פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 649)

העריכה מוגבלת כמו שכבר כתבו לך...
לפי מה שידוע לי זה עד שמישהו מגיב,
אך אולי זה מוגבל למספר דקות, לא בדקתי (;

זה לא מוגבל לדקות...

מניסיון..

עכשיו זה וודאי..

הם טובות.

אישית לא השתמשתי כי המורה שלי עשתה לנו משהו חכם וטוב לא פחות...

אבל הם טובות. בכללי יש מקודיות פחו טובות.

מזמינים אצלו. אם אמצא אשלח לך מספר... (אבל לא מבטיחה שאמצא...)

יש לך מישהי אחת אולי שכן תוכלי איתה קצת להיות לפעמים??

אולי קבוצת בנות שסתם כזה מדי פעם תהיי איתן??

אמא שלך רוצה שתהני. עם חברות.

או שסתם את מרגישה או שהרבה הורים פוחדים על הילדים שלהם שלא ירדו מהדת וכאלה  הרבה פעמים זה סתם...

וגם יש פעמים שהם חושבים שהם שמו לב לשינוי בילד/ה אז הם רוצים לבדוק למה או מונעים מדברים לקרות או מחשפשים למה זה קרה....   (יצאו לי מילים של חוקר כאלה...: )

אם מפריע מידי כדאי לחשוב מה גורם לזה להפריע.
שיחה טובה פותרת בדרך כלל.
בהצלחה!

אני גם בגיל כזה שחוקרים..

קודם כל הכי חשוב לדעת,שאמא שואלת את זה היא שואלת כי היא דואגת,לא כדי להציק!

כי אמא דואגת ואוהבת תשאל שאלות,אמא שלא חס וחלילה,לא תשאל ולא תתעניין,

אבל בגלל שאכפת לה היא כן שואלת(:

 

תלוי בגיל.

לדעתי רוב ההורים בזמן האחרון לחוצים יותר מתמיד בעקבות המטורפים שמסתובבים חופשי עם סכינים ברחובות.

מציאות כמו שיש היום מלחיץ כל בנ''א שפוי.
במיוחד הורים שאחראים לילדיהם.

בכללי-
זה מעיד על הכפתיות ודאגה כנה לטובתך בלבד.
מנסיון הפוך- המצב ההוא עדיף על פני השני.

אבל אז חשבתי על כל האנשים שמבלים עד 12 בלילה והורים שלהם אפילו לא מבררים איפה הם! ואני כל כך שמחתי שלהורים שלי א.כ.פ.ת ממני הם עושים את זה מאהבה, לא מרצון למרר לך את החיים! כשתגדל אתה כל גך תעריך שלהורחם שלך היה אכפת ממך... ובינתיים אפשר גם לקחת את זה בתןר ניסיון לכיבוד הןרים מצווה ככ חשןבה

זה רק מתוך דאגה...

זה מתגבר עכשיו לאור הפיגועים, לצערנו.

אמ שלך רוצה לדעת איפה אתה כדי לדעת אם ומתי לדאוג...

זה טבעי, זו דרך ההתמודדות שלה..

תשתף פעולה בנחת- היא לא "מחפשת" אותך, היא סומכת עלייך ודואגת בפשטות לחייך.

כאן המקום לשלך לשדר חוסן אישי. אידאולוגיה ובטחון בה'

אני פשוט למדתי קצת לעוות את האמת חיחח

תני לי הזדמנות אחרונה, פליייז... אני יוכיח לך...

 

קראתי את שאלתך, ופלשתי לפורום הצעיר הזה ...

אם אמא שלך חוקרת יותר מידי פרושו יכול להיות שעכשיו בגיל ההתבגרות שאתה מתחיל היות אדם עצמאי

ובאופן לא מודע אתה לא משתף אותה בשום דבר מהחיים שלך. זה נשמע שהיא חווה ממך סוג של נתק. 

והיא שכל החיים השקיעה בך ובעז"ה גם בעתיד מרגישה פתאום חוסר קשר עם הילד שלה, איתך. 

אימהות הן עם מסור לילדים שלהן שלעולם דואגות לילדן גם אם הוא בן 100 והיא בת 120, 

 

עצתי היא לתת לאמא את הכבוד הראוי לה ולשתף אותה בכל מה שאפשר 

לפתח איתה קשר בעוד צורות לא רק ב"טכני" של מה אני עושה ולאן אני הולך. 

