שזה כאילו מזיכרון לגבורה..
וחוץ מזה שיום הזיכרון, לדעתי, הוא גם יום גבורה. אבל כאילו יום העצמאות בדיוק משלים את יום הזיכרון (כי בזכות החיילים יש לנו מדינה) אז עושים בעיקר מיום הזיכרון יום אבל ואת יום העצמאות ליום חג לאומי.

הם נפלו למען המדינה, שיהיה לנו ארץ לחיות בה, לגדול בה, להתחתן בה ולגדל את כל הצאצאים בארץ הזאת...

דבר

לא יכולת לעמוד מול העצב של כולם.
אבל הרגשת [אני חושבת] הזדהות מאד עמוקה.
וכשדיברו על משהו שנגע לך- הגבת בעוצמה כי זה נגע לך, ולא התעלמת מהרגש הזה.

וזה מעולה. זה מקסים וזה מראה כמה אופי טוב ומתוק יש לך.
וכמה רגישות...
אגואיזם זה הדבר האחרון שאת יכולה לדעת י לחשוב.
גם לי זה קורה שאני "לא מראה" את הרגשות- אבל בלב...או הו שורף.....

את מקסימה 
ומה שאת צריכה לדעתי [כמו כולנו]
זה באמת להגביר כוחות חיים
להגביר טוב לאנשים שחיים פה איתנו
ובע"ה לראות נחת ושמחה
תמיד.

לשאוב כוחות מהעוצמה של הנופלים
להמשך החיים בצורה משמעותית!


שיהיה בהצלחה
מקסימה!
 

כל אחד מבטא אחרת רגשות ומחשבות. 
וזה בסדר גמור!
ג םאני לא מהבכייניות.... וזה בסדר!

אם את נותנת לעצמך את התחושה של- אני משתתפת עם כולם, זה יום לאומי ומשמעותי- זה בסדר גמור.
את יכולה להחליט איך את מרגישה ואיך את מתנהלת לפי ההרגשה שלך.
וזה בסדר גמור ולגיטימי.

על אנשים שאנחנו מכירים ויודעים מי הם

בשתיהם הרגשתי כאב!! אבל באחד התבטא בבכי ואחד לא...

את לא מזלזלת חס ושלום או אדישה.
את כואבת מאד את החוסר ואת האובדן של האנשים היקרים לנו
אבל את מבטאת את הכאב באפיק אחר.
שזה בסדר גמור!

אם את מרגישה רע- את יכולה כמובן לצפות בסרטי נופלים וכאלה...
אני לא בטוחה שזה יעשה לך טוב....
את יכולה לומר תהילים או משהו כזה
אם את מתחברת לרעיון...
 ככה
עלילוי נשמתם .
שזה מעולה.
 

כי באמת

ציוו לנו את חיינו...

במותם.

וחיבוק.

1.  אני חושבת שכדאי לך לברר לעצמך- מה גרם לך לפתח את הקשר הזה לצורה כזו?
האם יש משהו שאת מעריכה בבת הזו? אם כן- חשוב לבודד את ההערכה מה "תלות" שאת חשה כלפיה, וכמו כן- 
2. לשאול את עצמך- מהן נקודות החוזק שלי? מה הדבר שאני יכולה לגלות בעצמי שטוב, וממש לא קשור לתלות באפחד?
כי את צודקת, קשר תלותי מאד לא בריא. לא לחברות שלכן עכשיו- ולא לחייך בהמשך בע"ה.
3. נסי ליצור לעצמך עיסוקים- ומעגל חברתי נוסף- עוד חברות שתיצרי איתן קשרים. ככל שיהיה לך כיף לגלות את היופי, הכישרונות שבך ובחברותייך- יקל עלייך להשתחרר מה"תלות" שלא בריאה.
ו-את יכולה לשאול בשקט את המדריכה- מה כדאי לעשות ...
"חברים מקשיבים" גם יכולים לעזור..
-אני באישי גם . בשמחה!

בהצלחה,

 ויישר כח על המודעות עצמית! חשוב וטוב!

