אני פשוט חייב עזרה לא יודע מה לעשות
אוקיי אז זה התחיל לפני חמש שנים הייתי כמעט בן 13
פשוט התחלתי לריב עם חבר טוב
באמת מריבות תינוקיות
כרגע כבר כמה שנים אנחנו אוויר אחד לשני
אני לא יודע אם אתם יודעים כמה זה קשה
אני פשוט לאיודע מה לעשות
תודה
אני פשוט חייב עזרה לא יודע מה לעשות
אוקיי אז זה התחיל לפני חמש שנים הייתי כמעט בן 13
פשוט התחלתי לריב עם חבר טוב
באמת מריבות תינוקיות
כרגע כבר כמה שנים אנחנו אוויר אחד לשני
אני לא יודע אם אתם יודעים כמה זה קשה
אני פשוט לאיודע מה לעשות
תודה
לפני כמעט שלוש שנים הייתי בן 13
הלוואי זה היה ככה ניסיתי, לא עבד
ממש מסובך. זה גם מהפעמים הראשונות שאני משתף אתזה
כתבתי לו הודעה אבל בוקר אחרי זה זה המשיך, אולי זה פשוט חסר סיכוי
מלא אנרגיות
לי היה כמה שבועות ריב עם חבר ואז הוא דיבר עם איזה מישהו מבוגר ששנינו מכירים ואמר לו מה אני מפריע לו אחד הדברים היה שאני לא עושה דבר מסוים עשיתי והוא באמת קצת נרגע תנסה משהו בסגנון
ותסביר את עצמך וזהו..
תביא את עצמך אל תבביש.. ככה בנחת..
תתקשר , קלטתי על עצמי אנחנו מפחדים מה יקרה וזה... אבל מה בעיה את המתקשר אומר שאת המצטער ואתה רוצה שתחזרו להיות חברים וזהו..
בלי להתבייש

ילדת כאפות של חברה שלי אבל היום אני ממש לא היום זה עולם אחר שאני עוזרת לה והיא עוזרת לי ממש לא בקטע של ילדת כאפות.
(חחח זה לא קשור זה סתם עלה לי לראש)
זה מפחיד לעשות אתזה
פשוט היינו הולכים מכות וזהו הפסקנו לדבר כבר 3 שנים
באמת שאני ממליצה לך לנסות לדבר איתו השאלה מה קרא אבל לוותר על האגו ולדבר איתו לחזור להיות חברים
אני פשוט לא מעיז לעשות כלום?
איך הוא יגיב אולי תכתוב לא מכתב מושקע זה מה שאני הייתי עושה.
דרך הגב אתה מזכיר לי שפעם אני הייתי נעלבת מיכל דבר מחברה שלי עכשיו זאת החברה הכי טובה בעולםםםם קיצור אז פעם אחת רציתי להגיד לה משהו שמאוד הציק אז פשוט דיברתי אייתה וירדה לי אבן מהלב הרגשתי ממש משוחררת וזה מה שבטוח היה שווה את ההבכה של השנייה הזאת!
ותפתחו הכל, תשבו, תדברו יפה ותפתחו הכללל
כל אחד יגיד למה הוא כועס על השני, ואח"כ תתנצל על מה שהוא אומר...
אוטומטית הוא יתנצל...
ולאט לאט היחסים יתחממו...
אני אומרת מניסיון אחרי ששנה לא דיברתי עם חברה.
והיינו חברות קרובות...
הגעתם לגיל 45 וכבר יש לכם 2 ילדים
אחד בן 18 והשני בן 20
ילד אחד עם לב זהב, עוזר לכולם מידות מושלמות והכל. אבל הוא בתהליכים של יציאה בשאלה
ילד שני אוהב תורה קובע עיתים, תפילות והכל, אבל מתחצף אליכם, כעסן, אגואיסט הקיצר כל המידות הרעות.
באיזה ילד תהיו יותר גאים?
על הילד הטוב אבל "שירד מהדרך"
או על הילד הבעייתי שמחובר לתורה?