קשר טוב עם ההורים זה בריאות הנפש של בן אדם. 

 

(בתור מטפלת רגשית אין לך מושג כמה בעיות באות לעולם מקצרים בתקשורת עם ההורים)

 

אפשר לכתוב ב"אישי" ולהיות שם בקשר. 

אנחנו לא נראה לי ממש יודעים מה זה חרדות, כמה זה משפיע על הנפש לרעה וכו',
ולכן, נראה לי שכדאי פשוט לדבר עם גורמים מקצועיים, זה לא בושה...

לגורם מקצועי אני מתכוונת. כשעירבתי פעם מורה שלחו אותי ליועצת ולתרפיה באומנות וזה לא עזר לי כלל.. לכן חשבתי לפנות לאוכלוסיה קרובה לגיל שלי ולהתייעץ איתם

ולכן, לענד הם רק יכולים לבלבל אותך.

אולי כדאי בכל זאת לנסות שוב טיפול מקצועי..

 

ובני נוער יכולים לתרום מלא מהניסיון שלהם על זה -

חרדת מבחנים, חרדות מהמצב הבטחוני ועוד...

 

אבל באמת נכון ששווה וכדאי לדבר עם מישהו מקצועי לגבי זה,

ונראה לי שגם אם כבר ניסית וזה לא עזר,

מהיכרותי עם אולפנות- בטוח יש עוד יועצת או פסיכולוגית או עובדת סוציאלית בתוך האולפנא,

שבטח את לא מכירה, אבל אם תשאלי ותבררי יפנו אותך אליה\

ושווה לך לקבוע עם מישהי מאלו שיחה עוד לפני הטיול, אפילו תשאלי את המחנכת שלך/מורה/דמות שאת אוהבת או מעריכה,

כולל הורים.

 

בהצלחה!!

לי באופן כללי יש חרדות מהרבה דברים כמו מבחנים, מופעים, רופא שיניים (זה הכיייייי!), חיסון... אבל זה סטנדרטי.

אבל יש לי קטע של חרדה בלי סיבה, כל יום בשעות הראשונות של הבוקר מרגישה פרפרים בבטן, לחוצה בלי שום סתם.

את זה סיפרתי על עצמי.

מה שרציתי לומר זה שאני מכירה מישהי שאין לה ממה להיות בחרדה והיא בחרדה תמידית. או ממשהו צודק או מדברים שיהיו בעתיד כמו איך תלמד למבחן הזה והזה, מה יהיה אם חלילה יקרא משהו להוריה, איך יהיה לה בבגרויות, האם תלמד אפו שהוא אחרי הלימודים, מה יהיה אתה אחרי החתונה, האם תסתדר עם בעלה, אפו תגור, האם תסתדר בעבודה, האם תסתדר עם הילדים, מה יהיה אם חלילה תהיה חולה... ועוד ועוד ועוד...

היא חמודה שהיא חושבת על זה, אבל היא בלחץ מזה יותר מידי.

איך אפשר לעזור לה?

תודה לכל מי שיענה 

המון בהצלחה!

ואין לי ממש זמן לפנות לטיפול מקצועי כי המסע שבוע הבא..

054-670-2313
תנסי להתייעץ איתו.

אני קצת מתביישת להתקשר

מתייעצים איתו ה מ ו ן באמסים..
(אם לא רק באסמסים.. )
הוא תותח.
בעז"ה..

רק שתדעי שאני אישית הייתי במסע שלו באולפנה והיה מדהים מאוד!! אני ממש מקווה בשבילך שתלכי לא כדי לך להפסיד דבר כזה!! וכן זה באמת מגיע למקומות שאת לא מגיעה אליהם בד''כ..לי אישית זה נתן המון לחיים!! ממליצה לך ללכת ולהיתגבר..

ב"ה

 

אהלן,

קראתי ממש במקרה את מה שכתבת, וזה משמים-

כי א. אני מכירה את גבעון הילל והוא בנאדם מקסים ושווה לך לצאת למסע תודעה איתו.

ו-ב. אחותי בכתה י"ב באולפנא, וגם לה יש לפעמים התלבטויות אם לצאת לטיול או לעשות כל מיני דברי, וגם אצלה מופיעים לפעמים התקפי חרדה ובכי, ומלא פעמים אנחנו מדברות על זה ואני עוזרת לה.

