. (באותה הזדמנות תוכלי גם לדבר איתה על זה שהיא לא נפתחת אישית וחשוב לך שתשתפו אחת את השניה..) לדעתי זה רק יחזק לכן את הקשר...
והכי חשוב תזכרי שהכל עובר ומסתדר בסוף (כמו שאמר..), אז שזה לא יהרוס לך את היום. תני חיוך ותגשי לדבר איתה..
בהצלחה

אני כבר אמא לילדים אבל מאוד מבינה אותך ומאוד לא אוהבת שעושים לי את זה. להיות חברה שלי רק כשזה משתלם לה נראה לי כחברות לא אמיתית. חבל על עוגמת הנפש שלך. תנסי למצוא לך חברה אמיתית אחרת ותשמחי בה.

היה לי 4 חברות שהם היו חברות ממש טובות שלי..

אחת מה זו היא שעכשיו אמרתי.

עוד מישהי שהיא בכלל ,התנתקתה איתי מאז שבאה מישהי חדשה לכיתה(שמישהי החדשה הזאת הייתה החברה הכי טובה שליי,ועכשיו שנייהם חברות הכי טובות ולא מיתיחסות אליי אפילו..)

נשמע ממש לא נעים... אולי תנסי לראות לאיזה בנות בכיתה שלך יש פוטנציאל להיות חברות שלך ותנסי ליצור איתם חברויות...

כשהייתי בכיתה ט החברה הכי טובה שלי בגדה בי וזה מאוד מאוד פגע בי. מה שעזר לי זה להיפתח לבנות חדשות, לאו דווקא מקובלות, אבל נחמדות ונעימות ולשמוח בהן. לקח לי זמן להתגבר על הפגיעה אבל כך לא נשארתי בודדה. ועוד דבר - איך הקשר שלך עם אמא שלך? אולי תשתפי אותה, או אחות קרובה ותורידי קצת מהלב. נשמע שאת מתמודדת עם משהו לא קל.

אני הכרתי כמה וכמה בנות כאלו, אני מבינה על מה את מדברת. (כך לפחות נראה לי...)

זה בנות שמנסות להיות מקובלות בחברה, ולפעמים מצליחות...

הם עושות את זה על חשבון אחרים.

תחשבי רגע. הבנות המקובלות בכיתה הם בד''כ

1. כישרוניות במשהו כמו שירה, ציור, להצחיק, להיות טובות בלימודים, למשוך קהל...

2. או שהם מוקפות בחברה תומכת, נגדיר את זה ''צבא'', כמה בנות (יש מקרים שזה גם בת אחת) שתמיד נמצאות אתה (או פשוט הולכות אחריה) ומסכימות עם דעותיה. זה גורם לה להיות יותר בטוחה, כי פוחדים ללכת נגדה. זה הרי עובדה שיותר קל לפגוע בבת שנמצאת לבדה מאשר כזו המוקפת בחברות. אותו הדבר גם בדברים טובים, לבת כזו יותר קל להקשיב לה, לצחוק איתה, להבין אותה, להסכים עם דעותיה.

אוקי. רובנו רוצים להיות מקובלים וקיימת נטייה (לא עצל כולם) ללכת לבנות המקובלות. אז את זה אפשר להבין.

אז למה החברה שלך לא עוזבת אותך לגמרי ורק הולכת לבנות המקובלות?! 

כי היא צריכה אותך כשהם לא נמצאות. היא לא רוצה להישאר בודדה, היא צריכה את הקיר התומך הזה ואת המצב הזה שהיא אף פעם לא לבד.

לפעמים זה ממש ניצול!!!

מה שאת צריכה לעשות במקרה כזה, לעשות דבר דומה. למצוא לעצמך חברה נוספת (כפי שאמרו פה לפניי...) שאליה תלכי כשהיא תעזוב אותך (כמובן תזהרי שלא לפגוע בחברתך החדשה...)

או לא מחייב חברה נוספת, תהיי עם בנות אחרות.

העניין הוא שלא תישארי לבדך כשהיא עוזבת אותך וכמובן שלא תראי לה שאת נפגעת, אלא להפך, זורמת הלאה ונהנית. כשהיא תראה שאת הולכת לבנות אחרות כשהיא עוזבת אותך, היא תפחד לעזוב אותך מחשש שתעזבי אותה לגמרי ותהיי עם חברות אחרות. כך גם תוכלי לראות עד כמה חשוב לה שתהיי חברה שלה.

אם תעשי את אחד מהדברים הללו ועדיין זה לא יזיז לה, זה סימן שאת לא באמת חשובה לה וזו לא חברות. ואם את לא חשובה לה, למה שהיא תהיה חשובה לך?! אם זה כך, תעזבי אותה ומהר.