*מקווה לאף אחד מאיתנו לא יהיה את הנסיונות האלה*
אני חושב שהייתי יותר מעריך את הילד הטוב
אם אפשר להעביר..
אבל תאמת שלא נורא אם זה יהיה גם כאן
מאחר שיש לו לב טוב ואופי נוח, הוא אהוב על הבריות וייתכן שיום אחד יחזור בתשובה. זאת לעומת הילד השני ששנוא על הבריות (מי אוהב שחצנים?) ועלול יום אחד לסטות מהדרך.
לדעתי קודם כל צריך להיות אדם.
"דרך ארץ קדמה לתורה."
מלא פעמים ניסו להסית דיון איתי כשטענתי ש-"צריך אשכרה לשמור מצוות גם כשזה לא כיף" עם השאלה הזאת.
זאת שאלה מכשילה.
אם תענה שהחילוני עדיף - שמירת מצוות לא חשובה והעיקר להתנהג כמו אדם טוב.
אם תענה שהדתי עדיף - לא אכפת לך מהתנהגות של אנשים.
הקטע הוא שלשניהם חסר משהו מהותי, ושאין מה להתגאות בהם בלי הבחנה.
ברור שתורה היא הדבר החשוב, אבל לקלקל את התורה של עם מידות רעות זה אולי כמעט גרוע באותה המידה.
ואני לווא דווקא מדבר ממקום תורני
כי אולי באמת מבחינת התורה הילד הדתי עדיף.
אני שואל מבחינת את מי *אתם* הייתם יותר מעדיפים
משהו מציק לי בנטיה הכללית שקיימת גם כאן בשרשור, להכריז בביטחון שאת הראשון.
נשמע כמו קצת קלות דעת ביחס לתורה. כאילו את החסרון הזה פחות מרגישים.. פחות לוקחים אותו קשה..
אני חושב שזה באמת שאלה שלא שייך להתייחס אליה ברצינות, היא סתם מכשילה.
שניהם בבעיה קשה ושניהם צריכים לתקן אותה.
רק אציין, שמוסריות בלי תורה הרבה פעמים לא עומדת במבחן הניסיון, "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני"
ולעומת זאת, תורה יכולה לתקן בנאדם גם אם הוא גרוע - "המאור שבה מחזירן למוטב".
את הראשון משבחת על המידות ומנה לכוון לכיוון הנכון בחיים.
את השני משבחת על הלימוד ומנסה לכוון לכיוון הנכון בחיים.
אין בנאדם מושלם ולכן אין מה להשוות בינהם.
כל אחד מהם צריך לעבוד על חלק שונה לחלוטין מהשני...
זה נשמע אבסורדי אבל כן,אני יאהב את שתיהם אבל לא יתגאה באף אחד מהם
זה מזכיר לי קצת את 4 המינים...
מצד אחד-מה שווה תורה בלי מידות טובות (התורה שווה בכל מצב כן,שלא יבינו אותי לא נכון)
מצד שני-לא משנה כמה בני אדם טובים נהייה החיים שלנו לא שווים בלי קיום ולימוד תורה
ומה הכוונה יעבור לוואטסאפ?
דבר איתו בפרטי
קורא ממעמקיםאבל נכון שזה נוסח בצורה קצת מעליבה
הזולה שהייתה שם, עכשיו השאירו אותה לבנות.
יש שם כלי נגינה, המון בנות דוסות חמודות!
מתוחזק על בנות ממדרשת צפת וככמה מהצוות של אולפנת תפארת.
# בלי בנים בלי אלכוהול ובלי סמים# 
זה פתוח עד סוף שבוע, יש שם משמרת לילה של בנות לשמור שאף אחד לא יכנס.
אחלה מקום..
מוזמנות בשמחה!
קראתי את זה בדיוק בזמן הזה, שככה הרגשתי...
אני מסתובבת ככה כבר תקופה ארוכה ובדיוק אתמול כתבתי לעצמי משהו על זה,
ואז אני נכנסת לכאן וקוראת את זה....