בעיני חבל לשתק את החיים ולהפסיד טיול כל כך שווה ושנראה באמת משמעותי, בשביל החרדות.

מה גם שזה נשמע שזה הטיול השנתי האחרון שלך באולפנא, אם את בת 17.5/כתה י"ב, ועוד יותר חבל שתפסידי כזו חוויה.

מצד שני - את כותבת שאת פוחדת שכל הטיול תבכי ושעד הטיול תבכי ותרצי לחזור הבייתה וכל זה.

אז מה שאני ממליצה (מהנסיון עם אחותי וגם כי למדתי פסיכולוגיה ואני עובדת בתחום),

זה לקבוע תור בהקדם לרופא/ת המשפחה שלך, לספר לה את מה שעובר עלייך, ושהיא תפנה אותך למה שאת צריכה לעשות.

[אחותי למשל לוקחת כדור שעוזר לה לווסת את החרדה (כי בסך הכל זה קשור לאיזון כימי של חומרים במוח, במסלול העיצבי של הפחד/החרדה), וזה ממש עוזר לה. התקף הבכי האחרון שהיה לה היה ממש ממש ממש מזמן, וזה בעקבות הכדור שעוזר לאיכות חיים שלה, ועוזר לה להיות כמו כולן ולא לבכות ולהילחץ ולפחד.]

 

יש לי עוד מה להגיד אבל כבר יצא ארוך, אז-

אם יש לך איזושהי שאלה, מוזמנת להתקשר/לסמס: 0544949743.

 

מאחלת לך המון בהצלחה והלוואי שתצאי למסע תודעה ותהני!!

אני ממש מבינה אותך.

גם אני הרגשתי כך לפני שנתיים במסע תודעה שהיה אצלינו. בסופו של דבר ביקשתי מרכזת השכבה שיאפשרו לי לחזור הביתה בכל שלב אם יהיה לי קשה. היא הסכימה ואפילו הבטיחה לעזור לי לחזור הביתה אם ארגיש צורך. זה מאד הרגיע אותי!

בסופו של דבר במשך המסע החלטתי להתגבר ולהשאר אבל ידעתי שבכל רגע אני יכולה להתחרט וזה מאד הקל עלי...

אולי תנסי גם לפנות לדמות משמעותית אצלכם ולבקש ממנה לאפשר לך לחזור באמצע? יועצת? מחנכת? רכזת שכבה? מנהל?

אני קצת פחות מעדיפה לקחת כדורים, כי בכל זאת זה להלעיט את הגוף בכדורים שלא צריך, ואולי אני יכולה להתמודד עם זה בעצמי, לפחות לנסות..

המורה אמרה שאני יכולה לחזור הביתה מתי שארצה, הבעיה שאמא שלי לא כל כך מסכימה שאחזור לבד באוטובוס ציבורי

ממש לא בעד לקחת כדורים
אחד הדרכים להתמודד עם חרדה זה להתייצב מול מה שגורם לזה..
גם אם זה גורם לבכי וכדומה אל תתייאשי מזה תעמדי מול זה ... תנסי להתחזק בכל זאת לצאת לטיול ולהבין שבעצם כנראה אין כל כך ממה לפחד..
לא יודעת מה זה המסע הזה אבל אם התוכן בו קשה עדיין את יכולה להפוך את זה לטוב ממש !! במקום שזה יעשה לך רע הבכי של בנות תנסי לחזק את אלה שבוכות.. יכול להיות שזה גם יעזור לך ככה להתמודד עם זה...
עלי למעלה עלי יש לך כנפי רוח כנפי נשרים אבירים אל תכחשי להם פן יכחשו לך דרשי אותם וימצאו לך מיד

אבל לפי התגובה שלך, נשמע שאף פעם לא סבלת מחרדה

אני לא יודעת אם זה ספציפית מוגדר כ"חרדה" אבל זה עדיין היה הרגשה נוראה

כי עם כל הצער שבדבר, זה יותר מסובך מכפי שהיא מתארת, כי בהתייצבות מול הגורם לזה, יש את הבעיה עצמה.

אני לא איש מקצוע, אבל ככה זה נשמע.

 

וכדאי לדעת- יש שיטות טיפול יעילות, קלות וממוקדות בחרדה.