 

תראי, יכל להיות שאני ממש טועה טעות חמורה. יכול להיות שהיא באמת אוהבת אותך ויש עוד הרבה סיבות...

אני לא מכירה אותך, לא יודעת בת כמה את ומה מצב החברה בכיתה שלך. אמרתי את דעתי מניסיון החיים שלי וממקרים שהכרתי, יכול להיות שזה לא נכון לגבי המקרה שלך. אבל תחשבי על זה, אולי בכל זאת יש בזה משהו...

בסופו של דבר רק ניסיתי לעזור וחו''ש לא לפגוע באף אחד.

אז שהיה לך בהצלחה... מקווה בשבילך שהכל יסתדר והעיקר שתהיי מאושרת...

נ.ב. תשתפי כשישתנה משהו...   

זה לחץ חברתי... לפי מה שאמרת שהיא תעלב ושהיא לוקחת קשה אז זה לחץ חברתי... תדי איתה על לחץ חברתי בכללי לא עלזה אולי זה יעזור במשהו אם את רוצה דברי איתי בפרטי אני יתןן לך עוד עצותת

כל אחד צריך ללכת לפי התכונות הטובות שבו ולפתח אותם וככה בעצם להיתקרב.. דוגמא?? נגיד שאת שרה יפה... את תפתחי את זה ונגיד את יכולה מזה לגרום לחברות(חשוב מאוד הפרט הזה)להתרגש ולשמח אותם...אם את רוצה אפשר לדבר על זה יותר בפרטי...

עד שמוצאים אותה ומאמינים בה. כמובן שאני יכול להפנות אותך לספרים אבל אני לא יודע אם זה מה שנכון לעשות.

אף פעם אי אפשר לדעת בוודעות מה המטרה...צריך לחפש המון זמן עד שמוצאים וזה שאלה שמלווה אותנו כול החיים...

הקב"ה שולח לנו רמזים ע"י הכשרונות שהוא נותן בנו.
אם נכיר בכישרונות שלנו נדע לאן לפעול ואיפה לתת ולעשות ונעשה עוד משהו במטרת החיים.
וכמו שהזכרתי למעלה, זה לא משהו שנדע בשלמות,
אנחנו כ ל החיים סביב חיפוש, בירור ושאילה מה המטרה? מה אני עושה פה?מה התפקיד שלי?
וכל רגע ורגע, כל שנה ושנה אנחנו בתפקיד אחר.
אנחנו כל הזמן צריכים לחפש ולברר.
הרמח"ל מדבר על זה בספרו "מסילת ישרים" יותר ממומלץ ללמוד שוב ושוב ולראות שכל פעם אנו נבין את זה מכיוון שונה והסתכלות אחרת.

בס"ד

 

"

עבדי המלך

לפני שנדבר על תפקידו המיוחד והאישי של כל אדם - חשוב לציין שיש לנו בהחלט תפקיד משותף כיהודים והוא קיום מצוות הבורא כמפורש בתורתו. כל יהודי מצווה להאמין בבורא, לשמור שבת, לפרוש ממאכלות אסורות וכו´, בלי שום יוצא מן הכלל.
מלבד התפקיד הכללי יש לכל אחד מאתנו גם תפקיד פרטי, וכבר בתורה אנו מוצאים עקרון זה בחלוקת עמנו למעמדות של כהנים, לויים וישראלים.
יש תחומים שבהם נדרש מכל אחד מהם משהו אחר, ובודאי גם חלוקה זו נקבעת בהשגחה פרטית. ויש סיבה מדויקת, מדוע דוקא פלוני יהיה כהן ויצטרך במשך חייו להיזהר שלא להיטמא למת, לברך את עם ישראל מעל לדוכן, ועוד אורחות חיים המיוחדות לכהנים בלבד.
גם מעבר לחלוקה בסיסית זו של שלושת המעמדות בעם ישראל, מתחלק יעוד לכל פרט ופרט, ונביא כמה מובאות מדברי גדולי ישראל בענין זה.
כותב הרמח"ל ב"דרך השם" (חלק ב´ פרק ג´ סעיף א´): "ואמנם חילקה החכמה העליונה (כלומר חכמת הבורא) את עניני הנסיון האלה (מה שאדם צריך להתנסות בו בעולם הזה) בין אישי המין האנושי, כמו שגזרה בעומק עצתה היותו ראוי ונאות. ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בנסיון ובמלחמת היצר, והוא פקודתו (מה שמופקד עליו) ומשאו (ועבודתו) בעולם הזה.
הווה אומר - בממלכת הבורא "חיילים" רבים, ולא מצפים מכל אחד למלא את כל התפקידים בממלכה.
דרך משל - אחד משרת בצבא המלך, אחד שחונן בכשרון אמנותי מייפה את ארמונו, והאחר אחראי על גביית המסים או על רווחת התושבים. באותו אופן, מבאר הרמח"ל, חילק הקב"ה לכל אחד מאתנו תפקיד מסוים בממלכתו, ודווקא תפקיד זה מוטל עליו למלא.