חיבוק גדול ומזדהה...
זה התחיל בשביל וויכוח
הפך לשיח פתוח
דיבור נגוע ומלוכלך
שהסוף שלו לא ברור כל כך
זה הוציא אותי רע
בלי להבין מה קרה
או ממה היא נשברה
או כל מסכנה אחרת ברורה
היא לא היתה חברה
אבל היה לנו דיבור
ועם התערבות של מישהי לא קשורה
היה גם פיצוץ לא ברור
את יכולה לשבור הכול וזה זכותך
אבל למה לשלוח מישהי ולא לומר את זה בעצמך
אני לא יודע מה קרה באותה סצנה מביכה
אבל למרות הכול ובכול זאת אני רוצה לבקש סליחה
סליחה
ולהשלים את שאר הפרטים עם הדמיון.
בעיני זה יפה.
יפה שהצלחת לספר את זה בשיר.
בהצלחה.... תהיה חזק...
יש כאן ניקים, ואני לא אנקוב במסויימים מטעמים מובנים, שפשוט עושים הרגשה כזו מהממת כשנתקלים בהודעות שלהם. ניקים שכשאני רואה אותם אני אומר: "כן, ככה אני רוצה שייראה הדור הבא! בדיוק!".
לפעמים עולות תהיות כאלו ואחרות על הדור, מצב הדור, התקווה והעתיד שלו-שלנו.... ובין התהיות האלו, יש סוג של אנשים שכשרואים אותם נשטפים באור של ביטחון עז בעתיד נפלא וקסום, עתיד של תורה, עתיד של אמונה, עתיד של 'גדלות' 🤩. וחלק מהניקים כאן הם ממש מסוג האנשים האלו...
ניקים שרואים עליהם את החיבור העמוק לתורה ודרכה, את "גאוות היחידה" באמונה, בתורה, במצוות, ביהדות. ניקים שהם "בני תורה" ממש!
זה פשוט משמח, ומרומם, וכיף כ"כ!
אשריכם, ואשרינו, חזק ונתחזק בעד עמינו....
(סוף פריקה
)
*נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות אך הדברים מתייחסים לבני שני המינים.
הלוואי על כל אחד מאיתנו להיוות ככה

)
אני שואף בעז"ה להיות ראוי לתיאור כאן.
שאני תמיד מחפשת אנשים כמוני מבחינה דתית וזה מאוד מתסכל שאותי שאני לא מוצאת שנשים שאני מכירה באופן אישי אבל אז עולים לי כל מיני מישפטים שהיו כאן בפורומים ואני אומרת נישארו עוד כמה כמוני
.
איזה שעה המניין של ליב"ה מחר?
בעשרים לשבע המניין עצמו מתחיל.
ומומלץ להגיע יותר מוקדם כי בערך ב6 וחצי- רבע לשבע הרפורמיות מגיעות ונהיה בלגן ואז שעות עד שמצליחים להיכנס לכותל
אבל דבר ראשון אני לא יודעת מי רוצה לחסוף את עצמו (אם תזרמו או לא במילים אחרות)
והבעיה העיקרים שההרוים שלי לא יודעים על הפורום ובטח שאם אני יספר להם הם יגידו לי שהם לא מרשים בימיוחד אם זה יהיה בנים בנות.
סתם שואלת... לא חייבת לעונת..
נראלי שאם זה יהיה נפרד לא אכפת לי לבוא.. אם יסתדר כמובן
לא עושים מפגשים עם אנשים ברשת, ובמיוחד לא עם בנים.
פחות בגישה הזאת להיפגש עם אנשים מהרשת באמיתי.
![]()
![]()
אם הייתם יכולים לבחור את המקצוע של ההורים שלכם, מה הוא היה?
הייתם רוצים להיות בן\בת של מה?