חבל "לסחוב" תיק כבד כזה כל החיים.

 

כי גם לי היה פחד מטיולים ובמיוחד ממחנות מסיבה כלשהי, והייתי צריכה לעבוד על זה הרבה, את צריכה פשוט ללכת ולהתגבר על הפחד גם אם זה קשה, זה מה שאני עשיתי, תבואי לטיול, תהיי עם חברות,  . קחי תה קמומיל זה מרגיע במקרים של לחץ. בהצלחה (מקווה שלא היה כבר הטיול אבל אם כן זה לפעם הבאה)

פאניקה וחרדה זה לא משהו כמו פחד שמגיע ממשהו מודע ואפשר להתגבר עליו בקלות, אלא פשוט בעיה פסיכולוגית, לי למשל יש קצת קלאטסרופביה, אין לי מושג למה ואני לא מצליח להסביר לעצמי אבל אם אני במקום די חנוק אני מתחיל להרגיש פאניקה ורגש מחנק קשה, הפתרון שאני מנסה זה להביא את עצמי עד נקודת השבירה תוך כדי שאני מרגיע את עצמי כמה שאפשר,

כדאי להסתכל באינטרנט יש הרבה מדריכים לחרדה, ובמקרה שלך הייתי מציע לנסוע ומקסימום לחזור באמצע, אבל מה שבטוח לא להיכנע ולוותר מראש

יש דרך לסדר את זה !

 

פעם עברתי את הטיפול הזה צריכה לחפש תשם 

תזכיר לי בבקשה 

 

יצאתי לטיול. חזרתי היום אחרי שלושה ימים.

ותקשיבו, פשוט נהנתי מכל רגע!!

גבעון הלל אדם מדהים, עמוק כל כך. הוא עזר לי כל כך ולימד אותי המון דברים לחיים.

ממש נהנתי בפעילויות ומהתוכן של הטיול. היה מאוד מרגש ומעצים.

הלילות פשוט טסו!! ישנתי ב2 בלילה וב3 בלילה ונרדמתי קלי קלות ממש!

ובאמת שהטיול שינה אותי ולמדתי המון דברים חדשים על עצמי, עד כמה אני יכולה להתקדם בעז"ה.

תודה רבה לכל מי שליוה אותי לפני הטיול ובמהלכו ושלח לי עצות. עזרתם לי כל כך!! מקווה שפעם הבאה כבר לא ארגיש ככה לפני טיול

פנה ל@עוגי פלצת

ו@בנדא מצוי!!

אבל זה רק מגיל 18 ומעלה.

"שלא עשני אשה" הוא פורום מת חבל"ז כמו שכתב @יאירוש

אבל אם אתה רוצה פנה ל:@mp123, @דג מחיר @המצב חסה @לפרוש כנפיים (לא הצלחתי לתייג)

שהות עם הבנות- להתעניין, לדבר, אפילו סתם לדון על למצוא נק' משותפת- ומשם לזרום...
בהצלחה!

נפתחים עם הזמן, אני משווה עכשיו חבר'ה חמשושים לאיך שהם היו באלול- והם נפתחו לגמרי. בהצלחה!

כא-ל:
מא-נ:
נא-ס:
עא-פ:
פא-צ:
צא-ק:
קא-קיב:
קלא-קמ:

שכוייח!!
בזכות עוד מעשים טובים והוספת טוב בעולם אנחנו נזכה בעז"ה לביאת המשיח וגאולה שלימה במהרה!
שבת שלום
כל טוב!(:

נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
שכוייח ענק

בס"ד.

 

אם אפשר תפללו לרפואת: אליה בן נאווה.

תזכו למצוות.

מחדד לי את ההשקפה. נותן לי חומר למחשבה.

אני יודע שלהכל יש תשובות וזה רק עניין של זמן עד שאני ימצא אותם, אז לא מפחיד אותי בקטע הזה.

שיש לי סוג של אמונה תמימ כזאת.. אז קשה לי קצת לנסות להסביר לאנשים אמונה בצורה שכלית (מלכתחילה זה קשה כי זה משהו מעבר להיגיון) אבל אני משתדלת להסביר כמה שאני יכולה בצורה הגיונית..