אין פרצופיהן דומין

משום סיבה זו, דהיינו מריבוי הגוונים שיש בצבאו של השם, בבני ישראל בניו, מורה ההלכה: "הרואה שישים ריבוא מישראל יחד אומר: ברוך אתה ה´, אלוקינו מלך העולם, חכם הרזים" (שולחן ערוך אורח חיים סימן רכ"ד). ומבאר הירושלמי (מובא במשנה ברורה) טעם ברכה זו (ברכות ס"ג): "כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה". כל יהודי הוא אחד יחיד ומיוחד בצבא השם, וכשם שהוא שונה מחברו בחיצוניותו (אין פרצופיהן דומין זה לזה) כך הוא שונה מחברו בפנימיותו (אין דעתן דומה זה לזה). השוני החיצוני והפנימי מלמד על יחודו ועל תפקידו האישי של כל יהודי בעולמו של הבורא.
וכן ביאר בעל התניא בענין ברכה זו (תניא חלק א´ בהקדמה) "ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חברו" - שמאחר שכל אחד בנוי אחרת ותופש אחרת את המציאות, ממילא מתגלה הדבר בדברים השונים מהם הוא מתפעל ובדברים השונים אליהם הוא נמשך.
ביאור ברכת "חכם הרזים" היא - מה רבה גדולת השם שמולך על כל ריבוי הפרטים השונים והמשונים הללו "ויודע מה שבלב כל אלו" כלשון רש"י בגמרא. וכל השינויים הללו שבין אדם לחברו משרתים את אותו אדון. אומר על כך ה"אוהב ישראל" מאפטא (פרשת פנחס): "היינו הגם שכל אחד ואחד מישראל יש לו שכל מיוחד ועובד את השם יתברך בבחינה אחרת מחברו - מכל מקום הכל הולך אל מקור אחד ובא ממקור אחד".
ועוד כתב בענין זה ה"שפת אמת" (פנחס תרכ"ז): "ברוך חכם הרזים - פירוש שאלוקותו יתברך חל על כל בריה באופן אחר, כמו שכתוב: "אני א-ל ש-די" שיש די באלוקותו לכל בריה, פירוש: "במידה מיוחדת ומצומצמת כפי כח הכנת כלי המקבל".

"ממה שחננך"

וכאן אנו מגיעים בעצם לשאלה החשובה ביותר. מאחר שלכל אדם תפקיד מיוחד, כיצד ידע מהו תפקידו?
ראשית, בודאי שומה עלינו להאמין שאם ה´ יצר את כל אחד מאתנו לתפקיד מיוחד, בודאי הוא גם נתן לכל אחד את הכלים לממש תפקיד זה ואת הדעת לגלותו. וה"תמרורים" המורים לנו את דרכנו המיוחדת מתבארים אף הם בדברי חז"ל.
כותב המדרש (ילקוט שמעוני מלכים א´ כ"א רמז רכ"א): כתיב "כבד את ה´ מהונך" - עליך לעבוד ולכבד את השם ממה שחננך. (ולדוגמא מביא המדרש אחד מכשרונות בני אנוש) שאם היה קולך נאה עבור לפני התיבה (התפלל כשליח ציבור) חייא בן אחותו של רבי אלעזר הקפר היה קולו נאה והיה אומר לו (רבי אלעזר הקפר): חייא בני, עמוד וכבד את ה´ ממה שחננך".
הרי לנו תמרור אחד: כל אדם צריך לחקור ולגלות את כשרונותיו המיוחדים ובאמצעותם, לעבוד את ה´ ולכבדו.