היום הדליקו בטקס נציגי המשפחות השכולות.. והיו ילדים בני 6 שעלו להדליק כי אבא שלהם..
או נכדים של.. או אחים של או אחיינים של.. ורוב מי שעלו היו ילדים?? מה למה??

בעיניי זו טעות וזה סתם מחלחל את כולם ללא טעם..

הקב"ה לא יכול להשאיר פה אנשים מושלמים...

מושלמים יש רק בשמים...

אז הוא לקח את הבודדים, המושלמים, האלו שהגיעו לפה כדי למלא תפקיד מסויים.

והם מילאו את תפקידם בצורה הטובה ביותר- ועוד זכו למות על קידוש ה'!!.

לא הרבה זוכים לכך...

העצומים האלה ומבינה שהם מתו, למה?! כדי שאני יחיה, כדי שאת תחיי, כדי שאתה תחייה, כדי שהילדים שלנו בעז"ה וכולםם!! זה הערצה לכל חייל שיוצא למלחמה/מבצע ולא יודע אם הוא יהרג כדי שתחיי או ימשיך לחיות גם כדי שתחיי...
זה גדלות עצומה"!!!
משהו שהיה לנו ממש חבל זה שוואלה, טכלס רוב האנשים שתתן להם תמונה של חייל הם לא ידעו מי זה ואני חושבת שמבסיס הערכי אנחנו צריכים לדעת מי אלו אותם גיבורים שנהרגו בשבילנו!! אנחנו צריכים לדעת את שם ובאיזה מלחמה נהרגו, (קודם מלחמה שנהרגו אחר כך שמות) אבל לדעת!!!

היה לי קשה בטקס בישוב שבכלל בכלל לא נגעו בכל הפיגועים היו לצערנו, כמה דקירות דריסות וכאלה ולא הזכירו...

השאלה שלה לדעתי היתה יותר בכיוון של פריקה

אבל זה נכון!
על אותו משקל של "אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו"
"לכל זמן ועת.." יש זמן לנחם ויש זמן לענות תשובות ולהגיד באמת מה שאתם חושבים..

התכוונתי לאיזדרכת..

במשפט האחרון התכוונתי לומר שהשירים הללו לא משמחים אותי במיוחד...!!:
סתומרת שהם לאאא משמחים!!
(אותי לפחות)

אולי הוא פשוט צריך מישו לדבר איתו

צריך להיות איש חינוך אמיתי. אני חושב שכילד מהכיתה שלו אתם צריכים להאיר לו פנים- הוא די נשמע כמחפש צומי ואהדה. 

תנו לו את זה, ואל תתקעו על העובדה שהוא עושה את כל הדברים הרעים שלו כביכול.

 

בן כמה הוא?

זה אחד שהמורה יכול לדבר איתו שיחת נפש שעתיים ודקה אחרי זה הוא יתן מכות לילד מכיתה א'. זה משהו בלתי רגיל, הוא יכול להיות חברותי וטוב מה שקורה לפעמים, אבל כמה דקות\שעות\ימים אחרי זה המצב חוזר לקדמותו.

 

עד שהוא לא יחליט, זה לא יפסק. ולכן אני שואל, איך מחליטים בשבילו?

 

 

לפי מה שזה נראה הוא מחפש צומי .

 

אם הייתי במקומו ח"ו הייתי צריכה חברה טובה לשפוך כל מה שעובר עלי (וזה נראה שאין לו כי כולם שונאים אותו) 

ואם הייתי במקומך הייתי מנסה להתקרב אליו ולנסות לעזור לו..

 

בהצלחה!!

תהיו חברים שלו. מחנך יש לו אחד וגם זה מספיק. 

תנו לו צומי. זה אדם שהאישיות שלו בנויה מגלים עולים ויורדים של רגש ואנרגיה. לא כל אחד מאיתנו מכיר כאלה בחיים שלו.

יש לכם ניסיון רציני בכיתה איך אתם מכילים אדם כזה.

 

בתור התחלה, אני אחזור על עצמי, תתחברו אליו.