בתשובתכם נא לכלול את הסעיפים הבאים:
ציינו מקצוע מדומיין גם לאימא וגם לאבא וגם את המקצוע הקיים. (עקרת בית ואברך נחשבים)
האם אתם חושבים שהתעסוקה הנוכחית שלהם משפיעה עליכם ואיך זה היה שונה אם הם היו עובדים במה שבחרתם?
פרטו נמקו והסבירו את בחירתכם
ותכתבו בפסקה רציפה ולא סעיפים עד כמה שאפשר.
תיוגים (מוזמנים להוסיף, כי אני גרועה בלזכור ניקים)
אבא שלי כיום אופטומטריסט, אמא עקרת בית ומטפלת בהתנדבות בעשרות נשים...
אני חושבת שמקום ההעבודה של ההורים שלי לא משפיע עלי בכלל.
אני טיפוס עצמאי שבנה את עצמו לבד, כסף אף פעם לא חסר, אבל אני תמיד הרווחתי אותו בעבודה מאומצת.
מה שכן הייתי רוצה שאמא תהיה קצת פחות עסוקה עם המטופלות...
כי הרבה פעמים זה ממש על חשבוני, אני מתקשרת להודיע משהו דחוף ואמא כמובן תפוסה...
הייתי נותנת לאבא עבודה יותר רגועה (בכללי אבא שלי צריך את העבודה רק בשביל התעסוקה, אז שיעשה שם מה שמעניין אותו באמת [אין לי מושג מזה]) ושיחזור הביתה בערב מסופק שעשה עם עצמו משהו.
בכוונה שאלתי על בן\ בת של.....
עבודה לא קשורה לזה...
אמא שלי נניח עסוקה מאד, אבל היא נותנת לי להרגיש הכי טוב שבעלום, לשמוח במי שאני ואיפה שאני נמצאת, היא מעריכה אותי, היא אוהבת אותי כמו שאני, ומשחררת אותי לעשות מה שאני חושבת שנכון לעשות כי היא סומכת עלי.
אז לא משנה לי במה היא עובדת, העיקר שתהיה מסופקת, ואם הטיפול מעניק לה סיפוק- גם אם זה קשה לי אני מפרגנת לה.
כמובן שעם הבעל זה יהיה שונה, ארצה שיעבוד בעבודה מכניסה ושלא יהיה מנקה רחובות או שואב ביובים...
אבא שלי מורה ואמא שלי ספרנית במכללה כלשהיא יש יתרונות בשניהם כי אבא שלי בבית חודשיים בשנה ולגבי אמא שלי יש מצב שאני ארוויח בעתיד מזה דברים שווים אבל כן קצת הייתי רוצה שאבא שלי יהיה פוליטיקאי או אישיות ציבורית אבל גם יותר ויותר ריאלי שאמא שלי תהיה מורה ואז גם לה יהיה חופש
לפי מה שראיתי הם סובלים מאיומי מוות עליהם ועל המשפחה שלהם יום יום.
כמעט כל ראש מפלגה ממוצע מנהל מאפיה אימתנית...
מאיפה חשבת שמגיעים כל מיני הסכמים הזויים?
איך בדיוק הגיעו 34 מיליארד לעבאס?
הנגב, שה' ישמור...
איך הוקם בששון ושמחה היישוב "אבייתר"?
איך קורים דברים תמוהים כאלו?
איומים, ככל שיותר אכזריים, יענו את הכל.
ההורים שלי שניהם גדלו ללא השכלה בסיסית- בציבור החרדי אבל עמוק עמוק בפנים. אבא שלי ממשפחה מיוחסת שם והוא היה גאון (אחיותיו מספרות שבגיל 13 היה פותר משוואות של בגרויות) ולכן שמו אותו בחיידר (תת) מיוחד, שבו לומדים מגיל מאוד קטן גמרא וכו'. קיצקץ גם אבא שלי וגם אמא שלי לא יודעים מתמטיקה ואנגלית (אמא שלי כן קצת מסרטים וזה...).