אבל אפשר להתמודד כל עוד לא שואלים יותר מדי לעומק

ולהתעסק בשאלות שלא נכנס אליהם בדרך כלל

שישאל,זה רק נותן עוד כיוונים למחשבה.

במקום שלא לשאול את עצמך כלום ואז התוצאות בגיל כזה או אחר לא כ"כ טובות..

אני ממש אוהב לשמוע שאלות באמונה. זה מחדד את האמונה. במידה ואני מסתבך שולח שו"ת לרב. 

 

שמעתי פעם את הרב שרקי מתייחס לאמירה של ר' נחמן זי"ע שעדיפה אמונה תמימה כך: בנוסף לאמירה המוכרת הנ"ל, ר' נחמן אמר שהצדיקים כן צריכים לחקור ולהאמין לא רק מתוך אמונה תמימה. במאמר הדור הרב קוק זצ"ל אמר שהדור שלנו התעלה ומתוך כך הרב שרקי אמר שמותר וצריך לחקור.

העיקר שיהיה רב לשאול שאלות כדי שלא יהיו בעיות אמוניות.

באתר ערוץ מאיר יש אלפי שיעורים. ממליץ בחום!

 

אני נגד לבוא לבן אדם דתי ולשאול אותו שאלות באמונה בגלל שני סיבות:

1.הוא לא יודע מספיק לרוב.

2. מה המטרה שלך כשאתה שואל אותו את השאלות הללו??

אם אתה רוצה להתקרב לאלוקים לך לרב גדול שיענה לך על השאלות האלו.

אם אתה רוצה להראות לו שזה לא האמת(להיות דתי) אז לך לרב גדול תתווכח אתו תצלם את הוויכוח ואם תנצח תלך לומר לכולם ניצחתי תראו הנה יש לי סרטון בו אין לרב תשובות לשאלות שלי(ואם הרב ינצח אתה תצטרך להיות דתי).

ואם סתם אתה בא להתווכח לך לרב ותעשה וויכוח אמתי ולא וויכוח עם אנשים פשוטים כמונו שלו למדו מספיק כדי להתווכח.

אני די אוהב את הדיונים על זה כי זה מחזק במיוחד שזה עם כאלה באותו גיל שלי כי הם מבינים את מה שאני מרגיש.... וזה גם כייף לשתף מה הם חושבים על ההתלבטויות שלי...

היא מתכוונת שאת נצמדת לאנשים יותר מידי? תשימי לב אם זה קורה לך אצל כולם או רק חלק מהאנשים-ותשתדלי להתרחק מהם! זה עניין של אופי שרק את תוכלי לשנות אותו.

אותך לדברים ולא לבקש, גם אם זה ייקח קצת זמן ובהתחלה לא יתייחסו אלייך זה ישתנה בעתיד כשיהיה להן כיף יותר איתך

לדעתי.
אם תרצי פירוט אשמח באישי.

שלא רגילים לשיחות כאלו מהחברה. יכול להיות שמבחינתך אין לזה משמעות אבל את לא יכולה להבטיח את זה על הצד השני. בכל מקרה קל מאוד לגלוש וקורה הרבה נפילות שאנשים לא דמיינו בכלל בהתחלה.
תפעילי שיקול דעת כי רק את יכולה להחליט ותשימי לב מתי דברים כבר סוטים מהפסים. זו לבד אולי לא סיבה מספקת להפסיק אבל כמובן צריך להיזהר ולהיות ערני. בעזרת ה' תחליטי נכון

לפורום...

אולי כדי בצעירים מעל עשרים

כל הגדרה אחרת אסור.
אם זה התכתבות ללא צורך. אז היא לא רצויה.

וטבעי שיתפתח רגש יחד עם הקשר (וזה לא חייב להיות רגש בקטע רומנטי)
ומעבר לזה שזה לא כל כך מתאים, זה יכול כל כך להכביד רגשית, או לבלבל וכו'...
ומה עם "אל תרבה שיחה עם האישה"?!
קיצור, נראלי לא נכון, ובגלל שאת הבוגרת בעסק, כדאי שתהיי זאת שמפסיקה את זה

בחיים לא נפגשת איתו ולא דיברת איתו בטלפון... שלחי לו הודעות קצרות ורק שעונות על השאלות וזהו... ועם הזמן הוא יבין שימאס לו....(כל הזכויות של השיטה שמורות לי)

תשמע, נראלי קצת בעייתי הקשר הזה וכדאי שנפסיק עם זה. או לא מתאים לי כל כך, אני משתדלת לא לדבר עם בנים..
או משהו בסגנון..