זה קשה, וזה לוקח זמן, שתהיה בעניין.

 

יש ספרי קןדש, יש ספרי אמונה, יש הלכה..
ויש גם ספרים של אתאיסטים על היהדות .

בס"ד

 

קוראים לזה תנ"ך..

הרב זה הרב אליעזר מלמד...אבל צריך לנהוג אבלות אז עדיף להימנע נפטרו 720 תנאים ביום אחד!! ומאחר שגדולי ישראל מחמירים מהיות טוב אל תהי רע

הרב אליעזר מלמד לא התיר, אלא הביא עובדה שיש דעות רבות שמתירות. (כלומר, הוא סיכם את דעות הפוסקים בנושא, ועם זאת ציין שיש שמחמירים)

וההיתר הוא לשמיעת שירים שקטים/עצובים/רגילים דרך מכשיר חשמלי.

שיר שמח או בכלי נגינה ישיר זה קצת יותר מורכב, אבל גם את זה יש שמתירים בנסיבות מסויימות.

אבל בבקשה הפניה מדויקת

הנה מקור:

 

(ג) שפיר דמי - שמא יקדמנו אחר. ומותר לעשות ג"כ סעודת אירוסין ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר: [משנה ברורה תצ"ג סעיף ג]

 

המשנ"ב אסר ריקודים ומחולות (בהקשר של שמחת נישואין).

שירים שקטים ורגילים לא מביאים לידי ריקודים ומחולות, ולכן מותר.

 

הוצאת את זה מההקשר המקורי. המשנ"ב אפילו מקל במידת מה. אע"פ שלא נהגו לערוך שמחת שידוכין/אירוסין, המשנ"ב מתיר זאת ובלבד שלא יערכו ריקודים ומחולות.

 

בכלל, כל האיסור של שירים הוא רק בהקשר של שמחת נישואין, ולכן השירים שאינם שמחים שנאסרו ע"י אחרוני דורנו הם בגדר חומרה.

אבל ב"ה יש לנו רבנים פוסקים

אבל בכללי- נראה לי שאם תנסחי את עצמך יותר רהוט ולא עם מלא אותיות וסימני פיסוק יהיה יותר קל להבין את השאלה ולענות עליה.

שאלתי לגבי השירים,עם זה נכון שיש רב כזה שמתיר לישמיוע שירים שקטים כי...קשה לי בלי שיריםםםםםם

שירים שקטים או עצובים מותר דרך מכשיר חשמלי (אם כי יש שמחמירים)

אני אכתוב בקצרה כי גם לי יש דברים לעשות לפני שבת ..
ברמת העיקרון, הרב מלמד כותב שאפשר לשמוע שירים עצובים, אבל לא לשמוע בקול רם כי זה יוצר חגיגיות מסוימת.

אבל , יש עניין אבלות בספירת העומר.. 24,000 תלמידי ר' עקיבא מתו, נכון וראוי להאריך בעניין האבלות הזו.. ועקב כך אולי תגיעי למסקנה שבכלל באבל כזה, מי ירצה לשמוע שירים?!
אבל יש כל מיני שיטות מקילות, יש כאלה שאומרים שהמנהגי אבילות זה סתם כי התבלבלו עם שלושת השבועות, יש שמתירים לשמוע שירים אבל ריקודים אסורים, יש שאומרים לא לשמוע בכלל רק במקרים מסוימים (למשל, נהג כדי שלא יירדם בנסיעה)

את זה... אני יכולה לבדוק בדיוק מי אבל לא עכשיו

בשלושת השבועות

העומר, כשמתו 24000(!!) תלמידים של ר' עקיבא אנחנו נוהגים בדיני אבלות, לא מסתפרים וכל מיני... ולגבי השמיעת שירים זה כחלק מעניין האבלות... וכמובן שיש כאלה שיחמירו יותר ויגידו לא לשמוע בכלל ויש כאלה שפחות שרק שירים עם מנגינות שקטות /עצובות וכ'ו...