אבא שלי מורה ליחנוך מיוחד, נערי גבעות... אמא שלי גרפיקאית. בעולם מקביל, אבא שלי יכל להיות פרופסור, פוליטקאי, איש ציבור מוכר, אולי הייטק... והייתי רוצה את זה בשבילו כי הוא מרגיש מבוזבז, למרות שהוא נהנה מהטיפול וזה. אבל בגיל 40 ללמוד ABC ולוח הכפל זה קצת קשה מידי 
אמא שלי, הייתה יכולה להיות אחות (והיא באמת מתכננת ללמוד סיעוד) או מורה. מורה זה בנפש שלה..
וכן, התעסוקה שלהם מאוד משפיעה עלי. התלמידים של אבא שלי באים אלינו, ואני מאוד אוהבת מחשבים והטכנאית של הכיתה
ומעצבת תמיד גרפיקות לכיתה.
חפרתי חחח
(יש הבדל בין ABC ל-א' ב', ובכל זאת, העיקרון מובן. אף פעם לא מאוחר להתחיל
)
אמא שלי מנהלת תיכון באולפנה ואבא שלי ראש מחלקת תרבות תורנית בעיר מסוימת שלא נגיד את שמה מחשש לזיהוי... אני ממש לא רוצה שההורים שלי יחליפו עבודה.. העבודה הזאת ממש מתאימה להם לפחות לדעתי והם מנצלים את העבודה שלהם לעשות הכי טוב שאפשר לאחרים.. אני חושבת שהעבודה שלהם נותנת לי הצצו למאחורי הקלעים של כל מיני דברים פתאום כשאתה רואה פרסום של הופעה של זמר או הפנינג שהעייריה עשתה אתה באמת מעריך את זה כי אנשים ישבו ותכננו ודאגו לסגור עם הזמר או המפעילים חודשיים מראש ואפילו אחרי הפעילות עדיין עובדים על הדבר הזה... או להעריך את המורים על העבודה שלהם וגם שנראה משו לא טוב שהם עושים להבין מה טוב (וגם מהצד לדעת על אמת מה המטרה של מה שעשו) חוץ מזה למדתי מהם בהקשר של העבודה שלהם להפיק מכל מצב את המיטב, בכל תפקיד שנתנו לקחת אחריות ולעשות את המקסימום שאני יכולה.... בכללי זה די דברים שלמדתי מהם גם אם הם היו משנים עבודה עדיין זה היה אותו הדבר... זה קצת מעצבן שאמא שלי עובדת מאלאא גם אחרי שנגמרים הלימודים וגם בחופש וזה מתסכל שלמרות שיש חופש לעובדי משרד החינוך היא עדיין עובדת ושאבא שלי חוזר מאוחר מהעבודה זה נותן סיפוק וגאווה שההורים שלי בשליחות והם עושים טוב ומנצלים את הזמן שלהם...
אבא שלי עובד בגיור (ולא נפרט יותר אחרי הכל אנונימי
) אמא שלי בתפקיד בכיר בביטוח הלאומי (כנ"ל) אם זה היה האגואיסטיות שלי הייתי רוצה ששניהם יהיו מורים שיהיו יותר זמן בבית...אבל לא יותר מדי זמן אם זה לא מהאגואיסטיות שלי הייתי מחזירה את אבא שלי להיות אברך למרות שהעבודה שלו ממש מתאימה לו...לאמא שלי תפקיד עם יותר מרץ ולנצל את העובדה שהיא באת רוצה לעזור ועוזרת לאנשים
אני לא חושבת שהעבודה של ההורים שלי השפיעה עליי בפן האישיותי אבל אני הרבה יותר מעורבת במה שקורה עם הקורונה...
שושיאדיתאחרונהאוקיי אז, מקצועות נוכחיים.
אמא - אומנית.
אבא - מהנדס.
הייתי רוצה שההורים שלי יהיו... אמ... בא נתחיל מכך שאני רוצה שההורים שלי יהיו אנשי משפחה,אז אי לכך ובהתאם לזאת, לא ימצא חן בעיניי זוג הורים שלא נמצאים בבית כמו "אסטרונאוטים" "צלמים בנשיונל גיאוגרפיק" או סלבים למיניהם.