חסד, גבורה, תפארת

נתבונן בדברי חז"ל במסכת אבות: "על שלשה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". מבחינה הלכתית בוודאי כל יהודי מצווה לעסוק בשלשת עמודי עולם אלו, וכבר קבעה ההלכה גדרים לחובתו הבסיסית של כל יהודי בלימוד תורה, בתפילה, במתן צדקה ובעשיית חסד. אבל מעבר לזה הלא כמעט בלתי אפשרי שאדם ישתלם ויקנה שלמות במידה שווה בכל אחד משלושת התחומים הללו. ואשר על כן, לאחר שקיים את חובתו הבסיסית וההלכתית לכל אחד מהם, בודאי ימצא שלבו נוטה יותר לאחד מהם דווקא.
ללמוד תורה, כל יהודי צריך, אבל לא כל אחד יכול להיות גדול הדור. אולי יעודו המיוחד לו - להתמסר בכל כוחו דווקא לעניין מעניני גמילות חסדים (לא במקום לימוד כאמור, אלא כדבר שאליו הוא מקדיש יותר זמן מן האחרים).
ואחר, להיפך, עניינו ומהותו - רק תורה, וכל רגע שיפרוש ממנה הפסד לו והפסד לעולם. בודאי גם הוא צריך לגמול חסד אך ספק אם יעמוד לו כוחו להתמסר כל כולו לתורה וגם להקים אימפריות של עזרה לזולת.
גם אבות האומה, אף שבודאי כל אחד מהם היה שלם בכל מיני שלמות ואין ערוך לקדושתם ומעלתם, נקראו כל אחד מהם על שם מידה מסוימת. אברהם איש החסד, יצחק איש הגבורה ויעקב איש התפארת. וכי אברהם לא ניחן בגבורה או יצחק לא עשה חסד? חלילה, כל אחד מהם בוודאי עבד את ה´ בכל כוחו ובכל התחומים, אבל למרות זאת התייחד שמו דווקא על מידה מסוימת, שעליה עבד יותר מכל ובה השתלם במיוחד.
ועל דרך זו אף אנו מצווים לחפש בתוך קדושת ישראל, בתוך התורה ומצוות, "עשה טוב" מיוחד שנוגע ללבנו ומתאים לכשרונותינו ולנטיות ליבנו. בו להשתלם ובו לשרת את מלכו של עולם, ולקיים ´כבד את ה´ ממה שחננך´.
עקרון זה מצינו בדברי חז"ל (מסכת שבת קי"ח) ששאל רב יוסף את רב יוסף בנו של רבה: "אביך במאי הוי זהיר טפי?" ("אביך במה היה זהיר ביותר?")
שאלה זו מובאת לאחר דבריהם של כמה תנאים שכל אחד מציין מצווה אחת שהיתה חביבה עליו במיוחד והיה מקיימה במסירות, בדקדוק ובאהבה וכבר כתב בענין זה ספר חרדים (פ"ח, ס"א) "ואף על פי שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, מכל מקום יש לו להחזיק באחת מכל המצוות בכח גדול". וכן כתב רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק מ"ט): "כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו נתייחדה נפשו בפרט" ועוד רבים על זה הדרך.

"במה שיצרו תוקפו"

כשם שכל אחד יש לו מצוות עשה הנוגעות לו במיוחד ונטיית לבו תורה לו את הדרך אליהן, כך יש לכל אחד "סור מרע" מיוחד, דהיינו תחום שקשה לו במיוחד (וכל אחד יודע היטב היכן קשה לו) ובתחום זה דווקא עליו לעבוד ולשפר את מידותיו, דווקא היכן שקשה לו, וגם זה בכלל "כבד את ה´ ממה שחננך" שמתמודד לכבוד בוראו עם הקושי והיצר הרע המיוחד לו וכן כתב בענין זה רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק שם): "כל אחד יודע שבמה שיצרו תוקפו ביותר - הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו ובדברים שהרבה לפשוע בהם, ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו הדבר נקי ובר לבב. ועל כזה אמרו (גיטין מ"ג) "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" שעל ידי המכשלה הוא מבין שלכך נוצר - לתקן אותו דבר"!

נאמנות לשמיים

בכלליות ניתן לומר שאף אם אדם אינו יודע בבירור ענינו המיוחד ב"סור מרע" ו"עשה טוב" (אף שיש לו תמרורים) דבר אחד ברור מעל לכל ספק: על האדם להתמסר בנאמנות לרצון ה´ וקיום מצוותיו וחזקה עליו שמן השמיים יובילו אותו לאותם נסיונות ולאותם מאורעות שיגלו את הטוב המיוחד שבו ויעמתו אותו עם הרע המיוחד שבו שעליו מוטל עליו לגבור.
אם יתחזק באמונתו ובכל מצב יחפש ויחקור כיצד יוכל לשרת את בוראו מיטיבו - בודאי יגיע בסופו של דבר אל יעודו וימלא את תכליתו.

 

"

בשמחה, ביראה ובאהבה.

 

איך?

שאלה טובה.

