שאלת דברים כ"כ חשובים ונכונים שרציתי לשבת בנחת ולהקדיש לזה את הזמן.
אני רוצה להאיר כמה נקודות חשובות ועמוקות.
מצטערת שיצא ארוך. זה תמיד קורה לי. 
הלוואי שתקראי הכל, "והיה זה שכרי".
ברצוני להתמקד בדבר אחד, שהרבה נגזר ממנו - עצם השאלה. ההתנגדות הפנימית לרעיונות מסויימים.
מאיפה היא נובעת?
אפשר להסתכל באופן חיצוני ולומר שזו סתם קריזה של נערה שמחפשת חופש וחוסר גבולות. יש בטענה הזו אמת, אבל היא לא מספיקה.
על מה הקושי הזה נשען בעומק?
אני מביאה פה קטע מדהים של הרב קוק שהשאיר אותי פעורת פה:
יש כפירה שהיא כהודאה, והודאה שהיא ככפירה. כיצד: מודה אדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל-כך משונות, עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה. וכפירה שהיא כהודאה כיצד: כופר אדם בתורה מן השמים, אבל כפירתו מיוסדת רק על אותה הקליטה שקלט מן הציור של צורת השמים אשר במוחות המלאים מחשבות הבל ותוהו, והוא אומר, התורה יש לה מקור יותר נעלה מזה, ומתחיל למצא יסודה מגדולת רוח האדם, מעומק המוסר ורום החכמה שלו. אף-על-פי שעדיין לא הגיע בזה למרכז האמת, מכל-מקום כפירה זו כהודאה היא חשובה, והיא הולכת ומתקרבת להודאת אמונת אומן. [אורות האמונה]
ואנסה לבאר כפי שאני מבינה, בטוח שאפשר עוד להעמיק.
הרב מביא אמירה מקפיצה שדורשת בירור. יש כפירה שהיא כהודאה?! (כלומר כפירה שהיא שקולה להודאה באמונה ב-ה') וכן להיפך?!
בעולם שלנו, כל אדם תופס את המציאות מתוך עולמו הפנימי וראייתו הייחודית.
לכן, כל כל הסתכלות ומחשבה כלשהן על התורה נובעות מהמפגש של אישיות מסויימת איתה.
השאלות והקושיות הכי גדולות (שמייצגות את הכפירה בעולם) נובעות מהאמונה הכי גדולה.
מדוע? משום שהאדם נתון בסתירה פנימית שהוא לא מצליח ליישב דווקא מתוך האמונה.
זה קצת מורכב, אז אתן דוגמא להמחשה, ואסביר שלב שלב.
בפירושי התורה זה בולט, והנה פירוש ספציפי (תחזיקי ראש):
בביטוי הראשון בתורה "בְּראשית ברא", מתעורר קושי גדול אצל הפרשנים, והוא: מדוע הניקוד של האות ב' במילה 'בראשית' כתוב בשווא ולא בקמץ? בעצם, אם התורה הייתה רוצה לומר שבזמן ה"ראשית" ה' ברא עולם, אז ה-ב' הייתה מנוקדת בקמץ.
אם כן, מדוע נוּקדה בשווא?
משמעותה של ב' בשווא היא במטרה ל-, עבור ייעוד מסויים.
מכאן רש"י מגיע למסקנה מרחיקת לכת: משמעות הביטוי היא: בשביל הראשית נברא העולם. ואותה 'ראשית' היא עמ"י שנקרא "ראשית תבואתה". מכאן מחבר רש"י וכותב - בשביל ישראל, עבורם.
בהסתכלות קטנה, אפשר לראות את הקושי כחסר משמעות. משום כך, רוב האנשים לא היו מייחסים לזה חשיבות, ומתעלמים.
ההתייחסות של רש"י נובעת מצורת ההסתכלות שלו על התורה - מנק' ההנחה שהתורה מושלמת לחלוטין. אין בה "עיגול פינות", הכל מדוייק.
לכן, הוא לא מסוגל להשלים אפילו עם הקושי הפעוט ביותר והוא כותב "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני".
בגלל האמון העצום של רש"י בתורה, הוא הגיע להבנה עמוקה של דקויות, שלימדו אותו ואותנו עקרונות מהותיים.
מכאן אפשר להבין, ששאלות הן קריטיות להבנה גדולה יותר ויותר של התורה. בפסח מדגישים את חשיבות השאלות, ובכלל ביהדות.
אז מדוע נדמה ששאלות הן בעיה?
כל הנקודה היא רק במימוש המעשי - כיצד לשאול. כאן נכנסת ענווה.
אדם שכבר הספיק להיפגש עם עומקה של התורה - נותן בה אמון, אמונה. מספיקים לו כמה רעיונות בודדים כדי להבין שיש כאן עומקים אינסופיים.
אותו אדם, שנתן בתורה אמון ראשוני, מבין שלא הכל הוא יודע. ואם הוא לא הבין, הבעיה לא בתורה, אלא באופן ההסתכלות המצומצם שלו, שעדיין נותר בקטנותו.
דווקא מתוך הביטחון וההישענות המוחלטת שהתורה היא אמת, הוא יכול לשאול שאלות.
נקודת ההנחה שלו היא ש"לא יכול להיות שהתורה, שאני בטוח שהיא עמוקה, טוענת דברים שלא מתיישבים על הלב".
מתי אדם מתאכזב? כשהוא מצפה. מתי הוא מצפה? כשהוא מעריך ונותן אמון.
כלומר, וזו הבנה מופלאה - הכופר הכי גדול, זה שמתקומם על הבנה מסויימת שהבין בתורה, בעצם הוא המאמין הכי גדול. אם לא היה מעריך את התורה, לא היה מצפה, וזה לא היה מקפיץ אותו.
הבירור וחיפוש התשובות צריך להיעשות לא בהתרסה מול הקב"ה, אלא בבדיקה עצמית, בנסיון להבין מה התפספס שההבנה שלי לא תואמת את דבר ה'. לגשר על הפער שבין המחשבה שלי לאמת שבדבר ה', כדי להצמיח את ההבנה שלי.
זו התשובה שלי לשאלה שלך - וודאי שיש אנשים כמוך שלא הכל מובן ופשוט להם. זה אפילו כולם. השאלה איך מתמודדים עם הקושי. האם מסיקים שהתורה טועה, או שאני לא הבנתי כראוי את התורה, ולכן צריך עכשיו לבנות קומה חדשה בהבנה.
השאלה מעידה על שינוי חיובי - אדם לא מסתפק בהבנה קטנה, והוא דורש גדלוּת. רק הוא צריך לזכור כל הזמן איך לשאול.
ובקצרה, על הטענות עצמן. יש טענות שהן אמיתיות, ויש טענות שנובעות מהבנה מוטעית של רצון התורה. קצרה היריעה מלפרט ולדון בכל דבר, אבל אני בטוחה שיש תשובות שמניחות את הדעת לכל מה שהעלית כאן. אם תרצי הרחבה בנושא ספציפי יותר - בשמחה בע"ה.
בעבודה קשה, את תמצאי את התשובות.
יש בך כוחות אדירים! את לא מסתפקת בחשיבה קטנה.
הצלחה רבה ויישר כח 
הראשון... אז שוב, היא תפגע והשני
)
].