למרות מה שציינתי, הייתי ממש גאה בהורים שלי אם הם היו מקריבים את הקריירה, ואת עצמם עם הכישרון שלהם לערך חשוב. גם אם במחיר שישאיר אותי לבד בבית.
אז אם אמא שלי אומנית, והיא יכולה לעשות עם זה טוב לעולם, אז אני גאה בה, שתהיה תרפיסטית באומנות, ותתן ערך חשוב לאומנות יהודית בפעילות שלה.
ואם אבא אדם אנליטי - לא חסרים תפקידים שהוא יכול להועיל עם זה לארץ ישראל, בלימוד תורה, וכו'... הייתי גאה בו אם הוא היה מקובל שמשקיע את כישרונו בלימוד תורת הנסתר, ובשטח לתרום מכישוריו למן א"י וביטחונה, בכל מני צורות.
אני ממש גאה בהורים שלי כיום, כי הם עושים את המירב כדי לתרום מעצמם.
אני שואפת ללכת בדרכם (יותר לכיוון אבא שלי) ובהצלחה לכולם!!
יש לי סיכ כזאת שאני רוצה ליכתוב עליה משהו ואני מיתלבטת מה חשבתי על
בת מלך
בת של מלך
דוסית קדושה
יהודיה
יהודיה (ועוד משהו תעזרו לי לחשוב חח)
ואהבת חינם
מה אתם אומרים?יש לך רעיונות אחרים? מה הכי אהבתם ? מה לצייר? וגם אים יש לכם רעיון על ארץ ישראל או משהו כזה אני ישמחחחחחח
קיצור הכל![]()
![]()
תודהה וסליחה על החפירה![]()

פשוט די תמיד זה *נראה* ככה.
וגם רוב הפעמים זה כן ככה…
עבדתי בניקיון של בתים שאנשים השכירו ב 'בין הזמנים'.
הכול סבבה
יופיי ב"ה!!
התנדבויות, עבודות חופש, חברות וכו'. בקצרה.
צאו לטיילללל!!
במיוחד בגולןןן

זה היה טיול משפחתי ראשון ואחרון בבין הזמנים של קיץ תשפ"א,
בהרכב משפחתי מלא, יכול להיות שיהיו עוד טיולים בלעדי... כשאהיה בישיבה... ![]()
ארץ ישראל היפההישיבה ביקשה שנעשה
עכשיו קיבלתי מייל, גם אני צריך למרות שיש לי תו ירוק.
ע"פ מה שהבנתי איגוד הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר המליץ שגם מחוסנים ומחלימים (אולי אתם לא כאלה ממלכתיים?)
ב. אנחנו שיא הממלכתיים.

הָיוֹ הָיָהאנחנו עשינו כי היינו צריכים דחוף ובחרנו להמתין 14 שעות.
הבדיקה הכי קצרה שקיימת היא המתנה של שעתיים ככל הידוע לי.
עשינו בנתב"ג כי יש בו פחות תורות ופחות סיכויים להידבק (כי אנשים יוצאים ולא נכנסים)
ישראלית2❤🇮🇱
היה יום טוב!
נסעתי לטיול
אכלתי גלידה
הכנתי עוגיות עם אחים שלי והיה ממש כיף

בכללי יום מנוצלללל
סחטיין!ה' אור לי.וכסף זה דבר טוב, ללא ספק.
(120 ש"ח לשעה!)
חד פעמי זה היה סגום כזה, אך גם בשאר עבודות הגינון יש הרבה מאוד כסף.
(המחיר הממוצע הארץ למביני עניין בתחום הוא כ-150+ ש"ח.)
היא מתאימה רק למי שאוהב אותה, מי שלא - לא יחזיק מעמד...
ה' יעזור...
היה כיף ברמות,
ואירגנתי משהו ממש נחמד
למה לא טוב חברות בגיל צעיר,
מחפשת תשובות מספקות..