קצו"ע ילקוט יוסף סימן תצ"ג סעיף ח'
מאמר מרדכי על מועדים בדיני ספירת העומר
לא שמעתי על רב שהתיר

בס"ד

 

כדאי לפנות לייעוץ דחוף בטלפון 1599-500054, לחברים מקשיבים, זה דיסקרטי ואינך צריכה להזדהות.

תחום ההתמכרויות בגיל הזה הוא עניין מוכר, את תעשי מעשה חברי אמיתי אם תקבלי יעוץ כיצד להפסיק את תהליך ההרס ל חברתך.

 

זה כבר מעבר למשחקי צומי וכאלה.. לבנות זה מסוכן יותר וזה עלול להיגמר ברע
אם את חברה טובה שלה, תדברי איתה ותסבירי לה שזה באמת מסוכן,ואם זה לא עוזר אז תפני להורים שלה
היא תכעס עלייך, אבל זה לטובתה..

זאת אומרת שלא יהיה לי מגנים בכלל, רק את הציון של הבגרות בלבד.

קוראים לזה לעשות באקסטרני אז תדברי אם אחראי תיכון

ואת הממוצע של הבגרויות, אם יש הפרש של 20 נק' ויותר בין הממוצעים, המגנים נופלים.

הדרך למנוע את זה, היא פשוט שהמורה תיתן לכל בת ציון מגן שקרוב לציון שהיא מסוגלת להוציא בבגרות, כדי שלא יהיה פער.

ואם את רוצה לגשת בלי מגן- זה רק אחרי י"ב...

כלומר לאחוזים גבוהים מהכיתה הפרש כזה של 20 נק',כדאי לבדוק

רק אני בעצמי , לעשות בגרויות בלי מגנים... אבל לא באלי אקסטרני באלי באולפנה

ואם יש לך בעיה עם המגן אחרי שניגשת לבגרות אז יכולה לדבר אם היועצת באולפנה שלך או אם המורה ואפשר לשנות שתגשי לבגרות הבאה עם מגן אחר

זה לא שצריך לעשות 60 שעות או משהו כזה?

חח והחתימה שלך מעלה איזה גיחוך ורבע

צריך ללמוד לפני שניגשים לבגרות פעם נוספת ואז כל השעות מתקזזות.. בקטנה ממש..

אהה החתימה אמורה לגרום לאנשים לחייך אפילו אם העלת גיחוח קל זה כבר טוב!

בשביל להפיל מגנים לגמרי צריך כ30 נבחנים שהפער בין המגן לציון הבגרות יהיה 20 נקודות
וגם טז הם לא נופלים לגמרי אלא האחוזי השפעה שלהם קטנים לדוגמא שבעים אחוז מבחן שלושים אחוז מגן
להפיל לגמרי צריך פער של כ40 נקודות בכיתה גדולה

אז המגנים זה 30% והבגרות זה 70%.. זה גם יכול להיות 80 ו-20. וזה גם יכול לרדת.. שיפלו המגנים.
נראליי שאי אפשר לבטל מגנים מלכתחיחה, אלא אם את עושה אקסטרני..

ואז איכשהו

 

צריך לדעת לא לקחת ת'דברים כמובן מאליו !!

השואה הייתה נקודת זמן שבא רצח יהודים הגיע לשיא כי התקיים רצח המוני מתוכנן של יהודים ע"י צבאות ומדינות מהחזקים בעולם. 

 

ואתה משווה למצב שבו יש לפחות מיליון יהודים כשירים להחזיק בנשק ועשרות אלפי יהודים בפועל שמסתובבים עם נשק. 

 

בשנה האחרונה נהרגו 31 יהודים ע"י רוצחים אנטישמיים! (לפי מה שאתה אומר, לא בדקתי בחודש האחרון)

אם זה אתה פותח את השרשור שלך. 

"תנו חיוך ותהיו גאים במדינה שלנו היא באמת מדהימה"- עם זה אתה מסיים את השרשור שלך. זה מסריח, מגעיל ולא אחראי! 