ואפשר להוסיף, שאצל הבחור זאת כן בעיה, כי בד"כ זה יהיה מלווה בהרהורים.

כשנער (ואולי זה נכון רק על מי שגדל בחברה נפרדת) מתכתב עם בת זה יגרום לו במוקדם או במאוחר הרהורים.

אני חושבת שאין בעיה אם לא נפגשים..

פשוט לא להגיע למצב של היגררות לדברים שלא מאתימים(:

וכמובן תלוי על מה מדברים

אם את עונה למישו/י - תלחצי על 'תגובה' בהודעה שלו/ה, לא באחרון/ה שבשירשור, גם אם את מגיבה לפותח/ת השירשור.

 

ב. אם לא נפגשים, אמנם אין שום בעייה של ייחוד ונגיעה. אבל מתפתח רגש, וקשר. הרגש והקשר האלה לא נכונים לאדם דתי, כל עוד זה לא למטרת נישואין. כמו שכבר הוזכר לפני זה, "אל תרבה שיחה עם האישה" 

וחץ מזה, לבן, יכולים לבוא, ומצוי מאוד שיגיעו ההירהורים, אם הוא יהיה בקשר אפילו בלי פגישות עם בת שהוא יודע מכיר.

אם הוא לא היה יודע מי היא היה מה לדון.

מה ההבדל בין הירהורים של בן להירהורים של בת??

בכרטיס אישי בן,

בהודעות בת.

מה אמת???

בכל מקרה, מה הגיל שלך?

המשתמש של אח שלי....

14+

זה לא תשובה לפורום.

בכל מקרה, הנקודה היא לא מהו ההירהור, אלא זה שבנים נגררים להיהורים בקלות הרבה יותר מבנות.

למה זה היה משנה הגיל?? 

בסוף נזכרתי שזה פורום, וכל תושבי הפורום רואים אז זה לא משנה, בכל מקרה אי אפשר לומר.

כשאני יהיה גדולה אני יבין?!

וכשתגדלי תדעי הכל בנושא הזה.

זה ממש מעודד!

רצינית או צינית?

גם וגם... 

מגדיר אותי בתור אחת ממש קטנה...אני בכל זאת יודעת משהו בחיים האלה!

מתי תבין שרגש זה דבר סובייקטיבי משתנה מאדם לאדם????
זה שאתה מדבר עם מישהי ומהרהר, לא אומר שבן רואה בת ומדבר איתה הוא מהרהר, אתה אומר דברים שאין לך יכולת לקבוע בהם כי רגש הוא סובייקטיבי. אתה יכול מקסימום לומר על עצמך.
ובלי שום קשר. דיבור עניני מותר.!!! התורה לא אסרה את זה. אתה אוסר את זה ואין לך סמכות. אתה מחליט שכל דיבור גולש לקשר שלילי. אתה מחליט שכל דיבור מביא הרהורים. אבל התורה לא החליטה את זה ולא אסרה. התורה יכולה לאסור עליך אם אתה מכיר בעצמך שאתה מהרהר. אבל היא לא אסרה לכולם. ואתה ממציא הלכות בדברים שאין לך יכולת להכריע בהם. כי רגש הוא סובייקטיבי. את רואה את כל הבנים לפי איך שאתה מרגיש. וזה בעיה.
תשאל את אביך האם מותר לשמוע שירת נשים אולי תבין מה ההלכה מתירה ומה אוסרת.

לא אמרתי והחלטתי שכל דיבור גולש לקשר שלילי. אבל בהחלט כל התכתבות במשך שכועות יוצרת קשר ורגש.

 

ואני כן חושב שזה מביא הירהורים, מה לעשות, נולדנו עם יצר ובדיוק שם זה המרחב עבודה שלו.

 

לא יודע איזו תורה למדת שאתה אומר מה היא אסרה ומה לא, זאת התורה שאני מכיר:

- "וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה....... כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם" (אבות א ה)

- לגבי התכתבות אין כמובן התייחסות בחז"ל, כי זה דבר שלא היה, אבל כן מצינו בשולחן ערוך: "צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד" (יו"ד סי' כ"א ס"א) ובכל השו"ע רק פעמיים כתוב מאוד מאוד, וזו אחת מהם, אולי אפשר ללמוד מזה משהו..