מי שיכול לענות, אני אשמח
זה דורש השקעה, וגדולה.
וחבל לצאת בסוף כל התיכון ולגלות שוואלה, אין תעודת בגרות ואין חבר, כי אחוז גדול מהחברים שחברים בגיל הזה נפרדים כעבור כמה זמן ולא נשארים יחד...
וזה גיל שכדי להשקיע בו בבניית האישיות שלך...
חבר לדבר כזהה
לא עכשיו להפגש וזה כל שני וחמישי
משהו בקטנה
אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל קיבלתי המון עדכונים שזה היה יעיל. אז ממליץ לך לקרוא.
אני יקרא
שה"נערות" עד ה"בחרות" זה גיל גמיש שהאישיות מתעצבת בו ואנשים עוברים שינויים גדולים ויש הרבה סיכויים (ולא "יכול להיות") שלא תהיה התאמה אח"כ לחיים משותפים כבעל ואשה. (קרה לחבר שלי שהתחזק ופתאום הוא לא חושב כמו חברה שלו והכיוון שלהם שונה וזה ממש קשה להפרד.)
ואם זה בקטנה כזה..?
סתם כזה להפגש מידי פעם ולדבר
גם אם החבר נפגש עם חברה במקום לשחק כדורגל זה לא טוב.
לבנות
מזה החארטות האלה?
ואוו יש לי מליון סיבות כמה זה לא טוב, לבנות.
אני בשוק ממה שקראתי..
התכוונת בין חברות יענו לבנות?
אוח, לא הבנתי תבדיחה
קורא ממעמקיםאהההה חשבת שכאילו התכוונתי שהחברוּת טובה לבנות שנמצאות בחברוּת? אההה
לא הבנתי.
שחברות בין בת לבן, זה טוב לבנות בכול הגילאים.
קורא ממעמקיםקשר בגיל צעיר -
זה משחק ברגשות, הכול תאוותני.
זה חד משמעית בשביל הכיף שלך ושלו, נטו.
וסופו של כמעט כול סיפור אהבה בגיל צעיר, שישבר לך הלב ותחתכו מתישהוא. חבל על הלב שלך..
אני מכירה בנות שהיה להם חבר, ופתאום אין תפילות, עם דיבור עם הקב"ה, אין תורה אין הלכה..
אין חברות, רק הוא והוא והוא, זה לא כולם ככה, ואפשר לשלוט בזה.
אבל יש אנשים שחבר שובר להם, את כול הערכים והאידאלים.
וגם את מחטיאה אותו בהרבה דברים, בשמירת העינים, (אם ניפגשים). במחשבות טהורות ב "לא תרבה שיחה עם האישה"..
ועוד דברים שאת לא יודעת עליהם.
וממש חשוב שבאולפנה/ תיכון, שלך. ילמדו על זה, ויעשו לכם שיחות כמה זה לא טוב..
ומצד רוחני - זה משמח את ה'? זה עוזר לך בעבודת ה', אני חושבת שכול דבר שאנחנו עושים היום, צריך לדעת אם זה משמח או מצער את ה', כי ח"ו אנחנו לא רוצים לצער אותו, ח"ו...
ושמירת נגיעה - ח"ו ח"ו לא להגיע למצב של ליפול בנגיעה, זה עושה המון נזק, לעתיד.
וגם תחשבי שזה לא פר, שבעלך שומר על עצמו בשבילך עכשיו, ואת לא. (אם את רוצה מישהוא שלא היה לו קשרים).
וגם מהצד שלך זה לא טוב, את מפסידה את הזמן שלך עם חברות, ושתיתחתני זה כבר לא יהיה.
וגם הראש שלך עסוק רק בו, ואת לא מרוכזת וזה פוגע בהרבה דברים.
אני גם חושבת שאין יתרונות בקשר בגיל כזה, יש אולי דברים טובים, אבל זה לא מגיע ליתרון.
כאילו זה ממש נחמד שמישהוא מקשיב לך, ויש לך מישהוא לפרוק עליו ולשתף אותו בחייך.