 

 

 

 

ובכלל, תהליך הסקת המסקנות שלך פגום. 

הייתה שואה ונרצחו מיליוני יהודים= היום נרצחים רק עשרות יהודים= המדינה היא נס קיומי. 

אתה רציני? 

בעצם, למה לא לומר הלל ביום השואה? איזה חלק יש למדינה בהורדת מספר ההרוגים ממיליונים לעשרות? 

מה היה קורה אילו מדינת ישראל לא הייתה קמה? האם המצב של יהודי העולם טוב יותר מבחינה ביטחונית מאשר יהודי ארץ ישראל? האם יהודי ששוחרר מברגן בלזן והשתקע בגרמניה חייו פחות ניסיים מיהודי שעלה לארץ? 

 

יהודים נרצחים בארץ ישראל ואתה מחפש לראות רק את הטוב! איפה אהבת ישראל שלך? איפה ה"לא תעמוד על דם רעך"?! הרי ברור לכל בר דעת שרק ההתנהלות הפושעת של אנשי הביטחון בהוראת הפוליטיקאים היא זאת שגורמת להרג של אותם יהודים! 

יהודים כמוך שיחפשו את הטוב בכל הרפש הזה (מי חלם שתהיה מדרכה בנויה בארץ ישראל? חכו רגע, הדם יתייבש ותראו אותה..) הם אלו שנותנים לגיטימציה לפוליטיקאים רשעים שדורכים על דמם של האחים שלהם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כן, יש ניסים, ניסים גלויים. לשייך את הניסים האלו למדינה ולקשר את אמירת הלל לכוחי ועוצם ידי של מטוסים טכנולוגיה ושלטון זה גובל בכפירה 

ובכלל מתחיל להתחדד לי עניין העבודה זרה בשיתוף הזאת שנקראת ציונות.

הוא לא התכוון לזה.. ברור שגם לו כואב על כל ההרוגים.. אבל ב"ה שיש לנו מדינה ולא נהרגים לנו מיליוני יהודים כמו פעם..

ובקשר לציונות, אינלי כוח להתווכח איתך בנושא.. כי בסופו של דבר שנינו נישאר עם אותה מסקנה..

אבל אל תתקוף על רקע אישי כמו ידידנו...
ראשית אני לא משווה בין השןאה להיום
שנית ןדאי שהיו מעל מיליון שיכולים להחזיק נשק ועשרות אלפים שהחזיקו הרי יהודי גרמני נלחם ביהודי צרפתי והבריגדה הבריטית והפרטיזנים...אז היו וזה לא עזר
שנית אולי טעיתי בניסוח אבל באמת אני מאמין במה שכתבתי...אולי ניסוח שונה הייתי צריך

הייתה שואה, היום לא- הידד!

ואני לא מבין על איזה מיליון ועשרות אלפים מחזיקי נשק אתה מדבר. תספר לי עוד על זה..

האנטשמיות ושנאת היהודים הייתה קיימת בכל זמן שהוא. וכמובן גם היום. ההבדל הוא, שהיום יש כ"כ הרבה פחות נפגעים.

 

ליל הבדולח. שנת 1938. שנה לפני השואה- ולא רצח ממוקד ומחושב כמוה.

90 הרוגים, 800 חנויות הרוסות ו250 בתי כנסת שרופים.

פי 3 הרוגים (בלילה אחד) ממה ששנה שלמה היה כאן. אולי 5 חנויות יהודיות נהרסו השנה. ואולי בית כנסת או שניים נחרב.

ואני בטוחה במאת האחוזים שהמדינה תרמה להפחתת המספרים האלה. נכון, עד שנגיע למצב של 0 יעבור הרבה זמן. אבל כן, צריך לראות את הטוב. גם אם הוא לא מושלם. 

וזה פי 3 יותר ממה שהיה בליל הבדולח,

רק בשונה מליל הבדולח פה בארץ היה צבא מאורגן ומקצועי עם חיילים סדירים 

וחיילי מילואים.