 

אגב, דוקא על זה (התכתבות בגיל הנעורים ללא מטרת נישואין וללא צורך) שאלתי במפורש את אבא שלי, והוא אמר שאסור.

 

לגבי שירת נשים, לכ"ע אסור אם זה מביא הירהורים או שאתה יודע איך נראית האישה. וגם אם אתה לא יודע - יש שחלקו (ומאוד מובן למה, הגמ' אומרת "קול באישה ערווה"(ברכות כ"ד ע"א) והרמב"ם כתב לגבי ערווה(וכל הנשים ערוות כי הן בחזקת נידות, במיוחד פנויות): "ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה - אסור"(הל' איסורי ביאה פכ"א ה"ב))

ואין לי מוש איך פסק מו"ר אבא, אבל ודאי שאם אתה יודע מי זאת - אסור.

 

וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה....... כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם" (אבות א ה)

א. חכמים כותבים שהאשה האמורה "אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו". כלומר, חכמים אומרים לפי הבנתך את ה"תורה" שאסור לדבר עם אשתך.

ב. מובן שלא כתוב אסור אלא "אל תרבה" ולא בתור איסור תורה הילכתי אלא בתור הדרכה.

ג. בנוסף שהפירוש לזה הוא רק שהשיחה היא גולשת למקומות לא ראויים ומגונים מבחינת התורה. ולא סתם שיחת חיבה. הרי מדובר על אישתך. האם אתה תירש גהנם כי דברת איתה, או נתת לה מחמאה?!

לטענותיך:

 

א. מותר לדבר, ונצרך וחובה. אסור(וכמו שיבואר בב', לא בדיוק איסור...) להרבות איתה שיחה. אבל אכן זה עם אשתך, אבל עם מי שאיננה אשתך - ק"ו, כלומר להרבות ודאי וודאי שאסור, ואולי אף יותר מזה.

 

ב. נכון, אני אומר את זה ע"פ הדרכת חז"ל לא ע"פ קביעתם ההלכתית. אותי מעניין גם מה חז"ל חשבו שנכון שיהודי יעשה, לא רק מה הוא חייב, שדנים אם נכון שבחורה תתכתב עם בחור, נמצאת התשובה ברורה - חז"ל הדריכו שלא.

 

ג. כמו שכבר כתבתי בא', השיחה היא בעייתית גם אם היא לא גולשת לשום מקום, אלא אפילו אם היא גולשת לתחום ה"להרבות".

סתם אני רוצה להסביר את פשט המשנה: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה הוא גורם רעה לעצמו, ומתבטל מללמוד תורה, וסופו של דבר הוא גם יגיע למצב שבו הוא יירש גיהנם. לא שעל הריבוי בדיבור הוא יירש גיהנם.

אתה קצת חצוף! איך אתה מדבר ככה לבן אדם?! רואים שלבחור הזה יש שכל והוא הולך לפי דעת תורה! הוא חזק בזה ויש לו ידע!

על חונכה/אור/ שכל אחד מהם הוא מיוחד וכו'..

מצאתי כבר אוכל להביא להם......

אני מציע לך לשדל את המשפחה להיות מסודרים, 

אבל אם תכעסי עליהם הם סתם יהיו אנטי לדעתי..

רק לשנות את עצמך. להחליט שזה לא מעצבן אותך יותר, ופשוט לא להתעצבן. זה תופס אותך בעוד מקומות בחיים, כמו בפנימיה, בשרות.ואי אפשר להרגיל את כולם לסדר.. זה סוג של עבודה פסיכולוגית על עצמך... את יכולה גם לשבת עם אחותך, ולהסביר לה שזה ממש מפריע לך. לא דווקא להתחיל מדברים גדולים כמו שהחדר יהיה מתוקתק 24/7. נראלי הכי טוב זה להתחיל דבר חדש כל שבוע. לדוגמא - בשבוע הראשון רק לסדר כל בוקר את המיטה. וזהו. לא להעיר לה מעבר לזה... בשבוע שני להוסיף הנחת תיק במקום... וככה עד שמתרגלים לסדר. (מקווה שהבנת את מה שניסיתי להסביר )