אני מאמין שמי שכל רצונו ושאיפתו זה לעשות את רצון ה' יתברך,

ה' יראה לו את הדרך.

 

מה בטוח שאסור שהדרך תזיז את האדם מדרך התורה והמצוות.

כי התורה והמצוות זה הדבר היחידי שאפשר לדעת בוודאות שה' רוצה אותו...

זה בסימנים ש- הקב"ה שולח לנו ביומיום אם את טובה במשהו תתחילי לפתח אותו יכול להיות שזה המטרה שלך בחיים.. הקב"ה נותן לנו באישיות ובמראה את כל הכישורים והדברים שאנחנו צריכים כדי להצליח לבצע את המשימה שלנו בחיים ולמצוא ולשהיג לנו את המטרה.. אז לכי לפי האופי שלך ולפי מה שאת אוהבת

ספינג'ים.. זה מלאא זמן והחניכות נהנו... עד שהבצק תפח עשינו שלט חנוכה שמח ותלינו בצומת ליד הסניף..

אולי אני יכולה לבקש מחברות שגרות באיזור... אם הם לומדות אותו אבל???

בכל זאת אני אשמח לדעת...

ואם למישהו יש תשובות לזה זה גם יעזור מאוד...

כי בספר אין.. והמורה שלי אמרה לנו שיש באינטרנט.... 

יש לי את הספר... באולפנה פשוט... ואני בבית.... והוא לא אצלי.

מבינה את גודל הבעיה??

אין להם את אוו ספר....

אוף... מישהו יכול לעזור אולי???

והמורה שלי זה הבנאדם האחרון שאני (בדגל על המילה אני..) אשאל....

בעיה...

-חיזוק יומי-

אנחנו נימצאים עכשיו בחג חנוכה,חג שהק''בה עשה מלא ניסים לע'מיי!!חג מלא אור וקדושה!

בואו נקח כמה דקות מהזמן שלנו,נסתכל בהדלקת נרות על החנוכיה,שמפיצה כ''כ הרבה אור קדוש,

נסתכל על האור,ונתפלל,נגיד תודה להק''בה על הנסיים!גם עכשיו,הק''בה עושה הרבה ניסים,כל הפיגועים שסוכלו 

זה נס!אנחנו לא שמים לב,אבל כל שניה יש ניסים,וצריך להגיד על זה תודה! כל נר הוא כל אחד מאיתנו.

כל אחד מאיתנו הוא נר קטן ,שמפיץ המון המון אור!בואו נסתכל על עמ''י ,על כל אחד מאתינו שמפיץ המון אור!שמוסיף עוד טוב לעולם! ''גם מהחושך,תמיד יצא אור'' מכירים ת'משפט?אז עכשיו תכירו(:

זה אומר מהחושך הכי גדול,מהאפלה שאנחנו נימצאים תמיד יצא אור!מאפלה לאורה!  כל אחד מאיתנו הוא אור קטן שמפיץ המון !!!חנוכה שמייח(: שניזכה באמת לרראות את האור שבתוכנו(: אמן

והתשובות שלי: וואלה מצידו הייתי מתפטר חבל לו סתם כאב ראש עכשיו הרבה זמן עד שהוא יתפטר כי ימאס לו...

וזה ברור שזה לא מצדיק אף אחד לעשות מעשים כאלה... אבל כל חבר כנסת אפשר לתפוס בקטנות ולמצוא שאיפושהו בחיים הוא הרביץ לחבר שלו ולהגיד שהוא אלים(כמובן בהקצנה) קיצר זה לא אומר שינון מגל אדם נורא כל כך... כי זה הייתה האווירה ובכלל בציבור החילוני כנראה שהדברים קצת בהגזמה...

זה לא ראוי בכלל. לא לאדם דתי ולא לאדם חילוני. וברור שהיה צריך לפטר אותו.
וכמו שמישהו אמר- זה שאנחנו מסכימים שהוא צריך להתפטר ושהוא אמר דברים נוראים לא אומר שיחלקו את ירושלים
תנסו לחשוב על זה שמישהו ממרצ היה עושה את זה, ברור שהיינו אומרים לפטר אותו. אז למה פתאום כשזה ח"כ ימני אז מרגישים שחייבים להסכים עם כל דבר שהוא עושה??

לא בשבילו 

למען יראו ויראו 

שכל חבר כנסת אדם ונציג ציבור יחשוב פעמים לפני שהוא מדבר על נשים בצורה כזו 

הוצל הכבוד הנשי 

הוא לא רק נבחר ציבור, הוא נבחר ציבור של הבית היהודי. לא ראוי שאיש כזה ייצג את הציונות הדתית.