 

לגבי הנזקים והוונדליזם- רק בשנה האחרונה הושחתו למעלה מ10 בתי כנסת בארץ ישראל, 

במדינת ישראל.

 

ואם אתם לא מעכלים את זה אז בבקשה:

מתחילת השנה הנוכחית ערבים תקפו יהודים למעלה מ 2,500 פעמים, 

ולמעלה מ- 300 יהודים נפצעו בארועי תקיפה.

 

אני הייתי סותם את הפה.

תחשוב על ילד בכיתה שעשו עליו חרם, ילד מוכה, ילד כאפות, החנון של כולם.. תמיד היה איזה מישהו שהיה עובר לידו ונותן לו מכות רצח.. הוא היה יוצא בשן ועין (פשוטו כמשמעו) והיה בוכה כל פעם. והיו עושים לו את זה כל הפסקה..

עכשיו, אחרי כמה שבועות שזה ככה, פתאום היה יום שהילד התגבר קצת או משוו כזה.. והביאו לו רק כאפה ביום, זה הכל.. אז הילד קפץ משמחה שהוא קיבל רק כאפה!! כן, איזה כיף!! זה הכל..

אז ברור, כואב לו הכאפה והוא מתאבל עליה וקשה לו עם זה, אבל יחד עם זאת הוא כבר לא מקבל את אותו מכות כמו מקודם.

גם אצלנו מתים הרוגים, ו23,320 מקום המדינה זה מלא .. זה 23,320 הרוגים יותר מדי!! וכואב לנו על כל אחד ואחד.. אבל ביחס למיליונים שנרצחו בשואה..

ושלא תבין אותי לא נכון, אני לא שמח עם זה שהם נהרגו.. זה קשה, זה כואב. אבל הוא רק ניסה להראות את זה ביחס לפעם.. זה הכל
אפשר גם להגיד שהמשל שונה, כי פה יש משמעות לכל חיים של בן כאל ערך בפני עצמו וכו' אבל הרעיון מובן

מתישהו זה יעבור.

כאילו, באמת, יש דברים יותר חשובים בחיים מאשר לעשות חשבונות של "הוא הסתכל עלי" "הוא הסתכל עליה" או מה שזה לא יהיה. 

אם זה ממשיך (יענו לא רק מבטים אלא גם רמיזות) שתבהיר לו בעדינות שהיא לא בקטע וזהו.

ואם זה סתם דמיונות שווא... אז שתמצא תעסוקה 

י – שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמל ביתי

וזה ממש יעזור לי עכשיו. איך מעתיקים את זה לפלאפון?

א"א להתווכח אם לא יודעים את ההלכה הבסיסית.

הלכה למעשה קובע הרב כי "סתם נגינה הנהוגה כיום, ובוודאי נגינה של דיסקים, קלטות וכדומה - מותרת". הוא מדגיש כי לעניין זה אין הבדל בין ימי האבלות של ספירת העומר לשאר ימות השנה. עם זאת, ציין הרב גם את הדעה הרווחת, לפיה יש להימנע ממוסיקה של שמחה, וקרא "לכבד איש את רעהו ואת הדעות השונות".

 

ככלל, הרב כתב כי "מנהגי האבלות לחלוטין אינם דומים למנהגים שנתקבלו בימי בין המצרים, כאבלות על חורבן הבית". לדבריו, בספירה אין מתחתנים, אין מתגלחים ומסתפרים ואין עורכים "ריקודים ומחולות", אך רכישות משמעותיות (רהיטים, רכב, בגדים וכד') ורחצה בים, האסורות בתקופת האבלות על

חורבן בית המקדש – מותרות בספירת העומר.

 

לפני כשלושה שבועות פירסם הרב אליעזר מלמד כי לדעתו, מותר לשמוע מוזיקה בשעת נסיעה ברכב בימי ספירת העומר, כדי שלא להירדם בנהיגה.

 

הרב אמר כי ניתן להקל בשמיעת מוזיקה מכשירים אלקטרוניים "מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד, שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך מכשירים אלה, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה, שאינה אסורה בספירת העומר".