והוא כול הזמן חושב עליך, וזה הצד השני, וזה מאוד נחמד.
אבל זה לא טוב, לעתיד זה לא טוב. בעומק של זה, זה לא טוב, לנפש ולרגש. ולרוחניות שלך..
ואני יודעת שזה קשה, וזה נסיון מאוד קשה בדור שלנו, שמלא פתחים ואפשרויות לדבר כזה.
וגם 90 אחוז היום זה תאווה, ורק 10 אחוז זה אהבה אמיתית.
אבל אנחנו נשמח את ה'..!! וניתגבר, ונקום!
אם יש למישהוא משהוא להוסיף, מוזמן..
מוזמנת גם לפרטי, בהצלחה אחות שלי....
אולי לקראת אלול אנשים רוצים לחזור בתשובה ולראות איפה הם עומדים.
איך אפשר לישמור על צניעות מרחק שמירת נגיעה וכל זה לא להיות עם בנים ממש כי איתם הם מצחיקים כאלה וזורמים לא יודעת חייבת עזרה![]()
![]()
זה בכלל לא עוסק בזה שזה "אסור מההלכה". זה מסביר למה זה לא כדאי, ברמה הכי אגואסיטית.
ועדין מסובך לי
אבל זה שזה קשה זה עצמו סיבה לשמור.
העובדה שזה קשה לנו מראה שזה נוגע בנפש שלנו.
אשרייך קודם כל.
להגיע למצב שבו את רוצה לשנות את זה, שאת מוכנה לשאול ולבקש עצה..
זה דבר שהוא ממש ממש לא מובן מאליו..
האמת היא.. שכל מה שאמרת נכון.
זה נכון.
בתחבולות עשה לך מלחמה.
את צריכה למצוא דרך לעצמך, דרך שהיא "תחבולה" נגד יצר הרע
וכשזה לא יעזור, למצוא תחבולה אחרת..
כתוב תחבולות בלשון רבים.. טריק אחד לא יצליח תמיד.
את צריכה למצוא מה עוזר לך.
תחשבי.. ברצינות רגע. שכל קשר שלך עם בנים עכשיו.. רק יפגע בקשר האמיתי שלך בעתיד. הקשר הנצחי הקדוש והטהור. תחשבי על זה ברצינות. שכל רגע שאת מתגברת ולא שם.. את דואגת לעתיד שלך..
זה כמו שקשה ללמוד למבחן - אבל זה חשוב. זאת השקטה לטווח הרחוק.
אולי לקרוא פרק תהילים כל פעם שיש לך את ההתלבטות הזאת האם ללכת עם הבנים או לא.
אולי למצוא חבורת בנות שלך שיהיה לך כיף איתן ולא תצטרכי ללהיות עם הבנים, כי זה פשוט קשה שכולן שם ואת לא..
אולי לשתף חברה שתעזור לך
אולי מורה או מדריכה או לאיודעמה
ומה שבטוח.. תתפללי על זה.
ברצינות
תתפללי על זה. שה' יתן לך כח. כי זה קשה.
אני נשואה עם ילדה ועדיין החבר שלי מלפני הנישואין לא יוצא לי מהראש.
תאמיני לי שאת לא רוצה שזה יקרה לך.
לא שווה להיכנס לשטויות האלה .
מלכחתחילה אל תכניסי את עצמך, לעירבוביה..
ואל תגרמי לעצמך ליותר נסיונות בנגיעה, ואם את יושבת עם איזה 4 חבר'ה בנים,
מה כזה קשה לשמור? (ברור שמלכתחילה עדיף שלא) אבל זה לא בן אחד, אז פשוט אל תשבי לידם.
ואל תשחקי איתם משחקים שעלולים לגרום, למצב של נגיעות. וגם נגיעות טכניות עדיף שזה לא יגיע לזה.
ואשרייך אחותי, שזה מציק לך, ואת רוצה בדיוק לדעת למה..
מעריכה אותך..!! ומוזמנת לאישי בשמחה..!!